קלטת אודיו מספר 48 - כסף, כסף, כסף ... -חלק א

קלטת אודיו מס' 48 - כסף, כסף, כסף, חלק א'

השיר קומי אורי כי בא אורך 

מקטע 1 : (01:29)

יהודים יקרים, קלטת זו הוגשה לכם מאת שופר, שופר הוא ארגון להפצת יהדות רח' מתתיהו 10 ב"ב תיבת הדואר 2711 טל' רב קווי 03 אזור חיוג 6777779 פתוח בימים א' עד ה' בין השעות אחת בצהרים עד השעה תשע בערב, ניתן לתאם גם סופי שבוע בשופר, תודה. שופר, שופר, שופר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח

לא כל המאמין בוטח

מקטע 2 : (03:31)

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח, לפני שנתחיל הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמע הרצאה שלי בנושא ת"ת בכלל, להרים אצבע, כן בנושא של ת"ת מי שלא שמע אותי בנושא הזה שירים אצבע, תודה כמה אנשים לא שמעו אותי בנושא בטחון, בטחון, לא של הרמטכ"ל אני מתכוון בטחון בה', טוב אז אפשר כן? ובכן אנחנו נדבר קצת בענינים האלה ענין הבטחון בה' יתברך והענין של ת"ת ובכן אחד מהדברים העקריים לעבודת ה' יתברך זה שהמאמין בה' צריך לבטוח בו ולא לבטוח בזולתו, מי שאין לו את הנקודה של בטחון בה' יכול להגיע להרבה מכשולות בעבודת ה', צריך לדעת שלא כל מי שמאמין בוטח אבל כל מי שבוטח מאמין, יש אנשים מאמינים שה' קיים מאמינים בה' יתברך בתורה מצוותיה, יפה מאד אבל לבטוח בו לא בוטחים מספיק אבל מי שהגיע לדרגת הבטחון הוא ודאי מאמין, רבנו בחיי בשער הבטחון אומר כך מי שמסיר בטחונו מה' יתברך ותולה בטחונו בזולתו הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו, מי שהבין מה שאמרתי זה דבר איום ונורא, מי שמסיר את בטחונו מה', הוא דואג לעצמו ותולה בטחונו בזולתו של הקב"ה במישהו אחר או בעצמו, הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו, אח"כ אנשים צועקים להקב"ה מבקשים משהו והם לא נענים והם לא מבינים למה. אם אפשר שמישהו ידאג שכל הילדים ירדו מלמעלה, אפשר להרחיק אותם משם בבקשה? אם אדם היה בוטח בהקב"ה במאה אחוז לא היה טורח ולא היה עמל על שום דבר חוץ מתורה ומצוות, מה גורם לאדם להתיגע כל ימיו? חוסר בטחונו בה' יתברך, אז בואו נתחיל להסביר את הדברים מן היסוד כדי להבין.

קללת הפרנסה

מקטע 3 : (03:34)

מה גורם לאדם להתיגע כל ימיו? חוסר בטחונו בה' יתברך, אז בואו נתחיל להסביר את הדברים מן היסוד כדי להבין. ע"פ התורה הקדושה אין מצוה בכל תרי"ג מצוות שיהודי צריך לעבוד, לעבוד עבודה, אין מצוה בתרי"ג מצוות לעבוד, מה פרוש? אדם הראשון כשנברא היו מלאכי השרת צולין לו בשר ומשקין אותו יין, חטא ונענש נתקלל בעשר קללות, אחת מהן בזיעת אפיך תאכל לחם, ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, קללה, ב"ה הקב"ה לא קבע כמה זמן צריך להיות מקולל ההסתדרות קבעה שמונה שעות, התורה לא קבעה. מה יעשה החכם ימעט בקללה או ירבה בקללה? ימעט, מה יעשה יותר חכם לא יעבוד בכלל, לא יהיה מקולל בכלל, וברכה מנין? ויברך ה' את יום השביעי ויקדש אותו, למה? כי בו שבת מכל מלאכתו. יום השביעי זן ומפרנס את ששת ימי המעשה שנאמר ששת ימים תעשה מלאכה, לא תעשה, תעשה מאליה אם אתה מקדש את השביעי לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה, אנשים מחפשים ברכות, יש לכם שבת כל שבוע, זה המקור של הברכות וכתוב שמזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד אחרית שנה מתשרי ועד תשרי חוץ מתשרי, ראשי תיבות תשרי - ת"ת, שבתות, ראשי חודשים וימים טובים, כל המוסיף מוסיפין לו, אדם מוציא הוצאות לביתו לצורך שבת כמה שיוסיף יותר יוסיפו לו מן השמים, זה בכלל לא בחשבון של המזונות, מוציא בשביל ת"ת לילדים, לוקח רב פרטי זה לא הוצאות ע"ח האוכל, כל המוסיף מוסיפים לו, ימים טובים וראשי חודשים כנ"ל, לכן התורה לא חייבה אותנו לעבוד, אז למה עובדים?

מיהו קטן אמנה?

מקטע 4 : (05:04)

התורה לא חייבה אותנו לעבוד, אז למה עובדים? אין בטחון בה' גמור, אם היינו בטוחים בה' בבטחון גמור שהוא זן ומפרנס את הכל לא היינו עובדים בכלל, ראיתם פעם שועל חנוני? ראיתם פיל מעבד עורות? לא, כל החיות כל העופות, כל הדגים, כל הרמסים אין אחד מהם שעובד. אין אצלהם עזרה סוציאלית, אין משרד הרוחה, אין שיקום שכונות, אין משרד הפנים, כולם מקבלים מאיתו יתברך ישירות "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" כמה שרוצים אז למה אנחנו עובדים? אנחנו לא מסתפקים במה שהקב"ה גזר עלינו, אנחנו רוצים לחיות ברמת חיים לפי מה שאנחנו מבינים שראוי לנו, אנחנו רוצים להרויח עשרת אלפים שקל בחודש, כך נאה וכך יאה לי, כך אני יכול להנות, לבלות לעתיר מתנות, הו זה חיים מסודרים ועל זה אצים ורצים יום יום לקבץ את המעות, ז"א לפי זה יוצא שאדם מבין שאם הוא עובד הוא מביא כסף ואם הוא לא יעבוד הוא לא יביא כסף ככה אנשים מבינים. אני אסביר לכם יהודים יקרים, הגמ' אומרת מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה אדם יש לו אוכל היום שלוש סעודות מלא למחר אין לו כבר כלום בפריז'ידר הוא דואג מה יאכל למחר, אומרת הגמ' האדם הזה מאמין קטן, מי שאומר איך נגמור את החודש לא מאמין בכלל. למה מי שאומר מה אוכל למחר הוא קטן אמנה? פשוט, מה הוא אומר מה אוכל למחר, ז"א הוא בטוח שהוא יחיה מחר כי הוא מה אוכל למחר אני יהיה רק השאלה מה אוכל, ז"א הוא בטוח שיחיה ולא בטוח שיאכל והלא מי שנותן חיים הוא נותן מזון זה נקרא קטן אמנה וממ"נ אם הקב"ה רוצה שתחיה מחר אתה תחיה או לא? תחיה, אפי' כיתת יורים מולך אתה תחיה כי אם ה' רוצה שתחיה מחר תחיה ואם הוא רוצה שתחיה מחר אז ודאי שצריך שיהיה לך מזון כי הוא קבע שאדם בשביל לחיות צריך מזון אז הוא יספק לך מזון אבל אם הוא לא רוצה שתחיה אז מה אתה חושב, אם יהיה לך שני סלים מלאים תחיה? הוא יקח אותך עם הסלים, הרבה אנשים מתים עם פריז'ידר מלא, לא מחכים עד שיגמרו הכל, נמצא שאם הוא רוצה שתחיה, תחיה, בעל כורחך אתה חי ואם הוא רוצה שלא תחיה בעל כורחך אתה מת והסלים לא קובעים כלום.

הפרנסה לועגת לזריזות

מקטע 5 : (05:57)

רוטשילד היה עשיר גדול והוא גם מת אבל הוא מת במקום מיוחד בכספת, הוא נכנס לכספת היא לא היתה קטנה אם היא היתה קטנה הוא לא היה מת, היה לו חדר כספות ונסגרה עליו הדלת וא"א היה לפתוח מבפנים ואין מי שישמע אותו והעשיר באדם מת ברעב ליד כספו, איזה גזירה נוראה, אבל לא יציל הון ביום עברה, שום דבר לא יעזור "אך לא פדה יפדה איש" לא יעזור, כשמגיעה שעת הגזירה לא יעזור שום דבר וכתבו חכמים שלושה מלעיגים לשלושה הקץ לועג למחשבות האדם, אתם יודעים מה זה הקץ לועג למחשבות האדם? אדם מתכנן תכנונים מה הוא יעשה עוד שנה עוד שנתים בעוד כמה זמן נעבור דירה נלך ונעשה ונבנה ונתכנן, עומד הקץ בצד, הזמן הקצוב לו לחיות ולועג עליו כי הוא יודע שעוד חצי שנה הוא לוקח אותו, אז הקץ לועג למחשבות האדם וגזירת שמים לועגת לזהירות, כשיש גזירה על ב"א ר"ל כל זהירות שתעשה לא תועיל, נכון שאנחנו מצווים על הזהירות ונשמרתם מאד לנפשותיכם אבל אפי' אם תשמר בכל מיני שמירות כשיש גזירת שמים לא יועיל כלום, הגזירה לועגת לזהירות ויש לועג שלישי - הפרנסה לועגת לזריזות, אדם זריז חושב אני יקום בבוקר ואני יעבוד ואני ירויח ואני יעשה ואני יקבוץ הון ועוד משמרת וסדרתי וסדרו לי וזה ותפקידים וענינים ורץ ורץ, הפרנסה עומדת בצד וצוחקת לו על כל הזריזות, למה? כי יש גזירה כמה מזונות יהיה לו בשנה, אז אם הוא ירוץ ואם הוא ינוח אותו דבר, אבל אין לו בטחון לשבת רגוע לחכות. למה הוא דומה? ראיתם פעם אנשים שמחכים לאוטובוס והם ממהרים, ראיתם בתחנה פעם? אז כשאוטובוס מתעכב והשעון רץ פתאום אתה רואה אותו באמצע הכביש מסתכל שמאלה אם הגיע האוטובוס, רגע, אם הוא ירד לאמצע הכביש אז האוטובוס יגיע יותר מהר? לא יגיע יותר מהר, נכון? מה מה מריץ אותו חוסר הבטחון שלו ואם הוא יותר ממש לחוץ ומתוח הוא הולך עד הפינה של הרחוב לראות אם הוא כבר הגיע מהכביש הראשי או לא, זה יזרז את האוטובוס? גם לא, יש אחד אין לו סבלנות גם, לא רק בטחון אז הוא אומר לזה שנשאר בתחנה תשמע אני מתקדם בינתיים עד התחנה השניה ואם האוטובוס יבוא תראו אותי בדרך תאספו אותי הא? אז מה הוא יגיע למחוז חפצו יותר מהר? זה רק מראה חוסר בטחון וסבלנות. האוטובוס יצא והוא יגיע מתי שנקצב לו ואתה תגיע מתי שנקבע לך ולא יעזור אם תרד ותעשה התעמלות ושחרור, שכיבות שמיכה, שום דבר לא יעזור, מה שנגזר זה מה שיהיה, לכן האדם שרץ ואץ כדי להשיג פרנסה למעשה רץ למה שמזומן לו כי הפרנסה קצובה המזונות קצובים. למה קוצבים לאחד יותר ולאחד פחות לא כולם מרויחים אותו דבר נכון? זה הכל תלוי במעשים של האדם במשך השנה, אם הוא בא לר"ה יום הדין שביום הדין גוזרים מי לחיים ומי למוות מי לשובע ומי לעוני, מי בריא ומי חולה אם הוא בא עם שק של מצוות גדול כפי זה יתנו לו לשנה הבאה, ז"א אם אתה רוצה להרויח טוב בשנה הבאה זה לא ההשקעה בבורסה, זה שמה שקיעה בבורסה, תקשיע במצוות תראה לה' שאתה רוצה להתקרב אליו ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו, זכויותיך יהיו כאלה שיעניקו לך יותר אפשרויות לעבוד את ה' בנקל אבל השקעה בחומר ועבודה זה לא מביא יותר פרנסה כי המזונות קצובים.

