ה'חפץ חיים' 'חומת הדת' פרק יא עוד מענין התורה | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

פסוק בישעיה נה פרק יא כי כאשר ירד הגשם

והשלג מן השמיים ושמה לא ישוב כי אם הרבה את הארץ והולידה והצמיחה

ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל כן יהיה דברי אשר יצא מפי

לא ישוב אל ירקם כי אם עשה את אשר חפצתי

והצליח אשר שלחתי אז כשגשם ושלג יורדים מן השמיים הם לא חוזרים למעלה עד שהם עושים את הפעולה שהם היו צריכים

לרבות את הארץ שהיא תוליד ותצמיח,

תיתן זרע ולחם לאוכל כך יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אליי ריקם

זאת אומרת ככה הדברים שהקדוש ברוך הוא רוצה מפיו הם לא ישוב אליו ריקם

כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח את אשר שלחתי והנה מה שכתוב

אשר יצא מפי אינו מובן כי אם עשה מה זה כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא מובן

ומסתם הדבר השם יצא מפי השם ונראה לברר לבאר בהקדם מה שכתוב בתורה

ויברא אלוהים את התנינים הגדולים

פירש ראשית תנינים כתיב, תנינם

כתוב בלי יוד אחרונה

כאילו כתוב תנינם

שברא הקדוש ברוך הוא זכר ונקבה

הקדוש ברוך הוא ברא זכר ונקבה

והרג את הנקבה ומלאכה לצדיקים לעתיד לבוא

זאת אומרת תנינים זה לא תנינים מה שאנחנו חושבים

זה כמו לוויתן ענק,

ענק,

שזה אלפי קילומטרים

אלפי קילומטרים

והוא ברא שניים זכר ונקבה אבל בשביל שהם לא יחריבו את כל העולם

אז הוא הרג את הנקבה ומלאך אותה לצדיקים

לעתיד לבוא זה הלווייתן שהעתידים הצדיקים לאכול אותו

זה דג כשר

ולכאורה למה היה לו לקדוש ברוך הוא להכין מששת ימי בראשית

כבר את

הלווייתן הזה

והוכרח למלוח אותו כדי שלא תתקלקל?

האם אין דגים בים?

או בעת שיבוא זמן הסעודה לעתיד לבוא ייטול אז דגים חיים לסעודה ולא דג מלוח מששת ימי בראשית

אלא האמת הברור שבריאה ראשונה שברא הקדוש ברוך הוא בעצמו

לה יתר שאת ויתר עוז על כל התולדות שיצאו מהם במשך הזמן

כמו שהאדם הראשון היה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא והבחיר של הבריאה

ככה כל משברי הקדוש ברוך הוא בעצמו,

לא תולדות

זה יתר שאת ויתר עוז מכל הברואים שייצאו בהמשך

באדם שכולם הם פועל יוצא מכוחו של הקדוש ברוך הוא

שהוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית

עם כל זה כולם הם שותפים בתולדות

כי הדגים מביאים פרים ברבים, אז הם שותפים

גם אנחנו, שותפים בילדים עם הקדוש ברוך הוא

לדוגמה מה שאמרה הגמרא, שלושה שותפים נשמע אדם,

הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו

הגם,

הגם שהחיות של אביו ואמו זה גם כן משלו,

עם כל זה מקראים שותפים

אבל האדם הראשון היה רק הקדוש ברוך הוא

והדגים האלה, התנינים, זה רק הקדוש ברוך הוא

הן בכוח המזון שיש בו והן בכוח הקדושה שיש בו

זאת אומרת, בהיות הדג הזה מזין

זאת אומרת הוא מזין מהמקור הראשון האלוקי והן מצד הקדושה שיש בו

ודומה למן,

כמו המן,

אף שגם הוא נקרא בשם לחם,

כמו שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים,

וטחנו אותו ולשו ועפו, כמו שכתוב בפסוק,

בכל מקום ידוע שהיה מזון דק מאוד עד שהיה נבלע בעיברים.

דק מאוד זה לא דק ככה, יש גס ויש דק,

אלא מבחינה רוחנית.

והוא היה נבלע בעיברים. מה הפירוש? הם לא היו מוציאים, כמו שאמרנו אתמול.

לא היו מוציאים.

למה? הכל היה נבלע.

וכן מצינו בגמרא,

בשור שהקריב האדם הראשון היו קרנותיו קודמין לפרסותיו,

שנאמר ותיטב לשם משור פר מקרין מפריס, קודם מקרין קרניים,

אחר כך מפריס.

הרי שהקפיד האדם הראשון להקריב וקרבן דווקא מישור הראשון שיצא מן הארץ על ידי מאמר השם,

שהשם אמר, תוצא הארץ נפש חיה נמינה,

בהמה ורמס.

