החולים בזחות הדעת | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 06.10.2014, שעה: 18:12
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nוזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו
אמר משה
מזקנים את בונן
יצחק כשברך את יעקב אמר לו ואל שדי
במה חתם ויקרא יצחק את יעקב
ואף יעקב
במה שפסק אביו משם התחיל
שנאמר ויקרא את בניו
וחתם בזאת
וזאת אשר דיבר להם אביהם
ממקום אשר פסק
משם התחיל משה
וזאת הברכה
ובמה חתם משה
אשריך ישראל
ואף דוד
כשבא לומר תהילה ממקום שפסק משה
משם התחיל
אשרי האיש
הווה מזקנים את בונן
זה מדרש בדברים רבה
ואנחנו נלמד אותו עכשיו את המדרש
ונמשיך
המדרש
מרחיב כאן
באומר את הדברים יש פה דיון הלכה אדם מישראל שעבר לפני התיבה וטעה מהדין יש כמה
שאומרים דעות כאלה ואחרות בסוף אומר המדרש דבר אחר
העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו
ומניין הוא מתחיל?
מתחילת הברכה שטעה
אז זאת אומרת מי שעולה ומתפלל ומישהו טעה חזן שטעה ואחר כך עולה מישהו תחתיו
מתחיל מהברכה שהוא טעה
ומהיכן למדו
שזה הדין?
מאבות העולם
למה?
שלא היה אחד מתחיל
אלא ממקום שפסק חברו כיצד
אברהם
ברך את יצחק מנין דכתיב
ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק
ומה נתן לו?
רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר בכורה נתן לו
ורבי נחמיה אומר ברכה נתן לו
שנאמר ויתן לך האלוהים
אז זאת אומרת מה אחד למדו חכמים את הדבר הזה שהשני ממשיך את דבריו של הקודם
בעניין הברכות
מאבות העולם
מנין חשב אף הם עשו כך
ולא היה אחד מתחיל בברכותיו אלא ממקום שפסק חברו שקדם לו
לומדים את זה מאברהם שברך את יצחק
מה כתוב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק מה נתן לו?
שתי דעות רבי יהודה ורבי נחמיה אני קופץ לרבי
נחמיה שאמר ברכה נתן לו
אברהם נתן ליצחק ברכה שנאמר ויתן אברהם
ליצחק ומצאנו נתינה שהיא לשון ברכה
כעניין שנאמר ויתן לך האלוהים
וזה ברכה כשברך יצחק
את יעקב
ולכן
עמד יצחק לברך את יעקב
אמר ממקום שפסק אבה
אברהם אבינו משם אני מתחיל
אבה הפסיק בויתן
שהתורה רומזת את ברכת אברהם ליצחק בלשון ויתן שברכה נתן לו
אף אני מתחיל בויתן
מנין
שכך בירך יצחק את יעקב
ויתן לך האלוהים
ובמה חתם יצחק את ברכותיו ליעקב
בעת שברך אותו בפעם השנייה כששלח אותו אל לבן
חתם בקריאה
שנאמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו
לכן עמד יעקב לברך את השבטים
אמר איני פותח
אלא בקריאה במה שסיים אביו
שנאמר ויקרא יעקב אל בניו וברכם
ובמה חתם?
בזאת
שנאמר וזאת אשר דיבר
להם אביהם ויברך אותם
לכן עמד משה לברך את ישראל
במה הוא פתח?
במה שסיים יעקב
אמר איני פותח אלא בזאת
ממקום שפסק יעקב אמרנו וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם
אז הוא פתח בווזאת
ממה שקראנו וזאת הברכה
הרי זה מוסיף על ברכה ראשונה
וזאת זה מוסיף על ברכה ראשונה
וכן כל הברכות באו להוסיף על הראשונות
ובמה חתם משה רבנו
אשריך ישראל עם נושע בשם וכו'
אף דוד כשבא לומר תהילה
מאיזה מקום?
ממקום שפסק משה משם התחיל
אשרי האיש
וכו' כשמתחיל את ספר תהילים
אז רואים מפה שכל אחד מאבותינו
דאג תמיד
להתחיל ממקום שפסק
מי שקדם לו ואפילו באותה לשון
ולא שינו וככה ראינו אברהם יצחק ויעקב וכו'
עכשיו נסתכל קצת בעומק הדברים טיפה
נראד לכל אחד מהאבות פתח שער לשני
והשני עלה בשער ההוא והעמיק בו עד שפתח שער לשלישי
וכך כולם
בהיינו
דהילה לשון מתנה
הוא דבר שאין לו שייכות למקבל
שאם הייתה לו שייכות
זה היה שלא מאליו
ולא היה צריך לקבל במתנה
זאת אומרת המקבל
אין לו שייכות למתנה
דה אם היה לו שייכות למתנה זה היה שלא, לא היה צריך לקבל ממישהו אחר אבל אם הוא קיבל משמע שאין לו שייכות
לכן נתנו לו את המתנה
זה חידש אברהם שנתן את הברכות ליצחק בלשון ייתן
בייתן
לשון מתנה
היינו שאף שלא יגיעו לו הברכות מצד הדין
בכל זאת
יהיו הברכות בתורת מתנה.
