טוען...

למה לא מברכים לישון בסוכה | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 21.10.2016, שעה: 12:53



מדוע בפסח צריך כזית מצה ובליל סוכות די בכזית פת חמץ? התוספות סוכה כ"ז, בדיבור המתחיל חזר, כתבו: שמשמע קצת בירושלמי שבסעודת יום טוב הראשון של חג הסוכות, צריך לאכול כזית דגן. כמו בלילה הראשון של פסח שיש חיוב לאכול כזית מצה. ולמדו זאת בגזרה שווה טו-טו מחג המצות. לכאורה מה עניין כזית המצה שאנו אוכלים בפסח לכזית פת בסכות? ביאור עמוק כתב על כך הגאון "בעל אבני נזר": כתב הזוהר הקדוש בפרשת "ויצא", שכאשר יצאו ישראל מצרים ובכך יצאו מעשרה כתרין דמסאבותא, מעשרה כתרים של הטומאה. היו צריכים לבוא לדעת של קדושה. ולא יכלו לבוא לידי דעת עד שאכלו כזית דגן. (שהרי אין התינוק יודע לדבר עד שאוכל כזית דגן). אז לכן, היו צריכים לדעת של קדושה ולא יכלו לבוא לידי דעת עד שאכלו כזית דגן, וזהו כזית מצה של חובת הלילה הראשון של פסח. כדי לצאת מעשרה כתרים של טומאה. כמו כן, אנו נאמר: שלאחר יום הכיפורים שבו נמחלו כל העוונות, וממילא כל ישראל על ידי תשובה ומחילת העוונות יוצאים מהרשות של הסיטרא אחרא ונכנסים לרשות הקדושה, בכך נעשים בריאה חדשה, וממילא צריכים לבוא לידי דעת. ואף כאן אי אפשר לבוא לכך, אלא על ידי כזית דגן. ומעין דברי הזוהר על יציאת מצרים. אבל עדיין יש להבין. הלא שמה כוונה לכזית מצווה ואילו כאן כולו חמץ. וביאר "האבני נזר" שעניין המצה ביציאת מצרים היה שהלא באו לידי דעת, ודעת היא הרגשה. וכאשר באים לידי ההרגשה יכולים חלילה להרגיש גם דברים רעים. ומתוך כך להגיע לידי נפילה. אז לכך אכלו מצה, כי מצה אין לה שום טעם, ואכילה היא בלי הרגשה. אבל בסוכות, שהסוכה עצמה היא למחסה ולמגן מן הסיטרא אחרא ושכינה שרויה שם, וסוכה גימטריה שני שמות קודש, אז שמה לא תהיה להם אחיזה, ממילא אין צריך לפחד מהרגשה של דברים רעים, ועל כן, די בכזית חמץ. ולא צריך את המצה שלא יבוא לידי הרגשה שיכול להגיע מזה לדברים רעים גם. ה הטעם שמביא כאן.

שאלה נוספת: אם אין מברכים על שינה בסוכה, משום שמא לא ישן, איך מברכים המפיל חבלי שינה? התוספות במסכת ברכות י"א, בדיבור המתחיל "שכבר", מקשים: ואם תאמר מפני מה אין אנו מברכים "לישן בסוכה"?. אנחנו מברכים "לשב בסוכה", אבל לא מברכים "לישן בסוכה", למה? יש לומר שהברכה של האכילה שמברכים לשם פוטרתו. "לשב" המשמעות זה להתעכב, לא ישיבה דווקא. לשב זה להתעכב בסוכה, וגם השינה כלולה בתוך זה. אז לכן, לא צריך לברך במיוחד על "לשן", כי "לשב" פוטר גם את השינה. זה הטעם אחד שמביאים התוספות. הנה מי? משום שמא לא ישן והבא ברכה לבטלה. שהרי אין בידו לישן כל שעה שירצה. אדם רוצה לישון ולא בא לו שינה, יש לו דודי שינה. מה יעשה? אז הוא בירך ברכה לבטלה. על התירוץ השני של התוספות היקשו "האלהי רבא", סימן רל"ט: אסור לישון חוץ לסוכה.... אז על התירוץ השני של התוספות הקישו "האלהי רבא", בשם ספר "ברכת אברהם": איך מברכים המפיל על שינה הלר גם שם היה עלינו לחשוש שמא לא ישן ותהיה זו ברכה לבטלה? אדם שמברך "ברכת המפיל", יכול שלא לישון. ואם הוא לא ישן אז הוא בירך ברכה לבטלה. מה יהיה פה? אז למה שמה אומרים לברך? ותירצו באופן דומה: ברכת המפיל אינה על שהינה שהולך לישון עתה, אלא על טבע שינה, שנתן הקב"ה לכל יצורי תבל. ואם כן אפילו אם לא ישן עתה, עניין שינה ישנו בעולם וראוי לברך עליו. אבל כאן עיקר הברכה הוא על השינה בסוכה, ומובן טעם התוספות שאין מברכים מחשש שמא לא ישן, ותהא זו ברכה לבטלה. אז לכן זה החילוק בין "ברכת המפיל ל"ישן בסוכה".

