נס מצולם מחלתו ורפאותו של אליה יואב בן 3 חולה קשה בכבד עד לבקורו במשרדי שופר

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב, אני באתי כרגע מהבית-החולים.

הבן שלי הוא בן שלוש,

לפני שבעה חודשים הוא

קיבל סרטן בבטן

והוא סובל קשה-קשה. הוא עבר שלושה טיפולים של קימו בצורה מאוד קשה,

הוא עבר ניתוח של עשר שעות,

ואחרי כן החליטו שצריכים לעשות גם הקרנות בכל החלק של הבטן.

כתוצאה מהקרנות הכבד שלו הפסיק לעבוד לגמרי,

וכתוצאה מזה הנוזלים שלו במים כל הזמן מתנפח,

וכל הזמן צריכים, עם נחל גדולה, להוציא לו את הנוזלים מהכבד.

כרגע אין הרבה טיפולים בשבילו, הוא משתמש בתפופה מאוד מאוד ניסיונית,

והיא אפילו לא עברה את הפרוב של ה-FDA פה, של משרד הבריאות.

כשהוא היה חולה לפני שבעה חודשים,

ידידה ששלחה לו ספר תורה קטן בפלורידה,

וכל הזמן שמתי לו את זה על המיטה. יום אחד הוא לקח את זה והוא פתח את זה, והוא בן שלוש,

הוא אומר לאמא שלו,

תראי, כתוב פה שהקדוש ברוך הוא ישלח לי רפואה שלמה.

אמא שלי הלכה לשבת, ושהוא שאל אותי לקחת אותם מהלב,

אז אני קחתי אותם,

ובאותו קטן הוא קטן,

הוא התחליט לקחת אותם, והוא היה מתכוון להשם כדי רפואה שלמה.

ואז הוא אומר,

אמא, אבא, השם אומר שאני צריכה ללכת ללכת תורה רפואה,

וזה יהיה מאוד גדול גדול, הוא אמר,

גדול,

אמא גנאה ורפואה שלמה.

ומאז אותו יום הוא אמר לה שהיא צריכה לקנות לו ספר תורה גדול לבן כמו בבית-כנסת.

טוב, חשבנו שזה יעבור לו,

ומדי פעם הוא תמיד מזכיר לנו שאנחנו צריכים לקנות לו ספר תורה גדול לבן, ולא ספר קטן כמו שיש לילדים.

קיבלת ספר תורה.

ואללה בא עוד לספר תורה.

אין שום דבר.

כשסיפרתי את הסיפור הזה, אז חשבו, טוב, נו, ההורים רוצים ספר תורה בשביל הילד כדי שתהיה רפואה שלמה. לפני שלושה ימים הרופא שלו, שבמקרה הוא יהודי,

אז הוא שאל אותו,

אליה יואב, מה אתה רוצה שאני אביא לך?

אז הוא חשב שהוא יביא לו איזה צעצוע או משהו, אז במשך חצי שעה הוא הסביר לו בדיוק איזה ספר תורה הוא רוצה,

והוא אמר לו שזה יהיה בשביל רפואה שלמה.

אז הוא אמר לדוקטור גם את הדוקטור וקסלר,

ושאנחנו נשארו את זה שתי דקות לאחרונה, הוא אמר שזהו. הדוקטור וקסלר אמר לי, מה אתם הולכים לעשות על זה? אני אמרתי, למובן שאנחנו לא יכולים, כי אנחנו יכולים לעשות את זה.

יש ארגון יהודי שנקרא חי לייפליין.

הרופא אמר לו, אני לא מבטיח לך, אני אנסה.

הוא עשה כמה טלפונים,

וב-1330 בלילה משפחה יהודית מברוקים, שאני לא יודע מי,

תרמה לו ספר תורה,

ועשו לו פישול.

הוא ביקש את הכיסוי בלבן, הוא לא התפשר לשום צוואר אחר, הוא רצה אותו בלבן.

עשו לו את הכיסוי בלבן

והביאו את ספר תורה לבית-החולים,

וציגו לו את ספר תורה ונתנו לו את ספר תורה. מי שלא היה בחדר הזה לא הבין במה מדובר.

והוא היה כל היום במיטה, הוא לא היה יכול לזוז.

בשעה חמש, כשהוא הביא את ספר תורה הוא פתאום מתעורר והוא שאל איפה ספר תורה שלי?

אמרתי לו, בחדר מחכים לך.

לקחתי את זה לחדר,

והוא כאילו התעורר לחיים.

הוא חיבק את ספר תורה במשך שעה,

הוא לא עזוב את ספר תורה.

וכשעשוו את הספר, כשאמרו לו שצריך לקחת את ספר תורה לבית-המדרש באזור שאנחנו גרים בו,

הוא היה שווה מצוא.

כיום הוא מחכה שנחזיר אותו הביתה ונכניס את הספר תורה לבית-הכנסת.

אבל המצב שלו לא מאפשר.

אפשר לשאול אותך שאלה?

אתה קובע עדים לתורה?

לא.

במה אתה עוסק?

אני עובד כמו כולם.

כרגע אני לא עובד, בגלל שאני מבית-החולים רוב הזמן.

אתה מוכן לקבל על עצמך ללמוד שעתיים ביום כל יום תורה?

כן.

בעזרת השם יתברך.

מי שבירך עבודותינו הקדושים,

אברהם, יצחק יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, בכל הקהילות הקדושות והתוארות,

הוא יברך את השם הטוב, אליה יואב בן חיה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

ויסיר מהרה ויסיר את המחלה ויתקע אותה בראשו של ערפאת. אמן.

אמן!

כשסיימתי לדבר ישבתי,

אחד הבחורים שעובד במשרד לידי,

נראה לי שהוא נמצא שם,

הוא בא וחיבק אותי,

ואז התפרסתי בבכי.

אז עוד ישבתי,

אחרי כמה שניות

הוא עלה לבמה ולקח על עצמו מצוות יציץ.

יש פה מישהו שהתרגש מאוד מהסיפור של הילד אליה והוא התחזק מאוד מהדברים של האבא,

והוא מוכן לקבל עליו עול מצוות לרפואתו של הילד.

אישרה מאשרה חיפה.

נפתוח.

ברוך אתה,

אדוני אלוהינו,

ללך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה. אמן!

רגע, רגע, רגע.

יהודים ביקרים,

עכשיו התרחש דבר גדול.

ילד בן השלוש החזיר יהודי בתשובה.

הזכות הזאת תעמוד לו בעזרת השם.

ואז ראיתי את כל האנשים האלה שעולים לבמה,

פשוט נבהלתי.

מי עוד מהציבור הקדוש מוכן לקבל עליו עוד מצוות לרפואתו של הילד המיוחד הזה?

מי עוד רוצה לקבל עליו ציצית ולצאת לדרך לרפואתו של הילד?

יש עוד מי שמוכן?

בכבוד, בואו צדיק. בואו, בכבוד. איפה המוזיקה?

כן, מי עוד רוצה? חבר'ה, בואו, שורה ראשונה.

בואו, הנה עוד תימני.

אשריך.

בכבוד, בואו, בואו. אני רוצה לברוח ולהתחבוד. בואו, בכבוד.

לא הולכים ללכת להרגיש. בואו, אשריכם ישראל. בואו.

אני לא חושב שבאותו רגע זה הייתי אני.

כנראה נוסעים. אני חולם, אני פשוט במקום. אני לא במקום.

מקור הייתי בכלל.

הרגעתי שיהיה פה נס. המצב שלו לא רק שהוא הידרדר אפילו טיפה,

אבל אמרתי לאשתי במילים האלה,

יכול להיות שהקדוש ברוך הוא רוצה להראות שפה זה לא דרך הטבע לרובים,

בגלל שהם ישתמשו בתרופה זו או אחרת.

הוא רוצה להראות כמה שהנס הוא גדול, אז להביא את המצב שלו, שיביאו לי,

שיגיעו למצב שיכתבו כבר, שאנחנו כבר לא יכולים לעשות שום דבר.

הכבד כבר, אין לו סיכוי

להתרפות משל עצמו. הוא צריך השתלת כבד. אנחנו כבר לא יכולים לעשות פה כלום יותר.

ואתה מדבר על הבית החולים הכי טוב בעולם,

שבאים אליו מכל העולם.

כשהם הרימו את הידיים,

הם לא יודעים מה יתפלו ביותר בכבד.

אני כבר לא מדבר על ה... הם כבר לא מדברים פה על הסרטן שיש לו כבר. הם אמורים רק להחזיר את הכבד.

