כיצד זוכים לשני עולמות | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

שבוע טוב, דבר אל בני ישראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכה.

עד האהוד הכתיב אחור וקדם צרתני.

אמר רבי יוחנן,

אם זכה אדם,

נוחל שני עולמות,

הזה והבא.

אם זכה בן אדם,

נוחל שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא.

עד האהוד הכתיב אחור וקדם צרתני.

ואם לאו,

דהיינו אם הוא לא זכה,

בא ליתן דין וחשבון שנאמר,

ותשת עלי כפיך,

הקדוש ברוך הוא משית עליו את כפיו.

מקשה בה עץ יוסף.

אה, רבי יוחנן אמר בברכות ה', לא כל אדם זוכה לשני שולחנות.

רבי יוחנן אומר, אם זכה אדם, נוחל שני עולמות, הזה והבא.

ורבי יוחנן אומר בעצמו במקום אחר, לא כל אדם זוכה לשני שולחנות.

נראה לעניות דעתי,

שהרי הרגילים לשמוע,

מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. מדוע?

ומתלוננים על ההנהגה העליונה כאילו יש חלילה סילוף דין.

אבל באמת אין כאן בעיה כלל.

בטעות גמורה לחשוב שצדיק רע לו בעולם הזה,

ולרשע טוב בעולם הזה.

מי שחושב כך טועה בגדול.

בדרך כלל רגילים למדוד את הטוב והרע במידה גשמית.

לכן אנשים טועים וחושבים שלפי המידה הגשמית לצדיק רע ולרשע טוב.

במידת הכסף והרכוש, כמה יש לכל אחד מהם,

וככה חושבים שהם מודדים מה טוב ומה רע.

אבל אם הוא מחוסר אמצעים, זה רע מוחלט לדעתם.

טעות גדולה לחשוב כך.

חכמים זיכרונם לברכה ביום הל״ח מבארים,

כי בשביל צדיק אחד נברא העולם.

כל העולם כולו, כל העולם כולו, צדיק יסוד עולם.

צדיק אחד, בשבילו נברא כל העולם.

כמו שכתוב, וירא אלוהים כי טוב,

ואין טוב אלא צדיק.

הרי כי הצדיק הוא סמל הטוב והנעלה שבאדם.

כי באישיותו של הצדיק מתגלם ומתגשם כל הטוב.

ומתוך כך הוא מרגיש בכל מאורעות חייו אך טוב.

כיוון שהחיים שלו אינם חיי הבל,

אלא חיים מלאים בתוכן,

חיים נעלים ונאצלים, חיים רוחניים עילאיים.

כל רגע מחייו הוא עולם מלא בשבילו.

הוא מרגיש שטוב לו בעולם הזה לעשות את רצון קונו.

הוא מתענג ומתעדן בעבודת השם יתברך.

כמו שאמרו, יפה שעה אחת בתורה ובמעשים הטובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.

ואף על פי

שאין לו כלום מהבלי העולם הזה,

הרי הוא מרגיש אך טוב.

אין לו כלום חומר מהעולם הזה, אבל הוא מרגיש אך טוב.

אם רק נזכור מהי מידת התענוג והשמחה שיש לצדיק בקדושת שבת.

הסיפוק הרוחני,

השמחה הפנימית שזו מביאה לו,

וכן בכל מצווה ומצווה איזה סיפוק יש לו שהוא עושה אותה.

עד שכל תענוגי העולם הזה בטלים לעומתה.

לרשע חסרות כל אותן ההרגשות של המושג טוב.

הוא רואה רק קצת גשמי,

אמצעים חומריים,

כסף ורכוש.

כמה רחוקים אותם האנשים מההרגשה הנפשית של סיפוק רוחני.

כי כל התענוגים החומריים של עולמנו העובר,

אין בכוחם להביא את האדם למצב רוח של שמחה אמיתית,

של הרגשת סיפוק רוחני שבחיים.

כל חיי העולם הזה,

אין בכוחם לתת סיפוק רוחני לאדם,

כי הנפש מקורה בנצח.

ומהעולם הנצחי חוצבה, שם אין שום דבר גשמי.

והיא ניזונת רק במזון נצחי,

שמקורו נצחיות,

ולא ניזונת מדבר הווה ונפסד.

ואם יאמר לך רשע,

כי טוב לו בעולם הזה,

אל תאמין לו שקר בפיו.

כי הוא נמצא תמיד תחת שלטון הרע,

שלטון היצר,

שלטון המידות הרעות. אם משהו לא יוצא בדיוק כמו שהוא רוצה, הוא מתפוצץ.

הוא לא יכול. הם לא שומעים לו, בפרט אם הוא עשיר.

הם לא עושים את רצונו.

וואי וואי וואי, איך הוא מרגיש.

אין לו סיפוק.

הוא כמו המן,

שכולם משתחווים רק אחד לו, וכל זה איננו שווה לי.

אין. הרשע לא יכול למצוא סיפוקו.

כי זה לא בידו.

כבוד הוא צריך לקבל מאחרים,

כסף הוא צריך לקבל מאחרים,

הכל תלוי באחרים, כל החומר תלוי באחרים.

אבל צדיק, הכל תלוי בו, לא תלוי באחרים.

אז הוא יכול להשיג מה שהוא רוצה,

כמה שהוא רוצה.

הכל תלוי בו.

אז לכן יש לו סיפוק רוחני.

כי רוחניות יש למכביר.

ואף אחד לא לוקח על חשבון השני,

לא כמו בגשמי.

אז לכן,

אם יאמר לך רשע שטוב לו שקר, הוא אומר, הוא לא מבין מה זה טוב בכלל.

יש לו שלטון רע עליו, יצר, מידות רעות.

ברשעים קיים נגרש.

כל ימיו כעס ומכאבים.

המידות הרעות ממרמרות את חייו.

אבל הצדיק,

המכניס את שלטון הרע שבאדם ועוקר המידות הרעות,

אין מאושר כמוהו בעולם,

וחייו חיים מאושרים.

כי אם עקירת הרע

והיעדר הרע בא במקומו הטוב,

וזה ברור ונכון.

זאת אומרת, אתה מסלק מעליך את כל המידות הרעות, את כל הדבר הרע שיש בעולם הזה, כל האבל והדמיון.

אתה נשאר במציאות האמיתית,

שאין בלתו ואין זולתו יתברך.

ממילא הכול בנמצא.

וטוב לך, כמה אתה רוצה טוב.

כמה שתרצה אתה יכול להשיג, כמה שתרצה. אתה רוצה להיות חכם? אתה יכול להיות חכם. אתה רוצה להיות צדיק? אתה לא צדיק.

צריך להיות חסיד? חסיד. קדוש?

שום מניעה, אתה רוצה להיות מלאך? גם מלאך אתה יכול להיות, תלוי כמה אתה רוצה.

כמה שאתה רוצה אתה יכול להשיג.

ולא עוד.

אלא ברוחניות, מה שתבקש מהשם, אפילו דברים אבסורדיים שלא ייתכן לכאורה,

אתה יכול לקבל. אם הכוונה שלך אמיתית,

ואתה הולך עד גבול קצה היכולת שאתה מסוגל להשיג, ונשאר עכשיו רק שהשם יסייע,

הוא ייתן לך את הפוש בלי שום ספק.

בלי שום ספק, הקדוש ברוך הוא רוצה להקפיץ אותך כיתה.

אין לו בעיה, הקדוש ברוך הוא רוצה,

רוצה יותר מה שאתה רוצה.

בשם הסבא,

רבי שמחה זיסל, זכר צדיק וברכה, שמעתי

שבני אדם טועים בזה שחושבים

שאם החיים שלהם מרים בעולם הזה,

אז יהיה להם טוב לעולם הבא.

הוא אומר, אני כבר סבלתי בעולם הזה,

אני ישר עורך גן העדן.

מה שאני עברתי פה עבר על זמן, אני כבר לא מגיע לגן העדן, אני ישר לגן העדן.

ככה הם סוברים.

אבל הדבר לא כך.

והמשיל את הדבר לאחד שנוסע לחתונה.

בשעת הנסיעה

הוא שמח בטוב לב.

למה כל הזמן המחשבה שלו על החתונה?

אפילו שבאותה שעה

הוא נוסע בעגלה

או ברכבת בקרון לא כל כך.

הוא לא מרגיש כל כך נוח.

וגם אוכל אין שם, מסודר.

בכל זאת הוא שמח וטוב לב. למה כל הזמן דעתו על החתונה? תכף הוא מגיע לחתונה. בחתונה שם יש אוכל, ואנשים שועים, וכל הדברים.

הוא כבר חולם, איך הוא פוגש את כולם,

איך הם יושבים, ואיך הם מסועדים, ואיך הם מדברים.

והוא יודע כי בחתונה כבר הכל מוכן, הכל מוכן, כל הטוב מוכן לו.

כך אדם שנוסע בעולם הזה אל טוב העולם הבא,

מישהו צדיק,

הוא לא מעניין אותו באיזה תנאים כרגע הוא נוסע, אבל הוא יודע, כל יום אני מתקרב לחתונה,

הולך לשולחן שאני הכנתי ב...

מי?

אין הפתעות, אני יודע מה הכנתי.

הכנתי זה, והכנתי זה, והכנתי... מה הכנת לשבת? מה הכנת לשבת?

או, יש לנו 22 סלטים, יש לנו ככה, יש לנו ככה.

פששש.

יש אחד אומר, מה אחד? אבל לא, מצאתי טחינה בקושי. מה זה, נאכל בשבת?

אין, זה מה שמצאנו, זה מה שהיה ברגע האחרון.