הרש"ש העל התמיה נוספת: הגמרא בתענית י"ז תמהה איך מותר לכהנים מותר לשתות יין בזמן הזה? למה לא לחשוש שמא מהרה יבנה המקדש ולא יכלו הכוהנים לעשות את עבודת המקדש כדין שתוי יין? הרי אחת מהאפשרויות שבית המקדש ירד בנוי. ואם הוא יורד בנוי לא צריך להתעכב, זה לא תהליך שהולכים לבנות, ואז כוהנים בעבודתם צריכים להגיע מיד לעבודה. ותירצו בגמרא שאין לחשוש לכך. כי שינה מפיגה את היין. ולכן, כאשר יבנה המקדש יוכלו הכהנים לישון, ובכך להפיג את היין ולעבוד במקדש. ואין אנו חוששים שמא לא ישנו, כיוון שהיין מביא את השינה, אז אין חשש שהם לא שינה. ואף כאן יש לנו לכאורה לתמוה: מדוע כתבו התוספות שאין מברכים על השינה בסוכה, משום שחוששים שמא לא ישן? הרי יכול לשתות יין ואז ישן בודאי. ולא צריך את החשש שמא לא ישן ואפשר היה לכאורה לברך על לישון בסוכה.

(תגובה מהקהל: אם הוא יברך שהוא שתוי זה לא תופס. הרב: לא, הוא יברך, ואם לא ישן ישתה).

הרש"ש אינו מיישב את קושייתו, רק מעלה את הקושיה. אבל בקונטרס "דביר קודשו" יישב בסברא נכונה: מכיוון שדין ישיבת סוכה הוא "תשבו כאין תדורו", לכן צריך שיעשה מעשיו והנהגתיו בדרך רגילה. אך אם הוא צריך לדברים אחרים כדי שישן, אין זה כאין תדורו. שהרי בביתו בדר"כ אינו צריך לשתות יין בשביל להירדם, והמצווה בסוכה "תשובו כאין תדורו". בסוכות תשבו שבעת ימים כאין תדורו. איך אתה דר בבית, כל לילה לשתות ולישון, בשביל לישון? לא. אז אם כן, אתה לא מקיים "תשובו כאין תדורו", אז לכן לא יואיל הפטנט הזה שגם אם הוא יברך על ברכה לישון בסוכה ולא תבוא לו שינה, אז הוא ישתה יין. כי בזה הוא לא יקיים "תשבו כאין תדורו". שונה הדבר בתכלית לגבי עבודת הכהנים. או להרות הוראה. גם אדם ששתה אסור לו להורות הוראה. כי שם מה שאנו זקוקים לו הוא שבמציאות תפוז בשפעת היין. ואומנם השינה יש בכוחה להפיגו. ואם כן מה לין ישן מעצמו או ישן בהשפעת יין? סוף סוף הרי ישן ומעתה הוא כשר לעבודה ולא רע. הארה של המלקט נוכל ליישב בפשוט שאין סברה לומר שיהיה חיוב על האדם לשתות יין כדי שין בסוכה. שהרי היין עלול להביא את האדם לידי חטא, כידוע. והנזיר השתבח על שמונע עצמו מן היין. ועל נוח נאמר שהוא עשה את עצמו חולין על ידי היין. ואומנם מצאנו חיוב שתיית יין בקידוש ובהבדלה בכוס של ברכה, אך היכן שלא מצינו חיוב כזה אין לנו לחדשו מעצמנו. לגבי כהנים לעומת זאת מדובר בהיתר לשתות יין בזמן הזה, משום שלאחר ששתה, יכול להפיג את היין בשינה, אבל לא בחיוב. למה? אין לנו לחדש דברים מעצמנו.