העתונאית שנטשה את ילדיה?

מקטע 6 : (04:52)

שאלה אותי עיתונאית אחת בהרצליה תגיד לי ממה אתה מתפרנס? אמרתי לה אני מתפרנס ב"ה מהקב"ה, אמרה לי כן כן אבל קונים במכולת עם שקלים אמרתי לה גם אני קונה עם שקלים ומנין לך אותם? אמרתי לה רק רגע משאלתך אני מבין שאת מאמינה שאת מפרנסת את עצמך ואת ילדיך אמרה לי כן ודאי, אם אני לא אצא לעבודה לא יהיה לילדים שלי מה לאכול, אמרתי לה גברתי העיתונאית את טועה ואני יוכיח לך. אחת פתחת את העיתון היום? ראית כמה כתוב שמתו? תפתחי בעוד יומיים תראי שהילדים שלהם לא מתו סימן שהם לא מפרנסים את הילדים, אם המפרנסים זה ההורים והם הלכו מי יפרנס את הילדים? הם צריכים גם למות כמה אפשר להחזיק בלי אוכל יומיים שלושה עוד שבוע כולם ימותו, לא כך אומר הפסוק "כי אבי ואמי עזבוני" אל תדאג "וה' יאספני" יש מי שאוסף אל תדאג אבל אם את לא מאמינה בפסוקים ובמציאות הזאת אני אתן לך אפשרות לבדיקה תסעי לאילת שבוע ימים בלי להודיע לאף אחד, תעלמי פשוט מהבית מבטיחך תחזרי לאחר שבוע ימים תמצאי את בניך ובנותיך מאושרים עם לחיים אדומות קופצים וצוהלים, היא שאלה אותי למה אתה חושב כך? אמרתי לה פשוט ברגע שאת תעלמי מה יגידו השכנים מסכנים הילדים נשארו יתומים יקחו אותם אליהם ויאכילו אותם וישקו אותם ויפיסו אותם וילבישו אותם ויתנו להם ממתקים סוכריות ושוקולדים איך הם לא ישמחו וירקדו, את רק מפריעה להם בחיים. אמרתי לה עד היום את היית צנור שהעביר להם את השפע נסתם צנור יפתחו כמה צנורות מה הבעיה? יתומים לא מתים, יתומים לא מתים, אל תחשוב שאתה זן ומפרנס אותם, הרבה בעלים מתו והנשים המשיכו לחיות אולי יותר טוב, הרבה נשים מתו ולא התעשרו בעלים בגלל זאת, הרבה ילדים התיתמו והעולם מתנהל כדרכו אז מה אתה חי בדמיונות שאתה זן ומפרנס, אפשר להעביר את הכסף דרכך ואפשר ישירות לבאים אחריך, אלא זה הנסיון שלנו בחיים האם אתה בוטח בעצמך או אתה בוטח בקונך, התורה מצווה וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל הוא ולא אתה, אם תגיד כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה אתה כופר בתורה, אם אתה אומר אם אני לא אלך לעבוד לא יהיה לי מה לאכול אתה כופר בתורה משום שהקב"ה זן ומפרנס לכל. היה אחד באחת ההרצאות שאל אותי אותה שאלה תגיד לי ממה אתה מתפרנס, אמרתי לו אני ב"ה יש לי בטחון אני פותח את החלון ומה שהקב"ה שולח אני מקבל, אמר לי ככה? אמרתי לו ככה אמר אתה יודע מה גם אני אלך הביתה אני אפתח את החלון אמרתי לו לא הפחדת אותי תלך תפתח את החלון מה זה על חשבוני, אחרי כמה הרצאות פגש אותי אמר לי ואלק עבדת עלי אמרתי לו מה קרה הוא אומר באתי הביתה אמרתי בשביל מה אני אפתח את החלון אפתח כבר את הדלת, פתחתי את הדלת מי בא לי זה מהועד של הבנין רוצה כסף אמרתי לו אתה רואה אם היה לך בטחון מסתפק בחלון לא היה לך בעיות עם הועד, אבל מה? אנשים רוצים בחוש לראות, בחוש אין בעיה תן להקב"ה להראות לך תראה

