תגובה לדברי הבלע של יגעל כהן על דוד המלך ושלמה המלך | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום

להצלחת כל אלה שרוצים לעמוד על האמת ולא להתפתות אחרי ליצני הדור

והמרצים החדשים שמקלקלים אותם

ואנחנו יוצאים היום במחאה נמרצת

בתוכחת מגולה

כנגד יגאל כהן

על דברי הביזיון

שדיבר נגד דוד המלך

ועכשיו לאחרונה גם נגד שלמה המלך.

אז בואו נשמע מה הוא אמר

על דוד המלך,

בבקשה,

ואחריכם נשמע את הרב הגאון הרב עמנואל טולדנו

מה דעתו עליו, על דבריו.

בכבוד.

ויקח את השכל, שיוויתי השם לנגדי תמיד. אתם מבינים עכשיו, אחים יקרים שלי,

כמה דוד המלך היה פסיכולוג מטורף שהוא בעצם לימד אותנו איך לשלוט בדבר הכי גרוע שיש לנו בחיים שזה רגע שוד שעושים לנו טעויות.

גבר עומד ואשתו מכה בו, מכה בו, יאללה, טה-טה-טה-טה-טה-טה, עקיצות, עקיצות, עקיצות, עקיצות, אתה ואתה, ואימא ודודה וסבתא.

הוא שם מסך קטן.

כן הרב הגאון הרב עמנואל טולדנו.

אני יכול להגיד בשם, לפרסם את זה בשם הרב,

שבאו לכבוד הרב

וסיפרו לי מה שהוא אמר,

ואז אני אמרתי שהוא צריך לפחד על עצמו שהקדוש ברוך הוא תובע על בונו של תלמיד החכומי.

רבנו, אדומנו דוד היה ראש עצן עזרי בשם עימו של הלכה כמותו בכל מקום.

הרי דואג אמר,

ראיתי בן לישי אלחמי,

והוא יודע לנגן לשם עימו של החכימותו בכל מקום.

נו, אז הוא הולך ופוגע, וחוץ מזה הוא מלך, אנחנו הבאנו שמורה שתהיה אימא טועה עליך זה גם לאחר מיתה.

מה, איסור לשאת על מנתו?

אז זאת אומרת שהוא מת.

אסור לשאת על מנתו.

משתמש בשרביטו של מלך.

כן,

אחרי מיתתו.

כתוב שאסור שתהיה אימא טועה עליך, סום תזים עליך מלך.

תשים אותו על הראש שלך.

סום תזים עליך מלך, אומרים עזן,

שתהיה אימא טועה עליך.

כתובות דפי ג'ן.

אז אחד שאומר על דוד המלך שהוא פסיכולוג,

אל תחזור עוד.

המסיגנר, המסיגנר, הכל מסוגע, אנחנו נטפל באותה, לא נותן.

רק שלציבור להגיד,

לציבור. שלא יטעו בו, שיחשבו שהוא איזה. לציבור, לציבור, תגידו שזה.

איך אתם שומעים דבר כזה ושותקים?

הוא יודע מה שמעתם,

שהוא אמר כאלה מילים על דוד המלך דוד,

אז הוא המתורף.

כלומר, הוא אמר, איך הוא מעז לדבר על אדוני דוד?

איך הוא מעז איזה דיוש?

אז אני רוצה לומר לו,

אתה לא פוחד? הרי המלך תמיד חכם אין רפואה למכתו.

אבל זה ראש הצנדרים,

ראש הצנדרים ומשיע השם והעבד השם.

לעבד השם יהיה דוד,

לא מציע לעבד השם.

אתה תבוא,

אתה תבזה אותו. מה אתה חושב, הכבוד ברוך הוא ישתור לך?

הכבוד ברוך הוא תובע על אבונו של צדיקים.

ומה ועוד?

ודואג האדומי לא נאבד בכלל דוד,

ואחיתופן לא נאבד בכלל דוד.

הם חושבים שהוא צדיק, הבן אדם הזה.

הם חושבים שהוא אחד שהוא צדיק, והוא משפיע על הקור ושומעים אותו. אבל צריך למחות בו שזה עבירה גדולה. כן.

