קרבן עולה ויורד | הרב עמנואל טולדנו [פרשת ויקרא]
תאריך פרסום: 01.04.2017, שעה: 21:02
- - - לא מוגה! - - -
חייבים חטאת.
לא על העשה,
על העשה שיש בו כרת, כמו פסח ממילא,
אין חטאת.
ולא על אף שאין בו כרת,
אם האדם יאכל נבלה וטרפה, חזיר,
או אמרתי קודם, מי שיעבור על הסתכלות,
לא חייב חטאת.
חטאת חייבים רק על עבירה שבמזיד חייבים כרת.
אז אם עשה בשוגג,
יש חטאת.
לומדים את זה מגזיר השווה במסכת יבמות דף ט'.
כתוב שם בגמרא,
כיוון שכתוב כאן בפרעלם דבר של ציבור,
בפרשת ויקרא.
כתוב, או נודעה חטאת אשר חטאו עליה.
מה המילה עליה? או נודעה חטאת אשר חטאו.
מה זה עליה?
זה עליה בא לגזיר השווה.
ללמוד ממה שכתוב, אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה.
אדם שמצוי עם אישה
לא ייקח את אחותה,
אישה אל אחותה לא תיקח אותם לעשות אותם צרות.
לצרור זה צרות.
כשיש שתי נשים לאדם אחד זה צרות.
לא אישה, אישה אל אחותה, זאת אומרת, הוא נשוי כבר עם אחותה.
לא ייקח את האישה השנייה לצרור.
אז כתוב שם, אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה.
זאת אומרת, כל זמן שאשתו חיה,
לא יכול להתחתן עם אחותה. אפילו אם גירש אותה.
הוא גירש אותה, אסור לקחתה.
בחייה היא אסורה.
אבל אם מתה אשתו, מותר באחותה.
אבל המילה עליה מיותרת. מה זה אישה אל אחותה לא תיקח לצרור עליה בחייה. אישה אל אחותה לא תיקח לצרור בחייה.
המילה עליה מיותרת, מופנה לגזירה שווה.
לומר, מה באחות אישה?
זה לאו שיש בו כרת.
כי כתוב בפרשת עריות, בפרשת בהר,
בפרשת
בהר וקדושים. בפרשת קדושים.
ובהר יש הלווין,
ובקדושים יש העונשים.
כתוב שם, ונכרתו כל הנפשות העושות.
יש כרת עליו שאדם שייקח אחות אישה,
אפילו אם גירש אותה.
אם היא עוד חיה, אסור לקחת את אחותה.
אם היא מתה,
מותר לקחת את אחותה.
אז כמו שמה זה לאו שיש בו כרת,
גם מה שכתוב, או נודעו עטת אשר עטו עליה,
זה מדובר בלאו שיש בו כרת.
אבל אם אדם עבר על לאו שאין בו כרת,
נגיד אכל חזיר, אכל נבלות,
עליו הסעת נס, גילח בתער,
זה עובר על לאווין, אבל אין כרת על זה במזיד.
יש מסכת שקוראים לה מסכת כריתות,
שמה מובאים כל,
למד ו' כריתות יש בתורה, אבל שניים מהם זה מצוות מילה ומצוות פסח,
ו-34 זה לאווין.
על הלאווין מביאים בשוגג חטאת,
על פסח ומילה אין חטאת ושוקג.
רק על זה לומדים משם, כמו שמה זה לאו,
אחות אישה זה לאו.
יש בו כרת.
-למה פסח במילה אין חתה? מה? למה פסח במילה אין חתה? למה? פסח במילה אין חתה. כי זה לא לאו, זה רק עשה.
צריך לאו שיש בו כרת.
אבל עשה שיש בו כרת,
או לאו שאין בו כרת,
כמו גילוח ותער בר מינן,
או סעטנז,
או אכילת נבלות וטרפות.
אמרתי קודם, דיברנו על זה, שעל הסתכלות אין קורבן.
כי זה לאו, לא תטורו אחרי לבבכם, זה רק לאו, זה לא לאו שיש בו כרת.
על הלווין אין כרת,
אבל עליו שיש כרת,
בשוגג חטאת קבועה.
מה זה חטאת קבועה ומה זה חטאת עולה ויורד?
לאיפה עולה ולאיפה יורד?