משל הברזים של החפץ חיים

מקטע 7 : (03:48)

בא אחד אצל הח"ח זצוק"ל אמר לו כבוד הרב יש לי פרדס אני מרויח הרבה כסף, הרבה כסף עכשיו מזדמן הפרדס של השכן שגם הוא מביא יבול רב והוא מציע אותו למכירה האם לקנותו או לא? אמר לו הח"ח בדרך משל את התשובה, משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו חבית של יין ויש לו ברז אחת בתחתיתה והוא שואל האם לעשות עוד ברז לחבית. יין לא יהיה יותר אם תעשה עוד ברז זה רק יצא משני ברזים אולי יותר מהר אבל זה גם יכלה באותו יחס. אם לוקחים עוד פרדס או עוד קניון לא מרויחים יותר, המזונות קצובים רק מה? עוד ברז אז אתה לא מוציא ממקום אחד את הכסף משני מקומות מארבע מקומות אבל אותו סך יורד אבל בדמיון נראה לך שזה לא כך, אתן לכם הוכחה אדם עובד משכורת שלושת אלפים שקל, יפה, פתאום בא לו הצעה תשמע בא תעבוד כל ערב תרויח עוד מאתים דולר ליום, הנה הנה מאתים דולר כפול עשרים וחמש זה עוד חמשת אלפים דולר 15 אלף שקל פלוס 3000, שמונה עשרה אלף שקל נו אם הייתי ממשיך לעבוד בלי השתדלות של הערב מה היה קורה? הולך לוקחת את הכסף הולך לבורסה עולה עולה מהשמונה עשרה עושה שלושים ושתים מהשלושים ושתים אחרי שלושה חודשים עושה ארבעים ושבע, אחרי תשעה חודשים חמישים ושמונה, יום אחד טח טח טח טח שלושת אלפים שקל לחודש. נכון שהיה לך יותר בכיס נכון נכון אבל מי אמר שזה ישאר, מה שיש לך פרנסה פרושו מה שאתה נצלת, מה שלא נצלת אז מה אם הוא ברשותך, ברשותך זה עוד לא שלך לדוג' אדם היה לו מאה מליון דולר ברשותו, לא שלו, עובדה אם הוא ימות מי יקח את זה? הבא אחריו, זה היה שלו? מעולם לא זה היה רק ברשותו והוא היה שומר עליו, אדם מרויח שמונה עשרה מליון בלוטו, כולם מקנאים בו אני בכלל לא מקנא בו אחרי ששמעתי מה שהסטייפלר זצ"ל אמר בכלל לא מקנא באלה שמרויחים הרבה, הוא הסביר איך זה ב"א מרויח פתאום שמונה עשרה מליון אז הוא אמר פשוט את כל המזונות של כל החיים בבת אחת נותנים לו, את כל הבוחטה, בדקתם פעם מה קורה לכל אלה שהרויחו בגדול? כולם ירדו מנסיהם וחלק התאבדו, עושר שמור לבעליו לרעתו. אין יותר ממה שנקצב לך,

ובאו עליך כל הברכות והשיגוך

מקטע 8 : (02:41)

בדקתם פעם מה קורה לכל אלה שהרויחו בגדול? כולם ירדו מנסיהם וחלק התאבדו, עושר שמור לבעליו לרעתו. אין יותר ממה שנקצב לך, אין, יש אדם רודף אחרי הפרנסה ויש אדם שהפרנסה רודפת אחריו אבל פרנסה צריכה להגיע לכולם למה תרדוף אחריה אם היא מחפשת אותך בלאו הכי, הרי מה שקצב ה' חייב להגיע אליך כי הוא קצב לך ואם הוא קצב לך איפה שלא תלך יגיע אליך כמו שאומרת התורה ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך מה זה השיגוך ברחת נעלמת החלפת מקום לא משנה איפה שתלך אם צריך לבוא אליך ברכה היא תשיג אותך. גם בקללות כתוב ככה ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך אדם צריך לדעת הכל מאיתו יתברך בהקצבה. למה דומה אדם שרוצה לתת לי פרנסה, יש אנשים אומרים מפורש בלי להתביש אומר לך ברור תשמע אם אני לא אעבוד לא יהיה מה לאכול מה אתה חושב שיזרקו לי כסף מן השמים? מנקודת מבט הגיונית הוא צודק, נכון? הגיוני הוא צודק, אנחנו לא רואים שיורד מן מהשמים כמו אצל אבותינו היום נכון? ככה אנחנו לא רואים, שאל אחד את החכם אמר לו כבוד החכם אם אני אסגור את החדר שלי על מפתח יגיע אלי הפרנסה או לא? אמר לו כן, אמר לו תן לי ראיה אמר לו כשם שישיג אותך מלאך המות בחדר סגור ככה ישיג אותך הפרנסה בחדר סגור, מי ששולח את זה שולח את זה.

התולעת בסלע של שלמה

מקטע 9 : (02:00)

שאל אחד את החכם אמר לו כבוד החכם אם אני אסגור את החדר שלי על מפתח יגיע אלי הפרנסה או לא? אמר לו כן, אמר לו תן לי ראיה אמר לו כשם שישיג אותך מלאך המות בחדר סגור ככה ישיג אותך הפרנסה בחדר סגור, מי ששולח את זה שולח את זה. שלמה המלך אמר להקב"ה רבונו של עולם יש איזה בריה שאתה שוכח לזון אותה? קורה לפעמים שאתה שוכח איזה בריה אחת באותה שעה היה עסוק שלמה המלך בבנין בית המקדש והיו מנסרים את הסלעים במסורת ברזל עם ראשי יהלומים קטנים וחוצבים בסלע והנה מצאו באחד הסלעים תולעת חיה וירק ולחלוחית בתוך הסלע כשהוא לא חלול אמר לו הקב"ה ואותה שכחתי? הזן את העולם כולו, כמה אנחנו צריכים בשביל לחיות? סנדויץ אם נאכל סנדויץ ביום זה גם דיאטטי זה בריא אין עודפים אין צמיגים ואפשר לחיות טוב, אם בשואה להבדיל אכלו קליפות תפו"א וחיו אז מסנדויץ אפשר להיות גם נראה בריא אדום נחמד אין שום בעיה, סנדויץ כמה עולה סנדויץ אז כל מה שאתה צריך בעצם להויח שני שקל כמה נפשות אתם? חמש עשר שקל עשר שקל, יפה, עשר שקל בשביל לאכול, לאכול

תורה ומלאכה

מקטע 10 : (04:10)

טוב עכשיו יהודים יקרים בואו נחשוב רגע, אדם מוטרד מה הפחד שלו באמת לא על בית ולא על זה ולא הפחד שלו שלא יהיה לו מה לאכול, שלא ירעב, להקב"ה יש מיליארדים מיליארדים עופות שהוא זן, מיליארדים מיליארדים בהמות מיליארדים מיליארדים חיות, טריליונים טריליונים דגים בליונים בליונים חרקים ורמשים ושקצים, שש מיליארד בני אדם ואת כולם הוא זן בעיתו אז מה אתה חושש שרק לך לא יגיע הסנדויץ? דוקא הוא לא, איזה בטחון איזה בטחון בה' יתברך אם היינו בוטחים בה' יתברך אתם יודעים כמה היינו חיים? שבע מאות שנה, היום היום אתה יכול לחיות שבע מאות שנה היום איך? נכון ושגם בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה אבל אתה לא חי מאה עשרים שנה אתה בקושי חי עשר שנים מהמאה עשרים שנה, למה? שמונה שעות אתה עובד, שעתים אתה בדרך לעבודה ובחזרה, שמונה שעות אתה ישן, שעתים אתה אוכל בקושי שעור אחד אתה לומד אז כמה אתה מנצל? עשירית אחד חלקי שתים עשרה מהיממה אם היית עובד פחות היית מאריך את חייך כמי שחי שבע מאות שנה. נכון, אמר התנא התנא באבות אמר כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון נכון לא, לא תיכף נסביר אומר הרב עובדיה יוסף ביחוה דעת בשאלה שנשאל ע"י תלמיד הוריו רוצים שילך לישיבה תיכונית שיהיה לו גם עבודה, תורה ועבודה והוא רוצה ללכת לישיבה קדושה רק תורה, האם הוא חייב לשמוע להם מחיוב מצות כבוד אב ואם או שהוא לא חייב וילך ללמוד תורה, פוסק הרב עובדיה יוסף לא חייב לשמוע להוריו והולך ללמוד בישיבה קדושה שזה כיבוד אב ואם, ומה עם תורה ומלאכה מה שכתוב בתנא, אמר זה התנא דבר בסתם בני אדם, סתם בני אדם שלא יכולים אין להם בטחון, הם לא מסוגלים לתפוס שאפשר ללמוד רק מלימוד תורה אלה הולכים לעבוד אבל אדם שבוטח בה' מה הוא צריך לעבוד הרי הוא יודע שהמזונות קצובים זה כתוב משנה מפורשת שמזונותיו של האדם קצובים לו מר"ה, זה משנה בר"ה, זה תנא אמר את המשנה.

כמה ישתדל האדם בפרנסה?

מקטע 11 : (04:59)