אז זה מה שאומר הרב עמנואל תולדנו עליו, שהוא משיגנר,

שהוא מטורף,

וצריך למחות בו,

וזה מה שאנחנו עושים.

ועכשיו הוא גם יוצא נגד שלמה המלך.

ועושה משלמה המלך

כמה הוא, עם התאוות שלו.

תשמעו מה הוא מדבר, על שלמה המלך.

בבקשה. שלמה המלך אומר בספר קהלת בפרק השני שהוא רצה בעצם לנוגע את המילים שלו, אין לי אותם פה לידי,

הוא רצה לדעת איפה נמצא העולם, איפה נמצא החיים הטובים.

אז הוא מספר, שלמה המלך, קניתי, בניתי בתים שלא היה כדוגמתם בירושלים קודם לכן.

היה לי כסף וזהב שלא היה בירושלים לאף אדם בעולם קודם לכן.

בריכות, משקה, פרדסים וגינות,

עבדים ושפחות.

הוא לא היה צריך לשרוך נעליים,

לא להכין מקלחת.

עבדים ושפחות לכל דבר בעולם.

והוא חשב לעצמו,

אולי שם יהיה האושר.

אולי במקום הזה יהיה האושר. במילים פשוטות.

אם אני שואל בחור צעיר היום, מה זה החיים הטובים?

מטוס פרטי,

פרארי יפה, איזה בחורה,

שלמה המלך היו לו, לא אחת, אלף נשים היו לו.

כולם בנות של מלכים.

אחת, הנשים הכי יפות בעולם היו ברשותו של משה ושל שלמה. והוא אומר שם פסוק, לא חסכתי מעיניי דבר.

כל דבר שהעין של שלמה רצה, לקחתי.

הושלם או לא?

הושלם.

שיא השיאים.

אתה הולך ברחוב, מה ראית? בית יפה? שלך, לקח אותו.

שים כסף, קח אותו. לקח הכול.

כל אישה שאתה רואה את שלמה המלך, רוצה אותה. בואי, שלמה, מי לא רוצה את שלמה המלך?

הוא לא חסך מעיניו דבר. אתם יודעים מה זה? אתם יודעים כמה פעמים אנחנו רואים דברים טובים בחיים שלנו ואנחנו רוצים אותם?

אבל לא יכולים לקחת. שלמה המלך אומר לך, אני הייתי אחד כזה שלקחתי.

רחמנא לצלן, איש זימה.

היי גיא, סריסה נשים. הרצאות לנשים, מרוב הרצאות לנשים. אז הוא חושב, לוקחתי. ראה אישה, פח, בואי.

תפס אותה. זה, לוקחים אותו לאמבטיה.

הוא לא צריך לדאוג לאמבטיה. לוקחים אותו לאמבטיה.

הכול. מה, תגיד, אתה מטורף?

כן.

הרב עמנו אין, תולדנו, אמר שאתה מטורף.

אז בואו אני אלמד אתכם את הפסוקים

שהוא חרטט והבין אותם לפי משאלות ליבו.

הרי הוא מספר שהוא אוכל מאלבי בכל מיני מקומות, ונתנו לו זה, וזה ארוחה.

בלי בדיקה אם זה כשרות, לא כשרות, בשולי גויים, הוא אוכל בכל מקום, כי מכבדים אותו.

מתמסטל עם כל המסטולים, עם כל הזמרים,

והכול. ממש חבר'מן.

אני קהלת.

הייתי מלך על ישראל בירושלים,

ונתתי את ליבי לדרוש ולטור בחוכמה על כל אשר נעשה תחת השמיים.

הוא עניין רע.

נתן אלוהים לבני האדם לענות בו.

מה אומר שלמה המלך?

נתתי את ליבי.

אני בלב שלי.

נתתי את ליבי לדרוש.

אומר רשי בתורה.

נתתי את ליבי לדרוש בתורה,

היא החוכמה,

ולהתבונן בה על כל המעשה הרע,

האמור למעלה,

הנעשה תחת השמש ובינותי בה.

על ידי התורה הבנתי שהוא העניין הרע אשר נתן הקדוש ברוך הוא לפני בני האדם.

זאת אומרת, כל מה שמתעסקים בני האדם בדמיונות של יגאל כהן,

זה הכל רע שנתן הקדוש ברוך הוא לבני האדם לענות בו. מה זה לענות בו?

