קריעת ים סוף ושירת הים | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 19.01.2019, שעה: 20:47
- - - לא מוגה! - - -
יש קטע בגדה של פסח,
בדקתי שיש בכל האגדות,
הרבה אגדות ראיתי, הרבה,
אילו קרע לנו את הים ולא העביר אותנו בתוכו בחרבה, דיינו.
פלא עצום.
הרי מה היה? שמצרים רדפו אחריהם
והסיגו אותם חונים על הים לפני פי החרות.
ואז ישראל, והראו מאוד ויצעקו אל השם.
היו בצערה גדולה. אז מה העצה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,
דבר אל בני ישראל ויסעו לתוך הים.
אבל אם אתה אומר,
קרע לנו את הים ולא העביר לנו בתוכו,
אז מה הרווחנו?
אז הם יישארו,
אם לא העביר לנו בתוכו, אז הם נשארים בחוץ, אז היו נשארים בסכנה של המצרים.
מה הפשט? שמעת? פלא עצום בהגדה.
אילו קרע לנו את הים ולא העביר לנו בתוכו, ביבשה, בחרבה,
מה דיינו?
ביבשה כתוב.
דיינו.
מה דיינו?
מה עלת בכל הקריעת ים סוף אם לא תעבור?
אם תישאר במקום, בחוף הים,
לפני פיה אחרות?
הנה המצרים מגיעים.
והם פחדו מהמצרים באו עם כל הרכב והסוס וכל ההצבה שהיה לו לפרעה,
הביא.
אז יש פשט של הגאון מווילנה.
זה טוב ללמוד לדעת פשט
בקריעת ים סוף, איך זה היה.
אומר הגאון,
הרי בפשטות,
מה זה קריעת ים סוף?
קרע את הים חצי מים לצד הזה,
חצי לצד הזה, ובאמצע
היה יבשה, יכלו לעבור.
אבל אז היו צריכים,
הרי הים הוא עמוק.
בים סוף יכול להיות.
יש ימים בבריאה שעמוקים 11 קילומטר.
11 אלף מטר מים.
תדע מה שזה,
עומק.
אבל לא כל הימים הם אותו עומק.
בואו נגיד שים סוף היה עמוק 200 מטר.
לא בחוב, בחוב עדיין לא עמוק.
אבל הלאה,
באמצע הים,
בין שני הגדות.
יכול להיות, אפילו חצי קילומטר, יכול להיות הרבה.
איך הם ירדו, ירדו למטה ויעלו למעלה.
אם היה קורע ים חצי יום, חצי מים לכאן, חצי מים לכאן,
וביבשה הם יעברו.
היו צריכים לרדת בתחתית המכתש של הים ולעלות ממנו.
אבל זה לא, הקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח אותם.
לא לשכוח שהיו להם תינוקות
ונשים בהיריון וזקנים וזקנות
לרדת עד עומק הים ולעלות,
זו טרחה גדולה, בפרט לעלות.
קדוש ברוך הוא לא רצה להטריח את ישראל.
אז מה הוא עשה? הוא רצה שיעברו במישור.
איך יעברו במישור?
אז תכף נראה.
הקדוש ברוך הוא הקפא
את המים
של הים שהם בגובה היבשה.
הקפא אותם.
אז מה הוא קרע?
והם הלכו
על הקרח,
כמו באוקיינוס הארקתי.
שם יש ים של קרח,
ועוברים את זה במסחלות
של הכלבים, מושכים מסחלות.
ככה עוברים את זה.
אז תכף נראה. אבל מה? הרי כתוב בהיבקעו המים.
הקדוש ברוך הוא קרע את המים.
חצי לכאן, חצי לכאן.
אז אומר הגאון,
ידוע שהמים בים הם יותר גבוהים מן החוף.
אתה רואה כשאתה בחוף, אתה רואה שהים יותר גבוה מן החוף.
יש מים בים,
בוא נקרא לזה, הרי המכתש,
החפירה של הים, קוראים לה מכתש.
המכתש
יכול להכיל
מים עד דפנות המכתש.
כמו בכוס, אתה יכול למלא כוס עד הראש שלו,
אבל לא יכול המים לעשות כיפה על הכוס.
אין דבר כזה.
כי המים,
יש להם תכונה
ללחוץ.
אתה יודע,
המים בים,
הם לוחצים כלפי מעלה, כלפי מטה וגם מצדדים.
אם אין מה שיעצור אותם, הם מתפרצים.
לא תוכל למלות כוס יותר ממה שהוא יכול להכיל.
תגיד, נוסיף קצת, יהיה אולי,
אם תשים אולי איזה נוזל,
שהוא קצת,
זהו, יכול להיתפס.
אולי, אם יין, יין יכול.
גם יין זה כמו מים, אבל
אולי שמן יוכל.
אבל מים
לא יכול להיות יותר גבוה מהדפנות של הכוס.
יהיו קצת למעלה, הם נופלים.
כי כוח המים תמיד,
הם פועלים לחצים.
