קלטת 132 - היסטוריה באצטדיון טדי - חלק ב

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אני קורא במעמד זה לכל אחינו בית ישראל שעדיין רחוקים מדרך התורה והמצוות

הצטרפו אלינו לדרך ישראל סבא ותזכו לקבל איתנו פני משיח צדקנו ובגאולה שלמה במהרה בימינו אמן

יהודים יקרים,

מי שרוצה ברגע הזה,

רגע גדול וקדוש זה מבין אחינו הרחוקים שנמצא בקהל,

לקבל עליו עול מצוות עם ציצית,

ונשים שרוצות כיסוי ראש,

שירימו את הידיים וייגשו אליהם וייתנו להם ציצית ומטפחת ראש.

בכבוד רב, להרים את הידיים אין לשם עוניינים,

ולהביא לי פה שתי ציציות לאנשי הביטחון שנמצאים סביבי, בעזרת השם ידברך.

בכבוד.

כולם ביחד,

אלה שמעוניינים שירימו את הידיים,

ייגשו אליהם וייתנו להם ציציות וכיסויי ראש,

ובזכות המעמד הגדול הזה יזכו להתקרב עד כיסא הכבוד בתשובתם לשם אלוקים.

בעוד רגע קצ נעבור לראות מה אומרים גדולי ישראל על המצב היום בתפקידנו בשעות אלה של ההיסטוריה.

המלך הגוי אין לויוסי

המלך הגוי אין לויוסי מכלונו כאבו נכס אחרי פיורים

אין לויוסי מכלונו כאבו נכת לימודים וכיצור הכל יוסי ומלך הגויוס מלכת גויוס מעמעות האלה שמעת נכוחה

מכל עת שכנית לביאהר

כמעט שכנית לביאהר האישה. שכנית לביאהר האישה.

אהההההההההההההה

אהההההההההה

אהההה

אההה

אהההההה

הההההההההההה

נראה את סגן ראשי הישיבות בארצות הברית,

הרב פאם שליטא, ולאחר מכן

את הביקור ההיסטורי שהיינו בביתו של הרב הגאון הרב עובדיה יוסף שליטא.

תודה רבה.

שלום, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה, נכבדה

נכבדה, נכבדה. אפשר לעשות עוד דבר, אפשר לעשות עוד דבר. צריך לעשות עוד דבר. צריך עוד דבר. צריך לעשות.

יש הרבה, הרבה אנשים שמשתלמים.

בדיוק.

זה הדבר שחסר מריקה.

יש אפשרויות, יש יעתה דשמיא ויש את החומר הטוב שהציבור נהנה לשמוע ומשתכנע רק צריך כמויות אדירות של חומר להפיץ וצריך הרבה אנשים שמוכנים לקלוט את האנשים ולטפל בהם

זה שני החוסרים

אחד זה מומן בשביל להפיץ והשני זה אנשים מוכשרים

אנחנו מנסים עכשיו לראות איך אפשר פה באמריקה יש הרבה מאוד יהודים שנמצאים פה ישראלים שאפשר אני חושב בקלות להביא אותם לתשובה

השאלה מי יהיו האנשים שיוכלו לקחת אותם ולהפוך אותם לבעלי תשובה שרוצים לקדם אותם הלאה הלאה הלאה בארץ זה היום נמצא בכל מקום יש ארגונים מספיק אבל פה קבוצות קבוצות בכל מיני מקומות ואין אנשים מוכשרים

זה רק מה שחסר

כן, זה מה שחסר במהירות, כן

הוא מדבר על תלמיד של ישעיהו הנביא ששמע כל התלוייה את מי ישלח ומי אין לו כלום, הוא אמר

הנני שלכי נחיתו

בשלוקת זוכר להיות נביא הנוחמות בישראל

כך כתוב לאורך של נביאו ניתן כדי יום

בשביל כך, בשביל מי נגיש מחני זוכר לנבא לנו בישראל כל ראשון התרבות והנוחמות בישראל כך יבוא הנביאו

כתוב שיוצא במשה רבנו הסורה נא ואראה

זה שהוא החליט שהוא רוצה להתעניין יותר בדובר לראות למה הסנה איננו עוקל זה היה הגוי להם שהקב' ברוך הוא נתגלה להם

אם לא היה עושה את ה... וירא קיסר לרעות

וירא קיסר לרעות, אז עכשיו הוא מדבר אליו אבל אם היה עושה את התנועה הזאת להסתכל היינו מפסיד מול כמו של רבנו

אני חושב שפה באמריקה פשוט

לא יודעים עדיין את הפוטנציאל שאפשר לעשות כל כך הרבה בגדול ובכלות

ואני חושב שבחומר שלנו אפשר להביא אפילו רפורמים לצ'ילה

כאלה שלא מכירים בכלל שסתם הולכים לבתי כנסת שלהם אבל אם הם יראו את האמץ כמו שאנחנו מציגים את זה בקלטות גויים שאנחנו יודעים מוסלמי דרוזי

הצנצינים אלינו רוצים להתגייר בגלל הקלטות

מפנים מאוד. לא, כל אדם זוכר לכך. כן.

