החילוק במצות סוכה בין ישראל לגוים | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 24.09.2015, שעה: 23:27
- - - לא מוגה! - - -
בבקשה?
בכבוד
אומן
סוכה מצווה קלה אין בה חסרון כיס
לעתיד לבוא
מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחו וחיכו ואומר
למי שעסק בה יבוא וייטול שכרו
מיד מתקבצינו והנה גויים בערבוביה אמר להם הקדוש ברוך הוא במאי עסקתם?
אומרים לפניו
ריבונו של עולם
הרבה שווקים תיקנו
הרבה מרחצאות עשינו
חמם טורקי
הרבה כסף וזהב הרבינו
וכולם
לא עשינו אלא בשביל ישראל
כדי שיעסקו בתורה
אמר להם הקדוש ברוך הוא שוטים שבעולם
הלא כל מה שעשיתם
לצורך עצמכם עשיתם
גמרא בעבודה זרה ב׳
הגריז מבריסק
זכרונו לברכה בספרו על התורה פרשת בראשית
מבאר את הוויכוח בין הקדוש ברוך הוא לאומות העולם
ודאי
אין בדברי אומות העולם שקר כלל
וכל מה שטענו הם מתו
ואף הקדוש ברוך הוא אינו משיב להם שקרנים אתם
אלא שייטים שבועילו
אך הביאור בזה
כמו שבתחילת הבריאה לא נברא העולם אלא בשביל ישראל ובשביל התורה
כך
כל מה שנעשה ונתחדש בעולם
את תחילת הבריאה
ועד סוף כל הדורות הוא רק לתכלית זו
בשביל שישראל יעסקו בתורה.
וכך
כל מה שאומות העולם עושים
עם שווקים,
עומר חצאות,
יש להם תכלית למעלה בשביל ישראל ובשביל התורה.
וכך
כל פרט המתחדש בעולם
ולתכלית זה.
אבל עכשיו אין אנו יודעים על כל מעשה ומעשה איך תכליתו ומטרתו
הוא בשביל ישראל.
אולם לעתיד לבוא,
כשתתגלה האמת לעין כל ומלאה הארץ דעה,
אז יתברר גם כן כל מעשה ומעשה לאיזה תכלית הוא נעשה.
ואז גם יווכחו אומות העולם כי כל מה שעשו בעולם
אם זה מלחמות אם זה כיבוש
או שווקים וגשרים
לא נעשה כל זה אלא בשביל ישראל שעסקו בתורה.
וכשיווכחו אומות העולם
מה הייתה תכלית ומטרת מעשיהם
אזי יבואו לתבוע שכר על כל מעשיהם?
אמנם הקדוש ברוך הוא משיב להם
שותים אתם
כל מעשיכם היה רק לצורך עצמכם
ולא הייתה כוונה במעשיכם בשביל ישראל שיתעסקו בתורה
וממילא גם לא מגיע שכר על מעשיכם
הקדוש ברוך הוא משלם שכר פעולה
על כל מעשה
רק שהמעשה נעשה מתוך כוונה להיטיב עם ישראל
אבל כיוון שלא הייתה כוונה להיטיב עם ישראל
אפילו שבאמת כל מה שעשיתם זה בשביל ישראל כי כל מה שנעשה בעולם זה בשביל ישראל שעסקו בתורה
אבל לכם היה חסר את הכוונה לכן לא תקבלו
את הביאור הזה שמעתי
גם כותב הרב פרידלנדר, גם ממורנו ורבנו הגראו דסלר, זכר צדיק ברכה. אז גם הגריזמי בריסק
וגם הרב דסלר.
אז זה מבאר מה אמר להם בעצם הקדוש ברוך הוא.
אבל שימו לב, ישר רצו כל הגויים מערבוביה וריבונו של עילום, תדע לך, אנחנו עשינו הכל בשביל ישראל.
כן, התברר להם שבאמת הם עשו הכל בשביל ישראל,
אבל נישט קוונה,
אם אין כוונה,
אין פה כלום, לא תקבלו שכר,
יא יא יא.
אם גוי היה יודע את הפטנט הזה, היה עכשיו מתכוון בכל דבר שהוא עושה.
לשם ישראל שעסקו בתיירא,
לשם ישראל שעסקו בתיירא,
הוא היה יכול לקבל שכר.
לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה,
הוא מניחו וחיכו, ואומר למי שעסק בה,
יבוא ויטול שכרו.
והם באים.
אז רואים שלא רק מי שעסק בה,
אלא אפילו מי שעזר
במשהו שיתעסקו ישראל.
אבל הם באמת דאגו שיעסקו ישראל בתורה, בלי כוונה אבל.
אם הייתה להם כוונה, היו מקבלים שכר.
על כל מרחץ, על כל שוק. היו הולכים לעשות שופינג, יהודים בהרבה מקומות.
שופינג ומרחצאות וזה.
אבל אין כוונה.
עכשיו אנחנו נבין
סודות הדברים.
דברים גבוהים מאוד.
בכל דרכיך דעהו.
השתמשות בצורכי העולם הזה כמעשה מצווה.
אמרו לפניו ריבונו של עולם,
זה ההמשך של הגמרא,
תנא לנו מראש ונעשינה.
תנא לנו מצווה והודיענו מראש על כך
ונעשינה.
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
מצווה קלה יש לי.
בסוכה שמה.
לקחו ועשו אותה.
דעמי קארל היה מצווה קלה?
למה היא נקראת מצווה קלה?
דלית בואו חסרון כיס.
אין במצווה הזו חסרון כיס.
לכאורה, בהבנה פשוטה,
מה זה אין בה חסרון כיס?
אתה לוקח ענפים מהעצים מפה, אתה מבין מהגורן, מהיקב, אתה לוקח רק כמה קרשים,
כמה קרשים וזה, ומעביד לך את הסוכה.
זה כאילו הפשט, אין בה חסרון כיס, זה לא עולה כסף הרבה ולא כלום ולא שום דבר. היום מתעצלים אז קונים מוכן.
אבל תכף נבין קצת את העומק של המילים חסרון כיס.
למה נקראת
מצווה קלה שאין בה חסרון כיס?
טוב, מיד כל אחד ואחד נוטל
והולך ועושה סוכה בראש גגו.
והקדוש ברוך הוא מגדיר עליהם חמה בתקופת תמוז,
וכל אחד מבעט בסוכתו ויוצא.
נו,
והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה,
אבל הרי כתוב שמי שמצטער פטור מן הסוכה, אז הם יצאו מסוכה.
מה הבעיה? מה הבעיה?
ניי דה פטור, בעוטה, מי מבעטן?
כן, בסדר, נכון שפטור, אבל למה הם בועטים בסוכה?
מיד הקדוש ברוך הוא יושב
ומשחק עליהם.
הנה,
נתתי לכם מצווה קלה, אין בה חסרון כיס,
וזה,
יצאתם ובעטתם בסוכה.
אה,
לא תרי״ג מצוות ביקשתי מכם.
בואו תעשו סוכה אחת ומספיק.
השיעור הזה יהיה לידה קלה של בת אל בת רחל מהרה.
עכשיו יש להבין,
לעתיד לבוא כשיבואו אומות העולם
לבקש מהקדוש ברוך הוא
הוא שייתן להם מצווה
ויודיע להם מראש על כך
והם יעשו את המצווה עם כל הכוונה הראויה לכך
הרי מה היה חסר להם קודם? שמענו
כוונה
אז הם אמרו רגע רגע תודיע לנו עכשיו מצווה שנתכוון מראש
אנחנו לא ידענו שאם מתכוונים אז מקבלים שכר על המעשה ואם לא מתכוונים לא מקבלים שכר על המעשה אז תודיע לנו מראש
אז הוא אמר להם את המצווה
והודיע להם מראש.
אז הם אמרו לו אנחנו רוצים שתיתן לנו מצווה תודיע מראש ונעשה אותה עם הכוונה הראויה לכך.
נשאלת השאלה למה בחר הקדוש ברוך הוא דווקא את מצוות סוכה.
ועוד
מה שייך מצווה זו שהוגדרה כמצווה שאין בה חסרון כיס
לכל הוויכוח בין הקדוש ברוך הוא לאומות העולם.
למה צריך לחפש להם מצווה שמוגדרת
שאין בה חסרון כיס?
הביאור של הדברים,
עכשיו תתפסו ראש,
יש מצוות שקיומן
זה על ידי עצם עשיית המצווה.
עצם עשיית המצווה,
קיימת את המצווה.
והכוונה
בעת עשיית המצווה
היא רק כתוספת
לעצם קיום המצווה.
אבל המצווה נעשתה בעצם עשייתה.
הכוונה,
הכוונה במצווה, להתכוון במצווה,
זה תוספת
לעצם קיום המצווה. אבל מצווה יש פה.
עיקר המצווה היא קיום מעשה המצווה.
בנפש החיים הוא אומר כבר הזכרנו שהעיקר בכל המצוות
הוא חלק המעשה.
בטהרת המחשבה טהרת
את המחשבה אינה אלא מצטרפת למעשה
ולמצווה ולא לעיכובה והיא לא מעכבת את עצם המצווה.
זה סוג מצווה מסוים
שעצם המצווה נעשה בעצם קיומה
והכוונה, כוונת המצווה,
לא מעכבת את המצווה,
רק מהי תוספת לעצם הקיום של המצווה, תוספת
והיא למצווה, תוספת של מצווה ולא לעיכובה.
אבל יש מעשים שעשייתם גרידא אינה יוצרת מצווה.
יש מעשים שאם תעשית מעשה בלבד
זה לא יוצר מצווה.
אלא על ידי הכוונה בשעת קיום המעשה
היא המכשירת המעשה להיות מעשה של מצווה.
זאת אומרת יש מצוות.
עצם המצווה
היא לא כלום.
אם לא התכוונת
מה אתה עושה פה?
אם התכוונת יש מצווה,
אם לא התכוונת
אין פה מצווה.
יש מעשים
שעשייתם גרידא אינה יוצרת מצווה,
אלא על ידי הכוונה בשעת קיום המעשה היא היא המכשירת המעשה להיות מעשה מצווה.
כגון
אכילה
לשם עבודת השם.
אם אדם מתכוון
בעת האכילה
להוסיף כוח בעבודת השם
אז הכוונה הזאת בעת האכילה תגרום שהאכילה תיחשב כמעשה מצווה.
אבל אם אתה אוכל לתיאבון בלבד
ללא כוונה נוספת
אין במעשה האכילה קיום מצווה כלל.
כמו שאומרת הגמרא יש שניים שוכנות
קורבן פסח
אחד אוכל לשם מצווה
אחד אוכל לשם תאווה
זה שאוכל לשם מצווה צדיקי מלכובה
וזה שאוכל לשם תאווה
ופושעים יכשלו בה
אותה אכילה
אבל צריך כוונה באכילה לשם מצווה
אז יש מצוות אם עשית את המצווה
עצם המצווה נעשתה נגמר
הכוונה זה תוספת
אבל לא מעכב
ויש מצוות שאם אין כוונה
אז אין פה מצווה בכלל אפילו שעשית איזה מעשה כלשהו
המעשה הזה אין לו שם מצווה רק אם תהיה בו כוונה לשם מצווה
לא משנה אם הוא נהנה מותר להענות
מותר להענות אתה נהנה מאכילה בשבת
אבל אתה מתכוון לקיים מצוות עונג שבת
שתי הדרכים האלה בקיום המצוות
מבאר הרמחל בדרך השם כך
אך ההנהגה בעבודת השם מתחלקת לשני חלקים
האחד הוא
במה שיעשה
מפני שציווה בו
זאת אומרת
ההנהגה בעבודת השם מתחלקת לשני חלקים חלק אחד זה
אדם עושה
מעשה בגלל שהשם ציווה בו לעשות
זה דבר אחד
השני
במה שיעשה מפני שהוא מוכרח בו וצריך
לא בגלל שהשם ציווה בו
אלא בגלל שהוא מוכרח בו וצריך
פירוש
האחד הראשון שאמרנו
זה הכוונה על כלל המצוות
שאנחנו עושים בגלל שהשם ציווה
מה הוא ציווה? תרי״ג מצוות?
