כלנו חכמים כלנו נבונים | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום סיגלית בת יהודית תזכה לדירה לאורך זמן, לראות את נדחי ישראל שבים, ולהיות שלמים ומתוקנים ליום הגדול, שביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אמן כן יהי רצון.

"משועבדים היינו לפרעה במצרים".

בתחילת פרשת ויחי כותב רש"י שהשעבוד התחיל מיד כשמת יעקב אבינו, ולכן פרשה זו סתומה, מפני שכשמת יעקב נסתמו עיניהם של ישראל מקושי השעבוד. אומר הרב שטיינמן זכרונו לחיי העולם הבא: "העניין יובן לאשורו על פי דברי המשנה באבות, 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'. אז כל עוד שהיה יעקב אבינו חי, עול התורה היה בשלמות, ולא היה שייך שיתחיל השעבוד. כי כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות, אבל לאחר פטירתו של יעקב אבינו עליו השלום, חל רפיון מסוים בעול תורה. כתוצאה מכך מיד התחיל באותה מידה גם עול השעבוד.

נמצאנו למדים שאפילו חולשה מועטת בעול תורה מביאה מיד עול מלכות. כל המקבל עליו עול תורה, זה הפיתרון, מעבירין ממנו עול מלכות. אז זאת אומרת, אם אתה מסיר מעליך ומעביר מעליך את העול תורה, מביאים עליך עול מלכות. אתה רוצה להעביר מעליך את העול מלכות? תקבל עליך עול תורה. עול אתה צריך שיהיה לך. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה, ז). או זה או זה, תחליט.

בהגדה כתוב "ואפילו כולנו חכמים", ואפילו כולנו חכמים! בהסכמה לספר 'מנחת אריאל' כתב הרב שטיינמן את המשפט "איני יודע כלום". שאלו: 'מה הכוונה?' הסביר: 'בתפילת מוסף של ימים נוראים אומרים 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, משול כחרס הנשבר, כחציר יבש, כצל עובר'. יש להבין, האם באמת החיים הם כצל עובר? הרי צל עובר רגע, ואדם חי שבעים - שמונים שנה, תשעים שנה. אלא, אם למשל נאמר שכבש קטן מפיל, דבר מובן. אבל אם נאמר שנמלה קטנה מפיל, זה כבר לא מובן, כי מה הדמיון בכלל בין נמלה לפיל? זה בכלל לא מימדים שמתקרבים. עיקר חיי האדם זה החיים הנצחיים, לא חיי השעה פה בעולם הזה. וחיי נצח לא ניתן כלל להגדיר אותם, שהרי לנצח אין סוף. מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה בנצח, אין זמן שם. וכשבאים להגדיר את חיי העולם הזה לעומת חיי נצח, הלשון הקרוב ביותר לשכל האדם להמחיש את הדבר זה לומר 'כצל עובר'.

זאת אומרת, אם עכשיו אתה רואה עוף מעופף, כמה זמן לוקח לך לראות את הצל? שששטרינג, צל עובר. אבל האמת שחיי העולם הזה בכלל לא ניתנים להגדרה ביחס לחיי נצח. אבל רק כדי לסבר את האוזן, אמרו שזה כצל עובר לעומת חיי הנצח. כי אין לנו הגדרה יותר קרובה לזה. כך גם לעניין אמיתות גדלות התורה. התחלנו עם השאלה, למה הוא כתב בספר "איני יודע כלום"? איזה מין הסכמה זאת? לתת הסכמה לספר "איני יודע כלום"? אז הוא אומר ככה את התשובה: "גם לעניין אמיתות גדלות התורה, מרוב גדלותה של התורה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם (איוב יא, ט), נחשב אני כמי שאינו יודע כלום. אז לכן הוא חתם "איני יודע כלום". כי זה היחס של הידיעות שלו ביחס לגדלות התורה.

אמרנו שהחפץ חיים היה עומד לפני הספריה שלו והיה אומר: 'ישראל מאיר, מה אתה חושב את עצמך? אתה יודע את כל הספרים האלה?' היום הספריות היהודיות מונות מאה אלף ספרים!!! מאה אלף ספרים של דברי תורה, מישהו יודע את כל המאה אלף ספרים? וזה לא מכסה בכלל, אתה מבין, קמצוץ מכל התורה! אבל, אז הוא כותב "איני יודע כלום".

'כולנו חכמים כולנו נבונים'. כולנו נבונים! בא אדם לפני הרב שטיינמן, ביקש להתברך בעשירות, והבטיח לתמוך ביד רחבה ביד לומדי תורה. בשותפות 'יששכר וזבולון'. אמר לו הרב 'אתה חושב אותי כזה טיפש'? אז הוא נפגע! הוא נפגע: 'למה הרב אומר כך? אני מתחייב לתרום בהתחייבות גמורה!'. אז הוא אומר לו: 'ודאי, אני לא חשדתי בך חלילה. אבל אם יש כח בברכתי, למה שאני אברך אותך בעשירות שתתן ללומדי תורה? אני אברך אותם ישירות!' נעתקו המילים מפיו של המבקש. אז מישהו שמה מהמקורבים המליץ עליו ואמר: 'שלא... כי הבן אדם התייבש, אמר הוא רוצה שהכסף יעבור דרכו כדי לזכות במצוות 'החזקת התורה'. אז הרב שטיינמן אמר, 'אבל אני מבין שאת העודף הוא ישמור אצלו, כן?...' על זה נאמר "כולנו נבונים".

'כולנו חכמים' עכשיו בואו תשמעו איזה דבר יפה! פלא פלאות. בשיעור על פרשת וישלח הוא עמד על הפסוק "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ" (בראשית לג, א). כתוב "וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ". הוא אומר: ייתכן שיעקב לא ספר שיש ארבע מאות איש. ייתכן שהמלאכים שהוא שלח לעשיו הם סיפרו לו: 'שהוא בא עם ארבע מאות איש'. ולכן הוא הבין שיש עמו ארבע מאות איש. אבל הרב שטיינמן הוסיף, ואמר שהמהרי"ל דיסקין זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אחד מגאוני הדורות האחרונים מפרש: 'אמנם המלאכים אמרו לו, אך גם בעצמו ראה שמניינם עולה לארבע מאות איש בדיוק!'. המהרי"ל דיסקין אומר שבוודאי הוא ספר אותם הוא בעצמו, והוא ראה שהם ארבע מאות בדיוק. מאיפה המהרי"ל דיסקין יכול לקבוע שהוא ספר אותם?

אז המשיך הרב שטיינמן ואמר: 'מסופר על המהרי"ל דיסקין, שבהסתכלות על אילן עם עלים היה יודע לומר כמה עלים יש בו'. אז אם כן, יעקב אבינו בוודאי ידע בהסתכלות אחת את מספר האנשים שהגיעו. אם המהרי"ל דיסקין לפני מאה שנה ידע בלהסתכל על אילן ולהגיד כמה יש בו עלים, פשיטא שיעקב אבינו היה לו את הכח הזה! אז אברך אחד שמע את השיעור, שאל את הרב: "הרי עלים לפעמים מסתירים עלים אחרים, ולפעמים הגזע מסתיר את העלים שמאחור, נו, אז איך, איך אפשר לראות בראייה אחת בלי להסתובב מסביב לעץ, איך אפשר? כנראה זה סיפורים", ככה אמר האברך. כאילו, גוזמאות. אמר לו רבנו: 'ודאי אין הכוונה בסיפור שהוא ידע את מנין העלים בכל העץ, גם במקום שלא שייך לראות, אלא רק בחלק הנראה'. זאת אומרת, מה שהוא ראה, הוא אמר כמה יש. ואני שמעתי את הדברים האלה עוד כשלמדתי בכולל בחזון אי"ש. אנשים שהכירו אותו, שראו שהוא עושה את זה! אז שאלתי: 'איך ידעו? איך ידעו שהוא יודע? הוא אומר מספר, אז מה, איך ידעו שהוא יודע?' אז אמרו לי: 'הוא היה אומר: 'תיגש לעץ, תוריד עלים ואני אגיד לך כמה אתה הורדת!' היו הולכים, מורידים, והוא היה מסתכל עוד פעם על העץ, הוא אומר 'אתה הורדת 28 עלים', וככה היה! זה כח סגולי, זה משהו מיוחד.