היה אמר,

נתן לי לשון לימודים, צריך לשון לימודים

להביא את המסר של התורה.

אנחנו עושים יום ראשון דינר, במקומה הראשונה פה באמריקה שעל עיני נעשה דבר גדול

קודם כל היה יוצא קול בכל אמריקה, כן, בכל אמריקה שזה המהלך עכשיו של השנים האלה שצריך לעשות

וממילא היה יוצא מזה פרס שאי אפשר לשי.

מתפרסם הדבר בלדינה, כן.

תהיו לי חיפה גדולה, נכון.

כן.

יום במדינה שיוצאת יומם ולילה נגד,

נגד הדס, נגד הדס.

ויש מיליון מעלי צ'ילה,

זה, זה, לא רואה דבר כזה בעיינו.

והרובה דרובה

זה מקלטות.

כי אי אפשר להגיע לרוב אנשים

רק בצומת, בכביש,

או בבתי ספר של תיכון שנותנים לתלמידים שהם יוצאים לשם,

או במכוניות על זה שמים להם

כל מיני תגסיסים בשביל שזה יגיע לציבור החילוני,

שלא היה מגיע דרושי.

הוא לא יבוא למקום כזה.

אבל כשהוא נתקל עם היהדות בדרך כזאת, זה נפתח אצלו.

אפשר לעשות מהפכה. העולם היום מוכשר לקבל צ'ילה.

זה רוח ממורום, זה אי אפשר להבטיח.

השם הבטיח כבר, השם לא ינעשה תשובה מעצמנו, כן. הוא יורד את זה אבל הוא לא יורד. זה 13 שנה שאנחנו כבר הקמנו את הארגון מבני ברורה, שופרד.

וזה סיעתא דשמיא, רק בחמש השנים האחרונות הפצנו קרוב לעשר מיליון קלטות תה,

שזה אין במושגים, אפילו של תחילונים ושל גויים, שאדם אחד יכול להפיץ כל כך הרבה. זה טוירנט, זה לא מוזיקה ולא...

ומקשימו, מקשימו, מקשימו.

אני שמעתי את איתן עצבות,

זה כבר גדול אף ממאי.

זה לא נכנס על הלב.

יש מספיק יהודים טובים בעולם שיכולים לעשות את כל המהפך. צריך רק לחבר אותם, זה הכול.

זה לא פשוט, צריכים לעשות מהפכה גדולה ממש ממנה הקוצר או הקוצר.

בגלל זה דבר שקמת אל בנר.

יש לך שם כזה,

כדי שבדרך כלל אני נכנס למוכנים,

יש לי בעיה בטעם, בגב שלי. זה דרימוס, כן. כן, אני נמנה מזה.

אולי אפשר, צריך לעשות,

יוצא מן הכלום. כן, השם יעזור, אני מאמין גודל.

אני מאמין גודל.

למה יש ה... אתה אומר, מים, הקידוש השם, זה בביק חיזק,

זה טבע, זה גם בגלל ה... אוי ואבוי, סתם.

לרבי פרדנברג מאנפח, אי-טורי מאנפח.

רובי ביטנש.

חוסיילה.

חוסיילה.

השם ימרח אתכם, הרבי, בריאו שלימו, השם מרח אתכם.

הקרובים תהיו עליו.

שמחתם אותי. השם ישמח אתכם לאריכות יום עם חוסיילה.

אתם רבי עצמם ותאריכו יום עם ממלכתכם.

אל תיעזבו על צדק.

אמן, אלוהים ואומן. אמן, ברוכים גדולים. אמן. יצליח, יצליח רב, השם יתערב. כל מיני דרכות. אמן, ואמן, ברוך תהיה הרב.

כן, אמן.

השם מברך אותכם הרב.

אמן.

אמן. אמן. אמן. אמן. אלוהים.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה.

אחריבונו של עולם,

אחרי בתשובה את כולם,

אחריבונו של עולם,

חסר בתשובה את כולם.

עמדיך בין ישראל לבניך, בין ישראל לבניך,

בעולם ואין.

עמדיך בין ישראל לבניך, בין ישראל לבניך,

לעולם ועד, תודה רבה,

ללויה, נותן לך, ללויה, נותן לך, ללויה, נותן לך,

נותן לך,

רק לך, כי אין מבחן, נותן לך.

איי, וואי, וואי, וואי.

תודה רבה, תודה רבה, תודה רבה.

אולי, אולי, אולי.

אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי

לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה

הרב הגאון, הרב עובדיה יוסף,

המודע לפעילותו הנרחבת והברוכה של הרב אמנון יצחק שליטא,

ביקש לראות את פעילותו מקרוב ומה סוד הצלחתו.