עוד טעם אחד בנושא: למזוג כוס לריבו כדי להמתיק את הדין. המשנה בסוכה ב', ט' אומרת: ירדו גשמים מאמתי מותר להיפנות? משתסרח המקפאת. משלו משל: למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לריבו ושפך לו קיטון על פניו. מדוע נקטה המשנה לשון "למזוג כוס לריבו" ולא נקטה בפשטות "ליתן כוס לריבו"?  מה העניין שכתוב "למזוג כוס לריבו". על כך אומר הגאון מוילנא: ראש השנה ויום הכיפורים הם מימי דין. ואילו ימי חג הסוכות שבאים אחריהם, נצטווינו לקחת לולב וישיבת סוכה הם מימי רחמים, שהם באים להמתיק את הדינים. אותם דינים של ראש שהנה ויום הכיפורים. על ידי המצוות שמקיפות אותנו. אבל כאשר יורדים גשמים שמכריחים אותנו לבטל מצוות הסוכה, הרי זה עד נאמן שהקב"ה אינו חף חלילה לפשר הדינים. אלא, רצונו שיישארו הדינים בתוקפם ובגבורתם. והנה ידוע, אומר הגאון, שעניין המזיגה זה עירוב מים ביין. אתם יודעים תמיד שלוקחים יין לשתות בקידוש, אז שמים שלוש טיפות של מים למזוג, לערב את הרחמים שזה מים בדין, שזה יין. אז הנה ידוע שעניין המזיגה הוא עירוב מים ביין, להמתיק את חריפותו כדי שיהיה ראוי שתייה. זה עוד לכתחילה לפני. אז זהו המשל לעבד שבא למזוג כוס לריבו, כלומר אנחנו באים להמתיק את החריפות שיה ראוי לשתייה. אבל האדון, לפי המשל, שופך לו את הקיטון על פניו. כלומר, איזה קיטון? קיטון של המים הוא שופך לו על פניו. כמו שמפרש רש"י על משנה, ובזה הוא מראה ואומר שהוא לא רוצה וחפץ במזיגה. אז זאת אומרת הקב"ה משאיר אותנו במצב של דינים ולא רוצה למזוג את הרחמים עם הדינים.

עוד הביאו בשם הגר"א שהמים הם חסד ויין אדום מורה על דין, ועל ידי המזיגה ממתיקים את הדינים, וכאשר ריבו שופך את היין הרי נשאר רק היין שהוא הדין. אז לכן נקטו חכמים את הלשון המשל כעבד שבא למזוג כוס לריבו. לא בא ליתן כוס, אלא בא למוזג כוס. דהיינו, לערב את הרחמים בדין, אבל האדון לא רוצה ואז הוא שופך, לכן הגשמים זה סימן קללה. ושהקב"ה לא קיבל עדיין את תשובתנו. אז לכן אם יורדים גשמים...

ברוך השם, השנה לא ירדו גשמים, בתקווה שאכן נמחלו עוונותינו ונתמזגו כל הדינים והרחמים. בעזרת ה' נראה בנפילת האויבים, פוטין ואובמבה, במהרה בימנו אמן ואמן!

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 02.02 15:57

    שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).

  • 01.02 12:27

    הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 12:23

    ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!

  • 01.02 12:21

    בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:36

    ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.

  • 01.02 11:13

    בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:10

    כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:05

    כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 01.02 11:04

    ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

  • 29.01 18:23

    כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים