כפי שבטחת הרווחת!

אבל מי שהוא חסר ביטחון מפסיד הכל. אתם לא יודעים מה מפסיד מי שחסר ביטחון. לפעמים אדם מחפש לו דרכים והשתדלויות מרובות לקרב דבר שהוא נזקק לו. בפרט כאשר הוא נמצא במצוקה. הוא אינו יודע שהרקע להיגאלו מן הדוחק ומן המצוקות כבר הוכן לו בידי שמים בדרכים שונות. מה אתה חשוב שהקב"ה מחכה לך עד שתפתור את הבעיות שלך? הוא כבר סידר לך את הכל, מה יהיה איך יהיה, הכל, הכל! שום דבר אתה לא צריך אפילו לטרוח ,"אל בינתך על תישען", הכל מסודר. רק אל תפריע. מה עושה אדם באותה שעה. מבקש חשבונות רבים לעזור לעצמו, וכיוון שכך, אומרים בשמים: "יש פה חכם, חכם. הא, אם חכם אתה בעינייך, ייאלה, לך בכוחות עצמך ונראה מה יהיו חלומותייך".  

על זה סיפר הגאון רבי אליהו לופיאן זצ"ל, מעשה ששמע מהרב אליעזר שולביץ זצ"ל, מצעירי תלמידו של רבי ישראל מסלנטר, זצ"ל. הוא היה ראש ישיבת לומז'ה. פעם אחת נזקק, הרב אליעזר שולביץ משגיח בישיבה הגדולה. נזע אל החפץ חיים, ביקש ממנו שימליץ על אדם מתאים לכהונה במשרה רמה ומכובדת זו. ואכן החפץ חיים הפנה אותו מיד אל אחד שנמנה אז על הגאונים של אותה תקופה. אמר עליו שבחים רבים. יוצא מהפה של החפץ חיים שבחים על מישהו, אז תארו לכם מי היה האיש. וקבע החפץ חיים שבעל ספק הוא מתאים להיות משפיע רוחני בישיבה גדולה. ראש הישיבה קיבל את ההצעה, אך מאחר שהימים היו סמוכים לחג, דחה את נסיעתו אל המיועד להיות משגיח בישיבתו עד לאחר החג. כעבור ימים אחדים, קיבל ראש הישיבה מכתב מאת החפץ חיים, שהוא כותב בו שהוא חוזר בו מן ההמלצה שנתן על אותו פלוני. ומעתה הוא מייעץ לא לקחת אותו להיות משפיע בישיבה. מן המכתב ניכר היה שנכתב בחול המועד. אסור לכתוב בחול המועד, והחפץ חיים כתב בחול מועד. דבר שמעיד שהוא החשיב את הדבר לעניין האבד. עד כדי כך הייתה נחרצת החלטתו של חפץ חיים לחזור בו מהמלצתו. עם קבלת המכתב,  חזר הרב שולביץ ונסע שוב אל החפץ חיים לברר את פשר הדבר. ואז אמר לו החפץ חים: "לא מצאתי חס ושלום באותו האיש שום פסול. אלא שלפני כמה ימים הוא בא לפני והתאונן על המצב הגשמי שאין לו פרנסה. דבר זה מהוה עבורי סיבה לחזור בי מהמלצתי", אמר החץ חיים והוסיף: "אדם שמתאונן על מצבו הגשמי, אין בכוחו להיות משפיע בישיבה. איך תשפיע אם אתה בעצמך לא מאמין? אם אין לך ביטחון איך תשפיע על אחרים ביטחון?!

ומסיים הגאון הרב לופיאן, זצ"ל: הנה עבור האדם הגדול ההוא, שהחפץ חיים שיבח אותו מאוד, הכל כבר היה מוכן בשמים! הרי הוא לא ידע בכלל שה' עיתד אותו להיות המשגיח. הוא לא ידע. ה' כבר הכין את זה. בלי שהוא ידע. הוא לא שאל אותו. ה' כבר הכין. מצב מזהיר גם בגשמיות וגם ברוחניות. אילו היה מקבל את המשרה ההיא, בוודאי היה עולה ומתעלה, היה מזכה את הרבים, וזה לא מילתא זוטרתא. כמו שכתוב בחובת הלבבות מה מעלה של מזכה הרבים: שהעומד במעלה יותר גבוהה ממלאכי השרת.  ואילו היה מצדיק עליו את הדין. עוד ימים אחדים. ומטה שכמו לסבול את עול הפרנסה והדוחק, מה נהדר היה מצב. אבל מכיוון שפקעה סבלנותו והתאונן, איבד את הכל! מסיים הרב לופיאן: ונודע עוד כי במשך השנים הלך האיש ההוא בדרך לא דרך, ולעת זקנתו הטו את לבבו. ירד מן הדרך.