התייחסותו של הרב אורי יצחק לשריפה הגדולה בכרמל

- - - לא מוגה! - - - 

עכשיו תראו דבר מדהים,

אתם בוודאי זוכרים את השרפה הגדולה שהייתה בכרמל,

נכון?

ואתם יודעים שבשנה שעברה גם כן היו שרפות גדולות כאן במדינה.

זוכרים דווקא בחג חנוכה?

זה הקשר של הוציאוה ותשרף.

פעמים שהקיטרוג הוא כל כך גדול, איך אומרים?

גדשנו את הסאה,

שהקדוש ברוך הוא צריך ככה לקחת מאיתנו כפרה.

לא פשוט.

תראו מה כתוב בסוף פרשת תאזינו בשירה,

כתוב וכיפר אדמתו עמו.

כשהקדוש ברוך הוא רוצה לכפר לעם ישראל,

אז הוא לוקח מהאדמה,

דוגמה בקטע של גוש קטיף,

וכיפר אדמתו עמו.

קטרוג גדול

יש על עם ישראל, הקדוש ברוך הוא לוקח

חתיכה מהאדמה במקום לקחת אותנו, השם מרחם.

או שמכלה זעמו על עצים ואבנים. כשהיה בית מקדש, כתוב,

דרך אגב,

סיפרתי על גוש קטיף, זה הזכיר לי שלפני

שנה-שנתיים אחרי העניין של גוש קטיף, הזמינו אותי שם לאשקלון

לחזק את העקורים.

אז נתתי הרצאה

על אחרית הימים, והראיתי להם בנבואות, כל מיני דברים שכתוב וכולי וכולי.

בין השאר דיברתי גם על העניין עצמו, איפה זה רמוז, מה שהם חווים.

אז כשדיברתי על בעיטה אחישנה,

אז קם יהודי ואמר לי, כבוד הרב,

אני בטוח שאנחנו נמצאים בתקופה של אחישנה.

אמרתי לו, איך אתה יודע?

הוא אומר, כי את הבעיטה כבר קיבלנו.

אבל כמובן שבעיטה זה לא או עם ט', זה בתו מדובר.

בכל אופן,

אז אנחנו רואים

שכאשר היה בית מקדש,

אז הוא נקרא גם,

במדבר הוא היה נקרא משכן.

למה משכן מלשון משכון, חירבון,

שכאשר עם ישראל חס ושלום מגיעים לפס האדום,

במקום שחלילה הקדוש ברוך הוא יכלה זעמו עליהם,

אז מכלה זעמו על עצים ועל אבנים ומחריב את בית המקדש.

אז בעצם החורבן היה כדי להציל אותנו,

או כמו שהוא אומר בפרשת האזינו,

חיצי אכלה בם.

אז אומרים שם החז״ל, זה מדובר על העתיד לבוא.

אז חז״ל אומרים שיש פה נחמה פורתה.

שמה?

חיצי אכלה בם, חיצי קלים, אבל הם אינם קלים.

עם ישראל לא רוצה לכלות את עם ישראל.

הקדוש ברוך הוא לא רוצה לכלות את עם ישראל.

אפילו כשאנחנו עושים דברים קשים, דברים גרועים.

הקדוש ברוך הוא מאוד אוהב אותנו, אבל לפעמים אנחנו מגזימים.

אז רבותיי, מה היה אז,

כזכור לכם, שם בכרמל?

אז היה שם איזה כפר כזה, כפר אומנים, שקראו לו חן הוד.

הרב אמנון, שיהיה בריא,

אמר מה חן הוד הפך להיות אין עוד.

כל הכפר ההוא נשרף.

ולמה?

כי חצי שנה לפני כן הם עשו שם הפנינג גדול בפסח,

ועשו עגל מזהב,

ועשו תהלוכה,

ועם הצגה כזאת, כאילו משה רבנו עומד על הבמה שם,

ורואה את העגל מגיע, וזורק את הזה, והביאו שם כל מיני גויים בפסח עם פיתות,

ועשו שם כל מיני שי מרחם על המדשאות.

אז איך אתם רוצים שהקדוש ברוך הוא...

אלא מה?

שימו לב.

עגל הזהב שהיה במדבר,

כתוב בחזל,

שעד שיבוא המשיח

אין פורחנות שבאה על עם ישראל שאין בה מהחטא של חטא העגל.

למה הקדוש ברוך הוא השתבח שמו פרס את זה בתשלומים?

עד ביאת המשיח הוא פרס את זה בתשלומים.

אז עד שאנחנו כבר מגיעים כמעט לסוף,

עומדים לגמור את התשלומים,

אלה באו עכשיו עושים לנו עגל זהב מעדש.

תגידו, אתם נורמלים?

רק מה המזל שלנו?

מה סייעתא דשמיא שהייתה לנו?

שבעגל הזהב שהיה במדבר,

כולם היו מודעים לו.

כולם היו מודעים, כולם ראו.

אבל אנחנו לא ידענו שהם עושים שם עגל זהב. פה בקריית גת ידעתם מה קורה שם?

לא.

אנחנו בראש העין לא ידענו מה קורה שם.

אלה שהיו מחוברים לאינטרנט,

אז אם הם עקבו שם אחריהם, הם ידעו מה קורה שם, אבל אלה שלא,

לא ידעו.

ולמה אחי אנחנו לא היינו שותפים לפה שם.

אז זה לא אותו דבר.

אבל בכל אופן,

זה דבר חמור ביותר כי כל ישראל ערבים זה לזה.

לצערנו היום זה כבר הפך להיות כל ישראל ערבים זה בזה.

איי, איי, איי, איי.

אז מה?

אז הייתה שם את השרפה הידועה,

השם ירחם.

אבל מה שמפליא שראיתי, חוץ מכל הרמזים שאמרו וכל העניינים שקשורים לחנוכה וכולי,

היה שם עוד דבר שלא מציינים את זה,

שזה קשור למה שאמרתי.

רבותיי, אני ראיתי שכתבו שבאותה שרפה נשרפו

למעלה מחמש ומשהו מיליון עצים

ביערות שם.

למעלה מחמש מיליון ומשהו עצים נשרפו באותה שרפה.

ואז מייד עלה לי העניין.

באותו זמן

בארץ חיו שבעה מיליון תושבים.

מיליון ומשהו מתוכם ערבים.

ערבים.

יוצא,

שימו לב,

כתוב, כי האדם עץ השדה.

יש את קרן קיימת לישראל, אתם יודעים, כשנולד תינוק אז הם שותלים עץ על שמו.

מכירים את זה, נכון?

יוצא שכנגד כל יהודי יש עץ ששתלו עליו.

ומה אמרנו?

שהקדוש ברוך הוא מכלה זעמו על עצים ועל אבנים.

אז מה עשה הקדוש ברוך הוא?

במקום לקחת את כולנו,

הוא חילה חמש ומשהו מיליון עצים,

כל עץ כנגד כל אחד מאיתנו.

אתם מבינים איזה כפרה?

אתם מבינים כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו?

תודה רבה.