אנחנו מקיימים בגלל שהוא ציווה
השני
המעשה
השני שאדם עושה זה כלל מה שהאדם משתמש מן העולם לצורכו
כל מעשים שאדם עושה
שהם לצורכו ומשתמש לצורכו
זה הכלל השני זה ההנהגה השנייה
בעבודת השם
היא מתחלקת לשתיים דברים שציווה השם
ודברים שאתה צריך אותם לצורכך ואתה מוכרח בהם
ומבאר את שתי הדרכים
מעשה המצוות
הוא מקיים חפצו של הקדוש ברוך הוא
במה שציווהו שיעשה המעשה ההוא והוא עושהו
זה מעשה המצוות
על ידי עצם קיום המצווה
הוא מקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא
אם הנחת תפילין
עשית מעשה
אבל צריך להתכוון שאתה משעבד את מחשבתך ואת רצונך לעבודת הבורא
לא התכוונת
האם עשית מעשה מצווה או לא?
מעשה מצווה עשית
אין לך את ההידור והשלמות של הכוונה שהיית צריך
אבל זה מעשה המצוות עשית גוף המעשה עשית
והכוונה היא לא מעכבת לא הפסדת את המצווה
זה לא אותו דבר אבל את המצווה עשית
נחזור
מעשה המצוות
זה שאתה הוא, הימה, הימה
מקיים את חפצו של הקדוש ברוך הוא במה שציווה אותך
שתעשה מעשה
ואתה עושה אותו
ועל ידי עצם קיום המצווה אתה מקיים את רצונו של הקדוש ברוך הוא
אכן
מה שאדם משתמש מן העולם לצורכו
הנה צריך תחילה שיהיה מוגבל בגבול רצונו יתברך שמו
מעשים שאתה עושה שהם לצורכך
צריך תנאי ראשון קודם כל שהם יהיו מותרים ומוגבלים בגבול שהשם התיר לך לעשות
לא תעשה כל מה שאתה רוצה מה שלא התיר ולא גמל רק בגבול מה ש...
השם הסכים
אבל הוא ממשיך ואומר שלא יהיה
אלא הראוי לבריאות הגוף
וקיום חיותו על הצד היותר טוב
ולא כפי נטיית החומר ותשוקתו למותרות
ויהיה הכוונה בו להיות הגוף מוכן
ומזומן
שתשתמש בו, שתשתמש ממנו הנשמה לצורך עבודת בוראו
דהיינו להשתמש בצורכי עולם הזה בכוונה הראויה לצורך עבודת בוראו
כמו שנאמר בפסוק בכל דרכיך דעהו
בכל דרכיך זה הדרכים שלך לא דרכי השם שהוא ציווה
דרכיך הדברים ההכרחיים לקיומך ולחיותך
בכל דרכיך דעהו שתהיה הכוונה שלך להפיק
את רצונו יתברך מכל ההכרחים
והאילוצים והצרכים
וכשיהיה אדם משתמש מן העולם על הדרך הזה הנה
יימצא התשמיש ההוא בפועל
פועל השלמות
ויקנה בו מעלה אמיתית
כמו שיקנה במעשה כל המצוות כולן
על ידי הכוונה הראויה בהשתמשו בצורכי העולם הזה לעבודת השם
על ידי כך
הופך את צורכי העולם הזה לערכים
של קיום מצווה
ויזכה לקנות את השלמות
בדיוק
כמו שזוכה
לרכוש את השלמות על ידי מעשה המצוות עצמן.
מדהים.
מספר המצוות שאנחנו צריכים לעשות שציווה השם הוא מוגבל קטן, אין הרבה מצוות ביום.
קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון, תלמוד תורה.
אה, יש כמה מצוות ביום.
אבל התשמישים שאנחנו צריכים כל
היום, לאכול, לשתות, לנוח,
לעבוד לפעמים, כן, אלה שאין להם ביטחון מספיק,
משא ומתן, כל דבר שאתה עושה,
אם הכוונה שלך היא לעבוד את הבורא,
שיהיה לך אמצעים, שיהיה לך כוחות, שיהיה לך אפשרות
שתוכל לעמוד תמיד
לעבודת הבורא, לשרת את השם, לעבוד את השם,
כל המעשים האלה שהם דרכיך והם לא מצוות כתובות בתורה,
הן הופכות להיות מצוות
ודינן כמצוות.
ראיתי פירוש,
רצה הקדוש ברוך הוא
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
מה זה הרבה?
יש סך.
מה זה הרבה?
יש סך, תרייג מצוות.
הוא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל, לפיכך ראתה להם תרייג מצוות.
למה הרבה להם מצוות? לא אומר את הסך.
הוא אומר הקדוש ברוך הוא, גם מצוות שאתם החלטתם שהן מצוות,
אני מחשיב אותן מצוות.
פתיחת ההיכל, אין מצווה כזאת.
הוצאת ספר תורה, אין מצווה כזאת. הגבהת ספר תורה, אין מצווה כזאת.
אנחנו החלטנו שזה מצווה.
הוא אומר אני מחשיב את זה מצוות.
מי אומר את זה?
זה אחידה, אחידה הקדוש.
השם רוצה, מה שאצלנו בעינינו נחשב מצווה שאנחנו זה,
השם כביכול מאמץ את זה, וזה מצווה.
אתם שומעים איזה דברים נפלאים?
אז יש שני סוגי מצוות אמרנו. מצווה שציווה הבורא ואנחנו עושים, אז עצם המצווה שעשינו זה מצווה והכוונה לא מעכבת.
יש מצווה שאם אין כוונה,
אז זה לא מצווה בכלל.
זאת אומרת, כל תשמישי החול והמעשים שאנחנו עושים, שהם הכרח ואילוץ,
אם נעשה אותם עם כוונה לעבודת הבורא,
בבחינת בכל דרכיך דעהו,
גם הם מצוות כמו המצוות הכתובות בתורה.
עד פה ברור, נכון?
עכשיו, לעתיד לבוא,
יטענו מות העולם.