וכן מצינו בגמרא לעניין יין של הסעודה לעתיד לבוא,

כתוב שזה יהיה יין המשומר בענבל משקת מבראשית.

מכל זה נוכל להבין שבריאה ראשונה שיצאה מפי השם היא במעלה עליונה הרבה והרבה יותר מהתולדות שיוציאו בהמשך הזמן.

וכן לעניין מין האדם גם כן.

האדם הראשון, כתוב במדרש,

שתפוח חכבו היה מחה גלגל חמה.

זאת אומרת, גוף האדם הוא גשמי,

והחמה

היא גם כן גשמייה אבל רוחנית בהרבה יותר ממה שהגשם שיש פה שעשוי מעפר.

אז מה העקב של האדם הראשון,

האור הגדול שהיה בעקב, בעקב של האדם הראשון היה מחה גלגל חמה, יעני אור יותר גדול בהרבה,

עד שהאור של החמה הוא נקרא קהל ידו.

וכן בנשמתו,

ידוע שהיה כלול באדם הראשון, כל הנשמות עתידות להיות.

כי נשמת האדם הראשון הכילה את כל כלל הנשמות.

והרעיה,

שהוא חטא חטא אחד,

וכל הנשמות מאז ועד עכשיו צריכים להשלים את התיקון שלו,

ועוד לא השלמנו.

אז תארו לכם שכל העבודה המוטלת על כולנו במשך כל הדורות,

כל זה היה טמון במעשה אחד של האדם הראשון.

והכל הוא מהטעם הנזכר לעיל, שהוא היה הראשון שיצר אותו הקבוה ברוך הוא בעצמו,

מה שאין כן אחר כך.

ועתה נבוא לענייננו.

ידוע שממאמר השם יתברך, תטשי הארץ דשא,

עשב, מזריע זרע,

יצאו כל מיני זרעים מצמחים בכל מיני תבואה על הארץ.

ואילו היה מבין לנו אחד,

גלוסקה אחת שנעשית מתבואה ראשונה שיצתה על הארץ,

בוודאי הייתה משובחת מאוד באופן היותר נעלה מאשר היא כעת לפנינו.

אך מה נעשה שאין לנו תבואה ראשונה,

ואנחנו מוכרחים להסתפק באחרונים,

וגם היא נותנת זרע לזורע בלחם לאוכל,

והיא מחיית האדם.

והנה, מכל זה נוכל לדון בקל וחומר אלף אלפים אודות התורה הקדושה, איך היא פועלת על הנפש להקדיש אותה באופן משגב,

שהרי היא קדמה עוד לבריאת העולם.

אם בבריאת העולם כל בריאה ראשונה שנבראה על ידי הקדוש ברוך הוא,

כוחה הוא כזה שאפילו השור ואפילו הענב ואפילו האדם ואפילו הלווייתן,

נכון?

כל מה שהיה ראשון ככה כוחו וככה קדושתו וככה ערכו.

התורה שקדמה לבריאת העולם היא ככה מה כוחה?

אז כשהיא נכנסת באדם, האור הגדול הזה, מה הוא עושה?

הלוא היא הראשונה שיצאה מפי השם וברח,

מלא תולדה מתולדה.

וזהו שאמר הכתוב.

כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמיים,

ושמה לא ישוב,

כי אם ערוות הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ונחם לאוכל,

והנה הגשם שירד מן השמיים ולתועלת כדי שזרע יצבע מן האדמה

ממנה יעשה לבסוף לחם לאוכל.

אף שהזרע ההוא לא היה עליו מאמר השם כלל,

ורק הוא תולדה מתולדה עד כמה אלפי פעמים, עד הגרעינים הראשונים שניתן להם כוח להזריע זרע.

זאת אומרת, ככל שעוברים אלפי השנים אז האיכות של הזרעים שיש בידינו היום

הם חלשים,

ואף על פי כן היא פועלת את פעולתה.

ומזה תדון במכל שכן לעניין התורה שאדם לומד,

שהוא-הוא המאמר עצמו שיצא מפי השם,

לא ישוב הדבר ריקם,

כי אם יפעל את אשר חפץ השם להיות על ידי זה עם קדוש לשם.

שמעתם?

כי הקדוש ברוך הוא נתן כוח בתורה במאמרו הראשון

שיכולה לקדש את עם ישראל בקדושה למעלה מהמלאכים.

עכשיו זה מובן,

עכשיו זה מובן. איך אדם יכול להיות יותר קדוש ממלאך?

בגלל התורה.

המלאך נברא במאמר השם והתורה נבראה לפני המלאכים במאמר השם.

