טוען...

מה היא השמחה המותרת? | הרב אמנון יצחק

 בית כנסת קהילות פז, בני ברק
 תאריך פרסום: 21.09.2013, שעה: 19:17

הורדת MP4 הורדת MP3


"ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך". מצוה להרבות בשמחה זו, ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה, אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה, הם שהיו מרקדין ומספקים ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות. אבל כל העם, האנשים והנשים, כולם באים לראות ולשמוע. עד כאן דברי הרמב"ם פרק ח' מלולב.
רואים מפורש מדברי הרמב"ם, שלעמי הארץ ולאנשים סתם, לא הניחו להשתתף בשמחת בית השואבה, אלא לעמוד מן הצד ולהסתכל בלבד, וכן הוא אומר "ולא היו עושים אותה כל מי שירצה", ולכאורה הרי כל מצוה מהתורה, כל אחד מחוייב בה, ולמה לא הניחו להם.
כתוב אחד אומר, משבח אני את השמחה, וכתוב אחר אומר, ולשמחה מה זו עושה, לא קשיא, הא בשמחה של מצוה והא בשמחה שאינה של מצוה.
והנה, גם בשמחה של מצוה איתא בגמרא, מר ברא דרבינא אבד הילולא לברא, חזא לרבנן דאבו כבד חתו בה, היו שמחים יותר מידי, אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קיימהו ויעציבו, לקח כוס ששוויה ארבע מאות זוז ושבר אותה לפניהם והם נעצבו.
עוד מעשה, ורב אשי אבד הילולא לברא, חזינא הוא לרבנן דאבהו כא בד חטאו בה, עוד פעם, בשמחה היו החכמים שמחים מידי, אייתא כסא דזוגיתא חיוורתא, הביא כוס זכוכית מאד מאד מיוחדת ותבר קיימהו ויעציבו, וגם הם נשבר לפניהם, שבר לפניהם כדי שיעצבו.
בודאי מה שכתוב כאן בגמרא בברכות ל"א מבדחי טובא, זה שראו אלו האמוראים על רבנן ששמחו בחתונה, אז זה לא היה מוגזם ביותר, אלא בהרגשה דקה בחוט השערה יותר מן המידה, ובשל זאת הקפידו. אז ז"א גם שמחה של מצוה המותרת, גם זה צריך לדעת איפה הגבול עד איפה מותר לשמוח ועד איפה לא, וכדאי היה לשבור כלים של ארבע מאות זוז כדי למנוע חוט השערה העולה על המידה גם בשמחה של מצוה. אתם שומעים? כדי לשמור על הרמה שלא יעברו את הגבול, שזה נכנס עוד מעט לגדר של עבירה כמעט, כבד חטאו בה, שמחה אדרבה, צריך להגיד עד כמה שאפשר לשמוח יותר, לא, לא לעבור את הגבול, זה כבר יכול להכנס לגדר של הוללות, יש גדר בין שמחה של מצוה לגדר של הוללות, יש גדר שבח אני את השמחה ויש שמחה זו מה עושה, אז בהפרש הזה כדאי לשבור כוס של ארבע מאות תזוז, ז"א בעל השמחה מוכן לשבור כוס על חשבונו, ששוויה ארבע מאות זוז, כדי שלא תהיה תקלה אצלו בשמחה ששמחים חכמים, והוא דעת יחיד לכאורה, לא? הם רבים שמחים, הוא היה צריך להיות מבסוט ששמחים, אדרבה, לשמח חתן וכלה, לא לעבור את הגבול, עוברים את הגבול - שובר, אפילו שזה עושה הפסקה באמצע החתונה, כולם תמהים מה קרה פה. ובכן, כדאי לשבור כלים של ארבע מאות זוז למנוע חוט השערה העולה על המידה גם בשמחה של מצוה.
ובגמרא שם, רבי ירמיה הוה יטיב קמי דרבי זירא, חזיא דהוה כבדח טובא, אמר ליה לא סבר למר בכל עצב יהיה מותר? אז כשרואה רבי ירמיה את רבי זירא שהוא שמח יותר מידי, שמח הרבה, אומר לו תגיד, אתה איך אתה מסתדר עם הפסוק "בכל עצב יהיה מותר", שיש יתרון כשאדם נעצב קמעא יש יתרון, להיות שמח כל הזמן זה לא טוב, יש יתרון כשיש קצת עצב, קצת. כתב רבינו יונה, כלומר בכל בכל עצב שאדם עצב יש בו יתרון, כדי שלא ישמח וימשך אחרי תענוגי העולם הזה. כי מתוך שמחה אז לוקחים דרינק ולוקחים ליד זה עוד משהו ומדברים אח"כ שטויות ובדיחות וכו' וכו', וזה מגיע להוללות והפקרות.
ואינו רוצה לומר שהאדם יהיה עצב ממש, שהעצבון הוא חולי הגוף, וכשאדם חולה אינו יכול לעבוד את הבורא יתברך כראוי, אלא שלא יהיה שמח ולא יהיה עצב אלא אמצעי, ממוצע. וכן כתב רבינו יונה על מה שאמרו חכמים ז"ל שם, אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, זה איסור. יש מפרשים שטעם הדבר מפני חורבן בית המקדש, אבל שלא בשעת חורבן מותר, ואין זה נכון, דאם כן לא היה לו לומר בעולם הזה, אסור לו לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, אלא משחרב בית המקדש אסור לאדם שימלא שחוק פיו, ומדלא אמר הכי שמעינן שאינו תלוי בחורבן, אלא אפילו בזמן בית המקדש אסור למלאות שחוק פיו בעולם הזה, שהשמחה מרגילה את האדם שישכח את המצוות.