פעם דרשנו שה' לא רוצה לברך את יצחק אבינו.
קודם כל אברהם לא רוצה לברך את יצחק.
אברהם בתחילה לא רוצה לברך את יצחק בגלל שיצא ממנו עשם.
אז הוא לא רוצה לברך אותו.
יבוא בעל הברכות והוא יברך אותו.
אחר כך הקדוש ברוך הוא לא רוצה לברך אותו,
את יצחק אבינו פעמיים.
פעמיים הוא בירך אותו בזכות אברהם אבינו,
אבל לא בזכותו עצמו.
אז פורנה אומר חידוש מדהים
כיוון שהוא לא אחז במידתו של אביו
לקרוא בשם ה'
ולקרב את הגרים כמו אבא שלו,
אז לכן הוא לא נתברך.
עד שכתוב ויקרא בשם ה'
ואז בא אליו אבימלך ופיכול שר צבאו וכולי, ואמרו לו
עתה אתה ברוך השם
רק אז זה חל עליו.
וזה הדבר שהרחבנו בעניין זה. מכל מקום
רואים שהמתנה
דהיינו ברכות אפילו אם לא מגיע לו מצד הדין
אז בתורת מתנה נתן אברהם ליצחק ברכות.
בא יצחק וחידש עוד יותר.
מה חידש יצחק? שלקבל בתורת במתנה
אם אינו כלי לקבל
אז בלתי אפשרי שיתקיימו אצלו הברכות.
גם אם אתה מקבל מתנה ואתה לא כלי לקבל אותה אז לא יתקיימו הברכות.
על כן
חתם בקריאה
ביקרא
שקרע את המתברך אליו
והגביהו עד שיהיה ראוי לקבל.
בא יעקב וחידש עוד יותר
שגם זה עדיין אינו התכלית
שאפילו שהוא ראוי לקבל בשעת הברכה
את הברכה
אחר כך יכול להשתנות הדבר
כיוון שבעצם אינו ראוי
לכן הוא סיים בזאת
כי ידוע שזאת
היא מידתו של דוד המלך עליו השלום
שהוא היה שפל בעיני עצמו
כמו שאמר על עצמו ונקלותי עוד מזאת
ועל ידי זה הברכות האלו קיימין לעד
כי דברי תורה נצחים המה זאת אומרת זה מידת שפלות
שנקראת זאת
עומקלותי עוד מזאת
בתורה היא נקראת גם כן זאת
אז הברכות קיימים לעד כי דברי תורה נצחים המה
כי משה רבנו עליו השלום נתן את אותו הכוח לישראל שאף בהשיגם כל הברכות שבעולם
יישארו נדכאים ושפלים בעיני עצמם
כמו שאמר הכתוב כי אתם המעט מכל העמים
דהיינו שממעטים את עצמם
אז זה מה שדרשו חכמים בחולין פט שאתם ממעטים עצמכם לפניי וזהו הסיבה הראשונה לקיום הברכות לעד על ידי השפלות
אז רואים שזה לא סתם רק שמזקנים את בונן וכולי וכולי אלא כל אחד פתח שער לשני יותר ויותר
כדי שהברכות יתקיימו ומשה רבנו
פתח את הברכה שלו במה שסיים יעקב אבינו וזאת הברכה אשר ברך
דהיינו עמידה של דוד המלך עליו השלום שזה
הנמכה ושפלות יותר ויותר ויותר
זה בנוגע לזה אבל זה מה שהמדרש אומר
עכשיו
אנחנו חוזרים
לראות מהלך
בכל ההבנה של הדבר הזה
הנה מטבע האדם הבינוני
ואף אנשי הרוח
כשהוא מצליח ועולה במעלות התורה והחוכמה
עושה חיל בכל אשר יפנה ויוצאין לו מוניטין
בתור איש מפורסם יושב על מדין בשער בת רבים
דעתו נעשית זכוכה עליו
והוא מעריך את אישיותו בהפרזה יתרה ומתפתח אצלו השיכרון
להתנסות
על חבריו וזולתו
ואף בריבותיו מתחיל להזדקף כנגדם
למרות שהיה אתמול כפוף אליהם
זוהי הדרך של הבינונים ששמש ההצלחה זורחת עליהם
שמתפתחת אצלם מחלת הזכות דעת
המעורבת עם התנשאות המכוערת מאוד בעיני השם
זה אדם בינוני
אתם שומעים?