הטיפולים לא הסתיימו, התוכנית שהם הכינו לא הסתיימו, זה הפסיק באמצע,

אפילו לפני האמצע.

הם לא עשינו שום דבר לגבי לגמור את הטיפולים של הקימו,

של הקימותרפיה וכל התרפיה של הסוף.

ברוך השם, אחרי שבועיים,

שבועיים וחצי, פתאום משלוש פעמים כשמוצאים שש ליטר ביום,

הבטן לא גדלת יותר.

הכבד התחיל לעבוד, עשו לו בונדסקן,

איזושהי ספיקת עצמות קאטקן,

הוא נקי מהסרטן, לא מצאו שום דבר בעצמות, לא מצאו שום דבר בזה.

פתאום התחילו לראות לי שאני קורן וצוחק ומחייך לכולם, והולכים, לא הבינו מה קורה, אז נכנסו לחדר,

הם ראו את יואב יושב לשחק, פתאום אוכל פיצה, פתאום אחרי חודשיים וחצי שהוא לא אוכל כלום,

הוא מקיא את הכול,

הוא אוכל פיצה והוא רוצה זה והוא רוצה זה,

אז הם הבינו,

כאילו שהוא מרגיש לו הרבה יותר טוב.

והרופא המנתח שלו בא והוא מסתכל עליו ואומר, אני ידעתי שזה לא כל התרופות האלה, זה אשם והוא איטלקי והוא לא יהודי, והוא כל הזמן משתמש במילה אשם.

הוא יודע

שזה מעשה אשם, זה נס, זה לא דרך הטבע.

מלאכים, מלאכים, מלאכים לו השם אליקינו, מלאכים, אף מיד יסרום עינה המכורה,

רחם,

רחם, ויעל ירושלים, אם יראה איפה רחם,

רחם, רחם, רחם.

רחם,

רחם לא אשם אליקינו, רחם,

רחם, ויעל יסרום איר היה רחם, רחם, רחם, רחם, רחם, רחם, רחם.

חידוש כאן כבוהי דפור ויאמר חוז מזדופין משליכי חור יאללה בית הגודל ויעקבו לכם

תחלטו השפקים ותחלטו על יסודות הכם

ויעקב ירושלים וחזקו על יסודות הכם, הכם, הכם.

שתי המציאוים נסתם כבוהי דפור

דיהו מחוז מזדופין משליכי חור יאללה בית הגודל ויעקבו

רחל רחל רחל רחל רחל רחל או יפה על יסודות הכל ושכן, כבוהי דפור

מי אמר גונפי זוהיר לשחרר,

מי על הבית הגודל מי הכל עודות,

רכים,

רכים,

שירותים יקרים, האב והבן נמצאים כאן, מוזמנים לעלות לבמה.

אההההההההההההה

ההההה

ההההההההההההההה

ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

It was very very very touching. It's brought back sad memories of what was our everyday life not too long ago.

And I just want to thank everyone that's here and ask everyone to continue to pray for our son so he can have a full שלמה.

Just like he said, השם promised him.

And just keep the faith up.

I didn't think my son would make it,

but you can all see his right here.

נתנו עוד אימתך,

הקדוש-תערוך הוא, נתנו עוד אימתך,

קדוש-תערוך הוא, נתנו עוד אימתך.

מה שלומך מותק?

אה, איזה ילד חמור, איזה מותק, איזה מותק, מה שלומך, טוב, ברוך השם,

ברוך השם.

אתה יודע כמה קידוש השם אתה עשית בעולם? כן. הרבה יהודים חוזרים בתשובה בזכותך? כן. ברוך השם. אתה שמח? כן.

וואו, יא בי, יא בי. רוב הצלם האלקטיבי ישראל עשו בשבילך, איזה יופי.

רפואה שלמה. רפואה שלמה, והם ציירו ואמרו, תביא לי את זה, תביא לי את זה. סיפרתי ממנו שאתה צריך לבוא לארץ,

לא רואה את הרב, אתם אמרו, אנחנו רוצים לבוא לתת לו את זה.

וואו,

ככה, יש לך לקנות בחדר.

תודה.

אתה רוצה ללכת לכותל המערבים? כן. להתפלל שמה? כן. מה אתה תבקש?

נגיד שאתה עומד עכשיו מול הכותל המערבי, מה אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא?

מה עוד?

להיות חזק ומה עוד?

מעשות מצוות ומה עוד?

שיבנה בית המקדש