הלכות תענית אסתר ומקרא מגילה – חיוב הצום, דיני תשלומין וזמני קריאת המגילה להלכה ולמעשה

 - - - לא מוגה! - - - 

יום טז באדר הוא מרגיש מצוין תגיד לו עכשיו אתה צריך לצום להשלים את מה שהיה זה ההבדל בין זה לזה ולכן אנחנו מסתכלים אם האדם הזה היה מעיקרה פטור כגון חולה אפילו חולה שאין בו סכנה הוא פטור מעיקרה לזה לא צריך תשלומין אבל אם הוא בריא אין לו חום אלא שזה רק כאבים בשביל הכאבים בלבד אנחנו יכולים להתיר לו לאכול אבל לזה אנחנו מצריכים תשלומין. גם ביום צום תענית אסתר יש לנו את הסדר של קריאת התורה. ויחל משה גם בשחרית וגם במנחה, גם אמירת ענינו. יש לך את האנשים שברוך השם בן פורת יוסף 10שה אנשים צמים עליבה דקולע עלמה. אתה אומר גם את עננו ברכה בפני עצמה גם קריאת ספר תורה. הדינים שלמדנו בהלכות תענית, מה שנאמר שם נאמר גם פה. וכך אומרים להם לנהוג ולעשות בלכתחילה. מרן מסיים שיש נוהגים שצמים יש מטענים שלושה ימים זכר לתענית אסתר. כך כתבו הגאונים בשם מסכת סופרים. מה הרי אמרנו קודם שכל זה זכר למה שהיה אצל אסתר המלכה וצומו עליי אל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לקבוע את זה לכל עם ישראל אי אפשר לא מתקנים לא גוזרים גזירה על הציבור עם רוב הציבור לא יכולים לעמוד בזה אבל אנשים חסידים ואנשי מעשה שיכולים צמים שלושה ימים מחלוקת מתי השלושה ימים לפי דעת מרן מרן מבין את מסכת סופרים שהכוונה היא שני וחמישי ושני. כך מרן כותב למעלה בבית יוסף סימן תכט. אז הוא צם יום שני יג אדר, יום חמישי טז באדר ושני שאחריו יום שני כ באדר. אלה הימים אני בא דמרן. אבל לא כל הפוסקים הלכו בדרך הזו. יש שחולקים מביאים מקורות אחרים וצריך לפי דעתם לצום שלושה ימים רצוף יא יב ויג שלושה ימים רצוף לצום כותב הגאון חידה בכיסא רחמים שכך היה נוהג רבנו חיים בן עתר בעל אור החיים היה צם שלושה ימים לילה ויום לא כמו אלה שעושים שביטת רעב אז הם אומרים שהם לא אוכלים אבל הם שותים כל היום הם שותים קוקה-קולה דברים בטילים זה לא נקרא צום כאן הצום הזה ממש לא אוכלים וגם לא שותים אבל הנפקמינה תהיה לשנה הזו השנה הזו יא יחול ביום שבת אז אלה שצמים שלושה ימים במקום שלושה השנה הזו יש להם רק יומיים יב ויג ראשון ושני בלבד יום שבת אינה ואמנה שיצומו זה הדין שנאמר לגבי השנה הזו יוצא מן הכלל שיהיה להם רווח והצלה יהיה להם הנחה של יום אחד אבל כל זה אנחנו אומרים למחמירים הנפקה מיניו איך עושים את החסידות והחומרה לדידן מה שאמרנו מעיקר הדין מספיק יום אחד זהו יום יג באדר השנה יחול ביום שני וכולנו חייבים בצום הזה מעמוד השחר על צת הכוכבים עמוד השחר ביום צום תענית אסתר הוא 4 וחצי לכן אדם שקשה לו מאוד עצום הוא רוצה להתנות רוצה לקום מוקדם בארבע לאכול יכול יש לו רשות על ידי התנאי יכול לאכול מוקדם בארבע בתנאי 4 וחי הוא מסיים יצחצח שיניים ויתחיל את הצהור אבל לפעמים השעון בוגד בדיוק אותו ערב הבטריה נגמרה והשעון מצפצף לו ב4 ו3 גמרנו עבר הזמן, אין אפשרות לאכול ב43 כיוון שהגיע כבר עמוד השחר, הצום מתחיל בעמוד השחר 4 עד צ הכוכבים שש ודקה אחת. זה הדין של הצום. כל אדם בריא חייב בצום הזה מעמוד השחר עד צת הכוכבים. אני עובר לסימן תרפז. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. ושלילה זמנה כל הלילה ושל יום זמנה כל היום מהנצחמה עד סוף היום ואם כראה משעלה עמוד השחר יצא הגמרא במסכת מגילה בדף ד מביאה את ההלכה הזו כמו שהם צעקו בזמן שהייתה הגזירה צעקו יום ולילה כמו שהפסוק אומר אלוהיי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומי. אז כך גם אחרי שנעשה לנו הנס, ההודעה לבורא עולם על הנס על ידי קריאת המגילה, לא מספיק פעם אחת, אלא פעמיים באהבה, גם בלילה וגם ביום. וכך עושים כל עם ישראל, כולנו, ברוך השם קוראים את המגילה, מקיימים את המצווה כהלכתה פעמיים, לילה ויום. הזמן של קריאת המגילה בלילה, הזמן המהודר. צ הכוכבים. מרן לקמן בסימן תרצב סעיף ד מרן מביא שבשעת הדחק יכולים להקדים מפלג המנחה אבל שאין לנו שום דוחק שום בעיה צריך להמתין לצאת הכוכבים צת הכוכבים כמו שאמרנו שש ודקה יכולים להתחיל לשם איחוד קודשה בריך הוא לברך את הברכות ולהתחיל במצוות מקרא המגילה אלה שהם מחמירים המהדרין מן המהדרין שרוצים להדר במצוות מקרא המגילה הם עושים את מה שאמר הגאון רבנו חיים אבולפיה שמחכים לצאת הכוכבים דרבנותם מחכים לשעה 7 ורק אז מתחילים במצוות מקרא המגילה זה לא דין מצד הדין אין חובה לחכות עד רבנותם אבל אדם שיכול אין לנו שום עבודה באותו לילה אין לנו שעת הדחק בקלות רבה יכולים לשבת ולשמוע דברי תורה מהחכם אחרי תפילת מנחה יש לנו את הזמן יושבים שומעים את ההלכות ואחר כך בשבע יקראו את המגילה המחמיר תבוא עליו ברכה אלה הדברים שהיה מצווה רבנו חיים אבולעפיה כך הוא הנהיג בקהילה שלו שיקראו דווקא בצד הכוכבים דרבנותם וכך גם אנחנו עושים פה 50 שנה אנחנו קוראים פה את המגילה ולעולם צד הכוכב בים דרבנותם בעזרת השם גם השנה הזו היא מדידנו רבנו משה חבוש בעזרת השם נקרא את המגילה כמו בכל השנים כולם אז מי שיכול ציבור כמו שלנו אין בעיה אבל יש מקומות שהדבר קשה להם ובפרט לאותם בני הפרזים שקוראים את המגילה בליל יד אחרי הצום הם מגיעים לא אכלו ובינתיים קוראים את המגילה עד שיגיע לבית ב8 קשה להם לכן הם רוצים מיד להתחיל בשעה 6: מעיקר הדין אין בעיה בדבר יש לנו כמה וכמה ספקי ספקות ולכן יכולים להתיר להם בלכתחילה לקרוא בשעה שש גם לאותם אנשים שמחמירים בכל מוצאי שבת לא עושים מלאכה עד צד הכוכבים דרבנותם אף על פי כן כאן הדבר הרבה יותר קל ולמה יש לנו כאן ספק ספקה הרי ידוע מה שכתבו הרדבז הפרי חדש בקונטרס בשמשה והגרה בסימן רסא שגם רבנו תם אמר את החידוש שלו באירופה צרפת לא פה פה הוא מודה ל הגאונים אז יש לנו ספק ספקה אולי ההלכה כהגאונים אפילו אם תאמר כרבנו תם אולי במקומות האלה גם רבנו תם