לזכות בסיעתא דשמיא | ר' דניאל הררי

 

- - - לא מוגה! - - - 

סבע שעה, כן?

כן,

בעזרת השם נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמיו ירוויח,

בפרשת כבוד הרב ובזכות כבוד הרב.

בפרשת השבוע אומרת תרועתנו הקדושה

ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק

אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב

לא אוכל לעבור את פי אדוני אלוהי

לעשות קטנה או גדולה.

אומר אור יחזקאל, בעל מרמרה, זיכרונו לברכה,

רבה הייתה עזרת הקדוש ברוך הוא להציל את בלעם,

ששלח במיוחד מלאך של רחמים למונעו מללכת.

ועוד עשה הקדוש ברוך הוא ניסים, גילויים ושינוי הטבע,

שהאתון פתחה פיה והוכיחה את בלעם,

וגם פתח עיני בלעם וראה מלאך.

זאת אומרת כמה ניסים, ואיזה ניסים

עשה השם על מנת שבלעם יחזור בו מדרכו הרעה.

והדברים נפלאים,

הרי כל כך רוצה הקדוש ברוך הוא לעוזרו ומשנה את הטבע.

והשאלה הגדולה,

ומדוע לא הוסיף המלאך ומנע אותו במפורש מללך?

הרי בלעם בעצמו שאלו, אם רע בעיניך,

אז שוב עלי.

והיה לו למלאך לומר, כן, רע בעיניי, ואל תלך לקלט ישראל.

זאת אומרת, סביר להניח שאילו המלאך היה אומר לו במפורש לא ללכת,

אז סביר להניח שבלעם היה חוזר על עקבותיו ולא היה הולך,

היה ניצל.

אז למה המלאך לא אמר במפורש

שלא ללכת?

ומבואר,

אף שהקדוש ברוך הוא מסייע ועוזר לו לשוב בתשובה ועושה ניסים בשביל שיחזור בתשובה,

אך את הפעולה העיקרית

והמלאב והגיע לעשות את הפעולה העיקרית לא יעשה הקדוש ברוך הוא בשום אופן,

וחייב לעשות זאת האדם בעצמו.

ובעת שלא מוכן האדם לעשות ולהתעורר מעצמו,

לא יעשה זאת הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא לא יעשה אותה פעולה עיקרית

בשביל שהאדם יחזור בתשובה, הוא בעצמו צריך לעשות את הפעולה העיקרית.

הוא מבאר,

אין תקווה להצליחה בלי יגיעה ועמל,

ואף הקדוש ברוך הוא בעצמו לא יוכל לעוזרו מבלי שישקיע האדם בעצמו יגיעה והתבוננות.

ואין זה דרך השם יתברך

ליתן ללא יגיעה.

רק לאחר שיעמול האדם בכל כוחותיו,

יקבל עזרה ה' ויצליח להגיע לשלמות.

נמצא שבאנו לעולם

בשביל לעמול.

כשהרי למעלה, לפני שירדנו לעולם,

היינו מקבלי הטבות חינם.

אז אם אנחנו פה לא נעמול,

אז גם כאן אנחנו נהיה בגדר של מקבלי הטבות חינם.

אז זה היה נוח.

מה לייחד, מה לייתם?

אז נמצא שבאנו לעולם לעמול.

זה אגב מאוד הסגיר לי את השאלה ששאל כבוד הרב

לפני 20-25 שנה בכל הארץ, בכל ההרצאות,

למה באנו לעולם?

השאלה המפורסמת של כבוד הרב.

לא תשובה דתית,

כי אין תשובה חילונית,

יש רק תשובה דתית.

יש רק תשובה דתית. הנה, וזה מה שאנחנו אמרנו פה,

כדי לעמול בתורה ומצוות.

אז היו כאלה בקהל שניסו,

והיו הרבה תשובות מצחיקות,

והקהל היה מבסוט,

ואחד אמר,

כדי לעבור גלגולים, בן-אר-עולם לעבור גלגולים.

אמר כבוד הרב,

איפה? בחול או בשלג?

וזה כמובן הביא סיבוב של התלהבות ותחילת קופיים,

וכמובן, זה הספיק לרגשת קצת את הקהל,

ראים להם את מצב רוח,

וכמובן גם את ההתעניינות.

זאת אומרת, רק בפעולה מקדימה של עמל נזכה לסייעת אל שמיא ולטובות ולהצלחה.

אבל חשוב לציין, חשוב לציין,

כשאנו מדברים על עמל, זה צריך להיות עמל לשמה,

בלי נגיעות, בלי סטיות.

וצריך להיות עם המידות הראויות, מידת האמת,

מידת הענווה,

ועם הכוונות הנכונות.

להיות גדול בתורה זה לא סימן לצדקות ולא יראה שמיים.

להיות גדול בתורה זה לא אומר שאותו אדם הוא צדיק או ירא שמיים.

כבר היינו גדולי עולם שידעו בתורה כנתינה מסיני, שהיו רשעים גדולים.

