למי שחט ערבי? ואיך נתפס?

- - - לא מוגה! - - - 

אנשים אוכלים נבלות וטרפות רק בגלל הפרשי המחיר.

הם לא מבינים שנבלות וטרפות זה בזול, כי מעבירים נבלות וטרפות.

אם היו צריכים להעביר רק מה שחלק בית יוסף, מה שאין,

אז זה היה עולה עשרות מונים, זה היה צריך לעלות מאות שקלים כאילו, מאות.

כי אין.

שחיטה אחרונה, אני כל פעם אספר על שחיטות שעשינו. שחיטה אחרונה שעשינו, היו 35 עגלים אוסטרליים.

אלה ששוחטים איתנו, הצוות המיוחד שאנחנו לוקחים,

יצא להם חמישה.

נפסלו שמונה סכינים.

לא אגיד איזה כשרות, אבל מהמעפנות הידועות,

יצא להם חמש עשרה נבלות וטרפות כמובן,

עם שרחות ורירים.

והיה מקרה מזעזע מאוד שיעיד עליו היושב כאן,

שאת העגל האחרון

שחט ערבי.

מה קרה?

הבקס,

הקופסה שמכניסים את העגל, הייתה קצת באלכסון ולא התיישרה.

הם לא רצו לשחוט באופן הזה כשהצוואר של הבהמה לא מתוח כראוי לבלכסון.

לא רצו לשחוט.

אז הערבי, בשביל לגמור את העבודה,

אמר להם, אתם לא רוצים? הלך הביא מהמטבח סכין,

אכלע,

חתך ושלום.

והעגל המשיך בליין.

עשו לו בדיקת פנים, יצא חלק.

יצא חלק.

שחיטה של ערבי, אבל הבהמה בפנים הייתה בסדר.

וכמעט לקחו את זה הבדץ.

רק הוא ניגש אליהם ואמר להם, רבותיי,

תדעו לכם, את השחיטה הזאת שחט ערבי.

הם כמובן הזדעזעו,

אבל איפה השגחה?

אם הוא לא היה אומר להם ואכפת לו, כמו שלהרבה לא אכפת,

מה נתערב?

מישהו פה היה אוכל הפעם,

לא סתם נבלות טרפות, גם שחיטה מהודרת של ערבי.

זהו.

זה, כל פעם יש לנו כל מיני חידושים כאלה,

תשמרנה שערות הראש שלא להאמין מה התקלות.

אני עוד קורא לזה תקלות, כי יש דברים שמעבירים בידיעה.

מה תקלות שיכולות להיות,

שאדם לא יכול לשער אפילו, שיכול להיות בדמיון כזה דבר. איך יכול להעיז

ערבי לגשת?

אם הוא ניגש הפעם, אז מן הסתם כבר עשה את זה בעבר.

כי מי משוגע להיכנס לשחיטה של יהודי ולשחוט בעצמו?

בגלל שהם

לא רוצים עד שיסדרו את הבוקס כמו שצריך. והוא אין לו זמן,

כי צריך להריץ.

אז הוא ניגש ופותר את הבעיה.

אז לכן רבותיי,

רבי ישראל מסלנט אמר לו,

רציתי להראות לך עד כמה שווה כשרות בעיניך, אז תסתכל ותתבונן. על חמישה רובלים לא האמנת לי, אבל לשחוט?

אתה לא ראית תעודה,

שיש לי תעודה,

וגם תעודה היום אפשר להדפיס, זה לא בעיה.

אבל,

צמחת.

ככה שווה כשרות בעיניך.

ויש כאלה אובר-חוכמים, הם חושבים שהם הולכים לחבורה והם אוכלים,

הכל בסדר, יש להם שחיטה מהודרת של שם של פלונים ושם של פלונים.

לא השם קובע ולא שום דבר.

בשביל להוציא את מה שצריך להוציא,

כמעט ולא ייתכן.

כמעט ולא ייתכן. לא יצא לנו כלום מכל השחיטה הזאת.

גם בפעם הקודמת.

גם לפני כן שחטנו למעלה ממאה,

יצא לנו שלוש.

אין דבר כזה חלק בית יוסף לגמרי שיצא בשחיטה פרטית של חבורה אחד אחר השני. אין דבר כזה. זה בלוף.

אין דבר כזה.

אין במציאות.

אבל מה לעשות?

אנשים טיפשים, חושבים שהם חכמים,

נתקעים, אין בשר, אין עוף עוד, מה נעשה?

ניקח חבורה,

לפחות נגיד שאנחנו שחטנו במקום שהוא מודר פחות או יותר.

אין דבר כזה.