מודה שכבר בשש אפשר לקרוא את המגילה זאת ועוד כבר בפלג גם מנחה אפשר אז גם לרבנותם אפילו אם תאמר שעה שש עדיין זה לא צ הכוכבים אבל שעה שש זה פלג המנחה של רבנו תם זאת ועוד התלמוד ירושלמי דורש את הפסוק החודש אשר נהפך להם לומר שכל החודש כשר למקרא המגילה אז נכון הדבר שאנחנו צריכים לקרוא בליל טו אבל מעיקר הדין גם לפני כן אפשר שמה ירושלמי אומר אדם שמפליג באוניה צריך לצאת לא יהיה לו מניין ומגילה כשרה ביום יד כבר בראש חודש יכול לבוא ולקרוא את המגילה אז כך הוא הדין גם פה נוכל לצרף את זה לפחות לגבי שעה שש ולכן אמרנו כל זה חומרה יפה אם הציבור יכולים יש להם חכם שיגיד להם דברי תורה דברי אלוקים חיים עד שבע זה מצוין זה נפלא כך כדאי לעשות כזה ראה וקדש יש הרבה בתי כנסת בשכונות שלנו כאן בן פורת יוסף ועמך כולם צדיקים שקוראים את המגילה בשעה 7 כמו שאנחנו עושים אבל מקום שזה לא מסתדר לפעמים זה לא הולך העסק לא מסתדר להם הגבאי אומר לך לציבור שלנו זה קשה מאוד זה תורח ציבור אז יכולים ולכתחילה לעשות את המניין בשעה שש אנחנו מדגישים את ההבדל בין דין לבין דבר שאינו דין אלא חומרה וחסידות בלבד. עבר הלילה ולא קרא את המגילה. לא הרגיש טוב או מסיבה אחרת. אין תשלומין ביום. בתפילות יש תשלומין. אתה אומר שחרית שתיים למי שלא יתפל ערבית. אבל במקרה מגילה עבר זמנו הפסיד ואין לו אפשרות ביום לקרוא פעמיים אלא קורא פעם אחת בלבד. ובזו מקיים לפחות את חובתו ביום. ולא חשוב לנו אם היה דבר שוגג מזיד בין בשוגג בין במזיד בכל מקרה הפסיד את מה שלא שמע בלילה. ולכן כל אדם ישים לב לא להתעסק בדברים אחרים גם אם יש לו איזה דבר דחוף יתחה את כל הדברים. דבר הראשון חייב קודם כל בראש ובראשונה אך ורק במצוות מקרא המגילה. והגמרא מביאה שמה כהנים בעבודתם לביאים בדוכנם ישראל במעמדם כולם היו מבטלים את העבודה והולכים לשמוע מקרא מגילה וכאן סמכו בית מדרשו של רבנו הקדוש למרות שזה ביטול תורה ביטול תורה דרבים של מאות אנשים היו מפסיקים והולכים לבית הכנסת הגדול לשמוע את מקרא המגילה ברוב עם גם בבית המקדש היה מניין גם בבית מדרשו של רבנו הקדוש היה מניין אבל שמה לא היה ברוב עם כאן איך אתה מפרסם את הנס ברבים שיש לך קהל עצום קהל גדול זהו הפרסומי דניסא שצריך לעשות וזה מה שהיו עושים גם הכהנים וגם בית מדרשו של רבנו הקדוש אלה הדברים שנאמרו בגמרא וכך פסקו לנו כל הפוסקים במי דברים אמורים אם בבית הכנסת הגדול יש שקט אבל אם בבית הכנסת הגדול שיש שמה אמנם קהל עצום אבל גם יש רעש גדול אם יש רעש גדול האדם הזה לא מסוגל לשמוע את החזם אי אפשר לקיים את המצווה כהלכתה בזה אין ברירה ילך למקום יותר קטן כדי שיזכה וישמע את הכל בצורה מסודרת כאן אצלנו בן פורת יוסף יש יותר מ-200 איש גם קהל גדול וגם ברוך השם יש שקט הציבור שלנו מטורבט. אף פעם לא קרה לנו שבאמצע המקרא המגילה שהמן יתקשר בטלפון לאיזה מישהו ופריע לנו. הציבור שלנו כולם אנשים