יום השנה רבי אליהו הגאון מוילנא זצ"ל י"ט תשרי

להלן דברי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל:

"הלילה גם (דהיינו גם של חכם יוסף עדס זצ"ל...) היארצאייט של הגאון מווילנא, רבי אליהו מווילנא, זה הלילה שהוא נפטר. הרב חי ופעל בליטא בווילנא היה מגדולי הדור, היה ענק בתורה. אחינו בני ישראל האשכנזים הליטאים צמודים בהלכה לכל מה שאמר הגרא, ככל אשר יאמר, כך הם נוהגים ועושים עד היום הזה.

אנחנו רואים את הגדלות שלו כשאתה קורא את ההגהות שלו על הש״ס (ששה סדרי משנה...) או "שנות אליהו" ההגהות שלו על המשניות, או "ביאורי הגר"א" על השולחן ערוך, יש לך בכל מקום ומקום, הוא מביא את המקור, מניין למרן שההלכה כן? לפעמים הוא מביא מקור בלבד, לפעמים הוא גם מוסיף מדיליה (משלו) מוסיף או לפעמים חולק וכן הלאה. שם אנחנו רואים את חלק מגדלותו של החכם שהיה בקיא בכל התורה כולה בעל פה.

האשכנזים הליטאים, הם מחשיבים אותו כאחד הראשונים! גם אם הוא יחלוק על אחד מהראשונים, על ספר "העיתים" או על ספר "המנהיג" הם הולכים כמו הגר"א, הם לא נבהלים, הם לא פוחדים כלל ועיקר.

אנחנו מסתכלים אחרת, הגישה שלנו בהלכה היא אחרת, אבל אין ויכוח לית מאן דפליג שהרב היה גדול, עצום ורב בלימוד התורה.

אצל האשכנזים, מחוץ לארץ עד היום, מניחים תפילין בחול המועד!! כשהתקרב ברגע האחרון שלו, הרב הסיר את התפילין ואמר לסובבים אותו: "קשה להיפרד מעולם העשייה!" הוא ידע שהוא מוריד את התפילין, זו הפעם האחרונה בחיים שהוא קיים את המצווה, הוא ראה כבר שהגיע הרגע שלו, הוא ידע להעריך את המצוות כמו שמשה רבנו!! לא רצה "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ" (תהלים קיח, יז) כדי להמשיך לעשות עוד מצוות. מבחינה הזאת, כך היה הגאון מווילנא, היה גדול, עצום ורב.

כשהוא ראה שאותם האשכנזים החסידים מזלזלים בזמן התפילה, באים בשעה אחת (13:00), מתפללים תפילת שחרית ומברכים ברכות לבטלה! מה זה?! לבוא להתחיל "יוצר אור ובורא חושך"!? "ברוך שאמר"!? מה זה?! אין דבר כזה שאדם יעשה מה שהוא רוצה. יש זמנים, המשנה אמרה לנו, עד מתי אפשר לומר קריאת שמע, עד מתי ברכות קריאת שמע, עד מתי תפילה.

הוא הוכיח אותם, כשראה שזה לא אחד שהוא לא שומע לו ויש כאן בעיה פרטית של איזה אדם, אלא זה כת מסוימת, קידש עליהם מלחמה!! מרן כתב ביורה דעה, סימן של"ד "אדם שמברך ברכות לבטלה במזיד, צריך לנדות אותו!" ולכן הוא עשה נידוי וחרם על כת החסידים. זאת אומרת בדור ההוא היו נזהרים לא להתחתן עם החסידים, הם היו פשוט מנודים! מוחרמים!!.

חלק מהחסידים למדו לקח ושינו כיוון. תראה את חסידי גור, האדמו״ר שלהם מתפלל מוקדם, תלך לשם, שש וחצי (06:30), שבע (07:00) הם מתפללים הכל בזמן. רובה דרובה מתפללים בזמן. אבל עד היום יש אנשים משונים שם שמתפללים מאוחר. תלך לשטיבלך בזיכרון משה, תלך באחד (13:00) ותראה אותם מתחילים, הודו לאט-לאט, לא ממהרים. יש להם זמן, אולי יגיעו, "אז ישיר משה ובני ישראל..." יתחילו לנגן. זה חג, לא? לא מגיע להם לנגן.

האסון הוא, פעם זה היו החסידים. היום יש לכולנו נציגות "מכובדת" במניינים האלה. תלך לשם, תראה, אשכנזים, יש גם ליטאים, יש גם ספרדים, גם תימנים, כל השבאבניקים מסתובבים בלילה, באים מתפללים בשעה אחת בצהריים, באים להתפלל שחרית, אוי לנו שהגענו לדברים האלה! אבל הגאון מווילנא ניסה לעצור את הדבר בראשיתו וקידש מלחמה עד כדי כך יצא מגדרו בדבר הזה.

זה מוסר השכל לכולנו, שכל אחד ואחד ישתדל לשמור על לוח הזמנים. אתה עסוק, יש לך עניינים לעשות, אבל זמני התפילה הם קודש!!! אסור לאדם לחרוג מהמסגרת; מנחה, ערבית, שחרית, כל הזמנים האלה, מה שאמרו חכמים, בדיוק, לא פחות ולא יותר, ואדם לא יכול לעשות צחוק מהעבודה. תגיד לו "העיקר הלב "רחמנא ליבא בעי" העיקר שהם באים להתפלל..." כך הוא עונה לך, הגבאי. יש לגבאי אינטרס. הם באים להתפלל, אותם השבאבניקים, עושים פתיחת ההיכל, מוכרים עליית שלישי (3), הוא מרוויח כסף. ולכן, לפעמים הגבאי הזה, אם הוא חסר יראת שמים, הוא פותח להם את בית הכנסת...!

אבל מורנו חכם יהודה (הרב יהודה צדקה זצ"ל...) היה אומר: "אם היו נותנים לי את המפתחות של בתי הכנסת, הייתי הולך בתשע (09:00), סוגר את כל בתי הכנסת! שאותם אנשים לא יבואו!! לסלק אותם!!!" כך הוא היה אומר.

לצערנו, יש גבאים טיפשים שלא למדו לקח מההיסטוריה, ממה שקרה, אלא אדם צריך לדעת שיש זמן, והוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. לוח הזמנים של התפילות וכיוצא בזה, זה לא דבר שנתון בידי האדם לעשות בו מה שהוא רוצה."

לצפיה בדברי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל לחץ כאן או בוידאו המצורף

- - - 

מתוך סדרת שיעורים בהלכה מאת הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל כל הזכויות שמורות לבנו הרב עובדיה יוסף שליט"א, ניתן להשיג את כל השיעורים בארדיסק 1 כמות של 100GB בטל' 0548410780

ב"ה את השיעורים ניתן לשמוע גם בשופרקול 8724* בשלוחה 5 ואז 5 "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" (ישעיה נה, ג).