ברגע האחרון זה ככה.

אבל מי שטורח כל ימי חייו להכין לסעודה,

שהוא הולך אליה,

הוא הולך עם חיוך,

הוא יודע מה הולך לרעוד מעט שבת קודש, הוא יודע מה יהיה.

הוא הכין, הוא יודע מה הוא הכין.

מי שטרח בערב שבת, הוא יאכל בשבת. מה יאכל?

מה שהוא טרח.

אז לכן ככה האדם הנוסע מהעולם הזה אל טוב העולם הבא, הוא צריך להיות שמח וטוב לב.

אבל אם הוא לא שמח,

זה סימן שיש לו לפחד מאחריתו.

אם כל הזמן הוא מודאג, אה, אין לי, לא נתנו לי, לא עשו לי, לא נתן לי, הבטיח לי, לא קיים, ובכלל אין דעתו על שמה.

מה הוא ימצא שם אם פה הוא לא טוב לו?

אז מה, הוא חושב ששם יהיה לו טוב? ודאי שלא יהיה לו טוב.

הרי על שמה לא הכנת כלום.

רק העולם הזה טרחת ויגעת והתאכזבת.

לא יישאר לך כלום.

בזה אפשר לבאר את המדרש התחלנו.

כי לזכות לשני שולחנות,

זאת אומרת שיהיו לו דברים גשמיים,

כסף, זהב, אכילה ושתייה,

על זה שייך להגיד לשון שולחן.

ולא כל אדם זוכה לזה.

לא כל אדם, אמר רבי יוחנן, זוכה לשני שולחנות.

שולחן זה גם העולם הזה וגם העולם הבא.

דהיינו,

גם חומריות וגם רוחניות, לא כל אדם זוכה לזה. רבי זכה לזה. היו בודדים, מפורסמים, גדולים,

שהיה להם וזה לא הפריע להם גם. זה חשוב שלא יפריע להם ולא יהיה זה על חשבון זה.

לא כל אדם זוכה.

אבל להיות נוחל שתי עולמות,

שהוא יחיה חיי עונג ונחת ולב טוב ושמח,

גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

זה כל צדיק וצדיק זוכה,

אם הוא צדיק אמיתי.

אם הוא צדיק אמיתי,

אז אדם כזה זוכה.

אם זכה אדם, נוחל שני עולמות.

שני עולמות, זה תלוי בך. אם אתה רוצה, אתה יכול לזכות.

שני עולמות.

פה ושם.

גם אם אין לך כאילו את כל מה.

לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות, זה נכון.

לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות, גם כסף וגם זהב וגם מגרשים וגם בניינים וגם וגם וגם וגם וגם וגם 31 דירות.

לא כל אחד זוכה.

אבל כל אדם, אם הוא זוכה, זוכה לשני עולמות.

זה כן תלוי ביד שלך.

איך המבט שלך על החיים,

ככה הזכייה שלך.

אם אתה טרוד בחומר,

כל חייך מכאובים. הרבה נכסים, הרבה דאגות.

באדם הזה לא יחכים ולא ישכיל.

בוודאי שיהיו לו מזה הרבה תקלות וכו' וכו'. אבל אדם שמקובע ושקוע בלימוד התורה, בקיום המצוות, והוא שמח בהם.

כשש על כל הון.

כשש על כל הון.

אצלו זה מטמון, זה מציאה כל רגע, כל רגע, כל רגע הוא יכול לקחת.

ששתי על מצוותיך, על נמרתיך.

זה דבר נפלא.

פיקודי השם ישרים ושמחי לב.

איזה יופי.

אדם יכול לשמוח.

זה מונח לפניו.

בוא תיקח, בוא תיטול.

כמה אתה רוצה.

כמה מצוות אתה רוצה.

כמה שאתה רוצה, הקדוש ברוך הוא מוכן לתת.

אז אם זכה,

יש לו שכל, הוא זיכך את עצמו.

אם הוא זכה,

זוכה לשתי עולמות.

אבל לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות.

עולמות, כן, זה בעיות שלך.

שולחנות לאו דווקא, ולא חייבים.

אל תתאווה לשולחנם של המלכים,

ששולחנך גדול משולחנם.

אם אתה מתאווה לשולחנם של מלכים ורוצה להיות כמוהם מלידם,

אתה לא זכה.

אדם,

יש בידו את הדבר הטוב ביותר שהקדוש ברוך הוא הולך לעולם, זה התורה הקדושה.

וקיום מצוותיה.

אין יותר טוב מזה.

אתה יכול לזכות בלי הגבלה. בלי הגבלה, קח כמה שאתה רוצה.

אם אדם לא עושה זאת, זה מראה שהוא לא זכה.

רבי חנניהו ברגע שאומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל,

אבי קדוש ברוך הוא.

שנעמור ה' בסמאן שאת גואל.