כיוון
שבפועל
מטרת תכלית כל הבריאה היא בשביל ישראל שיעסקו בתורה
ואם כך אזי כל פעולת המעשים שלהם
התוצאה מהם היא לצורך ישראל
ויש למעשיהם ערך כקיום מצווה
ומגיע להם סחר על זה
הרי הבורק שבראת העולם בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ בשביל מי הוא ברא שמיים וארץ?
בשביל ישראל ובשביל התורה
וכל מה שעושים הגויים עד סוף הדורות זה בשביל ישראל שיעסקו בתורה
מרגע שאומות העולם יבינו את זה באחרית הימים
יראו שבאמת זה ככה אז כל מה שהם עשו זה היה בשביל ישראל שיעסקו בתורה
אז הם יגידו מעשים עשינו בבקשה נתת לנו זה מעשה המצוות קיימנו את המצוות תן לנו שכר
אמנם הקדוש ברוך הוא משיב להם כיוון שלא הייתה כוונתכם בעשיית המעשים לצורך ישראל.
אתם לא יכולים לזכות לשכר מצווה.
למה? למדנו עכשיו.
כי אין למעשה העולם הזה ערך כקיום מצווה ללא כוונה ראויה לכך.
ורק הכוונה בעשיית צורכי העולם הזה לצורך עבודת השם היא המכשירה את המעשה שזה יהיה מעשה של קיום מצווה.
אני לא ציוויתי שתבנו שווקים
ולא מרחצאות, לא כתוב בתורה שאתם צריכים לבנות להם
מה שאתם עושים בעולם לא משנה מה אתם עושים עשיתם כל מיני מכשירים כל מיני מכוניות כל מיני דברים
אם התכוונתם
שזה יהיה לצורך עם ישראל שיוכלו לעסוק בתורה שייסעו מהר לכולל שיגיעו לפה שיוכלו להתקשר ולדבר עם המשפחה שלו לדאגה וכל זה יהיה בשביל שלא יפריע להם בלימוד כל מה שעשיתם בעולם לא משנה מה עשיתם אם הייתם מתכוונים בכל דרכיך דעהו
אם הייתם מתכוונים הייתם מקבלים שכר אבל מעשה מצוות של העולם הזה בלי כוונה
לתכלית
שום דבר זה
זה מעשה שאינו נקרא מצווה עם הכוונה
זה נקרא מצווה.
על כן מבקשים אומות העולמות הקדוש ברוך הוא, תן לנו מצווה.
טוב,
טוב, שמענו, הבנו. בסדר, אתה יודע מה?
בסדר,
הפסדנו את הכל, כל הששת אלפים שנה עבדנו בחינם,
הם נהנו היהודים, חיו על חשבוננו, נהנו מכל החידושים וההמצאות.
בסדר, אתה יודע מה? בסדר, ריבונו של ראשון, תן לנו מצווה,
ותודיע לנו מראש ונעשה את המצווה עם כל הכוונה הראויה לכוונה.
והקדוש ברוך הוא לא בא בטרוניה עם בריאותיו
ונותן להם, לא תרייג מצוות,
מצווה אחת, סוכה.
מצווה קלה שאין בה חסרון כיס.
מצוות סוכה
היא סוג מצווה
שעל ידי עצם קיום המעשה,
גם ללא הכוונה משלימה את המעשה,
יש לה ערך של קיום מצווה.
עצם מעשי האכילה והשינה בסוכה,
ככתוב,
תשבו
כי אין תדורו,
אתה בסוכה צריך להתנהג ולשבת שם ולהתנהג
כמו שאתה דר בתוך הבית. זה הבית שלך עכשיו.
עצם מעשי האכילה והשינה בסוכה,
תשבו כי אין תדורו, היא קיום
מצוות סוכה.
נו, מה בעיה לבנות סוכה? לשבת לאכול ולשתות, וקיימתם מצוות סוכה.
מה אמר הקדוש ברוך הוא?
הם רצו מצווה
והוא נתן להם מצווה. איזה מצווה?
קלה מאוד.
סוג מצווה שעל ידי עצם קיום המעשה, גם ללא הכוונה משלימה את המעשה, יש לה ערך של קיום מצווה.
עצם האכילה והשינה בסוכה היא קיום מצוות סוכה.
לנסותם,
אם גם במצווה קלה זו,
ללא צורך בכוונה לקיום המצווה,
האם יש להם כוח לקיים מצווה כזו?
מה אתה רוצה יותר פייר מזה?
ישראל עובדים, תרי״ג מצוות והכול, חלק עם כוונות, חלק ככה, חלק ככה, חלק ככה.
אלא נתנו להם מצווה קלה אחת שלא צריך אפילו כוונה, עצם מעשה המצווה
פששט יאללה קיימת
אם תעמדו בזה יאללה נשלם לכם עכשיו למפרע
תראה מה עומד
טוב
אבל בינתיים אנחנו נשאל שאלה
מה העניין שהשם יתברך נתן לאומות העולם דווקא
מצוות סוכה שאין בה חסרון כיס
לוויכוח בין אומות העולם לקדוש ברוך הוא?
עכשיו בואו נבין מה זה אין בה חסרון כיס
כפשוטו אם אנחנו שומעים את המילים אין בה חסרון כיס
אז הפשט הוא שהמצווה הזו אין בה הוצאות כדי לקיים את המצווה
כמו שהסברנו קודם
אבל יש הסבר נוסף לכך
מה זה כיס?
כיס
זה בית קיבול
שמקבל את כל מה שמכניסים בו
כיס
יש כיס זה נקרא בית קיבול יכול לקבל
כל מה שמכניסים בו הוא מקבל זה נקרא כיס
לפי זה יבוהר
יש בה חסרון כיס
מה זה חסרון כיס?
שחסר בה כיס
שאין בית קיבול,
אין כלי עם בית קיבול זה כשאומרים
יש בה חסרון כיס חסר את הכיס חסר את בית קיבול.
כלומר במצווה זו אין כלל עניין
של לקבל עניין של קבלה
אלא
כולה נתינה היא
יש בה חסרון כיס
פירושו שאין בית קיבול לקבל, אלא המצווה דורשת ממך לתת
כולה נתינה ולא קבלה.
במושג אין בה חסרון כיס
לא חסר הכיס, זאת אומרת שיש פה בית קיבול.
הכיס נמצא
ויש במצווה הזו כלי קיבול.
דהיינו שיש במצווה הזו עניין שאתה מקבל.
שיש בה קבל.
קבלה
עכשיו אמרנו במצוות סוכה
אין בה חסרון כיס
זאת אומרת לא חסר בה הכיס, לא חסר הבית קיבול וזה עניין של קבלה
כי במצוות סוכה אדם מקבל
לא נותן,
מקבל
מה הוא מקבל?
הוא ישן,
הוא אוכל,
הוא שותה
ובעצם זה הוא מקיים את המצווה
אין בה חסרון כיס, לא חסר הבית קיבול, הוא מקבל במצווה
אכילה שתייה ושינה ובזה הוא מקיים מצווה
הוא לא נתן פה משהו
דוגמה לכך בקורבן עולה
נאמר צב את אהרון ואת בניו לאמור
זאת תורת העולה
ופרש רשי
אין צו אלא לשון זירוז
מיד ולדורות
כשהשם
אומר צב את אהרון ואת בניו למשה
לאמור זאת תורת העולה
אז הוא מזרז אותם מיד לאותה שעה ולדורות
אמר רבי שמעון
ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס
מה אמרנו זה חסרון כיס?
שאין כיס
אין בית קיבול צריך לתת
ובעולה יש חסרון כיס כי כולה קליל
אתה לא מקבל מה עולה כלום הכל קליל תוקטר
לפני השם
כל העולה זה לשם
אז אתה לא מקבל כלום
אז יש בך חסרון כיס אין לך בית קיבול לקבל
מה ההבדל בין קורבן עולה
לקורבן שלמים?
עולה שכולה קרבה קליל
על גבי המזבח
אין בה כיס
זאת אומרת יש בה חסרון כיס אין בה קבלה אתה לא מקבל כלום
כל קיום מצוות קורבן העולה
היא על ידי זה שאתה נותן את הקורבן כולו קליל לשם
על כן בהקרבתאי יש בה חסרון כיס
לא רק במושג שכל ההוצאות עליך אלא אתה לא קיבלת
פה כלום הכל נתת.
אבל קורבן שלמים אין בה חסרון כיס.
לא חסר הכיס.
יש בית קיבול, כי יש בה קבלה.
מה הקבלה?
קיום מצוות הקורבן של שלמים היא על ידי שאדם מקבל את הקורבן, מקבל,
ואוכל את הבשר,
כדרך שכתוב כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.
כולם נהנים.
חלק הולך לשם,
חלק לכהנים וחלק לבעלים.
אז יש פה קבלה.
אז מה זה נקרא שאין בה חסרון כיס?
דהיינו יש כיס ויש קבלה והנה עובדה.
מלבד שהאדם מקבל את הבשר מהקורבן ואוכלו,
ורק האמורים נקטרים על גבי המזבח.
זה החלקים המשובחים
כמו העלייה והקרב וכו'.
אלה נקטרים על גבי המזבח. גם עצם קיום המצווה
היא על ידי הקבלה.
דהיינו,
קיום עבודת קדשים באכילת הבעלים.
אז הבנו נפלא עכשיו
מה זה חסרון כיס,
מה זה
ללא חסרון כיס.
עכשיו, תשמעו,
גויים
נודרים
ונודבים עולות,
אבל לא שלמים.
גוי
בא נותן נדר
או נדבה.
עולות, הכל עולה לשם.
אבל שלמים לא.
טוב, אין שלמים אצל גוי.
זאת אומרת,
יש אצלו רק נתינה ואין אצלו קבלה.
שלמים זה קבלה.
אין חסרון כיס.
אבל נודר ונודב
יש חסרון כיס, כי הוא לא מקבל כלום, הוא רק נותן.
כמו עולות.
ואם הוא נדר שלמים,
מקריבים אותן עולות.
כי כוונתו הייתה שתהיה לשם עולות.
ככה אומרת הגמרא במנחות ע״ד
גוי מבין
שאפשר לעמוד את השם רק באופן שיש בה חסרון כיס
מה זה חסרון כיס? אין כיס?
אין בית קיבול? לא מקבלים כלום? רק נותנים לשם
הוא מבין שעובדים את השם זה רק לתת לשם לא מקבלים מהשם
על ידי מצווה שהיא כולה נתינה לשמיים או כגון
הוא מבין עוד דבר גוי
פרישות מהעולם הזה
כמו הנזירים
שהם פורשים מהעולם הזה כאילו נכנסים לאיזה מנזרים ופורשים איזה פורשים ואיזה בטיח אבל
לפחות ככה בהגדרה
ואז הוא אינו נהנה לצורכי עצמו מהעולם הזה
הם כאילו מתנזרים מן העולם
זה שני סוגי דברים שהם מבירים או שהכול נותנים לשם
או שהם פורשים מהעולם הזה ומתנזרים ממנו
אבל הוא לא מסוגל גוי להבין שיש דרך נוספת בעבודת השם
הוא לא יכול להבין שעל ידי צורכי עולם הזה בעשייתם עם כוונה ראויה לצורך גבוה
אפשר לעבוד את השם
הוא לא מבין שגם אדם שמשתמש בצורכי העולם הזה יכול להיות עבודת השם כמו שלמדנו
אפשר לאכול עם כוונה לעבודת השם זה חשב מצווה
הוא לא מבין את זה
מי שאוכל שיחים הוא אוכל שיחים מה אתה מבלבל איתו מוח הוא לא מבין שאפשר גם לאכול שיחים
ושזה יהיה לשם עבודת השם
לא סתם יגיד בפה לשם עבודת השם,
באמת מתכוון שיהיה לו כוח לעבודת השם.
זה לא בהשגה של גוי, לכן גוי מתנדב עולה.
דרך עבודה זו
היא בהשגתו, מביא עולה,
מקטיר את כולה לשם וזהו.
אבל הוא לא מתנדב שלמים.
