שלושת הכיסויים של הנשמה

שלושה כיסויים לנשמה

הכלי יקר (יג, מז) מציב עומק נפלא במהות הצרעת. בתורה הקדושה מבואר שהצרעת יכולה להופיע בשלושה (3) מקומות בלבד: בבית, בבגד ובגוף האדם. ויש להבין, מפני מה הצרעת באה דווקא בשלושת הדברים הללו? ומדוע לעולם לא תימצא הצרעת בשאר הרהיטים בבית, ולא בכלי התחבורה או בשאר בעלי החיים שברשותו, וכמו כן לא נמצא אותה בשדות ובכרמים ובשאר הנכסים של האדם?

אלא עומק נפלא משתקף מכאן - כי נתבונן ונראה שלאדם יש שלושה כיסויים לנשמתו: הראשון – גופו, המכסה על נשמתו. והשני – הבגדים, המכסים את הגוף שמכסה את הנשמה. והשלישי – הבית, המכסה את הבגדים שמכסים את הגוף, שמכסה את הנשמה.

ועל כן כשאדם (ח"ו) מדבר לשון הרע – מתחילים לפגוע בשלוש ההגנות שלו, תחילה נגע הצרעת פוגע בכיסוי החיצון ביותר, דהיינו הבית – שהוא ההגנה החיצונית והרחוקה ביותר. ואם לא השכיל האדם לחזור בתשובה – ממשיכה הצרעת להתקרב פנימה ופוגעת בכיסוי השני, הם בגדיו הקרובים אליו.

ואם חס ושלום המשיך במרדו, ולא תיקן את מעשיו - הצרעת מגיעה אל הכיסוי הראשון, אל גופו! וכך הצרעת מערערת את שלוש ההגנות של הגוף - פותחת בבית החיצוני, וממשיכה בבגד האמצעי, ולבסוף חודרת פנימה ושוכנת בגוף עצמו. וזהו הטעם שרק בשלושת המקומות הללו שייכת הצרעת ולא בשום פרט אחר.

הכהן מיוחד בגוף, בבגד ובבית 

מעתה מוסיף החתם סופר זצ"ל (תורת משה) שמהטעם הזה, דווקא הכהן הוא זה שנבחר להיות המטהר והמרפא. כי הכהן גם הוא מיוחד בשלושת הדברים הללו:

בית - אין לכהן חלק ונחלה בארץ ישראל, אלא הוא עובד תדיר בבית ה' אלוקינו. ואם כן רואים בעליל שיש לכהן כיסוי מיוחד במינו שאין כמוהו - בית המקדש.

בגד - כיסוי נפלא נוסף שיש לכהן, המייחד אותו משאר העם, והם ארבעת (4) בגדי הכהן המקודשים והמיוחדים, וקל וחומר הכהן הגדול שזכה לשמונה (8) בגדים קדושים וטהורים, המכפרים על עם ישראל.

גוף - ומלבד אלו, גם גופו של הכהן מתייחד במעלה עליונה, כי רק מי שזכה להיות בן אחר בן עד אהרון הכהן ע"ה, רק הוא זוכה להיות כהן שגופו נתקדש לשם ה'!

ולכן מי שפגם בכיסויים שלו, שהם בית, בגד וגוף - ילך אל הכהן, שזכה להיות נעלה ומיוחד בדיוק בשלושת הכיסויים הללו - שהם בית המקדש, בגדי הכהן וגופו של כהן!

ומי שדיבר לשון הרע, וסכסך והפריד בין איש לאשתו - ילך אל הכהן המשׂים שלום בעולם, ומברך תדיר את עם ישראל "באהבה!" 

לצפיה בסרטון: ממתק לפרשת תזריע

מנשקים את המזוזה, הציצית והתפילין

הספר מגלה עמוקות תזריע מחדד ומוסיף נופך נכבד שיש לחקור: למה נוהגים לנשק דווקא את המזוזה, הציצית והתפילין? למה לא מנשקים גם את שאר המצוות? והטעם, כי שלוש המצוות הללו מקבילות אחת לאחת לשלושת הכיסויים הללו:

בבית - יש מצות מזוזה.

