זכירת יציאת מצרים | הרב עמנואל טולדנו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫אפשר להתחיל פה, דרש.

‫משכיל לאסף,

‫האזינה עמי תורתי, הטו אוזניכם לאמרי פי.

‫אבטחה במשל פי,

‫אביעה חידות מני קדם,

‫אשר שמענו ונדעם,

‫ואבותינו סיפרו לנו,

‫לא ננחחד מבניהם לדור אחרון, ‫מספרים תהילות אדוני ‫ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה.

‫אומר אסף, הרב השלום, אסף אומר,

‫על עניין שכירת

יציאת מצרים וכל המופתים ‫וכל מה שעשה לנו הקדוש ברוך הוא במצרים,

‫יש כמה, מכמה סיבות אנחנו חייבים ‫לספר לבנינו.

‫סיבה ראשונה,

‫כי אבותינו סיפרו לנו.

‫ולמה אבותינו סיפרו לנו? ‫שנשאיר את זה בכיס שלנו, ‫שנעביר את זה לצאצאים.

‫אשר שמענו ונדעם, ‫אבותינו סיפרו לנו, ‫לא נכחד מבניהם.

‫הם, הרי הייתה כוונתם, ‫כדי שנעביר את הנפלאות ‫שנעשו לאבותינו,

‫נעביר אותם לצאצאים שידעו,

‫לא נכחד מבניהם, ‫לדור אחרון מספרים תהילות אשם.

‫זאת אומרת שעל ידי שנספר ‫אנחנו לבנים שלנו, ‫הבנים שלנו יספרו לבנים אחרים.

‫אז זה יישאר עד הסוף, לדור אחרון.

‫מספרים תהילות השם, ‫ועזוזו ספיסנס.

‫עזוזו זה העוצמה של הקדוש ברוך הוא. ‫ועזוז נוראותיך, יאמרו,

‫העוצמה של הנוראות,

‫ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה.

‫ויקם עזות ויעקב ותורסם בישראל,

‫כשהקרשבוך הוא נתן תורה,

כבר זה לא רק מצד הלאומיות,

‫אנחנו בנים של אבותינו, ‫והם סיפרו לנו ממילא גמר, ‫אנחנו צריכים לספר,

‫לא רק בכלל זה. ‫עכשיו זה נהיה מצוות עשה דאורייתא, ‫לספר סיפור יציאת מצרים.

‫ויקם עדות ויעקב ותורסם בישראל,

‫אשר ציווה את אבותינו להודיעם לבניהם.

‫זה כבר מצוות עשה.

למען ידעו מקודם, גם בלי, לפני מתן תורה,

‫היינו חייבים לספר, ‫כמו שאבותינו סיפרו לנו,

‫כדי להודיע לבניהם, וזה מהאומה צריכה, ‫היא דואגת

למסורת ולסיפורים של האומה.

‫אבל אחרי שהקרוש ברוך הוא כבר הקים תורה,

‫כבר יש חובה מצד הדין.

‫למען ידעו דור אחרון,

‫בנים ייוולדו,

‫יקומו ויספרו לפניהם,

‫וישימו באלוהים כסלם.

מה זה כסלם? זה הביטחון.

‫לפתוח והקדוש ברוך הוא,

‫ולא ישכחו מעלה לאל ומצוותיו ינצור.

‫על ידי שיודעים את כוחו יתברך,

‫על ידי זה, ולא שוכחים את מעשיו,

‫על ידי זה מתחזקים ‫לשמור את המצוות.

‫ולא יהיו כאבותם דור שורר ומורה, ‫דור לא הכין ליבו,

‫ולא נאמנה את אל רוחו.

‫אז כאן הוא מבקר פה,

‫זה בתוך מצרים. ‫היו שם בני אפרים.

‫אפרים היה בן יוסף ומנשה,

‫והבנים של אפרים היו גיבורים ‫נושקי רומי קשת.

‫אז הם רצו לצאת ממצרים לפני הזמן.

‫כמו היום, מה שהיה עם הציונים.

‫רצו לפני, ועד כעת שהם הביאו...

‫והם בסוף הם נענשו,

‫בזמן אלי הכהן,

‫והפכו ביום קרב. ‫מה זה הפכו?

‫הפכו עורף לנוס ביום מלחמה.

למה?

‫בכל זאת לא שמרו,

‫לא שמרו אנשי דור המדבר ברית אלוקים.

‫לא צריכים לי פה מפרשים.

‫עכשיו הוא חוזר, בואו תראו.

‫עכשיו הוא חוזר לדור המדבר.

‫וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם,

‫נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען,

‫בקע ים ויעבירם,

‫וייצב מים כמונד,

‫וינחם בענן יומם, זה במדבר,

‫וכל הלילה באור אש.

‫אבותינו, היה להם, בלילה היה אור אש,

‫מעיר למחנה וגם מנחה אותם,

‫וביום היה ענן,

‫היו מתחלפים.

‫הענן היה זורח בבוקר ושוקע בערב,

‫ועמוד אש בא במקומו ‫מן הערב עד הבוקר.

‫כך הלכו אבותינו במדבר,

‫שהיה להם אור, ‫והענן היה גם מנחה את הדרך.

‫פיל אפליים.

‫יבקע צורים במדבר.

‫האופכי הצור אגם מים, ‫חלמיש למעיינו מים.

‫מן הצור הוא הוציא מים.

‫מאבן, מחלמיש,

‫זו אבן יותר קשה, ‫אין שם שום לחלוחית.

‫ויצא מים.

‫פעמיים זה היה.

‫ואחד המשיך איתם, זה היה באר,

‫כל ארבעים שנה.

‫ויש כתאומות רבה,

‫ויוציא נוזלים מסלע,

‫ויורת כנרות מים,

‫ויוסיפו עוד לחתום.

‫אחרי שראו כל הפילאיות האלה,

‫יש להם מים,

‫מן הסלע יוצא מים.

‫על הסלח אח וייסעו מים רבים,

‫אבל הם הוסיפו לחתום.

‫למרות, להמרות,

‫להקניט את השם,

‫למרות עליון בצייה במדבר,

‫ונסו אל בלבבם ‫לשאול אוכל לנפסם.

‫וידברו באלוהים,

‫אמרו,

‫היוכל אל לערוך שולחן במדבר?

‫אין זה נכון שהוא ייקצור ויזובו מים,

‫ונחלים ישטופו.

‫הגם לחם יאכל טט?

‫אם יכן שאר לעמו, יאכל גם בשר?

‫זה היה, זה, זה, השר נותן ביקורת ‫על דור המדבר,

‫שראו כל הנפלאות, בעיניהם ראו.

‫וכל הזמן, עוד באותו זמן שהם אמרו,

‫היו חלסי עד, אגם לחם יאכל טט?

‫אם יאכל לתת לנו בשר?

‫ובאותו זמן המים שהם שותים כל יום,

‫זה מניסי ניסים,

‫מאבן יוצא מים.

‫זה,

אינני יודע.

‫אני פעם חשבתי שזה היה רק,

‫זה לעג.

‫לא שהם באמת שאלו, ‫איזה טיפשות זאת.

‫מי שיכול להוציא מים מסלע ‫לא יכול להוציא לחם.

‫לחם.

מה זה המוזג?

לחם יותר.

‫להוציא מים מסלע.

‫זה גם כן, בריאה יש מאין.

‫למה לחם הוא לא יכול לתת?

‫מי שיכול... מה השכל? איזה מין?

‫זה רק ללעוג עליהם. ‫הוא לועג עליהם, אסף.

