החפץ חיים פתיחה לעניני חסד - חלק אחרון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כתוב בתורה

הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור

קרבה שנת השבע

ואיתא בספרי

הישמר הוא לא תעשה

ופן הוא לא תעשה

הרי שנצטווינו בתרי להבין

שלא למנוע מלהלוות לרענו

בעת צורכו

מיראת דבר השמיטה.

כיוון שהשמיטה שנה שביעית משמטת

את החובות,

אז אדם יפחד להלוות

כשמתקרבים לשמיטה.

התורה מזהירה היא שמר לך

וגם פן

יהיה דבר עם לבבך בליעל

שני לאווים

לא למנוע מהלוות לרענו בעת צורכו

מיראת דבר השמיטה

וקרואו הכתוב בשם בליעל עבור זה

אף כי בזמן

שלא יפסיד חובו

כי יגדל חטא הקופץ ידו

מלהלוות לרעהו

שיש ביכולתו להיטב עמו.

אז אם בשעה שמתקרבים לשמיטה הכתוב קורא לו בשם בליעל

למי שנמנע

מהלוות לרעהו בעת צורכו

אף כי בזמן שלא יפסיד חובו זאת אומרת בזמנים

שהוא מלווה לו לפרק זמן שזה לא יגיע השמיטה

והוא ודאי יכול להחזיר לו את החוב

והוא לא מלווה גם כן

ודאי שיגדל חטא הקופץ ידו מלהלוות לרעהו כשיש ביכולתו להיטב עמו.

ולפעמים אומר החפץ חיים

שהוא עובר גם כן על ידי מניעת הטובה

עליו דלא תיקום

כגון שהוא ביקש ממנו לעשות לו טובה

בדבר שאלת ממון וכיוצא בזה

ולא היטיבו

ועבור זה כשבא אחר כך הוא אצלו

הוא מבקש ממנו איזה טובה נוקם ממנו וגומל לו כמפעלו

עובר על ידי מניעת הטובה היא על הלאו דלא תיקום

וכל שכן

אם משנאתו אותו מפרסמו בחיר שאיננו בטוח

כדי שגם אחרים לא ילווהו

בוודאי מלבד שהוא עובר בזה על איסור נקימה ונטירה

שהוא נוטר בליבו את הדבר עוד הוא עובר בזה על איסור לשון הרע גמורה שהוא יורד בזה לחיי ממש בזה שהוא מפרסמו שהוא לא בטוח ואין להלוותו

זאת אומרת

אם הוא לא מלווה לו בגלל שהוא נוקם בו שהוא לא נתן לו הוא בעצמו פעם קודמת

זה איסור לא תיקום

ואם הלא תיקום שלו כבר גלש והוא הלך וסיפר שהוא לא בטוח שמחזיר בכלל הלוואות

זה כבר לשון הרע ויורד לחייו ממש

אז הוא עובר כבר על שלושה להבים לא תיקום לא תיטור ולשון הרע

לא תרח לכיל

ועיין בחפץ חיים כללי סעיפי

ויותר מזה דאפילו אם הוא מיטיב עימו

אך שהוא משיב לו

איני כמותך שלא התיבות העימדי

נותן לו

עובר על אליו דלא תיטור דבזה מורה שהוא נוטר

נוטר זה לשון שומר שומר עדיין את השנאה בליבו

אלא מה יעשה אלא ילבנו בלב שלם

וימחה דבר מליבו

ויתבונן שכל דברי העולם הזה הבל והווי

ואינן כדאי לנקום ולנטור עליהן

מעיין נקמן בפרק רביעי בעוד ד' ו-ה'

עכשיו יש פה הערה שכל דברי העולם הזה הבל והווי

מביא החפץ חיים

והוא מלשון הרמב״ם פרק ו' מלכוד דעות

ובזה ביארתי מה שאמר הכתוב

כי תשא ברעך משט מאומה

לא תבוא אל ביתו לעבות אבותו

ופירש רש״י מאומה חוב של כלום

אתה בא לשט ברעך משט מאומה חוב שהוא חייב לך של כלום

לא תבוא אל ביתו לעבות אבותו

דהיינו אם אין לו כסות ואתה לוקח לו אותם

אז הוא אומר ופירש רש״י מאומה זה חוב של כלום ולכאורה מאי זה רבותא בתורה

הלא יותר רבותא היא אפילו על מאה אלף דינרים גם כן אין רשאי לעבות אבותו

וכל שכן על חוב של מאומה

אך בהקדם מה שפירש רש״י בפרשת משפטים לעניין השבת האבות שאומר הקדוש ברוך הוא

כמה אתה חייב לי

והרי נפשך עולה אצלי כל אמש ואמש

ונותנת דין וחשבון

ומתחייבת לפניי

ואני מחזירה לך אף ואני מחזירה לך

אני מחזיר לך את הנשמה בכל אופן למרות שהתחייבת ולא קיימת

ולא החזרת את כל החוב שהתחייבת

אני מחזיר לך את הנשמה או לא אם לא הייתי משאיר אותה למעלה ולא חוזרת

החזרתי לך

אף אתה טול והשם תיקח את האבות למשך היום ותשיב לו את זה לפנות ערב

כדי שיוכל לישון עם האבות

ובצירוף דברי הרמב״ם הנזכרים לעיל יומתק מאוד לשון הכתוב בזה

כתוב בלומר

שכל החובות שאדם נושה ברעהו

הם חוב של כלום

נגד החובות שאדם חייב לבורא יתברך

כי העולם הזה כולו הוא של הבל וריק

והוא מה שאמר הכתוב כי תשה ברעך משט מאומה

היינו החוב שאתה נושה ברעך חוב של כלום

נגד חובות שאתה חייב לי לקדוש ברוך הוא על כל הטובות שעשיתי עימך מעותך עד עתה

ואף על פי כן אנוכי מתנהג עימך ברחמים

אף אתה התנהג עימו בדרך טוב ולא תבוא אל ביתו לעבות אבותו לקחת ממנו את המשכון

טוב

אז ראינו שאדם

הוא נקרא בליעל אם יש לו אפשרות להלוות

והוא לא מלווה מחשש שהשמיטה תשמיט את החוב

וזה עוד יותר גרוע ויגדל העונש שלו אם הוא מלווה לא מלווה בשעה שהוא יכול להלוות

ואין חשש של שמיטה עוד יותר גרוע

ולפעמים הוא יעבור גם על לא תקום ולא תיטור

וגם על לשון הרע שיורד לחייו ממש

ואם חברו המבקש ממנו הלוואה

נוגע לו דבר זה לסכנה אם לא ילווהו

כגון שעל ידי זה יהיה יכול להינצל מליסטים הבאים עליו

באים עליו שודדים ואומרים לו תיתן כסף עכשיו כך וכך נהרוג אותך

ואז הוא מבקש מהחבר שלו תציל אותי תציל אותי תן לי הלוואה אני אשלם להם ואני אעזיר לך

והוא לא רוצה לתת לו

וכהיה גבנא

או בדומה לזה

והוא מונע עצמו מלהיטיב עימו

מונע עצמו מלהיטיב עימו

עובר עוד על לא תעשה

והוא מה שכתוב בתורה לא תעמוד על דם רעך

זאת אומרת

זה נקרא שהוא עובר על לא תעמוד על דם רעך

זאת אומרת אם ישפכו דמיו יטבעו את זה ממנו

דעוזרנו בזה מלהתרשל כשנראה לחברנו בסכנת מוות

ויהיה לנו יכולת להצילו באיזה אופן שנוכל

ויותר מזה

דלפי מדעיתא במחילתא והובא בספר המצוות לרמב״ם במצווה

רצדיק זן

זו מצווה אחת לפני רצח

רצדיק זן

דעליו דלא תעמוד

כולל נמי כולל גם כן

אם רואה לחברו איזה עניין הפסד

והוא יכול להועילו ומתעצל

דעובר על לא תעמוד על דם רעיך גם בענייני ממון

אם יכול להציל את חברו מהפסד זה גם עובר על לא תעמוד על דם רעיך

מכהיין שם

אם כן הוא הדין בענייננו

אם הוא רואה לחברו

אפילו הוא עשיר

שאלו לאיזה הפסד גדול

ובהלוואה שילבאו עתה יצילהו מזה

והוא מתעצל בזה עובר על לאו זה.

איזה לאו?

לא תעמוד על דם רעיך.

פעמים שהעשיר אין לו באותו זמן מעות הוא השקיע אותם פה ושם הוא צריך מזומנים לאיזה עניין

לפעמים הוא לא נמצא בעירו ואין עליו כסף לפעמים כל מיני סיבות.

ועתה נבאר

איזה מצוות עשה, אז קודם כל ראינו איזה לאווים עובר אדם שלא מלווה לחברו

בשעת צורכו מסיבות כאלה ואחרות

ויש לו אפשרות לעזור.

ולא רק יש אפשרות,

גם מחייבים אותו אפילו ללוות מאחרים

כדי להציל את חברו מסכנת מוות או הפסד.

ועתן נבאר איזה מצוות עשה רגיל לעבור

מישהו איש כילאי

אבל לא חייבים להלוות למישהו שירים שהוא לא יחזיר.

ועתן נבאר איזה מצוות עשה רגיל לעבור מישהו איש כילאי, קמצן

הוא מרחיק עצמו ממידת החסד

הוא עובר על ידי זה על מה שכתוב בתורה בהלכת בדרכיו

שמצווה זו היא כוללת

מצוות עשה הכוללת

שנצטווינו בזה ללך במידותיו של הקדוש ברוך הוא

אשר הם כולם רק לטוב

וכמאמרם זיכרונו לברכה מהו רחום

אף אתה רחום מהו חנון אף אתה חנון

רחום זה לא מרחם

פעולת רחמים חד פעמית

אלא שהמהות שלנו צריכה להיות רחום, צריכה להיות חנון

וכיוצא בזה בשאר מידות טובות

שצריך ללכת בדרכיו של הקדוש ברוך הוא כמו שמפורש ברמב״ם

בספר המצוות מצווה ח'

ונכפלה המצווה הזאת של ללכת בדרכי השם יתברך

בשמונה מקומות

כל זה בחלק דברים לבד

בספר דברים

וזה שמונע עצמו מלהיטיב לרעהו

בלי שום סיבה מעכבתו מזה

עובר במצוות עשה זו שזירז השם יתברך עליה בכמה מקומות בתורה וכנזכר להן

ועובר עוד על מה שכתוב בתורה מאמר מיוחד לעניין חסד

ומה שכתוב בפרשת יתרו

והודעת להם את הדרך ילכו בה ואמרו חכמים זיכרונם לברכה בבבא קמא דף ק

ובבבא מציע דף למד

מה זה את הדרך ילכו בה?

את הדרך זו גמילות חסדים

והבאור ומדקתיו סתם את הדרך ילכו בה, הדרך בידיעה

ולא בארץ זה דרך

מסתמה היא הדרך הכבושה

אשר דרך בה אבינו הראשון הוא אברהם

שהיה דבוק כל ימיו במידת החסד כידוע

ובמאמר זה כלול

כל ענייני החסד שיש בין איש לרעהו

ואפילו גמילות חסד שאדם עושה בגופו כגון ביקור חולים וקבורת מתים

וחיה גבנה

כמו שמובא שם בגמרא

ועל כל פנים גמילות חסדים שבממון גם כן

לא נפיק מכלל זה לא יוצא מן הכלל הזה

אז רואים שיש מצוות עשה בהלכת בדרכיו

ויש גם מצוות עשה של חסד

את הדרך ילכו בה

וזה עובר כלאי, קמצן, כל פעם הוא עובר על העשין האלה

ואם הלווה הוא איש שמטה ידו

ובהלוואה הזו שילווהו עתה הוא יכול להחזיקו שלא יתמוטט לגמרי

ויצטרך לבריות

והוא מונע עצמו מזה

עובר על מה שכתוב בתורה

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך

וחזקת בו

גר ותושב וחי עמך

ונאמר וחי אחיך עמך

שנצטווינו במצוות עשה זו

להחזיק ביד אחינו שמך וליתן לו מתנה או הלוואה

או לעשות עימו שותפות

או להמציא לו מלאכה

כדי שיתחזק וחזקת בו שלא ייפול

ויצטרך לבריות חס ושלום

והמונע עצמו מכל זה עובר על מצוות עשה זו

זאת אומרת מצווה יותר גדולה לא ליתן צדקה אלא לפני שהוא יתמוטט,

להחזיק בו שלא יתמוטט

זאת אומרת אדם נמצא על סולם לפני שהסולם ייפול והוא ישבור את העצמות

עדיף להחזיק אותו ולתמוך ולחזק את הבו שלא יתמוטט מאשר אחר כך

לרפא לו את השברים בגוף

ועל כולם

עובר על מצוות עשה המפורשת בתורה לעניין הלוואה גופה

והוא מה שכתוב בתורה עם כסף תלווה את עמי

את העני עמך

וקיבלו חכמים זיכרונם לברכה שזה האם שכתוב עם כסף לא לשון רשות

אינו רשות אלא חובה

שהצטווינו בזה להלוות לאחינו בעת דוחקם

לאחינו בעת דוחקם

ונכפלה האזהרה הזו גם כן בפרשת ראה

שכתוב שם בעוות תעוויתנו

דהו קאי על הלוואה

ומה שכתוב

פה בלשון אם למה לא כתוב שצריך להלוות בלשון ודאי אשר תלווה את עמי נגיד

למה כתוב בלשון אם נראה שהוא משום דקה על ספא דקרא זה הולך על סוף הפסוק

לא תהיה לו כנושה

שזה דווקא כשמלווה לישראל ולא לכנעני

ופרטי הדינים שיש בזה יבואר רקמן בפרקים הבאים אם ירצה השם

והרי שחשבנו כמה וכמה לאוין

וכמה וכמה אסין מצוות עשה

לא תעשה שרגיל לעבור מישהו איש קהילאי קמצן

ומרחיק עצמו ממידת החסד

ואף שכל הלאוין מאסין

לא רגיל לבוא בעניין אחד כמבואר למעיין

אף על פי כן מישהו רגיל חס ושלום במידה רעה זו של קהילאיות

בהמשך הזמן יבוא לכולן

על כן השומר נפשו ישמור את עצמו ממידה רעה זו מאוד

וילך בדרכי השם יתברך שהוא הטוב והמתי

ככתוב ללכת בכל דרכיו

ועבור זה תבוא עליו ברכה מאת השם יתברך

ויקוים בו מה שאמר הכתוב אמרו צדיק כי טוב

כי פרי מעלליהם יאכלו

ומעתה בעזרת השם השיעור הבא נתחיל בעזרת השם לבחר את המצוות עשה

מצוות עשה של הלוואה בכל ענייניה ופרטיה

ופה למטה הוא מביא עוד כמה דברים שצריכים ללכת במידת החסד

גם מי שרוצה להשיג מידת היראה

גם מי שרוצה להשיג מידת האהבה שהיא לפרקים

וגם מי שרוצה להשיג את מידת הדבקות בשם שהוא לא פוסק מדבקות בשם

לא יחשוב שאם הוא יראה את האלוקים הוא פטור מבן אדם לחברו

או אם הוא הגיע כבר לדרגת האהבה אין לו זמן לבני אדם הוא עסוק באהבה ואם הוא בכלל דבוק בקדוש ברוך הוא אז שלא יחשוב שהוא פטור

לכן

צריך ללכת כתוב

ואמר כי אם שמור תשמרון לאהבה את אדוני אלוהיכם

ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו

אל תחשוב שלדבקה בו זה בלי ללכת בכל דרכיו

שהכוונה היא בדרכי החסד כמו שלמד לו

אז בכל מעלה ורמה שאתה תעלה אתה לא עוזב את החסד הפוך

ככל שתעלה יותר צריך יותר ויותר חסד עם הבריות

והרוצה לנצל במלחמת גוג ומגוג,

לעסוק בתורה ובגמילות חסדים, והסברנו.

למה צריך?

כי תורה זה חיוב, היא גם גמילות חסדים.

אתה גומל חסדים מכל העולם, אתה מקיים את כל העולם.

אז למה בגמילות חסדים?

כי גמילות חסדים,

אתה לא מחויב לגמרי בכל זה, רק אם יזדמן.

אם יזדמן לך מישהו שבא ללוות, אז אתה צריך לקיים.

אם יזדמן לך אני, אתה נותן צדקה.

אבל תורה אתה מחויב כל רגע ורגע.

אז זה על פי דין. תורה אתה חייב לקיים על פי דין.

אבל גמילות חסדים זה לפנים משורת הדין.

מה רוצה לנצל מגוג ומגוג, שאז זה יהיה על פי דין.

מי שילך על פי דין,

ידון אותו על פי דין.

ויש מישהו שייצא חובת הדין?

אין מי שיעמוד במידת הדין.

אבל אם הוא יעשה לפנים משורת הדין, שזה גמילות חסדים,

אז ילכו איתו מידה כנגד מידה לפנים משורת הדין, ואז הוא ינצל מגוג ומגוג.