שיווק הטירוף - חלק ב' •  מהדורה 946 •  15.04.2024  -  חדשות וירוס TV

- - - לא מוגה! - - - 

‫‫‫

‫יש לי שאלה, איך זה שפסיכיאטרים ‫אומרים שהם מתבססים על הוכחות ‫כשאין להם שום הוכחות? ‫זה לא נגמר שם. ‫לא רק שלפסיכיאטרים אין בדיקות ‫להוכיח את קיומה של הפרעת הנפש בהם תלגו אותך, ‫הם אפילו לא יכולים להגדיר ‫מהי הפרעת נפש.

‫לא. ‫-הם אפילו מצהירים זאת ב-DSM, ‫תראה את זה.

‫זה לא ייאמן.

‫אבל הפסיכיאטרים לא הסתפקו בזה.

‫14 שנה לאחר ה-DSM 3, ‫הם פרסמו את ה-DSM 4,

‫והעורך הראשי שלו היה עוד יותר ישיר ‫לגבי המונח הפרעת נפש.

‫אז אפילו שהם הודו שהם לא יכולים ‫להגדיר מהי הפרעת נפש, ‫מונח בו הם השתמשו במדריך שלהם, ‫הם הוסיפו עוד הפרעות?

‫הרבה יותר, 115 לייצר דיוק, ‫והסך הכול הוא 374. ‫זה יותר מפי שלושה ‫ממספר ההפרעות שרשומות ב-DSM 1. ‫וזה רק ב-40 שנה,

‫והספר הזה שוקל כמעט שניים וחצי קילו. ‫-אז זה יותר גדול מספר טלפונים ‫של עיר גדולה.

‫זה קטלוג לצרכן של הפרעות נפש, ‫ובעזרתו 120 מיליון איש בעולם ‫אובחנו כבעלי הפרעה נפשית.

‫-וואו,

אבל מה בקשר לסיווג הבינלאומי של מחלות? ‫גם בו הייתה עלייה ‫בכמות של הפרעות הנפש? ‫-בהחלט.

החלק של הפרעות הנפש ‫וההתנהגות של ה-ICD ‫כמעט מקביל ל-DSM.

‫מה שקורה ב-DSM משתקף גם שם.

‫אוקיי, אז עד עכשיו גיליתי ‫שאין שום בדיקות לזיהוי או לאישוש אבחון ‫של הפרעת נפש,

‫שאין הוכחה לתיאוריה של חוסר האיזון הכימי,

‫ושהם אפילו לא יודעים ‫מהי הפרעת נפש.

‫והם מודים בזה, לפחות בינם לבין עצמם.

‫הנה פסיכיאטר ידוע שדיבר לאחרונה ‫בוועידה של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי.

‫אבל בנקודת ההבדלים, ‫אני לא יודעת את ההבדלים, ‫אני לא יודעת איך שאני באמת יודעת.

‫פשוט לא ייאמן.

‫אבל מהר מאוד הם ייתנו לך אבחון.

‫זה עוד פסיכיאטר בעל השפעה ‫באותה ועידה.

‫-כמה דקות? ‫-כן.

‫כמובן, יש תיעוד שאפילו הנשיא הנבחר דאז ‫של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי,

‫אמר שה-DSM הוא בדיחה.

‫לוח כליאה למטרה?

‫והפסיכיאטרים מספרים את זה למטופלים שלהם?

‫לא. למעשה, הפסיכיאטרים מתנהגים ‫כאילו הם יודעים על מה הם מדברים, ‫בשעה שהם לא מספרים כלום לציבור.

‫-כן, לפני עשרה דקות, אתה יודע, ‫אני הייתי דייגנוס עם אנצייטה, עם דפסיה,

‫בשביל עשרה דקות, ‫אומרים לציבור הפסיכיאטרים, ‫שאני הייתי מציג על הדרוגים האלה.

‫-אני קיבלתי

דייגנוסים נמרות אחרות ‫מדוקרות אחרות, ‫ואחר אחד נותן לי דרוג אחר. ‫אני לא צריכה לנסות על איזה טסט, ‫אני לא צריכה לנסות על שאלות, ‫כן, זה מה שקורה.

‫-זה הדרוג.

‫-הם באמת לא מדברים אליי.

‫הם היו שם ואלותו על אמי. ‫זה היה כל כך ‫בשביל לתת את האינפורמייה מהם ולא מהם.

‫זה לא יעשה לי צעק.

‫אני עשיתי את זה,

‫אני עשיתי את זה, ואני עדיין לא יכול ‫לחשב איך אתה יכול לנסות ‫אנשים קטנים.