שלמים,
מלבד הכתרת האמורים למזבח,
יש בה גם אכילת בעלים כדרך שהכוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.
עצם מעשה האכילה, ההנאה,
מצורכי עולם הזה מאידך,
היא גם עבודת קדשים, זה נקרא עבודת קדשים.
הוא לא מבין את זה, גוי לא מבין את זה.
עבודה זו של אכילת קדשים אינה בתחום השגתו של הגוי.
להבין שאפשר להפוך את צורכי עולם הזה על ידי אכילה מגושמת,
לרומם את זה לעבודת השם,
הוא לא מבין את זה.
יותר קל לצום ביום הכיפורים
מלאכול בערב יום הכיפורים לשמה,
בתשיעי, כן?
יש מצווה לאכול במשך היום.
העבודה לאכול ביום הזה לשם מצווה יותר קשה מאשר לצום למחרת. מה בעיה לצום? לא צריך שום כוונת, אתה צם, זהו.
אבל לאכול
לשם מצווה כי השם ציווה זה הרבה יותר קשה,
אבל זה אפשרי וזה השם מצווה אותנו.
זהו לא מבין גוי שאפשר מאוכל להפוך את זה למצווה.
עבודת הגוי על ידי פרישות מהעולם הזה,
נתינה כולה לשמיים.
הכוזרי במאמר ב' באות מ״ה שואל את החבר,
כוזרי זה מלך כוזר ששואל את החבר,
זה היהודי, החכם היהודי שהוא שואל אותו שאלון.
הוא שואל אותו, למה הגויים הם יותר פרושים מהעולם הזה מישראל?
שעבודת השם שלהם אינה מצטמצמת
רק על ידי הפרישות.
הוא אומר דבר ברור, הוא אומר אנחנו הגויים,
אנחנו פורשים יותר מהעולם הזה מאשר היהודים.
היהודים אוכלים ושותים והכול וזה,
ואצלנו פורשים לגמרי, למה זה ככה? הוא שואל אותו.
אז השיב לו החבר,
התורה לא העבידה אותנו בעבודת הפרישות.
התורה נתנה לאדם כלים
ועבודה שדרכם הוא יכול להתקרב אל השם.
ויש באפשרות האדם להתקרב אל השם
בימי השמחה,
אם הוא מקיים כראוי,
כאותה קרבה בימי התענית.
אדם נמצא ביום טוב ואוכל ושותה ומתלבש כהוגן ושמח והכול,
הוא יכול להתקרב לשם כמו בימי התענית,
שביום התענית האדם
פורש מאבלי העולם הזה,
מצער את גופו והכול כדי להתקרב לשם,
שלא ירגיש את הגוף
והנשמה שלו יותר תתרומם, תהיה קרובה לשם.
זה דרך להתקרב לשם על ידי תעניות וסיגופים.
אבל הוא אומר, ביהדות
אתה יכול, אם אתה מקיים כראוי את המצווה,
זו עבודה גדולה, אומר הרמב״ם.
אתה יכול להתקרב אל השם בימי השמחה כאותה קרבה בימי התענית.
הקדוש ברוך הוא לא ביקש מאיתנו, הוא אומר לו, את עבודת הפרישות.
הוא נתן לנו כלים ועבודה שדרכם יכול להתקרב האדם אליו,
וזה יכול להיות גם בשמחה וגם בתענית.
השגות אלה
בעבודת השם יכולות לבוא רק על ידי ציווי
מאת הבורא.
הגוי
שעובד את השם רק לפי הבנת שכלו, הוא לא קיבל ציוויים כאלה.
מקרא קודש יהיה לכם,
הוא לא קיבל ושמחת בחגיך,
הוא מבין מה שהוא מבין, והשכל.
הוא לא מבין את זה.
הוא מבין שעבודת השם מצטמצמת רק על ידי פרישות מהעולם הזה,
שכל כולה נתינה לשמיים.
זאת הדרך היחידה שהוא מבין שמקרבת את האדם אל הבורא,
אבל הוא לא מסוגל להבין שיש עוד מגוון אפשרויות להתקרב אל הבורא,
גם על ידי השתמשות
בצורכי העולם הזה.
את זה הוא לא מבין.
עכשיו בואו נכיר את הגויים עוד יותר קצת פנימה.
עוד יותר.
אומנם,
גם אם אמרנו
שעבודת השם של הגויים מצטמצמת,
רק על ידי סוג עבודת השם של נתינה לשמיים
כפי ערך השגתו,
אבל גם את עבודת השם הזו הוא לא עושה בשלמות.
מטרתו בעבודת השם הזו היא רק כדי להפיק על ידי כך תועלת לעצמו.
נתינה לשמיים על מנת לקבל תמורה
גם עבודת השם שלהם
מטרתה קבלת תמורה היא רק אמצעי
להשיג מטרה שמה המטרה זה הוא עצמו
והנה תשמעו גמרא
האומר
סלע זו לצדקה מטבע סלע זו לצדקה
בשביל שיחיו בניים
ובשביל
ובשביל שאזכה בה לחיי עולם הבא
הרי זה צדיק גמור
מהגמרא ממשיכה לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים
מה פירוש
האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בניי
ובשביל שאזכה בה לחיי עולם הבא
הרי לכאורה הוא מתנה תנאי
בשביל ובשביל
הרי זה צדיק גמור
ומה יקרה אם לא יתקיים?
אומרים הרי זה צדיק גמור
אבל גויים זה לא ככה
אם יגיד גוי ככה הוא לא צדיק גמור ולא בטיח
רשי מפרש
בישראל זה נאמר רק
שליבו לשמיים
יהודי שנותן צדקה לבול השמיים
ואם מרעין לו בחייו
אם בסוף ימות הבן שלו
ולא עזרה הצדקה והתרומה
אינו קורא תגר
אלא תולע ייסורין בעוונו
אבל עובד כוכבים אם אין מיטיבים לו כגמולו קורא תגר
גוי
אינו נותן לקדוש ברוך הוא רק כמטרה למען עשיית נחת רוח ליוצרו
גוי איננו נותן לקדוש ברוך הוא רק כמטרה למען עשיית נחת רוח ליוצרו
כל נתינתו היא למען שיקבל הוא על ידי נתינה זו תמורה
דהיינו
הופך את המצווה לאמצעי
כדי להפיק את מאווייה בפרטיים.