או, צריך להשתדל מי שלא בטוח, כמה להשתדל? תלוי כמה הוא בוטח כמה לא, ר' ישראל מסלנט, סליחה ר' שמואל מסלנט זצ"ל אתם יודעים מה היתה ההשתדלות שלו? פעם בשנה היה יורד לקנות הגרלה וחוזר, הוא לא היה מרויח אבל הוא היה אומר השתדלות עשיתי, זה בעל בטחון בדרגה כזאת, יש כאלה הוא אומר שגם שמונה שעות לא מספיק לו עם הבטחון שלו, מה נעשה? אבל בא נראה במציאות כמה יש לומדים בכוללים בלי לעבוד כלל? אלפים רבים עם משפחות ברוכות ילדים ואיך הקב"ה מפרנס אותם? הלכה היא, חבל שאין לי פה הרמב"ם יש פה אולי הרמב"ם, סליחה יש אפשר להביא רמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל וגם הרמב"ם אם אפשר מדע אהבה חלק א' ג"כ אני אקריא לך מה הרמב"ם הרמב"ם פוסק את זה להלכה את מה שאתה אומר בשם התנא הוא פוסק אקריא לך מבפנים אבל צריך לדעת יהודים יקרים שהכל תלוי בנקודת הבטחון של האדם, אם אדם בוטח יותר עובד פחות, בוטח פחות עובד יותר. עכשיו אנחנו נברר לעצמנו יהודים יקרים דבר אחד פשוט האם אנחנו מבינים שבעצם ביאתנו לעולם באנו לא בשביל העולם הזה? בשביל העולם הבא או שאנחנו מבינים הפוך שבאנו בשביל העולם הזה ועל הדרך לעולם הבא. לפי מה שאדם חי היום לפי השעות שהוא משקיע ברור שהוא מבין שהעולם הזה עיקר והעולם הבא טפל, למה? אם אתה לעולם הבא מכין רק שעתים ביום נגיד שעתים אתה עושה ענינים ששיכים לעולם הבא ושאר השעות זה עניני העוה"ז ברור לכל בר דעת שמה שחשוב בעיניך זה קיומך העכשוי בעוה"ז ועל הדרך אתה אוסף שיהיה לך קצת לעולם הבא, תשכנע אותי אחרת, תוכיח לי אחרת, תשכנע את הקב"ה שאתה התכונת בשעתים לעוה"ב ומהבוקר אתה רק חושב על העוה"ב אז למה אתה עובד כ"כ הרבה שעות כשה' הבטיח לך שהמזונות קצובים והקב"ה אמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, זה מחלוקת בגמ' ר' שמעון בר יוחאי ור' ישמעאל, אז איך כתוב ואספת דגנך אם לא ימוש לא להפסיק ללמוד תורה איך כתוב ואספת דגנך אומר ר' שמעון בר יוחאי אם זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים אם לא זכה מלאכתו נעשית ע"י ופעמים גם לאחרים, ז"א זה תלוי אם האדם זכה או לא. הגמ' אומרת הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם, הרבה עשו כר' ישמעאל ועלתה בידם, מה? הנהג בהם ד"א, תורה עיקר וד"א עם מה? מלאכה למה? כי לא כולם שוים ורב בני האדם אין להם בטחון והם צריכים לעבוד, אין להם בטחון אבל יעבדוך עמים, אבל אם האדם מבין והוא בוטח בה' יתברך והוא עובד על הבטחון כל הזמן, אדם כזה לא צריך לדאוג בכלל,

בר יוחאי במערה

מקטע 12 : (03:14)

הנה אז ממה שכתוב רבים עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם אנחנו שומעים שמעטים עשו כר' שמעון וכן עלתה בידם וגם מר' שמעון עצמו אנחנו נשמע כשר' שמעון בר יוחאי ברח למערה למה הוא ברח הרומאים רדפו אחריו, רגע כת' בגמ' בכמה מקומות שהוא נתן את עיניו באנשים והפך אותם גל עצמות, מה הבעיה ר' שמעון תן עיניך ברומאים תהפוך אותם גל עצמות אלא יש דברים שהם לא מוכרחים והיהודי מצווה ונשמרתם מאד לנפשותיכם ולכן במצות ונשמרת צריך לברוח לפעמים. יעקב ברח מפני עשו, דוד ברח מפני אבשלום בנו צדיקי עליון בוטחים בה' מאה אחוז אבל יש מצוה ונשמרתם מאד לנפשותיכם ואסור להסתכן ואין סומכים על הנס ועוד כל מיני דברים כאלה ברח, אבל רגע אם ר' שמעון בר יוחאי בורח למערה כמה אוכל הוא צריך לקחת, זה לא יהיה יום ולא יומים, הוא היה שלוש עשרה שנה, צריך רכבת של אוכל לקחת והיא לא תספיק גם. ר' שמעון בורח למערה בלי אוכל, מה החכמה עוד יומים תמות לבד, אין אוכל, לא מזונות זה לא הבעיה שלי בכלל, אני לא צריך לדאוג למזונות מי שברא אותי אם רוצה שאני יחיה הוא ידאג למזונות זה לא בעיה שלי אבל אני מצווה ונשמרתם מאד לנפשותיכם לכן אני בורח ובאמת מה קרה? הקב"ה הצמיח לו עץ חרובים ומעין של מים זכים ומפכים והוא חי שלוש עשרה שנה בתנאים כאלה, אתם יודעים מה זה? הוא חי בלי ויטמינים בכלל חרובים זה מאכל קשה מאד לגוף כחרבות אומרת הגמ' וטוב לאכול אותו פוסק הרמב"ם אחת לחודש והוא אכל אותם יום יום ומה הוא שותה? לא שותה מיץ, לא שותה פרות טבעיים, כלום מים, אין ויטמינים ושלוש עשרה שנה. מי שרוצה להשאיר את ר' שמעון בחיים הוא יזון אותו אל תדאגו, בשואה אם תשמעו ספורים של אנשים איך הם נזונו באיזה תנאים באיזה מקומות יש כאלה ששמונה ותשעה ימים לא הגיע אליהם לא שתיה ולא אוכל ונשארו בחיים, איך שייך? אנשים תחת מפולות ונשארו בחיים שלא לדבר על שאין אוכל איך נשארו במחנק, מי שהקב"ה רוצה להחיותו לא צריך את הדאגה של האוכל, רק רגע ראיתי אותך אני יענה מיד,

כיצד לזכות לכתר התורה 

מקטע 13 : (07:05)