לועג. כן, לחם. כן, בסדר. מים הוא הוציא, ‫אבל גם לחם הוא יכול לתת?

בטח.

אם מי שיכול להוציא מים מסלע, ‫בטח הוא יוכל לתת.

‫להוציא גם לחם

וגם בשר, סלב.

‫יותר קל, הסלב נמצא בעולם.

‫הביאו אותו.

‫אבל המים,

‫בצלע אין מים,

‫והוציא ממש יש מאין.

‫נו, בטח שיכול להביא סלב.

‫אבל הוא לועג להם, תראה, כל כך,

‫הם ראו כל הנפלאות,

‫ובכל זאת אין להם אמונה.

‫לכן שמע השם,

‫ויתעבר,

‫מתמלא עברה,

‫ואש נסקה ביעקב,

‫ואש,

מלשון הסק,

‫ונשרפו עזאזה את האש, ‫שם מתו ארבע עשרה אלף,

‫וגם אף עלה בישראל,

‫כי לא האמינו באלוהים ולא בטחו בשועתו.

‫ויצב שחקים ממעל,

‫ודלת שמיים פתח,

‫ויתר עליהם מן לאכול,

‫ודגן שמיים נתן למו,

‫לחם אבירים אכל איש. ‫זה הלחם שמשה רבנו,

‫לחם של מלאכים,

‫שהנבלע בכל, מה זה אכל איש? ‫אולי איש זה משה רבנו.

‫צידע שלח להם לשובע,

‫אסע קדים בשמיים ‫ואנהיג בעזות תימן,

‫ויתר עליהם כעפר שאר.

‫בשר היה, כל יום היה יורד שלב,

‫המון שלב,

כמו עפר,

‫וכחול ימים עוף כנף,

‫והפעל בקרב מחנהו סביב למשכנותיו,

‫ויאכלו וישבעו מאד את אבותם יבוא להם.

‫כל,

אחרי כן כתוב עוד,

‫בכל זאת חטאו עוד, ‫ולא האמינו בנפלאותיו, ואכל פעמים בלמדומו.

‫מה רוצה אסף פה?

‫להיות מקטרג על עם ישראל?

‫מה הוא רוצה?

‫אסף זה לא, הוא לא בא לקטרג,

‫הוא בא ללמד אותנו,

‫משכיל לאסף.

מה זה משכיל?

‫זה מזמור שמלמד שכל.

‫משכיל מלשון שכל.

‫הוא מלמד אותנו שכל.

‫מה הוא מלמד אותנו שכל? ‫תראו,

דור המדבר, כמה ניסים ונפלאות נעשו להם,

‫וראו בעיניהם פלאי פלאות,

‫ראו מאבן יוצא מים,

‫ראו מן יורד כל יום,

‫כל בוקר מן, יש מן בבוקר

‫ושלב בערב,

‫וראו עוד כל הפלאות שראו במצרים,

‫ובכל זאת, כל פעם היו מפקפקים באמונה.

‫לא האמינו שהשם יכול לתת גם לחם.

‫מה אתה רואה מכאן?

‫אסף בא ללמד אותנו שענייני אמונה ‫לא לומדים.

‫בפעם אחת וגמרנו, אני מאמין.

‫צריך כל הזמן לעבוד על אמונה,

‫לחזק את האמונה.

‫כל הזמן, ואם אתה לא חוזר על זה, ‫אתה שוכח שיש בורא עולם.

‫אמרתי לכם, הסיפור,

‫שהרב וולבה מבאר יעקב,

‫הוא למד במיר בחוץ לארץ, ‫הוא יהודי מגרמניה,

‫אבל הוא בא ללמוד במיר.

‫זה דבר גדול.

‫מארץ של ההשכלה,

‫באים לאיזו עיירה בפוילין ללמוד טרו.

‫הוא בא ולמד,

‫הוא היה תלמיד של רבי ירוחם, ‫הוא נהיה משגיח כמו רבי ירוחם.

‫והוא רבו, גם רבי חזקאל היה משגיח במיר.

‫כשנפטר רבי ירוחם,

רבי חזקאל היה בארץ,

‫בלומז'ה,

‫בפתח תקווה, אבל ביקשו ממנו ‫שיחזור להנהיג את הישיבה.

‫כי הוא היה כבר פעם שם המשגיח, ‫כשהרב רבי רוחם היה,

‫לא היה יכול להיות בישיבה, ‫לא ידע מאיזה סיבה, ‫לא היה יכול להיות.

‫הוא כבר הנהיג את הישיבה.

‫עכשיו קראו לו, ואז התגלה,

‫הבחזקאל הצנום הזה,

‫שהוא מנהיג גדול.

‫איפה שהוא הלך עם תלמידי ישיבת מיר,

‫כל המסע הארוך הזה מווילנה למוסקבה, ‫וממוסקבה עד וולדיבוסטוק.

‫זה סוף רוסיה,

‫קרוב ליפן,

ומשם עברו לאי ביפן, ‫ואחרי כן עברו לשנגחאי.

והוא היה מנהיג,

‫מה שהוא אמר,

‫והיו שם תלמידי חכמים גדולים,

‫היו שם, אבריאלם מלין היה שם,

‫והם היו מתווכחים נגדו, ‫נגד ההנהגה שלו.

‫הוא שמר על הישיבה,

‫שלא התבטל רוח הישיבה.

‫כל הזמן ללמוד. לא היה מרשה,

‫אבל היו אומרים, זה מקום סכנה, ‫צריכים לעבור למקום אחר.

‫הוא לא נתן.

‫והיו מתרעמים עליו, זה כוח נפש.

‫אבל בסוף הוא גילה שהיו לו גילויים ‫מהרבם שלו בכלם,

‫והם היו אומרים לו איך לעשות, בחלום.

‫העקור פונים זרע בחזקאל,

‫אז הוא היה בזרע בובה,

‫כשהוא נהיה משגיח בבר יעקב,

‫היה עולה לפה נבש,

‫כשהרב יחזקאל נהיה משגיח בפוניביש.

‫אז הוא היה עולה בשביל לקבל חיזוק ‫ולהתייעץ איתו, שאלות בחינוך.

‫אז הוא אומר, עבור ומספר, ‫איך היו נוסעים אז,

‫מבאר יעקב לתל אביב,

‫מתל אביב לבני ברק,

‫ואחרי כן לעלות לישיבת פוניביש ‫עד עזרת נשים.

‫הוא היה אומר, הייתי מותש כשהגעתי.

‫טוב, הוא בא, דופק על הדלת,

‫כן,

פותח את הדלת.

‫הוא רק רואה אותו, הרב שלמה,

‫לך לספר לבחורים שלך, ‫שיש בורא עולם, ‫שיש מנהל בעולם.

‫כך הוא היה אומר לו.

‫כך היה אומר לו. ‫לך לספר לבחורים שלך שיש ערכים.

‫מה אני אגיד להם, שיש אלוקים? ‫מי לא יודע שיש אלוקים?

‫אנשים לא יודעים שיש אלוקים.

‫אנשים לא יודעים.

‫וזה מלמד אותנו הסף. ‫אפילו שאדם,

פעם אחת התברר לו,

‫עם ראיות,

‫עם מחשבה, כמובן,

‫למד יפה את העשר מכות,

‫מה כל מכה מלמדת,

‫המכות הראשונות,

‫דצח עד השוואה.

‫הדצח מראה שהוא מהווה ‫כל רגע את הבריאה.

‫הרי היה מים,

‫הפך אותו לדם.

‫אם המים יש לו זכות קיום מצד עצמו, ‫איך הוא נהפך לדם?

‫אז עכשיו הוא מים, איך יהיה לדם?

‫וכי הוא הכניס איזה חומר אחר בתוך המים?

‫רק הוא אמר, יהיו לדם, וזהו. ‫זה היה כמו במעשה בראשית.

‫במעשה בראשית הקדוש ברוך הוא אמר, ‫יהיה אור, ויהאור, ‫יהיה רקיע, ויהיה רקיע.

‫תוצאה ארץ דשא, כך היה גם ביציאת מצרים, ‫מעשה בראשית חדש.

‫אמר הקדוש ברוך הוא, ‫המים לא יהיו יותר מים,

‫המים יהיו דם,

‫ונתהווה דם.

‫אחרי כן הצפרדעים,

‫כל כך המון צפרדעים יצאו מן היוור, ‫לא היו כל כך הרבה.

‫מאיפה יצאו? זו בריאה, הקדוש ברוך הוא אמר,

‫שישרצו, הצפרדעים יצאו ויצאו.

‫אותו דבר בקינים, זה ראיתי במדרש הגדול,

‫שאמר לו משה רבנו,

‫משה רבנו אמר לקדוש ברוך הוא,

‫איך אתה אומר שהעפר יהיה קינים?

‫עפר יכול להיות קינה?

‫כך הוא שאל את הקדוש ברוך הוא. הרי הכול קינה,

‫יש לה שתי עיניים,

‫יש לה כוח,

‫יש לה שתי עיניים

‫ויש לה מוח,

‫מערכת עיכול, מערכת הנשימה.

‫בכל, בירייה קטנה,

‫איך יכול להיות מגרגיר עפרי,

‫יהיה בעל חי עם כל המערכת?

‫וכל כך היו מיליארדים של קנים.

‫של קנים, הרי אומרים חז״ל, אמה בעומק,

‫כל העפר נהפך לקנים.

‫תחשבו כמה יש במטר מרובע,

‫וכמה יש בשטח של מצרים.

‫זה מאיפה יש לו כשבוכו ‫להוציא כל כך הרבה מיליארדים של מיליארדים?

‫שכאילו, מאיפה יש לו?

מאיפה?

התירוצו,

‫הוא אמר ויהי,

‫הוא תשיבה ויעמוד.

‫הוא אמר שיהיו קנים, נהיה קנים. ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, ‫אתה חושב שהעפר היה פעם עפר?

‫העפר הרבה... הרי בזמן הבריאה הכול היה מים.

‫ואמרתי שיהיו עפר,

‫ועכשיו אני אומר שיהיו קנים.

‫כך ענה לו במדרש הגדול מובא,

‫שמשה רבנו אמר לו, ‫איך יהיו כולם קנים? ‫איך יהיה עפר, ייהפך לקנים?

‫בקן דוזן.

‫מאגרגיר עפר יהיה בריאה עם עיניים, ‫עם אוזניים ועם דעת קצת ליקף ידיים? ‫-איך נהיה אדם, כבוד הרב? ‫מאותו עפר? איך נהיה אדם?

‫איך נהיה אדם? מאותו עפר?

‫-האדם הראשון.

‫כן?

‫מהעפר.

ראו כל הפלאות,

‫אבל בוודאי אבותינו, כשהיו על המדבר,

‫כתוב בקריעת ים סוף,

‫ויער ישראל את היד הגדולה,

‫אשר עשה ה' במצרים, ‫והרעו העם את ה' והאמינו ב' ה' במושע עבדו.

‫קיבלו אמונה בשם ובמושע עבדו, ‫וגם בחיי אמינו לעולם.

‫מקריעת ים סוף ראו איך שבורא עולם נוקם נקמתנו.

‫זה העיקר כמו, תכף נגיד,

‫מה שאמרתי באמת, ‫לא דיברתי הרבה על זה, ‫הייתי צריך

כל יום לדבר על העניין הזה.

‫העיקר, נגמור קודם מדברי אסף,

‫ללמד אותנו שאם אדם למד פעם אחת אמונה, ‫והוא מאמין,

‫אבל אם הוא לחדש את זה,

‫לא ירענן את הידיעות שלו,

‫לדעת כי השם הוא אלוקים,

‫אז הוא ישכח מהשם, ‫הוא שוכח שיש בורא עולם.

‫אמרתי פעם, בפרשת במדבר כתוב

‫אחד הנשיאים, אליסף בן דעואל.

‫אחרי כן כתוב אליסף בן רעואל.

‫אז מה, איך קוראים לו, דעואל או רעואל?

‫אמרתי ככה פשט.

‫זה אליסף

בן דעואל.

‫אבא שלו, דעואל,

‫היה לו הרבה זמן עובד על הידיעה.

‫וידעת היום והשבות אל לבביך, ‫כי אדוני הוא האלוהים. ‫כמה צריך לעבוד על הפסוק הזה.

‫וידעת היום והשבות אל לבביך,

‫להפנים ללב,

‫כי השם הוא אלוקים. ‫יש מנהל בעולם,

‫אין עוד מלבדו,

‫ושום בריה לא יכולה להזיז אצבע ‫בלי גזירת הבורא שהוא מנהל.

‫זו האמונה שצריך תמיד לחזק.

‫אם אדם לא מחזק את האמונה שלו,

‫אז בסוף הוא ישוכח מהקדוש ברוך הוא.

‫אבל זה דעואל,

היה לו תקופות.

‫תקופה עובד על ידיעה.

‫וידעת היום, לדעת שיש בורא עולם,

‫ומביא לעצמו הוכחות שיש בורא עולם.

‫כל עשר מכות וקריעת ים סוג,

‫וכל הניסים ששבו באבותינו במדבר,

‫כולם מוכיחים שיש אלוקים בעולם.

‫העולם הוא לא הפקר, יש בורא עולם.

‫בזה צריך לסמנן לעצמו,

‫להפנים את זה פה, ‫ואבושבות אל לבביך.

‫אבל זה דעואל היה ככה עושה, תקופה.

‫כמו שהיה בנוברדות,

‫תקופת השגחה.

‫היו תקופות, עבדו על כל יום, תקופה עבדו.

‫האמונה והביטחון, ההשגחה והביטחון,

‫עבדו גם על ה...

כל מיני עבדו, ‫על לא קם ולא זע תקופת,

‫לא קם ולא זע.

‫אמיצות היו קוראים לזה, אמיצות.

‫וזה דעואל היה לו תקופה ‫לעבוד על ידיעת השם.

‫אחרי כן, מתוך זה,

‫הוא הגיע לאהבת השם.

‫כל הזמן חושב על הבורא עולם.

‫מתוך זה הוא נהיה רע של השם.

‫מה זה רעואל?

‫מה זה רעואל? מלשון רעות.

‫רע של הקווח, מאהבת השם.

‫אבל כתוב עוד פעם דעואל.

‫שלוש פעמים במקרא,

‫בהתחלה דעואל. ‫אחרי כן רעואל, אחרי כן ‫עוד פעם דעואל.

‫ללמד

שלא מספיק אפילו דעואל הזה, ‫הצדיק דעואל,

‫שעבד כל כך על האמונה,

‫לדעת שיש אלוקים,

‫וידעת היום

כי השם הוא אלוקים,

‫אפילו שהוא עבד הרבה.

‫אחרי כן הגיע לאהבת השם ‫והיו קוראים לו בן רעואל לאל יוסף.

‫בן רעואל.

‫אבל אותו רעואל עוד פעם נהיה בן דעואל, ‫לפי שאם אתה לא תשנה, לא תשחזר ‫את כל הידיעות

שהוכיחו לך שיש בורא אלוקים, שיש אלוקים,

‫אנחנו מאוד רחוקים מזה.

‫אדם יש לו צרה,

מה הוא עושה?

‫אז הוא מחפש, משתדל איך לתקן. ‫אדם יש לו חולה בתוך ביתו.

‫אז הולכים לרופא.

‫אבל לא יודעים שיש רופא כל מצב,

‫שיש אלוקים, והוא העיקר,

‫והוא גם מה שנותן את הרפואות.

‫אדם לא חי עם האמונה, ‫לא חי עם זה.

‫אז הוא היה אומר לו, הרבי חזקאל היה...

הוא עובד הרבה על אמונה,

תמיד הדרשות שלו על אמונה.

אז רבי חזקאל אומר לרבי שלמה וולבא,

גיא דרצלן,

לך תספר, בזה הלשון, דרצלן,

תספר לבחורים שיש אלוקים.

אמרתי, זה מה שאמר אדוננו דוד,

אמר בפסוק.

‫אספרה שמחה לאחי בתוך קהל על הלקה. ‫איך הפסוק? אתה יודע, מוטי?

‫אספרה שמחה לאחי

בתוך קהל על הלקה.

‫גם דוד היה מספר את השם של הקדוש ברוך הוא לאנשים.

‫מה זה? הם לא יודעים שיש מורים על מה אתה מספר להם?

‫כן, הם לא יודעים, ואני אצטרך סיפור.

‫זה כמו סיפור. סיפור זה דבר שעבר, ואני מספר.

‫כי לא יודעים, לא יודעים שיש אלוקים.

‫על זה צריך לעבוד כל החיים.

‫זה מה שאסף בא להגיד.

‫אסף בא ללמד אותנו, ‫לא בא סתם לתת ביקורת.

‫הקדוש ברוך הוא לא אוהב ‫שמקטרגים על עם ישראל.

הרי מי זה היה ישעיה, לא?

‫שהוא קטרג על עם ישראל. ‫-עם תמי שפתיים, בתוך עם... מי? מי? ‫-בתוך עם תמי שפתיים, הרבי יושב.

‫ונתן לו... מה אמרת? ‫-בתוך עם, עמי שפתיים. זהו, בתוך עם תמי שפתיים, הקדוש ברוך הוא.

‫הקפיד על זה.

ופה, ואותו גדעון,

מי זה גדעון?

גדעון, הוא אמר לקרוש ברוך הוא.

‫אבותינו סיפרו לנו שעשית להם טוב. ‫אחי, שם כולם היו צדיקים?

‫ובכל זאת עשית להם. ‫גם אנחנו, נדמה לי, כך הוא אמר,

‫גם אנחנו, אפילו אם לא צדיקים, ‫אתה צריך לחזור לנו

לדבר כזה, ברוך הוא. ‫את הלימוד זכות שהיה תמיד מלמד.

‫אבל מה? אז בא אסף פה ואומר, ‫פרק שלם ביקורת.

‫אבל הוא בא ללמד אותנו, מה השכיל לאוסף?

‫ללמד לנו שכל שאם לא... ‫שהאמונה שלמדת תשכח ממך, ‫אם לא תעבוד, תשחזר אותה כל פעם.

‫כל פעם יש לנו... התפילה היא...

‫היא מחזקת באמונה.

‫הרי אמרתי, אני עכשיו אעבור ‫למה שרציתי לדרוש כל החג.

‫אמרתי קצת,

‫שעיקר סיפור יציאת מצרים ‫לא רק בשביל וידעתם,

‫וידעתם

כי אני אשם.

‫בוודאי שיש בזה,

‫מאן תספר באוזני בנך ובן בנך,

‫תאשר התעללתי במצרים, ‫וידעתם כי אני אשם.

‫כבוד ברוך הוא רוצה שנדע שהוא הוויה, ‫שהוא מאווה את הכול.

‫זה רואים מן הדצח

‫ומן העדש רואים את ההשגחה פרטית.

‫החיות לא הזיקו לבהמות של העם הישראלי.

‫לא נכנסו לארץ גושן אפילו.

‫תארו לכם שהיה באה להקה של חיות,

‫מי היה עוצר אותם?

‫וכי יש לבני ברק?

‫היו נכנסים,

‫אבל לגושן הם לא נכנסו. למה?

‫והפלאתי בין עמי ובין המצרים. ‫בין עמי שיושב בארץ גושן. ‫אחרי כן, אפילו עגל, בהמה של ישראל, ‫שנכנסה לרפת של המצרים,

‫הערוב לא היה נוגע בה.

‫ולא רק הערוב, גם הדבר.

‫ומה זה הדבר?

הדבר,

הדבר זה חיידקים.

‫אתם יודעים, מה זה דבר?

‫פתאום כל המקנמת,

‫בסוסים, בעמורים, בגמלים, בבקר ובצד.

‫דבר, כבד מת... איך מתו כל הבהמות?

‫אני זוכר שבמרוקו היה, לפעמים היה דבר,

‫והיו אומרים בערבית, אתה מדבר ערבית.

‫הם אומרים שיש למר, למר.

‫מה, אני שומע, הייתי ילד, ‫בגיל שבע, שמונה,

‫אני שומע שיש דבר. ‫מה זה דבר?

שהמקנמת,

המקנה, הצאן, הבקר, חמורים,

‫סוסים, גבלים.

הדבר,

‫אחרי שגדלתי פה בארץ,

‫לא שמעתי יותר מן הדבר.

‫וגם בערים אחרות, הייתי בטנג'יר, ‫הייתי בפריז,

‫לא שמעתי דבר כזה דבר.

‫אתם יודעים מה הסיבה? ‫כי מה זה דבר?

‫אתם ככה מתים.

‫יש לו לקדוש ברוך הוא

נשק ביולוגי.

‫יש לו חיידקים, ביולוגי זה חיידקים, ‫ביו זה חיידקים

של דבר, חיידקי הדבר.

וחיידקי הדבר,

‫הם שהרגו את הסוסים והחמורים ‫והגמלים של המצרים.

‫ושל ישראל,

אפילו אם בהמה של ישראל ‫נכנסה לרפת של הגויים, של המצרים,

‫כולם גוססית,

‫וזה של היהודי, לא נוגע עוד פעם.

‫מה רואים כאן? ‫שהקדוש ברוך הוא שולט בחיידקים.

‫וגם בערוב, החיות רעות, הוא שולט בהם.

‫וגם בפיח כבשן זה חומר כימי.

‫הקרשבוח הוא לחם נגד המצרים,

‫בחומר ביולוגי זה הדבר,

‫ובחומר כימי זה הפיח כבשן.

‫הגרגירים של הפיח הזה היו באים לגוף,

‫היו גורמים פורון קולים בכל הגוף.

‫שחין,

זה נקרא חומר כימי.

‫ובשני הנשקים האלה לחם הקדוש ברוך הוא ‫עם המצרים.

‫אבל על ישראל,

‫גם ישראל יפגעו לו, ישראל לא נפגע. ‫הוא מלמד שהכול בידיו של הקדוש ברוך הוא.

‫והוא אומר לחייל, לנמר או לאריה,

‫תטרוף.

זה וזה לא.

‫ואין, אני אמרתי כבר פעם,

‫יש יהודים שהיום היה ידוע ‫שיש חיידק אלים

שתוקף.

‫רבי ניסים רביבו מפריז, זיכרונו לברכה, ‫הלך בשביל משהו קטן לבית החולים,

‫ושם הוא קיבל חיידק אלים ונפטר מזה.

‫אז העולם אומרים, חיידק אלים תקף אותו.

‫זה דברי כפירה.

