הרב על תופעת המקובלים והקמעות ואיך ניתן להוושע

- - - לא מוגה! - - - 

וקבלה לא שייך אלינו בכלל.

לא לומדים קבלה ולא מלמדים קבלה ברבים.

ומי שלומד קבלה זה רק מי שהוא באמת אדם שכל חייו בתורה,

ואחרי שהוא עובר גיל 40,

ושהוא נשוי,

ושהוא כבר גמר את השס והפוסקים,

ואחרי זה הוא יכול ללמוד רק מתלמיד חכם גדול,

שיגיד לו רק בראשי פרקים,

ואז הוא צריך להבין מי דעתו ומעצמו,

ואם הוא לא שייך לזה, אז הוא לא יבין.

קבלה מעשית לא שייכת בשום זמן,

ורק גדולי הצדיקים מדורות קדמוניים

היו נאלצים לפעמים במצבים של פיקוח נפש

או דברים כאלה להשתמש בדברים מן הסוג הזה לטובת כלל ישראל, ולא עניינים פרטיים, ולא ישועות, ולא פרטיות,

ולא תמורת כסף, ולא קשקושים.

ואלה ששופכים שמן ועושים כל מיני פטנטים, כמו שאתה אומר, זה קשקוש בגרוש.

אלה שמחלקים קמעות,

והקמעות האלה זה גם קשקוש בגרוש,

שמים קמע לבן-אדם, מודפס באיזשהו מקום, ונותנים לכל מאן דבעי, כל מי שמעוניין,

ונותנים לו לחוש ולחיות בתחושה שאכן הישועה תלויה בזה.

יש מצוות.

אם אדם מקבל על עצמו מצוות שהשם ציווה,

יש כוח במצוות לשנות את מזלו ואת מצבו,

כי אדם סובל בדרך כלל בגלל שהוא מתרחק מהמצוות.

ואם הוא מתקרב למצוות,

אז הקדוש-ברוך-הוא פשוט מאוד יכול להושיע אותו.

אבל אם בן-אדם חושב שהוא עושה עקיפה

והוא הולך לחפש פטנטים כאלה ואחרים בשבילו לעשות את מה שצריך,

זה לא יועיל, רק ירוויחו עליו כסף,

הוא הסתבך.

יש כאלה שמסתבכים באמת בכל הדברים האלה.

יש כאלה שהולכים לאנשים שמאמללים את חייהם,

שואלים אותם, תגיד לי,

אני ופלונית מתאימים?

הוא אומר, חס ושלום, אם תתחתנו, אחרי חודש תתגרשו.

בן-אדם לקח שניים

שהיו יכולים לבנות בית נאמן בישראל,

וזרק אותם כל אחד למקום אחר בגלל שהוא ייחשב כאחד שמבין.

אין דבר כזה. לא שואלים, לא בספרים ולא אצל אנשים אם להתחתן עם פלוני או עם פלמונית.

צריך לבדוק

מי המשפחה, מי הצדדים,

מה המידות שלהם,

טובות או לא טובות,

ואם יש כימיה ביניהם לבנות בית

בדרך של תורה ומצוות.

זה מה שצריך לעשות, ואין בזה שום פטנטים.

ומי שהולך, פשוט מאוד

תולה את ביטחונו על קרן הצבי.

התורה לא אמרה דבר כזה ואין דבר כזה.

יש אנשים שמנצלים את תמימותם של אנשים

ומנצלים פשוט מאוד את המצבים הקשים שאליהם הם נפלאים,

ונותנים להם כל מיני עצות כאלה ואחרות.

אם שמת לב, הערב,

וגם בכל ערב,

כששואלים אותי שאלות לגבי רפואה ודברים כאלה,

אני מטיל על האנשים שהטילה עליהם התורה לקיים את מצוותיה, ובפרט,

מה שיותר קרוב,

כמו צניעות, שזה עניין של

זרע חי וקיים,

לימוד תורה, שזה חשוב, שמירת שבת,

דברים מן הסוג הזה, שאם היו עושים אותם קודם, מן הסתם לא היו מגיעים למצבים כאלה. אומנם יש גם גזירות שפלוני ואלמוני

לא יולידו לעולם, ואומנם יש מצבים שפלוני לא ייוושע לעולם, ואומנם

כי יש גזירות שהן בדם ויש בטיט,

אבל בסך הכללי, לאלה שיש סיכוי,

על-ידי קיום תורה ומצוות,

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים.

זו הדרך שלימדו אותנו ריבותינו במשך כל הדורות,

וכך צריך לעשות.

ובעיקר,

הכנעה לפני השם יתברך,

כי אדם שחוטא הוא בעל גאווה.

איך הוא יכול לחטוא למי שנותן לו חיים,

נשמה,

בריאות,

והוא משתמש בכל הכלים האלה לחטוא נגדו?

אז הוא מתגאה על מי שנותן לו.

אז מה עושה הקדוש-ברוך-הוא?

נותן לו איזה בעיה או צרה או מחלה,

מנמיך את קומתו, כמו שאומרים,

הוא נהיה תלוי בחסדי השם,

ואז השם מצפה ממנו שייכנע,

שיקבל על עצמו לשוב לדרך האמיתית.

אם הוא עושה כן,

אז יש לו סיכוי גדול.

אם הוא לא עושה כן,

הוא ממשיך בעיקשותו,

אין שום סיבה לשנות את מצבו.