הידיעה שיש אלוקים - מחייבת את האדם!

- - - לא מוגה! - - - 

אמר לו שכן הוא מדקדק בזה ואכפת לו מכל פרט ופרט.

אבל כוחות הגוף והנפש מתמרדים נגד הידיעה השכלית

שיש אלוקים,

כי הכוחות רוצים דווקא למלות את תאוותם בלי הגבלה.

אל תגביל אותי,

אל תגביל אותי.

יש הרבה דברים שאנשים עושים,

יש דברים מטמיעים, זה הם לא עושים.

למה אתה לא עושה? אם את זה אתה עושה, למה את זה אתה לא עושה?

לא, זה כבר מוגזם.

מי הגזים?

מי שציווה את זה, ציווה את זה.

התורה לא שלי ולא של אף רב ולא של אף יהודי,

התורה היא של הקדוש ברוך הוא.

תחשוב שאין אף אחד

וקיבלת את התורה.

היא מדברת אליך בדיוק כמוני.

אין חריגים.

אז למה אתה עושה זה וזה לא?

כי בן אדם רוצה למלות את תאוותיו.

מה לכם יותר מדור המדבר שיצאו ממצרים,

אחרי שראו עשר מכות וניצלו ונקרע להם הים,

וראו ניסים ומופתים שנעשו להם ודווקא להם,

ובסוף עשו עגל?

למה הם עשו עגל?

כי הם לא ראו שמו שירד. נו, אז מה?

אז הזדמנות לעשות עגל?

למה?

אמרו חכמים,

הם רצו להתיר לעצמם עריות.

אבל מה עריות זה עשו?

ייהרג ולא יעבור.

אבל אם הם יעשו עגל,

אז אני כופר.

אם אני כופר, אני יכול לעשות מה שאני רוצה?

אני כופר.

מה אתה אומר לי ברכת המזון או זה? אני עובר על הכל. מה אתה מבלבל את המוח?

זאת אומרת,

יכול בן אדם להתפרץ אצלו המרידה

ולמרוד בכל.

אתם רואים שלפעמים אנשים יורדים, אתה רואה אחד דתי,

תקופה מסוימת היה דתי,

פתאום אתה רואה אותו השתנה, נהיה.

מה זה?

מה קרה לך?

עזב אותך, בחייאת, עזב אותך.

איך בן אדם ככה התהפך לגמרי? מה קרה?

תמיד, תמיד,

הכוחות הפנימיים רוצים לפרוץ, רוצים למרוד.

הידיעה היא לא מספיקה.

אם אין לך הכרה בתוך הלב,

שזה אין, אין מה לעשות, אין. יש בורא וצריכים לשמוע, זהו.

אם אין לך את זה בפנים,

אתה בכל רגע יכול להיות כמו נמרוד

וכמו סדום ועמורה,

בדיוק אותו דבר,

עד שאתה לא תגיע להכרה. לכן נאמר,

מידעת היום לא מספיק,

בהשבות אל לבביך,

כי אדוני הוא האלוהים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת.

אין עוד.

אם לא תגיע להכרה כזאת,

אין לך הבטחה שאתה תחזיק מעמד עד הסוף. אין הבטחה.

מה עושים בשביל להחזיר

לעצמנו את החופש?

ללכת בשרירות לב, מה יעשו כדי להחזיר לעצמם

ללכת בחופש, בשרירות לב?

מה הם יעשו אלה שלא רוצים ללכת דרך השם?

הם מתכוונים למרוד באלוקים עצמו.

עצם ידיעת הריבון

גורמת להם להתמרד נגדו.

כמו הטיפשים שואלים.

איפה היה הקדוש ברוך הוא בשואה?

לא הבנתי, יש או אין?

לפי השאלה, יש.

אתה רק שואל איפה הוא היה.

אז מה אתה מתכוון בשאלה? למרוד בו.

אה?

אם אין,

אז מה אתה שואל עליו? על מי אתה שואל?

גרמנים הרגו יהודים. מה אתה שואל?

אה, אבל אתה יודע שיש.

רק אתה רוצה למרוד בו.

לכן אתה שואל איפה הוא היה. הוא היה באותו מקום,

הוא עשה את החשבון של הדורות, הוא יודע בדיוק,

כמו שהוא ידע מה לעשות במבול,

הוא ידע מה לעשות בשואה,

הוא יודע לעשות במלחמות,

הוא יודע לעשות בשלום,

הוא יודע לעשות בגלויות,

הוא יודע לעשות הכול, הוא יודע.

ומי שעושה באמת זה אנחנו ולא הוא.

אנחנו הגורמים לעצמנו, לא הוא.

הוא ברא את הדם הראשון ישר בגן עדן.

יש יותר טוב מזה?

לא שם אותו במדבר ואמר, אם תהיה ילד טוב אני אכניס אותך לגן עדן.

ישר ברא אותו בגרי עדן ואמר לו רק דבר אחד

אל תאכל מהעץ הזה

תאכל מכל העצים מיליארדים עצים תאכל תשתה הכל זה לא

ולא עמד בזה לא עמד בזה באחד

אז הוא גירש אותו

אתה לא ראוי לגרי עדן