כדוגמת המרגלים,

250 איש היו עם כורח, כורח בעצמו,

זמרי בן סלו,

ירבעון בן נבט ועוד.

וכל זה בכל, ככה זה בכל דור.

בוודאי בדור שלנו.

אתה רואה שם, אין מה לדבר.

והתוצאות הן נוראיות.

כי רוב התורה נלמדת.

ורוב העמל שאנחנו עושים במצוות,

זה לא לשמה.

אלה שהם כבוד וממון,

והכל לשית רחב לערב רב.

שהם הרוב.

וכמו שאומר אדברי החיים,

אדברי החיים זה אדמור מצאנץ,

לא הנוכח, הקודם.

וככה הוא אומר

רוב הרבנים והחסידים

והליבטים שבדור המה מהערב רב,

כל מעשיהם בשביל כבוד וממון,

לשרול על ציבור.

לא תורה לשמה,

לא עמד לשמה.

אומר יואל משה,

זה אדמור מסאטמה,

כבר כתב כן גם הארי הקדוש, זיכרונו לברכה,

על דורו, שרוב הדור הוא מהערב רב.

זה דור של הארי הקדוש, עם כל הצדיקים שהיו בדור.

מה אנחנו חושבים בשבת? אל גליל, אל גליל, אשרייך,

את ארץ הגליל.

ואפילו אחי, אומר הארי הקדוש, זיכרונו לברכה,

שרוב הדור, רוב אותו דור זה מהערב רב.

ואומר יואל משה, ואנא למ 4000 בת�רי בדור הזה, אנחנו נאמר

בדור הזה, קל וחומר.

והוא ממשיך ואומר, מי יודע אם נשאר אחוז אחד שאומרי תורה מצוות ומאמינים כראוי?

דיברים קשים מהגמור מסטטמר.

שוב, אין תורה לשמה.

אומר הרב הקדוש מקמרנא, זכותו יגן עלינו.

רוב הדור והראשים שלהם הם ערב רב.

משה בא בעיבור אחת לנון שנה,

שלא ייטעו ראשי הערב רב את ישראל.

משה רבנו, הרועה נאמן, לא עוזב אותנו,

נמצא איתנו

כדי להזעיר אותנו מרבני שקר שהם ערב רב שלא נטעה בהם,

שלא נטעה בהם חס ושלום.

טוב,

פשוט וברור.

אומר, ממשיך ואומר דברי חיים.

מנהיג

שאינו מגלה עוון הדור,

מנהיג שאינו מגלה עוון הדור, אף שהוא צדיק,

נקרא דובר כזב.

זה אומר,

לפי זה,

כל מנהיג צריך לגלות עוון הדור.

מה זאת אומרת? כל מנהיג צריך לגלות עוון הדור.

הוא לא הוכיח את הזמרים הפסולים,

את האכשירים הפסולים, את הנבלות השרפות,

תקשורת החרדית השקרית.

לא רק כבוד הרב, כל מנהיג צריך לעשות את זה.

ומי שלא עושה את זה, אז הוא,

בלשון דברי החיים, הוא דובר כזב.

לא משנה מי זה.

וזה חייבים לשמוע, נכון?

אומר האדמו״ר מסאטמה, זה יכול להגן גם עלינו,

עשו וכת דילי המה במבותינו הרבים גדולי הדור.

לא צריך להוסיף.

איך אומרים? I rest my case and take a rest in peace.

זו לא שאלה של כן מאמין בזה, לא מאמין בזה.

זה דברים כתובים,

זה דברים שהם כתובים מהצדיקים.

דף אחד כזה אמור להספיק לכל יהודי נורמלי להבין ולהכיר שזה העולם שבו הוא חי.

טוב, מתוך ספר דער אחרון,

אפשר לעיון עוד שם.

זאת אומרת,

אז צריך אמר שיהיה לשמה.

אחרי התחשפה שלום נכנסים לכת של ערב רב ושל עשו וכת דילי.

אבל צריך לדעת

שאם עובר הזמן חלילה ולא ביצענו הפעולה העיקרית של עמל,

אז אסייעת דשמיא חולפת ומסתלקת והפסדנו.

כי ככה ראינו בסוף את סופו של בלעם,

שלא תפס את עצמו בזמן לעשות אפילו פעולה אחת קטנה ולחזור על עקבותיו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא עשה הרבה כדי

שהוא יחזור בו.

אבל מה לעשות, כמו שאומרים

באנגלית, you bog too much and in the end you don't get nothing.

אתה,

בן אדם מהמר יותר מדי, בסוף

לא מקבל כלום.

אבל אילו היה בלעם חוזר בו,

מי יודע למה היה זוכה. הרי ביקש

ותהיי אחריתי כמוהו

והיה זוכה לחיי עולם.

גם אנחנו.

אני זוכר שלפני שאני חזרתי בתשובה בכבוד הרב,

הייתי מעורב ומשותף באירועים מסוימים,

והצלחתי את עצמי ותכננתי את הכול ויצאתי לדרך.

