שיעור קצר בלשון הקודש

- - - לא מוגה! - - - 

דבר נוסף שרציתי להעיר,

הרבה פעמים אני שומע אנשים אומרים

אני לקחתי ממנו

כך וכך נגיד 200 שקלים.

צריך לדעת שבלשון הקודש אין מילה כזאת ממנו.

תסתכלו בכל התנ״ך, אין ממנו. יש ממנו,

בדגש

כן, הם שורוק

ממנו

אין ממנו, אין מילה כזאת.

המילה ממנו משמשת גם כשאני רוצה לדבר עלינו,

דהיינו מאיתנו, אז אומרים ממנו,

וגם כשאני רוצה לומר נתתי לבן שלי

נגיד 100 שקל

ולקחתי ממנו 50 שקל.

אבל אין דבר כזה ממנו,

אלא ממנו.

עוד מילה שחשוב לדעת,

שאני שומע את זה הרבה והרבה טוען בזה,

ההבדל בין המילה זו לזו.

יש כאלה שחושבים שזו אותה מילה,

אבל זה שתי מילים שונות לגמרי.

לדוגמה, איך צריך לומר נחום איש גם זו או נחום איש גם זו?

אז הרבה אנשים חושבים שצריך לומר נחום איש גם זו,

זה לא נכון, צריך להגיד גם זו.

למה?

המילה זו

זו בעצם מילת הנקבה של זה.

כשאני מורה באצבע על דבר מסוים אני אומר זה.

כשאני מורה באצבע על דבר שהוא נקבי אני אומר זו.

אבל בכל המקומות בתנ״ך שמופיעה המילה זו,

זה מתאר מילת שייכות

שעמזו יצרת.

תסתכלו בדוגמה שירת הים.

אנחנו רואים פעמיים זו.

זו,

זה לא הכוונה זו,

אלא ש,

שיצרת, שגאלת.

כך בכל המקומות בתנ״ך יש 14 מקומות לפחות שאני מכיר.

שהכול, שמה זה הכול מדובר במילת שייכות של ש.

בלאו הכי כשנחום איש גם זו אמר גם זו לטובה,

הוא לא אמר גם ש,

שלטובה.

הוא אמר גם זו, גם הדבר הזה,

בלשון נקבה, גם זו לטובה.

אז צריך להגיד נחום איש גם זו ולא גם זו.

והרבה אני שומע אנשים אומרים

בכל מיני מילים, במקום להגיד זו, מחליפים ואומרים זו, זו.

בפרשה שלנו

יש מילה,

בפרשת מקץ שקראנו,

יש מילה שאנחנו משתמשים בה הרבה,

ולא הרבה יודעים את המשמעות שלה. משתמשים אבל לא יודעים מה המשמעות.

אנחנו הרבה פעמים נוהגים לומר,

חס וחלילה,

חס ושלום,

חס וחלילה.

שאלתם את עצמכם פעם, מה זה המילה חלילה, מה זה המילה חס

ומה ההבדל ביניהם?

מה הקשר חס, חלילה, מה הולך פה?

אם כן,

אם נסתכל ברשי,

רשי הקדוש

מסביר לנו את המילה חלילה,

היות שאתם יודעים

שלמילה חלילה

יש הרבה שורשים שאפשר

לקשור את זה למילה הזו.

אפשר להגיד מלשון מחילה,

אפשר להגיד מלשון חלל,

אפשר להגיד מלשון חלה,

אפשר להגיד מלשון מחול,

חוזר חלילה,

כן?

בצורה סיבובית וכולי.

אפשר להגיד הרבה דברים. יש הרבה שורשים שאפשר להגיד על המילה חלילה.

בואו נראה מה אומר רשי על המילה חלילה.

הוא אומר בכלל מכיוון אחר לגמרי.

רשי מסביר

חלילה

חולין הוא לנו.

לשון גנאי.

זאת אומרת

אנחנו קדושים

והקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד קדוש.

ציווה אותנו להיות קדושים כמותו.

לא שייך אצלנו מציאות של גנבה בכלל.

לחשוד אותנו בגניבה חולינו לנו.

אז זה מלשון חלילה.

דרך אגב אנחנו נמצא את המילה חלילה גם אצל אברהם אבינו בסדום ועמורה.

שם גם פעמיים מופיעה המילה חלילה

שאברהם אומר לקדוש ברוך הוא חלילה לך לעשות כך וכולי.

ושם גם רשי הקדוש מפרש

חולין

רשון חולין.

מעניין

מה התרגום

של המילה חלילה?

חסט.

אז מה?

אם זה התרגום, אז למה אנחנו אומרים חס וחלילה?

הרי זו אותה מילה, זה רק התרגום שלה.

אלא חס, אומנם בארמית זה תרגום של חלילה,

אבל בעברית

יש

גם מילה שקוראים לה חס

וגם לה יש כמה הבנות.

אפשר להגיד חס

מלשון רחמים

וחס,

מלשון חסה, מלשון מחסה.

נכון?

וזה באמת מה שרשי כותב, תראו מה רשי כותב כאן.

הוא אומר חלילה לעבדיך חולין הוא לנו לשון גנאי, כמו שאמרנו מקודם.

הוא כותב, ותרגום

חס לעבדיך.

דהיינו, מה מסביר רשי?

חס מאת הקדוש ברוך הוא יהיה עלינו מעשות זאת.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מרחם ושומר עלינו שאנחנו לא נעשה דברים כאלה.

יש עלינו שמירה, כי כתוב הבא להיטהר, מסייעין לו. אדם שבדרך שבה אדם רוצה ללך,

במוליכין אותו, אם הוא רוצה להיות קדוש וטהור, אז מי שמיים שומרים עליו?

שלא ייכשל באותו דבר.

אז חס פה זה מלשון מחסה,

שהקדוש ברוך הוא נותן לנו מחסה,

ואנחנו בעזרת השם לא ניכשל בזה.

חס וחלילה.