אז המים שהיו על הים היו יותר גבוהים מן היבשה.
כמו שרואים, כשהולכים לים רואים פסגה
באמצע הים.
והמים האלה,
את המים האלה הגבוהים מעל היבשה,
הנוספים מעל גובה היבשה, את זה הוא קרע השם.
על זה הייתה קריעת ים סוף.
והעמיד,
העמיד
13 חומות
ו12 שבילים,
כמו שכתוב באבות דרבי נתן,
שכתוב הרי לגוזר ים סוף לגזרים.
ואומרים חז״ל, כל שבט עבר בשביל בפני עצמו.
אז היו צריכים 13 חומות,
וביניהם יש 12 שבילים.
וכל שבט עבר בשביל בפני עצמו. מה זה החומות האלה?
החומות האלה היו מקרח.
תכף נראה. הקדוש ברוך הוא הביא רוח
קדים עזה כל הלילה.
הרוח הקדים הזו הייתה רוח קרה,
והיא הקפיאה.
המים שעד גובה היבשה הקפיאה אותם.
היה קרח.
והמים מעל היבשה,
על נוספים,
קרעו אותם לגזרים,
12 שילים עם חומות מקרח.
ניצבו כמונד נוזלים.
קפאו תאומות בלב ים.
יש,
במסכת סוטה, דף יז עמוד א',
יש למטה בתוספות שאנס,
שהדפיסו את זה בגיליון.
תוספות שאנס,
יעבדוך עמים.
תוספות שאנס,
אומרים מה זה קפאו תאומות בלב ים?
אומר כמו הלב אצל האדם.
הלב של האדם הוא בתחתית השליש העליון.
תחלק את האדם לשלוש בתחתית השליש העליון.
כך בלב ים הכוונה שליש,
כי המים שמעל
הים מעל גובה היבשה הם המון, שליש.
מוגזם קצת, אבל ככה הוא אומר.
ואז כנגד גובה היבשה הקפיאה מים ניו קרח,
ועליהם דרכו בני ישראל.
לא היו צריכים לרדת למטה.
זה מה שאומר המגיד בגודל.
אילו קרע לנו את הים העליון,
המאים העליונים קרעו אותם,
ואנחנו נעבור שם.
אבל מה, לא, אבל היינו יורדים. אפילו אם היה קורע לנו את הים, היינו יורדים עד למטה,
ועולים.
למה היה כדאי?
היינו בורחים מן המצרים.
המצרים, גם יהיה קשה להם לעלות ולרדת כל כך מהר,
אז היינו מצליחים להינצל.
אז דיינו.
אבל הקדוש ברוך הוא לא רצה להטריח אותם לרדת עד למטה.
לתחתית הים.
אז מה הוא עשה? הוא קפאו תאומות בלב ים.
בגובה היבשה
נהיה קרח כמו באוקיינוס הארכתי.
כשעוברים על הקרח
ואני אומר לא צריך שיהיה קרח.
כל הים,
זה היה צריך
הרבה ימים עד שכל הים יהיה קרח.
זה צריך הרבה רוח קדים כמה לילות,
אבל לפחות שני מטר.
אם תעשה שני מטר קרח בגובה הים,
הרי הקרח הוא שוקל פחות מן המים.
ליטר קרח הוא שוקל פחות מליטר מים.
כי הקרח מתרחב, המים, כשנמכים קרח, הם מתרחבים.
בדרך כלל
אנחנו יודעים שהחום מרחיב דברים והקור מכווץ.
נכון? אנחנו ככה יודעים,
ככה למדנו בבית ספר,
לכן עושים את המסילות של הברזל,
עושים הפרש ביניהן.
של סנטימטר וחצי, שני סנטימטר,
לפי שבזמן, מתי שחם,
הברזל מתרחב.
ואם יהיו צמודים,
אז הוא יתעכם.
מהחום הברזל יתעכם.
לכן עושים רבע שיהיה לו מקום להתרחב.
אבל בקור, הקור מתכווצים דברים.
חוץ מדבר אחד.
המים.
המים, אם אתה מקרר אותם, הם יותר מתרחבים.
הקרח הוא יותר רחב.
לכן הקרח שוקל פחות.
כי לפי משקל הסגולי של הקרח, הוא פחות ממשקל הסגולי של המים.
זאת אומרת, מה זה משקל הסגולי?
נגיד סנטימטר מעוקב
של קרח,
שוקל פחות
מסנטימטר מעוקב של מים.
לכן הקרח צריך לצוף למעלה.
הוא לא ירד למטה.
הקרח תמיד יצוף.
ואם זה חתיכה ענקית של קרח,
אז עוברים על הקרח.
היה הרי, הייתה איזו אונייה טיטניק
לפני מאה שנה.
הרבה סיפר עליה.
בספרו, הוא סיפר.
