הסרטון מבוסס על סיפור שסיפרתי, רק עשו אותו עם דמויות.
הקרנת סרטון "איציק שלי".
בצה"ל אומרים שצריך חתירה למגע. איפה חתירה למגע? רואים שכולם בורחים. איפה חתירה למגע? רק מילים! זה עולה לנו בחיים. וראיתי מישהו כתב סביב פישמן, חייל על הכוונת, דברים שהתפרסמו בעיתון השבוע בצופה. מדהים!
איציק עמד במגדל השמירה והתבונן שוב ושוב בתמונות ששלחה לו אשתו. לפתע פגעה אבן במגדל, הוא הסתכל החוצה, החשכה הקשתה על הראות. ליתר בטחון הידק את רצועות הקסדה שלו. אלה הכללים, ולכללי הבטיחות בצבע נודעת חשיבות עליונה. "בום", "בום", "בום", פגיעות האבנים במתכת נשמעו כיריות. איציק הסתכל שוב החוצה, וראה דמויות מתגודדות מעבר לדיר שעל הגבעה, שרבב את קנה הרובה שלו מבעד החלון בתקווה שמראהו ירתיע על מידיי האבנים. לפתע נפצה אבן גדולה את שימשת הפלסטיק העבה של החלון, איציק התכופף אינסטינקטיבית, לאחר מכן התרומם במקומו בזהירות, וראה במעלה הגבעה המון ערבי פרוע מתקדם לעברו. צעיר ערבי אחד כבר ניצב על גג הצריף הקטן שממול שהוא מוריד ממנו בצהלה את דגל ישראל. למרבה המזל, המתנחל הבודד שהתגורר שם, היה בחתונה באותו ערב והצריף היה ריק מדם. נבהל מהכלב שנבח אל הלילה, איציק היה מגן היחידי על הגבעה המבודדת. היה לו ברור שהוא יזדקק לעזרה ומהר. הוא הרים קשר לחבריו שיצאו לסיור בג'יפ,
התשובה שקיבל הייתה שגם הם נתונים תחת מטר אבנים. בכל אופן אמרו אנחנו בדרך חזרה אלייך. מטר האבנים הלך וגבר. הם ניקו על מגדל השמירה בקצב של פופקורן קופץ. איציק ירה באוויר יריות אחדות, לא ממוקדות, כדי לאיים את תוקפיו. אך הערבים המשיכו להתקדם לעבר המגדל שלו. הוא היה חייל טוב וממושמע. בכהיא זה מעולם לא חשב לירות על התוקפים מבלי לקבל פקודה ישירה ומפורשת לכך. הרבנים שלו לימדו שאותו שממשלת ישראל המייצגת את מלכות ישראל היא ממשלת קודש וצבא ישראל הוא צבא קודש, מתוך כך נובעת החובה לכבד את כל מערכת הפיקוד ולציית להם. איציק התקשר למ"כ. תיאר את המצב וביקש רשות לירות לעבר התוקפים.
"המתן", השיב לו הקול הצעיר, "אבדוק עם המ"מ". המ"מ היסס. למען האמת, הוא לא היה מבוגר הרבה יותר מחייליו, והוראות הפתיחה באש לא היו בררות וחד משמעיות. בעיצומן של שיחות שלום רגישות, הוא לא רצה להיות זה שיצית את מזרח התיכון.
"תגיד לו שיחכה עד שאשמע מהמ"פ מה הוא אומר", שמע את המ"מ משיב למ"כ.
המ"פ אמר שיתקשר למג"ד. אחרי 10 דקות של קווים תפוסים, עלה מג"ד על הקו. למה לקחת סיכון שאל המג"ד את עצמו. "זו בעיה של המח"ט, לא הבעיה שלי".
"הבנתי את הבעיה" השיב המח"ט, העסוק לשאלתו של המג"ד. "אדבר עם האוגדונר ואשוב אלייך".
"כן, כן, אני שומע", נפלטה אנחה עמוקה מחזהו של האגדונר כאשר שמע את הדיווח מהמח"ט. לדעתו הצבע אינו צריך להיות השמרטף לכל משוגע שרוצה להתנחל על איזו גבעה שוממה בגדה. אבל מאחר שהוראות הפתיחה באש הוחלפו מידי שבוע מחדש, בהתאם להתקדמות או לנסיגה משא ומתן, הוא החליט שכדאי להעביר את השאלה לאלוף הפיקוד.