מתורבטים. אין לנו כאן פלחים בליל פורים. כך שאדם בא הכל בסדר. אבל יש מקומות שלצערנו יש שמה פלאחים אין רבים אתה עם הארץ ובאמצע לך תדע יתקשר המן תקשר אחשוורוש אולי זרשטי אני יודע מי ולכן התרחק האדם מאותם המקומות כדי שיוכל באמת להקשיב ולשמוע את מקרא המגילה בלי הנפצים של הילדים בלי רעש או טרדות אחרות אלא יוכל להיות מרוכז ולשמוע בהגשבה בנחת את כל המגילה כולה מההתחלה ועד הסוף הרב בדין הראשון שהרב אמר אלה של קוראים ביד שבע גם לנו יש פעם בכמה שנים פורי משולש וגם אנחנו קוראים את המגילה בליל יד ואנחנו עושים גם באותו לילה את המצווה כהלכתה צד הכוכבים דרבנותם הקצד מיד אחרי שמתפללים ערבית. אנחנו מפסיקים אחרי ערבית ולא מתחילים את המגילה, אלא אנחנו מתחילים באמירת השיעור. בינתיים הגבאים דואגים לאנשים, מביאים לאנשים כיבוד, מביאים להם בשפע תפוחי עץ, בננות, עוגות, שתייה. אז ישאנשים, החכם מדבר והם בינתיים יכולים לטעום, שוברים את הצום, יכולים לטעום. כך שאף אחד לא בוער לו להגיע מהר הביתה. ברגע שאדם שותה תה או שתייה אחרת הואברוך השם נרגע ויכול לחכות בסבלנות עד צד הכוכבים דרבנותם. אז אם באותו בית הכנסת הציבור שלהם מסכים להסדר הזה, להצעה הזו שאנחנו אומרים, תבוא עליהם ברכה. אם הציבור מסכים, משתף פעולה איתנו זה מצוין. אבל לפעמים כמו שאמרת יש ציבור שלא מסכים. רוצים בשש. טוב, אם הם לא מסכימים, אמרנו מעיקר הדין מותר. אמרנו כמה ספקי ספקות כדי להתיר בלכתחילה גם בשעה ש אבל כשהציבור יכול, אדרבה מצווה גוררת מצווה. ישבו בינתיים, ישמעו דברי הלכה, דברי אלוקים חיים. כל המצוות כולם נדחות מפני מקרא מגילה. זאת אומרת בראש ובראשונה רק מקרא מגילה. אחר כך תתעסק בדברים אחרים, במצוות אחרות. יש רק מצווה אחת ויחידה שהיא קודמת למצוות מקרא המגילה והיא מת מצווה שאין לו כוברים. הגמרא במסכת ברכות יט הגמרא שמה עוסקת בכהן או נזיר שהתורה מזהירה את שבט הכהנים בפרשת אמור על נפשות מת לא יבוא לנפש לא יתמא בעמיו אסור לכהן להיטמא ואם הכהן הזה כהן גדול לא רק שאסור לו להתאמ זר אלא התורה אומרת אפילו לשבעה קרובים לאביו ולאמו, לאחי ולאחותו, גם להם אסור לו להתמרה המיוחדת שיש בכהן גדול. אבל יוצא מן הכלל, הגמרא מביאה שם אפילו כהן גדול ונזיר, יש בו שתי קדושות, מת מצווה הוא חייב להתמ והגמרא דורשת את זה מהדיוק של הפסוק המילה מיותרת לאחותו. מזה אנחנו מדייקים ואומרים לאחותו הוא לא נטמע אבל למת מצווה צלם אלוהים ברא את האדם כדי שאותו המת לא ילך לאיבוד שלא יהיה לו ביזיון ולכן למת מצווה אנחנו אומרים שכן צריך להתמע אז אם אתה אומר אפילו כהן גדול ונזיר כל וחומר כאן אצלנו שאנחנו דוחים בינתיים את מצוות מקרא המגילה שילך קודם כל לטפל באותו מת מצווה ורק לאחר לאחר מכן יבוא ויקרא את המגילה. אנחנו מקדמים בברכה את מורנו ורבנו ראש ישיבה כף החיים רבנו יעקב חיים סופרסימה ואבא אומר חיבה דו יברך אותו שמו בופסתו