ישראל שנודר סלע לצדקה על מנת שיחיה בנו הרי הוא צדיק גמור.
המטרה היא המצווה עצמה לתת צדקה.
גם אם אין בנו חי הוא לא מתחרט על קיום המצווה.
אין נתינתו בשביל להפיק את רצונותיו.
גוי
אם אין בנו חי
הרי אין מתמלאים רצונותיו.
הוא מתחרט על עצם הנתינה לשמיים.
הנתינה לשמיים הייתה רק כאמצעי.
המטרה היא
קבלת התמורה או כדי שיהיו בעל מדרגה,
יהיה בישוף, ארכי בישוף,
ארכי מרחי או ארחי פרחי.
ואם איננו מקבל את התמורה
הרי הנתינה לשמיים
לא סיפקה את שאיפותיו.
נו, עכשיו לפי זה יהיה לנו קל מאוד להסביר
עוד דבר.
למה גוי אינו נודר קורבן שלמים?
הרי קבענו קודם שכל מי שנודר שלמים, הכוונה עולות.
למה גוי אינו נודר קורבן שלמים?
מלבד זאת, שכל ההשגה של הגוי לעבוד את השם זה רק על ידי פרישות מהעולם הזה.
קורבן שלמים,
עבודת השם שלה
זה על ידי לקיחה, אמרנו.
שאין פה חסרון כיס, יש כיס בית קיבול לקבל על ידי לקיחה, שזה אכילת קורבן הקדשים.
על מנת לתת,
בשביל לעשות נחת רוח ליוצרו,
סוג זה של עבודת השם איננה כלל בתחום השגתו של הגוי.
כי גם כשהוא עובד את השם על ידי הפרישות שלו מהעולם הזה,
או על ידי שהוא נותן הכל לשמיים,
אין עבודת הנתינה כמטרה לתת, לעשות נחת רוח ליוצרו,
אלא אמצעי לספק את רצונותיו.
וקל וחומר שאין הגוי מסוגל לעבוד את השם
על ידי קבלה!
על מנת לתת לשמיים לקבל על מנת לתת לשמיים זה הוא לא מבין השתמשות
בצורכי העולם הזה לשם שמיים
זה הוא לא מבין
או כדוגמת עבודת אכילת הקודשים שהגוי בעצמו אוכל את הקודשים
על מנת לעשות נחת רועה ליוצרו זה הוא לא מבין לתת לו לגמרי לשם זה הוא מבין
נחזור עכשיו לסוכה שלנו
תשמעו עכשיו דבר מדהים, כפתור ופירה.
מצוות סוכה.
מצווה קלה, אמרנו,
שאין בה חסרון כיס,
וכאמור הכוונה שבמצווה הזו יש בה כיס.
אין בה חסרון כיס, אז יש כיס.
מה זה כיס? בית קיבול.
מה זה בית קיבול? שאתה מקבל, אתה לא נותן, אתה מקבל.
מהות קיום המצווה של סוכה על ידי קבלה.
מהי הקבלה?
ליהנות מהעולם הזה לשם מצווה.
כדי לתת לשמיים לעשות נחת רוח ליוצרינו שאנחנו אוכלים, משותים, מישנים,
תשבו כעין תדורו בסוכה לעשות נחת רוח ליוצרינו.
וזאת
על ידי שיושב
ואוכל וישן בסוכה כדרך שנוהג בביתו,
תשבו כעין תדורו.
עכשיו, מה כתוב?
כתוב
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן טרלט.
כל הפטור מן הסוכה
ואינו יוצא משם,
אינו מקבל עליו שכר
ואינו אלא כהדיוט.
לא אידיוט,
שזה טיפש,
אלא הדיוט, כאדם פשוט.
כל הפטור מן הסוכה
ואינו יוצא משם,
אינו מקבל עליו שכר
ואינו אלא כהדיוט.
אם אינו יוצא מהסוכה בזמן שהוא פטור, הכוונה שהוא מצטער מן הסוכה, יש דינים של מצטער.
הרי אינו מבין את מהות ערך מצוות הסוכה.
מה מצוות הסוכה?
להשתמש בצורכי...
עולם הזה ולרומם את הערכים האלו לשם מצוות סוכה
על ידי תשבו כי עין תדורו
ואם אף על פי שהוא פטור מן הסוכה
בכל זאת מדמה לעצמו שמקיים על ידי כך מצוות סוכה הרי זה נקרא הדיוט
אדם פשוט
שאינו מבין את מהות המצווה לרומם
ערכי העולם הזה למצוות סוכה
איך תרומם את כל היתושים והזבובים האלה שנכנסו עכשיו בפנים
ולא נותנים לך ואתה מצטער איך תהפוך אותם לצורכי שמיים
כשאתה נהנה
כשאתה אוכל
כשאתה שותה
כשאתה ישן
ההנאות האלה שהגוף שלך נהנה ואותן אתה מכוון לשמיים
אוה זה המצווה של סוכה תשבו כי עין תדורו
אבל אם אתה מצטער אתה לא יכול לקיים את זה
אז מה אתה ממשיך לשבת שמה זה נקרא הדיוט
שהוא לא מבין מה הכוונה בכלל
שיבוא אומות העולם
לטבוע מהקדוש ברוך הוא
שייתן להם מצווה
ויודיע להם מראש על כך
השם בחר נסות אותם במצוות סוכה סוכה
מצווה קלה שאין בה חסרון כיס
מהות קיום מצוות סוכה היא על ידי השתמשות
בערכי עולם הזה לשם מצוות סוכה
כנסו
ועכשיו מאכילה שינה ושתייה
תהפכו את כל זה לצורך השם לעשות לו נחת רוח
ודווקא נבחרה מצווה זו שיש בה כיס
אין בה חסרון כיס משמע שיש בה כיס
יש בה בית קיבול
לבחון אותם
האם הם מסוגלים לעמוד גם בקיום מצווה קלה זו
מצוות סוכה היא סוג מצווה שאין צריך את הכוונה כדי להכשיר את המעשה לקיום המצווה
על ידי עצם האכילה והשינה בסוכה כמו בבית
תשבו כעין תדלתם
היא היא קיום מצוות סוכה האם אתם מסוגלים לקיים מצווה זו
שהיא לא צריכה לכוונה כדי לקיימה?
