לסטרא אחרא אין כח אלא עד מאה

- - - לא מוגה! - - - 

מאה ברכות, אמרנו, מרומזים בתורה.

מי תיקן אותם?

במדרש, מדבר רבה, יחכא,

כתוב שדוד המלך תיקן אותם משום שהייתה מגפה

שפרצה בעם ישראל והיו מתים מאה

בירושלים לבד.

בחורים, כל יום,

כל יום מתים מאה.

דוד תיקן.

מאה ברכות בכל יום במגפה נעצרה.

המדרש מביא את הפסוק בנביא שמואל ב', כגא,

ונאום הגבר הוקם על,

ועטור מוסיף באורח חיים סימן מ״ו,

המילה על מניינה מאה,

מרמזת לעניין הזה.

נאום הגבר הוקם על.

הוא הקים את המאה ברכות,

ובזה עצר מגפה של מאה מתים כל יום.

למה הוא תיקן מאה ברכות? למה לא תשעים? למה לא מאה עשרים?

הפרישה.

באות טזן אומר,

דוד המלך כיוון לסוד ידוע למקובלים,

על דרך עייק בקר.

מה זה עייק בקר?

דברי הפרישה נראים סתומים וחתומים,

אבל יסודותם בררי קודש,

כמו שמבואר בספרי חוכמת הקבלה,

אז העייק בקר זה אומר,

א' זה אחדות,

י' זה עשרות.

קו' זה מאות,

יחידות עשרות מאות, בקר ב' יחידות,

כ'

עשרות,

ר'

מאות,

אחד עשר מאה,

שתיים עשרים מאתיים,

גלש ג' שלוש, ל' שלושים,

ש' שלוש מאות,

ואחר כך יש לנו

דמת ד',

ד',

מ',

ת',

ככה זה הולך, משתנה אחר כך,

וזה אומר שאפשר להחליף בין האותיות.

א', אפשר להחליף ביוד',

וכן הלאה. מה יוצא מזה?

הפרישה לא פירשת הכוונה,

אבל בחילוף אותיות המילה מאה

מתחלפת למילה דין, דין.

מכיוון שדין נמתק בשורשו,

אז המתיק דוד את שורש הדין

במאה ברכות.

וזה הסוד שכיוון בזה,

וככה המתיק דווקא במאה ברכות

את המאה הבחורים שמתו כל יום.

כותב המגלה עמוקות, פרשת לך לך,

לסיטרא אחרה אין כוח אלא עד מאה.

אז סמ' זה מאה.

סמ' זה מאה.

לכן,

יש כוח במאה ברכות להגן מפני המזיקים.

כנגד המאה שלו, מאה ברכות מגינות.

כי כוח המזיקים מוגבל למאה.

הגמרא בפסחים קופיות אומרת

בעניין חשש לזוגות.

מה זה חשש לזוגות? בזמנם היו חוששים.

אם אוכלים שני מאכלים, שני כוסות וכדומה,

זה היה נותן כוח לשדים לפגוע בהם.

אבל הגמרא אומרת שאין לחשוש לזוגות,

אלא עד מאה.

זאת אומרת, לא לשתות שניים,

תמיד פרץ.

וביותר ממאה מסתלקו החשדים.

היום לא מקפידים כבר בזוגות מסיבות שונות,

אבל בזמנם כך היה.

גם השכחה שאדם שוכח

זה בגלל הסיטרא האחרה,

כי היא לא שולטת באדם עד מאה.

ואם אדם לומד מאה ואחת, שזה מיכאל,

שהוא שר של הזיכרון,

הסיטרא האחרה לא יכולה להשכיח יותר.

מי שלומד כל דבר מאה ואחת פעם,

לא ישכח.

וגם למעלה, כשהגיע לבית דין של מעלה,

גם אם הוא יפחד מהמלאכים הגדולים שיש שם,

לא ישכח.

מיכאל מזכירו.

אבל אם הוא למד פחות, הוא עלול לשכוח.

ולכן כתוב, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.

מי שבא לכאן, לכאן זה 101. אשרי מי שבא לכאן,

לכאן עם 101,

זה נקרא תלמודו בידו, לא ישכח.

ולכן,

באותה מידה כותב המגלה עמוקות,

יש כוח במאה ברכות כל יום לדחות ולבטל את כל הכוחות החיצוניים.

כי המברך עולה ומתעלה לבחינה של יותר ממאה,

ומתעטר בכוחו של המלאך מיכאל,

שמניין שמו עולה 101. בקיצור, מהתקנה של דוד המלך, מה רואים?

שהתקנה של מאה הברכות יכולה לעצור מגפות,

מחלות,

חוליים רעים וגם מוות.