וכשאנחנו לומדים את התורה אז נכנס בנו מאמר השם הראשוני.

ואז הוא יכול לקחת את החומר הזה לקדש אותו ולהרים אותו עד דרגה של מלאך אבל לא מלאך שנברא ישר מלאך.

לקחת ולהפוך את הבן אדם למלאך מחומר הכי כהה,

הכי גס,

מאפר, לקחת אפר ולהלך את המלאכים.

זה כוח התורה הקדושה.

אבל האדם היה אחרי המלאכים, נעשה אדם בצלמו.

אנחנו מדברים על התורה עכשיו. לא משנה, אבל מי שלומד את התורה זה האדם.

זה מה שאנחנו אומרים, שהתורה שהייתה לפני האדם יכולה לקחת את האדם שנברא האחרון בבריאה ולהעלות אותו יותר מהמלאכים שנבראו לפניו.

מה, מה?

כי התורה זה האור הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמו.

לכן אמרנו, היה קשה בפסוק שאמרנו קודם.

מה היה כתוב בפסוק?

היה כתוב,

היוצא מפי.

מה העניין של להגיד היוצא מפי?

היוצא מפי, פירושו של דבר, היוצא מפי זה בריאה שלי.

הבריאה זה הקו הטהורה ביותר.

אז לכן זה יכול להפוך את הבן אדם לחלוטין,

כמו שכתוב בתורה בפרשת יתרו, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לסגולה מכל העמים ומכל הארץ ואתם תהיוני ממלכת כהנים וגוי קדוש.

זה לא הכתרה כאילו קוראים לנו כהן, קוראים לנו ככה.

זאת המציאות.

כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכן כתוב בפרשת תבוא ולהיותך עם קדוש לאדוני אלוהיך איך נהיה קדוש?

על ידי לימוד התורה

ועוד בכמה מקומות וזה מה שכתוב כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי זה מה שכתוב

טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף

תורת פיך דווקא טוב לי תורת פיך שהתורה יצאה מפיך יותר מאלפי זהב וכסף למה יותר מזהב וכסף? איפה השוואה?

אלא גם זהב וכסף, זה בריאה ראשונה של הקדוש ברוך הוא

גם זהב וכסף

זו בריאה ראשונה,

וכתוב שהעולם לא היה ראוי שיהיה בו זהב אם לא היה בית המקדש.

אם לא היה בית המקדש לא היה נברא זהב.

אז זהב נברא רק למקדש,

בריאה מיוחדת,

וזה נברא במאמר ה'.

אבל טוב לתורת פיך יותר מזהב מכסף,

שגם הוא נברא על ידי ה',

בבריאה ראשונה.

הרב, זהב הכסף שלפני המלכים?

מה? זהב הכסף שלפני המלכים גם?

הכל נברא.

ברגע אחד יצא לפועל מתי שיצא,

אבל הבריאה הזאת היא בעצם טמונה באדמה.

אז ממילא היא הייתה בארץ, כשנבראה הארץ.

הנפש זה בעצמו משה זעממות, כי אדם הוא הנפש.

כן. אז זה מה שאומרים, אז זהב הכסף,

אבל אנחנו נאמרים לו שהנפש אצלו זהב הכסף צעקים.

טוב.

ובכן, העניין הוא, כמו שכתב הבית חדש בסימן מנזל,

שעל ידי לימוד התורה מתעצם נשמותינו בעצמיות ורוחניות קדושת התורה.

זאת אומרת, אדם מתקדש בקדושת התורה.

בכל זה נוכל להבין כמה מהתשוקה צריך להיות לאדם ללימוד התורה,

שעל ידי זה שמכניס בנפשו דברים שיצא מפי השם,

נגע אור התורה ממש על נשמתו.

נגע אור התורה ממש על נשמתו.

ועכשיו אני אביא לכם ראיה, נגע, מאיר.

עכשיו אני אביא לכם ראיה שהתורה מחיה מתים.

מה זה בעל תשובה?

תחיית המתים.

מי קורא לו מת?

הקדוש ברוך הוא.

כי לא יעפוץ במות המת.

ובן אדם מדבר איתו דברי תורה,

ופתאום הבן אדם מחליט לעזוב את כל הדרך הקודמת,

והוא הופך להיות אדם חדש.

מה זה? מה קרה פה?

מה אמר לו?

שכנע אותו בלי תורה, בוא, כדאי לך, יש לי איזה ביזנס, עזוב אותי, מאיפה נדע? זה נכון? לא נכון.

בן אדם נהפך לאדם חדש.

ויותר מזה כתוב בזוהר,

שבו איש ומחליט לחזור בתשובה יורדת נשמה חדשה עליו.

אז זה תחיית המתים.