לאלוף לא הייתה תשובה. הוא לא השתוקק להיות בכותרות דווקא עכשיו. אם יקרה משהו, כל האשמה תיפול על כתפיו. חוץ מזה הוא חייל, לא פוליטיקאי. לפי כך, החליט להתקשר לרמטכ"ל.
שיחת טלפון למטה הרמטכ"ל הבהירה שגם הרמטכ"ל לא התכוון לחסל את הקריירה שלו ע"י מיקוד מצלמות התקשורת עולמית על צה"ל ועליו. אבל מאחר שמדובר בחייל הנמצא בסכנה מוחשית,
הוא מיהר ליצור קשר עם שר הביטחון. "חייל נמצא תחת מטר אבנים על גבעה ליד שכם, האם אפשר לתת לו אורי ירוק לירות?".
"מדוע אתה שואל אותי?" שאל שר הביטחון. "תתקשר לראש הממשלה".
"אני? תתקשר אתה! זה התפקיד שלך".
ראש הממשלה שקל את העניין בכובד ראש לא היה לו הזמן התאים לתגובות ספונטניות, צריך להביא בחשבון את כל הגורמים, את כל הנסיבות, את כל התמונה המורכבת. צריך ראייה כוללת.
"תשיג לי את הנשיא", אמר לעוזרו.
"הנשיא שלנו אדוני?" שאל העוזר.
"לא! לא את שלנו! את נשיא ארה"ב".
נשיא ארה"ב לא היה במשרדו הוא בכלל לא היה בבית הלבן. הנשיא נסע לחופשה של יומיים כדי להעביר בהם את הזמן בנעימים, במשחק גולף. שיחת הטלפון תפסה אותו בעיצומו של משחק גולף מרתק.
"תגיד לו שימתין", אמר לעוזרו, שעיניו אינם משהות מן הכדור. הנשיא נשך את שפתיו, ריכז את מבטו, לאחר תנופות ניסיון אחדות באוויר, הוא הניף את המחבט והעיף את הכדור. הכדור טס מעל המדשאה הירוקה, לעברה הגומה. שהנשיא עוקב אחריו במתח, מבלי להסיר מבטו לשנייה. "נו", צעק הנשיא ,"ישר לגומה!". אבל הכדור פגע בשפת הגומה וקפץ מעלייה. "לעזאזל", לחש הנשיא מחמת זעם.
העוזר מזכיר לו "ראש ממשלת ישראל על הקו", ומושיט לו את הטלפון הסלולרי. "כן, כן, עוד רגע", מלמל הנשיא, מחה בכובע את הזיעה מעל מצחו, אחרי כמה לגימות מים קרים, פנה לעוזר שעדיין המתין על הטלפון ביד.
"הלו, אדוני הנשיא שלום", אמר ראש הממשלה".
"כן, שלום". השיב הנשיא. "מה שלומך אדוני", התעניין ראש הממשלה.
"אני בחופשה", אמר הנשיא קצרות.
"כן, אדוני, אני יודע אדוני, ואני מצטער על כך שאני מפריע לך אדוני. אבל חייל שלנו נמצא בסכנה, ואני רוצה לדעת אם מותר לפתוח באש".
"לפתוח באש, באמצע השיחות השלום, מה אתם מטורפים?".
"אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אדוני נשיא", אמר לו ראש הממשלה.
"מה עם גז מדמיע?", שאל הנשיא.
- "הרוח מפזרת אותו".
- "אז תשמשו בכדורי גומי".
- "הם כבר לא מפחדים אף אחד".
- "אז תתחילו לעשות וויתורים, בשני הצדדים, עם קצת גמישות אפשר להסתדר".
- "עם עזרתך האדיבה אדוני הנשיא, אני בטוח שנסתדר אדוני".
אדוני, אדוני. אדוני...
ראש הממשלה שטוף זיעה, הניח את השפופרת במקומה. מיד התקשר לשר הבטחון והודיע לו: "אותן ההוראות נשארות".
- "אותו דבר?", שאל שר הבטחון בטון מהוסס משהו.
- "נכון. אותו דבר". צעק ראש הממשלה.
- "סליחה על השאלה, אבל למה בדיוק הכוונה, אדוני ראש הממשלה. הרי אתה יודע כמוני שבכל שבוע ההוראות משתנות".