בפגישה היסטורית שנערכה בביתו של הרב נראו הדברים כך.

חזקה בביתו של הרב נכבדים.

חצי יחידו, שקה אבדי,

מוצר עוד מי יכתוב,

יא,

יא.

אדוני היושב-ראש,

חבריי חברי הכנסת,

כולנו יושבים לראשי רב ומופיעים ל...

להגים מסקרים, מסקרים ימים שלושים.

דוד אלטרין.

זה היה להפריע לי ולכתוב כתבה עליי כשנראי זבוטקים במקומות שבה הם אוכלים אפילו בסך חזיר בכל מיני מקומות ואתם משתמשים בכל אמצעי כדי לקדש את המטרה. גם בשיחה שלך עם הקהל פה משתמשה לפרפר ולמסק כל מיני אנשים.

הוא טוען שאנחנו כאילו מבוזים אחרים ומזלזלים בהם ואנחנו אומרים זה לפני. בוא נחכה עוד לפני מה קורה. בוא נשמע, יש חלוקה מהר של הרב אמנה מצחק, של הרב חצירה, של הרב פגוי.

מה זה ההוא?

מה זה ההוא?

מה זה ההוא?

כיפוי!

זה מה זה קורקו גדול.

חבל יחד.

סליחה.

אלה שמסמכים את זה הכי עקשני ואני מתעקש אותם למחזור גם בתשובה בדווקא. שלומי.

אין קורקו, אני מבין מה. עכשיו עושים ציצים ואלה שהיה לנו. כיפה.

היום הוא לא עומד תורה, אני פגשתי אותו כל פעם אחת. כן, עומד תורה. מה זה קורא? דורון ביטון, עיתונאי מדימונה.

עכשיו הרב יראה בחורים שבאלצה.

לחם נרים אחרי זה בישיבה כאן, איך המעבר בין ההרצאה הופך להיות בישיבה?

זה אוריגנזוני אמרסקי, היום נרים, נכון בינינו אחר כך. זה שם ציצית והאצטדיון מאליו, כי הנה היום הוא בישיבה כשאתה לומד בישיבה, זה גם כן הולך תאגיד, היום הוא לומד בכל עת,

זה גם כן ביצוע תל אביב, היום בחור ישיבה אצלנו.

אותו דבר,

ככה הם נרים אחרי זה.

תורה מסלמת, איך הפנים נהיו עזונות.

יחזר, יחזר יקדש.

גבולות ישראל, ממש ענפים, ענפים, ענפים שלנו. זה ידועים, כנראה כל העם שלי גם.

לא ידועים.

ואיזה התרגשות, הרבה חיבוקים. לא ידועים.

הנה הרב יראה את האישה הזאת, שמה את הכיסוי ראש. אימא שלה הייתה שמה,

שתינו ספרדיות, היא נשקת אותה אימא, עכשיו היא פורצת בבכי מההתרגשות שהיא מקבלת על עצמה,

ואימא שלה בוכה.

זה רגעים מאוד מרגשים.

יש כאלה שהגיעו לגלות רק בשביל שאנחנו נגיע לדרשה שיש לנו תשובה.

מסבב הסיבות זה כנראה לא נכון.

כן, כן. ולחנק בבתי ספר לחילונים, כי אין להם מושגים אותו.

מלמדים אותו מחוות. הכול, שזה לא היה משה כבשר, זה סתם דעה, הם אומרים.

את כל הגרפיקה, את כל העניינים שאנחנו עושים גם כן.

שום דבר לא משאירים.

זה מבחן של תלתות שמייצר 2015 תלתות ביום.

ביום.

והתת מייצר 15,000 ביום.

עצב.

לא אצל הקר,

האום הקר ירדם על חשבו.

לא אצל, לא אצל הקר,

העלות... הנה זה מתי המקשרים, הרב רואה כל אלה המקשרים שמכנסים היום.

כל קלטת יוצאת, כל ארבע שניות מחד קלטת.

כל ארבע שניות. זה מבחן אדיר. אין היום בכל המזרח התיכון דבר כזה.

הם עומדים פה שלוש משמרות.

זה כל סוגי הקלטות.

יש לנו 120 קלטות, ויש לנו 60 מידיון.

ויתנה לך את כוחות האבן,

והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

וזו השיטה איך שאנחנו עובדים כל הזמן בשביל לחלק קלטות בצמצים, להגיע לכל האנשים.

פה זה גם משה של מדינת מו-יורקט,

כאילו אולי על 30 מיליון איש הוא יהודי,

הוא בא לקבל אותנו בהרצאה.

ולכן, כפי שאתה רוצה להודות את המדינת ישראל.

אני לא רואה שום דבר כזה עוד לא רואה שעה וחצי.

אני חושב שזה שעה וחצי.

אני חושב שכל אחד פה יש להודות את האנשים האלה ואת הספירה

ומתנדסים בנושאים בעניין התורה והמצוות וכל דבר אחר נפלא.