וראיתי דבר נפלא בשלטי גיבורים וזה לשונו: הנגינות שמנגנים בשעה שבני אדם מושכין משוי או בשעה שמנהיגים השוורים לחרישה מותרים, שאינן אלא לתקן מלאכתן, זה עוזר כדי שיוכלו לשאת את המשאוי וזה עוזר ליישר את השוורים בחרישה, זה מותר. אבל הנגינות שמנגנין האורגין או שאר האומנין באומנותן אסורין, למה? שאינן אלא לשמח את לבבם, ודבר זה אסור בכל עת! אסור לשמוע מוזיקה! ואפילו הזמר שמזמרין בפה בלא כלי אסור, שנאמר "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים, שהוא נמשך אחר החסרון ואחרי המידות הרעות, אז גם לא מטעם גזרת החורבן שזה אסור על פי השו"ע, אלא גם אל תשמח ישראל אל גיל כעמים משום שנמשכים אחרי החסרונות ואחרי המידות הרעות.
וזה מגמרא סוטה מ"ח, אמר רב הונא, זימרא דנגדי ודבקרא שרי, דגרדואי אסור. פירוש רש"י, מושכי ספינות בחבל שרי - מותר, שאינן אלא לזרז אותם במלאכתם, הזמר שעושים זה עוזר להם, ודבקרי שמזמרין בשעה שחורשים אינו אלא לכוון את השוורים בתלמים, שהם הולכים לקול השיר דערב עליהם - זה מותר, דגרדואי אינו אלא לשחוק, האורגים זה לא אלא זה לשחוק.
הרי לפנינו שחכמים ז"ל קבעו מסמרות אפילו בהבדלים דקים מאד, והם שידעו בכוחות הנפש של האדם אלו מיני שירים ורגשי שמחה שהם לתועלת והם מותרים, ואלו סוגים של הרגשים שקרובים לשחוק ומושכים לחסרונות ומידות רעות, שלא לדבר על המוזיקות היום של הגויים הערלים הטמאים, שכל כולם לתאוה וחשק וזימה וכו'.
ושם בגמרא כתוב שרב הונא בטיל זימרא, אסר בכלל שיהיה זמר, פירש רש"י, גזר על דורו שלא יזמרו בביתו ובבית המשתאות, זה בלי כלים, בלי כלים. קם מאה אווזא בזוזא, היו קונים מאה אווזים בזוז ולא איבעי - ולא היה דרישה, שפע, נהיה שפע, בגלל שהוא ביטל את הזמרה אווזים, היית קונה מאה אווזים בזוז - בגרוש כמו שאומרים, ולא היתה דרישה.
כתב במהרש"א דבר נפלא על מה שכתוב בפרק הרואה, הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה, שנאמר "חכמות בחוץ תרונה", כי אווז הוא הקולני בעופות הטהורים, ולזה המבטל זמר האיסור זוכה לרינון החכמה, ומביא הברכה במין האווז המורה על זה. לכן נתרבו.
מכאן לימוד גדול עד כמה חייב אדם להזהר גם בשמחה של מצוה שתהיה ראויה בשלמות המחשבה, ולא לנטות חס ושלום אפילו כחוט השערה לדברים שיגרמו לידי שחוק וקלות ראש. ומה נעמו בזה דברי רבינו יונה ז"ל, אימתי ימלא שחוק פינו ותהיה השמחה מותרת? בזמן שיעשה עמנו ניסים ויושיענו, ואז באותו הזמן נשמח כדי לגלות נפלאותיו וגבורותיו. כזו היא שמחת הבורא, והוא מצוה גדולה משום פרסומי ניסא.
דומא לזה מה שכתוב במדרש, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, כלומר, אע"פ שזה היום הוא יום טוב, ונעשה לנו בו ניסים ונפלאות, ואנו שמחים בהם, אפילו הכי עיקר השמחה אינה בעבור יום טוב, אלא בעבור ה' יתברך, לפרסם את כל הגדולות ואת כל הנוראות שהוא עושה עמנו.
לפי זה, אנחנו רואים שהמצוה "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך", אז זה מצוה להרבות בשמחה זו אבל לא כל אחד, עמי הארץ לא, הם לא יודעים שלמוח עם גבולות, שהרי אנחנו רואים שאפילו בשמחה המותרת, אם גלשו קצת החכמים היו שוברים כוס של ארבע מאות זוז כדי לעצור את זה שלא יפליגו יותר מידי. ורואים שסתם לשיר זה ודאי אסור, ורק אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, ולא נשמח אל גיל כעמים, ואנחנו צריכים להמתין עד שיעשה לנו ה' ניסים ונפלאות ונשמח בו. על זה נאמר "נגילה ונשמחה בך". אז ז"א הגדר של מצוה צריך להיות מאד מאד מוגבל לגדרי המצוה שכתב הרמב"ם, ולא כל אחד יכול לשמוח כמו שהוא רוצה, והיום עושים שמחת בית השואבה ורוקדים וקופצים, אם זה היה בזמן האמוראים היו שוברים עליהם בקבוקים, לא כוסות, בקבוקים, כי שמה באמת משתדלים כמה שיותר לקפץ וכמה שיותר זה בלי גבולות בלי שום, הרבה שחוק, הרבה שחוק יש בזה.

ש. למה אין מחאה

הרב: איזה מחאה, אתה חושב שכל אחד יודע מה שכתוב פה?
אז ז"א, צריכים להבין יהודים יקרים ששמחה זה דבר טוב, צריך גם היה לשמח את האשה לקנות לה דברים לחג, לשמח את הילדים לקנות להם לחג, לעשות דברים שמשמחים, צריך להרבות קצת במאכלים, במעדנים כדי שישמח בחג, צריך ללבוש בגדי חג כל שבעת הימים, שמי שלא לובש בגדי חג אז זה מבזה את המועדות ואין לו חלק לעולם הבא, חייבים ללכת עם בגדי חג כל הימים, כל שבעת הימים.
אז בעזרת ה' נשתדל לכוון קצת בשמחה שתהיה לשם ה' כמו שאומרים ולא שמחה של הוללות שיאמר עליה, ולשמחה מה זו עושה, אלא משבח אני את השמחה אמן כן יהי רצון.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם...

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 24.02 10:42

    לילה טוב כבוד הרב אחדשה"ט [בהמשך למה שכבודו מזהיר לברך ברכות בכוונה ולא כחברותא כלפי שמיא... להלן ציטוט מגמרא ברכות לג, ב - לד, א] 'אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ, וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ?' אֲמַר לֵיהּ: 'חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מִי אִיכָּא?! אִי לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ מֵעִיקָּרָא — מָחֵינַן לֵיהּ בְּמַרְזַפְתָּא דְנַפָּחָא (יש להכותו בפטיש של נפחים) עַד דִּמְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ' שאל רַב פָּפָּא: 'מדוע משתקים את הכופל פסוקי פרשת שמע? אולי בפעם ראשונה לא כיון דעתו למה שאמר. והשתא כשכופל כיון דעתו. והשיבו אַבָּיֵי: 'חברותא כלפי שמיא'?! ופירש רש"י: 'חברותא כלפי שמיא' – מנהג שנוהג אדם בחברו ינהג אצל המקום ולא יזהר בתפלתו?! 'מחינן ליה' – כלומר מלמדין אותו שיכוין ומכין אותו אם ירגיל בכך'. [לכתבה: חדש! פרספקס כוונות שם ומלכות shofar.tv/articles/15301].