‫-זו לא הייתה אף אספלנציה. ‫אי-אף אחד לא ידע מה זה, ‫או למה זה היה נקודד,

‫או איך אתה מקבל את זה,

‫למה שיש לזה, ומה שיש לזה?

‫-כן, תשמעו כאן, תשמעו כמה מדינה ולכן. ‫-ואני הייתי נותן על,

‫אני רוצה להגיש את דוסת האנטי-דפסטית ‫של האנטי-דפסטית, ‫היא נקראת אף ארצות. 450 מילוגרמות כל יום.

‫אני רוצה להגיש את זה, ‫אני רוצה להגיש את זה, 300 קומה טוס. ‫-זה לא היה לא רדלנד,

‫זה היה מרדלנד ל-Well-Buturine,

‫ל-Conserta,

‫לאדרל.

‫אני מתכוון לשאול את הדברים האחרים, ‫אם האם האחרון שיכול לעשות את זה?

‫אם האחרון של התרפיה, האם האחרון שאנחנו יכולים לעשות ‫שלא יפה שאני לא חושב כל כך ‫שהוא לא נותן לי רק סייד אפקטים ‫והאחרות שלנו בבית הזה 24 יום? ‫אם האחרון שיכול לעשות ‫שיכול לעשות ‫שיכול להיות לא לעשות את המדינה?

‫הדוקר אמר, עכשיו, ‫לראה, מה שאתה לוקח ‫זה מאוד קומפלקט.

‫יש לך כמיכה ומתנות לך בבריאות, ‫שהשום שיכול לעשות את זה ‫זה המדינה.

‫וואו, הרבה אבחונים, ‫אבל נראה שכל מה שהם נותנים זה תרופות.

‫נכון.

‫היום, אבחון פסיכיאטרי ‫הוא בעצם תרופה פסיכיאטרית.

‫אז יש לך תרופה הזו ‫שיש לך לבחור.

‫-בכל דבר שאתה יכול לדבר, ‫זה יכול להיות פרופסור עוד.

‫הבחירת הפסיכיאטרית ‫יש לזה נמוכה.

‫אז לגבי כל נמוכה, כל דייגנוסיה ‫יש לך תהיה פורמקולוגיה ‫שיש לזה פרמקולוגיה,

‫והם יש לזה נמוכה.

‫לבואו, קחו את המדינה, וזה ילך.

‫זאת המדינה, ויש לך הדרוג ‫שיש לך לדבר עם המדינה הזו.

98%, אולי 99% מהאנשים, ‫הם יקבלו דייגנוסיה ‫שמתן את המדינה,

‫וגם גם מבחינת המדינה.

‫כי שמשתמשו,

‫העבודה של מדינה, ‫העבודה של סיכיאטריה, רואים פסיכיאטרית.

‫והסיכיאטרית שאומרת לדינת ‫שהם לא יש לזה משהו,

‫שיש איזה מדינה לזה משהו, ‫לא יש לזה משהו, ‫היא לא תהיה פרקסה מאוד עושה.

‫זה סוג של דייאס-אם, 345,

‫לבטלות דייגנוסיה ‫שיכול להיות מוציאה לטיפול של הטרופת.

‫זה קצת קצת קצת.

‫אתה לא צריך לעשות אקסטיזם.

‫אתה תות את זה בקצת החלטה,

‫כי בסכם,

טרופת יחסית.

זה מה שה-DSM עושה.

‫הם אומרים שה-DSM קיים ‫רק כדי להצדיק טיפול תרופתי? ‫אני חוששת שכן. ‫-וואו.

‫אז אם הטיפול העיקרי של הפסיכיאטריה ‫הוא בעצם סימום, ‫אז מן הסתם הרבה מרשמים ‫ניתנים לאנשים. ‫-בהחלט.

אתה יודע שבכל שנה ניתנים ‫יותר מ-600 מיליון מרשמים ‫לתרופות פסיכיאטריות?

שיעור. ‫אבל מה עם המטופלים ‫שלא רוצים תרופות?

‫לאמיתו של דבר, ‫גם לזה יש ל-DSM קטגוריה.

‫הקטגוריה יכולה להיות ‫כי הפסיכיאטריה של פליניקה ‫היא לא-מובנה ‫עם אספקט העניין ‫של תרופות מינלאי או קבוצה מדינית.

‫אם אתה מבחן תרופות, ‫אז אתה אולי יש תרופות מינלאיים.

‫זה כך פקטור, אבל זה כך פקטור.