אז בואו נאמר שכמה אנחנו רואים את כל הדברים האלה ואת כל הדברים האלה.

וואו נתון דרכה כי נתן לי שיטה ב...

אני חילונית, למה נדרי לחזור את שיטה?

מה פתאום?

הלוואי שהיה כזה!

היי, השר, תתאצל את זה.

צריכים לשלכם רופאה ביום שלישי הבא, לא?

איפה? ביודי ליאור.

לא, אני לא יודע.

זה לא נשמע, לא, לא נשמע.

למה? אתה הזמין אותך?

לא, אני לא.

ספירה שתיים אלפים איש.

הוא עוד סיבות חצייים והצפתיים תדעתי. יבואו ללילה שעה והיא ילך.

אם יש לך תוכנית, תלך.

אבל תבואו ללילה שעה.

מה זה? אני לא יודע אם אותו יום אני לא תפוס, אני צריך לבדוק.

תבדוק.

אבל אם תראה ככה מעט סדקים, תבואו.

תדבר ותלך.

תשחק אותם מעט,

תשלם בובו ורעץ.

תשאירך, מה יש לזה?

אנא, יעשה ויצליח. אמן. אמן. חזק וברוך.

השם שבולך, שבור אותך, נותן לך חן וחסד, ואלה קוראיך ומולך חסדים טובים. אמן.

כל דבריך

ישנעו

וכן השבועות אין שום מעש. אמן. תשכה לקרב את ישראל, אביהם שומש למים. אמן. תלך ימים בשנים, בטוב בני הימים.

בראות את עיני עולם העלייה.

כל כיני יוצר עלייך ויצלח.

ביאי עמך,

זלך ומגן לך.

וכל שצריך להתעסקים זה סלם. אמן. אמן. אמן. ארוב ונשא וגאווה מאוד. אמן. אז אנחנו ברוך. אמן, בסדר. אז אנחנו ברוך.

נא לסיים, נא לסיים.

‫אוי, אוי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי, אולי

אין רם תפסיד אין עצמי, אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד אין רם תפסיד

חוכם עד עשייה, חוכם עד עשייה, וחוזר יוהחם חוב, וזה בשיא זה כיף, ואין לך אהההההההההההההההההההההההההה

ומה אומרים הרבנים הגאונים הרב הגאון הרב יהודה שפירא והרב הגאון הרב חיים קניאבסקי שליטה בכתב הסכמתם על הרב אמנון יצחק.

הרב הגדול רבי אמנון יצחק שיחיה לאורך ימים טובים הוא אחד מגדולי הדור ודורשיו שהושתל משמיא בדורנו ואשר בסייעתא דשמיא זוכה וזיכה את הרבים להשיב לבם לשמיים

וכל מעשיו לשם שמיים מתוך אמונתו התורה ואהבתו לכל בית ישראל.

ואם כי דבריו ואמרותיו מפורסמים בכל ישראל,

הן מעט מאוד מכירים את גדולת האיש הנפלא והישר הזה,

הן מחמת צניעותו וענוותנותו,

והן מחמת שונאי הדת אשר מפעליו הגדולים לצנינים בעיניהם,

מסלפים בזדון אמרותיו ומעשיו וממעטים ברשעות דמותו,

שלחו לשון למרמה,

לשון מדבר גדולות.

לכן מצאנו חובה להגיד ישרו ומקצת שבחו,

עליו נאמר מי ישכון בהר קדשו,

הולך תמים ופועל צדק

ודובר אמת בלבבו.

עוסק בתורה ברציפות שעות רבות כל יום ושותה בצמא דברי חזל,

וזכה לכתר תורה ולקנייניו

בשימוש חכמים ובאמונתם.

אוהב את המקום, אוהב את הבריות,

אוהב את הצדקות והמישרים,

מתרחק מן הכבוד,

נושא בעול עם חבריו,

וכל מעשיו מתוך אהבה ויראה ועל פי התורה.

ואהרני תפילה, ותפילת דוד המלך עליו השלום,

עתה השם תשמרנו,

תצרנו מן הדור זו לעולם,

ויזכה להרים קרן התורה בישראל כמשאת נפשו התורה.

חותם למען כבוד התורה והאמת,

הרב הגאון יהודה שפירא,

הרב הגאון חיים קנייבסקי.

וכעת נשמע את דבריו של כבוד הרב יהודה שפירא, שליטא.

זעם שואלים

אם תאימה,

אם תשאל אותם שניים ושבעים אלף שנהרגו בגבעת בימינו.

היה נוחו מעם ישראל מוק בו

על הזנוס על הניר של לגש וגבעות.

ובשני הימים הראשונים נהרגו שניים ושבעים אלף מישראל.

מפני מה נהרגו?

היה להם לצנדור הגדולה

שהניח מוישה בישועה.