זה היה, הנה הייתה אונייה מפוארת בשביל העשירים,
והכל היה, והמנוע,
הכל היה משהו חדיש וזה,
אבל בסוף, בהפלגה הראשונה,
היא נתקעה בקרחון,
בחתיכת קרח וטבעה בים.
זה היה רעש גדול בעולם.
כל העשירים שנסעו,
נפלו.
טבעו בים,
וכל העושר של הטיטניק,
הכל הלך לאמבדון.
אם יש קרח,
אז כאן, והקרח, אני אומר, הקרח אפילו יהיה
רק שני מטר קרח עומק. שני מטר עומק,
הקרח יצוף,
וזה
כבד מאוד.
אז אתה יכול לעבור על הקרח, משאיות יכולות לעבור.
הם לא יתגלשו, אבל ככה.
אז כאן היה
אז הם, אבותינו, עברו על הקרח, קפאו תאומות פרימה.
ואיפה הייתה הקריעה?
במים העוטפים על גובה היבשה.
ושמה עברו, והמצרים עברו אחריהם.
ואת זה צריך לדעת.
בהתחלה, בכל הלילה הייתה רוח קדים קרה שהיא קפיאה
את המים וקרעה את המים שמעל היבשה.
שמעל גובה היבשה. וקרעה אותם ועמידה.
כתוב בפסוק
וברוח אפיך נערמו מים.
אתה יודע מה זה נערמו? אני תמיד חשבתי נערמו מלשון ערימה.
התאספו המים.
אומר רש״י, התרגום מתרגם
חכמון מיה.
נהיו חכמים המים.
איזה חכמה היה להם?
איך המים עשו 12 חומות
ו12 שבילים.
13 חומות ו12 שבילים.
כאילו התחכמו, הייתה להם חוכמה.
איך הם נחלקו בצורה כזאת?
שיעברו 12 שבטי ישראל
כל שביל שבט אחד.
וזה הפשט, ניצוו כמונד נוזלים. איך הם ניצו? נוזלים לא יכולים לעמוד באוויר.
למה? נהיו קרח.
אני קצת מפקפק אם זה נכון, החלק הזה.
בפסוק כתוב נוזלים,
הם היו נוזלים ובכל זאת עמדו.
אני אומר שנהיו קרח,
בפשטות זה הפשטה, אבל
טוב
מה פשטה? אפילו הלשון משמע כאילו בעודם נוזלים הם ניצבו.
מצאנו דבר כזה בירדן,
כשעברו ישראל את הירדן,
על יד יריחו.
הירדן,
זה דבר פלא, הירדן
זה נהר
שיורד מן הבניאס,
נחל הירדן,
יורד מהבניאס, הבניאס זה מעיינות
צפונית לכינרת,
20 קילומטר מהכינרת, אני חושב.
הייתי פעם בבניאס,
פעם אחת.
והמעיינות האלה יוצרים נחל,
שקוראים לו נחל הירדן.
הירדן מגיע לצפון הכינרת,
נכנס לכינרת,
אבל מקובל, אתה יודע, מקובל ככה, הרי
מקובל שבתוך הכינרת הוא גם נחל, הוא ממשיך לזרום.
ואותם המים של הירדן שנכנסו יוצאים בדרום הכינרת
וממשיכים את הירדן עד ים המלח.
זה לא מים חדשים או מים מן הכינרת שיוצאים,
נכנסו שם מים יוצאים אחרים מן הכינרת.
לא ככה,
אלא ירדן ממשיך גם בתוך הכינרת, תדבר עם חמיכה, תשאל אותו.
גם באר מרים נמצאת בתוך הכינרת, כך אומרים.
אבל אני אומר, בואו נדבר פשוט.
באר מרים, לא מכירים אותה,
אבל הירדן,
הרי הירדן התחיל מן הבניאס
ונשפך לה על הכינרת.
תגיד, נגמר הירדן? נגמר.
לא, הנה, בדרום עוד פעם אומרים הירדן, ממשיך נחל הירדן.
מקובל שהירדן חוצה את הכינרת מצפון לדרום.
חידוש גדול.
ונמשך עד ים המלח.
אז כשישראל היו צריכים לעבור את הירדן,
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
הרי ירדן...
זורם
כלפי ים המלח, כי ים המלח הוא הכי נמוך.
ממקום גבוה, הכנרת יותר גבוהה מים המלח.
ממקום גבוה למקום נמוך המים יורדים,
לכן הירדן מגיע לים המלח.
איך, מה היה הנס של עוברי הירדן?
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
ייכנסו כהנים עם ארון העדות.
הם ישימו רגליהם בגדה המזרחית.
הם הרי באו מן המדבר,
הם באו,
והם נכנסים עכשיו לארץ-ישראל, צד מערב.
אז בגדה המזרחית
של הירדן
שמו רגליהם,
ואז הירדן, המים של הירדן,
במקום לזרום למטה, לכיוון ים המלח,
התחילו לעלות
קיפין-קיפין
אחד על השני כלפי מעלה,
והייתה יכולה לראות מרחוק
את המים הגבוהים של הירדן.
יש, נדמה לי בחז״ל,
את השם של העיר, שהיו רואים משם את הירדן,
עם מים תלויים למעלה.
זה נורא ואיום.
המים עולים-עולים,
ולא נופלים.
והמים שהיו כבר,
הם המשיכו לזרום,
ואז התייבש הירדן, ועברו על הירדן,
על קרקעית הירדן.
אז יכול להיות, גם ניצבו כמו נד נוזלים, גם כן נס כמו הנס שהיה בירדן.
עכשיו,
רבנו הגאון מדייק כדרכו בקודש
מלשון הגמרא בסנהדרין,
שהמלאכי השרת אמרו לקדוש ברוך הוא,
יעשה נס לחזקיהו
כדורכי הים וכעוברי הירדן.
אומר הגאון, מה השינוי לשון הזה?
שבים, לא אומרים כעוברי הים, עוברי ים סוף,
כדורכי הים,
כי הם לא יתייבש המים עד הקרקעית. אז הם צריכים לרדת לעומק של הים? לא, זה לא.
רק קפאו המים, קפאו תאומות בלב ים,
והם עברו על הקרח בגובה יבשה, במישור.
וכך כתוב בפסוק,
ויבואו בני ישראל.
אל הים ביבשה.
לא כתוב וירדו ישראל אל הים,
ויבואו.
זו הייתה הליכה במישור.
אז שמה זה דורכי הים,
הם דרכו על הים.
אבל בירדן שהתייבש, כשהמים עלו למעלה וכאן המים שכבר היו המשיכו לזרום,
אז ממש על הקרקע הייתם עברו, אז שמה זה לעוברי הירדן.
כדורכי הים ולעוברי הירדן.
וככה, כשרואים את הפסוקים,
רואים ככה, הרי הפסוק אומר,
בהתחלה רוח קדים כל הלילה.
זה מה שכתוב,
וברוח אפיך נערמו מים,
נצפו חמוני נוזלים, קפאו תהומות ולב ים.
זה היה עם רוח קרה,
וברוח אפיך נערמו מים.
מה זה נערמו? לא נעשו ערימות,
נערמו מלשון חוכמה.
המים, היה להם ערמימות
לעמוד ב-13 חומות, וביניהם
12 שבילים.
נערמו מים, ניצבו כמו נוזלים,
כף ותהומות ולב ים.
החלק,
כמו הלב,
בסוף השליש העליון נהיה קיפאון, נהיה קרח.
אני לא אומר שנהיה קרח עד למטה,
אין צורך.
אין צורך.
גם אם היה שני מטר קרח,
אבל הקרח צף למעלה,
כי הוא פחות שוקל מן המים,
כי הוא יותר מתרחב.
הרי זה הדבר הפלא הזה.
העיר אוזני רבי חזקאל, זיכרונו לברכה,
השם ישמרה הוא,
עוד חי השם יאריך ימיו ושלותיו.
רבי חזקאל ברטלר העיר את אוזני
בדבר הזה,
שכל החומרים מתרחבים עם החום ומתקבצים עם הכור,
ואילו המים
עם הכור הם מתרחבים
ועם החום הם מתאדים.
הכור פונים,
אז הקרח יכל לעמוד, רק שני מטר קרח,
גם באוקיינוס הארכתי הכל קרח,
אבל פתאום.
פתאום יוצא כלב ים,
מוצא לו דרך לצאת,
ואז יש דוב שבא לטרוף אותו,
דובי הדובים של הקוטב.
לא כל הים הארכתי הוא קרע עד למטה,
רק
חלק העליון הוא קר מאוד,
ואז הוא נהיה קרח, אולי שני מטר, שלושה מטר,
וכבר אפשר משאיות לנסוע על זה,
כי המים מרימים את הקרח, המים שלמטה
מרימים את הקרח, וזה כוח עצום.
לא עכשיו, זה כמו שאתה דורך על האדמה.
עוברו ההפכה, נער, מומיים ניצוחים, נמוזלים כפות אומות בלב ים.
אחרי כן האויבים,
המצרים, גם כן נכנסו.
נכנסו המצרים,
רדפו אחריהם.
היו שם שבילים
שעברו בהם ישראל,
והם כבר התקרבו לחוף השני,
לחוף המערבי,
לחוף המזרחי. הם באו ממערב,
הם עברו, הם התקרבו לחוף,
אבל המצרים באו אחריהם.
אבל כשנכנסו המצרים,
אז הקרשבוכו הביא
״מעשבת ברוחך כי שמו ים״
זה היה אחרי זה, הם עברו.
אמרו יברדו פסיחא, אלא כשארתם לאמון נפשי.
אריק חרבית רואי שמו ידי.
זה היה כשנכנסו המצרים.
נשבת ברוחך כי שמו ים,
הביא ים חמה,
חמסין,
וזה המיס את החומות של הקרח,
של השבילים, והמים האלה הפילו אותם.
זה לא, עוד לא נמסו,
הקפאו תהומות ולווים, עוד לא נמסים.
חתיכות קרח ענקיות לא נמסים כל כך מהר,
אבל החומות,
החומות נמסו,
וזה מה שהטביע אותם.
אבל למה אני אומר ככה?
כי ראיתי בחז״ל
שהם
כשהם באים מים והטביע אותם, והם נפלו.
הם נפלו על הקרח.
קיבלו מכות
אם אתה נופל על קרח כמו שאתה נופל על אבן.
קרח זה גם,
כמו שאמרתי לפני שבועיים,
שברד
ברד
במשקל קילו
הוא ישבור את הראש של בן אדם.
זה משקל, זה אבן.
גם הם נפלו על הקרח ושברו ידיים, רגליים,
ואחרי כן הקרח נמס
וצללו כמו אבן במאזין.
יש הרי בחז״ל, רש״י מביא את זה.
יש פעם כתוב
צללו כאבן במאים עזין,
פעם כתוב צללו כעופרת במאים עזין, ופעם כתוב
כמו קש.
איך כתוב כמו קש?
אז כתוב, זה דרגות של המצרים.
הרשעים הגדולים נשארו כמו קש.
עולים ויורדים,
לא יורדים מהר למטה.
הצדיקים שבהם, הכי כשרים שבהם,
כמו עופרת, עופרת יותר כבדה
מאבן,
והיא יורדת מהר למטה.
אבל
הבינוניים אז כמו אבן.
אבל כתוב בעזן גם שקיבלו מכות.
וכשהרי ישראל,
היו ביניהם שהיו חוששים שהמצרים יצאו אחרי כן,
יבואו סביב ביבשה ויפפסו אותם.
הרי הים סוף
הוא ככה ים סוף.
פה זה אילת,
פה סואץ,
תעלת סואץ, אבל אז לא הייתה תעלת סואץ
שמחברת את הים סוף
לים התיכון.
כאן הייתה יבשה, בין ים סוף לים התיכון הייתה יבשה.
זו הייתה הדרך הפשוטה לעבור מכאן,
לעלות, אבל ייפגשו עם הפלישתים.
כשבו איך הוא לא רצה שייפגשו עם הפלישתים.
פן ינחם העם בראותם מלחמה.
אז הביא אותם לכאן ועברו מכאן. הביא אותם ככה ועברו מכאן.
מה הייתי אומר קודם?
מה ההמשך?
כן, נו, זה אמרתי.
וים סוף היה ככה,
אז הם חשבו שהמצרים יבואו מכאן.
יתפסו אותם מהיבשה אם יבואו.
טוס עוד שואלת הכושה,
איך היו כאלה קטני אמנה? איזה סטוט.
מה, הם חשבו שגם המצרים יעלו מצד שני?
מה, הקדוש ברוך הוא עושה לכם נס כזה, בשביל להציל אתכם,
אז הם יעלו מהצד השני?
הוא אומר, לא שהם יעלו מן הים,
הם יעלו מן היבשה.
יחזרו, יעשו סיבוב,
יעשו סיבוב, יבואו לכאן.
לא, הם יצאו מכאן.
אז לכאורה הם יעשו סיבוב, יבואו לכאן, זהו.
אז זה אטוס עוד שם מתרץ ככה.
אז מה עשה הקדוש ברוך הוא?
הראה להם
את המצרים מתים,
וכל אחד הכיר, אה, זה הרשע הזה שהיה מרביצים.
הוא היה רואה שהוא קיבל מכות,
אז זו הייתה נקמת ישראל, נקמת ה' והמצרים.
שיראו היהודים שהקדוש ברוך הוא משלם,
נקם למצרים.
לי נקם ושילם.
לכן אמרתי שלא מיד
התהומות שקפאו נמסו.
בהתחלה זה החומות,
והחומות נמסו יותר מהר כי הייתה להם
רוח חמה מכאן, מכל הצדדים,
מעליהם ומשני הצדדים.
אז זה נמס יותר מהר, גם זה לא עבה כל כך,
אבל הקיפאון של הקרח עוד לא נמס.
במשך הלילה,
עד סוף הלילה,
נמס הכול,
ואז,
בכלל רוח חמה שהביא הקדוש ברוך הוא,
זה אומר האבן עזרא,
שבצד היהודים נשארה רוח קרה,
להחזיק את הקרח,
שהם יוכלו לעבור עד החוף,
אבל בצד המצרים הייתה רוח חמה.
ועוד אומר אבן עזרא שבאותו זמן שהמצרים נכנסו וטבעו
באותו זמן עדיין ישראל היו עוד
לא עלו לחוף
הם עוד היו בצד השני היה עדיין החומות
הרי החומות היו לאורך כל הדרך של הים סוג
הם עברו ים סוג
לאורך כל הדרך
והם המשיכו בקרח. פה
רוח קרה,
זהו רוח הפכה נערמומיים,
ניצוח חמונד נוזלים ופה בצד השני רוח חמה.
לכן יש איזה דקדוק מעניין.
בהתחלה כתוב, כשהמצרים רדפו אחרי,
כשהמצרים רדפו ועוד לא נכנסו לתוך הים,
אז כתוב והמים להם חומה ממינם ומשמאלם
חומה עם וו
אבל אחרי כן כשהמצרים נכנסו כתוב שהם טובעים
וישב השם את המים עליהם
וישראל והמים להם חומה
ממנה משמאלם חומה בלי וו
מה זה חומה בלי וו? מה זה חימה?
כעס.
ששרו של ים
הוא הטען לפני הקדוש ברוך הוא.
מה אתה עושה פה אפליות?
למה אלה טובעים ואלה ניצלים?
הרי מה אלה עובדי עבודה זרה? אף אלה עובדי עבודה זרה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, שויטש באוי לו.
אתה מדמה,
הם עובדי עבודה זרה מרצונם במזיד,
אבל ישראל היום היא תוך טירוף הדעת של עבודת פרך.
לא היה להם יישוב הדעת.
אז אין לדמות שוגגין למזידים.
אז זהו, עכשיו הדקדוק הוא מאוד טוב.
בהתחלה,
כשישראל היו לבד,
בשבילים,
והמים להם חומה עם וו.
אין שום כעס.
מתי כעס שרה של ים?
כשהמצרים התחילו לטבוע,
ואז, והם, וגם ישראל היו עוד בשבילים,
בצד השני.
אז,
אז על זה כתוב המים להם חימה.
שהתמלא עליהם כעס מדוע המצרים טובעים
והיהודים ניצולים.
הרי שניהם עובדי עבודה זרה.
אבל לא, אבל הם עובדי עבודה זרה מתוך טירוף הדעת.
זהו קריעתי המשואה.
לפי הגאון זה טוב מאוד, זה לדעת פשט,
מה שאומר, זה טוב מאוד.
זה קריעת ים סופר.
עכשיו נדבר
על שירת הים.
שירת הים
ושירת הים
ולא יהיה להם ולא יהיה חרום שהכל נהיה בדברו.
שירת הים זה משהו,
מעמד היסטורי,
מיוחד במינו.
איך שכל ישראל,
כמה הם היו, מייד אחרי כן מנו אותם.
היו מבין 20 שנה ומעלה 600,000 רגליקים לבד מתו.
התו אולי 200,000, שליש, אולי 150,000,
אולי יותר.
וכנגדם נשים.
כי הגברה עומדת ביבמות,
טבע העולם מחצה זכרים, מחצה נקבות.
והם כולם יחד,
כל היהודים ביחד.
אני מדבר, נדבר מקודם על הגברים.
כולם יחד
עברו שירה לקדוש ברוך הוא.
אז יש מחלוקת בין התנאים במסכת סויטו.
אחד אומר שרבי רבנו,
משה רבנו על השלום היה אומר פסוק אחד.
והם חוזרים אחריו.
אחד אומר
שמילה במי לא,
כמו כשמכירים תינוק,
ורבי נחמיה אומר לא כך ולא כך.
משה רק התחיל אז ישיר,
וכולם
התחילו לומר את השירה יחד איתו,
כי כולם קיבלו רוח הקודש לומר את אותן המילים.
פילי פילאים, רבי נחמיה אומר,
כולם
כיוונו לאותן מילות השירה כמו שמשה רבנו,
ויחד כולם ענו ואמרו,
השם ימלוך לעולם ועד.
יחד כולם אמרו את השירה.
אני לא יודע באיזה ניגון הם אמרו את השירה.
הם אמרו את זה אולי רק בטעמים.
אבל זה דבר מעולם לא היה בהיסטוריה שמיום ברוא אלוקים אדם על הארץ.
שיהיה כזה מעמד,
שאומה שלמה,
אומה שלמה תקום לשיר לה קדוש ברוך הוא.
600 אלף עוד ילדים
ל-800 אלף זכרים,
וכנגדם שמות אלף נקבות במגרש נפרד.
כמו שכתוב אחרי זה,
ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון
את הטוב בידה,
ותלך לה כל הנשים אחריה בתופים ובמחלות.
ותשר להם מרים שירו לה שם כגאו גאה סוס ורוח ורמה בים. וכולם שרו בתופים וימים חלות יודעים ידעו צדקניות שבאותו הדור
שעתיד הקדוש ברוך הוא לגאול את ישראל והם הכינו תופים.
עוד במצרים הכינו תופים.
מאיפה היה להם תופים? על חוף הים.
תוף צריך
זה לבנות את התוף מחמר,
הערבים עושים הרבה מזה.
ואחרי כן עור,
עור
בלמרה, ועם זה מתופפים.
וכל הנשים הביאו תופים,
ועשו מחולות.
מחול בתוך מחול ושרו והגברים מן הצד השני הגברים אמרו שירה פלאי פלאים איזה שירה ברוח הקודש אמרו חזל
עולל מפי עוללים ויונקים יישא תא עוז
עולל זה ילד בן שנתיים שלוש ארבע
שהוא אוהב לשבת על ברכי אמו
אוהב לשבת גם אימה נותנת לו לאכול לא יונק
ויש יונקים שיונקים
ממש יונקים מן הסדרימה היונקים היו באמצע תינוק יונק
אבל כולם אמרו שירה גם הוא אמר שירה עזב
את הדד מפיו והתחיל לומר שירה
וגם העוללים הרימו צווארם
כי הם כתוב שם מה הם אמרו זה כלי וענביהו אלוהי אביבה רומם הוא ראו את השכינה ראתה שפחה על הים
מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן
אז על ידי שראו את השכינה גם העוללים
ורב מאיר מוסיף
לא רק העוללים
העוברים שבתוך הבטן
גם כן אמרו שירה שנאמר במקהלות
ברחו השם ממקור ישראל
מן המקור המקור זה הרחם של האמא
מתוכה היה עובר גם כן אומר שירה לה כזאת תגידו לי זה מעמד מופלא ומשונה
אפילו בלי העוללים אפילו בלי הזה
שכל האומה יחד
ענו ואמרו
אדוני מלוך לעולם ועד
מי כמוך באלים אדוני מי כמוך נדר בקודש
נורא תהילות עוסף אליהם
יש איזה ראיתי שאלה באלון של רב משה שטרנבוך
הוא שואל לא לא ראיתי בלא במקומה לא זוכר מאיפה ראיתי היום אתמול
הוא שואל הרי מלאכי השרת
רצו לומר שירה
אמר להם הקדוש ברוך הוא מעשי עדיין טובעים בים ואתם
אומרים שירה?
נכון, הקדוש ברוך הוא העניש את המצרים, אבל סוף כל סוף זה בריותיו
שהוא ברא, כל אחד השקיע בו, הקדוש ברוך הוא, כל החוכמה הגדולה שיש בגוף האדם
בשביל לברות אותו,
הנדס אותו,
ועכשיו הכל מתמוטט.
זה לא משנה שהם רשעים,
הקדוש ברוך הוא מצטער.
מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה?
אז למה ישראל אמרו שירה?
אז מה שיש להשיב,
ישראל אמרו שירה,
זה לא רצו לומר שירה,
זה יצא.
הם ראו את השכינה,
ראו את הקדוש ברוך הוא,
תעמו ראו כי טוב השם,
אז הם ממילא השירה יצאה מפיהם.
השירה יצאה מהם.
ועם ישראל
שרים לה קדוש ברוך הוא.
דוד המלך אומר,
הללו אל בקדשו,
הללו ברכי עוזו,
תעללו אותו על השמיים. השמיים מספרים כבוד אל,
ומעשה אדם מגיד הרקייה.
עלו מחבורותיו.
מחבורותיו הגבורה של הקדוש ברוך הוא שמסובב
כדור הארץ
סביב השמש פעם אחת בשנה.
וזה, אתם יודעים, כמה שוקל כדור הארץ.
אני עשיתי חשבון
כמה שוקל כדור הארץ.
מיליארדים של טונות.
וכל המשקל הזה נוסע סביב השמש.
זה סיבוב ענק.
עשיתי חשבון.
יוצא אלפיים קילומטר בדקה.
אנחנו לא מרגישים כלום, אנחנו יושבים פה, ברוך השם.
אבל הכדור הארץ כל הזמן בתזוזה מהירה מאוד.
אלפיים קילומטר בדקה.
כך יצא לי החשבון, אבל לא האמנתי לעצמי. זה מוגזם.
זה חשבון. אבל זה לא...
שאלתי את דוקטור וידל.
וידל, איך קוראים לו? וידל?
ניסים. ניסים.
ניסים.
ניסים וידל.
זה ש...
הוא אסטרונום, הוא מפורסם.
הוא חיבר ספרים באסטרונומיה וגם פעם אמר שיעור במסכת ראש השנה כשלמדו ענייני עיבור החודש וקידוש חודש.
הוא בא לכאן בבני ברק, ארגנו שיעור והוא אמר להסביר טוב את העניין.
אז הוא, שאלתי אותו, זה גוז מה? אמר לי, מה אתה אומר?
זה אמת לעמיתו מה שאתה אומר.
כשהכדור הארץ
מסתובב בכוח,
כל המשקל הגדול הזה רץ אלפיים קילומטר, עוד אין שום טיל
שמגיע לדקה, אלפיים קילומטר,
שכן ניצן, אין דבר כזה.
ושמה, וכדור הארץ רץ
עם כל משקלו סביב.
אה, ברוך הבא.
אה,
איך זה יכול להיות?
זה הלילוהו בגבורותיו.
זה מה שאני אומר, אני, מה אני מכוון? והגיבור,
הגיבור,
אתה רואה את הגבורה של הקדוש ברוך הוא,
שכמו שהרמב״ם אומר בסדר התורה,
שהקדוש ברוך הוא מסובב את הגלגל בכוח שאין לו סוף, בכוח שאין לו טכניק.
