קריאת מגילת אסתר - שחרית - פורים תשע"ו

- - - לא מוגה! - - - 

ברשות מורי ורבותי,

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע

ועשרים ומאה המדינה בימים ההם כשבת המלך החג מראש

על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה בשנת שלוש להם הלכו עסם אשתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרטמים ושרי המדינות לפניו בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונעים עומת יום ובמלואות הימים האלה

עסם מלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה

למיק גדול ועד קטן משתי שבעת ימים

בה חצר גנת ביתן המלך חור כרפס ותכלת אחוז מהבלבוץ וארגמן על גלילי כסף ועמוד אשש

ועמוד אשש מיטות זהב וכסף על רצף אטבעט ושש בדר וסוחר את תמי אשקות מכלי זהב וכלים מקלים שונים ואין מלכות רב כי יד המלך

ואשת יחדת אין אונס כי כן ייסד המלך עב כל רב ביתו

לעשות כרצון איש ואיש גם בשתי המלכה עשיתה משתי נשים בית המלכות אשר למלך אחשוורוש ביום השבעים

כתוב לב המלך ביין אמר למהומה בזיתה חרבונה בכתבה אבקתה זיתר בחרקס שימת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש להביא את בשתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות

להראות העמים והשרים את יופייה כי טובת מראי היא ותימאן

המלכה בשתי אליו או בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויוקצב המלך מאות ואיחמתו בערבו ויאמר המלך

לה חכמים יודעי העיתים כי כן דבר המלך לפני כל יודעת הדבדין והקרוב אליו כר שנשת הרדמת התרשיש מרש מרזנה ממוכן שבעת שרי פרס ומדי

רואה פני המלך היושבים ראשונה במלכות כי דעת מה לעשות במלכה בשתי על אשר לא עשית את מה אמר המלך אחשוורוש ביד הסריסים ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עבד אבא שלי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש כי יצא דבר המלכה כל הנשים להבזות בעליהן בעינן

באומרם המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולווה והיום הזה

תאמר נא שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיין וקצף אם על המלך טוב

יצא דבר המלכות מלפניו והיכתב בדת פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשוורוש

ומלכותה יתן המלך לראותה הטובה ממנה ונשמע

ויתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כרבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן ויטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעשה מלך כדבר ממוכן וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו

להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתים את אשר עשתה ואת אשר נגזרה עליה ויאמרו נערי המלך משרתה ויבקשו למלך

נערות בתולות הטובות מראה ויפקד המלך פן כאינדים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נעריו בתולה

טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים לידי גסר יש המלך שומר הנשים ונתון תמרוכיהן והנערה אשר כתב בעיני המלך תמלוך תחת ושתי ויטב הדבר בעיני המלך ויעסכן

איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעים בן קיש איש ימיני אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכון יה מלך יהודה אשר הגלה נבוכד נצר מלך בבל ויהי עומדת הדסם

היא אסתר בת דודו כי אין לה אב בהם הנערה יפת תואר וטובת מראה אהוב מוד אביה ואימא לקחה מרדכי לא לבד ויהי

וישמע דבר המלך ודתו והיכבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגיא ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגיא שומר הנשים ותתבנע ערב בעיניו

ותיסח חסד לפניו ויבהל

את תמרוכה ואת מנותיה לתת לה ואת שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך וישנע את נערותיה לטוב בית הנשים

לא הגידה אסתר את עמיו ואת מולדתה כי מרדכי ציט בעליה אשר לא תגיד ובכל יום ויום

מרדכי מתהלך לפני חסר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה ובהגיע ובהגיע

תור נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שלם עשר חודש כי נמלאו ימי מרוקן שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בסמים ובתמרוכה הנשים ובזה הנערה באה אל המלך

כל אשר תאמר כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך בערב איבה

ובבוקר היא שבה אל בית הנשים שלי אל יד שעש גז

סריס המלך שומר הפיל הגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בא המלך ונקרא אבי שם

ובגיע תור אסתר בת אבי חיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבד

לבוא אל המלך לא מקשה דבר כי אם את אשר יאמר רגע יסריס המלך שומר הנשים ותהיה אסתר

הנשים ותהיה אסתר עושה חן בעיני כל אורעיה ותילקח אסתר

אל המלך אחשוורוש אל בית מלכותו בחודש העשיר יום חודש טבת בשנת שבע למלכותו

ויהב המלך את אסתר מכל הנשים ותיסחן בחסד לפניו מכל הבתולות ויישם כתר מלכות בראשה וימליכיה תחת ושתים ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחל המדינות עשה ויתן

מסעת כיד המלך והכווץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה

כאשר ציווה עליה מרדכי ואת מה אמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה ואומנה איתו בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שנשא אריסי המלך משומרי הסף

ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש ויבדע דבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי ויבוקש הדבר וימצא וייתלו שניהם על עץ

וייכתב בספר דברי הימים לפני המלך עקר על דברים האלה

גידל המלך אחשורוש את המן בין עמדתם

את המן בין עמדתה גבי וינסה וביישם את כיסאו מעל כל השרים אשר איתו וכל עבדי המלך אשר בשער המלך קורעים ומשתחווים להמן כי כן ציווה לו המלך ומרדכי

לא יכרע ולא ישתחווה ויאמרו ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי

מדוע אתה עובר את מצוות המלך ויהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיהיה

עליה מנחמה, ויבז בעיניו, לשלוח יד במרדכי לבדו.

כי הנגידו לו את עמו מרדכי, ויבקש המים.

להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי בחודש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתיים עשרה למלך אחשוורוש יתפלפור הוא הגורל

לפני המן מיום ליום ומחודש לחודש שנים עשר הוא חודש אדר

ויאמר המן למלך אחשוורוש למלך אחשוורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם

שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אינשו ולהניח עם אם על המלך טוב יתכתב לאבדם

ועשרת אלפים כיכר כסף אשכול על ידי עושה המלאכה להביא לגנזי המלך ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנא להמן בן עמדת ההג הגי צורר היהודים ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כתוב בעיניך

וינקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלושה עשר יום בו וייכתב כי כל אשר ציווה המלך

ולפחות אשר על מדינה ומדינה אבל שרי עם

ועם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אראשוורוש נכתב ונחתם בטבעת המלך ונשלוח ספרים ביד הארצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים

מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחודש שאינם עשר וחודש אדר ושללם לבוז פדשי גן הכתב ואינתם דעת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתידים ליום הזה ארצים

יעשו די חופן בדבר המלך ועדת ניתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות מהעיר שושן

נבוכה ומרדכי

ידע את כל אשר נעשה ויקרא מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר

וייצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה ויבוא עד לפני שער המלך כן לבוא אל שער המלך בלבוש שק ובכל מדינה ומדינה

מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול אל היהודים

וצום וכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים יוצע לרבים ותבואנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאוד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו ומעליו ולא קיבל

וקרא אסתר להתך

מסריסי המלך אשר יעמיד לפניה ותצבעו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך ויגד לו מרדכי את כל אשר קרע ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול

על גנזי המלך ביהודים לאבדם ואת פת שקן כתב הדת

אשר ניתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה

לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי

ותאמר אסתר להטח ותצווהו אל מרדכי כל עבדי המלך ועם

מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואישה אשר יבוא אל המלך אלה החצר הפנימית אשר הוא יקרא

אחת דעתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך

אצשרו את הזהב וחייב אני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום ויגידו למרדכי את דברי אסתר ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי ונפשך להמלט בית המלך מכל היהודים

כי מחרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה

יעמוד ליהודים ממקום אחר ועט ובית אביך תאבד ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי

לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו

שלושת ימים לילה ויום גם אני ונערותיי אצום כן ובכן

נבוא למלך אשר לא חדד וכאשר עבדתי אבדתי ויעבור מרדכי ויעס ככל אשר ציוות עליו אסתר ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית

נוכח בית המלך והמלך יושב על כיסא מלכותו בבית המלכות נוכח פתח הבית

ויהי חירות המלך את אסתר המלכה עומדת בחצר נשיא החין בעיניו

ויוש את המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותיגע בראש השרביט ותיגע בראש השרביט ויאמר לה המלך

מלך אסתר המלכה ומא בקשתך עד חצי המלכות ואינתן לך

ותאמר אסתר אם על המלך טוב ויבוא המלך והמן היום למשתה אשר עשיתי לו ויאמר המלך

מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבוא המלך והמן למשתה אשר עשית אסתר

ויאמר המלך לאסתר ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך והמנתן לך ומא בקשתך עד חצי המלכות ותיעש ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי אם מצאתם חן ועני המלך ואם על המלך טוב

לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן

אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכירעות

המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו

וימלא המן על מרדכי חמא ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אוהב הבן זרש אשתו

ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו ואת כל אשר גידלו המלך ואת אשר נישאו על השרים ועבדי המלך ויהיה

יאמר המן אף לא הביא אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשה תקים אותי וגם למחר אני קראו לה עם המלך וכל זה איננו שווה לי בכל עת

אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך ותאמר לו

ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו ובואו עם המלך למשתה שמח ויטב הדבר לפני המן ויעש העץ

בלילה ההוא נדדה שנת המלך מיום אל יעמיץ את הזיכרונות הימים ויאמר כאן בפני המלך

בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר לאביו את ספר הזיכרונות דברי הימים ויהיו נקרא יום לפני המלך וימצא כתוב אשר הגיד

מרדכי על בקתן אבת ארץ שנסרי זה המלך משומר אסף אשר ביקשו לשלוח יד במלך אחשורוש ויאמר המלך מנע עשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרת עברו נעשה עם מו דבר ויאמר המלך מביא חצר והמן

מביא חצר והמן בא לחצר בית המלך החיצון האל אמור למלך

לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עומד בחצר ויאמר המלך יבוא ויבוא

המן

ויאמר לו המלך מה לעשות

באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בליבו

ויאמר המן בליבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני

ויאמר המן ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו

יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך בסוס המלך בסוס

אשר ארח אבו עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו ונתון הלבוש

והסוס על ידי איש משרי המלך הפרטמיים והלבשו את האיש אשר המלך החפץ ביקרו והרכבו על הסוס מרחוב העיר וקרעו לפניו

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו אשר המלך חפץ ביקרו

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המלך להמן מהר

קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת, ועשה חן למרדכי היהודי היושב בשער המלך

היושב בשער המלך אל תפל דבר

היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דיברת

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר

ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר

ויקרא לפניו.

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. וישב מרדכי אל שער המלך.

והמן נדחף אל ביתו ואלבר חפוי ראש.

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קראו.

ויאמרו לו חכמיו ויאמרו לו

ויאמרו לו

ויאמרו לו

ויאמרו לו

ויאמרו לו,

חכמה וזרש אשתו מזרע יהודים.

מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל אלוהו כי נפול תיפול לפניו עוד הם מדברים עמו וסרוסי המלך הגיעו.

ויבהילו להביא את המן אל המשתה אשר עשת אסתר ויבוא המלך והמן

ויבוא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותמנת לך מבקשתך עד חצי המלכות ותיעש ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך

תכתוב תנטלי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולבט ואילו

לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כנצר שווה בנזק המלך ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מיהו זה ואיזה הוא אשר מלאו לגבול לעשות כן

ואתה אומר אסתר איש צר ואויב המן הרע זה והמן הנבעט מלפני המלך והמלכה

והמלך קם ברחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן והמן עמד

לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי חלית אליו הרעם את המלך

והמלך שב מגינת הביתן אל בית משתה היין והמן נובל על המיטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך אגב לכבוש את המלכה עימי בבית הדבר יצא מפי המלך ופניה מנחפו ויאמר חרבונה

אחד מנסה ריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמישים אמה ויאמר המלך תעלוהו עליו ויתלוהו את המן על העץ אשר הכין למרדכי והחמת המלך שכחה ביום ההוא נתן

המלך רחש בראש אסתר המלכה את בית המן צורר היהודים ומרדכי

בא לפני המלך יגידה אסתר מעולה ויסר המלך

את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותעשה אסתר את מרדכי על בית המן

ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותמפול לפני רגליו

ותבק ותתחנן לו להעביר את רעת המן הגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים ויוש את המלך לאסתר את שרביט הזהב ותקום אסתר ותעמוד לפני המלך ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי

כאן לפניו וכאשר הדבר לפני המלך בטובה נביא עיניו ייכתב להשיב את הספרים מה חשבת

המן בן עמדת הגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך כי איכה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיכה אוכל וראיתי באובדן מולדתי

ויאמר המלך ארחשווראש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודים הנה ותאמר נתתי לאסתר ואותו תנוע לעץ על אשר שלח ידו ביהודים ואתם כתבו על היהודים כתוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי איכתב

אשר נכתב בשם המלך ונחתום וטבעת המלך אין להשיב ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחודש השלישי וחודש סיוון בשלושה ועשרים בום וייכתב ככל אשר ציווה מרדכי אל היהודים ולחש דור פנים והטפחות ושרי המדינות אשר מהודו ועד כוש

שבע מעשרים הוא מהמדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו וליהודים ככתבם וכלשונם ויכתוב בשם המלך אראשורוש ויחתום בטבעת המלך

ויחתום בטבעת המלך

וישלח ספרים ביד הארצים בסוסים רוכבי הרכש

החשטרנים בני הרמחים אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר למכהל ולעמוד על נפשם להשמיד להרוג ולאבד את כל חיל העם ומדינה עצרים אותם תפווה נשים ושללם לבוז אשר נתן המלך ליהודים

אשר בכל עיר ועיר למכהל ולעמוד על נפשם להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל העם ומדינה עצרים אותם תפווה נשים ושללם לבוז ביום אחד

בכל מדינות המלך אראשורוש בשלושה עשר לחודש השניים עשר וחודש אדר פטשי גן הקטע ולהינתן דת בכל מדינה ומדינה הגלוי לכל העמים

ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להמנקם מאויביהם הרוצים

רוכבי הרכש החשטרנים יצאו מבוא הליכוד חופים בדבר המלך והדת ניתנה בשושן הבירה

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכנך בוץ וארגמן ועיר שושן צהלה ושמחה

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ועיקר ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר לדבר המלך בלבותו מגיע שמחה וששון ליהודים

נשתה ביום טוב ורבים מעמי הארץ מתייעדים כי נפל פחד היהודים עליהם ובשניהם עשר חודש וחודש אדר בשלושה עשר יום בוא אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר סיברו

אויבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה ושונאיהם נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשוורוש לשלוח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים

כי נפל פחד מרדכי עליהם כי גדול מרדכי

בבית המלך ושומעו הולך בכל המדינות כאש מרדכי הולך בגדול ויעקו היהודים בכל אויביהם מכת חרב והרג ואבדם ויעשו בשונאיהם כרצונם ובשושן הבירה הרגו היהודים והבית

חמש מאות איש ואת פרשן דאטה ואת דלפון ואת אספתה ואת פורתה ואת אדליה ואת ארידאטה ואת פרמשתה ואת אריסאי ואת ארידאי ואת וייזה אתה עושה רט

בני המן בן המדת הצורר היהודים הרג

מזל לא שלחו את ידם ביום ההוא במספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך

לפני המלך ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד

חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאין עתך ואינה תן לך ומה בקשתך עוד ותיעש ותאמר אסתר

אם על המלך טוב יתנתן גם מחר ליהודים אשר בשושן

לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ ויאמר המלך להעשו

ויאמר המלך להעשות כן ותינתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תעלו

ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבע עשר לחודש אדר ויהרגו בשושן שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם

חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם ביום שלוש עשר לחודש אדר ונוח בארבע עשר בו ועשו אותו יום משתה ושמחה והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלוש עשר בו ובארבע עשר בו ונוח

בחמישה עשר בו ועשו אותו יום משתה ושמחה על כן היהודים הפרזים

אם היו יושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך הרחשורוש הקרובים והרחוקים

עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר ואת יום חמישה עשר בו בכל שנה ושנה קיימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם

ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי עליהם כי

אשר כתב מרדכי עליהם כי המן בן המדתה

בן המדתה הגגית צורר כל היהודים

חשב על היהודים לאבדם והפלפורו הגורל לאומם ולאבדם

לפני המלך אמר עם הספר ישוב מה חשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ על כן קראו לימים האלה פורים פורים על שם הפור

על כן על כל דברי האיגרת הזאת ומה ראו

על ככה ומה הגיע עליהם ומה הגיע עליהם

קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה

ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה בימים האלה נזכרים

ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה,

מדינה ומדינה ועיר ועיר.

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם לא יאסוף מזרעם,

מזרעם, ותכתוב אסתר המלכה ותאביחי למרדכי היהודי את

כל תוקף לקיים את איגרת הפורים, הזאת השנית, ויש לה ספרים אל כל היהודים, אל שבע ועשרים ומהמדינה, מלכות אחושורוש,

דברי שלום ואמת.

לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עליהם מרדכי יהודי ואסתר המלכה וכאשר

קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומת וזעקתם, ומה אמר אסתר?

קיים דברי הפורים האלה ונכתב בספר ויאסם המלך אחשוורוש מס על הארץ ואהיה הים וכל מעשה תוקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי אשר

גידלו המלך הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכה מדי ופרס

כי מרדכי היהודים שמך מזול וגדול ליהודים ועצור למרכה ביותר הזמנות

כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים

ורצוי לרוב יחב דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו

שם, תודה רבה.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמור לכל אויבי נפשנו

הנפרע לנו מצרינו ברוך אתה אדוני הנפרע לעמו ישראל מכל צרים האל המשיע.

ארור הומו ברוך מרדכי

ארור

ברוך מרדכי, ברוך מרדכי, ברוך הישראל,

ברוך

אסתם אלוהים ביבים,

ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ארורים אויבים ואתה קדושים