  • 24.02 10:36

    ב"ה גם לנו קרה אותו דבר עם התרומה ל: 'שופר' בדיוק כמו שהרב פרסם - מרגע שנתנו מעשר 834 כל חודש - זה נכנס ויותר! כשלפני כן גם סכום כזה לא היה נכנס... ברוך ה'! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).

  • 24.02 10:35

    שלום כבוד הרב היקר! ב"ה תרמתי מטר בתשלומים, ואני לא מרוויח הרבה כל חודש. ומאז שהתחלתי לתרום 833 כל חודש - השי"ת פותח לי; 1 . רק תרמתי חודש ספטמבר, חבר נתן 1000, אותו חודש אחותי עשתה לי העברה על 1000 שח, לא בקשתי. 2 . חודש אוקוטבר אחי עשה לי העברה 1000, לא בקשתי. 3 . חודש נובמבר אחותי עשתה העברה 1000. 4 . חודש דצמבר אחי עשה לי העברה 1030, גם קבלתי מענק עבודה 5332. 5 . חודש ינואר אחי עשה לי העברה 1100 שח. 6 . חודש פברואר אחי עשה לי העברה 1600 גם קבלתי מענק עבודה 4400. לפני זה אף פעם אחי לא העביר לי כסף... כל חודש השי"ת שלח לי כסף כנגד אותו חודש ופלוס. וגם הרב אמר: 'שיש לנו זכויות מאז שתרמנו - זה מתחיל לעבוד!'. לפני זה לא היה לי כסף "לזוז" אבל מסרתי נפש ותרמתי וב"ה אני מקבל בגדול. תודה רבה לרב שדואג לנו שיהיה לנו זכויות. תודה רבה לרב שמברך אותנו בכל שעה! תודה לרב שהחזיר אותנו בתשובה! תודה רבה על הכל!!! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).

  • 22.02 20:53

    כבוד הרב היקר לנו מכל יה"ר שהשי"ת יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים (אמן), רציתי לומר תודה שבזכותכם יכלתי להתמודד עם הצער על פטירת אבי (דום לב, ל"ע) אבי הובא למנוחות בשישי שעבר, אבי ז"ל היה איש צנוע ושקט תמיד דיבר על גדלות השם יתברך, אהב את כלום וכולם אותו, בעשור האחרון התמודד עם מחלת אלצהיימר ובחסדי השי"ת הוא נשאר במצב יחסית טוב תפקודי גם הרופאים התפעלו שהוא לא התקדם לדרגות מתקדמות של המחלה, ברוך השם על הכל, המחלה הצער והביזון זה היה זכות, ובכלל זכות שלא חלילה ידבר נגד כבוד הרב כפי "שחכמולוגים" שקשה להם לקבל את האמת עושים, ומנחם אותי שעכשיו הוא יראה את האמת הצרופה וגם איך ולמה בתו הקטנה כמעט ולא באה לשבתות ובפרט חגים, כידוע קשה המציאות והתמודדויות, מאוד-מאודד!! בשעת הקבורה אמרתי לאבי: 'שאעזור לו ואעשה הכל בשבילו', בלי נדר ובעזרת השי"ת שאזכה לעשות הרצאה לעילוי נשמתו (אמן), בהזדמנות זו רציתי לשתף גם על נשים צדקניות מפז חברה מבאר שבע הכינה לי וילדים לכל השבוע אוכל ונסעו עם בעלה מרחוק להביא לי, חברה מצפון דאגה שיעשו ביום השבעה סעודת אמנים וקדיש בקפז', וזה היה ממש מרגש ומנחם וזה גם בזכות כבוד הרב, מחילה יש לי עוד הרבה לכתוב אבל כבר הארכתי וגזלתי מזמנכם היקר, שבת שלום ומבורך לכם וכל משפחתכם וכל בית ישראל (אמן).

