מי יכול לבנות מאה ישיבות | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

צור ילדך תשי ותשכח אל מחולליך.

אם האדם משקיע את כל כוחותיו וסגולותיו שחננו בהן הקדוש ברוך הוא לצורכי גופו וענייניו וסידור בני ביתו ומשפחתו וכן למען הנאת החיים המופלגות

הרי כך מתמעטים כוחותיו לשמש לעבודת השם ולעסוק בהתמדת התורה מתוך שהוא מעביר את כל כוחו לצרכים החומריים.

הוא מתרוקן ולא נשאר לו דבר בעבור תורה, חוכמה ומוסר.

כל הסגולות הטובות נשכחות ממנו ותש כוחו ממנו.

אז השם חנן כל אדם בכוחות,

בסגולות,

ואם הוא משתמש בהם לענייני העולם הזה, את צרכיו וצורכי בני ביתו או להנאות חיים שיש לו,

כמובן כנגד זה מתמעט הכוחות שלו לעבודת השם ולהתמיד בתורה ומצוותיה.

והוא מתרוקן

ולא נשאר לו בעבור התורה והחוכמה והמוסר,

כי הסגולות נשכחות ממנו ותש כוחו.

זה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

תורה מטשת כוחו של אדם.

היינו שאם האדם משקיע את כל כוחותיו, סגולותיו

וכישרונותיו בחוכמת התורה וקדושתה,

שקידה והפלגה בחוכמת התורה,

לא נשאר לו דבר בעבור ענייני עולם הזה.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, במדרש,

התורה משולה לחבית מלאה דבש.

אם נתנו לה חבית רביעית מים,

יצא כנגד רביעית דבש מתוכה.

כך,

אם הכנסת דברים אחרים בתוך לבך,

יצאו דברי תורה כנגד מה שהכנסת.

צור ילדך תשעי,

אומר אספורנו,

וגם אתה ישורון המעיין.

בפנותך אל התענוגים

תנשא חוכמתך בידיעתך,

בגודלו יתברך שמו.

אם ניצלת את כל הכישרונות שלך לתענוגים,

השקעת את כל המרץ להנעת גופך וסידורי ענייניך,

יחסרו לך כל הכלים היפים שחנן לך השם לך ולנפשך.

כשפונים אל התענוגים,

שוכחים את חוכמת וידיעת השם להתבונן בגודלו.

על הפסוק בשיר השירים מעולפת ספירים אומר המדרש,

בן בית אחד היה לו לרבן גמליאל,

והיה למוד להיות נוטל קופה של ארבעים שאה,

ומוליכה אצל הנחתום, כמות אדירה שהיה מסוגל לשאת ולסחוב אל האופה.

אמר לו רבן גמליאל,

כל הדן חילה טבע יטבח ולת עשיג באורייתא.

יש לך כל כך הרבה כוח גדול וטוב ואתה לא מנצל את זה לעסוק בתורה?

המתנות כהונה אומר,

כל כוח יפה יש בך,

כל זה הכוח היפה שיש בך ואין אתה עוסק בתורה?

כיוון שהתחיל לעסוק בתורה נטל שלושים שאה,

נטל עשרים שאה,

נטל שניים עשר שאה,

נטל שמונה שאים,

כיוון דה גמר ספרה,

אפילו קופה של שאה לא היה יכול לסבול,

ואית דהמרי אפילו בגד דק לא היה יכול לסבול,

אלא אחרים היו מעבירים מעליו,

כי הוא כבר לא היה יכול מרוב החולשה לקיים מה שנאמר, מעולפת ספירים.

התורה מטשת כוחו של אדם החומרי,

בגלל שאת כל הכוח הוא נותן לרוחני.

מסבירים,

כשריש לקיש היה לו כוח לקפוץ את הנהר,

אחרי שקיבל עליו לחזור בתשובה,

מיאט תש כוחו לא יכול היה לקפוץ יותר.

מה הפירוש?

מסבירים, זה כל כך נראה לו טיפשי לקפוץ מעבר לנהר,

שכבר לא היה לו כוח לזה.

זה כמו בן אדם, חזר בתשובה,

הוא היה שחקן כדורגל,

אז אומרים לו, בוא, הוא רואה את זה טיפשי, אווילי,

מה אני אבעט בכדור, ארדוף אחרי כדור ואבעט בו?

מה יש לי לעשות עם זה?

זה מתיש לו את כל הכוח להבלים ולשטויות.

בחובת הלבבות בשער הביטחון כתוב, ובמה הוא דומה?

לאדם שהוא הולך במדבר והכביד עליו עצמה.

הוא מצא מים שאינם מתוקים בבור אחד.

הוא שמח בהם שמחה גדולה,

שתה מהם עד שרבה מהם.

הלך מעט

ומצא מעיין נובע מים מתוקים,

אבל דאג על מה שקדם ושתה המים הראשונים הרעים,

וכעת אין לו מקום בגופו לשתות את המים המתוקים.

כך,

מי שניצל את הכוחות והעמל להבלי העולם הזה הוא עייף ומחוסר כוח לעמלה של התורה.

אתה שומע אנשים, אתה בא לשיעור?

איך אני אבוא? אני הרוג.

גמור, אני גומר יום עבודה, אני מתמוטט.

בטח.

שתית מים הרעים,

מילאת את עצמך בהם.

איפה יש לך מקום עכשיו למים מתוקים,

היה נובע?

ברור, אם התשת את כוחך בחומר,

מאיפה היה לך כוח לרוח?

ואז סבא מנוורדוק, זכר צדיק לברכה, אומר, תשמעו דבר מדהים.

מה שאדם משקיע עמלו וכוחותיו בעבור משפחתו,

היה יכול לייסד מאה ישיבות.

כמה אדם טרוד בענייני המשפחה כל הזמן, הכל סביב המשפחה.

לדאוג פה, לדאוג שם, להביא שם, לחזור, לחזור, לחזור, לחזור, לחזור, לחזור, לחזור, לחזור, הכל מסביב למשפחה.

בכוח הזה שהוא משקיע במשפחה אחת,

היה מייסד מאה ישיבות.

והנה אתם רואים מה עשינו בחמישה חודשים.

בית מקדש מעד לתפארת.

בחמישה חודשים.

יש אנשים בחמישה חודשים

היו סביב המשפחה איך לפתור את הבעיות של המשפחה ככה ככה, ועוד לא גמרו.

אנחנו לפחות לפני סיום.

והם לא גמרו,

והם לא יגמרו,

ו-70 שנה הם יחיו ולא יגמרו.

אז החשבון מתחיל להיות רציני.

למה?

כי אם חמישה חודשים מייסדים בית כנסת ובית מדרש,

אז בשנה לפחות שניים.

אז בחמישים שנה כמה זה?

מאה.

צודק, הסבא מנוברדוק.

זה בדיוק החשבון.

לא יאומן כי יסופר.

ועוד נשאר עודף.

אפשר עוד כמה

על הדרך.

מכאן לימוד לכל האנשים שרוח השם מפעמתם.

כי ידעו שאשמת ירידת התורה והמוסר בעולם תלויה בראשם.

כי לו היו גדולים באמונתם ובתיקון נפשם,

בוודאי היה זה משפיע גם על הרחוקים.

אוויר העולם היה מתבשם מכוח תורתם.

ואם יש חסרון בעולם בתורה, ביראה ובמידות טובות,

ומפני החסרונות שיש במחנה היראים שמשקיעים את הכוחות והמרץ להנאת עצמם בצורכי משפחתם.

שמעתם?

לימוד לכל האנשים שרוח השם מפעמתם,

והוא לא פונה לאנשים פשוטים,

לאלה שרוח השם מפעמת בהם,

ידעו שאשמת ירידת התורה והמוסר בעולם כולו תלוי בראשם.

אם היו גדולים באמונתם ובתיקון נפשם,

בוודאי ש...

זה היה משפיע גם על הרחוקים.

אוויר העולם היה מתבשם מכוח תורתם.

ואם יש חסרון בעולם בתורה ביראה ובמידות טובות,

הוא מפני החסרונות שיש במחנה היראים,

שמשקיעים את הכוחות והמרץ להנאת עצמם וצורכי משפחתם.

גם יחיד יכול להשפיע אם ליבו בוער כאש באהבת השם.

ואם העולם לקוי בהכרת אחדות הבורא,

ואם מידרדרים הם במוסר נפשם ומשחיתים עצמם בתאוות המכוערות,

האשמה אצלנו והחסרון בנו.

בשלי היה הסער אמר יונה ולא תלה את זה בעובדי עבודה זרה שהיו בספינה.

בשלי היה הסער.

זאת אומרת,

כבר אמר בעל ספר הברית שהוא פשפש שנים רבות לברר מדוע לא בא גואל צדק,

וראה שבדורו יש תורה ויש גמילות חסדים ויש מצוות ויש הכול. מה חסר?

והוא לא הבין למה לא בא גואל.

בין תקופתו של הגאון מווילנא,

לפני כ-250 שנה,

והוא לא מבין למה לא בא גואל.

בסוף הוא הגיע למסקנה.

כל אחד דואג רק לעצמו.

גם התורה שהוא לומד לעצמו.

כל מה שהוא עושה לעצמו.

ולכן לא בא גואל צדק.

צריך לפעול למען אחרים.

על זה דיברתי אתמול בהרצאה בראשויים.

וביקשתי שיעתיקו את מה שעשיתי פה ויבנו בית מקדש שני.

קהילות פס שתיים

בבית מדרש.

בהתנדבות, כמו שעשינו פה,

הצביעו עשרה,

אבל באו לפה כבר עם הרשימה.

יש עשרים וחמישה שכבר נרשמו,

ועוד רבים שאמרו שהם רוצים להירשם.

וככה צריך להעתיק את זה בארץ ובעולם,

שיתקבצו אנשים כחבורה קדושה במסירות נפש לתת מעונם ומהונם לבנות להם קהילות לתפארה של אנשי אמת שמחוברים יחדיו ורוצים לעשות את רצון הבורא.

כי כל החסרון שיש בעולם זה שכל אחד דואג לעצמו ולא לזולתו ולא לאחרים.

ואמרנו אתמול

שמי שרוצה ביום הכיפורים לזכות בדין,

שיהיה איש שהציבור צריכים לו.

וממילא אם הוא הולך לבנות בית מקדש מעט,

הציבור צריכים לו, כי כולם רוצים בית תפילה ולא סתם,

ולא מפואר רק ביופי חיצוני,

אלא היופי הוא פנימי, איך הוא נבנה מאנשים שנשאם ליבם לעשות במלאכה.

אנשים שנדב אותם ליבם ברוחם לתת ולעשות במסירות נפש.

ככה בונים את היכל השם,

כך רצה השם שיבנו את המשכן ולכן הוא קיים לעולם.

בית מקדש מעט זה,

יוציא הרבה ישועות לעולם,

ויעתיקו בעזרת השם את הדבר הזה בכל אתר ואתר,

לתפארת

הקדוש ברוך הוא ולעבודתו התמימה, אמן כן יהי רצון.

רבי חנניהו בן עגשיו אומר,

ראשו הקדוש ברוך הוא של כל המצוות,

וכל הכל כולם כל המצוות,

שאני אעמוד עליו מהפרופסור מאסר בוער.