אחרי שמוישה בישועה מישרדס נשאר, צנדור הגדולה.

וכייחס בן אלעוזרי מועד.

גם פרנחס היה שם.

הקנוע הגודל.

מה אם היו צריכים לעשות?

שיקשרו חבלים של ברזל

במוסליהם

שאם יקשרו חבלים של ברזל, זאת אומרת לעבור את עצמם

ויקבירו בגדיהם למעל או מעל כובסיהם,

כדי שילכו במהירות

ויעזרו בכל היבסיהם של ישראל.

זו הייתה דרישה מהם.

יום אחד ללכיש,

יום אחד להגיון,

יום אחד לחברון,

יום אחד לבית-אל,

יום אחד לירושלים,

וילמדו אותם דרך ארץ בשנה,

בשתיים, בשלוש שנים,

לא להתעייף בחמש,

עד שישרסו ישראל בארצה.

הם לא עסוקים.

אבל פינדרס, זכנו יגודלו, לא עסוקים,

אלא כי מי שנכנסו ישראל לארצה,

כל אחד ואחד רץ לקרמו,

ולזיתו,

והוא אומר, שולם עלי נפשי,

שלא יהיה לה ארבעי סקרו.

זה המצב

שלו,

זה הקיטול הגודל

שלו עושים.

עימנו,

איש אחד,

שהוא כן חגג מוצניים

והבשיל את

הבגדים שלו,

והוא נמצא יום אחד בכל יום אחד באשדוד,

יום אחד שם, יום אחד בכל מקום אחר.

אבל הוא לא יכול לדעת,

הוא צריך

שיעזרו לו,

הוא צריך שיפסיקו לו.

לכן עלינו החובה לעשות כל מה שביכולתנו לעזור לו.

יש אנשים שהם מסוגלים לעשות, וכולם מסוגלים לעשות.

לא סיפק ביודעים להחזיק,

אבל הוא עושה.

ואלו שבאמת הם

ראויים לזה, והם יכולים,

מחויבים כאב וכאב להם.

עליהם מותרת הערבות של העניינים,

של כל כבול הסדר,

של הדריז.

ולכן,

יהודים יקרים,

הבה נתחזק

לסייע

להרציץ'

ונזכה שגם ישראל

יעזרו ביצור למיום יום אחד.

תודה, תודה, תודה. אנחנו נמצאים לפני הסיום.

בעזרת השם, קיצרנו הרבה,

אבל סיכום הערב הזה, בעזרת השם יתברך,

זה שמי שהולך במסירות נפש,

הן בתורה והן בקירוב רחוקים והן בכל מצווה שבתורה,

יכול להגיע למעלות גדולות ונפלאות,

כמו שנראה כעת על מרן דכל ישראל ריבי עקיבא.

ואני רוצה לספר לכם סיפור

קצת מרגש,

וזה יהיה הסיפור האחרון.

אתם יודעים, הזכרנו את רבי עקיבא.

רבי עקיבא,

בתחילתו הוא היה עם הארץ.

רחל, ביתו של כלבה סבוע, החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה,

רועה הצום של אביה.

כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבה סבוע, אחד מעשירי ירושלים,

והוא כמובן ניסה להניא אותה.

זה לא עזר, היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא.

ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו והם יצאו החוצה, הם התחתנו.

והם חיו בעניות גדולה,

היו ישנים על קש ומתכסים בקש.

עקיבא היה מבטיח לה, רחל,

הגיע עוד זמן שאני אתן לך מטבע של ירושלים, של זהב.

וכך

הם ממשיכים בעניות ובדוחה, כי היא עזבה בית מלכים,

בית של אחד מעשירי ירושלים.

היא מוותרת על הכול,

כי היא מאמינה שהאיש הזה, שהוא עם הארץ,

יש לו מידות טובות,

ועם מידות טובות כאלה אפשר לבנות.

מתחתנת,

נולד לה עם ילד,

מגיע הגיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה,

ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה,

ושם כשהוא לוקח אותו

הוא לא יודע שום דבר,

והוא מתחיל ללמוד עם הבן א', ב',

את ההתחלה, את היסודות.

ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה,

והבן לתאר מסייעים לו.

ובאחת הפעמים שהוא הולך,

הוא רואה דבר מתמיה,

הוא רואה טיפות של מים שנופלות על סלע,

ובמקום שהטיפה נופלת יש אור.

הוא עומד, משתומם ואומר,

מה הוא אומר?

אבנים שחקו מים?

אבנים, את האבנים שחקו מים?

איך ייתכן? מה כוחה של טיפה לעשות רושם בתוך סלע?

אז הוא עומד ומתבונן,

הוא מנסה להבין כיצד ייתכן שטיפה ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה ועוד טיפה

עושה חור בסלע.

היה קשה לו להבין,

איך זה יכול להיות טיפה

ועוד טיפה

ועוד טיפה

עושים חור בסלע.