אני חוזר עוד פעם
יש אנשים
שהם בינונים
הם לא אנשים המעולים רמי המעלה הם גם לא אנשים פשוטים הם אנשים בינונים
טבעם של אנשים בינונים
ואפילו אנשי רוח
שהם בינונים אבל בינונים
כשהוא מצליח
מצליח באמת
זה עולה במעלות התורה והחוכמה
לא סתם, לא נפי חוץ סתם, באמת.
ועושה חיל בכל אשר יפנה
וכבר יוצא לו מוניטין שם
בתור איש מפורסם, יושב על מית דין בשוער בת רבים,
יכול להיות כבר אף בית דין אפילו.
דעתו נעשית זכוכה עליו,
זכה עליו דעתו מרוב גאווה וחשיבות יתר
והוא מעריך את אישיותו בהפרזה יתרה,
מתפתח אצלו שיכרון
להתנשא על חבריו וזולתו
ואפילו בריבותיו
מתחיל להזדקף כנגדם
למרות שאתמול היה כפוף עליהם.
זוהי הדרך של הבינונים כששמש ההצלחה זורחת עליהם
שמתפתחת אצלם מחלה,
קוראים לה מחלה זכות הדעת
והיא מעורבת עם התנשאות המכוערת מאוד
בעיני השם.
אתמול שמענו את המסילת ישרים,
דומה לזה מאוד,
גם כן מי שירצה יסתכל בזה או ישמע את הדרשה מאתמול, לא נחזור על זה.
אבל לא כן אלו קדושי עליון החכמים האמיתיים
הענקיים
בהשגת דעת התורה הצלולה
שהשראת רוח הקודש והשכינה נר לרגלם
אלו האישים אין דעתם משתכרת מעולם
ואין התפיסה האלוהית משתבשת ומתבלבלת אצלם
אפילו שהצלחתם והתנשאותם מגיעה לרום
המדרגה העילאית ביותר.
אישים אלו מעולם לא ייכשלו חלילה בהפרזת הערכת עצמם
לא יתנתקו משורשי ריבותיהם.
כל חוכמתם וחידושיהם מתאמצים לקשר בתורת ריבותיהם שלפניהם.
זאת אומרת הם חושבים מה היה אומר מורי וריבי בעניין זה. מה היה זה? מה היה זה? מה היה זה?
מבססים את כל הישגיהם דווקא על היסודות שנחלו מאחרים
ואף שכולם מעריצים ומוקירים אותם
על חידושיהם ושיטותיהם הנפלאות וכולם רואים ומכירים את הרוחניות
האמיתית והטהורה ומתפעלים ונהנים מזיבם האמיתי,
מתורתם וממוסרם וצחות אישיותם,
מכל מקום הם נשארים תמיד נאמנים לריבותיהם
וזיכרון שמותיהם של ריבותיהם לא ימוש מעל שפתותיהם.
וההצלחה לא תשקר אותם,
לא תשקר מלשון שכרות,
לא תשקרם ולא להם גאווה והתנשאות.
ובה במידה שהצלחתם הולכת ומתקדמת
הרי הם נעשים ענבים ונעימים ביותר.
דיברנו על דוד המלך
אז אם אנחנו מזכירים אותו נזכיר מה שהוא אמר כמו שמביאה המשנה שהוא קרא
לאחיתופל אלופי ריבי ומיודעי ואמרו החכמים שהוא למד ממנו שתי הלכות
והוא קרא לו אלופי ריבי ומיודעי
מי שאילף אותו תורה לימד אותו תורה
ריבי ומיודעי
אז זאת אומרת
לא לא לא שוכחים אפילו שתי הלכות שלומדים עם בן אדם שתיים אפילו
אלופי ריבי ואפילו לימד אותו עוד אחת
אלופי ריבי ומיודעי
איי איי איי איי איי
ומי לנו גדול ממשה רבנו עליו השלום שהוא כל כך הצליח להתעלות
אין לך אדם בעולם שהגיע למעלתו
פנים אל פנים
במראה ולא בחידות
ולא קם נביא עוד כמשה זה עדות של הקדוש ברוך הוא כן
וכמה אמר חכמים
וזאת הברכה זה שאמר הכתוב רבות בנות עשו חיל
בת עלית על כולנה מדבר במשה שהוא נתעלה יותר מן הכל
אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והוא נתעלה מן הכל מי זה מן הכל?
מהאדם הראשון? מנוח? מאברהם? מיצחק? מיעקב?
מכולם הוא נתעלה
יש ויכוח כביכול בין משה לכולם שהמדרש מביא
משהו מדהים לא יאומן כי יסופר
אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והוא נתעלה מן הכל הוא יברך את הישגיה איש האלוהים
לעלות לעלות כל הזאת
ומי יקום? מי יישאר על קיומו גם? זה לא רק לעלות זה...