‫המילים האלה הן דברי כפירה.

חיידק אלים תקף אותו.

‫כאילו לחיידק

יש לו כוח לעשות מה שהוא רוצה.

‫אין דבר כזה. ‫זה למדנו מן הדבר,

‫שהחיידקי הדבר

לא עשו מה שהם רוצים, ‫מה שעולה להם על הראש. ‫הכול מכוון מאת הבור יתבור.

‫והיום כשיש חיסונים,

‫לכן אין, לא שומעים היום על דבר,

‫כי כל הפרות והמקנהים,

‫יש חיסונים,

‫והחיסונים מחסנים אותם, ‫גם נראית חיידקי הדבר.

‫ועוד מחלות יש,

‫מחלות הפה והטלפיים, ‫יש עוד מחלות שגורמות תמותה

של הבהמות.

‫היום לא שומעים מזה.

‫זה דבר, זה חיידקים.

‫ומהמכות האלה, מהרוב דבר שחין,

‫אנחנו רואים שהקרבוך הוא שולט

‫בכוח הרע,

‫וכל וחומר שהוא שולט

בים,

‫שולט בוולקנים, בוולקנים,

‫וערי געש,

‫הולכים פה באינדונזיה,

‫יש להם תמיד פורענות, ‫זה מקום מיועד לפורענות.

‫איך יכול להיות שהקב'-ברוך-הוא ישים אותם? ‫זה לבד נעשה?

‫צונאמי,

ערי געש?

‫אם זה לבד נעשה, ‫איך הקרבוכו גורם שימותו אנשים? ‫שם אותם במקומות מסוכנים.

‫על כורח שזה לא לבד.

‫אני שולט בצונאמי.

‫כי אלה הנדונזים, הם עובדי עבודה זרה,

‫וגם עריות, שמעתי שהם מאוד מקולקלים בעריות.

‫אם היה לנו יונה הנביא היום,

‫היה הולך כמו שהלך לנין ‫והחזיר אותם בתשובה, ‫היה ללכת לאינדונזיה,

‫והייתה מועילה התשובה והיו ניצולים.

‫אבל הם רוצים להישאר ‫בכל התאבו שלהם.

‫אז מילא הם נענשים.

‫אין דבר כזה לבד.

‫אין מקרה,

‫כי אין לאדם חלק בתורת משה רבנו,

‫עד שיאמין שכל מקראנו ודברינו,

‫כולם ניסים, ‫אין בהם טבע ומנהגות של העולם כלל.

‫אין לאדם חלק בתורת משה אם הוא לא מאמין ‫שכל המקרים זה הכול

מהקדוש ברוך הוא.

אבל מה שאמרתי בקשר לסיפור יציאת מצרים, ‫אמרנו בתחילת השבוע,

זה לא רק לדעת את השם,

‫לדעת את כוחו יתברך,

‫אלא זה גם לדעת שיש לנו מנהיג,

שיש לנו מנהיג שהוא מנהיג אותנו ‫והוא שומר עלינו.

‫בואו תראו בעזרת ובאמונה,

‫באמת ואמונה

של הלילה,

‫ואמונתך בלילות, ‫להגיד בבוקר חסדך זה אמת ויציב,

‫זה נכתבו הברכות האלה, ‫ברכה של קריאת שמע, ‫בשביל שכירת יציאת מצרים.

‫תיקנו את שכירת יציאת מצרים בברכה,

‫כמו שקידוש.

‫מן התורה, אם אדם יאמר,

‫השבת הוא יום נפלא, ‫הוא כבר קיים יציאת קידוש.

‫הוא יום מיוחד, הוא קיים יציאת קידוש. ‫לא צריך לעשות כל הקידוש מנפה.

‫רבנן תיקנו לעשות את זה עם ברכה,

‫אשר קידשנו במצוותו ורצו בנו,

‫ושבת קודשו ואבו וברצו ננחילנו.

‫ברוך אתה, השם מקדש השבת.

‫אז גם יציאת מצרים,

‫אדם יכול לזכור שעל מצרים לבד,

בלי ברכה, ‫אבל בנם תיקנו שיהיה עם ברכה.

‫ברכה של גל ישראל בערב, גל ישראל בבוקר.

מה אנחנו אומרים באמת ויציב?

‫עזרת אבותינו הטעות מעולם,

‫מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם.

‫עוד לא סידר יסוד שיהודי צריך לדעת

‫שיש לנו מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם ‫בכל דור בדור.

‫אתם רואים, אחרי כן, לא מספרים את העשר מכות.

‫במצרים גל תנוע שלא מכינו,

‫בבית העובדים הם תנועו,

‫אחרי כן אומרים,

‫כל בכורי מכת בכורות, כל בכורי מרקת, ‫וכל בכורך עשרה גלת, ‫וים סוף להם בקעת.

‫קריעת ים סוף ומכת בכורות מפרטים, ‫וגם זה כתוב במדרש,

‫שאם לא אמר,

לא מעכב.

‫העיקר שאמרנו במצרים גלתנו.

‫אם היה כל העניין לזכור

את כוחו יתברח,

‫היינו צריכים להביא את המכות,

‫לומר, המכות,

‫היכה אותם בדם, ‫וראינו שהוא איננו מלבד, ‫או בעדש,

‫בדי צורך עדש הוא יאכל.

‫רואים שזה לא רק החלובי דעתם, ‫כי אני השם.

‫כעיקר מרצונו יתברך, ‫שנדע שיש לנו אלוקים.

‫מה זה אלוקים מנהיג?

‫הוא אמר שיהיה אלוקים שלנו, ‫זה כתוב גם בפרסת ואירא.

‫והוצאתי...

‫היינו נותן אולי ספר שמות.

‫-הוצאתי וגענתי.

‫והוצאתי אתכם מסבלות מצרים,

‫וגאותי אתכם עבודתם,

‫ולקחתי אתכם לי לעם ‫והייתי לכם לאלוקים.

‫והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים.

‫העיקר מה שהקב' ברוך הוא מראה לנו,

‫אני המנהיג שלכם.

‫והוא לחם בשבילנו במצרים, ‫הקב' ברוך הוא בעצמו לחם.

‫אומר מצרים, מנוסה מפני ישראל ‫כי אדוני נלחם מבימי מצרים.

‫כל העולם ראו שזה למעלה מנתיבה, ‫זה לא ישראל לא עשית כלום.

‫לסוסתי ורכבי פרעו דמיתיך ראייתי.

‫מה זה דמיתי מלשון דומם?

‫אתה לא עשית כלום.

‫הכול הקב' ברוך הוא עשה.

‫דמיתיך מלשון, השתקתי אותך.

‫ישראל לא עשו כלום, ‫הכול בורא עולם לחם בשבילנו,

‫וזה מה שאנחנו צריכים לקבל,

‫שיש לנו בורא עולם, אוהב אותנו,

‫ובחר בנו להיות סגולה.

‫ומה זה סגולה? אומר רשי,

‫כמו שהמלכים,

‫יש להם כל מיני אבנים טובות ‫ומרגליות ופנינים ודברים יקרים, ‫והם שומרים עליהם.

‫כך אנחנו סגולה בין העמים.

‫תאמין לי, סגולה מכל העמים.

‫אז הקב' ברוך הוא שומר עלינו.

‫הקב' ברוך הוא שומר עלינו,

‫וזה מה שאנחנו צריכים לקבל מצד מצרים.

‫אני סיפרתי שבאתי לבקר את הרבי ‫בשביעי של פסח.

‫תמיד הייתי מבקר,

‫בשעת מנחה.

‫שביעי של פסח, כבר נגמר הפסח.

‫אני בא אליו,

‫שואל אותו, רבי,

‫בוס נמט מנפום פסח? ‫מה לוקחים מפסח?

‫כמובן, לקחנו ברוך השם הרבה מצוות,

‫המצוות

‫של אכילת מצה, אכילת מרור, ‫סיפור יציאת מצרים,

‫ושביתת החג,

‫שמרנו שלא חיללנו יום טוב, ‫לא עישנו ביום טוב,

‫לא,

וגם בחול המועד אנחנו נזהרים ‫הרבה מלאכות.

‫ברוך השם, אבל

איזה חיזוק אנחנו מקבלים?

‫מה מקבלים?

‫בוס נמט מנפום פסח?

‫-לדעת שזה. ‫-זוג דה רבה, והיא שעמדה לאבותינו ולנו.

‫לדעת שיש לנו בורא עולו,

‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו,

‫שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו,

‫אלא שבכל דור בדור עומדים עלינו לכלותינו.

‫וזה הדברים האלה מחזקים, בפרט

‫בתקופה שלנו, שיש אומות מתגרות זו בזו, ‫ואתה לא יודע מהם.

‫זה הצפונדקורי המאיים בנשק גרעיני.

‫אם באמת יטיפו אותם, ‫הם מסוגלים לעשות את זה.

‫תהיה במלחמה, אמרתי לך, אבל... ‫-אבל עם מי?

‫הם ילחמו הצפון-קוריאנים, ‫האמריקאים, הרוסים, ייכנסו אחר כך. ‫תהיה בלאגן, יהיה טוב. ‫אני לא נביא.

‫כבודו נביא, אני לא נביא.

‫אבל לפי העניין,

‫אבל הנה קצת הרוסים והאמריקאים ‫קצת הנמיכו קולות. ‫-זה נקרא תוסף מוחה, יגבעו.

‫טוב, הכול פה נמאסב. ‫אז על מי יש לנו להישיין?

‫רק אמרתי אנושי בשלילה. ‫-על מי יש לנו להישיין?

‫אני אמרתי פעם, אלה שדוגלים ‫בכוכב ועוצים ידים,

‫אנחנו מנוסים, העם שלנו מנוסה.

‫אלפיים שנה היינו בגלות,

‫ולא היה לנו שום כוח הגנה,

‫שום ארגון.

‫אפילו הייתי באמת תמיד חושב,

‫היה טוב שבעיר של 15,000 יהודים, ‫כמו עירנו,

‫היה צריך שיהיה להם איזה ארגון ‫של כמה בחורים עזים,

‫שיש להם

קצת כמה אקדחים,

‫שאם הערבים באים לעשות פוגרומים, ‫כמו שאני ראיתי בעיניי,

‫איך הם ירדו במשאית, ‫באו מלא, משאית מלאה של ערבים

עם גרזינים.

‫ברוך השם, ניצלנו מאותו פוגרום.

‫אז סבא שלי ברח

מהבית שלו להתחבא במלח הישן,

‫ששם הוא אומר שמה הם לא ימצאו אותו.

‫אצל אחיו הוא הלך.

‫היה פחד ואימה.

‫ומי הציל אותנו?

‫אנחנו אלפיים שנה, ועוד היו זמן,

‫היו זמן שהיו...

‫לא היה שלטון יציב במדינה.

‫שבטים, כמו הערב רב של הערבים,

‫שבטים.

פעם השבט הזה מתגבר,

‫הוא נחלט לעיר יכול

‫לשדוד אותה.

‫-ברברים.

‫-ברברים.

‫-ברברים.

‫היה ב...

מי עמד לנו?

‫אז מי עמד לנו?

‫אז שם נפשנו בחיים

‫ולא נתן למות רגלינו,

‫אמר דרכינו על במות אויבינו.

‫אמרתי בך שהיינו כמו נסיכים

לגבי ערבים. ‫היו יודעים.

בני ישראל זה כמו נסיך.

‫כל יהודי הייתה לו עוזרת גויה.

‫כי לא היה מכונות כביסה וזה, ‫ומשפעת רבות ילדים.

‫איך היו עושים? כל יהודי, ‫אפילו מי שהרוויח בקושי פת לחם,

‫אי אפשר להעמיד...

‫האישה תתמוטט בלי עוזרת.

‫כולם הייתה להם עוזרת.

‫וברוך השם, חיינו בגלות,

‫ועדיין עם ישראל קיים.

‫אז יש לנו ניסיון

‫לפתוח בהשם,

‫לסמוך על הקדוש ברוך הוא.

‫מה עשו פה? באו הציונים, ‫כוחי ועוצים ידי.

‫אני ראיתי בעיניי, ראיתי, בששת הימים,

‫קדוש ברוך הוא עזר,

‫כי היו כולם מפחדים,

‫וכולם פנו לקדוש ברוך הוא.

‫לא היה קל,

‫אפילו אולי ראשי הצבא,

‫אבל

לפי הנראה,

‫היו מכל ה...

‫מדרום, מצפון,

‫מצרים, מדרום,

‫סוריה, מצפון, ירדן במזרח,

‫וכולם נכנסו למלחמה נגד היהודים.

‫מה, איזה פחד נורא היה.

‫והקדוש ברוך הוא עזר באמת מאותו הפחד.

‫מכלל שכולם הרימו עיניהם למרום

‫וסמכו על בורא עולם, אז ניצלו.

‫אבל אחרי כן, במלחמת יום כיפור,

‫נפלו כמעט,

‫המדינה הייתה מתחסלת,

‫במלחמת יום כיפור.

‫מה היה החטא?

‫כי מלחמת ששת הימים גרמה ‫שירגישו כוכבי ועוצים ידי.

‫אני מצטער, אבל אני,

‫את חטאי אני מצפר.

‫הלכתי לגני התערוכה.

‫היה מראים,

‫אני יודע למה הלכתי, ‫אני מתפלא על עצמי למה הלכתי.

‫הלכתי, היה איזה ביטן,

‫הסוד,

סוד של המדינה,

‫מראים לך דמות של חיה.

‫זה אירוע סוד של המדינה,

‫ה?

‫כוכי ועוצים ידי.

‫ומאז התחילה המדינה לרדת.

‫מששת ימים היה,

‫ממש ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו.

‫ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו.

‫הודיע השם את שעתו לעיני הגוי מגילה צדקתו,

‫זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל.

‫ראו כל אופסי ארץ את שעת אלוקינו.

‫במלחמת יום כיפור,

‫הסכנה הנוראה הזאת, ‫הגולדה הזאת דיברה ב-12 בלילה,

‫בוכה לאמריקאים, שיעזרו, שאנחנו,

‫למה, היה פה איזה נשק סודי של הרוסים,

‫שקוראים לזה טילקטף,

‫שהיה הורס את הטנקים.

‫והיו מצרים נכנסים עם טיל, ‫זורקים אותו על הטנק, ‫הטנק היה בוער ונגמר.

‫סאגר, סאגר.

‫מה?

‫קראו לזה טיל סאגר.

‫אני הייתי במלחמה, טיל סאגר. ‫-טיל טאגר.

‫סאגר, סאגר. סאגר.

‫על כל פנים, החזית במצרים התפוררה.

‫היה שם קו של בר-לב.

‫בתוך יום הם עברו אותו.

‫כמו שצרפת היה לה קו מז'ינו.

‫היה לה קו של הגנה.

‫מה עשו הגרמנים?

‫בכלל לא באו מכאן, ‫באו מאחורי הקו.

‫נכנסו מהולנד ומבלגיה.