ובכן הרמב"ם אומר בהלכות תלמוד תורה פרק שלישי בשלושה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן שנאמר והיתה לו אחריו ברית כהונת עולם, כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, ירושה לכל קהל יעקב, כל מי שירצה יבוא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים יסורו, כתר תורה גדול משניהם גם מכהונה וגם ממלכות. אמרו חכמים ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים - מכה"ג שנכנס לפני ולפנים, אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד ת"ת אלא ת"ת כנגד כל המצוות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום. היה לפניו עשית מצוה ותלמוד תורה, מה לעשות עכשיו את המצוה או את הת"ת אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו. יש לויה בחוץ יש מספיק מלוים אל תקום, רק אם זה ת"ח גדול שכולם מתבטלים מפניו כן מבטלים אבל אם לא לא וכן על זה הדרך. בתחילת דינו של אדם, אדם מגיע לעולם האמת מה תחילת דינו? אינו נידון אלא על התלמוד ואח"כ על שאר מעשיו לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, עכשיו תשמעו מה אומר הרמב"ם מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה לא יסיח דעתו לדברים אחרים ולא ישים על ליבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת, הוא אומר למה למה רק תורה גם תורה גם עבודה, כבוד קצת, קצת תורה ביחד נקנה את שניהם, אומר לא, מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה הוא לא יאמר כך, כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ולא עליך הדבר לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה ואם הרבית תורה הרבית שכר והשכר כפי הצער. על צער מקבלים פי מאה שתדעו שמא תאמר עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקי ואחזור ואקרא, איך אומרים היום אני רק גומר את החובות תיק תק אני נכנס ללמוד, אם תעלה מחשבה זו על לבך אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי ולא תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה. כתוב בתורה לא בשמים היא ולא מעבר לים היא, לא בשמים היא לא בגסי הרוח היא מצויה ולא במהלכי מעבר לים היא - אלה שהולכים לסחורה לפיכך אמרו חכמים לא כל המרבה בסחורה מחכים וצוו חכמים הווי ממעט בעסק ועסוק בתורה, לעולם תהיה ממעט בעסק מה זה ממעט הצלחת למעט קצת ואתה לומד יפה? תוריד עוד קצת תעסוק בתורה, כל מה שאפשר להוריד מהעסק תוריד ותעסוק בתורה. דברי תורה נמשלו כמים שנאמר הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מים אינם מתכנסים במקום מדרון אלא נזחלים מעליו ומתקבצים במקום אשבורן כך דברי תורה אינם נמצאים בגסי הרוח ולא בלב כל גבה לב אלא בדקה ושפל רוח שמתאבק בעפר רגלי החכמים, תקשיבו עכשיו טוב ומסיר התאוות ותענוגי הזמן מליבו ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו אם לא היה מאכל ושאר יומו ולילו עוסק בתורה אבל אם היה לו מאכל לא צריך לעבוד בכלל רק אם אין לו מה יאכל יעסוק מעט כדי חייו אבל לא יותר ושאר יומו ולילו בתורה

דעת הרמב"ם על המתפרנס מצדקה

מקטע 14 : (02:49)

עכשיו נגיע לנקודה של היהודי שעורר אותנו על התנא ממשיך הלאה בהלכה כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את ה' וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרס רעה לעצמו ונטל חייו מן העוה"ב לפי שאסור להנות מדברי תורה בעוה"ז. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לחפור בהם ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון וסוף אדם זה שיהיה מלסתם את הבריות, במה מדובר פה? כל המפרשים אומרים שהרמב"ם מדבר כאן בהתחלה מה שהוא אומר כל המשים על ליבו לעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה עליו נאמר כל זה, אחד שמטיל עצמו על הצבור, אומר בשביל מה אני צריך ללכת לעבוד יש קופה של הציבור חייבים לזון את אלה שלומדים, אני עדיף לי לשבת ללמוד בשביל מה אני צריך? הוא מטיל עצמו על הציבור הוא לא הולך ללמד לשם לימוד וה' יזון ויפרנס מהיכן ש אלא הוא אומר לא אני אתפרנס מן הצדקה חייבים יש קופה של הציבור חייבים לזון אותי, אחד כזה נאמר בו כל הדברים האלה מאיפה הראיה ממה שכתוב קודם כל קודם שאם יש לו מה יאכל לא צריך לעשות כלום אלא כל יומו ולילו ואם אין לו מה יאכל אז רק מעט כדי חייו וכדי להראות לכם את שהדברים הם ממש כך הרמב"ם הרי לא יפטור את עצמו בעצמו והוא פוסק בסוף הלכות שמיטה ויובל מה יהיה הדין באחד שרוצה לשבת וללמוד כל הזמן, המשך במקטע הבא 

מי פטור מעבודה ע"פ הרמב"ם

מקטע 15 : (04:21)