בבגד - יש מצות ציצית.

ובגוף - יש מצות תפילין.

וכך אמרו חז"ל במסכת מנחות דף מג עמוד ב: "חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצוות – תפילין, ציצית ומזוזה, ועליהם קילס דוד המלך: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהילים קיט, קסד).

ואותם ה"שֶׁבַע" שדיבר עליהם דוד המלך, הם שני (2) בתי התפילין - של ראש ושל יד, ארבע (4) כנפות הציצית, ומזוזה אחת (1).

ואמר רבי אליעזר בן יעקב: כל מי שמוקף בתפילין, ציצית ומזוזה - מובטח לו שלא יחטא, שנאמר: "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד, יב) – כי הנשמה שלו מוקפת בשלוש הגנות מעולות!!!

ורמז לדבר כתב הבן איש חי בן יהוידע, שה' הקיף אותנו "בְמצְוֹת": ראשי תיבות - מזוזה, יצית ותפילין.

ומאחר ששלוש המצוות הללו הן ההגנה האמיתית לנשמה, המוקפת בשלוש קדושות - התפילין גוף, הציצית בגד והמזוזה בית - לכן רק את שלושתן נוהגים לנשק תדיר...

וייתכן להוסיף שכולנו מנשקים תדיר גם את ספר התורה. וכנגד מה? כנראה ספר התורה הוא בחינת הנשמה ממש!

צרעת

בעל הטורים כתב שהמילה 'צרעת' מורכבת משתי (2) מילים: צרעת - צרה רעת! ויש מסכת שלמה בש"ס על נושא הצרעת - מסכת נגעים. ובספר סמיכת חכמים הקשה, למה "נגעים" - בלשון רבים? וביאר יסוד אדיר: יש חמישים (50) שערי טומאה, וצריך לדעת ולהפנים שמי שמדבר לשון הרע בתדירות, ובעקבות כך נענש בצרעת, סימן שהוא בשער נ' של הטומאה!!! ולכן קרויה "נגעים" - נגעים חמישים!

ולכן המצורע חמור מכל הטומאות שבעולם: טמא מת - משולח ממחנה אחד ממחנה שכינה, וזב - משולח משני מחנות מחנה שכינה ולוייה, ואילו מצורע - משולח משלושה מחנות "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג, מו).

עד כדי כך מגיעים הדברים, שבמסכת נגעים יג, ז מבואר שאם מצורע נכנס לבית - כל הכלים בבית נטמאו. המצורע מטמא באוהל אפילו שהוא אדם חי, כאילו הוא מת! וגם בית שלקה בצרעת - אם אדם טהור ייכנס לבית הזה, הרי הוא נטמא בטומאת אוהל. נורא נוראות, המצורע ממש נחשב מת.

מחלת עור קשה! 

מהי צרעת? - בתורה הקדושה הצרעת נקראת בשם 'שחין' , שנאמר ויקרא יג, יח: "וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בוֹ בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא".

ומעניין שגם בעשר המכות, מצינו שהמצרים לקו במכת שחין. ומהו 'שחין'?

בספר החיים והשלום חידש שאותיות המילה שחין : נחש י - לרמז על עשר (י) הקללות שהנחש קולל כשדיבר לשון הרע על הקב"ה בבריאת העולם. וממילא הצרעת מגלמת בתוכה את הקללה הנוראה מכול - קללת הנחש...

והוסיפו רבותינו במדרש רבה בראשית מא, ב שגם פרעה הרשע, שחי בזמן אברהם אבינו ע"ה, כשחטא ולקח את שרה אימנו ע"ה, גם הוא לקה על כך בצרעת, שנאמר בראשית יב, יז: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים".