והוסיף הרב שטיינמן ואמר: 'העיד לי רבי שמחה זליג הדיין דבריסק שהוא נוכח כאשר הגר"ח מבריסק קרא דף שלם של מכתב, סיים לקרוא ואמר: 'כך וכך מספר התיבות שבמכתב. במכתב הזה יש כך וכך מילים'. אז רואים שיש כשרונות מיוחדים שקיימים בעולם! זה 'כולנו חכמים', עם ישראל. 

'כולנו נבונים', סיפר הרב שטיינמן בשם רבו, רבי שמחה זליג ריגר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה אודות הג"ר חיים מבריסק: 'הבנתו המהירה בתכונת אדם שרק נכנס אליו לרגע קצר, כבר עמד על תכונתו של האיש!' והוא סיפר עובדה שהייתה בישיבת וולוז'ין: 'ראשי הישיבה קיבלו ידיעה אודות בחור שהוא הסתבך בעבירה, אבל לא ידעו מי הבחור. אז הגר"ח אמר: 'אני אסתובב בהיכל הישיבה ואני אגלה מיהו, ואני אביא לכם אותו. אבל אל תשאלו אותי איך ידעתי מי הוא!' הסתובב בתוך הישיבה, הביט בפנים של התלמידים, לפתע נעצר וקרא לתלמיד אחד והוא הודה במעשה. מדהים! מדהים.

סופר על שלמה המלך עליו השלום, פעם היו שלושה יהודים שעסקו במסחר, ולפני שבת הם היו צריכים ללון בדרך, לקחו את הכסף של שלושתם, הצניעו אותו באיזשהו מקום, באמצע הלילה קם אחד מהם, העתיק את הכסף ממקום זה למקום אחר, החביא אותו. במוצאי שבת הם באים לקחת את הכסף, אין את הכסף. עכשיו, ברור שאחד מהם לקח את זה. לא ידעו מי לקח.

לא ידעו מה לעשות, אמרו שילכו לשלמה המלך שהוא יברר. סיפרו לשלמה המלך את הסיפור, אמר: 'תבואו מחר אני אגיד לכם מה'. באו למחר, סיפר להם סיפור, ובסיפור אני לא אגיד את כל הסיפור... בקיצור היה שמה בחור ובחורה היו גרים בחצר אחת והם הבטיחו אחד לשנייה והשביע אותה הבחור שהיא לא תתחתן בלי לשאול אותו, והוא רוצה להתחתן איתה, אבל אם היא תרצה להתחתן עם מישהו אחר שתשאל אותו. והגיע הזמן שהיא התארסה למישהו אחר, ולפני שהיא רוצה כבר להתחתן, אז היא אמרה לו: 'אני לא יכולה להתחתן איתך עד שאני אשאל מישהו שנשבעתי לו!' והיא הלכה לבחור הזה והיא אמרה לו תשמע: 'אני יש לי זה וזה וזה וזה, תפטור אותי מהשבועה!' ואז הוא פטר אותה והניח לה וברך אותה ושלום, והיא הלכה והתחתנה.

לימים היה איזה מקרה שבא שודד לתוך הבית ושדד את הכסף שיש לה בבית, וגם רצה לעשות מעשה שלא ייעשה, וכולי וכולי וכולי. ואז היא אמרה לו: 'תשמע, לפני שאתה עושה מה שאתה רוצה לעשות אני רוצה לספר לך סיפור. אני כשהתחתנתי עם זה, היה בחור שהתחייבתי לו בשבועה וזה ופה שאני לא אתחתן, והוא כבש את יצרו וויתר לי ונתן לי להתחתן והכל. והוא צעיר, בכוחו והכל, ואתה זקן, ואתה רוצה לעשות דברים כאלה? הוא התגבר על יצרו! אתה...' שמע אותה הזקן וויתר על העבירה וגם החזיר לה את הכסף והלך.

