אדם שלומד לעצמו - אין לו זכות קיום!

כתוב בפסוק: "חרב אל הבדים ונואלו", חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקים בד בבד בנפרד כל אחד בנפרד בתורה, אדם כזה מחויב מיתה! חרב!.

זה לא עונש שמגיע לו מיתה, על הראייה עוד נדבר, אבל הכוונה שהוא מאבד את זכות הקיום.

אדם שלומד לעצמו חי לעצמו אין לו זכות קיום, אדם נברא לזולתו, אין אדם הנברא בשביל עצמו, הוא יושב ולומד בהתמדה! וחכמים ז"ל אומרים לו: חרב!, אין לך זכות קיום.

ומה שלמדנו שהקב"ה עושה לזה החכם טיפש, זה גרוע ממיתה, מה שאמרנו "חרב": זה החלק הראשון זה אומר שאין לו זכות קיום. אבל זה הרבה יותר גרוע הוא נהיה טיפש. הקב"ה הופך אותו לטיפש, ובואו וראו איך חכמים ז"ל הבינו זאת: "חרב על הבדים" זה עדיין לא מספיק הם אומרים, ולא עוד אלא שמיטפשים והולכים, מה זה שמטפשים והולכים? סיכלות היא גרועה ממיתה, סיכלות יותר גרועה ממות, להיות טיפש עדיף למות.

הרמב"ם ידע מה זה סיכלות הוא היה חכם גדול אז הוא ידע את הגנאי שיש בסיכלות.

בהקדמה לסדר "זרעים" הוא מביא את הגמרא כתוב: "כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת", כל המלעיג על דברי חכמים, שם מראים לאדם באיזה סוג של בוץ הוא התבשל, כשהוא הלעיג הוא היה בבוץ של צואה רותחת, זה מה שהוא היה זה מה שמחכה לו, כשיגיע לעולם האמת שם ישימו אותו בצואה רותחת, {זה מסריח אפילו אם זה יבש כל שכן אם זה רותח ומבעבע, אתם מכירים את הסיפור שספרתי שאחרי הכול, אמרו לו נגמרה ההפסקה להכניס את הראש}

אז מה כתוב פה: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, משם מראים לאדם באיזה סוג של בוץ הוא התבשל, נו, מה אנחנו חושבים שזה שם ייסורי גיהינום נכון?:

לא רבותי!, הרמב"ם מוסיף שם שבע מילים: "ואין לך צואה רותחת גדולה מן הכסילות".ז"א: להיות בתוך צואה רותחת זה פנאן, זה נופש. אבל לחיות עם כסילות! זה יותר גרוע מצואה רותחת. צואה רותחת אלא ייסורי גיהינום שם, השכלות היא צואה רותחת כאן בעולם הזה!, אוי כזה מן גיהינום אין לך גדולה רותחת מזו. רותחת כזו גם שם בגיהינום אין, הכסילות : יושבים לך אנשים טיפשים מטופשים חסרי דעת, ראשים ואביונים, ומלעיגים על דברי חכמים, זה צואה רותחת צריך להתרחק מהם כמו שמתרחקים מריח מסריח, אסור להיות במחיצתם, זה ג'יפה.

ולא עוד: מיתה עדיין אינה מספיקה "חרב על הבדים" זה לא מספיק, ולא עוד: אלא שמיטפשים והולכים, ז"א שהם מגיעים לדרגה של צואה רותחת גדולה! של כסילות.

הרי זה הגיהינום הגרוע ביותר פוחדים מן הגיהינום שם? אז תראו מה זה גיהינום כאן:

עונש שכזה על מה על מה!?: בגלל שהוא יושב ללמוד תורה לבד, וכתוב בפרוש: עוסקים בתורה, אבל לבד בלי חברותא על אלה נאמר, על אלה נאמר: שעוסקים בתורה בד בבד, זה לבד, הוא לומד תורה לבד ורק לבד ולא רוצה ללמד לאחרים ולא לומד עם חברותא, עליו נאמר: שאין לו זכות קיום ודבר שני: שהוא נמצא במצב של למעלה מצואה רותחת של הגיהינום כאן בעולם הזה.