עולה לעשיר ולעני היא מביאה קורבן עני.
יש קורבן לעשיר, קורבן לעני. אבל בכל מה שאמרתי, כל הלווין שיש בהם כרת,
חוץ משלושה עבירות שאין בהן כרת, עוד מעט נראה,
שם יש קורבן עולה ויורד.
אבל התת-קבועה
על לווין שיש בהם כרת.
ותכף נראה, מהם השלושה עבירות שיש בהן קורבן עולה ויורד?
טומאת מקדש וקודשיו,
אדם שהוא טמא, טומאת הגוף,
ואכל קודשים,
אפילו קודשים קלים,
או קודשי קודשים הוא כהן,
ואכל מן האסמות, מן החטאות.
אז הוא כהן טמא שאכל קורבן, שאכל קודשים.
חייו כרת.
וגם אם נכנס למקדש,
גם כן חייו כרת.
ואם הוא היה בשוגג,
והשגגה של טומאה, יש...
על זה יש...
יש דינים בשגגה, איזה שגגה?
הרי על זה קורבן עולה ויורד.
יש מסכת שלמה
על העבירות האלה שיש בהן קודשים. איך קוראים למסכת?
מסכת שבועות.
מסכת שבועות,
הרי פה, תכף נמשיך, יש טומאת מקדש וקודשו,
שבועת ביטוי,
אדם נשבע שעשה דבר והוא לא עשה,
או נשבע שלא עשה ועשה,
או נשבע שיעשה ולא עשה,
או שלא יעשה ועשה.
אם בשוגג,
חייב קורבן עולה ויורד.
ויש עוד
שבועת העדות.
שבועת העדות זה כשאדם מבקש מחברו, אם אתה יודע לי עדות על העניין הזה,
תבוא תעיד לי.
תבוא תעיד לי.
והוא אומר, אני לא יודע עדות.
הוא באמת עד שיודע.
הוא אמר את זה בבית דין, שהוא לא יודע עדות.
הרי בזה שהוא אומר לא יודע,
הוא לא יוכל יותר להעיד,
כי יש לנו כלל בדיני עדות,
כיוון שהגיד שובינו חוזר ומגיד,
בכתובות דף יח,
כיוון שהגיד שובינו חוזר ומגיד.
אז אם הוא אמר, אני יודע, קלקל את העדות, הוא הבזיק לו.
הוא היה יכול לעזור לחברו עם עדותו,
והוא לא.
וגם השביע אותו.
אני משביע לך שאם אתה יודע עדות, תבוא ותעיד לי.
הוא אומר, אני יודע.
אז זה מספיק, אפילו שלא הוציא שואה מפיו,
זה נקרא שואה עדות.
אז גם זה...
קורבן עולה ויורד, שלוש עבירות,
טומאת מקדש וקודשו,
שועת ביטוי ושועת העדות.
נפש כי
תחטא ו...
הנה.
כל זה זה פסוקים בביקרא ה'
בביקרא ה'.
עכשיו מה שאני רוצה לדבר,
הנה, או נפש כי תשבע לבטא בשפתיים,
לרע ולהיטיב,
לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו,
הוא ידע וה' לאחד מאלה.
והיה כי אשם והביא את אשמו. אז כאן תשמעו
מה שיש לי
כל פעם, רק בקריאת התורה כבר אני מתקשה.
מה זה קורבן עולה ויורד?
לעשיר מביא אשם.
אין לו אשם, מביא חטאת,
רק מביא קורבן אשר חטא נקבה מן הצון.
קצבה או שעירה?
הקצבה זה שיש להם צמר, זה כצבים.
ושעירה שיש להם שערות.
מה זה שעיר עזים?
כי שעיר עזים הוא עם שערות.
על הכבש, הכבשים עם צמר, זה צמר, זה לא שערות.
אז הוא יכול להביא נקבה מן הצון
או קצבה או שעירה.
זה כך הדין בכל הלווין שיש בהם כרת.
אבל פה אלה גם כן, העשיר מביא כמו כמו כמו כולם, כמו כרגיל, כמו כל הלווין.
אבל אם לא תגיע ידו דסה
והביא את אשמו אשר חטא שני תורים או שתי תורים או שני בני יונה,
לאדוני אחד לחטאת אחד לעולה.
מייד התפלאתי.
