טעמו וראו כי טוב השם | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

בבקשה.

בבקשה.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

כנסת נכבדה, נכבדה.

כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו

ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה.

אומר רשי,

לא לחינם אתם מגיעים בה,

כי הרבה שכר תלוי בה,

כי היא חייכם.

התורה הקדושה,

אין מצב שאדם יגיע בה בחינם.

הרבה שכר תלוי בה,

כי היא חייכם.

בא לידי סדר דרך הלימוד,

על פי דעת רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו, אמן.

ומובא שם שהעולם מתרשלים מלימוד תורתנו הקדושה,

מפאת מידת השכחה שטבועה באדם.

מאחר ששוכחים מה שלומדים,

נדמה להם כי יגיעם ותורחם לריקו,

ועל כן מתרשלים לגמרי.

הוא מביא,

דלעתיד מזכירין לאדם את כל מה שלמד ואף מה ששכחת.

והוכיח מדברי המדרש בקהלת רבה פ״ב, סימן א׳.

רבי חזקיה משום רבי סיימון ברבי זבדי אמר.

כל התורה שאתה לומד בעולם הזה,

הבל הוא לפני תורה בעולם הבא.

לפי שבעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח,

אבל עתיד לבוא, מה כתוב בירמיה ל״א?

נתתי תורתי בקרבם.

מכאן למד רבי נחמן מברסלב,

שמה שאתה שוכח פה מזכירים לך שם, ואין יגיעך לריק.

ונראה לומר שאל לאדם להתייאש ולהתרשל כשהוא לומד תורה ושוכח,

ואינו צריך לחשוב כי הגיעתו לריק.

היות ואם תכלית לימוד התורה היה רק לדעת את התורה,

ללמוד מסכת בבא קמא,

שידע את כל דיני נזיקין ותו לא,

אזי אם שוכח את אשר למד,

ודאי שהוא התייאש ויתרשל.

היות וטבע האדם הוא שאם לא רואה תועלת מיגיעתו,

אינו מרגיש סיפוק בנפשו.

אך על כל בן תורה לדעת.

כי תכלית לימוד התורה אינו רק מה שיודע את דיני התורה שלמד,

אלא כמו שאמר רבי מאיר,

כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה.

ולא עוד,

אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו,

נקרא ריע, אהוב, אוהב את הבריות,

משמח את המקום,

משמח את הבריות,

ומלבשתו ענווה ויראה,

ומכשרתו להיות צדיק וחסיד,

ישר ונאמן,

ומרחקתו מן החטא,

ומקרבתו לידי זכות,

ונהנים ממנו עצה ותושייה,

ונותנת לו מלכות וממשלה,

ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים.

תראו כמה מעלות למי שלומד תורה נשמע.

כל המעלות הללו אינן תלויות כלל אם האדם זוכר את אשר למד.

יגיעת התורה היא שמקדשת ומרוממת את האדם שיזכה לכל המעלות האלה אפילו אם הוא לומד ושוכח.

הוחמר בעולם הזה, כאשר אדם מתייגע בלימוד תורתנו הקדושה,

יש לו תועלת מרובה מהלימוד עצמו מאשר התועלת שזוכר את מה שלמד.

בזה אפשר להבין מדוע התורה בעולם הזה היא הבל כנגד המעלות העליונות

שהאדם מגיע עליהן משקידת וגיעת התורה.

ובסופו של דבר יקנה אדם בנפשו גם את המעלות התלויות בזיכרון,

כמו שמובא באבות.

מגלינו רזה תורה ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.

כי ה' ייתן חוכמה מפיו דעת ותמונה.

לכן, מי שמתרשל בלימוד התורה מפני ששוכח,

הרי הוא טועה טעות חמורה.

זוהי רק עצת יצר הרע שמפתהו בשטויות.

ועוד,

הרי אין להשוות את כל תענוגי העולם הזה לתענוג לימוד תורתנו הקדושה.

ככתוב בדברי דוד המלך, עליו השלום,

הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים.

וזה אינו תלוי אם האדם זוכר את אשר למד,

אלא בעצם לימוד התורה מרגיש את מתיקותה.

ואם לומדים תורה ולא מוצאים שום טעם,

אלא מרגישים כמו עול,

מסופק אני אם יקבל שכר על תלמודו בעולם הבא.

כי בעד תורה שלא לשמה מקבלים שכר בעולם הזה.

והרמב״ם אמר,

מי שעובד את השם מחמת יראה או לקבל שכר,

זוהי עבודת נשים וקטנים ועמי ארצות.

כי מי שלומד תורה ומקיים מצוות ואינו מרגיש את העונג

מהמתיקות במצוות השם,

זה סימן שאינו לומד ומקיים תורה.

השם באמת.

לכן בשביל התענוג והסיפוק שמרגיש אדם בעת לימוד תורתנו הקדושה חייב אדם לשקוד על התורה ואפילו אם שוכח את אשר למד.

כל זה אנחנו מדברים במי שלא שוכח מרצון

אלא במי שאין בו כל כך מידת הזכירה

כמובן שאם הוא ישנן הרבה מאוד פעמים אז ודאי שהוא יהיה רגיל על לשונו.

אבל בסתם כשאדם לומד פעם ושתיים ושלוש ייתכן שהוא לא זוכר כל דבר.

לא להתייאש כלל וכלל כי המעלות הנפלאות שמנה רבי מאיר נקנות גם עם שכעה

ובסוף זוכים שהוא נהיה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק.

גם זה מכוח התורה לשמה.

ואנחנו אומרים בתפילה עם מדושני עונג

כי העונג הגדול ביותר זה אם עושים את רצון השם יתברך.

ומרוב התענוג שיש לאדם מהתורה הקדושה לא רק שהוא לא יחשוב על שכר

אלא ירגיש בנפשו ויאמר איך משלמים לשם יתברך שנתן לנו תורה כזו שתמתיק לנו את חיינו בעולם הזה.

כי התורה היא סם חיים, צריך לשלם על תרופות.

וזה לא סם חיים מר אלא מתוק שאין כדוגמתו.

כמו שאמר מרן רבי איצלם מוולוז'ין,

זכר צדיק לברכה על המשנה,

הביא רץ למצווה קלה כבחמורה,

שאין אתה יודע מתן שכרן של המצוות.

והוא מקשה.

היה צריך לכתוב שאין אתה יודע שכרן של המצוות.

למה כתוב מתן שכרן של המצוות?

הוא מבאר שאין האדם יודע כמה עליו לשלם לקדוש ברוך הוא

לומר סליחות אה על שנתן לנו את התורה ומצוותיה.

ולכן אומר מתן שכרן מה שאתה צריך לתת עבור המצוות שהשם זיכה אותך.

קיבלנו מהקדוש ברוך הוא את התענוג האמיתי להתענג בו.

ובסופו של דבר ברור

כי מי שאינו מתרשל בלימוד התורה ולומד בשקידה,

מובטח לו שאחר כך יזכור גם את תלמודו.

ככתוב יגעת ולא מצאת?

אל תאמין.

ובזכות לימוד תורתנו הקדושה בגיעה ובשקידה נזכה עם כל בית ישראל לחתימה טובה ולביעת משהר צדקנו במהרה בימינו אמן.

רבי חנניו