שולחן עם 3 רגלים - השליחים של יצר הרע

שואלת: רציתי לשאול אם זה העיקר בעיה בכשרות כבר שלושים ארבעים שנה, אז למה אף אחד לא דיבר?

הרב: אני אגיד לכם מה הבעיה. בעיות בכשרות תמיד היו לא מהיום, מאז שהתחילה השחיטה בכלל. החת"ם סופר, זצ"ל, אמר שיצר הרע כבר לא צריך להחטיא כל אדם ואדם בנפרד, הוא פשוט מאוד מחטיא שלושה ואיתם את כל ישראל: את השוחטים, את החזנים ואת הסופרים. מה הפירוש? אם השוחטים לא שוחטים כראוי, אם זה מבחינת הסכינים, הבדיקות, המהירות והכל, אני לא אתחיל לפרט מחדש כלפעם הכל, יש דיסק שחילקו לכם בחינם, אם זו מבחינה זאת, אז הוא תפס את כולם. שכולם מטומטמים. כי זה מטמטם את הלב, והבן אדם נהיה מטומטם. אין לו חיבור לקדושה, הוא לא שואף לקדושה, לא למצוות, לא לכלום. הוא לא מבין למה הוא מרגיש ריחוק. הוא מבין שכלית שזה הדבר הכי טוב שיש, אבל הוא לא נדבק. הוא לא נדבק. למה הוא לא נדבק? יש אוטם על הלב. יש טמטום. ממילא הוא משיג את שלו. שתיים: חזנים. אם הם לא ראויים להיות חזנים, מי שאוכל נבלות וטרפות הוא לא ראוי להיות חזן, ממילא הם לא מוציאים את הציבור, וגם אם הוא אינו ראוי מסיבות אחרות שכתובות בסימן נ"ג, ממילא החזנים האלה לא מעבירים את התפילה של הקהל למעלה. אז ממלא, שוב פעם עם ישראל מפסיד, כי אם נתקבלו תפילותינו, ניוושע בהרבה עניינים. ושהשלישי זה הסופרים. כל אחד יש לו מזוזה, יש לו תפילין, ספר תורה שקוראים בו. אם הסופרים לא כשרים, לא ראויים או שכותבים על קלף שהוא לא כראוי או שהם בעצמם לא ראויים בעיבוד ובכתיבה בגלל שהם אוכלי נבלות וטרפות, ואפילו ספק אוכלי נבלות וטרפות, אז לא יוצאים ידי חובה בכל המצוות האלה. אז ממילא אין הגנה בבית, כי אין מזוזות. ואין תפילין קרקפתא דלא מניח תפילין. בקריאת התורה זה כאילו קורא בחומש. ממילא תפס את שלושת אלה, אומר החת"ם סופר לפני מאות שנים, כבר אז ויש עוד לפניו, זה היה תמיד. אבל אז עוד זה היה בשחיטות קטנות בודדות. שכל אמא הייתה הולכת לשוחט, מביאה לו שתי עופות, שלוש עופות. והו שוחט לה במקום. וזה הכל. לא היה תעשייתי. לא היה. אז גם לא היה מה לעבור. כאילו מה הבעיה? לוקחים לאט, כמה זמן זה לוקח? ושלום! קחי את השלוש עופות, הולכים הביתה. היום שוחטים מיליון וחצי ביום! איך אפשר לעמוד בכל הקריטריונים של ההלכה? אחרת לא יהיה סחורה. ובשר? בכלל לא יכול לצאת רק כעשרה אחוז, במקרה הכי נדיר 20 אחוז שיוכל לצאת. בכלל בקר כמו שצריך. אני מדבר מצד הבהמה, שהיא חלק לא מדבר עוד על השחיטה שיכולה לפסול עוד ולהקטין את האחוזים.

דוגמה: פעם אחרונה היינו משלושים וחמש בקר, עגלים, עגלים קטנים כאילו, לא יצא כלום! אבל בד"צ אחר לקח 15 מהשלושים החמש. אין לו בעיה. כי צריכים להעביר לציבור, הסופרים מחכים! מה יגיד להם? אין היום? לא יצא? פעם קודמת 135 שחטנו, יצא שלוש. עובדים שעות, ממתינים, בודקים, בודקים, כלום! ואחרים 40 אחוז, 60 אחוז. בלי שום בעיה. תלוי כמה צריך, כמה הזמינו. ככה יוצא. אז זה בעיה חמורה. עכשיו, אני לא נודע לי הדבר הזה של הסכינים, רק לפני שנתיים בערך. ואז נכנסתי לעובי הקורה ובדקתי את הדברים, והבאתי רבנים והשמעתי לציבור והכל. וראיינתי והקלטתי ובדקתי ובחנתי והייתי ונוכחתי, וזה המצב. אז פרסמתי. ואז כל החזקות שהיו חזקת כשרות של כאלה שלא ידענו עליהם, בחזקה זה טוב, כל זמן שאתה לא יודע, ירדה החזקה. אני אכלתי בעצמי במשך 15 שנה רק לנדא. זה הייתה השגחה הכי מפורסמת, הכי טובה. ומה לעשות שהיום אי אפשר לסמוך, כי אנחנו יודעים דברים שאי אשפר לסמוך כבר. והנה אנחנו בעצמנו מנסים ומשתדלים וגם לא מצליחים. לא תמיד מצליחים. מה לעושת? לכן הבאנו טופו. טופו, סויה. שזה במקום הבשר, בריא יותר וזול יותר, ונגיש יותר ואפשר לשמור אותו שנתיים בלי קירור. מתי שרוצים שמים. ואם בן אדם רוצה ללכת לטיול או לאיזה שום מקום, אפילו בישיבות, אלה שלא אוכלים בכלל,, אלה שלא אוכלים בישיבה, יכולים לשים מנה של עצמם, יכולים לאכול את זה קר או דקה בתוך מיקרו, או בתוך מים חמים ארבע דקות. יש לך ארוחה מוכנה. בטעם שווארמה, סושי, מקסיקני. יש גם קציצות בשר עכשיו. בטעם קציצות בשר. יש בשתי קילו, יש ב-170 גרם. יש כל מיני. יש כל מיני. זה בלית ברירה. אנחנו אוכלים בעיקר דגים, שזה גם בריא, זה גם טוב. לפעמים זה יותר זול. תלוי איזה דג. ולא צריכים להיות על סיר הבשר. לא חייבים! אין? אין! אבל לא אוכלים בכל מחיר! והשמעתי שהרב קנייבסקי אמר אפילו לאישה יולדת אחרי חודש שלא יקרה לה כלום אם היא לא תאכל וגם הילדים שלה לא יאכלו, לא יקרה שום דבר. לא קורה שום דבר. יש כאלה שהם צמחוניים מרצון, אז מה הן לא יולדות? אין להם ילדים? הילדים שלהן מתים? לא! הכל בסדר. רק מה יש תאווה. אנשים רוצים לאכול בשר תאווה. בסדר, אם יש והוא כשר, כדאי, אולי. אבל אם לא, אין מה לעשות. מה נעשה? הבנת? תודה!