- "הן אינן משתנות כל שבוע", זעם המנהיג הישראלי. "מדיניות הממשלה ברורה, ההוראות ברורות, ופקודה זו פקודה, "אסור לחייל לפתוח באש, אלא אם כן נשקפת סכנה לחייו".
- "כן אדוני", השיב שר הבטחון.
ועוד בטרם הוריד את השפופרת הורה להשיג לו מיד את הרמטכ"ל, הרמטכ"ל התקשר לאלוף הפיקוד, אלוף הפיקוד התקשר למפקד האוגדן, מפקד האוגדן התקשר למח"ט, המח"ט התקשר למג"ד, המג"ד התקשר למ"פ. המ"פ התקשר למ"מ, המ"מ התקשר למ"כ, המ"כ התקשר מיד למגדל השמירה. "איציק אתה שומע", צעק המ"כ ממכשיר. "איציק, איציק, אתה שם? אתה שומע אותי? איציק! איציק! אתה שם? איציק...".
ככה זה פחות או יותר נראה. זה גזרה משמים. זה גזרה משמיים. אנחנו במצב שכמה פלסטינים וערפאת עם השפתיים שלו, עובד עלינו ועל כל העולם כולו, משקר 100 פעם ביום. לבן הארמי סוכר לידו. עובד על כולם, מה מבטיח לא מקיים. הוא רלוונטי, לא רלוונטי, הוא בן לאדן או פרטנר, אף אחד לא... פה לא יודעים מה להחליט. נו? אז זה ייגמר אתם חושבים או לא ייגמר?
לא ייגמר! והנה עברו 20 שנה ועוד לא נגמר ולא ייגמר, כי לא מבינים את העניין. לתת פתח, אם נותנים פתח, זה המצב. סיפרתי בעבר מעשה שהיה עם ערבי שבא לבנק וביקש 5,000 שקל מחשבונו, והפקידה אמרה לו אין בעיה, תחתום. אמר לה אני לא חותם. הכסף שלי. תביאי לי 5,000 שקל. אמר לו: אבל בלי חתימה אני לא רשאית. אמר לה: לא מוכן לחתום, התחיל לעורר מהומה, נהיה בלאגן. הכניסו אותו למנהל, אמר לו: "אדוני, אתה רוצה 5,000 אין בעיה, רק תחתום". "הלו! אתה לא שומע?! אני לא חותם וזהו! אני רוצה את החמשת אלפים שקל". המנהל קם, נתן לו כף, השכיב אותו על הרצפה, הערבי קם, חתם. הלך לפקידה הביא לה את הטופס חתום. אמרה לו: "מה קרה? למה חתמה?". הוא אמר: "הוא הסביר לי". אז צריך להבין. אדם שבא בכח, אי אפשר להשתמש איתו בכפפות של משי. "הבא להורגך השכם להורגו". הוא יודע, הוא בעל דעת זה. חוץ מזה, אתה גם מונע ממנו טובה לשיטתו, הרי למה הוא הלך? שמחכים לו 72. ואמא שלו מבסוטית, פותחת סוכת אוהלים, ומחלקים סוכריות. טוב לכם! אז מה הבעיה בכלל? הם מבסוטים ואתה לא מסתכן, אז מה הבעיה? אבל ככה זה. זה עולם של חארטות. עולם שמתחשב באחרים ולא מתחשב בסכנה של עצמו.
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
הרב אמנון היקר והאהוב זה פשוט מרשים, תודה רבה ששיתפתם אותי בזה... מעבר לטכנולוגיה המדהימה, יפה לראות איך אתה רותם את הכלים הכי מתקדמים כדי להנגיש את שיעורי התורה והמסרים שלך לעולם כולו... ניכר שב"ה אתה תמיד צעד אחד קדימה לפני כולם... וואוו היכולת להפיץ את התכנים בכל השפות היא פריצת דרך של ממש בזיכוי הרבים...הרב המון הצלחה עם ההפצה בחו''ל, יהי רצון שתזכה להפיץ את המעיינות בכל העולם ושהפרויקט יזכה להצלחה גדולה אמן, הדיבוב והנראות ברמה גבוהה ביותר, המשעשע במיוחד היה לשמוע את הרב מדבר בסינית וברוסית נפלנו מצחוק... גם ספרדית... להתפעל כמה זה נראה אמיתי... מעריכה ששיתפתם אותי בחידוש הזה (Ai: המהפכה שהתחילה ב'שופר' כובשת את העולם shofar.tv/campaign-ai).