ומה הם אותם "נְגָעִים גְּדֹלִים"? פירש רש"י שם על פי חז"ל, שנגעים אלו הם נגע הצרעת המכונה "בעלי ראתן", וזהו השחין הקשה ביותר שיש.

אם כן, נגע הצרעת הוא מחלה קשה. ובמסכת כתובות עז: מבואר שצרעת היא מכת שחין, ובה לקו המצרים, ולפעמים מופיעות בעור כוויות חמורות וכל העור נאכל. וישנם עשרים וארבעה (24) סוגים שונים של המחלה הקשה הזאת - עד כדי כך שהיא מסוגלת לגרום לאיברי הגוף להירקב, להתנתק מהגוף וליפול, ה' יצילנו.

והספר תפארת ישראל נגעים ט', א' מבאר שהמילה 'שחין' היא מלשון חום, כמו שאומרים על שנה שבה החורף התחמם ונעשה כמו קיץ שהיא "שנה שחונה". כי השחין הוא כמו מכה של אש, שנאמר יג, כד: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ"!

והספר ערוך השולחן אבן העזר, קמד א כתב שאדם שיש לו שחין מחלת הצרעת, גופו מסריח ומאוס מרוב פצעים, ונפש כולם סולדת ממנו.

ומכיוון שהיא מחלה מדבקת, כתב ה'משך חכמה' יג, ב: שזה טעם נוסף שכל עניין הנגעים נמסרו דווקא לכהן. והוא סוד כמוס מסתרי התורה, שמכיוון שהצרעת היא מחלה קשה ומידבקת ומזה הטעם ציוותה התורה: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג, מו) "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא" (ויקרא יג, מה) – לכן הותר אך ורק לכהן לטפל בו, כי רק הכהן זוכה להשגחה פרטית מאת השי"ת, והוא נבדל משאר עם ישראל, ולכן רק הוא יינצל מנגע הצרעת ולא יידבק מהמצורע.

הצרעת מגיעה כעונש רוחני

לעומת זאת הרמב"ם זיע"א פירוש המשניות, נגעים יב, ה הדגיש שהצרעת מגיעה לאדם כעונש רוחני ולא באופן טבעי. והביא לכך ראיה גדולה, שהלוא מפורש בתורה שעונש הצרעת פוגע תחילה בביתו של האדם, ולאחר מכן בבגדיו, ואם לא שב בתשובה, אזי לבסוף גופו ילקה. כי לעולם אין ה' יתברך פוגע בנפשות תחילה, אלא מאריך אפו ושופך חמתו בתחילה על עצים ואבנים, כמבואר במדרש רבה רות ב', ו'.

ואם הצרעת היא מחלה טבעית בעור - איך ייתכן שבבית או בבגד נפל חולי?! ממתי הדומם נעשה חולה?!

אלא מוכח שנגע זה הוא נס ופלא מאת השי"ת – ואיננו מחלה בעור שהאדם נדבק בדרך הטבע במקרה, אלא עונש רוחני אדיר - ששייך גם בדומם!

ולכן יאירו דברי השפתי כהן יג, ב, שביאר שזה הטעם שבגינו באים להיטהר אצל הכהן ולא אצל הרופא "אֶל אַהֲרֹן" - בגימטריה "רופא"! (אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים" ויקרא יג, ב) כי כשהמחלה טבעית - צריך ללכת לרופא. אבל כשהמחלה רוחנית - צריך ללכת לכהן, שהוא הרופא הרוחני!

וכשיפסיק לדבר לשון הרע - שהוא חטא רוחני, וילך אל הכהן, שליח ה' - "הרופא הרוחני" – זהו הפתרון היחידי "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו, י).

האדם נקרא מְדבר

ידוע שיש ארבעה (4) חלקים בבריאה - דומם, צומח, חי, מדבר. האדם נקרא "מדבר". נכון שיש לנו ידיים, רגליים, לב כבד, מֹח - אבל העיקר נעוץ בדיבור. ולכן בבריאת האדם נאמר בראשית ב, ז: "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה". והתרגום אונקלוס תרגם את סוף הפסוק: "בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלְּלָא".

הגוף הוא מעטפת חיצונית בלבד, כפי שהבגדים והבית הם מעטפת והגנה נוספת, אבל מי זה "הָאָדָם"? אלה הנשמה והרוח שבתוכנו, בבחינת אותה הרוח שיוצאת כשאנחנו מדברים...

ולכן שלמה המלך קבע משלי יח, כא: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" כי הדיבור כל כך עוצמתי, עד שאמר רבא ערכין טו: "מָוֶת" -לשון הרע "וְחַיִּים" - דברי תורה בְּיַד הלשון! והוסיפו בגמרא: מה תקנתו של בעל לשון הרע? - יעסוק בתורה, שנאמר משלי טו, ד "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים".

ולכן בתהליך הארוך של רפואת המצורע, צריך להביא שתי (2) ציפורים: ציפור אחת שוחטים ומזים מדמה עליו, והציפור השנייה משולחת לשדה. ובשביל מה מביאים דווקא ציפורים? - כי הן מצייצות, ללמדנו; שהכול מתחיל בפה. ולכן שוחטים ציפור אחת - לרמז על שחיטת לשון הרע! שמעתה ואילך יתחיל לשתוק. ואילו הציפור השנייה נשארת בחיים - לרמז על החלק השני שמדברים בפה, דברי תורה, שאת זה ממשיכים. 

ובמסכת נגעים (יד, ה) מבואר שהציפורים צריכות להיות שוות במראה, בגודל ובדמים. והתוספות יום טוב ביאר שזה ממש כמו שני השעירים ביום הכיפורים.

ולכן אומר הריקנאטי (מצורע) שהוא סוד גדול, ולכן ציפור אחת נשחטת ומזים מדמה - כמו השעיר לה'. והשנייה משולחת לשדה, ולא למקום יישוב - כמו השעיר לעזאזל. אלא שהשעיר לעזאזל הולך לס"מ עצמו, ואילו הציפור הולכת למשחיתים שבשדה, שלוחי הס"מ.

וממילא, צריך להתחזק הרבה ובפרט בדור שלנו בעניין לשון הרע, ובפרט בגלל הפלאפון שגורם לדיבורים רבים ומיותרים. וקל וחומר במכשירים האסורים, כששולחים הודעות ומסרונים מלאים בלשון הרע, לאלפים ורבבות. ואם נעצור רגע ונחשוב שבעצם כל מילה היא כמה וכמה עבירות כעשרים (20) עשה ולא תעשה, ונכפיל במספר המילים ששלחנו היום... כמה רכילות קראנו... כמה מילים של השפלת הזולת שמענו בתקשורת (תשקורת...!!)... וכי יכול להיות שעברנו היום על מיליון (1,000,000) עבירות?! בהחלט כן.

ונכון שאין היום צרעת, אבל זה רק בגלל שכולנו טמאים, ואין טהרה כשאין בית המקדש (שיבנה במהרה בימינו אמן), כמבואר בתפארת ישראל הקדמה לנגעים. אולם העונש עדיין חמור מאוד גם היום, כמבואר בחפץ חיים זצ"ל שמירת הלשון, שער הזכירה סוף פרק ו', שבמקום צרעת שחשוב כמת, העונש התחלף לעוני שחשוב כמת.

כולנו יודעים כמה אדם מתאמץ ויגע עבור ממונו, אך הרווח הגדול ביותר מצוי דווקא בשתיקה.

קרדיט: באדיבות הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! מחבר הספרים הנפלאים 'תורת חסד' על התורה והמועדים.

 ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' ארגון להפצת יהדות ע.ר. 5 כרכים!!! מחיר: 126 ש"ח בלבד! במקום 263 ש"ח.

לצפיה בשיעור מהרב שליט"א: כולו טמא, בשכונת בית וגן, ירושלים 06.05.2025.