עלה ראש הפסגה
לעמוד שם,
תתייצב לי שם, שם אני רוצה שתהיה יציב שמה שמה על ראש הפסגה תמיד
משה אב לכל הנביאים
רבן של כל ישראל
השם העיד עליו בכל ביתי נאמנו
הוא היה הגואל הראשון והוא לעתיד לבוא ינהיג את ישראל
אבל מכל מקום כשמגיע תורו לברך את ישראל לפני מותו
בשעה שהשכינה שרתה עליו
במעלה שאין ביכולתנו לתאר
לא חידש
לא חידש כביכול משלו
אלא הואיל לקחת את נוסח ברכתו מיעקב אבינו עליו השלום אמר
מזקנים את בונן
כפף את קומתו
הצניע והשיק את עצמו לזקן זקנו בכדי להאחס
בואו להמשיך את ברכתו ממקום,
מעניין
וממילה שיעקב סיים
ולימד דרך ארץ לכל באי עולם
המנהיגים שבישראל
של דורות הבאים
דור דור ושופטיו
דור דור ומנהיגיו
שלא יתרברבו להיגלות
בתור מחדשים מקוריים
שלא שערום אבותיהם וריבותיהם.
איך היה אומר החתם סופר, זכר צדיק ברכה? אין חדש מן התורה.
תמיד לקחו יין ישן מעתיק
מריבותיהם מזקניהם.
שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
מזקנים את בונן משה רבנו
אלא דווקא שהתאמצו כמותם להתקשר ולהיאחז
ולהזדהות עם ריבותיהם הקרובים והרחוקים
הקרובים
והרחוקים
ואכן
שהצלחתו של משה איש האלוהים
לא הטרידתו חלילה
ההצלחה לא הטרידה אותו אלא הלך והתאבק
והתקשר בעקבות ריבותיו ואבותיו דווקא.
פעם שאלתי למה אומרים תמיד חכמים מביאים ציטוט מרש״י
אומרים רש״י אמר רש״י אמר
ורש״י מביא מדרש או רש״י מביא גמרא או רש״י מביא תנא או שמביא המרה
ולא אומרים האמורה אמר או המדרש אמר, אומרים רשי אמר.
אבל לא רשי אמר, רשי בעצמו מביא את התנחומא או מביא את המדרש אבא או מביא את הגמרא או מביא... למה אומרים רשי אמר?
כי אתה כשקראת את זה ממי למדת? מרשי למדת.
בשבילך רשי אמר.
זה נכון שרשי בעצמו אומר תנחומא או המדרש אמר, למדנו מהמדרש וכו',
אבל אתה מי למדת?
למדת מרשי?
תגיד רשי אמר.
אתה רוצה להגיד כמותו רשי אמר ממדרשת רחומות? תגיד, אבל תגיד רשי.
אל תעקוף.
זאת אומרת לעולם אדם מציין ממי שמע, ממי למד,
ממי הבין.
לא לדלג אחורה, לקפוץ כאילו למקור.
ממי שמעת?
הוא לא רוצה לציין את האחרונים.
הוא רוצה להראות. חשוב שהוא כאילו מבין, מכיר את הראשונים.
הוא משה,
איש האלוהים,
טרם שזרחה לו שמש הצלחה,
והוא משה,
לא נשתנה בקדושתו וענוותנותו,
אחר שהצליח מעלה על הכול.
כתוב, משה, משה,
הוא משה עד שלא נדבר עמו,
הוא משה לאחר שנדבר עמו.
משה נשאר אותו משה.
משה הענו,
משה שלא החזיק מעצמו,
משה של ואנחנו מה,
אותו משה.
שמש הצלחה שהאירה לו
ללא גבול,
לא השפיעה להזיז אותו כהוא זה ממשה שהיה לפני שנדבר איתו אלוקים,
ולפני שהגיע בכלל
למעלה כלשהי.
אתם מבינים מה זה אדם שלא ייסחף אחרי ההישגיות
שהוא השיג?
כאילו זה לא ישפיע עליו שום דבר והוא יישאר אותו דבר?
הוא יוסף,
הוא יוסף, הוא משה,
הוא משה, הוא אהרון,
הוא אהרון.
זה מעלה שאין כדוגמתה.
אף לאחר שצלחה שמש הנבואה באספקלריה המאירה ביותר,
גם אז הוא נשאר אותו משה ולא נשתנה זריזותו לעשות את רצון קונו בדיוק,
וגם לעת זקנתו.
לאחר שנתגדל לנבואה ולמלוכה,
כמו שאומר אספורנו בשמות זן,
ביעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו,
ומשה בן שמונים שנה ואהרון בן שלוש ושמונים שנה,
ועם כל זקנתם השכימו והזדרזו לרצון קונם.
וכן סיפרו חכמים, זיכרונם לברכה, בסנהדרין יא.
מעשה
ברבן גמליאל שאמר השכימו לי לעלייה.
השכימו מצה שמונה.
רבן גמליאל ביקש שיעלו שבעה מזומנים
לעבר את השנה.
כי מעברים את השנה רק במזומנים.
ואמר השכימו לי לעלייה.
יש מפרשים למה צריך מזומנים כדי שיכינו את עצמם מראש לקראת מה שהולכים לדון
שיבואו מוכנים.
אז
מצה שמונה.
מתחבטים לפרש איך נהיו שמונה פתאום. מה קרה שם עם השמונה? יש כמה דעות.
אמר, מי הוא שעלה שלא ברשות ירד?
זאת אומרת, מי שהוא לא מזומן
אז שירד.
כי אי אפשר לעבר את השנה בשאינה מזומנים.
עמד שמואל הקטן
ואמר אני הוא שעליתי שלא ברשות.
ולא לעבר השנה עליתי אלא ללמוד הלכה למעשה הוצרכתי.
ולא שמואל הקטן הווה אלא הנה שחרינה.
וזה לא היה שמואל הקטן
שלא היה מזומן.
רק הוא אמר על עצמו שזה הוא כדי לא לבייש
את זה שלא היה מזומן באמת.
ומחמת כיסופה הוא דעביד, מחמת הבושה,
שלא יכירו מי הוא שעלה שלא ברשות וילבינו פניו.
אני לא הולך להפרש את הכול אני אומר לכם רק את המעשה בקצרה אפשר ללמוד אותו בגמרא זה משהו יפהפהפה.
כי הד יתיב רבי אחר כך ממשיכה הגמרא מביאה עוד דוגמאות
וכדעריש
ועריח ריח שום
רבי יושב
לדרוש
והוא מריח שאחד התלמידים אכל שום וזה הפריע לו למיין לא יכול להריח את הריח הזה
אמר מי שאכל שום יצא
עמד רבי יחיא ויצא עמדו כולן ויצאו
בשחר מצאו רבי שמעון ברבי
הבן של רבי רבי שמעון מצא אותו את רבי יחיא
בשחר אמר לו אתה הוא שציערת לאבא אתמול בדרשה שאתה יצאת וכולם יצאו בעקבותיך
אמר לו חס ושלום לא תהיה כזאת
לא תהיה כזאת בישראל
אלא כדי שלא להלבין פניו של אוכל השום יצאתי כדי שיצאו כולם ולא יבינו מיהו
אז זאת אומרת כדי שלא יולבנו פניו של מי שאכל את השום הוא עשה את המעשה הזה ויצא
הוא לא היה זה שאכל את השום
מאז כולם הבינו בדיוק מה קרה אז גם הם יצאו בשביל ש...
ורבי חיא מחג מירלין איפה הוא למד לעשות ככה?
היה ביטול תורה
התבטל השיעור כולם יצאו
אז לשיטתו עדיף שיתבטל שיעור תורה ולא ילבנו פניו של בן אדם
כן אבל יכלו לצאת שלושה ארבעה ולא כולם והיה נשאר שיעור הוא ביטל שיעור שלם
נכון הרב צודק
אם היה יוצא עכשיו רבי חייב
ועוד אחד עם השום ועוד שניים בשביל לחסות
אז ארבעה יצאו לא ידעו מי אז פתרנו את הבעיה של השום
אבל ביטלנו שיעור היה שיעור שלם נגיד היו שלושים
כולם יצאו
התבטל אז הוא הצטער רבי התבטל לו שיעור
אז הוא אומר לו רבי שמעון
מה עם השיעור ציערת לאבא אמר חס ושלום לא תהיה כזאת בישראל
אני אציער אותם מה פתאום
רק מה חס ושלום לא יהיה שפיכות דמים
יולבנו פניו של הבן אדם הזה
אז מה? אז התורה תמתין עד מחר ונפתור את הבעיה הזו הבן אדם לא נכנס בכוונה
אכל לא שם לב לא הספיק צעצע שיניים לא משנה מה הסיבה
אבל זה הסיפור ונשאלת השאלה מאיפה אתה לומד כזה דבר לעשות
מאיפה אתה לומד?
אז מה היה?
הוא למד את זה מרבי מאיר.
מרבי מאיר יש שם סיפור גם כן עם גט שבאה אישה וזה וזה וזה.
הוא נתן גט וזה לא הוא בכלל לא נשא אותה.
היא אמרה שהיא נתעברה מאחד מהתלמידים.
ורבי מאיר בעצמו נתן גט.
ואז נתנו כולם שם כל התלמידים נתנו גט בשביל לפתור בשביל שלא ידעו מי זה היה שעיבר אותה וכולי. סיפור בקיצור.
אבל גם כן יש שם את הסיפור הזה והוא למד את זה הם מעי רבי מאיר.
אני שואלת את השאלה ורבי מאיר מאיפה למד לעשות כזה דבר? לחסות על מישהו כדי שלא ילבנו פניו וכולי וכולי. מאיפה הוא למד?
משמואל הקטן. משמואל הקטן מאיכה גמיר להם. משכניה בן יחיאל. משכניה מאיכה גמיר להם. מיהושע.
ויהי בעת המה ממשה. בקיצור יש סיפורים
חבל על הזמן. אם תרצו אחר כך
נספר את כל הסיפורים ברחבה זה ממש מרתק.
מרתק.
אבל רואים מפה מה רואים?
חכמים זיכרונם רכה
הקדושים מדגימים לנו לדעת
שבכל הליכותיהם המוסריות התורניות
ואף בנימוסיהם
הם מתלמדים מקודמיהם ומקודמי קודמיהם.
כי לכאורה לשם מה לסדר לפנינו את כל שלשלת הקבלה של ההנהגה המוסרית.
יכלו לומר לנו ישר
שהוא למד
מיהושע וממשה את כל זה.
מה צריך?
למדו מזה שלמד מזה שלמד מזה שלמד מזה שלמד מזה.
בסוף כולם למדו למדו למדו. מי מהראשון?
תגיד מהראשון?
קצר.
לא.
רצו ללמד שהוא למד
אפילו שהוא יודע ממי הוא גם למד
אומרים לא הוא למד ממנו
והוא מאיפה למד? ממנו.
אז רואים שכל אחד למד ממי שלפניו
הוא לא קפץ עליו
הוא למד ממנו שהוא למד ממנו
אז מלמדים אותנו איך אנחנו צריכים
אנחנו צריכים להבין
שזה מה שרוצים ללמד אותנו.
זאת אומרת לקח נפלא ולימוד נשגב הוצג
בחכמים זכרונם וחלפנינו
שהם לא דילגו על ראשי ריבותיהם הקרובים בדורם
הם לא השתכרו מהצלחתם בתור מנהיגים ומורי התורה שיצאו חלילה מגדר ההתקשרות לריבותיהם הקרובים אליהם
הם לא הרהיבו להרחיק ממקוריותם
למרחקים של הדורות הראשונים
לתלות ולבסס את הסברות שלהם באילנות הגדולים הראשונים
שבוודאי נקל יותר להתלמד מהעבר הרחוק
מלחכות ולהתלמד מאלו שבזמנם ותקופתם
חכמים זכרונם וברוכם הקדושים סיפרו
ומנעו לאחדים את כל שלשלת ריבותיהם להראות להם את חיבתם והוקרתם
כמה הם מחבבים ומוקירים את ריבותיהם הקרובים
שקירבו אותם לתורה ולימדו אותם תורה
זוהי דמות דיוקנם
של חכמים זכרונם וברכה הקדושים
תנאים אבות העולם
דוד משה
הם הוקירו כל מי שהיה לפניו
ולא דילגו אחורה אחורה
היום
יש בעלי תשובה שמתכחשים
למי שהחזיר אותם בתשובה מי שהדריך אותם מי שלימד אותם
מדלגים על הכול ומדברים כבר ישר
מתוך הספרים מכל הזה מה לא
מזכירים לא נזכרים
לא יודעים ולא שום דבר
הפוך זה הבינונים אם הגיעו למדרגות שציינו של בינונים
אבל זה בדרך כלל קלים שבקלים
כי אין דעת תורה לא מכירים מה זה מזקנים מתבונן
מה זה לשמור קשר עם מי שחיבר אותך לתורה עם מי שלימד אותך עם מי שהדריך אותך
וכן הלאה
את אלה הם לא רוצים להזכיר כי הם רוצים להגיד שהם עומדים בזכות עצמם
ולא להזכיר שפעם הם הוצרכו שמישהו ידריך יכוון או ילמד אותם מה פתאום הם כאילו נולדו גאונים הם ישר נולדו גאונים
הם ישר מבינים
הם גם חולקים על אלה שלימדו אותם יש להם גם ביקורת עליהם
אתם יודעים יש אחד
בחיפה
שהוא החליט שהוא כבר מורה צדק וכו' וכו'. בעל תשובה שחזר דרכי במקרה
והבן אדם הזה
התנפחה לו האישיות שהתחיל להעביר עליי ביקורת כזאת ואחרת
ואז שלחו אותו אליי והוא בא בלי להודיע לי שבנוגע לזה רק ידעתי שיש אחד כזה אבל לא
והוא בא יום אחד ושואל אותי כאילו בדבר הזה
בדבר זה בדבר זה על הדברים שבעצם הוא חלק עליי
ועניתי לו תשוב אה סליחה אז לא ידעתי שזה הכוונה אז לא ידעתי זה
עכשיו אני כבר הבנתי שזה הוא בלי שאני אכיר אותו לא ראיתי אותו אבל ממה שסיפרו לי ומה ששמעתי שהוא שואל ואיך הוא שואל בהתחמקות
הבנתי שזה הוא אז אמרתי לו כן אבל למה דיברת עליי לפני שזה מה?
אמרתי לו סיפרו לי שאתה אמרת עליי כך וכך וכך וכך וכך וכך
למה אמרת את זה אם לא ביררת?
למה להגיד עליי דברים? תרים טלפון, הלו,
האם כמו שאתה שואל אותי עכשיו,
תגיד,
אתה התכוונת ככה כשאמרת ככה? האם הכוונה שלך ככה?
תסביר לי למה אמרת ככה, למה לא אני אענה לך? אני לא עונה לכל אחד, בכל ארצה אני עונה לאנשים, אני אענה לך, מה הבעיה?
למה לא זה? אה, הרגשת כבר שאתה, אה, אתה כבר מורה צדק, אה?
אחת מהטענות שלו,
זה היה גם כאילו להוסיף על כל מה שהוא כאילו חולק וחולק, הוא חולק,
חשוב לומר את המילה חולק,
הוא חולק,
אז הוא טען שיש לי אוטו מפואר.
בשביל מה הוא צריך אוטו מפואר?
אז הסבירו לו, הבן אדם נוסע מקצה הארץ לקצה הארץ, ערב ערב, ופה ושם, וכולי וכולי,
וצריך רכב בטוח, וגם רכב שיכול להחזיק מעמד, וגם יציב,
וגם שחלילה, אם יש תאונה, זה יעמוד בזה, וכל מיני חשבונות, לא משנה.
לא, הוא לא חייב כזה, והוא לא צריך זה פה ושם.
עברה חצי שנה מאז,
קנה מכונית פאר עכשיו,
שאנשים עשירים בקושי יכולים ללכת איתה.
בלי שום בושה.
כי היום הוא כבר מורה צדק.
ואיפה הוא נותן שיעורים?
בקושי,
בקושי מישהו שומע אותו.
אז הוא לא נוסע על שום מקום.
אולי לשוק ולמכולת.
נו,
זה הנפיחות שמדברים.
יש אנשים שכבר מתנפח כמו בלון.
כמו בלון.
והוא כבר עבר את כולם. הוא כבר חולק.
אתם יודעים איזה להגיד את המילה, אני חולק.
חולק עליו? יא בבה, איזה כוח זה.
חולק.
ועוד אמרו.
אה,
מה מבהילה ומפליאה?
אה,
מספרים לנו חכמים זיכרונם לברכה על חנניה, מישאל ועזריה,
שבאותה שעה
ביקשו מלאכי השרת לרד להציל את חנניה, מישאל ועזריה מכבשן האש.
אמר להם הקדוש ברוך הוא, הואיל ולשמי ירדו
לכבשן האש, אני יורד
ואצילן
ומתירן.
אומר הקדוש, לא, מה פתאום? מה פתאום? לא מלאכים, לא אף אחד. אני בכבודי ובעצמי יורד. למה?
כיוון שהם ירדו לכבשן
לשמי אני יורד ומצילן ומתירן.
התירן והציף להם את הכבשן
והעלה אותו
והשווה אותו לארץ, כיוון שהוא היה עמוק.
אז כולם ראו עכשיו
איך הם נשרפים באש ולא קורה להם כלום.
קודם הם היו עמוקים, כולם חושבים שהם נשרפים
ואין פה כלום, נשארו גחלים.
וה' עשה נס והכל עלה למעלה, כל הכבשן עלה למעלה,
השווה אותו עם הקרקע וכולם רואים את הנס
שאנשים עומדים,
שום דבר לא נשרף, לא נחרך, כלום.
כיוון שראה המלך
אמר להם צאו לכם מכאן,
שהרי כבר התיר אתכם הקדוש ברוך הוא ועשה לכם נסים
והשווהו לארץ.
אמרו לו אין אנו יוצאים
אלא ברשות המלך,
שלא יאמר ברחו להם מן הכבשן.
אני פי מלך שמור
אנחנו מקיימים
את ציוויו של המלך אתה ציווית שיזרקו אותנו לכבשן
אז אתה אנחנו שומרים
את פיך ואתה לא נצא אלא ברשות המלך אתה אומר שאנחנו נצא בגלל שהשם
כבר השווה לא אתה מסכים
אבל אין לך ברירה
לא
אנחנו רוצים שאתה תגיד תצאו אתה תגיד תצאו
ברשותו הושלכנו
ברשותו נצא
ככה הם אומרים לו
ממי הם למדו?
אה
צריך ללמוד ממישהו? למה צריך כל פעם ללמוד ממישהו?
כל פעם שואלים אותנו ממי הם למדו?
מנוח!
נכנס ברשותו של הקדוש ברוך הוא אל התיבה שנאמר
בוא
אתה וכל ביתך אל התיבה
ולבסוף נאמר לו צא מן התיבה
אתם יודעים מה זה אני הסברתי פעם באריכות לא נחזור
איזה ריח מסריח היה בטבע
אתם יודעים איזה ריח מסריח?
רק היא נחתה על הרי הרהרת צריך היה לשבור את הדלת ולעוף החוצה לנשום
אוויר קומה שלמה רק זבל במשך שנה
כל הגדולים של כל החיות אתם יודעים איזה ריח?
לא השם לא אמר צא אני לא יוצא עד שהוא יגיד צא כמו שנכנסתי ברשות אני יוצא רק ברשות
אני פי מלך שמור
ממי הם למדו ממנו?
מה מבהילה ומפליאה היא מעלת קדושינו אלה
בגילוי קדושתם ומעלתם האמיתית
שקידשו שם שמיים ברבים
במסירות נפש כזו
שהיא למעלה מכוח אנושי
עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ירד להצילם
הם לא נתרקשו ממעלתם
לא זכה עליהם דעתם לפעול ולצאת ברשות עצמם כמו בעלי בתים
אלא שאף לעת מצוא כזו כפפו את עצמם
ואמרו שאינם יוצאים אלא ברשות
ורגע מרומם ונישא זה שבחייהם
שהתפרסמה קדושתו ותהילתו של הקדוש ברוך הוא על ידם
לעיני כל חי
מכל מקום זה לא העביר אותם על דעתם
אלא חיכו לציווי מהמלך
שיגיד להם צאו שלא יתפרה שברחו
ולא עוד אלא שאמרו
שלמדו את ההנהגה הזאת מנוח
אפילו שבכל הנסיבות והמאורעות היה בהן
מכל אותם הסימנים שהעידו על גדלותם ורוממותם של
חנניה ומישאל ועזריה והייתה להם אפשרות לתלות בזכות עצמם
אתמול למדנו אתם זוכרים
כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים
וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו
הייתה להם אפשרות לתלות בזכות עצמם
ובזכות הצלחתם שהם התעלו על דרגתו של נוח
ובזכות גדלותם
אינם חוששים להזדרז ולצאת שלא ברשות,
אבל לא כן הם עשו,
אלא אמרו שהם לא יוצאים כי הם למדו מנוח.
צמצמו את כל ההרגשה של החשיבות שלהם,
והם אומרים יש לנו מורה, יש לנו מורה דרך.
יש מי שקדם לנו ועשה מהלך כזה, אנחנו לומדים ממנו.
אף שנעשה הנס לעיני כל העולם כולו, לכבודם ולזכותם
הם לא השתכרו,
לא נתפסו במלכודת ההתנשאות וזכות הדעת השכיחות
אצל הבינונים המצליחים
שהתחלנו איתם בתחילת הדרשה,
אלא הם אמרו למדנו מנוח.
אברהם אבינו,
עליו השלום,
שניסיון העקדה שיצא ממנו בהצלחה שמימית רבתי שכמוה לא נהייתה,
מעשה שהרעיש כל העולם כולו ושבזכות העקדה כולנו חיים וקיימים,
מכל מקום אחרי הצלחה נפלאה כזו,
חוזר בענוותנותו אל נעריו
שהם משולים לחמור
וילכו יחדיו.
לא זחה דעתו מהצלתו המיוחדת
עד שלא היה שום הכר בהנהגה בינו לבין נעריו וילכו יחדיו.
אדם שמחשיב את עצמו הולך בשורה אחת
עם אנשים פשוטים?
או שהוא הולך לפניהם או שהוא הולך אחריהם אבל הוא רוצה להבדיל את עצמו מהם הוא לא רוצה להיות כמותם
נו אז עכשיו נותר לנו אחרי שהבנו קצת איך צריך להתנהג איך צריך להתבונן ואיך צריך להחשיב ולהעריך את מי שלימד אותנו קרב אותנו וכולי וכולי וכולי
ולא להפליג לרחוקים אלא לקרובי קרובים וכן הלאה
אז נבקש נא בלב אמת ונכון מאדון הכול
החולק מחוכמתו והגוזר על ההצלחה בחיי כל
שנזכה להצליח בחיינו
כל אחד ואחד לפי הווייתו ותעודתו
שנזכה לקדש את שמו ברבים
שנזכה להרביץ תורה ולפרסם את ייחוד שמו יתברך בעולם
ושהצלחתנו תהיה לשם יוצרנו
ושלא תזוח דעתנו
ושנדע שהכל ממנו יתברך שמו
ונתפלל על הישועה על ההצלחה בכל ייעודי הגאולה
שהובטחו לנו מאיתו יתברך שמו על ידי נביאנו
כי ה' יהיה לאור עולם
ושלמו ימי אבלנו ונזכה לראות בהתגלות כבוד מלכותו בעולם
ובשיבת שכינתו לציון במהרה בימינו אמן.
רבי חנניו בן עגשיו אומר ראשו הכל שבכל זרקות ישראל לפי קורנות הראשונות של נעמור אדם עבד סלומן סדגו יחדיל תורו יאדיר
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).