השגחה גלויה והשגחה נסתרת | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, אלעד בן ברכה,

חזרה בתשובה שלמה אמיתית, יישוב הדעת,

יראת שמים ובריאות הגוף והנפש במהרה,

ברמח איברים ושסה גידים, אמן.

באורחות חיים להרוש

לבטוח בשם בכל לבבך ולהאמין בהשגחתו הפרטית,

ובזה תקיים בלבבך הייחוד השלם להאמין בו

כי עיניו משוטטות בכל הארץ

ועיניו על דרכי איש ובוחן לב וחוקר כליות.

ייחוד השלם פירושו

שכל הבריאה אינה קיימת אלא רק למען מטרה זו,

שיגיע הכול להכרה שאין שום דבר בבריאה מלבד רצון השם יתברך.

ועלינו לצייר לעצמנו

שאנו שומעים דרשה ארוכה,

בתוכה קושיות רבות, ראשונים ואחרונים רבים,

ולאדם הפשוט נראה

ששומע דברים רבים ללא כל קשר ביניהם.

אמנם הלמדן מבין שלבסוף ייאמר תירוץ

שיישב את כל הקושיות כולם במהלך אחד.

כך כל הבריאה כולה

היא מעשה הבורא,

ואפילו הרע שנראה

אין זו קושייה כלל,

אלא כולה מעשה הבורא,

רק אנו איננו מבינים זאת.

לכל הקושיות

ברא אותם השם יתברך,

רק למען יוכל האדם להתגבר על הניסיונות

להגיע לשלמותו.

אבל לעתיד לבוא יראו הכול,

יכירו שהשם אחד ושמו אחד,

והכל היו דרכים להכרה זו.

זאת אומרת,

אין דבר שנעשה בעולם בלא רצונו ידיעתו של הקדוש ברוך הוא.

באיך זה יוצא דברים רעים נגד השם יתברך,

גם זה רצונו יתברך.

זאת אומרת, הוא מאפשר זאת

בשביל לנסות אותנו ובשביל שאנחנו נגיע למסקנה שהכול מאוחד והכול בייחוד השם יתברך והכל זה רצונו,

ועל ידי הניסיונות נגיע לשלמות.

ולעתיד לבוא כולם יראו את זה שהשם אחד ושמו אחד והכל נעשה על ידו.

כתב הרמחל,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

הן אמת שהיו יכולים בני האדם להיות זוכים במעשיהם ומכירים את האמת,

ועוזבים אורחות השקר של העולם הזה ברצותם להתקרב אל הבורא,

וזה בהיותם יודעים ומבינים כבר שכל מה שהוא ההפך מן הדרך אשר ציווה השם,

אינו אלא מכלל סוג הרע שרצה הרצון העליון

וברא בהסתר פני טוב.

ועל כן, אם עשו בתרמית עיניהם זה,

ויבחרו באור הגנוז והצפון,

אור פני מלך חיים.

ולכן נתן הקדוש ברוך הוא ניסיונות בעולם,

כדי שלמרות כל הקשיים יכירו את האמת.

אז הרמח״ל מסביר

את מה שאמרנו,

שבאמת

בני האדם

היו יכולים לזכות

במעשים שלהם ולהכיר את האמת.

וגם היו עוזבים את אורחות השקר של העולם הזה,

אם הם רוצים להתקרב לבורא.

מי שרוצה אין לו בעיה.

אבל זה בהיותם יודעים ומבינים כבר

שכל משהו ההפך מהדרך שמצווה השם

זה מסוג הרע

שרצה הרצון העליון,

הוא רוצה את זה,

וברא באסתר.

מה זה אסתר?

מסתיר את פני הטוב כדי לבחון אותנו.

ועל כן,

אלה שמבקשים את השם ורוצים באמת להכיר את האמת, ימאסו בתרמית העיניים שלהם,

ומבינים מה שלא רצה השם, זה רע.

לא זה גם כן לא נורא, אלא זה רע.

ויבחרו באור הגנוז והצפון שהוא אור פני מלאכים.

לכן הקדוש ברוך הוא נתן ניסיונות בעולם

כדי שלמרות כל הקשיים אדם חובתו להכיר את האמת מתוך זה.

ומי שיעמוד בזה

ויכיר האמת

הוא נקרא הזוכה.

ואומר הרמחל

ואם היו עושים כן,

הנה היה יחודו יתברך, מתגלה עליהם מצד עצמם

ונמצא מקרבים להם הישועה.

כל אחד היה מקרב לעצמו את ישועתו.

ולא היה צריך הקדוש ברוך הוא להראות להם בדרך קושי הגלות ואורכו,

דרך קשיים וניסיונות והכול. כבר היו מגלים את זה,

את האמת, בתוך החשיכה.

והיו זוכים לישועה.

ואומנם האדם הראשון

באמת חכם גדול היה.

והיה לו לחקור בחוכמתו על זה כראוי.

ואם היה עומד באמונתו ולא היה מתפנה אחר היצר הרע,

אלא אדרבה הייתה מתחזקת בלבו האמונה הזאת.

אז היה נקרא שהשיג את הייחוד העליון.

אבל מה נעשה שהאדם הראשון רצה להתחכם?

ורצה לעשות גם את אי רצון הבורא לרצון הבורא.

זה לא ביקשו ממך.

הוא אמר לך,

מכל העץ הגן, הכול תוכל,

ומעץ הדעתו ברע, לא תוכל.

זהו, זה מה שצריך.

מה שהשם אומר זה מה שהוא רוצה.

מה שהוא לא אמר, הוא לא רוצה.

ואל תעשה ממה שהוא לא רוצה כרוצה,

לטובת הרוצה,

ותעשה כל מיני חשבונות.

והמה ביקשו חשבונות רבים,

בשביל זה התארכה הגלות ששת אלפים שנה.

לתקן חטא של האדם הראשון,

שאם היה נשמר פעם אחת העולם היה מגיע לתיקונו.

והיינו שכל הגלות והייסורים הם למען ההגעה להכרה בייחוד הזה,

שזו תכלית הבריאה.

כמו שנאמר, והיה אדוני למלך על כל הארץ

ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד.

לא יהיה ברור בעולם כולו שלא ידע שהכול זה באחדות גמורה לתכלית אחת,

גילוי רצון השם בעולם ואין זולתו.

אין.

נתבונן בעצמנו, האם ההכרה הזאת אנחנו קרובים אליה בכלל?

כי אנחנו סבורים שהכול בידינו ובכוחותינו,

ואין שום דבר נמנע מאיתנו.

אני אבוא אליך מחר.

אני הולך לבנות כך, אני הולך לעשות כך.

אדם תולה שהכול בכוחו,

והוא יכול להשיג כל דבר ולעשות כל דבר, ואינו מבין

שהכול זה רק רצון השם,

ואיננו מסוגלים כלל לעבור על רצונו יתברך.

גם אם אתה עושה נגד רצונו, אתה עושה רצונו.

מה הפירוש?

אם הוא לא היה רוצה, הוא היה מונע ממך.

אתה תיענש על זה שאתה עובר על רצונו.

אבל הרצון העליון,

אתה לא התנגדת לו בכלל.

אתה רק משמש ומשרת בדרך.

או שמגלגילין חובה על ידי חייו,

או כדי להפליל אותך וכו'.

אבל נעלתה מאיתנו הידיעה שכל ההשתנות שאנחנו רואים בבריאה,

הכול זה רק רצונו יתברך.

את העניין הזה יש לפרש במגילת אסתר.

לו לא היינו זוכים לכל מגילת אסתר,

לא היינו מבינים שיש קשר בין כל העניינים,

ושכולה רק התגלות של רצון השם.

הנה,

אחשוורוש עשה סעודה בשנת שלוש למולכו,

ואחר כך

המעשה של שני שרי אחשוורוש,

וכן הבחירה של אסתר למכה.

כל זה זה מעשים נפרדים שנראים כטבעיים.

בכל מעשה ומעשה אין לו קשר לחברו,

כי בעיני אדם נראה שסעודת אחשוורוש

נעשתה לפאר

ולשבח את מלכותו,

ואין לה כל קשר לענייני עם ישראל.

תשתיקו את התינוק שם בבקשה.

כי בעיני אדם נראה שהסעודה של אחשוורוש היא נעשתה לפאר ולשבח מלכותו,

ואין לה כל קשר

לעניינים של עם ישראל. מה זה קשור לעם ישראל? זה שהוא שוויצר ורוצה להתגאות,

אז זה קשור לעם ישראל?

