אהבת חסד - ג' - פתיחה לעניני חסד | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 19.05.2015, שעה: 08:52
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו לומדים
את הפתיחה לענייני מידת החסד מספר אהבת החסד של החפץ חיים,
ממשיכים אחרי הקטע שסיימנו אתמול,
והחפץ חיים רוצה להוכיח בפתיחה עד כמה התורה הרבתה לספר חסדים
וגמילות חסדים
כדי שנראה שזה מוטיב עיקרי בתורה,
וכמו שהוא פתח ואמר שהתורה תחילתה וסופה גמילות חסדים ולאו
רק זה, אלא כל התורה מלאה, והוא עובר פרשה, פרשה,
לא את כולם, אבל פרשה, פרשה מההתחלה עד איפה שנראה שהוא מגיע,
ומוכיח עד כמה התורה מרחיבה בסיפור מעשי החסד.
סיימנו אתמול שהתפלל אברהם אבינו על אנשי סדום ועמורה,
שזה חסד גדול,
אפילו שהם היו הולכים בדרך לא טובה.
וגם מעניין הפיכת סדום נוכל לדע מידת החסד,
כי עיקר עוונם היה בזה,
כי היא הייתה גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא הזיקה.
ורצו למנוע רגל זה מתוכם,
כמו שהעריך בזה רבנו יונה ביסוד התשובה שלו.
אז רואים מפה שהקדוש ברוך הוא,
מה שהגדיל והקדיש את הסאה כדי למחוק אותה מן התבל,
את הערים הללו,
זה היה בגלל שלא רצו לעשות חסד.
ויד עני ואביון לא החזיקה,
ורצו למנוע רגל מזה.
רואים שאין קיום למי שלא רוצה לעשות חסד.
וגם סיפרה התורה איך לא תקרב את האורחים בכל כוחו,
אפילו שהוא לא ידע כלל שהם מלאכים.
אז רואים מפה שוב פעם את החסד, עד כמה הוא מסר את נפשו לא רק
להכניסם לביתו,
אלא למרות שסיכן את חייו כשרצו כולם
שיוציא עליהם
את האורחים, והוא לא הסכים.
וגם בשישי,
במברך שישי, בפסוק ל״ג, ואיתה אשל בבאר שבע,
מעיין ברשי שם שאברהם אבינו עשה אכילה, שתייה, לינה,
לוויה,
שכל זה חסד גמור.
ובפרשת חיי שרה גם כן
מלאה ממידת החסד בתחילתה.
מדובר שם בעניין השתדלות הקבורה
של שרה וההספד לשרה.
כל זה בכלל גמילות חסדים כמו שמובא בגמרא.
ואחר כך סיפרה לנו התורה בכמה פרשיות
ההזדמנות שנזדמנה רבקה ליצחק.
מה העיקר היה? על ידי מידת החסד.
מידת החסד שבה, שאותה בדק אליעזר,
עבד אברהם.
ככתוב, אותה הוכחת לעבדך ליצחק.
כמו שפרש רשי, ראויה היא לו שתהיה גומלת חסדים,
וכדאי לכנוס בביתו של אברהם.
זאת אומרת, ראויה להיות ליצחק זה רק מי שגומלת חסדים, כי זה בית של חסד.
וזו הדרך שהשם רוצה,
ולכן כדאי לכנוס בביתו של אברהם.
ובשישי בפסוק ט',
ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו, שזה גם כן חסד.
וגם פסוק יא',
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו.
היינו שניחמות תנחומי אבלים, כמו שאמרו חכמים זיכרונם רחם.
ולמדנו כבר שניחום הבנים זה גם כן חסד.
וגם בפרשת ויצא,
וידר יעקב נדר לאמור, וכל אשר תתן לי עשר עשרנו לך.
ומסתמה המעשר היה לצדקה וחסד.
אז שוב רואים שהתורה מפרסמת חסדים.
ובפרשת וישלח, בחמישי פסוק ט',
מעניין קבורת דבורה, מנקת רבקה,
ובחמישי, בפסוק יט', מעניין קבורת רחל,
ומצבה על קבורתה,
ובפסוק כט',
מעניין קבורת יצחק,
כל אלה הם חסדים.
פרשת וישב, בשלישי פסוק ל.ה.
ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו.
חסד.
וגם מעניין ראובן ויהודה,
שהתחזקו להציל יוסף מן המיטה.
ועל זה אמר אחר כך יעקב ליהודה, יודוך אחיך.
ובפירוש רשי.
וכן המעשה של תמר,
שנתרצתה להסתרף ולא לגלות את הדבר,
כדי לא להלבין את פני יהודה.
וכל זה מעניין הטובות
אשר בין אדם לחברו.
וכן בשביעי, בפסוק יד',
כא', זכרתני איתך,
כאשר ייטב לך ועשית נחמדי חסד.
כי כל זהו מכלל גמילות חסדים.
להזכיר איש לטובה ולשבח לפני מי אשר היכולת בידו להיטיב לו.
וכאשר נבהר אם ירצה השם לקמן בפרקים הבאים.
ובפרשת מקץ, בחמישי פסוק כה, ויצב יוסף.
ולתת להם צידה לדרך.
כי כן ראוי לעשות לאורחים.
עיין בסנהדרין קג.
זאת אומרת, אתה משלח אורח מביתך, תן לו צידה לדרך.
וכן בוייגש, בפרשת שביעי,
שמדברת מעניין יוסף לאנשי מצרים.
היא כולה מעניין חסד שבין איש לרעהו.
שצריך לראות כל אחד לחיות אנשים ולכלכלם כפי כוחו.
כי מי היה כופה ליוסף שהשתדל לקנותם אם לא דבר זה?
זאת אומרת, לקחת אותם, לקנות אותם לעבדים,
וככה הוא מחויב לפרנס ולזון אותם.
מי חייב אותו?
יכול לקחת מהם רק מיסים ומה שהוא רוצה, וזהו.
הם ימותו ברעב, שימותו.
הרי רואים מדינות שלמות שלא אכפת להן שמתים אנשים ברעב.
וכן, בסדר ויחי.
כמה פרשיות מדברים בה מעניין חסד, כי בהן נתפרש פטירת יעקב,
עניין קבורתו,
הבחיה, הספדו,
נשיאת מיטתו,
הלווייתו, כל זה הוא מעניין חסד.
וכאן נזכר לעיל, כמו שכתב,
מה עשית עמדי? חסד ואמת.
כמו שפרש רשי שם.
ובפרשת שמות, בפרשה הראשונה,
בת תיראנה המילדות,
בת חיינה את הילדים.
ראו החסד שעשו עמהן.
כי הלא היה ביכולתן לצאת ידי שמיים, מידי המלכות.
דהיינו לפרוש מלהיות עוד מילדות.
אך שהיו יראות פן אחרות כשתהיינה מילדות.
תשמענה לעצת פרעה מי יראה.
על כן התחסדו עם בנות ישראל ומסרו עצמן לסכנה בשבילן.
זאת אומרת,
היו יכולות,
דבורה ומרים,
איוכלות ומרים,
יכלו לא לקבל עליהן
להיות מילדות, להתחמק מזה.
אבל זה היה נופל על אחרות שוודאי היו שומעות בקול פרעה והיו ממיתות הילדים.
אז הם מסרו נפשם על החסד.
והם לא השאירו ולא הפקירו את זה.
ולא עוד, אלא שהיו מספיקות מים ומזון ליולדות העניות,
כמו שאומר פירוש רשי.
ובשלישים בי'א' בפסוק,
מי יצא אליך וירא בסבלו תם, משה רבנו,
היינו שנתן ניבו להיות מיצר ודואג עליהם כמו פירוש רשי.
וזהו ממידת החסד,
כשצריך אדם להתבונן בצרת חברו,
אולי יוכל להושיע בדבר מה.
נתעניין
בגורלו של חברו חסד.
ובפסוק יב', מייח את המצרי,
כל זאת לאמה כדי להציל את המוכה,
גם זה חסד.
ובפסוק יז',
מייקום משה ויהושיען,
גם זה החסד
שהוא מציל את בנות יתרו.
ופסוק יט', ותאמרנה וגם דלו דלה לנו ויש כתצאן,
גם זה החסד.
לא רק שהציל אותם, גם דלה להם
מים מן הבאר.
ובשביעי פסוק יד', ויוכו שוטרי בני ישראל.
זה חסד גמור, למה?
כמה מהחסד יש בזה?
שהם לא רצו לדחוק את עושי המלאכה
וקיבלו עליהם את הכאבות
עיין שם ברש״י.
שוטרי בני ישראל היו מונים מצד המצריים
שבני ישראל יתנו את התפוקה בעבודה,
והם לא רצו להאיץ בהם יותר מדי.
אז המצרים, כשראו ששוטרי בני ישראל לא עושים מלאכתם נאמנה להכות
את בני ישראל כדי להאיץ אותם במלאכה,
אז הם היכו את השוטרים,
דהיינו את הישראלים שהיו שוטרים.
והם היו מוכנים לספוג את המכות,
ולא להכות את אחיהם בשביל להאיץ אותם במלאכה. זה חסד גמור
שאדם מוכן לקבל את הכאב
במקום השני.
ובפרשה בשלח,
ויקח משה את עצמות יוסף,
אז רואים שזה חסד גמור.
ועל זה שולם
משילם הקדוש ברוך הוא ליוסף עבור החסד
שעשה ליעקב בקבורתו,
כמו שמובא בסוטה זן.
משה לקח את עצמות יוסף,
וזה שילם
הקדוש ברוך הוא ליוסף שהוא לקח
בעצמו את יעקב לקבורה,
אז שילם לו שמשה ייקח אותו,
ואחר כך הקדוש ברוך הוא שילם למשה שהוא בעצמו התעסק בקבורתו.
ובפסוק זה אלי וענווהו
מובא בהגמרא בשבת כלג,
אבא שאול אומר הביא דומה לו
מהו חנון ורחום,
אף אתה יהיה חנון ורחום.
זה אלי וענווהו,
ענווהו זה אני והוא,
כמו שהוא, אני כמו שאני זה הוא,
אותו דבר.
אז מה השם חנון ורחום? אף אתה יהיה חנון ורחום.
ובפרשת יתרו,
בעצם הוא שלקראת חותנו,
זה גם כן חסד
לצאת לקבל את פניו של החותן,
לקבל את האורחים, לצאת לקראתם, זה חסד,
לחשיב אותם, לכבד אותם.
וכמה פסוקים שאחריו,
והוא הכל בכלל הכנסת אורחים,
שהוא ממידת החסד.
וגם בפסוקיו, והודעת להם את הדרך,
דרשו חכמים, זיכרונו לך את הדרך, זו גמילות חסדים.
ובעשרת הדיברות, פסוק ו', עושה חסד לאלפים,
וצריך ללכת במידותיו.
אז רואים שהשם עושה חסד לאלפים,
ואנחנו צריכים ללכת במידותיו.
ובפרשת משפטים,
בשלישי, פסוק כד,
אם כסף תלווה את עמי,
שזה חסד,
פסוק יא, מצוות השבת האבות.
שהוא נובע גם כן ממידת הצדקה, כאמור, במשנה תורה.
כדי שיהיה לה עני במה ישן, במה יתכסן.
וכן בפרשת בהר סיני,
הרבה עניינים שיש בפרשה הזו, כולם בנויים על מידת החסד.
כגון גאולת קרובים,
וכי אחיך עמך, וכיוצא בזה.
ואומר החפץ חיים, ואחר כך התבוננתי שבאמת אין קץ לענייני החסד שיש בתורה.
כי כמה וכמה מצוות עשה,
וכמה לאווין שיש בתורה,
הכל נובע ממידת חסדו יתברך.
כגון
דיני לקט,
שכחה,
פאה, כל אלה להניח בשדה, שיבואו העניים וילקטו.
וכן מעשה עני,
מעשר עני,
וכן ענייני השמיטה,
שהרי בשמיטה זה אפשרות לבוא, שכל אחד ייכנס לתוך השדה,
הפרדס, הכרם, וייקח
מה שהוא רוצה, אז זה שנה שלמה שהעניים יכולים לזון את עצמם.
מלבד מה שהוא שבת לשם,
מלבד המצווה שהאדמה בארץ תשבות, עוד כתוב,
והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך.
שהמטרה גם שיאכלו אביוני עמך מכל השדות, הכרמים, פרדסים וכו'.
וגם מצוות השבת אבדה,
שהזהירה התורה לחוס על ממון ישראל,
אפילו על שווה פרוטה לטרוח על זה ולהשיבה אליו,
זה חסד גמור.
וכן מצוות פריקה וטעינה וכיוצא בזה,
נעזור בפריקה ובטעינה לחבר שלך.
והרבה הרבה מצוות יש בזה.
והכול,
ומצד טובו יתברך וחסדו,
ציוונו גם כן להיות לעזר,
לרענו,
בכל מה שנוכן.
אחרי שהתבוננתי בכל זה כמה יש, הרבה כל כך מצוות,
על כן מנעתי את עצמי מלחשוב עוד
בפירוש כל המקומות שדיברה התורה בהן.
והמשכיל התבונן מכל מה שהערכנו למעלה,
כיוון שכל כך גדול קדושת מידת החסד,
שכל התורה מלאה מזה.
אז כמה יש לו לאדם להחזיק במידה הקדושה הזו,
לא להתרפות ממנה כל הימים אשר הוא חי על האדמה.
ולזה כתוב בתורה,
בשופטים, בחמישי פסוק ט' וללכת בדרכיו כל הימים.
דהיינו, שלא יסתפק
במה שעושה חסד פעם אחת בחודש או בשבוע.
לכן אני אמרתי בזמנו שכל אחד יקדיש בשבוע לפחות חצי יום,
שש שעות,
מרוכזות, שיהיו לחסד, או שיחלק
כל יום, לפחות שעה, שיעשה חסד.
וכאשר נבאר אם ירצה השם בחלק ב',
גם צריך לדע,
כל ענייני הדינים שיש בהנהגת המידה הזו,
בכל פרטיה,
לכל העניינים שהזכרנו בתחילה של הפתיחה.
אך קודם הכל נחוץ לבאר ענייני גמילות חסדים של הלוואה,
כי על זה יש מצוות עשה מיוחדת בתורה,
אם כסף תלווה את עמי.
וכמו שהתבאר לקמן,
רק קודם שנתחיל לבאר את הדינים שיש בזה,
נבאר בדרך כלל כמה לוין
רגיל לעבור
מי שהוא איש קילאי.
הוא מרחיק עצמו ממידת החסד.
קם עליו, הנה, קמצן
עובר
כשהוא מרחיק את עצמו ממידת החסד.
פה יש הערה שהוא נותן.
אמרנו שיש לחוס על ממון ישראל על שווה פרוטה, לטרוח על זה ולהשיבה אליו, וכן מצוות פריקה וטעינה, וכיוצא בזה הרבה מצוות, והכל הוא מצד טובו
וחסדו של הקדוש ברוך הוא.
ונוכל לומר שכל זה רמוס בפסוק בירמיה ב'
הכהנים לא אמרו איה אדוני ותופסי התורה לא ידעוני
שהנביא מתאונן על שני דברים.
אחד,
שכל כך שכחו קרוב לחורבן
שהשם יתברך משגיח בעולם
עד שאפילו הכהנים המיוחדים לעבודתו
ובוודאי בדורות הראשונים
הכירו הם השגחת השם יתברך מאוד ובפרט במקדש
שראו הנהגת השם על כל צעד וצעד
כידוע מהניסים שהיו במקדש
גם הם אינם שואלים עתה כלל
איה השם
ומדוע לא מנכר השגחתו
דהיינו לא ניכרת השגחתו
אין זאת
רק שדבר זה זז מליבם כל עיקר
ולכך הם מחזיקים בעוונותיהם
עוד זאת
שאינם מכירים כלל את גודל טובו וחסדו של הקדוש ברוך הוא
שאפילו תופסי התורה שלומדים תורתו
ויהיה להם להתבונן ממצוותיו וחוקיו
את כבודו יתברך שהוא טוב ורחום
בלתי שיעור
גם כן לא ידעוני
היינו שאינם מתבוננים כלל
מי אני
שאילו היו מתבוננים
בוודאי היו ממהרים לשוב אליו בכל אופן שהוא
והיו סומכים על גודל רחמיו
וחסדיו
שבוודאי יקבלם
וכמאמר הנביא בירמיה ד'
אם תשוב ישראל נאום אדוני
אליי תשוב
כי חסיד אני נאום אדוני לא אתור לעולם
אז רואים
שהתלונה
של הנביא ירמיה ב'
על הכהנים זה שלא אמרו איה שם
מטופסי התורה לא ידעוני
דהיינו שהקדוש ברוך הוא כל כך מלא חסד כל כך מלא טוב
שאם היו מתבוננים בזה
למרות שהם היו בזמן
בית המקדש וראו
היו ודאי יודעים שאפשר לשוב אל השם
ואז הקדוש ברוך הוא חסיד
ומתחסד
ולא נותר לעולם
בוודאי שהיה מקבל אותם
אבל הם לא נתנו דעתם על הדבר הזה
אם כן
זו הפתיחה היא לא נגמרת
ואחר כך מראה כמה לוין
עובר הכילאי
ועל זה נעבור בעזרת השם בהמשך
רבי יחנן יאמר רגשי אומר עושה קדוש ברוך הוא זה כל ישראל
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).