אמר שלמה המלך לשלושתם: 'מהסיפור הזה מה שאתם מבינים, מי פה היה כאילו היותר צדיק?' אז אחד אמר: 'הבחור', השני אמר: 'היא, שעמדה בשבועה, והיא לא עברה על השבועה', ואחד אמר: 'הזקן, שהוא ויתר על הכסף והחזיר את הכסף'. אמר: 'זה אתה!' אמר: 'אני מספר את הסיפור, אתה כבר סופר את הכסף של ההוא שהוא לקח, ואתה עם הסיפור, בדמיון אתה כבר סופר כסף, אז במציאות על אחת כמה וכמה!' וככה תפס אותו וזה.

אז כולנו חכמים, וכולנו גם זקנים, לפני הנוסח האשכנזי אז אומרים גם כולנו זקנים. ועכשיו תשמעו חידוש יפה שאומר הרב שטיינמן! בדורות הקודמים הייתה תוחלת החיים פחותה מהממוצע בימינו. היו חיים 45 עד 60. נפטרים, צ'יק צ'אק. לא מחזיקים מעמד. היום אומרים 'שבזכות החיסונים כולם ממשיכים לחיות' כולם וזה וזה וזה... אז תשמעו מה הרב שטיינמן אומר, למה מאריכים ימים היום. בחיים שלכם לא תחלמו על תשובה כזאת.

הוא אומר ככה, על פי מה שמשמע בפסוקים, רק כאשר ייפול עשיו, תבוא הגאולה. זאת אומרת אדום, אמריקה, אירופה, זה, כשייפלו, אז תבוא הגאולה. ככתוב (עובדיה א, כא) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו". ורק אז "וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה". יש אומרים וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן זה משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, יש עוד פירושים אבל... והם ישפטו אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה. אומר הרב: 'ידוע שכוחו של עשיו ממה נובע? ממצוות כיבוד אב ואם שקיים בהידור!'.

אני עכשיו עולה בדעתי: למה עשיו באמת ייפול? אם כל כוחו של עשיו ואריכות הגלות הזאת זה מכח הכיבוד אב ואם שלו, תקשיבו טוב מה שאני אומר! עכשיו נפסקת הזכות הזאת. למה? כי הם הורגים את כל הזקנים! את כל ה'בתי אבות', כל האבות שלהם, כל הסבים שלהם, הם הורגים אותם, דילול, 'דילול אוכלוסין' בהסכמה! כל המדינות של אדום כולל ישראל רחמנא ליצלן!! אבל כל האדומים עכשיו מתבטל להם הכיבוד אב ואם. 

"כדי לנצח את עשיו, להתגבר עליו, אנחנו צריכים תוספת זכויות של כיבוד אב ואם!" אז אנחנו צריכים להתגבר עליו כנגד הכח שלו. הכח שלו זה מה? כיבוד אב ואם. אז אנחנו צריכים לתגבר אצלנו את הזכויות לכיבוד אב ואם.

לכן עשה הקב"ה בדורותינו שאנשים יאריכו ימים עד גיל 80 ו-90 ואף יותר! זה הממוצע של אלה שמתים עכשיו, 80 זה הממוצע. וכך תהיה לבניהם יותר אפשרות לקיים מצוות כיבוד אב ואם. אז ממילא יהיה לנו תגבורת של כיבוד אב ואם יותר שנים, עשרות שנים! ואז נוכל להתגבר על הזכות שלו, אבל מן השמים כבר דאגו כנראה שהם יחסלו אחד את השני, והזכות שלהם עומדת לפוג, ובעזרת ה' "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה" במהרה בימינו אמן ואמן!

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מ"ב, כ"א).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

02-3724787