אבל הוא הבין שטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושים חור בסלע. למה?

כוח ההתמדה של טיפה ועוד טיפה

ועוד טיפה יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר.

אם טיפה ועוד טיפה

ועוד טיפה יכולים לעשות חור בסלע,

קל וחומר בליבו של עקיבא.

ואז הוא מבין שללמוד אפילו מעט אבל בקביעות,

כמו שאמרנו, טיפה ועוד טיפה.

זה יכול לגרום שהאדם יגיע למשהו.

לבוא להרצאה ולשמוע שפריץ של שעה-שעתיים זה לא עושה הרבה,

אבל קביעות של תורה כל הזמן זה עושה.

עוזר הביתה מתפעל ומספר לאשתו,

ואשתו אומרת לו, חשקה נפשך בתורה,

אני מוכנה ליטול עלי את העול של הבית,

אני אדאג לילדים,

חינוכם,

ואתה אצא לדרך.

לך ותלמד תורה.

כשתחפוץ, תחזור.

עלי.

עקיבא יוצא לדרך.

12 שנה נעדר מביתו.

12 שנה רצופות,

לא מכתבים,

לא שליחים,

שום דבר.

ואתם מתארים לכם,

בת של אחד מעשירי ירושלים,

כמה שליחים שלח לה אביה ואמה

בשביל להניא אותה ולומר לה, ראי, זה עם הארץ, איזה מידות טובות הזניח אותך, עזב אותך,

השאיר אותך כאלמנה, ובנייך יתומים.

הלך, לא שליח, לא שלום, לא מכתב, לא כלום.

12 שנה?

זה תורה? ככה לומדים?

היא מתעקשת בשלה.

אחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו,

וכשהוא נכנס יהודים יקרים לחצר הוא שומע רשע שאומר לאשתו,

את רואה?

בעלך, עם הארץ,

עזב אותך.

הפסדת את הורייך, הפסדת את המשפחה, הפסדת כסף וכבוד.

את חיה בדוחק ובעוני, מה יש לך מזה?

עזבי איך!

הוא גומר,

ושומע עקיבא

שאשתו עונה לאותו רשע ואומרת,

לו היה שומע אני

היה הולך עוד 12 שנה.

הוא שמע,

הסתובב והלך.

עוד 12 שנה לא נכנס,

לא עמל השלום עליכם,

לא נתן סתירה לחיסול חשבונות לרשע,

שום דבר.

הסתובב והלך עוד 12 שנה.

אחרי 12 שנה, יהודים יקרים,

הוא חוזר הביתה כרבן של כל ישראל,

גדול הדור, מלאך אלוקים.

כל התורה שבעל-פה שיש לנו של רבי עקיבא

מגיעה עם 24,000 תלמידים,

תנאים קדושים,

שהקטן שבהם חיה מתים,

ומתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס.

הוא חוזר בחזרה לעירו.

ויהודים יקרים, כששומעים שרבן של כל ישראל מגיע,

יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו.

הוא מגיע עם תלמידים,

הישיבה הכי גדולה שהייתה אי-פעם.

תנאים קדושים.

הוא מגיע,

ושתבינו מה הייתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה,

כשעלה משה למרום וראה את הקדוש-ברוך-הוא כותר כתרים על קוצו של יוד, שאל אותו, למה זה לך?

אמר לו, עתיד להיות עקיבא בן יוסף

שידרוש תלי-תלים של הלכות על קוצו של יוד.

ואז יהודים יקרים,

באותה שעה

אומר משה רבנו לקדוש-ברוך-הוא,

אם יש לך אדם גדול כזה בעולם,

למה אתה נותן תורה על-ידי?

מבין משה רבנו שרבי עקיבא, ראוי יותר ממנו ליתן את התורה על-ידו לישראל.

אז שנבין,

אם משה רבנו מבין

שרבי עקיבא,

ראוי יותר ממנו ליתן תורה לישראל, מי היה רבי עקיבא? ואכן,

משה רבנו זכה רק ל-49 שערים.

ורבי עקיבא זכה לשער ה-50.

זה רבי עקיבא, ורבי עקיבא חוזר.

בין כל ההמונים ממתינה לו אישה צנומה, קטנה,

רדופה,

בשנות סבל רבות,

בזיונות וחרפות

ועוני

ממתינה לו בין כל הקהל.

והיא נדחפת, מספרת הגמרא,

ודוחים אותה הצידה, ואומרים לה,

זה לא מקום לנשים.

והיא מתאמצת.

והוא לא שכח אותה.

ובין כל הקהל,

בין כל הקהל יהודים יקרים,

הוא מבחין בה,

הוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום.

הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף, כולם זזים הצידה.

יש שביל,

ובקצהו עומדת אישה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה עשרים וארבע שנה.

הוא מתקרב אליה, וכולם שואלים, מי זאת? מי זאת?

מי זאת?