העשיר מביא רק חטאת, נכון? הוא מביא כבשה
או שעירה.
אבל חטאת זה הכל מה שהוא חייב.
ולעני מביא שתי תורים, אחד לעולה ואחד לחטאת.
מה פתאום הוא חייב עולה?
בגלל שאני עני אני חייב עולה?
אם העשיר לא חייב עולה, רק חטאת,
אז העני גם חייב רק חטאת. למה הוא יהיה חייב גם עולה?
תמיד היה קשה לי כשאתה שומע את קריאת התורה.
אנחנו יודעים,
חיובי קורבנות,
אז העשיר חייב חטאת.
אז העני חייב חטאת ועולה?
למה העני חייב עולה?
והביא אותם או.
אז מה פשוט מצאתי שהאבן עזרא שואל את השאלה.
אומר האבן עזרא דבר נפלא.
אומר,
הרי העני,
מעיקר הדין, החיוב שלו זה קורבן כמו עשיר,
רק הוא אין לו, אז הוא מביא במקום.
מה במקום? יביא רק חטאת העוף.
זה לא כל כך במקום הכבשה.
כי בכבשה יש זריקת הדם על המזבח,
יש
אכילת
אכילת הבשר לכהנים ויש חלבים שמקטירים על המזבח חלבים.
אבל בהחטאת העוף
יש מיצוי הדם,
זריקה ומיצוי הדם,
זורקת הדם, הזעזעה.
והאזעה,
יש אזעה, אני חושב, עם הכלי, הוא מזיל, לא...
-לא עם האצבע.
הוא מזה, ואחרי כן הוא ממצה.
ממצה, שם אותו על הקיר ולוחץ, אז כל הדם שלו נסבך.
זה מה שיש ל...
ואחרי כן נותנים לכהנים לאכול את הבשר בתורים.
אבל מה אכל המזבח?
רק הדם.
הוא לא קיבל חלבים.
אבל בכבשה יש חלבים,
אז מה במקום?
לכן הוסיפה תורה עולה.
ועולת העוף,
עולת העוף,
מקטירים את כל העולה. מקודם ממצים את הדם.
בעולה אין הזעה, רק מיצוי על קיר המזבח.
זה כתוב לפני כן בעולת נדבה, ודף מקודם, הרי כתוב, הפרשה כולה בהתחלה מתחילה עם עולת נדבה.
עולת נדבה מן הבקר, עולת נדבה מן הצאן,
ואם מן העוף קורבנו,
שם כתוב, עולת נדבה מן העוף.
ושם כתוב שממצה את דמו על המזבח.
אבל,
טוב, ואחרי כן,
הוא מקריב את כל העולה על המזבח עם הנוצות.
אז על ידי העולה יש לו משלים,
הוא במקום הכבשה. מה יש בכבשה? זריקת הדם.
גם פה יש מיצוי הדם.
בחטאת יש הזעזעה ומיצוי הדם.
אכילת כהנים יש גם בחטאת העוף.
הכהן אוכל את היונה הזאת, את התור הזה.
זה קטן, אבל הוא אוכל.
אבל מה עם אכילת מזבח?
בכבשה יש חלבים,
מקטינים על המזבח את החלב,
אבל בחטאת העוף אין אכילה למזבח, רק אדם
שמזים וממצים על קיר המזבח,
אבל המזבח לא אכל כלום.
על זה חייב התורה להביא עולה,
כדי שהעולה הזאת במקום החלבים.
זה אומר אבן עזרא.
הרי יש פה,
הייתה לי בהתחלה שאלה.
הרי אחרי כן יש פה, בקורבן עולה ויורד,
יש גם דלי דלות.
מה זה דלי דלות?
אם הוא עני מדי גם לתור ובני יונה, הוא לא מסיק.
אז הוא מביא מנחת סולת.
רק סולת,
בלי שמן ובלי לבונה,
כי מנחת חוטה אסור לשים עליה שמן ואסור לשים עליה לבונה.
לבונה בכזית
ושמן בכלשהו, שנאמר, לא ישים עליה שמן ולא ייתן עליה לבונה. למה, אחי? לשים זה משהו,
אבל לתת זה נתינה, זה כזית.
איסור לבונה זה בכזית.
זה אמרתי פעם על הפסוק.