אבל בדרך

שאלתי לעצמי מה בסוף, מה תרוויח מזה?

לאן אתה הולך בכלל?

אתה תחזור ריק, אפס, כלום, מה יש בזה? אין בזה כלום.

חזרתי על עקבותיי.

מה שבלעם היה צריך לעשות.

אני זוכר כמה ימים לאחר מכן,

נתקלתי, זכיתי לסייעת דשמיא.

נתקלתי בפעם ראשונה בקלטת של כבוד הרב.

זה היה בתוך הבית שלי. אני הייתי גר לבד, אני לא יודע איך זה להגיע לשם, אבל

זה עשיית דשמיא שמקבלים.

אבל אם לא הייתי חוזר, אם לא הייתי חוזר על עקבותיי,

אז אני לא יודע. אני לא יודע אם הייתי עומד פה מולכם היום.

יוצא מכל מקום מה שדיברנו.

הקדוש ברוך הוא כביכול מקרב את הדברים סמוך לפיו של האדם,

כאילו שיוכל,

אבל מכל מקום, השלב העיקרי של הכנסת הדברים לתוך פיו

חייב לעשות אדם בעצמו.

אפילו אם הקדוש ברוך הוא יסייע ויראה לאדם ניסים,

כמו אצל בלעם,

זה לא ישנה את המצב.

והוא לא יזכה לסייעת דשמיא אם לא שהוא יחל לעשות פעולה בעצמו.

אז כמו שאומרים גם,

ממש בדיוק מתאים.

Nothing will happen if you don't make it happen.

זאת אומרת,

שום דבר לא יקרה אם אתה לא תגרום לזה שזה יקרה.

הכל מקבל, אבל הכל תלוי באותה פעולה מקדימה של עמל.

ונסיים במה שמספר על הרב ריק אנטי,

זכרונו לנציגת הרווחה, לחיי העולם הבא,

כשהילד בתלמוד תורה

ראה שלא מבין כלום.

אמר ריבונו של עולם,

אני לא מבין כלום ממה שהלמד

אומר עזור לי להבין.

עמל ויגע

עמל ויגע לא מבין.

עברו חודשים ועדיין לא מבין, ושוב ריבונו של עולם

לא מבין כלום עזור לי להבין.

הוא רואה את הילדים האחרים מבינים את המקרא, קוראים את המקרא, משננים,

אבל הוא תקוע

עברו מספר שנים,

ושוב

ריבונו של עולם עוד מעט אני בר מצווה,

לא מבין כלום.

עזור לי להבין.

אין הבנה, לא נכנס לראש כלום.

גיל עשרים מתחנן אל השם, ריבונו של עולם עוד מעט אני מתחתן,

עזור לי להבין את תורתיך.

עמל ויגע, עמל ויגע,

הוא רואה שלא מבין כלום, ואפילו לא דברים פשוטים.

גיל שלושים,

אבא של שמיים, אני אבא, יש לי ילדים,

אוי לי שאני לא יכול ללמד אותם.

אבל

שוב,

כמה התחתן, אין צייאת שמיה, בכל זאת,

עברו וחלפו שנים, גיל 40, גיל 50,

גיל 60. ריבונו של עולם, אני סבא, לא מבין כלום מתורתך הקדושה,

עזור לי להבין, מתחנן, בוכה,

עמל ויגע, אין.

לראש לא נכנס כלום, שום דבר, שום דבר של תורה.

גיל 70, זועק הרי קנאתי, ריבונו של עולם,

אני עוד מעט מת, לא למדתי כלום כל חיי,

מה יהיה ימי, מה יהיה עם גורלי.

בגיל 80 הרי קנאתי כמעט ומשלים למצבו,

אבל הוא ממשיך, עמל ויגע, עמל ויגע,

אבל הוא רואה שאין לו כל הבנה בסיסית בתלמוד תורה,

והוא רחוק מלקלוט כל עניין.

בגיל 83 נפתחו רבות השמיים ומעיינות החוכמה ירדו עליו בבת אחת, בום.

תוך שנתיים למד את כל התורה כולה,

על כל דקדוקיה וכל טעמיה,

ובגיל 85 כתב פסקי הלכות בספרו,

פסקי רקנאתי,

פסקי דין ושוטים, ונפטר בגיל 87. מחכמי איטליה לפני כמאתיים שנה.

עמל ויגע,

לקח לו עשרות שנים,

כל החיים,

אבל לא מוותרים על פעולה עיקרית שצריך לעשות,

כי בסופו של דבר אבא של שמיים

משלם על הכול.

הכול הוא ייתן.

הוא יכול לתת הכול,

רק הוא יכול לתת הכול.

אז נזכור את זה, בעזרת השם, כשאנו זוכים לעמול לשמה,

הכול ייתן לנו בעזרת השם,

ונגיע סוף סוף לשלמות, אמן, כן יהי רצון.