אבל מצד שני סוג מצווה שקיומה זה על ידי שהאדם מקבל
דהיינו אדם משתמש בכל צורכי העולם הזה לקיום מצוות סוכה
על ידי נתינה לשמיים
לעשות נחת רוח ליוצרו
והם לא עמדו
בניסיון של מצווה קלה זו.
למה?
הקדוש ברוך הוא הגדיר עליהם חמה כתקופת תמוז
ויצאו מהסוכה ובעטו בה.
אפילו שהם פטורים
באותה עת ממצוות סוכה,
פטורים
אפילו הקדוש ברוך הוא לא חייב אותם לשבת בפנים
פטר אותם
מצטער פטור מן המצווה מן הסוכה
אבל על ידי שבעטו בה ביציאתם
הוכיחו בעליל
שכל כוונתם בקיום המצווה
לא הייתה קבלה השתמשות בצורכי העולם הזה כמטרה על מנת לתת לשמיים
לעשות נחת רוח לשם
אלא המצווה שימשה להם רק כאמצעי
לספק להם את שכרם
ואם מצוות סוכה
איננה עוזרת להם לממש את מטרתם
לקבל שכר
למה? כיוון שמצטער פטור מן הסוכה
אז הם לא צריכים את המצווה הזו אם היא לא תביא להם את השכר שהם ציפו
ובעטו בה
בדיוק כמו הדין שאמרנו
הנודר סלע לצדקה על מנת שיחיה בני
גוי אם אינה עוזרת לו לספק את מטרתו ומתחרט על קיום המצווה
כך הם בעטו בסוכה
כיוון שלא סיפקה להם את מטרתם כשאיפתם
זה סוד גדול להבין
מה מתחבא מאחורי כל זה? עכשיו תשמעו את הסיום.
כשם ששם שמיים חל על החגיגה,
כך חל שם שמיים על הסוכה,
שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לאדוני.
אז החג הוא לאדוני.
כשם ששם שמיים חל על החגיגה,
חג זה מלשון קורבן חגיגה.
יש שלושה חגים שמקריבים קורבן חגיגה,
לכן זה נקרא חג.
שאר המועדים לא נקראים חגים,
חגיגה.
אז כשם ששם שמיים חל על החגיגה,
כך חל שם שמיים על הסוכה,
שנאמר חג הסוכות
שבעת ימים לאדוני.
מה חג לאדוני?
אף סוכה לאדוני.
מה זה אומר?
מבאר כתב סופר.
כשם ששם שמיים חל על החגיגה,
מה זה חגיגה?
אכילת קורבן החגיגה,
כשעולים לירושלים, מביאים קורבן חגיגה ואוכלים ממנו.
היא מעבודת הקדשים להשתמש בצורכי העולם הזה.
ועל ידי כך להפוך אותם לערכי מצווה. אמרנו שאם אדם נהנה מן העולם הזה ומכוון לשם המצווה,
אז זה הופך את זה לערך של מצווה.
אפילו ללא כוונה על עצם מצוות האכילה.
עצם זה שהוא אוכל את הקדשים, את החגיגה,
זה נחשב שהוא קיים את המצווה. אפילו אם לא התכוון על ידי מצוות אכילה. עצם מצוות האכילה.
אז כשם שחל שם שמיים על החגיגה,
כך
חל שם שמיים גם על הסוכה.
עצם מצוות האכילה והשינה בסוכה היא עבודת קדשים שהופכים את ערכי עולם הזה על ידי קיום מצוות סוכה לערכים רוחניים
צילה דמהימנותא אתה יושב בצלע האמונה שכינה שורה עליך
אז אם כן זהו תפקידנו כשאנחנו יושבים בסוכה
לא הליסטי
בחיצוניות הדברים אלא להכניס אל ליבנו את פנימיות הדברים במצוות ישיבה בסוכה לחוש את השם שמיים חל על הסוכה
ואז זוכים להפוך את ערכי העולם הזה לערכים רוחניים נצחים שרק היהודים הישראלים יודעים לעשות זאת
והגויים לא לכן הם הפסידו את כל השכר אם היו עומדים בסוכה היו מקבלים רטרואקטיבית את כל השכר
על כל העבר מה שהם בנו בעולם ששת אלפים שנה
אבל ניש צייכל
כי זה מהותו של גוי הוא לא מבין דרך עבודה כזאת שאפשר להפוך את בכל דרכיך דעהו לשם הם לא מבינים את זה או פרישות לגמרי עון טינה גמורה לשם הם לא מבינים את זה
אז השם נתן להם מצווה כללה בואו נראה הנה נתתי לכם סוכה אם הייתם מסוגלים להפוך עכשיו את כל המציאות של סוכה לנחת רוח לבורא
אז הייתי מחשיב לכם את כל מה שאתם עשיתם בעולם הזה לאותה מטרה הנה אמרתי לכם מראש מה אני רוצה לא עשיתם הפסדתם
וסוכה
זה שם
אדנות
שזה סמ״ך
והווייה כ״ו
ביחד זה גימטרייה סוכה
אדנות אבייה זה גימטרייה סוכה
ובספרים הקדושים כתוב
שזה מאמרם זיכרונם לברכה שם שמיים חל על הסוכה
כשם שמיים חל על החגיגה כך שם שמיים חל על הסוכה סוכה גימטרייה אדנות
אבייה
שמו יתברך
וזה ביאור נפלא
של הרב פרידלנדר
על הנושא סוכה מצווה קלה
שיש בה חסרון כיס או אין בה חסרון כיס?
אין בה חסרון כיס
יש כיס יש בית קיבול
ועם זה אנחנו צריכים לעבוד את הבורא ישתבח הבורא ותעלה שמו
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.