"כבוד הרב אמנון יצחק, אתה הפקיד של ה'!"

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני מגיע מרחוק.

למעשה אני לא באתי אלא נשלחתי אליך.

אני לפני שש שנים נפטרתי מהעולם הזה.

ואחרי שלושה חודשים חזרתי לחיים.

כי אשתי,

עליה השלום,

לקחה אותי לעשות בדיקה

שעושים בגילאי 50 בדיקות של פרוסטטה בשביל

לגלות אם יש משהו במחנות המוקדמות.

הרופא שעשה לי את הבדיקה הוא קצת התרשל ולכן הוא גרם לי לזיהום וקיבלתי משהו שרץ לי כל הזמן בדם

שזה נקרא חיידק טורף.

אושפזתי שלושה חודשים בערך,

חודש וחצי בטיפול נמרץ וחודש וחצי במחלקה.

בטיפול נמרץ היה בערב של היישוב

והיה קורא תהילים כל הזמן.

ויום אחד אמרו לרב

שלא לבוא מחר

כי הוא כבר לא יהיה פה.

אני

הרב

לא ידע מה לעשות, לקח את

הגבאי של הבית-כנסת ואומר לו

בבר בוא הולכים לכרות קבר למרצל.

אני הלכתי לישון וגם לא הבנתי למה הכניסו פתאום כל הילדים, היו מסביבי והכול, ואני הייתי מלא מסכות וצינורות וכל מיני.

בלילה

פתאום

הסתנוורתי ממין אור כזה

וזה הפריע לי לישון.

למרות זאת

הצלחתי להירדם

ובבוקר

התעוררתי.

התעוררתי והגיע רופא שאמר שאני לא אהיה,

הסתכל עלי

ולא הבין מה קורה.

התאכזב.

הרי המערכה, כל המכשירים

הראו שזהו.

זה נגמר.

ולכן

הוא אמר להם.

אחרי שנה וחצי, אחרי שנתיים וחצי,

עם אשתי זיכרונה לברכה,

היא הייתה מזכירה רפואית במחלקה של גינקולוגיה של נשים והיא הצילה הרבה אנשים מהמחלה הקשה הזאת,

הסרטן שהרבה נשים מקבלות בשחלות ובחצוצרות וכל מיני דקות, אבל את עצמה לא הצליחה להציל כי היא אז קיבלה את הגידול במוח.

אז זו הייתה המכה השנייה שאני חטפתי

ולא ידעתי מה קורה.

ופתאום אני

הולך ועושה בדיקות ומתברר

שאחד התאים

בתוך החצוצרה נגוע בגידול.

שוב פעם אני חוטף סתירה

ואני עוד לא מבין למה, מה עשיתי.

ואז מתגלה לפני,

צלצלתי לאחותי בקנדה,

שהיא אחראית שם בבית-חולים היהודי,

והלכה להתייעץ עם אחד הפרופסורים הגדולים שמתעסק עם הניתוח הזה שצריכים לעשות,

בשביל להסיר את הגידול.

והוא אמר לה, תראי, אח שלך גר בישראל,

והוא רוצה לבוא לעשות פה.

אנחנו כאן רק מתנסים בניתוח הזה.

בישראל יושב

פרופסור

הכי טוב לו בארץ,

בעולם,

בכל העולם,

הוא היחידי שעושה את הניתוח הזה.

והוא בישראל.

קחי את הטלפון,

תגידי לאח שלך שיתקשר ויגיד לו שהוא בא ממני.

התקשרתי

לטלפון הזה,

ומי עונה לי?

הפרופסור שסיכמתי שהוא ינתח אותי.

עברתי את הניתוח בהצלחה,

וברוך השם יצאתי מזה.

במשך הזמן

נשאר עוד, הרי מבטיחים עד 80% הצלחה.

אז נשאר עוד טיפה שצריך לטפל בזה.

לפני שבוע או שבועיים אני מרים את הראש לקדוש ברוך הוא ואני אומר לו, אוקיי,

מה אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

תגיד לי, מה אתה רוצה ממני בתמורה?

ואז

אני בדרך כלל בעבודה, יש לי

זמן שאני

רואה מערכונים של הגשש.

פתאום כל פעם שאני לוחץ לראות את המערכון, קופץ אמנון ניצח.

קופץ אמנון ניצח.

נשאתי עוד פעם.

אני מחליף תחנה,

קופץ לי הרצאה שלך אחרת.

וככה משחק איתי כבר שבועיים.

עד שהבנתי ואמרתי, רגע,

בוא נתחיל לשחזר קצת.

אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא שישלח אותך למישהו

שיאיר את הדרך שלך,

שיסביר לך מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך בתמורה

למה שאתה רוצה ממנו, את הרפואה השלמה.

ואז הבנתי שהוא שולח אותי לאחד הפקידים שלו,

שהוא אומר, לך לפקיד שלי,

והוא תבקש מה אתה רוצה,

והוא יגיד לך מה אני רוצה ממך על מנת

שאני

אקח ממך ואזרוק למישהו אחר.

אז לכן,

איך אומרים?

ואחר כך גם

הכרתי גם

אישה וחשבתי שיהיה זיווג, וקצת מתערער בזמן האחרון, ואני מקווה שזה יסתדר.

אבל הנה, אני למעשה, הנה, אני אומר, אני פה בפניך,

אתה הפקיד של הקדוש ברוך הוא.

כשאתה תייר לי את דרכי ותגיד לי

מה אני צריך לעשות

ולהביא לי את הברכה המאוחלת שאני זקוק לה.

היות ואתה בחור רציני,

והיות ואתה רוצה באמת,

והיות ואני החלטת שאני הפקיד,

אני מבקש להזמין אותך אליי מחר

בשביל שאני אשב איתך,

אני אלמד אותך

מה מעשיך עד היום,

ולפי זה אני אתן לך רצפט

איך אתה יוצא מהמחלה?

לא יכול להגיע.

הוא ייתן לך את כל הפרטים.

מחר אתה תבוא להתפלל איתנו בארבע אחר הצהריים מנחה בערבית,

ואחרי זה נרד למשרד,

ואני אשב איתך ונלמד אחד את השני.

תודה רבה.

תהיה בריא.