למעט הנס | הרב אמנון יצחק

נציב יום חזרה בתשובה לרעיה בת אברהם והילדים: קורן, לִיַה, מתן ונהוראי בני רעיה מהרה אמן [חלק מהשמות צריך להחליף...]

 שיעור קצר אבל קולע 

"וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן:... וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר" (דברים לד, פסוקים א, ג)

הרמב״ן אומר: 'ויזכור "בִּקְעַת יְרֵחוֹ" בעבור היותה בקעה ולא היתה נראית מראש ההר' כשמסתכלים מה שבולט נראה, מה ששקוע לא נראה. 'אבל הראהו במעשה נס' אז איך הוא ראה? היה מעשה נס שיוכל לראות גם את הבקעה. 

ועמדנו על זה אחרי שהראהו בדרך נס, אם הקדוש ברוך הוא עושה לו נס בשביל שהוא יראה את הבקעה למה אמר לו: "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים" (דברים לב, מט) איפה שהוא נמצא תראה לו בנס הכל למה צריך לעלות ולהסתכל ולעשות נס שיראה את הבקעה?!

אלא על כורחנו כל זה למעט בנס! כמו בתיבה של נח, אפשר שכל מיני חיות כל מיני עופות כל מיני בעלי חיים יוכלו להיכנס לכל התיבה?! הרי זה מיליונים! איך זה?! אלא זה נס! אז אם זה נס למה צריך תיבה כזאת גדולה שלוש מאות (300) אמה וכולי? למה? אפשר לעשות חסקי ויכנסו כולם בפנים. - לא, בשביל למעט בנס אם אפשר למעט בנס ולהשאיר קצת טבע הקדוש ברוך הוא ככה רוצה שהעולם יתנהג. ולמה זה? תכף נבין.

הרי לפנינו כי גם הקדוש ברוך הוא בעצמו מתנהג עם האדם בדרך הטבע כל מה שאפשר "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה" זה על פי טבע, עולים בשביל להסתכל. וכמו שנאמר בסוף האזינו: "עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה" אם כן, מוכח מכאן שכל הנהגת העולם גם כן הכל בדרך נס ורק האדם צריך לעסוק מעט בטבע כדי למעט את הנס. 

זאת אומרת, למעשה המזונות שלך קצובים ('כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים' ביצה טז ,א) ויגיעו אליך אם תרצה או לא תרצה. אבל מה? לאלה שחלשים בביטחון אז משהו טבע תעשה, אבל זה הכל נס! לא ההשתדלות שלך גורמת ולא שום דבר הכל קשקוש בגרוש הכל נס! הכל נסים 'כל מעשינו וכל מקרנו מעשה נסים' אומר הרמב״ן (סוף פרשת בא). 

אז למה אדם צריך לעסוק לפעמים בטבע קצת לעשות משהו בטבע? למעט הנס! אז מה מועילה ההשתדלות המרובה? אז למה האדם אומר: 'אין לו אמביציה זה לא זה זה וזה וזה עצלן וזה...' אומר מלים... ובפרט נגד התורה חס ושלום! אם אדם עושה השתדלויות יותר מדי וכולי וכולי... - אין זה אלא שיגעון! שיגעון!! זה משיגנר! זה משיגנר!! 

ואולי מה שנצרך האדם למעט הנס על ידי קצת השתדלות, קצת טבע, זה להגדיל את הניסיון שלו ב: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח, יז) שלא ירגיש שפעולותיו עשו. להכניס אותו לניסיון קצת ולראות האם הוא יתלה את זה בעצמו או בחסד השם, בסיוע אלוקי. וכן הלאה. 

ומי שעומד בניסיון הזה והוא קשה, והוא קשה! זה גיבור חיל ואשרי לו!! 

בעל חיי אדם היה לו מכולת. אחד מהפוסקים הגדולים של האשכנזים. היה לו מכולת. והוא היה לומד במכולת. בין קונה לקונה הוא היה לומד. ושמה הוא חיבר את הספרים שלו של הפסיקה. זאת אומרת, הוא הבין שכל העבודה זה רק ניסיון. ולעמוד בניסיון כזה ולא להרגיש שאתה פועל משהו ועושה משהו, פששש. זה דבר... זה קשה! כאילו אתה מכחיש את המציאות. כאילו המציאות, עשיתי השתדלות, עשיתי פה, עשיתי שם, זה הביא לי את הכול. 

אבל זה צריך להבין: שלפעמים השתדלות גם מקלקלת. נגיד, יש אחד כותב שיש לו יהלומים, אחד קרט. הוא כותב במקום קרט, כ'ף, רי'ש, אל'ף, טי'ת, כותב כ'ף, רי'ש, ת'ף, שזה כרת. אז לפעמים השתדלות גורמת שהאנשים יפתחו עינים ויגידו: 'איך יכול להיות, קרט, כרת?! מה הולך פה, זה יהלומן?! מה זה?...' כן, זה לא סותר, אבל זה מראה שההשתדלות לפעמים, כמה שמשתדלים, לפעמים הקדוש ברוך הוא נותן לאדם איזו טעות קלה או משהו כזה, שמזה זה גורם שכאילו ההשתדלות לא הניבה כל כך הרבה פירות. אבל זה לא סתירה. 

מכל מקום אדם צריך לדעת. צריך למעט בניסים, לכן השם רוצה שנתנהג קצת בטבע, קצת, אבל לזכור שזה לא טבע גורם, הנס גורם, הכל זה נס. ואתה אסור לך ליפול ב: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי". 

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (מכות ג, טז).

 מקור: חכמת המצפון, חכמה ומוסר חלק א' מאמר נז'.