‫וכך היה גם פה אצל הסורים, ‫ניסי-ניסים.

‫הם ירדו כמעט עד טבריה, ‫לא רחוק מטבריה.

‫ומשהו עצר אותם הקדוש ברוך הוא ‫מפחד.

‫פחדו שמחכים רק שירדו,

‫העולם הציל אותנו, ‫אבל ככה לא הייתה נשארת המדינה.

‫וכל הזמן שהם...

‫אז באו ואני אמרתי, ‫טוב, אתם אומרים ככה ועוצים ידים?

‫על מי אתם סומכים?

‫על הפצצת אטום, ‫ואקס, לאיראן תהיה פצצת אטום.

‫אז על מי אתה סומך?

‫ולהם לא חסר כסף

‫לבנות הרבה, הרבה פצצות.

‫מה טענו אז?

על מי נשען אז?

על מי נשען אם לא?

יש לכם פה

‫עגלה טעונה.

‫זה עם ישראל וכל ההיסטוריה שלו,

‫טעונה בניסים ונפלאות ‫שבורא עולם היה איתם.

‫כל הזמן בורא עולם איתנו, ‫השם נפשנו בעין ‫ולנתן עמת רגלנו,

‫המכה בעברתו כל חורי מצרים.

‫תמיד בורא עולם עמד לנו.

‫אבל אם אתם עוזבים אותו,

‫הולכים סומכים כאן ועדשים ידים, מי יעמד?

‫אתם תעמדו נגד האטום של האירנים.

‫היום זה מצב סכנה.

‫למה כל כך רעשו?

‫התברר שעדיין יש נשק כימי בסוריה.

‫מחר עלו

או להשתמש בו נגד ישראל גם.

‫הם כל הזמן לחמו, אבל הוא הסתיר את זה.

הרשע הזה התיר את זה, עכשיו הוא השתמש

ויש להם איזה, לא,

מה שרוסיה אומרת זה אשר פיהם דיבר שווה מן המינשק

ברור שהיה פה נשק כימי

אז זה מפחיד אותנו

היום הוא עלולי

אם לא בורא עולם שיהיה איתנו

אם אנחנו לא נתחבר ולא נתחזק עם בורא עולם

אין לנו על מי לשען

רק על אבינוש בשמיים

וזה מה שהפסח בא ללמד אותנו

תדע לך שיש לנו מנהיג שלנו

אנחנו לא לבד

לא בנימין נתניהו

ולא אזנקות ולא כל הצבא הזה

אנחנו לא סומכים עליהם

אנחנו סומכים על הקדוש ברוך הוא

עליהם אנחנו סומכים

על הקדוש ברוך הוא אנחנו סומכים

ולכן חבל להם

הפסוק אומר לו עמי שומע לי

ישראל בדרכי הלכו

כמעט אויביהם אכניע ועד צריהם אשיב ידי

ועוד הפסוק ההוא שהזכרנו בתחילת השבוע

שאמר משה רבנו

אשריך ישראל מי כמוך

עם נושע בשם

מגן אזריך,

מגן אזריך,

ואשר חרב גאוותך

מגן אזריך,

מגן אזריך,

ואשר חרב גאוותך ויכעשו אוי וחלך ואתה על במותי מות תדרוך

משה רבנו זה היה המילים האחרונים שהוא אמר בעולם הזה

למה רעש עם ישראל

אומרים לו אדוננו אבינו משה איפה אתה הולך

אתה תעזוב אותנו בלעדיך איך נתקיים

אמר להם משה רבנו אני משאיר אתכם בידיים טובות, ידיים חזקות

אני משאיר אתכם ביד הקדוש ברוך הוא

אשריך ישראל מי כמוך אין אף אומה שנקראת עם נושע בשם

רק בורא עולם, רק עם ישראל

אני תמיד לא הייתי מבין

זה מה שאנחנו אומרים אתה בחרתנו מכל העמים

אהבת אותנו

זה מן הדברים החשובים שיש לעם ישראל

שהקדוש ברוך הוא בחר בנו

בחר בנו אשר בחר בנו

לפעמים הייתי נזכר בשואה

אני אומר מה זה אשר בחר בנו, אם בחרת בנו איך הייתה שואה

אבל זה דברים בטלים, למה?

נכון,

כל הדברים נשארו על פי הדין, עצור תמים פועלו ככל ברכה ומשפט

אבל יש לנו הצד הטוב שאנחנו הנבחרים

אנחנו הסגולה והיטב לסגולה מכל העמים

ישראל נושע בה' תשועת עולמים

לא תבושו ולא תקלמו על עולם מעט

זה מה שאנחנו צריכים לחזק אלינו, זה מה שהרבי אמר

לדעת שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם

ואת זה צריך להכניס מלבד מה שצריך להתחזק באמונה לדעת שיש בורא או לא

אבל לדעת שיש לנו מנהיג

וזה באמת התפילה, איך אנחנו מתחילים עם השמונה עשרה?

עם זה

אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם,

אתה מנהיג של אברהם,

הפטרון של אברהם,

אתה מנהיג של יצחוק,

לא הניח לי איש לעושקם

ויאכל עליהם מלכים,

אל תיגעו במשעבים ואיותריהם

אתה אלוקה של יעקב אבינו,

אלוקינו ואלוקותינו,

הכל הגדול, הגיבור והנויראו

אל עליון,

קונה הכל

וזוכר חסדי אבות,

ולא רק היה פעם, גם עכשיו

הוא מביא גוי לבני בניהם למען שמו באווה,

גם לעתיד, הוא המנהיג, הוא המושיע שלנו,

מלך עוזר ומושיע ומגן,

ברוך אתה השם מגן אברהם.

מברכים את כדורו שהוא מגן אברהם ועמו,

לא רק אברהם, זה לא דבר רק של עבר, זה גם לעתיד,

ההווה ולעתיד.

אם אתה חושב לפני התפילה,

ראשית,

להיזכר ממציאותו יתברך ומגדלותו, ושהוא קיים, לדור ודור הוא קיים,

ושמו קיים,

מה זהו שמו קיים? כמובן, אם הוא קיים, שמו קיים.

הכוונה ושמו, עם שתי הכוונות,

גם אדון הכל,

ואין עוד מלבדו,

וגם הוא הווה ומביא כל רגע ורגע,

הוויה ואדנות.

הוא קיים, ושמו קיים, וחיסאו נכון, ומלכותו ואמונתו להרחבת,

וחיסאו נכון, ערידו,

היה בוויז'ניץ.

זה היהודי, הביאו דלב ונדמי נקראו, דוד לב, דוד לב.

שהיה אוסף כסף.

נוך, נוך, נוך, נוך, נוך, נוך.

מיינגלט.

אבל הוא היה בא, אומר, הוא היה בא,

היה בא, הנה יושבים מתפללים, והוא בא, רידו!

הוא צועק, הוא נמצא פה.

אני שואל אותו, וריסדו?

מי נמצא פה?

הוא אומר לי, דרשמורר.

אמרתי לו,

דרעב אבס, תרידו.

דו ביזדו.

אמרו, רק אשבוכו נמצא פה.

ארידו, לדעת שבורא עולם נמצא,

זה להתחזק, שיש בורא עולם, ואתה יושב, עומד ומתפלל.

אתה הוא הרי אלוקינו, אתה הוא מנהיגינו.

כל הדורות שמרת על אבותינו, שמרת בגלות,

בזמן ההתר, גם אף גם זאת,

בהיותם בארץ אויביהם, לא מאזתים ולא געתים לכלותם,

להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלוקם.

זה הברית שעשה הקדוש ברוך הוא איתנו.

