אברהם אבינו. על כל מילה 100 שנה עונש!

לכן אפילו חטא קל שאנחנו לא מבינים כלל שהוא חטא, כמו שמצינו באברהם אבינו, מה עשה אברהם אבינו?

אמר ארבע מילים עלו לו ארבע מאות שנה, "במה אדע כי אירשנה",

מישהו יכול להבין שיש פה חטא? שואל שאלה, במה יזכו בני, איך אני בטוח שהם לא יעשו איזה משהו שאנחנו נפסיד אח"כ את ההבטחה, מה הוא אמר? 'במה אדע' אמר לו ידוע תדע, אה, אתה שואל במה אדע, ידוע תדע, בכפולות הביא לו. על כל אות מאה שנה עונש, יבבי, אז מה יש בעולם האמת? על כל מילה שלא במקום,

על מה שאמר "מה בצע כי נהרגנו", זכה למלוכה,

והיום למדנו שרבי מאיר אומר, בוצע ברך ניאץ ה', כל מי שמברך את יהודה שהציל את יוסף מן הבור הרי זה מנאץ ה',

למה הוא אמר לכו ונמכרנו לישמעאלים, היית יכול להגיד לכו ונחזירנו לאביו, חסכת את המילה הזאת במקום זאת, מי שיברך אותך - ראוי לנאצה. במילה של "מה בצע" שורה לפני, מגיע לו מלכות, ויקראו כולם יהודים על שמו, וכל המעלות - עולם הזה ועולם הבא, אבל עוד מילה אח"כ שאתה לא אמרת כהוגן - פה אתה כבר ראוי לנאצה. אשאדה, מה ככה, כל משפט יפתחו לנו אותו ו, יבבי, יבבי, שקול מילים שלא ישקלו לך שיניים.

"אשמרה לפי מחסום אלם תדברון", מה יעשה אדם אומנותו - אילם, עדיף לא לדבר. מרבה דברים מביא חטא, מוות וחיים ביד הלשון, אל תתן את פיך להחטיא את בשריך, יבבי, כל מילה ומילה בונה או הורסת, מעלה או מורידה, מוות וחיים ביד הלשון - באותה לשון משפט אחד חיים משפט אחד מוות, וכן הלאה. נו, נו, אתם מבינים עד איפה עומק הדין?

לכו ונמכרנו - לכו ונחזירנו, זה כמה אותיות, ונ- ונ-, ונמכרנו או ונחזירנו, פששששששש

עיקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה, "ומן הבהמה אשר איננה טהורה" עיקם הכתוב, התורה שוקלת אותיות. יש כללים בדיבור, מה לעשות, הרמב"ם אומר יש חמישה סוגי דיבור, תראו בפירוש למשנה. 

 איתא בגמרא, איתא בגמרא, איתא בגמרא, אז אברהם אבינו אמר במה אדע כיון שהוא נכשל בזה, במה שאנחנו לא מבינים, יש הסברים, כן, אבל זה נקרא שאנחנו לא מבינים, זה נחשב אצל הקב"ה חטא שהנשמה כבר לא יכולה לחזור בטהרה, אז חייבים לעשות את העונש פה בעולם הזה כדי לצאת מפה נקי. 

 איתא בגמרא, אדם לעמל יולד, אתה אומר לעמל תורה או אינו אלא לעמל מלאכה? כשהוא אומר כל עמל האדם לפיהו - הרי זה אומר לעמל תורה. כל עמל אדם לפיהו זה עמל תורה. והדברים תמוהים, וכי יתכן שכל מה שיתחייב האדם בעולמו זה רק לעסוק במלאכה ולא לעסוק בדברי תורה, על זה בא להודיע הפסוק? אלא אולי יתכן לומר שזה גופא מגלה לנו הכתוב, שהדרך להשיב את הנשמה בטהרה חייבת להיות בדרך העמל בתורה ובמצוות. שכל עמל אדם לפיהו, כל מה שיעמול אדם בעולם הזה להחזיר את נפשו בטהרה לפני אביו שבשמים זה יהיה בעמלה של התורה ובמצוותיה, רק ככה יוכל האדם להחזיר את הנשמה שלו לאביו שבשמים בטהרה. אז זאת העבודה, זאת העובדה.

 אז צריכים לעבוד רבותי ולדעת שמילים קובעות גורלות, מילה פה מילה שם, הודאה, הכחשה, אמת, אי אמת, פיו וליבו שוים, נקודות שצריך לעבוד עליהם, אם עובדים עליהם זוכים למלכות.