הרמב"ם הרי לא יפטור את עצמו בעצמו והוא פוסק בסוף הלכות שמיטה ויובל מה יהיה הדין באחד שרוצה לשבת וללמוד כל הזמן, אחד לא רוצה לעבוד רוצה רק ללמוד, מה יהיה איתו? הוא מסביר ככה ולמה לא זכה שבט לוי בנחלת א"י ובבזתה עם אחיו, שבט לוי אף פעם לא עבדו, למה הם לא זכו בנחלת ה' ובביזה למה? מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכים מלחמה שבט לוי כשאר ישראל ולא נוחלים ולא זוכין לעצמן בכח גופן אלא הם חיל ה' שנאמר ברך ה' חילו והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך אז זה שבט לוי כתוב נכון? אני לא לוי, אני ישראל מה איתי? ממשיך הרמב"ם ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מבאי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלוקים ופרק מעל צוארו עול חשבונות רבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים ללויים הרי דוד עליו השלום אומר "ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" נמצא שמי שהבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעת ה' ונדבה רוחו והלך ישר כמו שעשהו האלוקים בלי חשבונות שבקשו בני אדם, איך אפשר לחיות בלי לעבוד איך אפשר ככה, יש משכנתא יש ארנונה יש ככה יש גמ"ח גז, מים חשמל, איך אפשר, אחד שאין לו את החשבונות האלה הרי זה משבט לוי והקב"ה מבטיחו לזונו ולפרנסו דבר המספיק לו כמו שזיכה את הכהנים והלוים אז הנה אתה רואה זה תלוי באדם, אני לא אמרתי שאתם יכולים כולכם מחר לא לעבוד, אני רק אמרתי שהבוטח בה' באמת אין לו שום טרחה בעולם אבל אנחנו צריכים לקנות בטחון כי זה אחת מהמצוות שצריך ג"כ לקיים והלא אנחנו מובטחים והבוטח בה' חסד יסובבנו מי לא רוצה שה' יסובב אותו בחסדים וכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכתוב ארור הגבר אשר יבטח באדם וכתוב אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו אשתנותיו, אז ברור שאנחנו צריכים לבטוח אבל הבעיה שהורגלנו

מפלגת 'העבודה'

מקטע 16 : (03:47)

אני לא אמרתי שאתם יכולים כולכם מחר לא לעבוד, אני רק אמרתי שהבוטח בה' באמת אין לו שום טרחה בעולם אבל אנחנו צריכים לקנות בטחון כי זה אחת מהמצוות שצריך ג"כ לקיים והלא אנחנו מובטחים והבוטח בה' חסד יסובבנו מי לא רוצה שה' יסובב אותו בחסדים וכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכתוב ארור הגבר אשר יבטח באדם וכתוב אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו אשתנותיו, אז ברור שאנחנו צריכים לבטוח אבל הבעיה שהורגלנו, כשבאנו לארץ שרו לנו שיר מפלגת העבודה, איזה שיר לעבודה ולמלאכה, לעבודה ולמלאכה מי יתן לנו כוס חלב? לעבודה ולמלאכה, זה מפלגת העבודה בסוף הם לא עובדים בכלל, לקחו את כל הקופה, עשו קיבוצים לא רוחיים הפסדיים ואנחנו משלמים להם בשביל שיתפרנסו, והחברה לאן נוסעים ללוס אנג'לס, זה לעבודה, עבודה בעינים. יש יש חברה טובים שעד היום מאמינים להם, הולכים במצעד באחד במאי עם הדגל האדום, הם לא מפחדים עד עכשיו שיפטרו אותם מהעבודה, הא? לא יש עוד תהלוכות, בארץ בטלו אתה אומר, טוב. יהודים יקרים צריך לדעת דבר אחד איך? מה יקרה עם לא יעבדו? ישתבח שמו לעד, ימות משיח הנה הינם, מה כתוב כשיבוא מלך המשיח, אתה יודע? אני צריך עוד הרמב"ם אחד אם אפשר, הרמב"ם האחרון תביא לי בבקשה שופטים משפטים, אני אראה לך מה יקרה אם לא יעבדו אז כשלא עובדים כתוב שבאחרית הימים, באחרית הימים כתוב בעזרת ה' יתברך שעמדו זרים וראו צונחים ובני נכר אכריכם, אנחנו נתברכנו בברכה גדולה יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, יהודים יקרים אתם צריכים לדעת דבר אחד אנחנו אם לא נעבוד ונכנס ללמוד יותר ויותר נקרב את הגאולה ומהי הגאולה? אני אקריא לכם עכשיו מה יהיה עוד מעט אבל אשריו של מי שיזכה לה ויהיה מן הזוכים לה אשריו ואשרי חלקו אבל בשביל זה צריך להיות בעל בטחון בע"ה יתברך. אני קורא לכם הלכות מלכים ספר שופטים של הרמב"ם פרק אחרון ושם כתוב אני קורא את ההלכה האחרונה, שתים אחרונות תורה תורה תורה יהודים יקרים קלטת זו הוגשה אליכם מאת שופר, שופר ארגון להפצת יהדות, אם יש לכם שאלות או שאתם מעונינים בקלטות המדברות בכל נושא ביהדות כגון בריאת העולם ותכלית החיים, החיים שלאחר המות, האסטרונומיה, השקר מול האמת השאלה הגדולה ולה קלטת מיוחדת שעושה מהפכה בעולם התשובה למה באת לעולם ומה תכליתך, אמונה ובטחון, גלגולי נשמות ועוד, יהודי יקר הכר את יהדותך בשופר. זכנו לעשות תורתך הקדושה לשמור. שופר ארגון מאורגן להפצת יהדות רח' מתתיהו 21 ב"ב ת.ד. 2711 טל' רב קווי 03 אזור חיוג 6777779, פתוח בימים א' - ה' בין השעות אחת בצהרים עד השעה תשע בערב, תקע בשופר גדול לחרותנו. ולכון לאמיתה של תורה