בברית מילה, הוא אמר לאברהם אבינו,

והייתי לכם לאלוקים.

אני, אנחנו גם ביציאת מצרים, כמו שהזכרנו מקודם, הפסוקים, והוצאתי,

והייתי לכם לאלוקים.

זה הוא הבטיח לנו, שהוא יהיה המנהיג שלנו,

ואנחנו באים ומתפללים, אתה הרמנהיג שלנו.

אתה עזרת לנו, עזרת לאבותינו, ואתה עוזר לנו גם עכשיו, ולעתיד אתה תביא את גואל צדק.

ברוך אתה ה' מלך עוזר, מושיע ומגן,

ברוך אתה ה' מגן אברהם ועמו.

אז אם מתחזקים ומתחברים אל הקדוש ברוך הוא, לא רק ידיעות,

להתחבר אליו,

להתחבר אל הקדוש ברוך הוא,

זה העבודה שצריכים. אני הייתי צריך לומר, הדרשה הזאת כל יום,

לחזור על זה בשביל עצמי וגם בשביל אחר.

יש באמת, הדרשה הזאת נתפסה, הדפסתי אותה

לפני שנים, בעיתון גם הייתה, המאמר הזה.

מאמר אשריך ישראל מכמוך,

עם נושע בשם.

בספר על בבא קמא בהקדמה,

נתתי לילדים שלי, לילדים הגדולים,

שיראו את ההקדמה הזאת,

זה מאוד מחזיק.

על העניין הזה, על העניין הזה לדעת,

ווס נמט מן פון פסח.

מי שעמדו? אכלנו מצות, נו בסדר, עשינו מצוות.

אני לפני בעלי בתים אומר להם,

לא מזלזל, אומר להם,

ודאי, נמט מן? ווס נמט מן?

עשינו הרבה מצוות.

אכלנו מצה, מרור,

ואכלנו, ושיפרנו נשיאת מצרים,

ושבתנו יום טוב.

הרבה מצוות, בטח זה, אבל מה מקבלים

בחיזוק

של האדמה? החיזוק הגדול שלנו,

אני אקרא לכם לכמה שורות,

אז הילדים אמרו לי,

שזה מאוד מחזק.

יסוד היסודות,

אחד מיסודות היהדות,

הנוסך במתבונן בו עידוד ותקווה,

ביטחון, עוז ועוצמה,

הוא הידיעה

וההכרה שאלוקי עולם השם, בורא קצות הארץ ומנהיגה,

השולט שליטה מוחלטת וכל ישות הבריאה,

ואשר לו הכוח בממשלה לעשות בעולמו כרצונו,

הכל הגדול, הגיבור והנורא, התחייב לאבותינו ולנו בחוזה ברית המילה שעשה עם אברהם אבינו,

ובכמה מקומות, להיות לנו לאלוקים.

דהיינו שיהיה מנהיגנו

ומלכנו

כמלך טוב שדואג לעמו, כן כביכול הקדוש ברוך הוא הרב את ריבנו והלוחם את מלחמותנו,

כמו שכתוב בספר דברים פרק ט', שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממכה

עם גדול ברם בני ענקים

וידעת היום כי השם אלוקיך הוא העובר לפניך יש אוכלם

איך נכנסו עם ישראל להילחם

הרי שם ענקים ואוכלים נבלות וטרפות בריאים חזקים, לא,

כמו היהודים, אוכלי המן

להילחם מבחינת הטבע,

אבל אומר לה מה הקדוש ברוך הוא

כי השם אלוקיך הוא הולך לפניך,

הוא העובר לפניך אש אוכלה,

הוא ישמידם ויכניעם לפניך וידעת היום

כי השם אלוקיך הוא העובר לפניך

וכך נאמר גם בפרשת המלחמה בדברים כף

כי השם אלוקיך עמך אמהלכם כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורחב,

אמרם ממכה לא תרא מהם כי השם אלוקיך עמך אמהלכם מארץ מצרים

ואז אומר להם הכהן

אתם קרבים היום למלחמה על איבכם אל ירח לבוכם אל תראו ואל תחפזו

כי השם אלוקיך הם ההולך לכם להילחם לכם עם איבכם,

להושיע אתכם

וגם בזמן הגלות,

זה שנדע,

אתה בחרתנו מכל העמים,

נכון, אנחנו הולכים לפי מידת הדין, אנחנו היו,

היה מידת הדין בשואה,

אבל יש הצד השני,

הבחירה שבחר בנו הקדוש ברוך הוא,

הוא לא התחרט,

הוא לא מתחרט.

לא ישאל ויכזב ובן אדם ויתנחם,

הוא אמר ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה.

למה? הקדוש ברוך הוא יודע כל העתידות,

הוא יודע כל מה שעתיד ישראל לעשות.

ובכל זאת הוא בחר בנו, ובכל זאת

הוא עשה ברית איתנו.

כי הוא יודע שיהיו לפעמים,

זה לא דברים שלי מה שאני אומר,

זה מרבנו מימה,

אביו של הרמב״ם, יש איגרת של רבנו מימה,

שהוא אמר להם,

הקדוש ברוך הוא כל כך

הבטיח לנו שיגאל אותנו, כל כך הרבה פסוקים,

מה אתם חושבים, לא התקיימו הדברים?

וכי בורא עולם יכול לומר דבר,

אדם יכול לומר דבר, הוא לא יודע עתידות, בסוף

בא זה משהו שלא יכול כבר,

הוא חשב, אבל לא יכול, אבל אצל הקדוש ברוך הוא יודע כל העתידות.

וכשהוא התחייב,

הוא התחייב על אף קן,

על כל ה... הוא ידע שעם ישראל עלולים לחטוא ובכל זאת

הוא התחייב לנו, והוא יקיים.

אנחנו סומכים מתי הקדוש ברוך הוא ישלם, הם היו אבורימה,

החפץ חיים היה קורא לזה,

מתי הוא יפרע את השטר שלו.

זה שטר, התחייבות.

הקדוש ברוך הוא הבטיח שיגאל אותנו,

והוא צריך לפרוע את השטר.

הוא צריך לפרוע את השטר.

ועל זה אנחנו סומכים, הקדוש ברוך הוא יעזור,

שנתחזק

בסגולה שאנחנו,

במעלה של עם ישראל.

ותראו את כל זה,

כל ההבטחות של הקדוש ברוך הוא, זה גם מאהבת

השם את ישראל.

יש פסוק מפורש בדברים.

כי מאהבת השם את אבותיכם.

אז אנחנו בטוחים שבורא עולם מקיים את ההבטחות שלו.

יבוא הזמן,

פתאום יבוא האדון אשר אתם מבקשים.

אבל אני אומר, מה שנקבל,

להתחזק בזה ובברכת אבות של שמונה עשרה.

אתה ניגש להתפלל?

תחשוב, הרי אתה המנהיג שלנו.

אתה מנהיגנו, אתה מלכנו. עליך שמחנו, שמחו אבותינו.

בך בטחו אבותינו.

בטחו ותפלבתמו.

אליך זעקו ונמלטו. וגם אנחנו בוטחים בך כשאתה,

ומברכים אותך על זה שאתה מלך ומגן עלינו.

הוא מגן שלנו.

התפילה זה אחרת. התפילה,

ככה מתחברים עם הקדוש ברוך הוא. לא רק ידיעות.

זה גם להתחבר איתו.

אתה מדבר איתו.

הקדוש ברוך הוא יברך אתכם

שהקדשתם זמן לשמוע את דבריי.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלכה אמר משעקום נהיה בו.

אולי נגיד קדיש.