איבן עזרא אומר פירוש לענות בו בעניין

לשון עינוי.

בזה מענים את בני האדם שהם רודפים אחרי הבלים של יגאל כהן.

רואה אישה, קח אותה. רואה בניין, קח אותו.

פרארי, קח.

טמבל.

זה הכל לענות בני אדם.

זה הותר בליבו שלמה המלך בחוכמה.

ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח.

כל המעשים, כל מה שעושים בני אדם,

הכל מה שנעשה תחת השמש,

הכל זה הבל,

אין לו קיום ורעות רוח.

מעוות לא יוכל לתקון,

וחסרון

לא יוכל להימנות.

רש״י אומר, מעוות בחייו

לא יוכל לתקון מי שמת.

מי שטרח בערב שבת

יאכל בשבת.

אחרי שמתים,

כבר אין, אי אפשר להוסיף כלום.

הכנת?

זה מה שתאכל.

לכן מי שעיוות את דרכו

לא יוכל לתקן.

וריבותינו פרשו

על הבעל הערווה והוליד ממזר.

הוא עשה דבר מעוות.

הוא לא יכול לתקן. הוא הוליד ממזר.

זו מציאות.

עוד תלמיד חכם שפרש מן התורה היה ישר מתחילתו ונתעוות.

בחסרון לא יוכל להימנות.

זה שחיסר את עצמו ממניין הכשרים לא יהיה מוכן להימנות עמהם,

קיבול שכרם, כמו יגאל כהן.

הוא לא נמנה על הקשרים כמו שאמר הרב עמנואל טולדנו.

דיברתי אני עם ליבי לאמור.

אני הנה גדלתי והוספתי חוכמה על כל אשר היה לפניי על ירושלים.

וליבי ראה הרבה חוכמה ודעת.

הוא כל הזמן מדבר על ליבו.

ויתנה ליבי, עוד פסוק,

לדעת חוכמה ודעת הוללות וסכלות.

לא שהוא התנהג כך,

כמו הטיפש הזה שחושב,

אלא

ויתנה ליבי לדעת חוכמה ודעת הוללות וסכלות.

ידעתי שגם זהו רעיון רוח.

רש״י אומר

ויתנה עכשיו את ליבי לדעת את טיב החוכמה, מה סופה,

ואת טיב ההוללות והסכלות

והוללות שעמום

וטירוף הדעת.

ידעתי שגם החוכמה,

יש בו שבר רוח,

כי ברוב החוכמה אדם סומך על רוב חוכמתו ואינו מתרחק מן האיסור,

ובא רוב כעס לקדוש ברוך הוא,

כי ברוב חוכמה רב כעס.

למה?

הוא מתוודה,

שלמה המלך.

אני אמרתי הרבה סוסים,

ולא אשיב את העם מצרימה,

ובסוף אשיבותי.

אני אמרתי הרבה נשים,

ולא יסורו לבבי,

וכתוב עליי נשב ותות לבבו.

הוא לא חטף ברחוב כל אישה שהוא ראה כמו יגעל.

הוא נשא נשים בשביל לתקן את העולם,

בנות מלכים,

כדי שהם יראו את חוכמתו ויזמינו את אבותיהם המלכים לשמוע את חוכמת שלמה,

ואז יתגיירו,

ואז הוא יתקן עולם במלכות שדי.

כל הרעיון שלו זה לעשות סמינר ענק

לכל נשות מלכים, בנות מלכים,

ועל ידי זה יקרב את המלכים לדת ישראל,

שיכירו את הבורא.

זו הייתה התוכנית שלו.

אפשר להיות עם אלף נשים?

טום-טום.

כל זה רק למטרה אחת נעלה וגדולה.

בוא,

רעה אחת, בוא הנה, קח אותה, קח אותה.

וכן הוא אומר שרוב חוכמתו שהוא שמח

ועשה דברים היה למכשול.

לכן הוא אומר, ברוב חוכמה, רוב כעס.

כשאתה סומך על החוכמה,

אז זה מרבה כעס אצל הקדוש ברוך הוא.

ויוסיף דעת, יוסיף מכאוב.