עד שהוא עומד לידה וכולם שומעים משפט היסטורי קצר

כל התורה שלי ושלכם, שלה היא.

אתם תארים לכם דבר כזה, יהודים יקרים?

כל התורה שרבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר וכל התלמידים ורבי עקיבא מאז ועד סוף הדורות,

כל זה התורה של האישה הזאת,

שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

יהודים יקרים,

אני אומר לכם הערב דבר,

כל החזרה בתשובה שלי ושלכם,

של אשתי היא.

22 שנה.

22 שנה להמתין עד השעות הקטנות של הלילה לגדל את הילדים.

זה לא דבר פשוט.

אני אומר בכל יום שישי, אשת חייל מי ימצא.

והיום אני רוצה להגיד רק כמה שורות.

אשת חייל מי ימצא,

ורחוק מפנינים מכרה,

וטח בה לב בעלה,

ושלל לא יחסב.

גמלתו טוב ולא רע כל ימי חייה.

כפה פרסה לעני,

וידיה שלחה לאביון.

קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה.

רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.

תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיך.

תודה, תודה, תודה.

קהל נכבד,

עשרות אלפי צעירים

עשו תפנית של 180 מעלות לאחר שפגשו את הרב אמנון יצחק,

ופרקו מעליהם עגילים וצמידים שעשו אף הם תפנית של 180 מעלות,

ונמסרו כולם לעשיית כתר ועטרה ליקרה מפנינים ומפז,

התורה.

ועכשיו, קהל קדוש,

נקום כולנו לכבודה של תורה.

אני מזמין לבמה את רבי שלום דשן ואת רבי יצחק וקנין להוצאת ספר התורה ומסירת כתר התורה.

תודה רבה, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש,

אמנון יצחק יכתיר את ספר התורה כאן במעמד 22,000 איש כנגד 22 שנות פעילותו וכנגד 22 אודיות התורה הקדושה.

שובה השם לבנות אלפי ישראל.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלאך העולם שחיונו וגייאמונו ויגיעונו לזמון הזה.

מי שברך עבודנו אברהם, יצחק יעגו, משה ואהרון,

דוד ושלמה וכל הגילות הקדושות והתוארות.

הוא יבורך את כל הגאול הגאול שזעת, ידעולים וקטנים, הם ונשי העם ובני עמו תלמידי העם, כל אשר לו העם.

מלכוד עולמו הוא יבורך, יו דחון.

ויזכה, יו דחון.

וישמע בגול סולו דחון.

ותפרקון ודשתזמון מכל סורו ועוגדו.

ויהיה ממרוד אדוני בסעד חם,

מיוגן בעל חם.

ויפרוס סוכר שלמה עליכם.

ויתבע בניכם מאבו ואחווהו שלום ורעות.

ויזלק שנאת חילום מבניכם.

וישבור עול הג'ויים על סבוריכם.

ויחזיר את אנשי מרץ לשינוי במהירו בתשובו.

ויגיין בוכם מגרוש הקדוש.

אדוני אלוהי עבודיכם, יוסף עניכם כוכם,

אלף פעמים ויבורך על חם כאשר דיבר רוחם וכן ירוסון ונאמר עומד.

ויגיין בוכם.

ויתבע נאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנאנ

לא היסטוריה.

אני רוצה להזכיר לכם,

הפעם זו הייתה היסטוריה,

פעם הבאה זה יהיה היסטריה!

לפני קבלת עול מלכות שמיים מתוך התפילה.

מה אנחנו?

מה חיינו?

מה חסדנו?

מה צדקותינו?

מה כוחנו?

מה גבורתנו?

מה נאמר לפניך, אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו?

הלא כל הגיבורים קין לפניך,

ואנשי ה' כלא היו,

וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל,

כי כל מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך.

ומותר האדם מן הבהמה עין, כי הכול הבל,

לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני כיסא כבודיך מכל הגויים כעין נגדך,

שנאמר,

הן גויים כמר מדלי ופשחת מאזניים נחשבו,

הן איים כדג כתול.

אבל אנחנו, עמך בני בריתך,

בני אברהם אוהביך, שנשבעת לו בהר המוריה,

זרע יצחק עקדך שנעקר על גבי המזבח,

עדת יעקב בנך בכוריך,

שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו, קראת אותו ישראל וישורון.

לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך ולרוממך וליתן שיר שבח מאודה לשמך הגדול,

וחייבים אנחנו לומר לפניך שירה בכל יום תמיד.

אשרנו,

מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו,

ומה יפה מאוד ירושתנו,

אשרנו, כשאנחנו משכימים ומעריבים בבתי-כנסיות ובבתי-מדרשות ומייחדים שמך בכל יום תמיד,

אומרים פעמיים באהבה.

שמה ישראל,

אדוני, אלוהינו,

אדוני

אחד.

אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים

האדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים באתרעי-מדינה עם מירבותיו בהתאם לתאם לצבא ולהתאם לתאם לתאם לתאם לתאם לתאם לתאם לתאם לתאם לתאמור.

אדוני

מלך,

אדוני מלאך,

אדוני ימלוך

ללכות לעולם ועד.

הלכות לעולם ועד.

הלכה,

הלכה,

הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה.

לב טהור בעלי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי

קראתי בכל אלהים

ענני,

אדוני, חוקיך אצור.

אני שלכם ובשבילכם עד הגאולה בעזרת השם יתברך.

רבי חנניה בן עקשיה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

שנאמר אדוני חפץ למען צדקו,

יגדיל תורה ויאדיר.

יתגדל ויתגדש שמי רבן,

דלמד יברח חירותי ואמליך מלכותי ועצמך פנה וקרב ושכן.

אמן. ובחי איכון וביום איכון ובחי דחול בית ישראל ועגלה וזמן כרים אמרו אמן.

אמן.

יש שמי רבם מברך לעלם ולעלמי אלמיה ידברך וישתבח

מתפאר לתרומה ומנסב דדר טלב ודלל שמי דקדשא בלכו.

לעלם עם כל ברכתה, שירתה, שברתה ולחמתה ואמירן ועלמא ואומרו אמן.

אמן. על ישראל ועל רבנן ועל תלמידי הון ועל כל תלמידי תלמידי הון.

תזכין ואורייתא קדישתא די בהתראה דין ודי בכל אתר ואתר.

יהיה לנו הון וחון וחינה וזדה ורחמם ונקודה מראי שמאיה ורעה ובאומן.

יהי שמונה לרבם מן שמא יחיים וצבע וישועה ונחמה ושזבה ורפואה ובעולה וצליחה וכפרה ורוח והצלה,

להן ומכל עמו ישראל ואומרו אמן.

יצאו השלום ממרומיו ורחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואומרו אמן.

קהל נכבד, כולנו נשאר לעמוד על מקומנו לשירת אני מאמין, שירת התקווה היהודית.

אני מאמין באמון השלמה

ואבירי המשיח

אני מאמין באמון השלמה

ומביע אחמד שינוייה אף אבדתי שאשמח מאייר

עם כל זה אחר כאלו עם כל זה אחר כאלו וכל יום שיבוא שמי יממן אחר כאלו אחר כאלו

בכל יום, בכל יום, שתי רגע עבור

על יום נמנה מלך כתבו את אשר לבוא בין רבי עשה בשיעה

אני מאמין, אהההההההההההההההההההההההההההההההההן ויפה על פי שאשמח מאייר כתבו את אשר לבוא בין רגע של העם, שתי רגע אהההההההה

רגע יתקום זרע, חג אלוהיה, חג אלוהי בל, עומד יוישי אוהו, אני מאמין.

אני מאמין,

בין אמונו של נימון,

בין אביאס הפושיעה,

אנטי אני מאמין.

אני מאמין, בין אמונו של נימון,

אל דגיע הסבבושיעה, אנטי אני מאמין.

אוי אוי, גיי, אף אמונו של נעשמם,

חג אלוהיה, חג אלוהי בל,

כה רגע יוישי אוהבו, אוהב פלתי מאמין.

אף אמונו של נעשמם,

חג אלוהיה, חג אלוהי בל,

אור הוגן שיבואי ח'נין מאמין

אנטי אמין מאמין באמונו של לימון אל מבי יזם בו של יד אנטי אמין מאמין

אנטי אמין מאמין באמונו של לימון באמי יזם בו של יד אנטי אמין מאמין

קהל נכבד,

ברכת השם על כולכם, תודה רבה לכם, לילה טוב. תודה. איך אמר הרב, השנה ההיסטוריה בפעם הבאה היסטריה. לילה טוב.

הפעם זה בגדול, הפעם זה היסטוריה,

הפעם הולך על הכול,

הפעם כולנו נגיע,

הפעם זה בגדול,

הפעם זה היסטוריה,

הפעם הולך על הכול,

הפעם כולנו נגיע.

הרב אמנון יצחק באצטדיון טדי,

בליל טו באב,

הרב אמנון יצחק באצטדיון טדי,

ב-15.8.

הוא מצחיק, הוא מפחיד, וואו וואו,

הוא מפחיד, הוא מצחיק, וואו וואו.

מי הוא?

מה הוא?

למה רודפים אותו?

מי הוא?

מה הוא?

בואו לראות אותו, כולם בואו לראות אותו,

הפעם זה בגדול,

הפעם זה היסטוריה,

הפעם הולך על הכול,

הפעם כולנו נגיע, הרב אמנון יצחק,

הפעם זה בגדול, באיצטדיון טדי, הפעם זה היסטוריה, בליל טו באב, הפעם הולך על הכול, ב-15.8.

היום כולנו נגיע, כולנו נגיע.