סיפור מדהים של הודי משבט מנשה

ש. ערב טוב, קוראים לי שלמה ונטה, אני כמו שהרב מזמין אותי, באתי ממקום רחוק, נולדתי בהודו וב"ה הגעתי בארץ לפני כעשר שנים, היום במיוחד מזל, שמעתי הרב הרצאה שלו, כמעט כל ההרצאות שלו באינטרנט ודיסקים והשקעתי המון זמנים, שמונה שנים בערך, והיום התקשרתי לארגון שופר, רציתי לבקש איזה הזדמנות לבקש ברכה, ואמרו לי שיש הרצאה והוא אין לו זמן לפגוש אותי עם כל האנשים ואמרו לי שהיום דווקא בתשע יהיה במקום הזה ושמחתי. ובאתי עם הבן שלי, ונפגש לרב ולבקש רק להיות איתו זה ברכה, זה החלום, וב"ה הגענו בזמן, ואנחנו מאד שמחים ועם הבן שלי לקחנו על עצמנו ללמוד הגירסא של שבע דפים ב"ה

הרב: הוא והבן. בן כמה הבן שלך?

ש. 14

הרב: 14, יפה מאד.

ש. כשהגעתי בארץ, לא, לפני שהגעתי שמענו כמה סיפורים של הסבא סבתות ואחים שאנחנו משבט מנשה, לפני מאה שנים הגיעו הנוצרים מארה"ב ואנגליה המסיונרים וכל השבט שלנו נפטרו הזקנים שנה שנה שנה, והדור חדש שהם רוצים החירות של עצמאי, כי ביהדות יש הרבה איסורים ולא מותר זה אסור זה אסור, יש הרבה מגבלות, רצו בנצרות. ואחרי שאנחנו חוקרים על התרבות שלנו הגענו למסקנה, הדור החדש עשו סקר אין בו רגלים והכל שטויות הבל הבלים, והתחלנו לחקור בתרבות שלנו, ובסוף היה כמה סיפורים התרבות על הפסח, על הברית, על היום כיפור, הכל הכל היה בדת שלנו בתרבות שלנו, ולא היה שום בית כנסת, לא היה רב, לא שום דבר, וארגנו כמה בודדים אחרים והקמנו אז בית כנסת וב"ה יש מעל 27 בתי כנסיות ועד היום בזכותו של הרב אביחאל הגיעו בערך 1700 נפשות. ולפני שעליתי בארץ אני לקחתי אחריות על עצמי ללמד אחרים ומה שקיבלנו הספרים זה היה מודפס באנגלית והיה אנגלית יותר טוב כי למדנו בתיכון אנגלית ומה שכתוב אני מידי פעם שש שנים אני כחזן גם, כאחד מהזקנים, אני אפילו אני עדיין צעיר מלמד אותם ובסוף כל שנה חוזר מה שאני למדתי, כל מה שאני מלמד ובסוף אמרתי לאשתי תחשבי, אנחנו חייבים לעלות בארץ, מה שאני מלמד כל שנה זה חוזר חוזר חוזר, זה סידור חוזר כאילו ואין לי טעם פה, אז אני צריך לקנות לעצמי כדי שאני אהיה המנהיג כי אין פה שום אחד להנהיג אותנו, והייתי גרפיקאי וצלם, כל מה שיש לנו מכרנו, מכרנו הכל כל מה שיש לנו, והבן שלי יצחק גם כן ב"ה שהוא לומד עד היום, ומכרנו כל מה שיש, אלא כשאתם לומדים זה המיוחד של קצה העולם, הודו זה כאילו מאד פרימיטיבי ומכרנו כל מה שיש לנו ולקחנו כמה הלוואות כדי להגיע, והגעתי לסוכנות של ישראל, הגענו הכרזתי אני רוצה לעלות לארץ. אמרו לי מי אתה? אמרתי אני קוראים לי שלמה, אני נולדתי בהודו, אני רוצה להיות רב אני רוצה ללמוד כדי אני יכול להנהיג את הקהילה שלי. אמרו לי אנחנו לא מכירים אותך, אתה לא יכול לעלות. נשארתי, כל יום, כל יום כל בוקר בשמונה בבוקר אני הייתי שם, חודש וחצי נכנסתי לא עזר שום דבר. אתה לא נורמלי, מי בא לשגרירות ישר לבקש אישור כניסה, אמרתי אני היחיד, אני רוצה להגיע. מי אתה בכלל? אני רוצה ללמוד תורה. אנחנו לא נותנים כניסה, התפללתי כל יום כל יום כל יום, היה בחודש חי מאי מאד חם, המעלות 45 מעלות, הבן שלי היה בן שלש משהו כזה והבת הדסה היה שבע חדשים, כאילו היינו בתנור, אלא התקוה שלי אני חייב לעלות לארץ, ובסוף השתגעתי כל העורכי דין שהיו שם, ובסוף אמרו לי אחרי חודש וחצי אתה אכזרי, אתה לא, אי אפשר לברוח ממך ונתנו לי הויזה, ובאנו ומיד הייתי בחברון שלש ימים ואח,כ בגוש קטיף חודשיים ואח"כ הייתי בקרני שומרון שמונה חדשים, למדתי אולפן עברית כדי שאני אוכל להתקיים, אפילו יש לנו תרבות חזק שאנחנו משבט מנשה כדי להוציא כל הספקות אמרו שתתגייר לחומרא, הייתי שם בבית דין אחרי שנה, ב"ה מיד נכנסנו לבית כנסת ספרדי בעיר העתיקה, לא ידעתי שום דבר, א' איזה אותיות לא יודע, רק הרצון שלי מושך אותי שאני חייב ללמוד. הרב קצין אמר לי מה אתה יכול, אתה לא יודע שום דבר, אמרתי לו דווקא בגלל זה אני בתאי, אם הייתי יודע אני לא צריך לבוא, בסוף הייתי כל יום שבע פעמים דפקתי הדלת כל יום שהוא ראה אותי סגר, כל יום נכנסתי סגר נכנסתי סגר, בסוף אתה מפריע אותי, תשב, חצי יום אולפן עברי ובערב תשמע השיעור, חשבתי אני לא מבין מה יש פה, כאילו זה צפרדע מסתכלת עליך, לא יודע לא נראה שום דבר, מבית אל אני כל יום חמש וחצי לקום להתפלל ולהגיע שם, ולא היה לי שום דבר, לא משפחה שום דבר.

 הרב: אתה מתרגש

 ש. וככה המשכתי המשכתי המשכתי יד ליד, הלכתי עת לקרוא עת להבין, אחרי כחמש שנים יכלתי לקרוא שו"ע, קצת גמרא עם האחרונים, ובעזרת ה' כארבע שנים, לפני כארבע שנים קיבלתי סמיכה.

 הרב: יפה. הרב שלמה. אתה רואה זה מחייב אותך, טרשד. אם הוא בא משבט מנשה, קדימה.

 ש. אח"כ יכלתי הקהילה קצת, הסגנון של הרב אמנון יצחק אני לקחתי כל השיעורים שאני מעביר לקהילה, הם קיבלו אותי בסוף ביקשתי ועשיתי דיסק וחילקתי, רובם עובדים ואין להם זמן להגיע לשיעור, וגם בסקי באינטרנט שאני נותן שיעורים גם צילמו לי וחלקם נהנו מזה, ואח"כ הרב הראשי הרב יונה מצגר קיבלתי הכרה ממנו כרב קהילה, אלא אני יחיד, אני לא יכול לעשות, כולם כמו שידוע רוצים חיים, הגענו לארץ זה הסיפור מעניין, כשהתחלתי ללמוד כשרות, שאלו אותי הרב, מה יש לך, אתה בסדר, מה יש לך לעשות בארץ, הגענו בארץ ומה יש פה ללמוד, כל מה שכשר, אמרתי להם לא, זה לא דבר, זה לא פשוט, אנחנו חייבים מאד להזהר מיד לשון חיים ומוות, אמרו לי אתה ספרדי, אנחנו לא יכולים לשמוע, ובכל זאת המשכתי, והיה כמה מתפללים וכשאני מסתכל בחיים שלי שעבר אם הייתי צריך לבחור עכשיו, בא שלמה, בא נעשה אחורה, תהיה בהודו תהיה כמו שהיית, ואני אראה לך כל המכשולים שאתה צריך לעבור, אם מישהו שואל אותי אני יכול להגיד שלא, אני לא, אבל אני לא יודע אם כל הכח שלי ממכון מאיר מירושלים אני הלכתי ברגל עד הגבעה הצרפתית כי אין לי כסף, אבל מה זה כסף, יש הרבה אנשים שעשירים שאין להם שום הנאה, ויש הרבה אנשים שעניים עניים עניים, אלא הכי שמחים. החיים שלנו זה זמני, כמו חלום, נער הייתי גם זקנתי, מה איתי? מה מכל הלימוד שלי הלימוד של הרב אמנון יצחק, אני מאד רוצה באמת להגיד תודה רבה, הוא מחזק אותי לא פחות מארבע שעות כל יום אני שומע. אנחנו צריכים לעבוד ביחד, אחינו שבט מנשה מחכים לנו.

 הרב: כמה יש משבט מנשה שם?

 ש. יש כמה מדינות בבורמה במניפור במזורם וגם בבנגלדש יש בערך שתיים וחצי מיליון.

 הרב: עכשיו תגיד לי משהו, הם מבינים אנגלית?

 ש. כן.

 הרב: אני אתן לך דיסקים שלי באנגלית ואתה תשלח להם לשם.

 ש. תודה.

 הרב: ובעזרת ה' יתברך אפשר שהם יתעוררו לחזור למקורות.

 ש. אני רוצה לבקש מהרב באמת לעזור אותנו, גם בעליה. עד היום העליה זה לצערי אני לא יודע לפעמים זה דתי לאומי או דתי לאומי כמו הרב מפרש, אמרו שהגיור זה כדי לקבל אזרחות, לפי דעתי הגיור זה קבלת עול מלכות שמים וקיום המצוות, בזה אני עומד עצמי לבד וכל הקהילה. אמרתי להם הגיור שעברנו אין שום תועלת, זה לא תופס, כי לא ידענו ולא למדנו שהגיור זה לקבל עול מלכות שמים. כל מי שהוא לא מקבל עול מלכות שמים לקיום המצוות כל יום כל יום עד 120 זה לא שווה, אמרו לי אתה שטויות, אתה לא יודע, יש רבנים ויש בית דין שאמרנו כי לא ידענו שום עברית יש תרגום שהוא מתרגם והוא אומר מה שהוא רוצה. ואם היינו יכולים לקחת אחריות על עצמנו, בפרט להרב אני רוצה לבקש, אם אנחנו יכולים לקבל זה יהיה גאולה אמיתית. אנחנו מדברים פה הרב זה התשובה הגאולה השלמה, אם כל האחים כל השבטים יגיעו פה נקרב הגאולה. יש הרבה אנשים שהגיעו בארץ וחושבים שזה כמו גן עדן, הגיעו פה הסתכלו מסביב, זה לא היה מה שהם חלמו, הם חלמו יהודי להיות כשר, באמת צדיק, עוזר לאנשים, מה שהם ביקשו פה אנשים רמאים, אנשים אי אפשר לסמוך עליהם, בעל לשון הרע, גנבים, וקיבלו מסביב, ויש הרבה אנשים שהתאבדו עצמם, הרגו עצמם.

 הרב: התאבדו

 ש. התאבדו עצמם. כי זה הפוך, אדם שכל החיים שלו עזב משפחה, ההורים, המקום, החינוך התרבות האושר כל מה שיש, הוא בא ריק, רק יש לו ציפיה, תקוה, ואם זה נשבר מה נשאר? שום דבר, כי הם לא מלמדים אותנו מה הדרך הנכונה. מה זה תורה, מה זה להיות יהודי זה חסר, מה זה יהודי תעש המה שאתה רוצה, אתה פה, יש לך זכות, לא אחריות. תתפלל אם אתה רוצה אם לא מגיע לך מנוחה. זה הדרך שמלמדים כל העולים מהודו. וגם קראתי בעיתון יד לאחים, זה העליה האחרונה הגיעו כמה מסיונרים בתוך השבט מנשה

 הרב: מסיונרים

 ש. עם כל המסירות נפש הגענו, עזבנו כל המשפחה, עזבנו מה שיש לנו, עזבנו אפילו החיים שלנו, פה אנחנו לומדים מחדש, ואנחנו צריכים מאד אחדות, הטעם אמיתי של התורה, הדרך הנכונה של התורה, ואני שוב רוצה לבקש מהרב בבקשה, אם יש  צורך לדבר עם החברי כנסת או הרבנים לדייק מי השבט מנשה, מי העולים הראוי לעלות, יש לנו מספיק חילונים אבל אני מאד מבקש, יש אנשים שהם מחכים שלשים ארבעים שנה כדי לעלות, לא בגלל ה מטרה ופרנסה שום דבר, אלא הם חושבים שאני יהודי, אני חייב להיות פה ואפילו זה הסוף החיים שלי אני רוצה למות פה, אנשים בוכים עד היום, ובזה אני מתרגש, אני יחיד אני לא יכול לעשות, אז בעזרת ה'.

 הרב: אתה תוכל לעשות, אתה תוכל לעשות. בעזרת ה'. שתהיה שליח טוב ונאמן. ותצליח בגדול.