הפסוק אומר,
וכל מתווה מצרים הרעים אשר ידעת,
לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך.
למה?
חילוק ידיק לא יתנם בך או וישימם
בכל אויבך, התירצות, לא ישימם בך אפילו כלשהו,
לא יהיה בך מדווה מצרים מרעים,
המחלות,
אפילו קצת לא יהיה בך,
אבל באויבים ייתן להם במנה קדושה.
זה הרי הגמרא אומרת, כיוון שכתוב כאן במנחת חוטא,
לא ישים עליה שמן,
ולא ייתן עליה לבונה,
שמן בכלשהו ולבונה בכזית.
שמן בכלשהו ולבונה בכזית.
טוב, על כל פנים, אז מה הוא,
מה הוא, למה במנחת עני?
אז לחטאת,
המנחה היא לחטאת,
אבל מה אוכל המזבח במנחה?
אז חסרתי תירוץ פשוט, האמת, לא קשה, כי שם יש הקומץ,
הרי הוא עושה קמיצה,
עושה קמיצה, אני זוכר מור אביחר על השלום,
היה מלמד אותנו בילדות,
זו זרת,
זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זה אגודת.
מה זה זו קמיצה?
כשהקמיצה היא עד פה.
עד פה.
ואת הקומץ הזה...
שיראו איך הרב מסביר, שיראו את הקמיצה במצלמה, לא הבנתי מה את רוצה.
שיראו, כשהרם ירים את היד, שיראו את מה הרב עושה במצלמה,
מה הרב מסביר.
נו, טוב, אמרתי איך קומץ,
זה ככה קומץ.
רק השלושה אצבעות
קומצים ביד ימין.
והקמיצה זה... וזורקים את הקומץ למזבח.
אז יש אכילה למזבח,
הקומץ,
אומנם זה מעט, אבל זה תלוי אם הכהן הוא גבוה.
אני הייתי פעם לנחם את בבא סאלי עליו השלום
ברמלה,
זה היה לאדבר יעקב.
אחיו, רבי יצחק,
נפטר
ובבא סאלי ישב שבעה ברמלה אצל אחיו,
בבית של אחיו.
הלכתי לנחם אותו
והתגוננתי בו. הוא היה יושב-ראש, הוא הרי היה גבוה.
בבא סאלי היה גבוה.
אבל ראיתי את היד שלו,
גם כן, איזו יד ענקית,
מכיוון שהכול בפרופורציה,
סימטרית.
סימטרית, הכול פרופורציה, מכיוון שהוא אדם גבוה,
גם הידיים שלו גדולות וגם היד לבד.
אז קומץ של יד כמו שלו בבא סאלי זה כמות,
זה כמות.
ואז יש כבר אוכל למזבח,
אבל בחטאת העוף אין כלום למזבח, רק מיצוי הדם על הקיר,
כי הבשר של היונה או התור אוכל אותו הכהן.
זה חטאת, זה אוכל בעזרה, זה קודשי קודשים.
וזריקת הדם, אבל אין שום חלבים, לכן נתנה תורה על השב תשמעו.
יש גמרא במסכת חולין,
דף כב,
ששם כתוב ברייתא,
שכתוב
על העולה, על העולה כתוב והביא,
והביא שני, אחד לחטאת, אחד לעולה, והביא אותם אל הכהן
והקריב את עשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול עורפו
ואחרי כן כתוב ואת השני יעשה עולה כמשפט.
זה מה שאמרתי לך מקודם, שפה בפרשה כתוב בפירוש שחטאת קודמת לעולה.
הרי הוא מביא את הראשון זה לחטאת,
והקריב אשר לחטאת ראשונה.
אחרי כן מביא את השני יעשה עולה.
אבל מה המילה כמשפט?
אז זה שם ברייתא כמשפט שצריך
לעבוד
ביום
הוא ישחט את ה... הוא ימלוק את התור ביום.
ובימין,
ביד, בימין, ביד ימין.
ועוד משהו,
על כל פנים יש כאן, גמרא שואלת שמה,
מה צריכים לומר לנו כמשפט בשביל לומר שהמליקה של העולה תהיה ביום,
עולת העוף? הרי את כל הקורבנות עושים ביום, שנאמר ביום צוותו.
מה צריכים פסוק
לומר לנו שהמליקה של עולת העוף ביום?