איבן עזרא אומר, כאשר ביקש לדעת הסכלות,

ראה כי המשכיל המכיר את דברי העולם ברוב חוכמתו תמיד,

תמיד יהיה לו כעס ומכאוב,

ולא ישמח בבנים.

למה?

יעבור דעתו שאחריתם למות בחייו

או אחריו,

וגם לא ישמח בעושר כי הוא כאופי עופף,

וגם לא יועיל לו ולא יושיע לו ביום העד,

ויום המוות גם נתון בין שתי עיניו.

אז לכן ככל שמוסיף דעת ומתבונן, יוסיף מכאוב.

כי הוא רואה שמכל העולם הזה,

בגשמיות

לא נשאר שום דבר.

אמרתי אני בליבי,

לכאן נא אנס שיחה ושמחה וראה וטוב,

והנה גם הוא האוויל.

אומר רשי,

אמרתי אני בליבי,

הואיל וכך,

שמי שיוסיף דעת יוסיף מכאוב,

והוא רואה שבעצם כל העולם הזה מגורניש,

אז יחדל לי מן החוכמה ואעסוק במשתה תמיד.

אנס שיחה ושמחה,

הכוונה יין.

אבל גם זה הבל,

והנה גם הוא הבל.

כל זה אמרתי בליבי, לא עשיתי.

שהרי ראיתי בנבואה

שהרבה קלקולים באים מתוך שחוק,

כמו הליצנות שלו.

כל הבדיחות שהוא מספר כל הזמן לאנשים, מצחיק אותן,

משוכח מה הוא אמר,

דברי הבל.

אז מה אומר שלמה המלך עליו השלום?

אומר שלמה המלך עליו השלום,

והנה גם הוא הבל.

ראיתי בנבואה שהרבה קלקולים באים מתוך שחוק.

בל שצר מת מתוך משתה.

אנשי דור המבול נשטפו מתוך רוב טובה שהשפעת עליהם.

אז המסקנה שלו,

שאין טעם, גם אם תחשוב, שאם ככה, אתה יודע מה?

אנחנו בלאו הכי הולכים למות, בוא, יאללה, נתפרח,

נשתה יין ונתעולל.

אבל ראיתי שזה כל זה הבל, חבל על הזמן.

רשבם אומר, לכאן נא אנסחה ושמחה וראה וטוב.

וככה אמר לי ליבי,

לכאן נא וראה וטוב. זה הלב אמר, לא שהוא עשה.

מה אמר לו הלב?

אנסחה, אומר רשבם,

לשון נסיכות וקצינות, התנהג עצמי בנסיכות של שמחה,

לשמוע קול שרים וקול שרות,

למען אהיה שמח וטוב לב.

הנה גם הוא הבל,

גם זה דבר,

הוא לי להבל,

כי מה יתרון בשמחה והשחוק?

מה יש יתרון בזה?

אז כשבחן שלמה בליבו,

הוריד את זה מן הפרק,

כי הבין שאין בזה שום תועלת,

אין בזה שום יתרון, והכול שחוק.

לסחוק,

אמרתי, מהולל,

ולשמחה,

מה זו עושה?

לסחוק, אמרתי, מהולל, מהולל מלשון מהול,

היא מעורבת בבכי בהנחה. גם אלה שסוחקים בהרצאות שלהם יותר מדי ומצחיקים כל כך הרבה את הקהל,

ומדברים מליבם וממעשיהם ומשגיונותיהם,

הכל יהיה מעורב בסוף בבכי בהנחה.

ולשמחה, מה זו עושה?

מה זו הטובה? היא עושה שמחה.

הרי סופה תוגה.

הסוף בסוף זה תוגה, יגון.

תרתי בליבי

למשוך ביין את בשרי,

וליבי נוהג בחוכמה,

ולאחוז בסכלות,

עד אשר אראה איזה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמיים מספר ימי חייהם.

יושב שלמה המלך בחוכמתו האדירה,

תר בליבו, מה יקרה אם אני אמשוך את בשרי ביין,

וליבי נוהג בחוכמה,

ואחוז בסכלות, ואראה איזה טוב לבני האדם שעשו מספר ימי חייהם.