כך נראה.

וגם המעשה של בקתן ותרש.

זה נראה כמו מרידה במלך.

וארדואן גם כן מרדו,

הוא תפס ברגע האחרון.

אבל רואים שהדברים הם דברים שקיימים כל הזמן.

ואין לזה שום קשר למה שקדם לו ולמה שהיה אחרי כן.

אבל רק לאחר כל המעשים כולם

אפשר לראות ולהבין

שכל המעשים שנעשו במשך כל התקופה,

משנת שלוש למולכו

עד שנת שתים עשרה למלך אחשוורוש,

שזו תקופה ארוכה של תשע שנים,

הכול היה במהלך אחד וארוך

מסובב מאת השם ונעשה למען הצלת עם ישראל.

לא היה פרט אחד בכל תשע השנים

שלא היה מכוון לתכלית להציל את עם ישראל.

את היסוד הזה מלמדים אותנו במגילה.

לדעת שכן הדבר בכל הנהגת הבריאה

שאין שום מקרה בעולם

אלא כולו המשך אחד

למלות רצונו יתברך.

וכל מה שאינו נראה זאת בתחילה

הוא רק משום שכך עשה הקדוש ברוך הוא,

לבחון את האדם

ולראות

האם הוא יכיר באמת הזאת

שהכול זה נקודה אחת?

האם אתה יכול לקשור את כל הדברים, לראות את ייחוד השם, איך הכול מסתובב,

למטרה אחת?

ואמרנו שניתנה לאדם הראשון הבחינה הזאת בעץ הדעת.

ולו היה האדם הראשון עומד בניסיון,

לא היינו צריכים להגיע לכל קושי הגלות ואורכו.

והעריכה התורה בהרחבה בעניין המגילה בזה

כדי ללמד אותנו להשריש בקרבנו את היסודות האלו,

מפני שעיקרים הם

ובהם תלויה כל עבודת האדם והצלחתו.

עכשיו,

ההנהגה הזו נראית במעשה נס פורים,

שכל המגילה כולה נראית מהלך טבעי ללא השגחת הקדוש ברוך הוא.

בשנת שלוש למולכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו.

מעשה פשוט וטבעי

שדרכו של מלך לעשות סעודה ולפאר מלכותו ולהשתבע בה.

גם ההריגה של בשתי נראית טבעית,

שהרי עברה על רצון המלך,

וכל מי שמורד במלכות

חייב מאיתה.

אתם רואים שקינג קונג קונג,

הוא מחסל שם את כל המשפחה שלו. זה דבר טבעי, שמלך מחסל

את מי שלא נראה לו, כולל אחים ואחיות, חיסל את אחיו. אין לו שום בעיה, את הדוד שלו,

רוצח אותם, כיתות יורים, שולח מתנגשים,

אין לו שום בעיה עם זה. מי שמפר או מימר

או עובר על דבריו,

אחת דתו להאמית.

אחר כך, ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו,

ותלקח אסתר אל בית המלכות.

נו, מה היא שונה מכולם? אוספים את כולם, אז גם היא נאספה לשם.

וגם טבעי שאיפת תואר,

ולכן לקח אותה אל בית המלך,

וכן מעשה בקטן בתרש.

כל זה דברים טבעיים.

ואמירת מרדכי למלך,

גם זה לא נראה דברים שמעוררים מחשבה.

וכן כל גדולת המן

וגודל גאוותו

בזה שלא משתחווה מרדכי להמן.

יש אנשים, כן, שלא נכנעים בפני אף אחד, ולא, מה הבעיה? זה דברים טבעיים ורגילים.

גם הגזירה של המן להשמיד את עם ישראל

נראה פשוט וטבעי. ככה דרכם של כל שונאי ישראל בכל הזמנים.

איראן מודיעה היום שהיא תשמיד תוך 25 שנה את כל ישראל,

ועוד הרבה אומרים כך. מה הבעיה?

הפרסים נשארו פרסים,

והם מתכוונים להשלים את המגילה, כאילו, הם עוד לא גמרו.

במגילה הם הפסידו,

עכשיו הם רוצים לחדש.

מכל מקום, בכל הזמנים זה טבעי.

וכן כל המשך המגילה, כאשר נתבונן בכל מעשה ומעשה בנפרד,

נראה טבעי ופשוט.

אבל רק אחרי שרואים את כל המגילה

בהקשר אחד, לכן התימנים

קוראים את המגילה באופן כזה שמסיימים פסוק,

מורידים בניגון, ומתחילים מייד את הפסוק השני.

לא קוראים בתורה.

כל פסוק, עוצרים ומסיימים.

מתחילים פסוק, עוצרים ומסיימים.

אלא כל סיום קשור לבא.

כל סיום קשור לבא.

להראות שהכל זה קשר אחד והכל מכוון בייחוד השם יתברך להצלת עם ישראל.

אז רק אחרי שרואים את כל המגילה בהקשר אחד,

יש לראות ולהבין שהכל נעשה בהשגחת הבורא ואין שום דבר טבעי.

ומתחילת המגילה, ממעשה בשתי,

הכל היה הקדמת הרפואה למכה.

שגזר הקדוש ברוך הוא, גזר הקדוש ברוך הוא, לא אחשוורוש,

גזר הקדוש ברוך הוא להרוג את בשתי

ולהכניס במקומה את אסתר המלכה

כדי שהיא תבטל את גזירת המן הרשע.

ובאמת פשוט הוא שהנה בשתי שעברה על רצון המלך

למרות שרצונו היה בדבר שאין לו מקום בשכל שהיא תבוא במצב לא הגון,

ואף על פי כן

לא חס המלך בגזר דינה למיתה.

נו,

ואילו אסתר הייתה בת שבעים וחמש שנה,

היא מצאה חן בעיניו ואותה לקח לאישה.

אז איך זה מסתדר עם מה שקרה אחר כך?

אחר כך עוברת המלכה אסתר על רצון המלך,

ועינה מגדת את עמוות מולדתה.

אז מה צריך להוציא אותה לעורק, כמו הראשונה?

למה פה אתה לא עושה את זה?

והמלך מטכס עצות איך למלות את רצונו,

וכל זה לא עוזר לו.

ומכל מקום אין הדבר חורה בעיניו,

והוא לא גוזר להמיתה.

וגם כשהיא באה בלי רשות,

ומי שבא אל המלך בלי רשות, אחת דתו להמית, איך הוא לא ממית אותה?

ולכאורה רואים בעלין

שזה לא מקרה, אלא הכל רק מאת השם יתברך.

אבל כל זה אינו מתגלה עדיין, אלא רק בסוף, בסוף, לאחר כל המעשים,

שאתה רואה שאם פרט אחד לא היה מתקיים מכל השרשרת של האירועים,

לא הייתה הצלה לעם ישראל.

ואילו בתחילה כל מעשה נראה כטבעי ומובן מאליו,

אז זה נראה שזה הכל טבע. הכל טבע, שום דבר לא קשור לשום דבר.

אבל המגילה מגלה לנו את היסוד הזה שאין שום דבר מקרי בעולם,

שום דבר.

הכל נובע מהשגחת השם,

והכל זה לקיים את גזרתו,

וכל זה התחיל כיוון שהשתחוו לצלם,

גזר השם יתברך עונש על כלל ישראל,

וכדי להקדים תרופה למכה,

אז הוא סיבב את כל המעשים תשע שנים.

ומבואר עכשיו

זה שאומרים חכמים שפורים הוא כיום הכיפורים,

כי פורים זה כפורים, כי פורים, כפורים.

חכמים, זיכרונם לברכה,

אומרים לנו קיימו וקיבלו,

קיימו מה שקיבלו כבר,

קיימו וקיבלו היהודים, עליהם ועל זרעם.

כתוב קיימו וקיבל,

כמו שקיבל

ויחן העם כולם היו בלב אחד כתוב וקיבל ואומרים קיבלו

קיימו וקיבלו

מה שכבר קיבלו קיבלו את התורה מחדש

במקרה פה מיד

מעמד הר סיני היה באונס

משה רבנו ירד למטה ביום הכיפורים

אז שם קיבלנו את התורה עכשיו מה יש לנו פה קיימו וקיבלו קיימו וקיבלו קיימו מה שקיבלו כבר

מעמד הר סיני היה באונס

אבל עתה לאחר הפורים

הכל נעשה ברצון

ביאור הדבר

שבמעמד הר סיני ראו רק הנהגה גלויה

הכל היה בגלוי מעמד הר סיני גלוי לעיני כל

אבל בנס פורים ראו שגם דברים שנראים לכאורה כטבעיים אינם אלא השגחת הבורא יתברך

וייתכן שדברים מתגלגלים במשך שנים ארוכות ואתה לא מבין מה ועל מה בא עליך כל הדברים

וכל מעשה ומעשה במשך אותה התקופה הוא כטבעת בשלשלת הארוכה שכולה המשך אחד

ככה זה כל החיים

ורק כשמסתכלים אחורה יכולים לראות איך כל מקרה גרם למקרה וקשור למקרה

ואפילו שעם ישראל האמינו בכל זה אחרי מעמד הר סיני

שבאמת ההשגחה הגלויה והנסתרת זה הכל מאיתו יתברך

אבל לא ראו את הדברים באופן מוחשי וברור כל כך זה רק היה בגדר ידיעה

וזה לא היה במצב כזה שיביא אותנו לקבל את התורה ולקיים בשמחה מתוך שבירת היצר

למה? יש ביטויים

יצר רע

הוא אומר לך אפשר לחיות גם ככה, אפשר לעשות גם ככה, אפשר ככה, אפשר ככה, אפשר ככה

ואנחנו מצווים לשבור את היצר

לא רק לכבוש את היצר

לכבוש את היצר זה לא לתת לו אפשרות

שיתחה אותנו, יפתה אותנו

צריך לשבור את היצר, לדעת שאין לו קיום, אין לו ממש,

הוא כולו דמיון, הוא נגד ה'

זה לא לעשות את רצון ה'

זה לא לעשות את רצון ה'

אז לא הגענו עדיין שם במעמד הר סיני לקבל את התורה ולקיים בשמחה מתוך שבירת היצר

רק אחרי נס פורים

הגיעו כל ישראל לידי הכרה חושית

כי ראו בחוש איך כל פרט ופרט היה תפור בשביל להגיע לזה

הרי כולם התרעמו על מרדכי למה אתה לא משתחווה? אתה מסכן את כל עם ישראל איך אתה אומר לנו לא ללכת לסעודה? המלך יוציא אותנו להורג לא מבינים מה ההנהגה שלו, מה אתה עושה?

ומה, תשתחווה, הרי זה לא כלום, הוא לא עבודה זרה ממש, הוא רק טמבל, יאללה, תשתחווה

לא, הוא הולך נגד כולם והכול, והוא מציל בסוף את ישראל

לא יאומן כי יסופם

ונעשו מעשיהם בסוף אחרי שהתבטלה גזירה בגדר שבירת היצר

מה שאין כך קודם פורים

לא היו רק אלא בגדר כבישת היצר

ומכיוון שנתבאר לנו עכשיו

שעיקר העבודה היא להגיע למדרגת שבירת היצר

עכשיו חשוב לנו מהו כוחו וגדולתו של יום פורים

עד שהוא שקול כיום הכיפורים

זאת אומרת אם אתה יודע את הייחוד של הקדוש ברוך הוא שגם הדברים שנעשים כאילו נגד רצונו הם רצונו

ואין דבר שלא קשור בדבר והכול מכוון לתכלית אחת

שיהיה השם למלך על כל הארץ וביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד

יש מי שזוכים על ידי שבירת היצר לדעת את זה כבר היום

ומשרים שכינה עליהם וזוכים לישועם את השם והשגחה פרטית

ויש מסכנים שלא חושבים שעדיין בכוחם לנער ולעשות ולפעול ולהתנגד ואין דבר כזה הכל זה בגזירת הבורא יתברך

וזה סוד המגילה שאם גלה לנו את כל הדברים האלה ופורים שקול

ככיפורים וכיפורים יש בו בחינה שהוא כפורים

כפורים כולם מתאחדים גם בפורים כולם מתאחדים משלוח מנות איש לרעהו

מתנות לאביונים כולם לב אחד פורים כפורים כפורים פורים

שיהיה לנו פורים שמח

רבי חנניהו בן הגשיו אומר עושה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל להפיק חוכר בעולם תרוע ומשמעות שנה אמור אדון הערב וסלום האנשי גויר דלתו ראויה אדיר