http://live.shofar-tv.com/videos/3160
8-9-13
התורה נקראת אש דת, "מימינו אש דת למו", תורה שנתן הקב"ה למשה אש לבנה חרוטה באש שחורה, כמו שמובא בילקוט דברים ל"ג. וברש"י אש דת שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה. עד כאן לשון רש"י.
יסוד לקנין התורה הוא אש שחורה. כשמנו במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם מיעוט שינה, מיעוט תענוגים, קבלת יסורים, זה כמראה אש שחורה, וכן מה שאמרו ז"ל שחורות כעורב, מי שמשים עצמו אכזרי על בני כעורב, כגון אש שחורה, מי שרוצה להיות תלמיד חכם צריך להיות אכזרי על בניו כעורב. אבל כשיתבונן שהתורה משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו, בנערותו מה הוא אומר? "וקווי ה' יחליפו כח", בזקנותו מה הוא אומר? "עוד ינובון בשיבה", כמו שכתוב בקידושין פ"ב, זהו כבר כגוון של אש לבנה, שהמהות היא להאיר ולא לשרוף.
סוג האכזריות שמשים תלמיד חכם עצמו אכזר על בניו ובני ביתו בשביל מסירות לתורה הקדושה הוא סוג אכזריות של רופא מנתח, אבל בעצם זה מההרגש של רחמנות שהוא משתתף בצערו של החולה האומלל שסכנה מרחפת עליו ומתאמץ להצילו.
כן הוא המתאכזר בשביל התורה, הוא מרגיש את גודל הסכנה גם לו, גם לבני ביתו אם יגדלו ללא תורה, על כן הוא מתאמץ בתקיפת הדעת, תקיפות הדעת, להתאכזר ולהתגדל בתורה, והתוצאות מזה - שבנערותו יחליף כח. החולה שמוכרח לצמצם מזונו ושאר תענוגים אין לו להביט מה שנראה שהולך ופוחת ממשקלו ונעשה צנום, אין דבר, כי סוף סוף ע"י דבר זה יחליף כח. זהו הגוון האמיתי של מיעוט שינה, מיעוט תענוגים ואפילו קבלת יסורים. אם רק זכה שהם לעמלה של התורה, הוא יחליף כח מהם, ומהמראה שנראה כאש שחורה יתהפך לאש לבנה, יחליף מזה כח בנערותו וגם יתקיים בו בזקנותו "עוד ינובון בשיבה".
הכותב בשבת שתי אותיות חייב מיתה, עבור פעולה קטנה וקלה כזאת יוצא לי סקל, אבל כשיתבונן ימצא שבעצם אש לבנה הוא יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. כל אומות העולם, אפילו שכבר סידרו אחרינו לעצמם יום שביתם, אבל לא זכו למנוחת הנפש, לא זכו לקדושה, לא זכו למעין עולם הבא. אמנם אין להם את האש השחורה, הם אינם מחוייבים מיתה עבור מלאכת שבת, אבל לא זכו לעיקר המתנה של יום מנוחה וקדושה, וטרודים המה ביצרם ביותר ביום שביתת גופם, ועלולים למעשים העכורים ביותר, שנאמר, נכרי ששבת חייב מיתה, כמו שמופיע בסנהדרין נ"ח ובהרמב"ם בהלכות מלכים.
אולם ניתנה בחירה חופשית לאדם שבכוחו ובידו לשים אש שחורה, בידו לבחור להיות רודף אחר הכבוד, בידו לדחוק רגלי השכינה כביכול, אבל גם בזה הוטבע סדר העולם שמפה על ידיו הוא משתלם, וחטאים תרדף רעה, ואם עולה בידו להשתמש לפי שעה אבל סוף כל סוף ילכד ברע. זהו מה שהתורה נתנה אש שחורה על גבי אש לבנה. גם האש השחורה זה בחינה של אש לבנה, למי שמשתמש בה כפי שהיא רוצה, אבל אם חלילה לא משתמש בתורה אלא בוחר ברע מרצון, זה יהיה אש שחורה ממש.
כתוב כל הפוסק מדברי תורה מאכילים אותו גחלי רתמים. רותם זה עץ שהגחלים שלו הם מחזיקים הכי הרבה זמן, עד שהם כבים לוקח המון המון שעות, אז מאכילים אותו גחלי רתמים.
בודאי נראה בזה מראה אש שחורה, מי שפוסק מדברי תורה מאכילים אותו גחלי רתמים ודאי אנחנו רואים בזה אש שחורה, אבל כשיתבונן בעצם מהות התורה, שבאותה שעה שלומד עסוק הוא באש לבנה שמאיר את שכלו להבין ולהשכיל עד שהוא מתדבק בבורא יתברך שמו בזכות התורה, כמאמר הכתוב "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום", והדברים הם כפשוטם, כמו שיש דבקות גוף ונפש שחיבורם ודיבוקם זה יסוד החיים, אז זה ודאי אש לבנה, ואם הוא פוסק אז אש שחורה, מאכילים אותו גחלי רתמים.
ומצינו בש"ס, שרבי טרפון אמר לרבי עקיבא, הפורש ממך כפורש מן החיים, מי שפורש מרבי עקיבא כפורש מן החיים. וכן מצינו להרמב"ם ז"ל בבבא קמא, שהוא אומר שהפורש מרבינו הרי"ף זללה"ה כפורש מן החיים.
מעתה אין פלא על הפוסק מדברי תורה שמאכילין אותו גחלי רתמים, מפני שמפסיקתו מדברי תורה נראה שהוא תופס שמה שאמר הכתוב "הלא כה דברי כאש נאום ה'", הוא תופס שזה אש של הדיוט שמהותו בעיקר לשרוף, הוא מביט על התורה כעל אש שחורה שהוא ירא לגשת אליה, וקל בעיניו להפסיק מדברי תוה שמתרחק ע"י זה שלא יכבה מגחלתה של האש שחורה. על כן ענשו הוא מידה כנגד מידה, שמטעימים אותו מגחלים של אותה אש שחורה כפי דעתו ומעשיו, כי כך היא המידה, הבא להטמא מעט מטמאין אותו הרבה.
גם הוטבע במציאות הבריאה שכל נעימות של רצון חומרי, זה כשותה מים מלוחים לצמאונו, בשעה שאדם צמא ושותה מים מלוחים הוא נצמא יותר, הוא לא מרווה את עצמו, ככה זה הנעימות של הרצון החומרי, נדמה לו בשעת גמיעתו שזה לח וקר ומרווה לצמאונו, אבל המציאות שצמא יותר, וגם מוסיף שקודח בלבו ממש מהמים המלוחים. כך הוא הפוסק מדברי תורה לדברים בטלים, ומכל שכן לדברים אסורים, נדמה לו שהוא מדבר מעט דברים בטלים, יהיה אח"כ דעתו יותר צלולה לגרוס באורייתא, יש טפשים כאלה אומרים שצריך קצת ככה אתה יודע להשתחרר בשביל שהוא יוכל להכנס בצילותא ללמוד אח"כ את הסוגיה בעיון, אבל באמת זה להיפך, שהמעט דברים בטלים ש...