אין סוף לגבורה לסובב כדור הארץ במהירות עצומה כזאת
סביב כדור השמש.
זה גבורותיו של הקדוש ברוך הוא.
זה גבורותיו.
ונוראותיו,
ומה זה נוראותיו? ומה זה הנורא?
הגדול זה יותר קשה להסביר, אבל נסביר בעזרת השם.
מה זה הנורא?
הנורא
הוא מפחיד.
כולם מפחדים ממנו.
ועזוז נוראותיך יאמרו.
העוצמה של הנוראות.
אז בפשטות הנוראות יש הרי געש,
יש צונאמי.
העונשים האלה של הקדוש ברוך הוא.
הם מפחידים. זה טרור.
זה נוראות.
הטרור של הקדוש ברוך הוא. מה זה טרור?
דברים המפחידים.
אבל האמת שאתה יכול לראות נוראותיו של הקדוש ברוך הוא מן השמש.
זה נוראות.
להתבונן בשמש
מטיל עליך אימה ופחד.
כזה כדור אש עצום
שלא נגמר.
כל הזמן דולק, כל הזמן דולק.
ואש נורא ואיום האש שיש בתוכה.
אש חמה מאוד.
אמרו חזל אמר אש לקיש.
אין גינם לעתיד לבוא.
אלא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מן הרתיקה ורשעים נצלה.
נענה שיבא וצדיק בה.
באמת, מה צריך אדם לא מאמין בגיהינם?
אמרתי לו,
אתה אומר, תראה, זה לא גיהינם השמש.
הנה, הגיהינם מול העיניים שלנו.
זה נוראות. וגדול, הגדול זה יותר קשה להסביר.
אבל אמרתי פשוט.
זאת אומרת, אלו הן גדולותיו, אלו הן נוראותיו.
מה זה גדולותיו?
שהוא רואה את הצנאים בתוך היכלו ולא מעניש אותם.
הסברתי את המילה הזאת
על פי מה שאמר הרמב״ם,
שהקדוש ברוך הוא יודע את הבריאה,
לא מתוך שהוא רואה.
אני רואה אותך, אתה מצטייר בעיניים שלי.
לא.
מתוך שהוא מכיר את עצמו,
מכיר את כל הבריות.
לפי שהקדוש ברוך הוא זו הנשמה של כל הבריאה כולה.
כל היש
הוא הנשמה שלהם כמו שהנשמה שלנו.
החיות
הוא על כל הגוף, ממלאה כל הגוף.
כך הקדוש ברוך הוא ממלא כל הבריאה,
ממלא כל העלמין.
ומתוך שהוא מרגיש את עצמו, מכיר את עצמו,
מכיר כל הברואים,
מצאתי בספר ראשית חוכמה שכך הוא מסביר הגדול.
הגדולה של הקדוש ברוך הוא,
שברגע אחד הוא יודע את הכל, מה שעובר.
יש כאלה, כמו בזמן השואה,
היו כאלה שהיה צריך להעניש אותם,
והיו כאלה שצריך להציל אותם,
וכולם,
ובכל מקום שהם,
הידע הזה, הגדול הזה, זה גדלות.
זה גדלות.
שהוא יודע את כל מה שעובר בבריאה, והוא מניע את הכל,
זה הגדלות.
אמרתי, אנחנו,
יש
וגם בשירת דבורה,
בשירת דבורה,
היא שרה על הניסים והנפלאות שעשה להם הקדוש ברוך הוא
עם סיסרא.
הייתי מתפעל תמיד בהצעירותי.
דוד,
לא זוכר אם אתה שמעת ממני את השירה של דבורה.
דבורה עבדה על השולחן.
הרבנית דבורה נביאה עליה שלום.
היא שופטת את ישראל. התוספות שואל, הרי אישה פסולה לדון.
אומרת התוספות האלה, היו מקבלים אותה.
נאמן עליי אבא, נאמנים עליי ורועי בקר.
היו עושים קניין סודר שהוא מתחייבים למה שהיא אומרת.
זאת הרבנית הזאת עמדה על השולחן והתחילה לצעוק.
שימו מלאכים
שימו מלאכים
האזינו רוזנים
שימו מלאכים
שימו מלאכים
האזינו רוזנים אנוכי
לשם אנוכי אשירה
לשם אלוקי ישראל. איך ההמשך? -אזמרו לשם אלוקי ישראל. -אזמרו לשם אלוקי ישראל,
השם בצדך מסעיר, בצדך משדה אדום,
ארץ ראשה גם שמים,
שמים נטפו מפני אלוקים,
הרים נזלו מפני השם,
הרים נזלו מפני השם,
זה סיני, זה סיני, זה סיני,
מפני השם אלוקי ישראל.
רבי חנניהו בן הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך חרבה להם תורה ומזעות, שנאמר,
אדוני חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה וידי.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.