אומר רשי,

חזרתי לטור בליבי, עוד פעם, אני חושב וטר בליבי,

להחזיק בכולן,

גם במשתה וגם בחוכמה וגם בסכלות,

ולמשוך ולעדן במשתה יין בשרי כל סעודת עונג קרויה על שם היין.

וליבי נוהג בחוכמה,

אפילו אם בשרי יימשך ביין, יימשך ביין,

ליבי מתגלגל בחוכמה להחזיק בתורה.

כל זה תר בליבו מה תהיה התועלת, ואת המסקנה נשמע תכף.

ועכשיו הוא מציין דברים שהוא הצליח לעשות.

הגדלתי מעשיי,

בניתי, זה לא תרתי בליבי, זה עשיתי.

הגדלתי מעשיי,

בניתי לי בתים, נטעתי לי כרמים,

עשיתי מעשים גדולים, הגדלתי הוני

בכבוד גדול.

עשיתי לי גנות ופרדסים,

ונטעתי בהם עץ כל פרי.

רש״י אומר שהיה מכיר שלמה בחוכמתו את הגידים של הארץ, איזה גיד הולך לארץ כוש?

נטע בו פלפלין.

איזה הולך לארץ חרובי?

נטע בו חרובין.

שכל גידי הארצות באים לציון,

ומשם משתיתו של עולם.

היות והעולם מושתת מאבן שתייה בירושלים,

אז כל העורקים יצאו משם לכל העולם. הוא ידע איזה גיד, איזה עורק באדמה,

הוא מכוון לאותו מקום ששם מקום הגידול של כל פרי ופרי.

אז הוא אומר, עשיתי לי גנות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל פרי.

כל פרי שיש בעולם היה לשלמה המלך בירושלים.

עשיתי לי בריכות מים להשקות מהן יער צומח עצים.

לא בריכות לשחייה, כמו שחושב,

אלא שהתחברו ממטר השמיים להשקות יער צומח עצים שאין להם פירות,

כמו ארזים וברושים.

אומר איבן עזרא, זאת אומרת, הוא עשה בריכות,

ומהן עשה צינורות,

שיובילו אל היערות ואל החורשות כדי לעשות שם השקיה לארזים ולברושים שלא נותנים פרי.

קניתי עבדים בצאן הרבה, קניתי עבדים ושפחות,

ובני בית היה לי.

גם מקנה בקר בצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפניי בירושלים.

רש״י אומר,

יותר מכל אדם שהיו לפניי בירושלים קודם שנולדתי.

קנסתי לי גם כסף וזהב

וסגולת מלכים במדינות,

עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם,

שידה ושידות.

מה זה קנסתי לי כסף וזהב, בזה הוא חטא.

וסגולת מלכים והמדינות זה גנזי מלכי זהב וכסף

ואבן יקרה שהמלכים מסגלים בגנזיהם.

וסגולת מלכים והמדינות זה הסגולה של כל הסוחרים.

עשיתי לי שרים ושרות,

מיני כלי זמר.

שידה ושידות זה מרכבות נוי,

עגלות צב.

בלשון הגמרא יש שידה, תיבה ומגדל.

אז הוא לא עשה מרכבות נוי

שיובילו אותו.

וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפניי בירושלים,

אף חוכמתי עמדה לי רש״י,

גם חוכמתי לא הנחתי בשביל כל המעשים האלה

ועמדה לי.

זאת אומרת,

לא הנחתי את החוכמה בגלל כל המעשים האלה

שבניתי בתים ובריכות וכל מה שאמרנו.

גם חוכמתי לא הנחתי בשביל כל המעשים האלה

ועמדה לי ולא שכחתיה.

והיא עמדה לי לעזרה מכל אלה, שלא להימשך אחרי הדברים האלה כלל.

וכל אשר שאלו עיניי

לא אצלתי מהם.

מה אמר הרשע הזה?

וכל אשר שאלו עיניי לא אצלתי מהם.

ראה הבחורה בואנה!

לקח אותה, לוקח,

פרארי, תביא,

מתאים, תביא.

לא מנעתי ליבי מכל שמחה,

כי ליבי שמח מכל עמלי,

וזה היה חלקי מכל עמלי.

אומר שלמה המלך

אחרי שעשיתי כל אלה

אין לי מכולם

לא נשאר לו כלום

אלא זה

רבו שמואל אחד אומר מקלו ואחד אומר קידו

מקדה של חרס ששותים בה

זאת אומרת

הרי הקדוש ברוך הוא הוריד אותו מכיסאו

השמדה סילק אותו וישב במקומו שלוש שנים

והוא היה הולך עם מקלו ותרמילו

והיה מספר לכולם אני שלמה שמלכתי בירושלים

אז מכל מה שהוא השיג בסוף נשאר לו מקל אחד מנדה אמר

ולמנדה אמר השני קערה

זהו

ופניתי אני בכל מעשיי שעשו ידיי

ובעמל שעמלתי לעשות

והנה הכל

הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש

ופניתי עתה בכל מעשיי ורואה אני שאין יתרון בהם כי מכולם אני חסר

והכל הבל

אז מה הוא הגיע למסקנה?

פרארי, ברורה, זה מושלם!

מושלם!

איזה מושלם?

הוא אומר שלמה המלך הכל האבן

לא נשאר כלום

הכל שקר, אין יתרון, לא נותר כלום מזה, מה מושלם?

איפה מושלם?

ומה הוא אומר על שלמה המלך? שהוא לא ידע בכלל מה נכון, מה לא נכון חיפש לדעת וכו' וכו'.

שלמה המלך, תרתי בליבי לראות למה הקדוש ברוך הוא עשה את זה שיהיה את כל הדברים האלה, את כל השפע,

את כל הדמיונות של יגעל, למה הוא עשה?

אז הוא אמר לענות בני אדם, לענות מי שטיפש ולא ילך אחרי החוכמה,

הוא יתענק כל ימיו,

יאסוף ויצבור והכל, בסוף לא יישאר לו כלום, והכל עוול! זה מה שאמר שלמה המלך,

זו המסקנה שלו.

לסוף הספר,

מה זה?

ומה תחילת הספר?

מההתחלה הוא מודיע לי יגעל שלא קורא את הפסוק הראשון,

הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים, הכל הבל.

איזה פרארי,

איזה חטיפות,

איזה בתים, על מה אתה מדבר?

ומה הוא אומר בסוף?

סוף דבר הכל נשמע,

את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור,

כי זה כל האדם יגעל.

בואו נשמע את השטוטניק הזה עוד פעם.

בבקשה.

שלמה המלך אומר בספר קהלת בפרק השני שהוא רצה בעצם, בנוגע את המילים שלו, אני אענה אותו פה לידי,

הוא רצה לדעת איפה נמצא העולם, איפה נמצא החיים הטובים. איפה נמצא? אז נספר שלמה המלך, קניתי, בניתי בתים שלא היה כדוגמתם בירושלים קודם לכן.

היה לי כסף וזהב שלא היה בירושלים לאף אדם בעולם קודם לכן.

בריכות, משקה, פרדסים וגינות,

עבדים ושפחות.

הוא לא היה צריך לשרוך נעליים, לשרוך נעליים, לגולחים מקלחת. לא בטוח. עבדים ושפחות לכל דבר בעולם.

והוא חשב לעצמו,

אולי שם יהיה האושר.

אולי במקום הזה יהיה האושר. במילים פשוטות.

אם אני שואל בחור צעיר היום, מה זה החיים הטובים? כן.

מטוס פרטי? בטח. פרארי יפה?

איזה בחורה שלמה המלך היו לו, לא אחת. סוטר. אלף ניסיון היו לו. כולן בנות של מלכים.

החינשים הכי יפות בעולם היו ברשותו של משה. פשע! פושע! פושע! הוא שתה משהו.

לא חסכתי מעיניי דבר.

כל דבר שמעתי של שלמה. לא חסך מעיניי. עבר על אוטוטורו כל הזמן. לקחתי. לא חסך.

הוא שלמה או לא? עפס בחורה? פח! תביא.

שיא השיאים, אתה הולך ברחוב?

מה ראית? בית יפה?

קח אותו. קח. שים כסף, קח אותו. לקח הכל.

כל אישה שאתה רואה את שלמה מלכה לעשות. בואי.

שלמה, מי לא רוצה את שלמה? בואי, בואי! בואי! הוא לא חסך מעיניו דבר. שמעתם פרשה ברושע מה הוא חושב? זה כמו ישו שהיה בזמנו שאמר על אכסניה שעיניה הטרוטות.

בדיוק אותו דבר.

כן.

חסך מעיניו דבר. אתם יודעים מה זה? אתם יודעים כמה פעמים אנחנו רואים דברים טובים בחיים שלנו ואנחנו רוצים אותם?

אבל לא יכולים לקחת. שלמה המלך אומר לך, אני הייתי אחד כזה שלקחתי. ביי! לקחתי. ראיתם? ראה בחורה? לקחתי. ראות בחורה? לקחתי. ככה, הוא לקח. חטף ברעובות.

כן.

בליבי צפנתי אברתך למען וחטאך.

שאדם יכניס קצת יראת שמיים ללב שלו.

יחזור עליו פסוק,

גדולה את צבריו על איליאס הדרוקרטי.

אז אתה נזכר שיש בורא עולם שרואה אותך.

לא דייני שהתאכלתי את בוראי פעם אחת, אך עיסינו עוד פעם.

אומר הרב עמנואל טולדנו, לא מספיק.

שהכעסתי את בוראי פעם אחת, אך עיסינו פעם שנייה.

אז זאת אומרת, אם הרשע שהוציא את המנורה מבית המקדש לא הסכים עוד פעם להיכנס והסכים שיחתכו אותו חתיכות בשבילו לחזור פעם שנייה להכעיס את הבורא,

אז הרשע הזה חוזר פעמיים. פעם יוצא על האבא, דוד המלך, עושה אותו פסיכולוג מטורף,

ועכשיו עושה את שלמה המלך סוטה,

שחוטף בחורות, ובעיניים שלו, מה שהוא רואה, הכל הוא לוקח,

הכל הוא לוקח,

אוסף, מלפלף.

ככה הוא מדבר על שלמה המלך החכם מכל האדם,

שהקדוש ברוך הוא הושיב אותו על כיסא השם,

היחידי שישב על כיסא השם וזכה לבנות את בית המקדש,

וכולי, והוא עושה אותו כמו אחד מהפרחחים של החבר'ה שלו,

כמו שהוא צידד באייל גולן,

שכן,

מחליפים את הסטייק, הופכים אותו.

אי אפשר לאכול אותו סטייק כל פעם, צריך משהו חדש.

הוא מסכים איתו שצריך לקחת נשים מחוץ לנישואין.

ככה בישיבת מסטולים,

שהייתה לו, בסליחות, בסליחות, בסליחות.

על מה הם מדברים?

עוד פעם הוא מדבר על שלמה המלך. יצא עוד מעצרת עליו,

על אותו כינוס,

איזה דברי הבל ורשעות וסטיות שהוא מדבר.

היגאי, סריס הנשים.

אז מה אומר עליו עוד פעם הרב עמנואל? בבקשה.

בליבי צפנתי עם אבותיך למנוח את עמך.

כשאדם יכניס קצת יראת שמיים ללב שלו,

יחזור עליו פסוק גדולה את צבריו על איליאס ואדרוקרט.

אז אתה נזכר שיש פה עולם שרואה אותך.

לא דיידי שהתאבתי תבואי פעם אחת, אך אצלנו עוד פעם. וההוא אומר לא צריך לפחד והקדוש ברוך הוא לא מעניש.

ואני אומר, וההוא אומר, הרב אומרים את הכתובים. זה אמורית כזה, כל כך אמורית, לא יודע שמי יש מצוות יראה בעולם למה.

הם מחנכים באהבו, צריך לאהוב,

הכול בסדר, הכול ורוד.

שלוחי היצר הרע.

גם היצר הרע מתדייק לך. זהו, הוא שליח של היצר הרע, פסק של הרב עמנואל טולדנו, עם הארץ,

מדבר שטויות, לא יודע שיש מצוות יראה.

אומר הקדוש ברוך הוא לא כועס על עבירה.

הוא כועס אם אתה לא חוזר בתשובה.

נו, אז קיבלנו דעת תורה מהאיש הזה, יגאל,

וצריך להרחיק ממנו ולהתרחק ממנו,

באשריו של מי שזוכה להכיר בין האמת לבין השקר.

אמן.