‫אז אם אתה לא עושה, ‫מה שהפסיכיאטר אומר לך לעשות, ‫זו הפרעת נפש?

‫נכון.

זה ממש מפחיד.

‫למה שהם לא יסכימו לטיפול?

‫בגלל שהתרופות שהפסיכיאטר רושם ‫יכולות לגרום לתגובות פיזיות ‫מאוד חזקות וקשות.

‫את מתכוונת לתופעות לוואי.

‫לא בדיוק.

ג'נרל אומרים, לא, החלטה של האנשים היא באמת אספקט סדרה.

לא, אתה לא יכול להספר את הדיסטור של הקבוצה והחלטה של האנשים.

וכן,

אלה לא אספקט סדרה, אלה אספקטים דירקטים של הדרוג

שמציעים דיסאסטר.

אנשים חושבים שהאנתידפרסיטים יצאו להם יפה,

אבל זה לא מה שהם עושים, הם נאמנים אותם,

ואז בצד שלהם יש חלטה מהאנתידפרסיטים.

הם פשוט נהיו כמו רובוטים,

הם לא יכולים להתחיל את הכול

הרבה ורצה של חשבים האנשים והאמוצים,

ולעבור איתם ולהגיד אותם ולהגיד אותם עם האחרים.

בגלל שכשאתה פותח את מישהו על מישהו

פסיכולוגי,

זאת אומרת,

אתה פשוט א-הומניז אותם.

אלה מאוד פוטניות,

מאוד טוקסיות,

ומציאות עליהם של דיאבידס,

גדול הכולסטרול,

מהקוראים לזה מטאבליק סינדרום, טראנקל אוביסטי,

פרימוטור,

פרטנית הארטריות.

אפקט החלטה והלונגים והקידמיים, ואתה לא יודעת כל כך מה צריך לאבד.

הרבה פסיכוטרופיות הטרוקים מגיעים למסגרת מידע מידע.

כמה מהם,

כמו אלנדספין,

למשל,

יכולים לידע מידע מידע מידע מידע של 25, 30,

אפילו 40 קילו בשנה או שנייה,

וזה נורא רבה.

אחד מהאחדים הטרוקים הוא שהאחדות של הפרימה של הטרוקסטרופית של הטרוקסטרופית.

אנשים שיש להם הרבה מדינה,

הם פשוט לא יכולים לדטוספיז בגלל הרצח,

ואז עוד פונקציות אחרות בבריאות,

קורסים אחת אחדות.

דרוקים האלה עליהם יכולים להעלות את הריסק של הסיוצד והמוסד,

ואומרים שאומרים אותם.

כמו קרן של ציגרציה,

צריך לומר,

זה יכול להיות חזריזם לבחירות שלהם.

יש קרקעים שבהם הרבה אנשים שמתחילים את הטרוקסטרופיה או

מוצעים חזרו על מיוחדות האלה,

שיש להם תחזריזם לבחירות הטרוקסט הראשון.

כשאתה לראות את הפרופיל הטרוקסט הראשון, זה אינטייק למה שהם מנסים לתחזריזם, ובכלל פחות קצויות,

ובשבילות של הסיוצד,

אז אתה יכול לראות שזה אקסטרימלי תרצה,

עם תחזריזם מאוד מאוד קצועים אחרת.

את צוחקת עלי? אלה תרופות מסוכלות.

כן, ויש אלפים,

אולי אפילו מיליונים של קורבנות שהגיעו לפסיכיאטריה כדי לקבל עזרה, אבל ניתנו להם תרופות שבסופו של דבר הרסו אותם.

אנשים כמו קנדס,

שלקחה זולופט בגלל שהייתה מתוחה לפני מבחנים.

סטיבן, התאבד 19 יום לאחר שניתן לו פרוזק.

ג'ולי, שהתכוננה ללמוד בקולג',

תלתה את עצמה שבעה ימים בלבד לאחר שהחלה לקחת זולופט.

מתיו היה בן 13 כשהוא תלה את עצמו.

מת,

בן 21 כשלקח שילוב של כמה תרופות פסיכיאטריות.

קייטלין לקחה זולופט וטרזדון.

בת, קיבלה פקסיל בגלל בעיות שינה.

מת, לאחר שהתחיל לחזפרו.

צ'ארלס לקח קלוזריל.

קייטלין, בת 12. מייגן, ארן. שנייה, שנייה, זה לא שפוי.

את אומרת שכל האנשים האלה שהרגו את עצמם לקחו תרופות פסיכיאטריות?