כל הקורבנות עושים ביום.
הגמרא מתרצת כדינס בה.
זה מיותר, באמת סתם נקט את זה. זה נכון שצריך ימין, אבל לא צריכים על זה ילפותא,
ילפותא זה פשוט, כל הקורבנות צריכים ביום.
אז יש, בתשובות הרשב״א,
יש גרסה.
הרי כדין עזבם, כבר לא נשאר את זה, זה מיותר קולשייה, ואני צריך,
זה סתם נקט.
אבל הוא מביא גרסה אחרת,
שאומר שהייתי יכול לחשוב שבעולת העוף אפשר למלוק בלילה.
ואומר הרשב״א, גרסה משובשת היא.
מה פתאום לחשוב שקורבן עולת העוף יהיה בלילה?
יהיה, אמליקה תהיה בלילה, מה פתאום?
אז על זה יש סיפור נפלא.
האור שמח,
רב מאיר שמחה, היה רב בדווינסקי.
רב חיים אמר שהוא גדול הדור,
רב מאיר שמחה.
רב מאיר שמחה בעל האור שמח.
הוא אמר שהפשט הוא על פי אבן עזרא.
היות ולמה מביאים עולה,
זה כנגד החלבים שבכבשה ובסעירה,
כדי שתהיה אכילת מזבח,
והרי הכתר חלבים ואיברים מצוותם כל הלילה.
אז כל העניין של העולה הוא לא חייב עולה. אתה רואה שהעשיר לא מביא עולה.
העשיר מביא רק חטאת.
אז למה שאני אביא עולה? אלא כל העניין של העולה
זה במקום החלבים של הכבשה.
אז כמו שחלבים,
אפשר, והקטר חלבים ואיברים בעולות,
מקטירים כל הלילה,
גם העולת העוף,
שהיא באה במקום החלבים,
יכולתי לחשוב שיעשה אותה בלילה גם.
לכן היה פה אבאמנה שהשמליקה של העולה תהיה גם בלילה.
בכלל שכל מה שהוא מביא, העולה,
זה כנגד...
החלבים ואיברים כנגד החלבים של החטאת, של הכבשה,
כי בחטאת העוף אין חלב.
בעוף אין חלבים שאסור.
אפשר לאכול כל העוף.
אתה יכול לצלות עוף שלם ולאכול אותו. אין פה חלבים.
אז הייתי אומר, אז לכן צריך להביא עולה במקום החלבים.
אז כיוון שהחלבים...
מקטירים כל הלילה,
כל לילה מותר, זו משנה הראשונה של ברוכס, הקטר חלבים ואיברים מצטנה.
-הייתם אומרים שהחלבים אפשר להשאיר בלילה?
מה? -כיוון שהחלבים אפשר להשאיר בלילה, הייתם גם אמליקה תהיה בלילה? -גם אמליקה תהיה בלילה, כי כל העולה הזאת,
היא באה רק בשביל...
במקום, בגלל שאין, אין בשביל העוף. -בשביל החלבים, בשביל אכילת מזבח.
אז הוא... אבל היה פעם, מה היה הסיפור?
שהאור שמח,
פעם איזה יום הוא קם, הוא ישן בלילה וקם.
הוא היה מאוד שמח.
שאלו אותו, מה?
ולשמחה, מה זו עושה?
אמר להם,
מה חלמתי?
חלמתי שהרס בו
בישיבה של מעלה,
אמר שהקושייה שלו, שזו גרסה משובשת,
מה פתאום לחשוב שעולה אפילו בלילה?
אבל אמר, הרב
של דבינסק,
היא שבת הקושייה ותופתח,
על פי אבן העזרה.
כך הוא חלם שהרשב״א הסכים לתירוץ שלו.
זה סיפור מפורסם אצל הליטאים,
שהרשב״א בישיבה של מעלה אישר את תירוצו של האור שמח.
לכן,
לכן,
זהו, רציתי לספר לכם, זה הדבר הטרש שרציתי לומר.
יכולתי להוסיף עוד איזה מילה קטנה,
כי בקורבן עולה ויורד,
בטומאת מקדש לקודשיו, יש כרת במזיד.
ובכל זאת הכילה תורה,
שאם הוא עני, יביא רק
שני תורים ובני יונה,
ואם הוא עוד יותר עני, יביא מנחת סולת.
אפילו שיש בו כרת, היהיה יכול להיות חטאת קבועה.
מה זה חטאת קבועה? בין לעני ובין לעשיר.
וכאן התורה היא, כי לעני נקל בטומאת מקדש וקודשו,
כשיש בה כרת. אבל שני עבירות אחרות,
שבועת ביטוי ושבועת העדות, אין בהן כרת.
מה זה, מה זה השניים האלה? שבועת העדות, שבועת הביטוי, מה זה? -שבועת ביטוי זה שאדם נשבע,
עשה והוא לא עשה,
נשבע שאכל והוא לא אכל,
נשבע שלא אכל ואכל,
בין לעבר, בין לבא.
שבועות שתיים שם ארבע. שתיים
לעבר ושתיים להבא.
זו המשנה הראשונה. אמרתי לך, מסכת שבועות
מבוססת על פרשת קורבן עולה ויורד.
בהתחלה מפרש דיני שבועת ביטוי.
זה, קוראים לו פרק שבועות שתיים.
שבועות שתיים שם ארבע.
אחרי זה יש שועת העדות.
אחרי זה יש שועת הפיקדון, זה לא שייך לעולה ויורד,
זה לאסון גזלות.
ואחרי זה שועת הדיינים.
אבל זה הפרק...
בפרקים האלה, שבועת העדות
ושבועת ביטוי,
זה מפרש את הקורבן... -בטומאת מקדש וקודם עכשיו שכחתי.
יש שבועות שתיים בתרה.
בראשון, שבועות שתיים...
הראשון,
הראשון, אני חושב, הראשון הוא על הטומאת מקדש.
-זה הגמרא על הרב? -כן, הגמרא שבועות.
והפרק השני...
נראה את שבועות שתיים הראשון ושבועות שתיים השני.
יש שבועות שתיים כמה ויש שבועות שתיים בתרה.
אז הראשון,
הנה, זה על הטומאת.
הנה,
שבועות שתיים שן ארבע.
ידיעות התומאה שתיים שנ ארבע.
יציאות השבת, אחרי כן מסביר הפרק הראשון,
מסביר את ידיעות הטומאה.
אחרי כן, שבועות שתיים בתרה.
הנה, ידיעות הטומאה.
רגע.
ידיעות הטומאה... לא.
אז הפרק הראשון...
בשבועת ביטוי הכתוב מדבר.
אצל קורבן עולה ויורד.
אחרי כן מביא ידיעות הטומאה, זה פרק שני, דשבועות.
ופרק שלישי
זה פרק שני.
אני מבולבל לגמרי.
אני צריך לבדוק,
כי יש עוד שבועות שתיים בפרק שלישי.
אז מה שבועות שתיים הראשון?
זה שבועות שתיים בפרק שלישי.
אחרי פרק רביעי זה שבועת העדות.
אני צריך לבדוק עוד פעם את השלושה פרקים.
אבל זה רואים, המסכת הזאת
יעל קורבן עולה ויורד.
אני רוצה רק לומר עוד מילה אחת, וזהו.
שבטומאת מקדש וקודשיו,
אז יש בו כרת במזיד.
ובכל זאת התורה חיצשה להקל עליו,
שלעני מביא רק שני תורים או מנחה,
אם הוא עני עוד יותר, דלדנות.
אבל שאר השועות ביטוי ושועת העדות אין בכלל כרת.
אז מה שמביא קורבן זה חומרה.
רק קורבן עולה ויורד, התורה אמרה.
אבל לא כולה כמו בטומאת מקדש לקודשיו, שהוא חייב כרת.
מן הדין היה ראוי,
מן הדין היה ראוי שיביא חטאת קבועה.
אבל התורה היא קילה שמביא, עולה ויורד.
לעניים מקלים.
אבל בשתי העבירות האחרות, שועת ביטוי ושועת העדות,
מן הדין לא היה צריך להביא בכלל קורבן, זה לא בשם בו כרת.
רק התורה החמירה,
אבל אמרה, בזה קורבן עולה ויורד.
זה, צריך להבין שזה שני דברים.
זהו.
-אחר כוח, אה.
אבל יש, יש, יש מניין, אין מניין. אנחנו כבר שישה.
אם יש, יש מניין, אין.
אם יש...
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.