  • 22.02 20:51

    כבוד הרב היקר ב"ה רוצה להודות על ברכת הרב ששומעים אותך בשמים🙌🏽 כמה שעות אחרי שכבוד הרב בירך - התחיל לרדת לי החום…. עכשיו ללא חום בכלל נשארו רק השקדים בגרון (ל"ע) יה"ר שבעזרת השי"ת יעברו במהרה אמן תודה על כל תשומת הלב של כבוד הרב והאכפתיות🌹.

  • 22.02 20:50

    כבוד הרב היקר 🌹בוקר שמח "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח, א)🙌🏽 הרגע קבלתי מהעירייה שנתנה דו"ח (ל"ע) לבת שלי מבחינתי על לא עוול, לא רק שיש לרכב 'תו נכה' כי זה חנה באדום לבן, היא גם השאירה המון מקום שמשאיות יכולות לעבור …והם כתבו ״הפרעה לתנועה״ אבל הפקח ה״חוכמולוג״ צילם מזווית לא טובה שהתמונה תראה שהיא באמת הפריעה לתנועה… לא וויתרתי אמרו: 'אין סיכוי שיוותרו!' ב"ה שומעת את 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) בלופ קבוע ברכב גם כשמילאתי ברכב את הבקשה לביטול - השיר התנגן… נסעתי לשם צלמתי בעצמי שוב, מכל הזוויות ביקשתי ממנה שתחנה כמו שחנתה (עשיתי אילוסטרציה -שחזור) והראיתי לעירייה שיש המון מקום הקפתי גם בעגול בתמונה: תראו כמה מקום!!! ב"ה הפלא ופלא תודה להשי"ת ששומר את ממוננו ותודה לכבוד הרב על הכל (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 22.02 20:48

    בוקר טוב כבוד הרב הבן שלי 'מלאכי' מאושפז מאתמול בלילה בבית חולים ילד עם תסמונת דאון עם קושי נשמתי דלקת ריאות ושפעת (ל"ע) אתמול הרבה רופאים מחברים אותו ממכשיר למכשיר והילד מוריד סיטוראציות שמו לו מכשיר חזק מאוד אמרו: 'ניתן לו הזדמנות'... שמתי את השיר שלך: 'עבדו-בשמחה' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) רקדתי שרתי לו וב"ה הסיטוראציות הגיעו ל-96 אחרי שהיו 88 עם חמצן אשמח שהרב הגדול יתפלל על מלאכי בן רחלי יה"ר שהשי"ת הגדול ישמור לי עליו בריא אשמח אם תקליט כי הבן שלי שמע אותך שר ואז פתח עיניים! היה 88 שרים לו עכשיו שוב יה"ר שהכל יהיה תקין ישתבח השי"ת אשרינו שזכינו בגדול הדור שליט"א שמאיר לנו את החושך יה"ר שיהיה רפואה שלימה מהרה ל: מלאכי בן רחלי בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן ואנחנו נזמר בתהילים בעבורו בעזרת השם יתברך! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 22.02 20:45

    ערב טוב ושבת שלום לרב היקר שלנו! היינו בלי דלק... (ל"ע) כמעט חצי שעה וברוך השם הגענו לבית בבטחה! אחרי תדלוק בסביבת הבית, כמובן! והכל בזכות החיזוק של הרב שליט"א בשירתו של דוד מלכנו בשיר 'עבדו'! ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 20.02 12:21

    חד משמעי - ב"ה זה החזיר אותי לצפיה וסיקור של הסמינרים שהרב היקר העביר בשנות התשעים - אווירה נעימה מאוד ותשובות ברורות לשאלות - זו גם המחשבה האישית שלי: הרב היקר - דרשן בחסד עליון! (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).

  • 20.02 12:19

    ישר כח גדול לכבוד הרב שליט"א ב"ה שמענו את ההרצאה לילדי התיכון הרב הסביר כל כך יפה בכל כך הרבה סבלנות "תיכון הרדוף" (781) גימטריה "אַשְׁפֹּת" (781) ונאמר בתהילים קיד, ז: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" יה"ר שבעזרת השי"ת יביאו פירות טובים! (אמן) (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים