שיחה מצחיקה עם בחור שאיבד את האמונה

- - - לא מוגה! - - - 

תן לו, שורה ראשונה פה! כן.

שלום לך הרב, אני לא מאמין באתת ולא אכפת לי לא להאמין במדע, באתת, זה לא כל כך מעניין אותי, אבל סתם אני רוצה לשאול אותך על השאלה עכשיו.

אם עכשיו אתה הולך נגיד לבית חולים, חס וחלילה, כן?

ויש לך איזה נגיד מחלה קטנה, כן?

אז לאן תלך, לרב כדי שהוא ירפא אותך? או שלרפואה?

קודם כול, אם כבר הלכת לבית חולים, אז בטח שהלכת לרופא, לא הלכת לרב.

נכון. אבל אחרי שהגעת לבית חולים והרופא אומר לך שהוא לא יכול לעזור לך, למי אתה פונה? לאף אחד, זהו מה. אתה לא, אבל לאן פונים אחרים? לא, זה פונים לרוח. לרוח? למה? אני התפללתי על סבתא רבא שלי, על קרובים שלי, על מי לא התפללתי? שום דבר לא עזר. אדם שלא מאמין, למה שענו לו? אני האמנתי פעם. אתה האמנת? אתה האמנת?

אם היית מאמין, היית נשאר מאמין. כי מי שמאמין יודע שקודם כול לא חייבים לענות לו.

קודם כול. אני מצלצל עכשיו לאימא שלי.

הלו?

הלו? לא עונים.

לא עונים.

מצלצל עוד פעם. הלו? לא עונים. תביא טלפון, לוקח את השני, אולי זה לא טוב. הלו? לא עונים. אתה יודע מה, אם היא לא עונה, אין לי אמא יותר. שלום, ביי.

לא תעשו, שמע. ככה עשית, ככה עשית! לא ענו לך,

זרקת הכול.

קודם כול, אומרים לבן-אדם, נגיד יש בן-אדם שהוא חילוני,

אין לו, נגיד, קרובים דתיים, הוא רק חילוני,

והוא, נגיד, לומד תורה, יש לו זכויות, נכון? אתה ככה אומר, נכון?

כולם אומרים ככה.

שאם הוא לומד תורה יש לו זכויות, כן.

כן.

יש לי זכויות שאני לומד תורה?

כן.

ומה זה הזכויות האלה? איך אני משתמש בהן? מה, זה קופונים?

מה זה? מה אני עושה אתם? לא, זה בסופרסל.

בסופרסנדור, אז מה אני עושה איתם? אני אגיד לך. אני מעדיף לתת את העולם הבא שלי ולהעניק חיים למי שאני אוהב, לא ללכת לאיזה עולם דמיוני.

הבנתי, הבנתי. רק הדמיוני הזה זה האמיתי, כי העולם הזה דמיוני. פה אתה לא תישאר. אתה רוצה... אין שום הוכחה. יש הוכחה, יש הוכחה. איפה הוכחה? אתה גר בשדרות? כן. יש לכם בית-קברות? כן. זו הוכחה שהעולם דמיוני. איפה הם?

הלכו? לאן הלכו?

לעולם הנצחי.

איזה עולם נצחי? אין שום עולם נצחי. איפה העולם הזה?

אז למה הם באדמה? אתה פה, הנה, העולם הזה. אבל למה הם באדמה?

כי הם מתו, זהו. מה זה, זהו? אז בשביל מה באו? בשביל מה באו?

מי הביא אותה? סתם באו? ברירה טבעית, מה? הברירה הטבעית של מי?

אני לא קראתי על זה כל כך. אה, לא קראת כל כך.

כבר החלטת. בלי לקרוא.

אני קראתי על דברים כאילו ככה, בחפיף,

אני יודע כאילו מה האמת. אתה, אין לך שום בעיה, אתה יכול להיות הסגן של ראובן משה. אין לך שום בעיה.

אז רגע, תענה לי.

כן. אז אתה לא עונה לי על זה. אני אענה לך, למה לא?

הרפורמה מאמינה באבולוציה.

הרפורמה מתבססת על אבולוציה, נכון?

אני לא יודע על מה היא מתבססת.

נו, אה, זה... הם דוקרים אנשים, חותכים אותם, הכול, לומדים בינתיים.

לומדים, אבל הם מתרפים. אתה לא תלך לזירה אחרת. נכון, נכון, נכון.

לפעמים מתרפים, נכון, ולפעמים מתים.

אני הלכתי נגיד לאיזה רב שיברך אותי, שילמתי לו,

הוא לא ביקש כסף, שילמתי לו 100 שקל ככה בקופה,

מה איפה, מה, כלום לא קרה. מה לא קרה? 100 שקל נשארו בקופה, מה זה לא קרה?

100 שקל נשארו לקופה. מה עשבת?

וכאילו לפח, כל התפילין שקניתי, כאילו, זה גם לפח. לא הבנתי, גם מה שאכלת היום הולך לפח. לא, הולך לקבע, ככה אני חי. ואחרי זה זה יוצא לפח.

נו, אז בשביל מה אכלת?

מה?

תשמע, לא יודע, אתה פדרן.

אבל אין דבר אחד, כאילו, שאתה יכול להוכיח לי מה תורה. כאילו, תוכיח לי דבר אחד, אני מאמין, יואל. דבר אחד מה? שמה?

שמוכח, כאילו, ממש. שמה?

שיש אלוהים.

שיש אלוהים. שיש תורה, שיש זה. שיש אלוהים. כן. ואם אני אוכיח לך, אתה חוזר בתשובה היום?

נגיד. מה, לא סתם.

אל ת... אל ת... אל תנצל אותי סתם. 50-50. לא 50. זה קשור.

מאה אחוז.

תקבל שיעור תורה, נו. לא, לא, לא.

אם תחליט שאתה חוזר בתשובה, אני אוכיח לך עכשיו שיש בורא נוח. לא, לא. חוזר בתשובה זה יותר מדי.

אתה רואה? זה לא העניין של השאלות. בסדר, לא קשור.

אתה שואל שאלות, אתה יודע למה?

כדי להשקיט את המצפון שלך, שנוקף אצלך,

שאתה פוחד,

שאתה אולי... אני באמת שיהיה עולם הבא,

אתה לא מבין.

אתה פוחד. אני מת שיהיה אלוהים וכל זה. מה אתה חושב, שאני רוצה למות וזהו? לא לחיות, אני מת שיהיה עולם הבא וכל זה. פשוט שיהיה. אבל אין, אין הוכחה.

יש, יש.

אין. יש. אין. תחזור בתשובה,

אני אראה לך. אז תחזור בשאלה, אני אראה לך. אני גם מוכן, אבל אם תשכנע אותי, הפוך. יאללה, נו. יאללה, שכנע אותי.

יאללה.