כן,

בערך 42,000 מיטות בשנה הקשורות לתרופות פסיכיאטריות.

זה יותר מ-3,000 איש בחודש.

צריך להוציא את התרופות האלה מהשוק. הם בהחלט צריכים.

אבל בגלל שהתרופות האלה הן הטיפול העיקרי שפסיכיאטרים מציעים למטופלים שלהם,

הם אמיתים בערך של הסיכונים.

והמטופלים שלהם משלמים את המחיר.

כמו שהם פסיכים כל הזמן ומתייחים לצדק.

אתה לא חושב שאתה בטח שלך.

זה כמעט חושב שאתה רוצה להצליח לצדק שלך כל הזמן.

אני הייתי צריכה לצדק שלהם.

זה מאוד סביר.

חבר הכנסת שלי הוא כמעט

ברגע שזה יום בנילה בנילה וזה יום קלעי.

הכל עצוב, לא מזלחץ, לא משתמשך, לא משחק.

זה משנה אותי.

זה משנה מי אני. זה משנה את מי אני. זה משנה את האסציה של הפרסונות שלי.

אתה יודע, זה רק קצת לצדק אותי לצדק.

ואני נמצאת כל הזמן שלו עם האנשים שלי.

אני סקראת את המטופלים שלו ואתה יודע,

בסוף אני חושבת שאני מתחילה להתחיל את אידצות סיוציות כמעט מידע.

אממ,

ואני לא הייתי חושב ככה ככה כבר כבר.

אני חושבת שכאשר הייתי ביום יום אני הבאה מדיקה ואני חושבת על על שמי שלי.

ואני נכנסת מאוד מאוד,

אז אני רגעתי לאחרונה ואומרים לו,

והוא רק עבד לי ואומר לי לא להגיד ולחשב אליי פשוט להשתמשיך לישון. ואני בעצם חושב שזה אולי אצלך שאני מוכן להתחיל את המדינה שלי ואני

יוכן לומר עליו ואני תהיה מוכן איזה רולר קווסטר של המחזרות.

אני הייתי ראית.

אני הייתי

מתעסקה לעשות דברים שאני לא מזוהה לדבר עליהם, אבל רק להשיג את זה בפרוספקטיבה,

אפילו כשמתרגם את האחרונות,

האחרונות והחלטות והחלטות שלהם שהייתי

על פרוזאק

היו הכי טובות שאני אמרתי.

זה פשוט מזעזע.

אנשים אפילו לא יודעים מה התרופות האלה עושות כי הם בוטחים בפסיכיאטר שלהם.

לא רק זה, מחקרים אחרונים הראו שתרופות כמו נוגדי דיכאון לא

מרפאות הפרעות טוב יותר מגלולת דמה של סוכר, פלסיבו.

אז תני לי לסכם.

לא רק שה-DSM מספק את התווית שהפסיכיאטר נתן לך,

אלא הוא גם מתרץ את זה שהם מסממים אותך עם תרופות חזקות שיש להן הרבה תופעות לוואי והן לא עובדות.

זה ממש זוועה. בהחלט. עם זאת,

הם עדיין נאחזים ברעיון שהם יכולים לתקן את ההתנהגות הלא-רצויה שלך עם כימיקלים.

כמובן שהפסיכיאטריה מוצאת חן בעיני תעשיית התרופות,

מכיוון שעכשיו הם יכולים לשווק ולמכור תרופות לכל הפרעה שרשומה ב-DSM.

אני מכיר את הקמפיינים השיווקיים האלה,

הם מופיעים בכל מקום. כן, אבל אם תשים לב, הם משווקים גם את ההפרעה.

חברות התרופות מפרסמות הפרעות של ה-DSM בדפוס, בטלוויזיה ובאינטרנט,

מדרבנים אותם לדבר עם הרופא שלהם.

הם שמים מומחים בתשלום בתוכניות אירוח כדי לדבר על המגפות החדשות של מחלות הנפש.

הם שותלים עליהם מאמרים בעיתון, ואפילו סוכרים פסיכיאטרים לערוך מחקרים ולפרסם מאמרים,

כדי שלהפרעות יהיה נופך של מדעיות.

כי אם אנשים יחשבו שיש להם את ההפרעה,

הם יבקשו את התרופה. בדיוק כך.

אנחנו כולנו עובדים יחדים,

הפסיכיאטריסטים, הפרמסיטיקאים,

ואתה יודע, אחד מנהל את האחר.

אז עוד פעם,

המחקרות לתרופה של הפרמסיטיקאים וגם המחקרות לתרופה של הפסיכיאטריסטים.