פתח תקוה - עלית שבתחתית

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

קבנוי דוי ודוי יהומים על ימי מלך קוי שיף שנייה סקדמוי דוי ודוי

איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך, איומים על ימי מלך,

שונה את הסכימה, אילוי ודאי,

דיוני מלך, על יפי מלך ומשפעתה,

מלך ומשפעתה, מלך ומשפעתה,

שונה מסכימה, אילוי ודאי.

יומים על ימי מלך ומשפעתה, שניים סכימה, אילוי ודאי.

יומים על ימי מלך ומשפעתה, שניים סכימה, אילוי ודאי.

יומים על ימי מלך ומשפעתה, שניים סכימה, אילוי ודאי.

יומים על ימי מלך ומשפעתה, שניים סכימה, אילוי ודאי.

יומים על ימי מלך ומשפעים ומשפעים.

לילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה, יילה

איי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-לי-

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, י

לילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה יעילה

לרחוב את הלילה

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברכה וירוויח.

יש לנו מגילת אסתר ויש לנו

חג החנוכה.

למה אין לנו מגילת חנוכה?

למה לא נכתבה מגילה על חנוכה?

אז יש מפרשים ואומרים,

רבי יונתן אייבשיץ בספר יערות דבש,

שכיוון שחזרו ישראל בזמן

המן ואחשוורוש

וקיבלו את התורה מחדש, תורה שבכתב,

לגודל הנס

שהיה לאחר הגזירה של להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים,

קיבלו את התורה עליהם מחדש בשמחה.

אז כיוון שזו תורה שבכתב ניתנת להיכתב,

ונכתבה המגילה.

כי דברים שבכתב

אתה רשאי לכותבם,

ואין אתה רשאי לאומרם בעל פה.

לכן, העולה על ספר תורה,

אסור לו לקרוא בעל פה.

הוא צריך לראות את המילים שהוא קורא,

ולא יכול לקרוא בעל פה.

תורה שבכתב, מן הכתב.

תורה שבעל פה, בעל פה.

ואילו בנס חנוכה,

כיוון שזה היה בשביל שעם ישראל ייבטלו מתורה שבעל פה, עיקר מלחמת היוונים היה כנגד תורה שבעל פה שבישראל,

שזה מעלתם וגדולתם של ישראל על כל האומות,

וזה סותר לו חוכמת יוון.

לכן, לאחר הניצחון

שה' נתן

ביד החשמונאים מעטים ורבים לנצח,

לא נכתבה מגילה זו,

משום שדברים שבעל-פה אי-אפשר לכותבם.

וזה נשאר בעל-פה.

אבל יש עוד טעמים מה החילוק בין חנוכה לפורים.

דבר ראשון, אומר הבינה לעתים,

שככל שהנס הוא כללי יותר,

מחויב הפרסום שלו יותר ויותר.

וכן, הזיכרון צריך להיות אצל הרבים,

כיוון שההטבה באה לרבים,

אז צריכים לזכור אותו רבים.

אבל אם הוא נס פרטי,

אז פירושו של דבר, אם ראובן עשה לו נס,

מה לשמעון לשמוח בו?

וכמו שאמר דוד המלך, עליו השלום,

הללו את השם כל גויים,

שבחו כל האומים,

כי גבר עלינו חסדו,

ואמת השם לעולם, הללויה.

למה שהגויים ישבחו והאומים,

אם גבר עלינו חסדו? מה זה נוגע אליהם?

למה שהם ישבחו?

לנו נעשה נס והם ישבחו?

למה?

אלא הדבר הוא כך

הגויים והלאומיים יעללו וישבחו את השם יתברך מפני החסד שגבר עלינו דווקא.

וזאת מדוע?

כיוון שכל זמן שאנחנו נמצאים בגלות

אז לא רואים שיד ההשגחה עלינו ואנחנו כפופים וכנועים תחת אומות העולם.

אז בזה לא משתבח או מתקלס שמו של הקדוש ברוך הוא אצל האומות.

כי הם רואים שהם יכולים עלינו.

אבל אם אנחנו שווים בתשובה

ואנחנו נגאלים,

כל העולם יראה שהקדוש ברוך הוא מציל את ישראל כמו בימים קדמונים,

אז ודאי כשהם יראו שגבר עלינו חסדו,

הם יהללו את השם, באמת השם לעולם. הללויה, כולם ידעו שהשם אמת,

כיוון שהם גדולים ועצומים מאתנו בכוח ובחמות.

ואם בכל אופן הקדוש ברוך הוא מכניע אותם לפנינו,

פירושו של דבר,

שיאמת השם לעולם, הללויה, ואז יהללו אותו.

זאת אומרת, מזה רואים

שבעצם לא נוגע לפרטי, לא נוגע לכלל מה שיש הצלל הפרטי, אלא אם כן זה נוגע גם אליו.

וכמו במקרה הזה שציינו.

עכשיו, במקרה של המן

באחשוורוש, כיוון שהגזירה היתה כללית ביותר

על כל ישראל להשמיד ולהרוג את כל היהודים,

מנער ועד זקן טפה נשים, ביום אחד

ושללם לבוז,

פירושו של דבר שהנס שנעשה והגזירה התבטלה

זה נס שנגע לכלל האומה הישראלית,

ולכן

יש סעודה ומשתה ומתנות לאביונים בשמחה גדולה ותעצומות לאין שיעור.

ואילו בחנוכה, כיוון שהגזירה לא היתה כנגד כל היהודים בכל המקומות מושבותם,

והיו מקומות שלא היו תחת הגזירה,

זאת אומרת, היה נס גדול,

אבל הנס הזה,

מסתפקים בו חכמים שנדליק נר ונפרסם את הנס בפתחי הבתים,

איש וביתו,

ולא פרהסיה, כמו שאנחנו עושים בפורים.

יש גם חילוק, בפורים זה היה כנגד הגופות,

ואילו פה זה היה כנגד הנשמות,

שיעברו על מצוות השם.

מכל מקום, החילוק הזה הוא בגלל שזה יותר כללי או פחות כללי. טעם שני,

צרות אנטיוכוס,

או אנטיוכס,

כמו שאומרים התימנים,

היו בזמן שהיה ישראל בארץ הקדושה,

ובזמן שבית-המקדש היה קיים.

בלי ספק שכשיש גזירה בארץ-ישראל,

ועיני השם בא מראשית השנה ועד אחרית שנה בארץ-ישראל,

ובזמן שיש בית-המקדש,

אם כן, זה שהקדוש-ברוך-הוא עושה נפלאות בארץ-ישראל,

זה דבר שהוא מילתא דפשיטא,

דברים פשוטים שברורים שזה מן הראוי

בגלל הארץ הקדושה ובגלל בית-המקדש.

אבל כשמפוזרים בין האומות,

וזה בארץ טמאה,

ושם נמצאים בגלל עוונות,

בשביל לקבל את ההצלה שם,

זה דבר יותר נסי, יותר גדול,

שבלי השגחת השם יתברך,

במקום של הסתר, במקום שהם שולטים עלינו,

שהקדוש-ברוך-הוא מתגלה שם. לכן,

בפורים הפרסום יותר גדול,

ואילו בחנוכה פחות מזה. טעם שלישי,

שבזמן הטיוחוס

עיקר הגזירות היה בנוגע למה שהשם ציווה אותנו, כגון שבת,

מילה

וראש חודש.

היוונים עבדו קשה מאוד בשביל לבטל מאתנו

את השבת,

שבזה אנחנו נבדלים מכל העולם, את הברית-מילה, שאנחנו מיוחדים מכל העולם,

שמסירים את העורלה, את הטומאה מאתנו,

ואת ראש חודש, שבו קובעים את המועדות ואת החגים,

שבזה שוב אנחנו נבדלים מאומות העולם.

את זה הם השתדלו מאוד לבטל מאתנו,

וכיוון שהדברים האלה נוגעים

להשם יתברך,

אלה מצוותיו, והם פעלו נגד מצוותיו,

ממילא

הקדוש-ברוך-הוא יש לו עניין

שלא יוכלו לבטל את מצוותיו, וממילא זה נוגע לכבוד שמו.

ואז כשהקדוש-ברוך-הוא רואה כדבר הזה,

קל אצלו לנקום באותם אויבים שרוצים להרחיק אותנו מן התורה.

אבל בגזירת המן הכוונה שלהם הייתה שונה, להרוג את הגופות של בני ישראל.

אז לכן שם זה היה נוגע לנו, שבעוונותינו, שנהנו מסעודתו של אחשוורוש

והלכו לאכול ברצון אצל

האויב,

אז בשביל להציל אותנו ממצב זה היה צריך זכויות עוד יותר גדולות, מה שאינו נוגע לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא במישרין

כמו מצוותיו הוא, כי הבאנו את הרעה על עצמנו.

אנחנו אומרים, כשפוגשים יהודי בימי החנוכה,

אומרים חנוכה שמח.

שמח למה?

כי עם הגזירות האלה נהיה שמחה. מה השמחה?

שמח

זה שבת,

מילה,

חודש.

אותיות שמ״ח,

שבת,

מילה,

חודש.

אז אנחנו אומרים, חנוכה שמח, שברוך השם אנחנו יכולים לשמור שבת,

מילה וחודש.

למרות שהם גזרו עלינו את הגזירות האלה.

עוד טעם רביעי שמביא הבינה לעיתים.

ויאמר המלך להמן, הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך.

המן קונה את עם ישראל בכסף אצל אחשוורוש,

שוקל לו עשרת אלפי כיכר כסף

בשביל עם שלם שיוכל לחסל אותם,

הכי זול שאפשר,

פחות ממחירי הטילים של נסראללה,

ואחשוורוש, מתרצה.

מסכים.

אמר רביעי אבא,

משל של אחשוורוש והמן, למה הדבר דומה?

לשני בני אדם, אחד היה לו תל בתוך שדהו,

לאחד היה חריץ בתוך שדהו.

שדה ליד שדה, לאחד יש תל, לשני יש חריץ.

בעל החריץ אומר,

מי ייתן לי את התל הזה בדמים?

אני מוכן לקנות את התל הזה בדמים.

אתה אמור לקח את התל, ישים אותו בחריץ,

וכל האדמה שלו תשתווה.

בעל התל, שיש לו תל אצלו, אומר, מי ייתן לי חריץ זה בדמים?

לימים נסדווגו זה אצל זה,

אמר לו בעל חריץ

לבעל התל,

תמכור לי את התל שלך,

תמכור לי את התל שלך, את הערימה של החול, כדי שאני אוכל לסתום פה.

אמר לו, טול בחינם והלוואי.

זה המשל שהביא רבי אבא על המן ואחשוורוש.

ראוי לדעת,

בכוונות שלהם,

איך יתייחס אחשוורוש שהוא בעל התל

ולהמן שהוא בעל החריץ.

מי זה בעל התל? אחשוורוש.

מי זה בעל החריץ? אמן.

שניהם הושבו בשנאתם לישראל.

שניהם היו שונאים לישראל.

גם אמן היו ישראל כתל גבוה ותלול ולסיקים בעיניו.

אז איך יצדק המשל

שנראה שמה שמעיק לזה אינו מעיק לזה כיוון שהם דברים איפקיים, זה תל וזה חריץ? איך זה אותו דבר?

אלא, שניהם הצטערו על אותו דבר, והפירוש לזה הוא כך.

אחשוורוש

היה פוחד להתגרות

בעם ישראל.

ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, ככה בא אליו

המן וניסה לשכנעו,

ואמר לו, בוא ותתגרה בהם.

אמר לו, אני מתיירא,

שכל מי שמתגרה בהם, אלוהיהם עושה עמו דין.

אמר, ישנו מן המצוות.

אמר לו, יש תלמידי חכמים בתוכם.

וכך היה משתדל כל פעם

אמן לשכנעו עד ששכנע אותו.

באמת אמן ואחשוורוש היו שווים לרעה בשנאת עם ישראל, עם הנבחר,

אבל היה הבדל אחד ביניהם.

אצל אחשוורוש, עם ישראל דמו לתל,

לשון חשיבות.

היו גבוהים בעיניו, היו חשובים בעיניו.

הוא ידע שזה עם מיוחד, שיש להם אלוקים ששולחים.

ומי שמתעסק איתם

סופו שנופל.

אצל אמן עם ישראל היו כמו חריץ, פחותים, לא שווים כלום,

שום הערכה.

אחשוורוש היה מעריך אותם,

ולכן אף על-פי שהיה מתהווה וחפץ לאבדם, מכל מקום ירא את יראת מעלת גדולתם של עם ישראל.

אצל אמן היו נבזים ושפלים,

ובלתי חשובים לכלום, כמו שכתוב,

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו,

כי הגידו לו את עם מרדכי.

ובכן, מרדכי היחידי

שלא נכנע ולא השתחווה לפני המן.

כולם קורעים ומשתחווים לפניו.

כולם הולכים על חולצות טריקו, טי-שירט,

יש עליהם אותו כמו צלם,

והם משתחווים לפניו, משתחווים ממש על הרצפה.

אדם אחד יחידי, יהודי,

קוראים לו מרדכי היהודי,

לא יכרע ולא ישתחווה להמן.

והוא מתפוצץ.

הוא אומר שכל הכבוד הזה שאני מקבל מכל העולם, 127 מדינות משתחווים לו,

כל זה איננו שווה לי

כאשר הוא רואה את מרדכי היהודי

שאינו קורע ואינו משתחווה.

ולכן

המן לא רוצה לשלוח יד במרדכי לבדו,

זה לא כבוד בשבילו, זה פחות, זה כלום, זה אפילו לא פשפש,

זה כלום.

אז מה הוא אומר?

את כל העם היהודי,

שלא יישאר יהודי אחד בעולם שיזכיר לו בכלל שיהיה יהודי אחד

שלא ישתחווה לו,

ממש כמו מחיית עמלק.

זה היה ההבדל

בין שניהם.

עכשיו, מה היה כוח הנס של המן עדיף מהנס שהיה בזמן ה-18?

עד כדי בלי ערך ודמיון,

כי אצל הכהנים,

החשמונאים,

הם בחרו מרצונם לצאת ולהילחם נגד יוון,

אז הקדוש-ברוך-הוא על הכוח הזה שהם רצו לצאת ולהילחם נגד יוון,

הוא הוסיף להם כוח, נתן להם כוח על כוחם הראשוני,

על הסטארט שלהם,

ונתן להם כוח להתגבר על האויבים ולנצח אותם

שלא כמנהג הטבע.

אבל בשביל זה לא היה צריך להרוס להם בחירה או לשנות את רצונם.

השם לא התערב במהלך שלהם,

רק הוסיף להם בדרך שאדם רוצה ללכת,

במוליכין אותו.

הם רצו להילחם נגד יוון

ונגד הכפירה שלהם,

יצאו למלחמה, והשם חיזק אותם ונתן להם כוחות

לא טבעיים כדי שיינצחו במלחמה הזאת.

אבל לא היה שום שינוי,

לא ברצונם ולא בבחירתם.

בעוד אצל אחשוורוש,

אחשוורוש בחר

לאבד את ישראל בדיוק כמו המן,

ואמר לו, בחינם והלוואי.

וכבר יצאה הדת מלפניו להשמיד ולהרוג את כל היהודים,

וחתם

בטבעת המלך.

ולהשיב את דבר המלך זה לא דבר פשוט,

כי זה בושה לעיני כולם. מלך שמתחלף זה מלך שיכור.

מה, אתה לא יודע מה אתה עושה?

היום אתה מחוקק חוק, מחר אתה מבטל אותו בעצמך?

ומה היה שם? הקדוש-ברוך-הוא הפך

את בחירתו,

בחירתו הרעה, לטובה בן רגע.

בדיבור קל,

שבא מאצל אסתר הצדקת, עליה השלום,

ביטל את רצונו מפני רצונה,

ולא עמדה בחירתו בו.

מאז הוא השתנה לחלוטין,

ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם

והרגו באויבים

75,000 ועוד 500 בשושן, ועוד ועוד ועוד.

ועל זה גם היה הכנס של אחמדינג'אד עכשיו באירן,

שאחת מהטענות שלו היא שהיהודים הרגו בפרס

את כל האנשים האלה, שרצו לשחוט את כל היהודים.

לא טוב היהודים עשו.

לא טוב הם עשו.

הם הרגו פרסים כאלה, שרצו לשחוט את כולם, מקטן ועד גדול,

שלא יישאר יהודי אחד,

זה בסדר.

אבל זה שיהודים קמו נגד אויביהם וניצחו אותם נגד הגזירה ברשות מלך פרס,

אחמד הניג'אד של אז,

זה לא בסדר.

זה לא בסדר.

אז רואים שיש חילוק בין לבין.

אבל יש מכנה משותף

בין מרדכי ואסתר לבין החשמונאים.

מה היה המכנה המשותף?

בשני המקרים הם מסרו את נפשם

בשביל עם ישראל.

בשני המקרים מסרו את נפשם בשביל עם ישראל.

להבין איך אפשר שזקן,

מתתיהו בן יוחנן

וחמשת בניו

יוצאים למלחמה נגד יוון.

אתם מתארים לכם משפחה מפתח תקווה

אומרת אחרי הערב הזה,

אתה בא,

אומר לו, לאן?

הוא אומר לו, הולכים למחוק עכשיו

את אירן.

מי הולך?

אנחנו, המשפחה.

ואיך אתה מתכוון למחוק אותה? מה אתה דואג?

אתה בא או לא בא?

אומר, אני בא.

נו, אפשר למחוק ככה את אירן?

אמריקה לא יכולה למחוק את אירן, לא יודעת מה לעשות אתנו.

עיראק לא יכולה עליהם.

העולם כולו לא יכול עליהם.

כולם מתחמקים כמו נמושות.

לא יודעים מה לעשות אתם.

הפכו פאזה עכשיו.

נעשה אתם שלום, נדבר אתם,

נתיידד אתם, נבקש את פניהם.

אין אצל האמריקנים כנראה מתתיהו.

אין להם כזה דבר. יש להם בייקר,

בייגלה,

המילטון.

זה הגיבורים שלהם.

נו,

אז מה עושים?

הנה, יש היום גם כן צרות מבית ומחוץ,

וגם אצלנו קצת נרפים-נרפים.

נרפים-נרפים קצת.

אבל בזמנם,

כשהם הבינו שבאו להחריב את הקודש,

באו למחוק את השבת,

אין שבת ליהודים, גזירה, אסור לשמור שבת,

אסור לעשות מילה, מי שנתפס יומת,

אסור לקדש את החודש על-ידי הבית-דין,

כי אז שומעים לחכמים,

כי החכמים אומרים מתי החודש מקודש,

ולפי זה אומרים מתי המועדים של ישראל.

אז אם אנחנו נעקור להם את שלושת היסודות האלה,

ממילא תתבטל היהדות, כי כל מעמדה זה הדת שלה,

ואם לא יהיה לה דת, היא תתבולל בין העמים,

כמו שהצליחו רבים מהם לקחת אתם מתייוונים.

מי היו המתייוונים?

היו באותו דור פרושים,

זה אלה ששמרו על התורה שבכתב ושבעל-פה, כלשונה וככתבה,

אלה החרדים של אז,

הפרושים נקראו,

היו צדוקים,

והיו ביתוסים.

הצדוקים והביתוסים שלא הבינו בתורה שבעל-פה,

הם התייוונו והם היו מלשינים

על ישראל, והם היו מוסרים את ישראל

תמורת סוס.

היו מקבלים מהיוונים סוס.

זה לא סתם, מה אתה חושב, היוונים טיפשים?

הם קנו יהודים בסוסים.

נותנים לו לרכוב על הסוס,

הוא רוכב על הסוס,

והנה הוא מחשיב את עצמו,

אני לא יהודי פשוט,

אני בעל מעלה כמו רומאי.

מן הסתם גם נתנו לו גלימה כזאת

בכובע עם שערות באמצע, כמו החבר'ה של היום שהולכים בדיסקוטקים,

עם שערות באמצע, בלי כובע.

מילא היה כובע,

לפחות היה דתי קצת,

אבל בלי כובע, רק עם שערות באמצע.

תרבות יוון, תרבות יוון.

וככה הם מכרו את כולם, וחייבו אותם, כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.

זה הסטיקרים הראשונים שהיו בעולם.

כתבו לכם על קרן השור. אדם היה חורש ומחרשה שהייתה רתומה לשור,

הוא הולך מאחורה בתלם,

ומה הוא ראה את הקרניים שלו?

ומה כתוב על הקרן?

אין לנו חלק, חס ושלום, בלוקי ישראל. סטיקרס.

ולמה בקרן השור? כי השור זה היה בקבוק חלב.

היום יש בקבוק חלב?

אז מה היה בקבוק חלב?

היו לוקחים את הקרניים של השור,

כמו השופר,

וככה היו משקים את התינוקות, שמים להם בצד אחד את החלק הצר,

שופכים אל מעל החלב, ומטים את זה לפי האפשרות של הילד,

וכבר מינקותו דאגו שיהיה כתוב לתינוק, שהוא יראה בעיניים,

אין לנו חלק בלוקי ישראל.

חינוך יווני למהדרים.

אתם מבינים? תרבות יוון לא באה להרוג ישר.

היא גזרה גזירות שלא יהיה.

איזה תרגילים?

איך להביא את כולם להאמין באמונה של תרבות יוון, בפילוסופים היוונים,

אריסטו וחבריו.

לא להאמין בתורת אלוקים חיים שניתנה במעמד של מיליונים לעיני כל העולם כולו, לא.

הם באים עם פילוסופיה,

הם מחליטים ככה, מנתחים ככה, מסבירים ככה.

אה, יש קושיות על מה שאתם אומרים?

לא נורא.

איך היום אומרים אנשי מדע?

מה טעויות אנחנו נבנים?

אין בעיה.

אבל כשבאים עם תורת אמת, עם הוכחות מוצקות,

מה יועיל לפילוסופיה שלך?

כשבאים עם עדויות, עם הוכחות, מה אתה מספר לסיפורים?

מה אתה אומר להסתברות?

שני עדים רואים מעשה ואחד אומר לא מסתבר.

נו, לפני שופט באים שניים ואומרים,

ראינו, שמענו, נוכחנו,

אנחנו עדים, ואחד אומר, לא מסתבר.

את מי הם מקבלים?

מי שבא עם הוכחות, מי שבא עם סברות,

יכול לשמור אותם לעצמו.

מכל מקום החשמונאים לא פחדו ויצאו למלחמה על מנת למסור את נפשם, שהם לא חוזרים הביתה.

ולא רק שהם חזרו, הם חזרו עם ניצחון גדול והם הלכו בישראל יותר מ-200 שנה.

והם היגרו את שלטון יוון

מארץ-ישראל.

זה לא יאומן כי יסופר.

אבל על זה אנחנו לא חוגגים את חנוכה,

לא על הניצחון ולא על ההצלחה, בכלל לא.

על מה כן?

שהם רצו לטמא אותנו,

והם רצו שלא יהיה האור של התלמוד,

שלא יהיה האור הרוחני.

ולכן הקדוש ברוך הוא ישיר לנו פח שמן קטן חתום בחותמו של כהן גדול שלא נטמא,

וממנו הדליקו ונעשה נס לשמונה ימים. הוא היה מספיק ליום אחד, הספיק לשמונה ימים.

איפה בתורה כתוב שאסור להדליק עם שמן טמא?

לא כתוב.

אז איפה כן?

בתורה שבעל פה.

וכיוון שהמלחמה הייתה נגד תורה שבעל פה,

עשה הקדוש ברוך הוא נס

שלא יזדקקו למה שמותר על-פי התורה, שמן טמא, אלא שמן טהור,

כפי משאת ליבם.

ואין טומאה בציבור,

ואף על-פי כן השם שמר להם את הפח הזה שנתעלה מן היוונים,

בשביל שיזכו ויראו מן השמיים סיוע אלוקי

על מלחמתם כנגד החושך.

החושך של תרבות יוון,

שזו הייתה תרבות חומרית,

חומריות,

כוחניות,

ספורט,

ספרטה,

חרטה,

זה מה שהיה.

והיהודים לא רצו, היהודים רצו רוחניות,

והם ניצחו, לכן הנס הוא בהדלקת האור, הנר,

הנר,

להראות אותו בפתחי הבתים בכל העולם כולו.

את הנס שנשאר עם ישראל בטהרתו.

מרדכי היהודי ואסתר מסרו את נפשם

שלא להיכנע

לאחשוורוש ולהמן.

למה? כי הוא שם צלם עליו ורצה שישתחוו לו, שיעבדו עבודה זרה,

ובמסירות נפש יהודי אחד עומד מול האדם החזק בממלכה, המן,

ולא נכנע ולא משתחווה.

ואיך הוא ניצח את המן ואת גזרותיו?

הוא לקח

כמה?

24,000 תלמידים קטנים,

ונתן להם ללמוד תורה מתוך תענית של שלושה ימים ושלושה לילות עם כלל ישראל,

ועם זה ניצחו את הגזירה,

עם הכוח הרוחני שהיה בישראל.

הולכים לצאת נגדם למלחמה, אז הם הולכים לצום.

הפוך, צריך לאכול טוב לקראת המלחמה.

צמים שלושה ימים, אנחנו אחרי יום אחד מתעלפים.

יומיים?

אין מי שיראה את הישועה בכלל.

בהם שלושה ימים ושלושה לילות

התענו וצמו והתפללו להשם, והשם מושיע.

מסירות נפש זה הדבר שאנחנו נדרשים ומתבקשים בכל דור ודור.

אם יש לנו את הכוח הזה, אשרינו מה טוב חלקנו.

אם אין לנו את הכוח הזה, אנחנו כאפסים בעיני כולם.

למה?

נסירות נפש זה הסוד

של קיום עם ישראל.

אני שואל אתכם שאלה.

אם יהיה דבר כזה, לדוגמה,

שחברה מסוימת

תעשה משהו נגד דת ישראל כמו היוונים,

ממש כמו היוונים,

היא תדאג ותתמוך בחילולי שבת.

היא תעשה דברים נגד טהרת עם ישראל וקדושת עם ישראל, הברית-מילה,

ותעשה דברים של תועבה שהן כדוגמתה.

שהיא תדאג לחלל את מועדי ישראל.

מה אתם אומרים?

אחרי שאנחנו נמצאים בחנוכה ומבינים את כל מה שנלחמו

החשמונאים והמכבים

נגד יוון,

שרצו להחדיר ולמנוע מאתנו את הדברים האלה. מה אתם אומרים?

אם החברה הזאת, לדוגמה, מוכרת שוקולד,

נמשיך לאכול את השוקולד שלהם או שאנחנו נוותר עליו בגלל מעשיהם?

מה אתם אומרים, נמשיך או נפסיק?

יש חמישה אנשים פה שיפסיקו, אני רואה.

לא רע. אתם אוהבים שוקולד, אה?

מי היה מפסיק אם היה דבר כזה? מי היה מפסיק שירים את היד?

או, בלי עין הרע,

יש בעיה לעילית שטראוס.

יש בעיה.

אז בואו אני אספר לכם סיפור שתאמינו או לא, אבל זה הסיפור.

החברה הזאת, עילית שטראוס,

ממש כמו יוון,

בשלושת הנקודות האלה של חנוכה שמח, שבת, מילה וחודש,

פוגעת בציפור נפשם של היהודים שומרי התורה והמצוות ושחוגגים את חג החנוכה.

תחילת הדבר,

במצעד התועבה שהיה בתל-אביב, בסוכות,

2005. 220,000 חוגגים, במירכאות,

חלקם בעירום וחוסר כול,

על משאיות של מילקי שטראוס,

מאז היא נקראה מילקי מאוס.

במימון של מיליון וחצי שקל של מילקי

חוגגים בתל-אביב. אין בעיה,

מי שרוצה לחגוג, יחגוג, אבל לא על חשבון הציבור הכללי ולא בתועמות ברחובה של עיר, כמו שהיה במצעד,

לא נזכיר איזה, בירושלים, שכבר רצו לעשות אותו עולמי ולהביא את כל הפופויים.

מכל מקום,

אנחנו ביקשנו מהחברה שבועיים לפני שיהיה,

שלא יעשו את זה, כי בכל אופן על שולחננו נמצא מילקי

ונמצאים מעדנים שלהם ודברים שלהם, ואנחנו שמחים לאכול דברים שהם טובים ובהכשר טוב,

אבל מה לעשות שאנחנו לא יכולים, מה שהפך להיות סמל לתועבה,

כשאתם לוקחים את הסמל, המותג שנקרא מילקי מאוס,

אתם שמים אותו סמל למצעד התועבה,

זה הסמל שבו חוגגים.

לנו יש בעיה להכניס ושהילדים שלנו יהיו חלק מתוך המשחק המלוכני.

אז ביקשנו, צפצפו עלינו,

חשבו שזה קטן עליהם, הם ינפנפו אותנו בשנייה,

ואנחנו יצאנו בקריאה להימנע מלאכול את מוצרי שטראוס,

וראה זה פלא, תוך חודש ימים, 45% מכלל החרדים הפסיקו לאכול מוצרי שטראוס.

כמובן, החברה לא האמינה לנתונים האלה, אף שהיא הרגישה את זה בכיס. היא עשתה סקר משלה שלא פרסמה את תוצאותיו, כי התוצאות כבר היו אחרי שבועיים יותר גרוע.

אז ביקשנו מהם בסך הכול התנצלות

והתחייבות להבא

שלא יעשו כזאת.

דרך אגב,

הם כל כך זלזלו ברבנים,

שהם כתבו לאחד הרבנים החשובים בבני ברק,

שהפעם אין ברירה כי כבר הם קבעו,

אבל לשנה הבאה הם מתחייבים שהם יבקשו את ברכת הדרך מהרב לפני אירועים דומים.

סטלבט דאורייתא ודרבנן.

טוב,

אנחנו המשכנו לפרסם,

לא נחנו מן הדבר, וזה הביא את התוצאות.

היו להם פה ושם עוד כמה זיופים בדרך.

בחוף ניצנים גילינו את הפרסומת שלהם בחסות,

גם קולה היתה מעורבת באותו עניין.

צלצלנו לשם, אם אתם לא יודעים, יש לנו עיתון שקוראים לו ארבע כנפות,

הנפוץ ביותר בתוך המגזר החרדי,

ופרסמנו את הדברים וצלצלנו ואמרנו, רבותי,

אנחנו רואים שיש לכם חסות.

לא, לא, טעות, זה לא אנחנו, זה מישהו שם בלי לשאול אותנו, לא, לא, חכה, תרד, תוך שעה-שעתיים זה יורד.

זה לא ירד תוך שעה-שעתיים, אבל תוך 24 שעות נעלבה חסות.

קוקה-קולה, רועדת.

שטראוס, מפחדת.

הורידו.

טוב,

הורידו, אין לנו בעיה, לא עשינו כלום.

פרסמנו שהם הורידו.

כל הכבוד.

אנחנו משבחים

את מי שעושה טוב ליהודים. לדוגמה,

בשבוע שעבר בעיתון ארבע כנפות פרסמנו אזי בימי חשמלים.

חשמלים.

למה?

פרסמנו לשבחת חברת החשמל שהחליטה שכל החשמל בארץ-ישראל לא

יופעל יותר על-ידי יהודים שיחללו שבת אלא על-ידי גויים.

זה דבר גדול מאוד, היהודים.

אז פרסמנו את זה בכתבה, ארבעה עמודים.

כל מי שהיה מגיע לו יישר כוח, קיבל אותו, ובגדול.

למה לא? אם יהודים עושים דברים טובים, מצווה לפרסם.

כן,

אבל פתאום מתברר לנו שיש פה איזה מהלך, עוד פעם.

מתברר לנו שיש דבש שקוראים לו יד מרדכי.

שמעתם על דבש יד מרדכי?

נתקלתם?

של מי זה, אתם יודעים?

עילית.

לא של הקיבוץ של עילית.

עילית.

קוראים לזה מחברות יד מרדכי.

עילית קנתה את ה-6,000 מחברות

מהקיבוץ.

לעילית יש 51% במניות,

ולקיבוץ נשאר 49%. ומה לעשות שיש מרכז המבקרים במחברות,

שמפרסם לבוא לבקר, יראו לך איך רודים דבש מהקברות.

אנשים באים, משלמים כרטיסים, עושים להם סיור, יש קברן,

בכ״ף, לא בק״וף,

והוא מראה לכולם איך רודים את הדבש מתוך הכוורת.

רק דא עקא,

דא עקא.

כולם מוזמנים לשבת, וראש השנה לבוא, לרדות, לנסוע כמובן, טיול נורגן בראש השנה, במקום לחזור בתשובה,

לשמוע תקיעת שופר,

סוף-סוף חשבון נפש,

אפילו בטלוויזיה עושים חשבון נפש בראש השנה,

אבל

פנינו כמובן לפני הזמן, בשבועיים, ביקשנו בבקשה,

מה קורה פה, ביררנו בעוד מחברות בארץ,

פנינו לרבנות הראשית, שאלנו מה קורה,

ופתאום התחילו להתחמק,

לא, זה לא שלנו, זה שלהם, זה שלו,

זה לא ברשותנו,

זה של הקיבוץ,

זה לא אנחנו, זה לא פה. טוב, מה לעשות, היום יש טלפונים,

אתה מרים טלפון לעילית ברמת-גן,

ואומר, אני מעוניין להגיע למרכז המבקרים שלכם, אם אפשר לרכוש כרטיסים.

אומרים, כן, במקום אתה יכול להגיע למחברות,

תקבל כרטיס בכניסה.

זה שלכם? בטח זה שלנו.

אלא של מי?

שלנו.

אתה מצלצל להשגחה, זה לא שלהם, זה כן שלהם.

אחד אומר, שמע, הם רק 49%. זה לא.

אומרים לו, לא, זה 51%,

49% זה קיבוץ.

אז מה הוא אומר?

טוב, אבל זה לא הכול, זה לא כל האחוזים שלהם.

אפשר לחלל שבת ב-49%?

מ-14 בצהריים עד מוצאי-שבת אפשר לחלל לפי זה.

לא יאומן כי יסופר.

פרסמנו ואמרנו, מי שלא רוצה שיהיה לו על שולחן

בראש השנה להגיד שנה מתוקה ולטבול את התפוח בדבש,

בדבש שיש בו צד של חילול ראש השנה במחברות של עילית, שלא ייגע.

וכך היה.

אתם חושבים שהם לומדים?

לא.

אנחנו רואים לפני שבועיים,

אין לי את שטראס,

נותנים חסות לגן החיות התנ״כי בירושלים,

לא חייבות בשמירת שבת.

הפיל והברדלס

יכולים לחלל שבת,

אבל יהודים לא יכולים לחלל שבת, מה לעשות?

מה לעשות?

ובכל אופן,

עילית ממשיכה לתמוך במה?

שימו לב עכשיו.

חילול שבת,

כמו שהיוונים, שבת.

ברית מילה,

מצעד התועבה,

שזה ההפך משמירת הקדושה של המילה.

וראש חודש ומועדי,

שזה ראש השנה והחגים,

שפתוח אצלם בלי שום בעיה.

עכשיו, למי שלא יודע,

אלעד, יש עליה חרם כרגע מהחרדים בגלל שהיא טסה בשבת,

למרות שיש סיכום,

כשהממשלה מכרה את האחוזים

לאלעד יש התניה מפורשת, כמו שידוע לנו, שהם ישמרו על השבת גם כחברה פרטית.

צריך לבדוק כמה אחוזים יש במניות. יכול להיות שהממשלה עדיין יש לה יותר מניות.

אם מישהו יגיש בגץ כנגד זה, לבדוק למה היא מחללת, אם יש הסכם וכך היא נרכשה,

יכול להיות שהוא יזכה ולא יצטרכו לריב בכלל.

אבל מכל מקום,

אלעד מתרצת שיש לה הפסדים בזה, והיו לה נוסעים שנתקעו והיא היתה צריכה לחלץ אותם, איזה סיפור, כאילו, הם נפלו מאיזה צוק,

וחייבים מטוסי אלעל להגיע בשבת, לחלץ אותם.

בעיה, שבוע שעבר, נצפתה טיסה בשבת,

נצפתה טיסה של אלעל בשמי ישראל לכיוון בן גורגור.

אה,

מה זה? אמרו, טיסת מבחן.

אה, טיסת מבחן.

את מי בוחנים, את השבת או את הקדוש-ברוך-הוא?

את המטוס אפשר ביום ראשון, שני,

שלישי?

מה בוער בשבת?

אבל אתם יודעים, אני רואה את אלעל פחות חמור

מעילית שטראוס.

מסכנים, אלעל מפסידים כספים, חברה שלא הולכת לענייה ממש.

וזו חברה לאומית,

היא נותנת כבוד למדינה כשהיא נושאת את הדגל על הכנף.

אז

אני יכול להבין שאם יש לה הפסדים, נו, מה לעשות?

חייבים לטוס בשבת, חס ושלום, כן?

אבל אלעל טוענת בגלל הפסדים או בגלל נוסעים או בגלל מבחנים או בגלל...

עילית לא טוענת כלום, עילית תומכת,

תומכת סתם בחילול שבת,

סתם במצעדי תועבה,

סתם נגד החגים. מה זה?

ואני אכניס את השוקולד שלהם אליי לפה?

אני היום חוגג את חנוכה בגלל נס חנוכה!

אבל נס חנוכה לא יכול ללכת עם נס קפה של עילית.

אז לכן אתמול אמרתי בבית,

ילדים,

כל מוצרי עילית,

לאסוף מהר לשקית

בפח הזרן.

זרקנו את הכל,

ומהיום והלאה,

נס רק בחנוכה, ולא בעילית.

כתבנו את זה בעיתון בארבע כנפות בכתבה ראשית.

ברוך השם, היום שמעתי כבר אנשים שמצלצלים לשאול את ההלכה,

האם מותר להחזיר למכולת

או חייבים לזרוק.

אז אמרנו שמה ששלם

ניתן להחזיר למכולת,

ומה שפתוח,

לזרוק לאט-לאט,

לאט-לאט,

שזה יהיה בכיף,

לשם מצווה.

אתם יודעים מה? שתיתי היום נס קפה שאני לא מכיר אפילו,

והוא היה כזה טעין.

אתם יודעים למה?

כי היה בו קידוש השם.

הרגשתי כמו חשמונאי,

כמו מכבי שעומד מול היוונים ולא מסכים לחילול שבת,

ברית מילה,

וראש חודש.

ואני מאחל לכולם חנוכה שמח,

עם שבת מילה וחודש אמן.

אמן.

יש יהודי שנתבקשתי לברכו,

ובעזרת השם אני אעשה זאת,

והוא דרוש לו סיוע משמים גדול.

תענו, בבקשה, אמן חזק לרפואתו, חיים יחזקאל בן כוכבה,

אשר נשלח לו רפואה שלמה ברמח איבריו ושסה גידיו מהרה.

ברוכים תהיו לשם.

למי שיש שאלות, בבקשה.

הנה, יש פה בחור שכאן באמצע.

רגע, תביאו לו מיקרופון.

תרים את היד שם עם חום, אתה רואה? עם קצת חלף.

אם אפשר לעמוד, תודה.

ערב טוב לכל הקהל הקדוש.

תראה, רבנו, בתקופה האחרונה שלנו

התגלה לחבר את המחלה בראש,

ואנחנו מחפשים משועה,

כל דרך שהיא, אם זה לחזור בתשובה, אם לקבל על עצמנו.

ולא מדובר רק בין, מדובר בעוד עשרה חברים,

שחלק מהם פה וחלק מהם בבית, שלא יכלו להגיע.

מה יש לו ממש?

יש לו את המחלה בגזע המוח.

בן כמה הוא?

20. אם רבנו יוכל לתת לו ברכה, להגיד לי מה לעשות, לקבל אותה. לתת לו ברכה זה בעזרת השם, בלי בעיה.

אבל בשביל שזה יתפוס, כמו שאמרת, למצוא כיוון.

צריך שכמה חבר'ה,

ובפרט במשפחה גם,

יקבלו עליהם עול תשובה עליו. לצערי הרב,

אני אומר את זה לעילוי נשמתו של מי שאני אומר כרגע,

לפני כמה זמן הגיע אליי קצין בכיר במשטרת ישראל,

יהודי שבא מבית יהודי מסורתי,

אבל בעקבות המקצוע שלו הוא

סטה מן הדרך,

והתברר שיש לו את המחלה,

ואמרתי לו שהוא חייב להשתנות לחלוטין מיידית,

איך שהוא יוצא מאצלי.

הוא צריך להיות צדיק גמור. פירושו של דבר הוא עושה הכל מה שכתוב בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה,

בלי שום כחל וסרק.

זה הסיכוי שלו בשביל לנצל.

והסברתי לו והערכתי להסביר לו, ולמה זה? כי אם אתה חוזר בתשובה לחלוטין,

פירושו של דבר שאתה משנה כאילו את תעודת הזהות שלך.

כמו במשטרה, מאתרים אדם על-פי תעודת זהות, אבל אם הוא משנה את תעודת הזהות אי-אפשר לאתר אותו, זה לא האיש.

אם אתה משנה את מצבך, אז זה לא האיש.

אז אם יצאה גזירה על פלוני, זה כבר לא פלוני, זה אלמוני.

אז אי אפשר לפגוע בך יותר. מתבטלת הגזירה.

והסברתי לו לאט-לאט ובאריכות שיבין.

הנהן בראשו,

אמרתי לו, אתה תקיים מה שאני אומר, כן? אמר לי, כן.

אחרי כמה שבועות

מקבל טלפון, אומרים שהוא רוצה לדבר איתי.

הוא דבר איתי בקול כזה שבור,

הוא לא יכול כבר בקושי לדבר.

שאלתי אותו, מה קורה?

הוא אומר, אין לי כוח,

אין לי זה, אני לא יודע מה איתי, אני כבר לא זה, לא יכול לקום מהמיטה, לא יכול פה.

אמרתי לו, עשית מה שאני אמרתי?

הוא אומר, אני משתדל.

אמרתי לו, מה זה אתה משתדל?

אמרתי לך לעשות הכול א', א'.

הוא אמר, אני לא יכול, החברה שמסביבי,

זה העיסוק שלי,

כל מיני דברים, אני לא יכול.

אני אבריא ובעזרת השם אני אעשה.

אמרתי לו, כשתבריא?

מה תבריא? אתה מבין את המצב שלך?

אתה עלול חלילה ללכת.

אין לי כוח נפשי לעמוד בזה.

שלושה ימים אחרי זה לא נפטר.

ועל מה צריך לעבוד בדיוק.

לכן אני אומר,

אם אדם רוצה באמת לעזור לו,

אין משחקים בזה.

מי שראה את הסרט נסים השוטר

יודע על מה אני מדבר.

מה?

אה, יש אחד מפתח-תקווה, נסים השוטר.

נסים התותח, נכון.

אז נסים התותח

זה הוכחה שבן-אדם, אמרו לו, עוד שבוע נשאר לך לחיות,

והוא עשה מה שאני אמרתי לו,

שזה לא אני אומר, זה התורה אומרת,

שאם אדם שב בתשובה

ועושה את רצון הבורא,

הקדוש ברוך הוא מהפך את הגזירה לרחמים.

הוא עשה, והיום הוא חי כבר כמה שנים אחרי זה, לומד בישיבה, אברך חשוב, משהו לא יאומן כי יסופר.

אותו דבר אני אומר, אם אתם חברים שבאמת אוהבים אותו

ורוצים להציל אותו,

והוא כמובן בעצמו,

אפילו אם מצבו לא מאפשר לו לעמוד על מעמדו,

תקבלו עליכם לשוב בתשובה אמיתית,

לחזור בתשובה גמורה,

אתם יכולים להציל אותו לחלוטין.

אבל זו ההחלטה שלכם.

תודה רבה.

מה תודה רבה?

אני רוצה לחזור. מה, איך וזה, הבנתי את התשובה. הבנתי שצריך לשמור את השבת, להניח תפילין. אני עושה את זה, אני עושה שלוש חודש,

מאז שזה יתגלה.

אני ועוד כמה, אתה מבין, אבל צריך לדעת איך.

אם נסביר לכם איך לחזור בתשובה,

יש לי מי שיסביר וידריך ויכוון אתכם מאלף ועד תו.

בואו נשאל אותך שאלה.

האם אתם כקבוצה תהיו מוכנים לעלות לישיבה לשבוע ימים בשביל להכיר את היהדות שם,

אחר כך תחזרו למקומכם

ותשמרו על תורה ומצוות?

לישון שם שבוע?

שבוע ימים.

אפשרי לעשות את זה, כן.

תשאל את החבר'ה, נו,

מה אומרים, שבוע ימים.

אפשרי, כן, בטח, לכל הרפואה טוב, בטח. נכונים?

בסדר, אני אומר לכם כבר מראש,

מי נמצא פה, חיים?

אתה יכול לקחת מהם טלפון של אחד מהם לעמוד בקשר.

נסתדר לכם להיות בישיבה בירושלים

שבוע ימים, כולל שבת.

אתם תסעו לשם,

תהיו שבעה ימים,

תכירו את כל מה שאתם רוצים, תשאלו את כל מה שאתם רוצים, תבררו את כל מה שאתם רוצים. החיים שלכם ישתנו לחלוטין, ואני מאמין, בעזרת השם יתברך,

אם תתמידו בזה והוא בעצמו יחזור בתשובה,

תבוא הישועה.

אמן.

מה שמו ושם האמא?

אשר אושר בן דבורה.

אשר אושר בן דבורה,

השם ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל,

ויסלק את המחלה מראשו, ויתקע אותה בראשו של אחמדינג'אד.

אמן.

שאלה אני מחפש. שאלה? אתה רוצה לשאול שאלה?

אתה רוצה לשאול שאלה?

תן לו פה. תן לו פה.

ערב טוב לכל הכל המבורך

ולכבוד הרב.

אני בחור בן 30 שסובל ממחלה בשתי עיניי.

התפרצה בגיל 17,

אבל בשנתיים האחרונות הראייה מידרדרת מאוד.

מבחינה רפואית מלבאים שתוך שנתיים אני אאבד את אור העיניי לחלוטין.

אין רופא בעולם שיכול לעזור לי.

יש, רופא כל בשר ומפליא לעשות.

הלוואי.

מה זה הלוואי? אתה לא דתי?

אני לא דתי.

תהיה דתי.

הגעתי לפה בשביל לקחת,

לעשות יותר השתדלות, לקחת על עצמי דברים.

לא השתדלות, תהיה דתי.

כדאי להיות דתי רואה,

מחילוני לא רואה, נכון?

כן.

זהו, תהיה דתי.

אני אתפלל עליך, אתה תעשה מה שצריך,

ובזכות המעשים שלך אנחנו נבטל, אם ירצה השם, את המקטרג,

ושחס ושלום לא תתעוור.

תלמד תורה בעיניים כל זמן שאתה יכול כרגע,

ובזכות התורה שהיא מאירת עיניים, מאירת עיניים, ככה כתוב בפסוק,

תורה מאירת עיניים,

בעזרת השם, שאור עיניך לא יכה.

מה אתה אומר?

אני...

אחלה דיל זה.

אני אתחיל לקחת את עצמי. לא תתחיל, אתה נהיה דתי.

לא קל, לא קל, אבל...

אני יודע שזה לא קל,

אבל עכשיו יש לך סיוע, זה חנוכה, נס חנוכה. זה ימים מאוד מיוחדים לנסים.

נס חנוכה זה דבר,

ובפרט באורות האלה שאנחנו מאירים עכשיו

בחנוכה

ואתה צריך אור בעיניים.

אני בכל זאת ארצה גם ברכה, זה כבר פוגע בפרנסה.

ברכה אני אתן לך, ואפילו ציצית לבנה בחינם.

היינו בבדיקות גנטיות,

וטוענים שאם יצא בן זכר הוא יצא עיוור לחלוטין גם. עזב אותם, נו, אני כבר מכיר את החבר'ה האלה.

הם על תקן של נביאים.

עזוב, אנחנו מדברים עכשיו על דברים רציניים.

אתה מוכן לעשות מה שאני אומר?

הציבור רוצה לראות אותך רואה, רואה ושומע.

אני אקח ואני אנסה, אני אנסה שוב. אתה תצדיע, בוא, בוא.

אנחנו מאמין בנהם אמינים.

אנחנו מאמיןים מבין.

ואין לנו מאמין ואין איך שואף.

אין לו, אלוהיו אופינם.

אופינם שבשמים אנחנו מאמין בנהם אמין ואין לו

ואין לנו אני ואין לי שואף

אלו אלו רק אובידו, אובידו שבשומיים

נשנושא, נשנושא ופתח בהשם, ויעזרנו מומו גדום הוא

נשנושא, נשנושא ופתח בהשם, ויעזרנו מומו גדום הוא

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

מי שבירך רבותינו הקדושים, אברהם,

יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את רן בן רבקה.

אמן.

רן בן אסתר.

אמן.

השם יזכה אותו לראות

במאור עיניו כל ימיו בזכות התשובה המהרה. אמן.

יאללה חולה ברוב אמינו ובזכות התשובה המהרה מאמינים לבמים יגידים בינינו ולא נועה בידי שואל ויהיה לו אלוה דבים יגידו.

תודה.

למי יש שאלות?

רגע, שאלות.

לך יש שאלה?

כן, לא שאלה, יש לו.

ערב טוב.

ערב טוב.

מהניסיון שלי בחיים, אני בן 28,

ועברתי תשובה, שאלה, תשובה, שאלה.

מהניסיון שלי, מההרגשה שלי, אני לא חושב שלבן-אדם יש בחירה.

כי עובדה גם שאתה בעצמך אמרת קודם לגבי אחשוורוש

שהקדוש-ברוך-הוא שינה את בחירתו.

אותו דבר גם היה כשמשה רבנו בא להוציא את עם ישראל ממצרים.

אני קצת יודע.

אז כשהוא בא להוציא אותנו ממצרים,

אז הקדוש-ברוך-הוא הכביד את לבו.

אז איפה היתה הבחירה של פרעה? איפה היתה הבחירה של אחשוורוש?

אני לא רואה פה שום בחירה.

אני חושב שאם הקדוש-ברוך-הוא רוצה,

כולם פה יחזרו בתשובה וכולם יהיו צדקים גמורים. זה הכול תלוי במה שהקדוש-ברוך-הוא רוצה.

נכון, והוא לא רוצה.

כנראה שלא.

נכון.

הוא רוצה שכל אחד יבחר לבד.

אבל מה?

לב מלך ושרים ביד ה'.

זה ההבדל.

שמלך ושרים זה ביד ה'.

למה? כיוון שהם בבחירה שלהם יכולים להשמיד עולם.

לדוגמה,

אחשוורוש בבחירה שלו

היה יכול להשמיד עם שלם, בלי שום בעיה.

אז הקדוש-ברוך-הוא מה עושה?

מטה את לבו

על-פי בחירתו.

איך עושה?

פה הוא התפתה להמן.

לעשות כך. הרי הבחירה שלו הייתה לא לפגוע בישראל, למרות שהוא שונא אותם.

למה לא לפגוע? כי הוא התיירם עמי, מהקדוש-ברוך-הוא,

שלא יפגע בו.

אז לכן הוא לא רצה.

בא המן

ושכנע אותו תמורת הכסף

לעשות כך וכך.

כשאסתר שכנעה אותו שהמן הוא בוגדני והשם דאג שבדיוק ייכנס

אחשוורוש ברגע שהמן נמצא במצב לא הכי מתאים,

והוא ראה עוד ראייה ועוד דבר,

כך הקדוש-ברוך-הוא הטע אותו לכיוון שהוא רצה, אבל הבחירה נשארה עדיין של אחשוורוש, לבחור מרצון, הפך רצונו הקודם,

כמו שכל בחירה של אדם משתנה עקב אילוצים כאלה או אחרים או שכנועים וכו' וכו'.

אצל פרעה זה היה שונה.

הקדוש-ברוך-הוא נתן לו אפשרות לבחור

והוא בחר ברע.

הוא הודה שאלוקים הצדיק והוא בעמו הרשעים.

ואף על-פי כן, אחרי המכות, חמש מכות, אמר הקדוש-ברוך-הוא, עכשיו אני אכביד את לבו.

מה זה אני אכביד את לבו?

אני אעשה את הלב שלו כמו כבד.

כבד, ככל שמשלים אותו, מתקשה עוד יותר.

אמר הקדוש-ברוך-הוא, כיוון שאצלו,

אפשרות הבחירה היא לא שווה.

אם הוא מקבל מכה, מי שמקבל מכה, אז הוא נכנע.

אז מהמכה הוא נכנע.

אז כיוון שהוא נכנע מהמכה, מה קורה?

כאילו נשללת ממנו הבחירה.

אם אתה שם לאחד

אקדח בראש ואתה אומר לו, אם לא, אני יורה בך,

אתה שולל ממנו לכאורה את הבחירה,

או שאתה מקטין אותה בצורה כזאת שספק אם הוא בכלל יבחר במשהו אחר.

ממני, במצב כזה,

אז כאילו הקדוש-ברוך-הוא הכניח אותו ואנס,

מה עשה הקדוש-ברוך-הוא?

אחרי כל מכה הכביד את לבו. מה הפירוש?

החזיר את המצב לבלנס,

שהוא יוכל עוד פעם לבחור מרצון.

כאילו נשכחת ממנו המכה,

הוא רואה שהייתה רווחה,

ואז הוא מחליט עוד פעם.

ככה עשה אתו הקדוש-ברוך-הוא עד למכה האחרונה, והנה, אחרי שהוא שילח אותם ברצון

וליווה אותם,

אחרי זה שוב פעם הוא חזר למצבו הראשוני ובחר לרדוף אחריהם.

וכן, על זה הדרך.

אז זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא מטה את לבם של מלכים ושרים

כדי שלא יוכלו לעשות את מה שלא על-פי החשבון של הקדוש-ברוך-הוא,

אבל תחת הבחירה שלהם לכיוון שהוא רוצה.

היה לי קצת קשה לעקוב אחריך.

אבל אני יודע, אני מכיר אותך וזוכר שהיית אצלי במשרד,

וברוך השם,

יש תקופות שאתה מתחזק יותר, יש תקופות פחות,

אבל זה לא נורא, יש הרבה אנשים שיש להם עליות וירידות,

גם בחיים יש עליות וירידות.

אבל כל הזמן צריך לשאוף לטוב,

ומי שנדבק בטוב,

אסור שהטוב נדבק בו.

מי שהוא אופטימיסט, יש לו סיכוי. מי שהוא פסימיסט,

הוא שולל מעצמו את הסיכויים.

אז אני פסימיסט, מה אני עושה?

תהיה אופטימיסט.

אני לא יכול.

אתה יכול?

לא יכול. אתה יכול? כמו שאתה בוחר להיות פסימיסט, תבחר, להיות אופטימיסט. אני לא בוחר, אני לא בוחר.

היית בתקופה מסוימת שאמרת שאתה לא יכול ושכנעתי אותך,

והצלחת תקופה ארוכה?

אחר כך חזרת אלי. אחרי שלושה חודשים נפלתי. המון זמן, כי לפני כן אפילו יום אחד לא יכולת להיות אופטימיסט.

ואחרי זה הגעת עוד פעם, ושוב פעם זה הועיל לתקופת מה.

וזה תקופות לא נורא. לא, אתה יודע בדיוק את המצב שלי. נכון, אבל לא צריך להתייאש.

אני איתך, אתה רואה, זיהיתי אותך ונתתי לך לדבר. יכולתי לדלג מעליך ולהשאיר אותך באופן כזה שנדבר לבד.

בכל אופן נתתי לך לדבר.

אתה רואה, תהיה אופטימיסט מכל האנשים שיש פה. מאוד נתתי לך לדבר.

בטח, כל יום אפילו.

מה השם ושם האימה?

דוד בן איילה.

דוד בן איילה, השם ייתן לך כוחות רוחניים להתעלות מעלה-מעלה ולראות את הטוב והאור תמיד,

ותזכה לנס חנוכה.

שאלה?

לא ברכות עכשיו, שאלה אני רוצה.

שאלה, תן לאנשים שם.

שאלה אני אמרתי, לא ברכה. תן לה.

תן לפניה, לפניה.

כן, כן.

שאלה, אבל.

שאלה, כן?

אפשר להתחיל?

אפשר לסיים גם.

יש לי ילד מוגבל,

ומסרתי אותו למשפחה אומנית לפני שנתיים.

במצב שלו נפשי דרתי ביני לבינו.

אני היום לא רואה אותו שנה וכמה חודשים.

היה לי עשרה משפטים.

לא מצליחה במשפטים. יש לי עוד משפט, הבא ב-22 בינואר.

שמתי כיסוי ראש, מיקווה, הכול, ואני לא עומדת כל יום. משפט למה?

להחזיר אותו אלי ובמצב להרשיל אותו.

רגע, את חתמת על זה שאת מוסרת אותו עולמית?

לא, הם אמרו רק שנה, ניסיון.

מי אמר?

עובדי סוציאלים.

וככה לקחו.

לא מצליחה נגדם.

הם אמרו לך שזה יהיה שנה ניסיון או שאת מסרת להם?

אני ביקשתי לקחת, כי התמוטטתי להם 16 שנים. ילד פיגור מוחי ואין שליטה בצוער והרבה זמן. ובעקבות מה הם החליטו להמשיך את הניסיון?

כי הוא נפל לעומדת ראשונה לא טובה וכל הזמן לימדה אותו נגדי להגיד שהוא פוחד ממני, אבל מרביצה לו, פתחו אותי במשטרה והנושא הזה ממשיך.

הוא מכפייה. היה צריך לשקר.

בקיצור, אם את צודקת, תצליחי.

תאמין.

אני פשוט מדברת באמונה, אני לא יודעת מה לעשות.

להתגבר באמונה?

תקראי ספר,

תקראי ספר

שערי תשובה

של רבנו יונה.

כל יום חצי שעה.

אני צריכה לכתוב, לא אזכור את זה.

הוא יגיד לך שמה, בסדר?

תודה. תודה רבה.

הנה, יש לנו את החבר'ה מאן שלנו מהסנוקר.

תן לו, תן לו, תן לו.

ערב טוב. ערב טוב, כבוד הרב. מה נשמע? איך אתה מרגיש בידיים?

הרבה העירו לי על זה.

יש לי שתי שאלות קטנות, ממש קטנות. גם אז, לא רק שאלה אחת גדולה מאוד.

כן.

אז שאלה פשוטה, אה, ראשונה, סליחה.

אני שמעתי באזכרות אצל רבנים של, בחזרה בתשובה, שאדם שהוא נפטר, אה, אדם שהוא נולד, סליחה. לא, חשוב, זה אותו דבר.

לא, לא, אדם שהוא נולד.

נאנון שהוא נולד,

ביום שהוא נולד רשום לו בשמים,

מתי הוא, בספרים, מתי הוא פוריד מן העולם. האם זה אמת או זה סתם שטויות? זו שאלה ראשונה.

כן.

אז ככה, כתוב לאדם מה עתו.

דוד המלך שאל.

מידת ימיים מהי.

אז הקדוש ברוך הוא לא רצה לגלות לו מתי הוא ימות.

ידע הקדוש ברוך הוא מתי הוא ימות,

ולא אמר לו.

ביום המוות מיום היוולדו.

כלומר, הכל כתוב בצפרים, מה שנגמר בשמים זה מה שיהיה. זאת אומרת, יש לך את המקסימום שתחיה,

ואתה יכול לרדת מהמקסימום למינימום.

כתוב שרשעים לא חוצים את ימיהם,

זאת אומרת, הם לא עוברים אפילו מחצית ימיהם.

משמע שחייהם היו צריכים להיות יותר ארוכים,

אבל כיוון שהם עשו עבירות מקצרים את ימיהם והם לא עוברים את המחצית.

משמע שיודעים את הסך,

ומהסך הם לא עוברים אפילו חצי.

הבנתי. מה לעשות?

כן, מאה אחוז, הבנתי את התשובה. הבנתי.

שאלה שנייה, פשוט אני מתרגש.

כמו תמיד.

כן.

כל היום התשובות על השאלה השנייה, השנייה, הדקה... תעבור לקשה בינתיים.

השאלה קשה זאת שאלה מאוד קשה, אז אני מעדיף לה עד שנייה, דקה, אבל אולי נזכר בהמשך.

אולי תזיז את הראש.

תעשה.

אני חושב שמאוד, אה, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן.

זהו, שם נזכרתי.

תשאל מהר, שלא תשכח.

כן, כן, שם נזכרתי.

אני רציתי לשאול את כבוד הרב הגאון בתורה על הנושא של תרומת איברים.

אני ראיתי בטלוויזיה,

וסרטים, ומחקרים, וממסים אמיתיים,

שאנשים שלקראת סוף דרכם תרומים את האיברים שלהם, שהם במצב טוב,

ומצליעים על חיים של, מה מצחיק? לא, לא, מצב טוב.

שהאיברים הם במצב טוב, הגוף כבר גמור, אבל הלב, הכליות, הריאות, הם במצב טוב,

ותרוממים את זה לאנשים אחרים ומצליעים אנשים עם מוות.

וזה בדוק.

בדוק.

ועשיתי לשאול, הרוחות, מה, אני לא צוחק אתך, זה אמיתי.

רציתי לשאול את כבוד הרב,

האם על-פי ההלכה מותר לעשות דבר כזה,

ואם זה מותר, האם מותר שיהודי יתרום איברים לגוי?

למכבי, קראתי בעיתון שערבים שרמו איברים ליהודים,

זה אין בעיה. סליחה? זה אין בעיה. לא, זה משכין רציני, באמת.

בוא נשאיר שנייה רציני.

ואנשים אין לחיים, יהודים אין לחיים. אז מה דעתך?

אני, אין לי דעות. יש הלכה.

כן, מה הלכה אני שואל? אתה צריך לשאול פוסק.

אתה פוסק הדור. אני לא פוסק הדור. אתה פוסק הדור. מה, אתה צריך ללכת לעוד עולם, מה?

יש לך טעות, איפה? על מי אתה מדבר?

אני מדבר על מורנו ורבנו ועטרת ראשינו, נו באמת, הרב ארנון יצחק שליטא, מי לא מכיר אותו?

לך השתרפתי אני אבסקי, והשתרף אמור יצחק. אתה שומע? אז תבין. קודם כול, בעניין תרומת איברים, מותר לתרום איברים מסוימים. יש איברים שלא. מה כן, מה לא? אני לא עכשיו.

לא, בקצרה, שאני אדע. בקצרה, מה כן, מה לא?

יש דברים שאפשר לתרום. יש קרנית, יש ריאה, יש כליות.

מה אסור לתרום?

לא, שנראה אינדיקציה פשוט.

אתה שמעת מה הרב קניבסקי?

שמעת? לא, לא, מה? אתה יודע, מה הרב קניבסקי. זה הרב שלך, אתה הרב שלי. רחוב רשב״ם, 23. מי אין שם לדבר עליו? הוא הרב שלך, אתה הרב שלי. הוא יכין לך רשימה. מה אסור לתרום? מה אסור לתרום?

למה אתה חותם על טופס של תרומת מבגרים? זה כללי. זה כללי. אתה לא אומר זה כן, זה לא. זה כללי, זה אסור. את כל הגופה לתרום זה אסור.

לא, והם לוקחים איברים מסוימים מהגופה. נכון.

אז מה עשו?

צריך לשאול פוסק. אתה הפוסק, זה ברור שאומר. אני לא פוסק, יוני, מה אתה רוצה ממני? הוסמכת. לא הוסמכתי.

ומותר לתרום איברים לגויים? זה אפשרי מבחינת ההלכה? אותו רב יענה לך.

אני לא מאמין.

טוב, בסדר.

חשבתי שאתה יודע את התשובה. אתה רואה?

את התשובה הזאת אתה לא יודע. לא, מה פתאום.

טוב, בסדר, מאה אחוז. זה רק בפתולוגיה החרדית.

טוב, בסדר.

אתה רוצה טלפון של חברה קדישה? לא, ברמה הפילוסופית, ברמה הפילוסופית. אני אומר, מה מותר, מה אסור? זו השאלה. אם זה מותר לעשות דבר כזה, זו השאלה, למה זה, אתה יודע, זה מצליח חיים.

אתה רוצה לחתום מעכשיו? אני, גם ככה התולעים אוכלים את הבשר בגוף.

אם אתה יכול לצליח חיים, אין מצוות לא נעלה מזו.

אז להפנות. שאני בלילה חיים ארוכים, כמובן. להפנות את חברה קדישה אליך? אוי, נו. כבוד הרב, אתה תמיד למה אני מתכוונן, אתה יודע, בבוא היום.

אה, בבוא היום, טוב.

אתה לא יודע את התשובה.

לא יודע, לא יודע.

טוב, בסדר, מאה אחוז. לא קרה כלום. לא, לא קרה שום דבר. נעבור לקשה.

עכשיו הממשלה הקשה מעודות. הכבדה, לא הקשה, הכבדה. כן.

אני אדם מאמין

מתפלל בחגים,

שומר כשרות, קידוש,

בחגים הלאומיים בכנסת,

שרוצה לנהם מנח תפילין,

שרוצה לי בתחנה מרכזית,

שעם המשיח חב״ד מציבים לנהם מנה של תפילין. למה אתה צריך תרומות?

איזה תרומות? אני במנה תפילין, אני אומר.

בתחנה מרכזית?

לא, כשאני לומד בתחנה מרכזית, נוסע לחיפה.

יש המשיח חב״ד, אתה יכול ללכת לנהל חמש דקות תפילין?

אמרנו סונה, תמיד אני עוצר בצד, מניח, באמת. מה אתה מניח? פעמיים?

פעם אחת, למה פעמיים? מה, בבוקר אתה לא מניח? לא, אני לא אדם דתי, אני לא מרמה אותך, אני לא אדם דתי. אה, אתה לא, מאמין אבל לא דתי.

מה שאפשר, אתה יודע, מה שאפשר אני עושה.

זאת אומרת, אין לי בעיה ללכת בליל שבת בכנסת,

לחדר קידור, שולחן שבת,

ומחליטה לסורת לזכויות תל-אביב. אין לי בכלל בעיה עם זה. אני גם חלק וגם זה. אני, אתה יודע, גם חיים מודרניים וגם מסורת יהודית. אני משלב את שניהם. בחנוכה אתה גם חשמונאי וגם יווני. לא, לא, אני חשמונאי טהור, חס וחלילה, חשמונאי טהור.

עכשיו מה אנושא לשלוט על חג כבוד הרב?

כמו שאתה מדבר ברור, גם אני מדבר ברור.

ושתינו אנשים מאמינים,

ומה שאני חושבת בשאלה הזאת זה לשם קידוש שמים בלבד, אך ורק.

אתה מאמין 100% ואני מאמין 100% בקדוש-ברוך-הוא, שלא תבין אותי לא נכון.

שנינו מאמינים.

אתה עוד חושב שיש לי משבר באמונה או משהו כזה, חלילה? אתה מאמין שהוא יעניש אותך?

לא, לא. זו שאלה בלב נקי, הוא לא יעניש אותי. אם הוא יעניש אותי, אני מקבל את זה באהבה.

אבל הוא לא יעניש אותי, למה זה בלב נקי? אם אתה מאמין שהוא לא יעניש אותך, אתה לא מאמין.

אני מאמין. השאלה, זאת אומרת, אולי קשה, אבל אני מאמין שזה, אני אומר את זה בלב נקי.

אני אומר, זה בלב נקי. אתה מאמין שהוא לא יעניש אותך. אני מאמין שהוא לא יעניש אותי, אבל אם החוב הזה לא יתעורר, אני אקבל את זה בעבור, אז הוא גובר. זה ברור, אבל אני אומר, אתה לא מאמין כמוני, כי אני מאמין שהוא יעניש אותך.

למה? למה? אז לא למה למה אני עומד לשאול. זה אני אשמע, אבל אני אומר לך. אבל למה שהוא יעניש אותי? על השאלה באופן כללי.

לא הבנתי, על השאלה באופן כללי.

על מה? על השאלה אתם מתכוונים שהענישתי.

אם אתה לא מקיים מצוות ואתה יכול אחרי שבת, כשעשית קידוש, לעשות הבדלה בדיסקוטק באותו זמן, לא הבנת אותי, אז מה אתה חושב? אני עושה קידוש בליל שבת, אוכל לא חג ליל שבת? כן. תעבור את האוטו בסרמניה, אני רוצה לעבוד בתל-אביב, בדיסקוטק, עד הבוקר. זה ברור. מה, מה רע בזה? שום דבר, רק, גם גד, גם אחרי פוטרני, נכון,

גם תורה, גם טלוויזיה, מה, מה קרה? נכון, שום דבר, מה קרה? גם גיהנום, גם גן-עדן.

אנחנו נהיה בשורה הראשונה בגן-עד, אני בשורה השלישית, אני מבטיח לך.

זה אני מבטיח לך, אני אעשה את שלך בגן-עדן. הבנתי, טוב. מה, זה לא רק, כל הכבוד זה רק תורה, יש גם דברים קבוצה תורה. ברור, מה זה? זה גם חיים מודרניים, מה? בוודאי, מה לעשות? לא להשתגע. כן?

בבקשה. עכשיו השאלה שלי, כבוד הרב. כן.

אז אמרתי לך שאין לנו אנשים מאמינים, ואין לי משלח באמונה, אותו דבר, אותו דבר. לא אותו דבר, אבל בעיקרון, בעיקרון. תפסת, כן.

השאלה שלי,

ראיתי התקלטות שלך על השואה, ושמעתי את הסברים שלך על השואה,

שהיתה התבוללות, מה התבוללות, ותראו את פרק פרשת כי תבוא, חדשות בזמן המלחמה, קראתי הכול וזה.

לא, לא, לא. לא מקובל על ההסבר שלה, של כבודו, בשפה עדינה. אבל אנחנו אומרים, זה ההסבר שלך? אין בעיה.

והייתי ביד השם, עשו פעמים בחיי, ראיתי תמונות וסרטים,

ביום השואה ראיתי טלוויזיה.

כמה היית? כמה פעמים היית? אמרתי, בחיי, עשרים פעמים ביד השם. למה, לא הבנת בפעם הראשונה? לא, הבנתי. רק לומר, כן, מה שאני רואה, אני לא מערכה על זה. דברים שאתה, המוח לא קולט. אתה לא קולט.

למחבלים אני לא עושה עונשים כאלה.

המוח לא קולט.

ואני מכיר אנשים,

כמובן שהם כופרים לא עלינו, שאני אסלח להם, שאתה יודע, הם לא כמוך.

מה פתאום כמוני? כן. כופרים, לא מאמינים, ניסונים, נוסעים בשבת. נוסעים בשבת. כמובן, יותר גרוע מזה,

אני לא רוצה לפרט, וזהו.

אוכלים דווקא, את יודעת, החיה הזאת, בארץ כיפור, דווקא אומר לי מצווה להתגרות בו, להשתבח שמו על העד. שניים.

הזדעזעתי, הזדעזעתי על עמקי נשמתי.

זה אנשים שאתה יודע, היו תורים שלי מול העיניים שלהם, שהיו ילדים.

ואני קראתי כאן כתבות,

יש עיתונאי אחד, לא זוכר את השם שלו, בעיתון הארץ,

שביום השואה, שהוא אמר, לא אני, זה הוא אמר, אני מדגיש, הוא אשם, בטח, הוא אמר, היתרונאי הזה, שהוא קובר, כמובן, שמי מסלח לו, שהקדוש-ברוך-הוא, אתה יודע, אני קשה להגיד את זה, אל תגיד, אל תגיד, אל תגיד. טוב, תודה.

אל תגיד. לא רוצה להגיד, לא רוצה להגיד, חילול השם, לא רוצה להגיד.

אתה יודע, שלא מאמינים בכלל. כן. השאלה שלי, כולנו, כל הקהל הקדוש הזה, ואני ואתה מאמינים 100% בקדוש-ברוך-הוא, אין ויכוח בכלל.

אבל כשאתה מתפלל בתוך הלב שלך, בכלב החוץ הדתי, זה ברור, אבל בתוך הלב שלך פנימה,

פנימה, פנימה,

שיש כל כך הרבה אסונות ומשפחות נהרסות ונהרגות ואנשים נרצחים ויש מעשי זוועה ופיגועי טרור ומעשים שהממוח לא קולט, אתה יודע, יש כל כך הרבה תלונות דרכים,

אסונות שקורים לעם ישראל, פיגועים, תינוקות נהרגים.

בתוך הלב שלך, פנימה, כשאתה מתפלל מול ארון הקודש,

לשבריך של שנייה,

אין לך חשבון פתוח עם הקדוש-ברוך-הוא?

אין לך חשבון פתוח אתו?

אתה לא אומר לפעמים לשבריך של שנייה? אולי הם אלוהים?

ואני מאמין באלוהים, אבל אני אומר, אולי הם אלוהים?

אולי זה סתם חס ושלום, אולי זה רק סתם לא? אולי זה,

העולם בונה על-פי כוחות טבע, אולי תמיד בני-אדם היו קיימים. הבנתי.

אולי העולם, לך יש לפעמים עירוב כזה?

לפעמים, לשבריך של שנייה,

אבל אני נשאר דוחה אותו. ישר.

נשאר אני דוחה אותו. אני אומר, עוף מפה. אבל אמרת שאתה מאמין כמוני, מאה אחוז. כמוני, מאה אחוז. אמרנו אותך, אני דוחה אותו. אבל אני לא דוחה בכלל, הוא לא בא אצלי. אצלי הוא בא. הבנתי, זה ההבדל. אצלי הוא בא. אצלי הוא בא. עכשיו בוא אני אסביר לך. אין לך חשבון פתוח, משהו, שאתה אומר, למה עשית את זה? למה? למה לקחת אותו? למה? אני אגיד לך.

אבל תקשיב הפעם טוב, בבקשה. ואני מקווה שזה יועיל לך לתמיד. בבקשה.

כשאני שומע אותך מנסה להגיד אפילו את מה שאתה מפחד להגיד על אותו אחד שהוא כתב בעיתון הארץ, והוא ממשיך לכתוב, והקדוש-ברוך-הוא לא ייבש לו את היד,

ולא לקח עוד, אני לא מכיר אותו. רגע, השאלה שלי יותר גדולה מהשאלה שלך.

זאת אומרת,

אם בורא עולם משאיר כאלה שיוצאים נגדו מהבוקר עד הערב, ועוד חוצות. רגע, אז אני מבין שהוא רחמן לאין שיעור.

למה הוא רחמן לאין שיעור?

כי אם אתה אדם חזק,

ובא לפניך אדם חלש ומתגרה בך ומעליב אותך וזורק עליך חול ופוצע אותך ומקלל אותך ומזע אותך, תשיב, תן לי לדבר, תן לי לדבר. אבל על כללי דיברנו. שמעתי, והוא עושה לך את כל הדברים. אתה חזק,

אתה חזק, אתה עושה לו ככה טינג, והוא עף.

ואתה לא עושה לו טינג.

מה אני מבין? מה אני מבין? שאתה בן-אדם

בעל מידות טרומיות,

שאתה מרחם על הגמד הזה שעושה שטויות ואתה לא הורג אותו ולא מוחץ אותו ולא מפרק אותו.

אני ממש נדהם, כמה סבלנות יש לך,

כמה רגיעות, איזה ענווה.

איך אדם יכול לספוג כל כך הרבה עלבונות ולא לפגוע באדם שמזיק אותו ועושה לו חילול של השם שלו בכל מקום? נכון או לא נכון? אז מה, הקדוש-ברוך-הוא צולח לו? מה הקודם-ברוך-הוא צולח לו? רגע, נכון או לא נכון. נכון או לא נכון.

רגע, רגע, רגע, רגע.

עכשיו, אני רואה את אותו אדם חזק,

שיכול הכול כנגד כולם,

פתאום

לוקח בן-אדם שבעיני הוא נראה חלש,

ועושה לו טינג, ומעיף אותו מהעולם.

אה,

מה זה? אז מה, מה קורה כאן? מה קורה כאן?

מה קורה כאן? זאת אומרת,

הרי אומרים, גומל איש חסיד כאימי ישראל, זאת אומרת, זאת אומרת,

זאת אומרת

שאני אלמד

מאותו מצב.

הקדוש-ברוך-הוא כל כך רחמן,

שום רחם על הרשעים.

אה. תן לי להסביר.

אה.

הוא באמת? אה.

צדקים רע להם ורשעים טוב להם? אה.

תשמע,

אה.

אתה שומע?

הוא כל כך מרחם על הרשעים.

למה?

שבעולם הבא הוא נכניס להם. לא.

לא. אז מה? אני אסביר. אני לא רוצה בעולם הזה את הנקמה, לא בעולם הבא. אני אסביר.

תסביר. תסביר את הנקמה בעולם הזה. אני אסביר. שהצדק ייראה בראש קבוצות. אני אסביר. נו. אני אסביר.

נו. למה זה נקרה לו? נו.

נו.

אה. תן לי לדבר. בבקשה. נו.

לא, אתה אומר לי כמה תבוא בעולם הבא, זה לא מקובל עלייך. לא אמרתי כלום, התחלתי את זה. זה מה שאתה רומז. עוד לא רמזתי.

מה? אני הולך להגיד, תשמע.

כן.

עכשיו.

הקדוש ברוך הוא מרחם על הרשעים.

הרי אין לו בעיה לעשות להם טינג,

והם ילכו. זה ברור לי.

אבל אז מה יהיה? לא תהיה להם תקנה.

הם יצטרכו ללכת לגהנאי גהנום לאין סוף.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

נותן להם אפשרות, זמן,

פה שייתן, תן רגע.

שיתפקחו, נותן להם זמן. תן לי רגע לדבר.

תן לי לדבר.

יש שדרן מפורסם שקוראים לו נתן זהבי עצבני.

כן, כן. שמעת עליו? אני חולה עליו. חולה עליו.

אני חולה עליו. יפה.

עכשיו הוא חולה.

כן, כן, נכון. שמעת? שמעתי ברדיו. כן. אז הוא סיפר בשידור שלפני עשר שנים הוא קיבל את מחלת הסרטן בגרון.

כן, שמעתי.

עכשיו,

כיוון שקיבל את מחלת...

לא, הוא אדם טוב. שמע, הוא אדם טוב.

לא, השתעלת. הוא לא בגלל העישון, בגלל העישון. בגלל שעבר. הוא כופר, אבל הוא רוצה למכס דקה, הוא עוזר לעניים ולמוגבלים, הוא אדם צדיק. תקשיב.

הוא רק ירא שמיים חילוני, זה פשוט, זה העניין. כמוך, כמוך. אה, כן, כן. אני ירא שמיים חילוני, נכון? לכן אתה אוהב אותו.

עכשיו, הוא חצי מדינה. מה לעשות?

עכשיו, והוא ראש בראש? וואו, וואו. לא, לא, לא. זה היה הרייטם הכי טוב בעיר. לא, תשמע.

בקיצור, הוא קיבל את המחלה בגרון.

רמזו לו מן השמים, כנראה הוא מדבר גבוהה-גבוהה,

אבל הוא כנראה,

מה, הוא מדבר לעניין, אמנון? הוא מדבר לעניין. הוא מקלל גם, הוא מקלל. כן, זה נכון. הוא מקלל לא רק, אבל הוא נכנס במגזר החרדי, לא משנה, לא משנה. אתה יודע. רגע, מה טוב. אתה יודע. רגע.

בקיצורו של דבר,

הוא לכאורה נתרפא, ועכשיו חזר לו המחלה. כן, זה נכון. זאת אומרת, בן-אדם קיבל רמז, לא הבין אותו,

עכשיו הוא מתמודד על חייו מחדש.

השאלה אם הוא יהיה חכם לחזור בתשובה.

הוא לא יחזור בתשובה. לא, הוא לא יחזור בתשובה. אין שום בעיה.

הוא לא יחזור. אין שום בעיה. הוא אדם חזק מאוד, הוא לא יחזור.

עוד פעם. אבל תן לו ברכה, לא יזיק. אתה אדם צדיק, תן לו ברכה.

הוא יראה שמים חילוני, הוא עוזר להמון אנשים במצוקה. אז אני מוכן לתת לו ברכה, הנה, עכשיו, לכבודך.

מה השם של אמא שלו, אתה יודע? כן.

שמעתי במרבה שלוש.

שרה?

אם אני לא טועה,

נתן בן שרה ויעקב, אם אני לא טועה,

שמעתי בשידור שלו, שהוא נפרד,

לפני שאלות הביטחוניים.

נו, נתן בן שרה ויעקב.

אם לא, זה ילך למישהו אחר. זה מה ששמעתי ברדיו.

כל המציא נפש אחר, אתה קולק את עולמך ברגע אחד.

נתן בן שרה ויעקב,

השם יחזיר אותו בתשובה שלמה וברפואה שלמה. אמן ואמן.

אמן ואמן. תשמע,

קיצורו של דבר,

הקדוש-ברוך-הוא, רגע, מאיפה אתה יודע איזה שהוא חולה, דרך אגב?

אתה לא רואה טלוויזיה, מאיפה אתה יודע שהוא חולה?

אני, שלחו לי אימייל.

אה, אימייל? כן.

הבנתי.

עכשיו, אתה רוצה את הבעניינים.

מה זה בעניינים? אני כל הזמן בעניינים. זהו, בסדר, מאה אחוז.

עכשיו,

הקדוש-ברוך-הוא משהה

את גזר-דינם של הרשעים,

וכשזה כבר לא מועיל והם מגשים את עורפם, אז הוא לוקח אותם. עכשיו, צדיקים,

צדיקים,

כיוון שהם ברמה אחרת לגמרי,

אז מה עושה הקדוש-ברוך-הוא?

מהם הוא מצפה יותר מאשר אלה שהם רשעים,

ואז הוא מדקדק אתם יותר.

אני אתן לך דוגמה מהבית. הנה, יש פה אמהות, הרבה.

יש אמא שיש לה בן צדיק ויש לה בן שהוא לא צדיק,

יש לה בן שהוא רחובי ויש לה בן שהוא ביתי.

מה היא עושה?

במי היא משקיעה יותר משאבים?

למי היא דואגת יותר? הגיון שלי אומר, בביתי.

לא, בדיוק הפוך.

אבל רובותי כבר אבות, הוא כבר יצא ל... בדיוק הפוך, אותו היא רוצה להחזיר הביתה. אבל אולי אין סיקור, היא חולה לך להשקיע עליו.

זה משהו ביתי, אולי זה לא קורב אלי.

אם זה הבן שלה, היא דואגת דווקא לזה שרחוק, ואת כל הכוחות היא משקיעה בשביל להביא אותו בחזרה.

היא לא תהרוג אותו,

היא תשתדל כמה שיותר לקרב אותו לבית, היא תשקיע ותפצה אותו ותיתן לו ותפייס אותו, ותעשה כל השתדלנות בשביל להביא אותו.

והיא תקפיד מאוד על זה שנמצא כל הזמן בבית וחוסה בצלה,

שאם הוא יעשה טעויות היא תגער בו הרבה יותר ממה שהתפייס את הבן השני.

למה?

כי היא רוצה בקרבתם של השניים.

מצפים ממי שהוא חכם ונבון ונמצא בבית יותר ממי שכבר הידרדר וירד לרחוב. זה אחד.

הקדוש-ברוך-הוא, מי שידרדר, הוא לא מבטל עליו כל כך מהר כמו שאתה.

הוא מוכן להמתין ולחכות עד שהבן-אדם ישכיל.

הקדוש-ברוך-הוא, לפני שעשה לסדום ועמורה את מה שעשה, ששפך עליהם אש בגופרית,

25 שנים הוא התרה בהם,

נתן להם כל מיני אסונות וזה. 25 שנה הם ישבו בשלווה, הכעיסו אותו.

אחרי 25 שנה נתן להם אסונות טבע כאלה ואחרים.

50 שנה

לא שמעו לו, בסוף הוא המתיר עליהם אש בגופרית.

דור המבול, עשר דורות שהיו באים ומכעיסים לפני הקדוש-ברוך-הוא, עד שהביא עליהם את מי המבול.

זאת אומרת, הקדוש-ברוך-הוא לא שואה יכול לעשות, מבול על העולם.

מתי שהקדוש-ברוך-הוא רואה שאפסה כל תקווה,

אז הקדוש-ברוך-הוא מנחית את המכה, וזהו.

לגבי אלה שהם צדיקים בעיניך ובעיני השם,

אם הקדוש-ברוך-הוא לקח אותם מן העולם הזה, לאן אתה חושב, הם הלכו? לגן-עדן.

אז בשבילם זה לא נפסד, אם הקדימו להם את הגן-עדן.

בעוד שאם הוא ייקח מהר את הרשעים,

אז הם ילכו מהר לאן? לגיהינום, ותיקונם אין.

לכן הקדוש-ברוך-הוא, בדיוק הפוך ממה שאתה סוגר,

מאריך אפו גם לרשעים,

על מנת לקרב אותם אצלו.

הבנת, עיוני? הבנתי. קשה ללמוד עם התשובה שלך. הבנתי. לא נורא.

זה לא צודק.

נכון. זה לא צודק. ואם אתה פוסק את הדין כך,

פירושו של דבר שאתה מזמין מכות מהר מהקדוש-ברוך-הוא על מעשיך.

שייתן לכל אחד מה שמגיע לו. אוי ואבוי אם הוא ייתן לך מה שמגיע לך. ברוך השם, עברי נקי, ברוך השם. אתה עלול ליפול מהכיסים. עברי נקי, ברוך השם. מה זה עברי נקי? העולם זה לא רק תיירה, תיירה, תיירה. יש גם חיים מחוץ לתיירה, עם כל הכבוד. נכון. יש מחוץ לתיירה. אה, מחוץ לתיירה. ואחר כך, מה אתה, גם לחיות קצת, מה? לא רק לעבוד גם, לחיות. מה אתה עושה אחרי 120 שנה, שהתברר לך שאין חוץ מהתיירה, תיירה, תיירה? יש גם חיים, זאת

שואל מה אתה עושה אחרי 120 שנה, אם יתברר

שטעית בדרך?

מה אני אעשה?

מה אני אעשה?

אלך לגיהנום, מה אני אעשה? עזוב על גיהנום, מה אני אעשה? אבל אני בטוח שזה לא יהיה ככה. הבנתי. זה לא רק תורה, שותקים גם מפי המסים של הבן-אדם. אתה יודע מה הסיכוי שאתה תלך לגיהנום? לא יודע. אני אגיד לך.

אני גם עושה מסית צדקה, אני אמר לך. ברור.

ברור. אתה תורם בצתר המון, המון אני תורם. מתפלל בחגים, אמרתי לך, המון מתפילין. אתה תהיה בגיהנום עם תעודה מאחורה של נותן צדקה וחסד.

עכשיו אני אסביר לך מה הסיכוי.

יכול להיות. עכשיו שב, שב שלא תיפול, תיזהר.

שב,

שב,

תיזהר.

שב, יופי.

כן, עכשיו תשמע.

אני אומר שיש רק תראה, תראה, תראה. אני חולק עליך. ברור.

עכשיו אני אומר, תורה ועבודה, לא רק תורה. אם בן-אדם

שומר את התורה והמצוות,

כן, אני אומר שהוא הולך לגן-עדן.

חילול השם.

אתה אומר, חילול השם רבתי. תקשיב, אתה אומר, תיזהר שאני לעקוף אותך בגן-עדן, תיזהר. שמעתי, שמעתי. ותמלא מצוות. תיזהר. רגע, לסיום. אני יכול לעקוף אותך בדרך לגן-עדן.

תשמע לסיום.

אם אתה לא מאמין, תקשיב, אם אתה לא מאמין

שיש עולם הבא, וספק אם יש אלוהים, אני מאמין בעולם הבא, מה קרה לך? רגע, רגע, רגע. אל תגיד לי שזה בלי להפך, כבוד הרב. אני מאמין בעולם הבא. אני אמרתי לך את זה. תקשיב, תקשיב.

אם אתה לא שומר תורה ומצוות, לא, לא שומר.

אתה הולך לגיהינום, לפי מה שאני אומר.

עכשיו, יש אפשרות נוספת,

שאתה אומר בעצם, אולי לא קיים כלום בשבריר שנייה. אולי לא קיים כלום בשבריר שנייה. בשבריר. אבל בתוך שנייה אני חוזר בי. כן.

ואז מה קורה? שאם אתה נפטר אין כלום.

אין כלום.

אין שכר ואין עונש ואין כלום.

ולכן אתה, על הצד הזה של השבריר,

חי את חייך כמו שאתה רוצה. גם זה וגם זה.

יופי.

עכשיו נבדוק מה הסיכוי שלי ושלך אחרי 120 שנה.

אם אתה צודק,

בשבריר,

בשבריר, אם אתה צודק,

ואין כלום,

לא אמרתי את זה.

בשבריר, בשבריר.

אם אתה צודק בשבריר ואין כלום,

זאת אומרת, כשאתה תיפטר

אתה הולך, שוכב בחול,

לא מרגיש, לא יודע, לא כלום.

כאילו הלכת לעבדון, נכון?

אם אתה צודק, בשבריר,

אני, אם איפטר אחרי 120 שנה, אלך לאותו מקום, לחול, לא מרגיש, לא יודע,

עבדון.

זה בדקנו את הסיכוי

אם השבריר שלך צודק.

אם השבריר שלך צודק, שנינו הלכנו לחול, לעבדון.

זה 50% סיכוי שאתה צודק בשבריר.

אם אני צודק ב-50% מולך,

ויש שכר ויש עונש,

אני אחרי 120 שנה הולך לגן עדן.

אתה, לפי מה שאני אומר,

אחרי 120 שנה הולך לגיהינום.

זאת אומרת, אם אני עושה מאזן,

יוצא ככה.

אם אתה צודק,

אתה הולך לעבדון.

ואם אתה לא צודק, אתה הולך לגיהינום.

בכל מקרה הלך עליך.

אני, יש לי סיכוי לפחות 50% שאני אהיה בגן עדן.

אז איך כדאי לחיות?

כמוני או בשבריר שלך?

יש לי פתגם קדוש, דרך ארץ קדמה לתורה. נכון. זה אני, דרך ארץ קדמה לתורה.

אני קודם בן-אדם, אחר כך אני דתי. נכון. אני קודם יהודי חר, אחר כך אני דתי. אין בעיה. אתה בן-אדם? אני בן-אדם. עכשיו, תהיה דתי.

מהפה שלך על אוזן של הקדוש-ברוך-הוא. תהיה בריא. ביי ביי. יאבדוך עמים, ישתפרו לך לאומים.

כן.

מי התלוננה שם?

מי התלוננה שם כל הזמן?

היתה מי שהתלוננה?

הלכה הביתה. הלכה הביתה, יאללה.

תכף, תכף, תן לאנשים שם שלא יהיה קיפוח.

עכשיו, חסידים של שוויוניות.

נו.

אפשר לפתוח את המיקרופון?

אחת, אחת.

שתיים, שתיים.

יש לי שאלה.

באחת ההרצאות שלך דיברת על הגזל,

שאנחנו חוזרים בגלגול, אם אנחנו גוזלים.

ולעומת זאת, בספר שער הגלגולים,

בפרק ע״ח,

כתוב שם, הדור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת.

אז מדובר שם רק על הגברים, שהם בעצם מתגלגלים, ולא על הנשים.

אז איך זה?

זה נכון שיש בעץ חיים

של המארחור, שנשים לא מתגלגלות,

אלא הן הולכות למקום מסוים שאני לא אגיד אם הן לא בסדר.

אבל יש מקרים יוצאי דופן שכתוב שם שכן מתגלגלות.

אז זה מביא אותי לעוד שאלה,

שכאילו סתם דוגמה, נגיד נולדת תינוקת

שהיא פגועת מוח והיא חיה, נגיד משהו כמו שנה,

ובעצם כאילו אם היא לא תיקון של משהו, אז בשביל מה היא באה בכלל?

אמרנו שיש מקרים מסוימים שכן מתגלגלות.

בנוהג שבעולם, מה שנקרא,

באופן רגיל,

לא מתגלגלות.

כן.

תן לו שאלה שמה, כן.

חרב טוב הרב.

הנביא אומר,

לא יעשה השם דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים.

בוא נניח שהיום אין נביאים,

אבל יש גדולי תורה שאנשים הולכים להיוועץ בהם,

ובדרך כלל הם יודעים

מה הקדוש-ברוך-הוא רוצה להביא על בן-אדם.

אני רוצה לשאול, האם אדם שהחליט שהוא רוצה לחזור בתשובה ולהיות דתי ירא שמים ושומר תורה ומצוות,

האם יכול איזה גדול תורה להגיד לו מה עליו לתקן?

אתה רואה, הדבר הכי קל ביותר לכל אדם, גם בלי גדול בתורה,

זה לחזור בתשובה קומפלט, ואז ממילא הוא מכסה את הכול.

אם אדם מחפש רק איזו הוראה כזאת או אחרת,

אף אחד לא יגיד לו בדיוק מה צריך לתקן ואת השאר להשאיר.

אין דבר כזה. אדם צריך לחזור בתשובה כללית.

הבנת? כשהיו הולכים לנביאים פעם,

אז אנשים היו שומרים תורה ומצוות קומפלט,

והיה בא עליהם איזה אסון או משהו,

ואז היו הולכים לנביא,

אז הוא אומר מה סיבת האסון שגרמה לזה ופה ושם.

אבל אם בן-אדם לא שומר כל כך מצוות וכו',

והוא מתחיל לשאול שאלות,

אתה מבין, זה כמו אחד עושה 17 עבירות בנסיעה אחת, והמשטרה רודפת אחריו, ובסוף הוא שואל אותם, על מה אתם רודפים אחריי בכלל?

הוא עושה שאלת חכם אצל השוטר,

על מה אתה רודף אחריי?

17 עבירות הוא עשה בנסיעה אחת, הוא שואל, על מה אתה רודף אחריי?

אז זה לא יועיל.

אתה מבין מה אני אומר?

אני מבין, אבל סליחה, אם יש,

איך אומרים, אנחנו מדברים קודם,

וידעת היום והשבות אל לבביך.

אם האדם כבר הגיע לדרגה כזו שיש השבה אל הלב,

והוא רוצה לחזור אל הקדוש ברוך הוא בכל רמח אברה,

והוא שואל מה עליו לתקן,

למה לתקן? עליו לשוב בכל רמח אברה ושסה גידה בתשובה לה' יתברך, וזה התיקון הגדול ביותר.

לקיים את התורה ומצוות באהבת השם יתברך.

טוב, אני מודה לך. סליחה, אפשר לבקש ברכה?

כן, מה השם?

השם צבי אליהו בן טילה.

צבי אליהו בן טילה, השם ישנה לך רפואה שלמה וישועה קרובה מהרה.

אמן.

תודה.

כן.

אי-אפשר להגיע לשם עם מיקרופון.

את רוצה לשאול שאלה?

זה לא בדיוק שאלה.

הנה, חטפו.

כן.

לא בדיוק שאלה. איפה?

פה.

כן.

אם אפשר לעמוד. האמת היא שאני באתי לכאן אולי על מנת לקבל חיזוק.

מה שקורה,

מה שקורה,

אני הייתי הולכת עם מכנסיים.

הפסקתי עם מכנסיים לפני איזה שלוש ומשהו שנים.

לפני שלוש שנים עברתי זעזוע המוח.

לפני שנתיים התרסקה לי כף הרגל.

מאז אני עם קשיי נשימה,

והרופאים לא יודעים מה יש לי.

הגעתי למיון בסוכות האחרון עם כאבים כמו סימן של אמפנדיציט.

רצו להשפיע, אז לנתח. בסופו של דבר יצאתי משם, לא יודעים מה יש לי.

את נשואה? נשואה.

וחוץ מזה, גם יש לי ארבע בנות. אני כל כך רוצה בן, וגם את זה אין.

תראי, קודם כול את חיה.

יש לך איזה שלא.

אז זה כבר פלוס גדול.

דבר שני, הגעת לפה, ואת שואלת,

את אמרת שעשית חצי דרך.

את היום הולכת עם חצאיות?

כן.

אבל כיסוי ראש חסר לך.

לא, אבל אני שומרת את הכול. ממש, יותר מאנשים הרבה יותר דתיים ממני.

אחד סגר את כל הבית.

מה?

אחד סגר את כל הבית,

סגר את החלונות, הגיף את התריסים, רק השאיר את הדלת פתוחה.

ואחר כך הוא מתפלא, למה נכנסים גנבים?

אם בן אדם לא סוגר הכול,

אז יש מקום למקטרג, לקטרג.

אז את צריכה להיות חכמה,

תסגרי את הפרצה הזאת בראש,

תכסי את הראש, תשימי כתר של יהודייה,

ובעזרת השם יתברך נברך אותך גם לבריאות וגם לבן זכר.

האמת היא שאני גם ניסיתי כיסוי ראש בבית. קשה לי מאוד לצאת עם זה החוצה.

מה יקרה?

לא יודעת.

קשה לי, קשה לי. מה יקרה? אני לא יודעת מה יקרה.

סביבך, תראי, נשים עם כיסוי ראש, מה קרה להן? הן הגיעו לך. אבל זה נורא קשה, זה נורא קשה. מה קשה, מה קשה?

מה קשה?

קשה, כי זה משנה את הכול. נכון, זה משנה. זה מחייב המון. מחייב? מחייב, כן, זה חייבים, נכון? אם לא היה חייב, לא הייתי אומר לך.

קשה לשלם מס הכנסה, קשה מאוד.

היה עדיף בלי.

אבל מה לעשות, הם אומרים, יש הכנסה, יש מס.

יש ראש, יש כיסוי ראש.

זאת אומרת, אתה אומר שאם אני שמה כיסוי ראש אני מחלימה לחלוטין מכל האסימפטומים האלה שיש לי,

מכאבי הראש ואליו, וכשאין נשימה והכול?

אני לא אומר.

אני מתפלל בשבילך, מברך, הציבור יענה, אמן.

וכמו שאני בדרך כלל מכיר את הקדוש-ברוך-הוא,

אז זה מועיל מאוד.

מה את אומרת?

זה קשה לי מאוד.

אם היה רופא אומר לך שבשביל להחלים מכל הבעיות צריך לשים כיסוי ראש,

תראה, אני ישבתי על זה הרבה.

אני רוצה, אבל אני מרגישה מחסומים.

אני יודע. זו הסיבה שבאתי לפה. זה לא רק את. כל אלה שחסר להם פה כיסוי ראש, יש להם אותה בעיה בדיוק כמו שלך.

אני יודע, אני יודע שזה קשה. זה כמו להגיד לבן-אדם, תגדל זקן.

זה קשה, נכון?

זה קשה מאוד.

מה יותר קשה, השאלה?

השאלה היא אם זה יעזור באמת.

אמרתי לך, מה, יותר ממה שאני הבהרתי?

יש רופא שיכול להבטיח לך?

אמרת שהם לא יודעים בכלל מה יש לך.

לא. נו, אז יש מישהו שיכול להבטיח לך?

אני אומר לך

שאני מקווה מאוד מאוד מאוד שזה יועיל לך, כמו שאני מכיר שזה מועיל לאחרים.

ומה לגבי בן?

אני אברך.

את מכירה רופא שנותן ברכה ויש ילדים? לא.

נו,

אתה מברך אותי?

בהחלט, בקול רם.

מה אני צריכה לעשות?

אני אתן לך כיסוי ראש, תשימי, תברכי שאחיהנו.

ואני אברך את החלק שלי.

עכשיו, מה יקרה אם נאמר באיזשהו שלב אני אשבר ואני ארצה להוריד את זה? זה מותר?

את חושבת שעכשיו זה מותר לך לעמוד ככה בגילוי ראש לפני כולם כשאת אישה נשואה?

לא אמרתי שזה מותר, אבל זה רגיל.

אז מה השאלה בכלל?

לא יודעת.

נכסות זה לא אסור.

בכבוד.

מי שבירך עם מותנו, שרה, רבקה, רחל ולאה, הוא יברך את השם הטוב.

שימה שמחה בת תקווה.

שימה שמחה בת תקווה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בכל איבריה וגדיה מהרה.

כן.

נזכה אותה לזרע חי וקיים בן זכר מהרה.

כן.

זכות הכיסוי ראש.

בבקשה.

ערב טוב לכולם, ערב טוב לך, אדוני הרב.

אני רוצה לשאול אותך שאלה בקשר לעולם הבא,

שזה קשור גם לעולם הזה.

אומרים שכל מי ש...

אני לא יודע אם מותר לי לשאול את השאלה הזאת בכלל,

אבל אני אשאל בכל זאת.

אומרים שכל הצדיקים הולכים לגן עדן למעלה, נכון?

כל הצדיקים שלומדי תורה וזה.

ואומרים שהמשיח יבוא,

כל המתים עתידים להיחיות.

הצדיקים.

הצדיקים. המתים הצדיקים עתידים להיחיות.

שאלה לי אליך, האם זה הגן-עדן,

או שיש גן-עדן זמני למעלה עד שהגיע המשיח לפה?

אתה שואל שאלה טובה ויפה.

יש קלטת שלי שנקראת חמשת העולמות, שמסבירה זאת באריכות שעה וחצי.

אבל אני אסביר לך בקצרה.

יש חמישה עולמות, העולם הזה, זה שאנחנו נמצאים בו עכשיו,

יש עולם הנשמות,

גן-עדן וגיהינום למעלה,

יש עולם ימות משיח, שבעולם הזה הוא קרוב מאוד,

יש עולם דחיית המתים, שזה 40 שנה אחרי גילוי משיח,

ויש עולם הבא, שזה העולם החמישי והאחרון

של הנשמות בלבד.

זאת אומרת, אלה חמשת העולמות.

אלה שנפטרים ונמצאים בגן-עדן עתידים לקום בדחיית המתים לעולם הזה כדי לשלם שכרם מושלם,

גם הנשמה וגם הגוף.

כמו הכוונה האלוקית הראשונה,

שהאדם הראשון נברא עם גוף ונשמה טהורים עד שהוא חטא, והיה צריך לעבור את התיקון.

אז לכן היה צריך להיפרד ולמות,

כי המיטה היא התיקון.

איך?

הנשמה עולה למעלה והיא מתנקה,

והגופה למטה מתפוררת,

ורושם החטא שבה נמחה.

ואז, לאחר מכן, תתחבר נשמה קדושה וטהורה עם גוף

זך ונקי,

ויקום את תחיית המתים בדרגת האדם הראשון לפני החטא.

ואז יחיה פה,

כשפה הוא יהיה עם כל הצדיקים של כל הדורות ביחד,

בעוד שבגן-עדן הוא יהיה רק במדור הראוי לו לפי מעלתו וכבודו,

ולא יזכה להיות בעולמות יותר גבוהים של אלה שגדולים ממנו.

כך שעולם תחיית המתים הוא יותר גבוה מגן-עדן.

יותר גבוה? כן. בעולם הבא עוד יותר גבוה גם מכל אלה. העולם הבא שאחרי תחיית המתים יותר גבוה? בדיוק.

תשמע, תקלט את חמש העולמות.

תודה רבה, ויש לי עוד שאלה אחת. לפי התורה,

יש לי שאלה.

אסור לעשן.

כן.

אסור לעשן, אבל לפי התורה עדיין לא אמרו שאסור לעשן,

כי לא פסקו הלכה כזאת, אבל, כתוב בתורה, ונשמדתם מאוד לנפשותיכם.

אז למה לא מוצאים, למשל, הלכה כזאת?

יש פסק כזה, שאסור לעשן, בשעה שהרופאים אומרים כבר שהיום למעלה מ-60% לוקים

במחלת הסרטן, הריאות,

בגלל עישון,

אז יש הלכה כזאת שאנשים לא יעשנו סיגריות,

כיוון שזה גורם למחלות מסוכנות שיכולות לגרום למיטה.

כמובן, אם אדם ממעיט בצורה כזאת, שהיא לא משמעותית,

על מנת להגיע לרמות האלה שמדברים עליהן הרופאים,

אז זה לא בכלל האיסור,

אבל טוב לאדם להרחיק את עצמו לגמרי מכל סכנה כלשהי.

תודה רבה לך.

תהיה בריא.

יש עוד דבר אחד שצריך לשים לב,

לא רק סיגריות, גם נס קפה עילית.

כן.

רגע, למעלה.

עכשיו נזכרתם כולכם? כולם פתאום נזכרו.

כן.

תן לה שם במדרגות, כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

אומרים שחלק מהשהייה שלנו כאן בעולם הזה זה בשביל לעשות מצוות.

עכשיו, יש הקטע של לשון הרע,

שאם אומרים לשון הרע אז המצוות שלך עוברות לאדם אחר,

והעוונות שלו עוברות אליך. אז מה הקטע לעשות מצוות אם בעצם הכול עובר לאדם אחר,

אם אני אומרת לשון הרע או משהו כזה?

קודם כול, אם מישהו אחר אמר, לשון הרע עלייך, יכול להיות שתקבלי את המצוות שלו, אז כבר על כך. זה מה שבאתי להגיד לך אחר כך, שאני יכולה לא לעשות בכלל שום דבר, לחכות שמישהו ידבר עלי, וזהו, יש לי מצוות.

אבל גם אדם שדיבר לשון הרע וחוזר בתשובה, אז הוא לא מפסיד את המצוות שלכאורה עברו.

אז את אומרת, כדאי לעשות מצוות וכדאי לא לדבר לשון הרע. כן, אבל זה קשה.

שמספיק שעושים פרצוף אחד וזה כבר נקרא אבק לשון הרע. לא כדאי לעשות פרצופים. בדרך כלל בגן-חיות עושים פרצופים.

אבל מה הקטע? מה הקטע? מה הקטע על להיות אדם שמדבר לשון הרע, אם הוא יכול להיות צדיק ולא להגיד לשון הרע? מה הקטע?

אבל זה קשה.

אז זה כדי לשון הרע.

איך יכול להיות דבר כזה שאתה עושה מצוות, משקיע, ובתוך שנייה הכול הולך לאדם אחר,

בכל הערונות שלו עוברים אלי? קודם כול,

מדובר באדם שרגיל בלשון הרע, רגיל בלשון הרע.

אדם שאומר במקרה כזה או אחר יכול להתפייס עם זה שהוא אמר

לבקש מחילה.

אז כאילו זה לא כל הזמן עובר לבן-אדם. לא. כאילו יש תנאים מסוימים? נכון.

אוקיי. בהצלחה.

כן.

רגע, פה יש לו שאלה. כן, תן לו רגע.

בבקשה, בבקשה.

כן, דבר.

דבר.

דבר.

דבר. לא ללחוץ. לא ללחוץ.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני הגעתי עכשיו מבית-החולים, ככה זה 17 ימים,

כשאני נמצא אצל אחי.

כן.

זה בית-החולים השלישי שמעבירים אותו, הוא כרגע נמצא בטיפול נמרץ.

הבעיה שיש לו זה פגיעה מוחית בגזע המוח.

אני אומנם התקשרתי לרב טלפונית,

שאול רפאל בן-שושנה? אמת.

הנה, כתוב לי פה בעדו.

כן, אני יודע.

הבת שלי, שהיא נמצאת פה, אמרה לי שהרב נמצא פה. מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד שלמה, וכל הקהילות הקדושות והטוהרות,

וברך את השם הטוב, שאול רפאל בן-שושנה.

השם יקימהו לחיים טובים ולשלום מהרה.

בעזרת השם, שיהיו בשורות טובות.

אם תוכלו לקבל על עצמכם ללמוד שעתיים את תענית דיבור הגברים,

השם יעזור.

האישה שלו פה במקרה? האישה שלו נמצאת פה. היא עם כיסוי ראש?

עם כיסוי ראש. אז שתלמד חצי שעה מוסר, רבנו יונה,

כל יום שלושה חודשים.

בסדר?

נפלא.

תודה רבה, כבוד הרב. הנה, שמה, בכתום, שמה. נו, תן לה, כבר.

שם, שם, תן לה, כן, באמצע.

ביקשו ממני להודות ליהודי בשם שרון הרוש מהעיר אילת,

שבחורה נקלעה לבעיה דתייה ולא היה לה כסף,

והוא נתן לה טלכארד ב-120 שקלים

ולא ביקש חזרה.

היא תרמה אותם לארגון שופר.

היא מבקשת להודות לו על זה שהוא הציל אותה ונתן לה את הסכום הזה כדי ש...

כדי שתוכל להגיע לאן שהיא צריכה.

כן.

נו, קדימה.

זה עובד?

אני אמא לשישה,

שהקטן ביניהם בן שנה וחצי, חולה במחלה.

אני אשה דתייה, כמו שאתה רואה, ואני מאוד צעירה, רק בת 40. ואני כל יום שואלת מה הסיבה, במה טעיתי, במה שקיתי,

שייתן לי רמז.

שייתן לי רמז.

בשביל מה לחפש רמזים ומה היה,

תתקני מה שאת יכולה.

בן-אדם לחברו בעיקר.

תתבונני בכל העולם. מה זה אומר בן-אדם לחברו?

היא הזכירה, לדוגמה, לשון הרע,

רכילות,

קנאה,

מידות לא טובות.

מה שאת יכולה להסתכל ולפשפש בעצמך ולתקן ולמגר ולהוציא ממך,

בעזרת השם יתברך, יוכל להועילך לישועה?

ברכה.

בשמחה. מה השם? השם שלי, הדסה אסתר, בת טובה.

הדסה אסתר, בת טובה.

השם ישלח לך רפואה שלמה ממעון הברכות מהירה להחלמה מהירה. אמן.

אמן.

תעבירי שם באותה שורה.

איפה הוא?

יש בחור שרוצה לשים ציצים על רפואה?

כבוד הרב. בבקשה.

כבוד הרב, אם אפשר ברכה, אמא שלי

צריכה לעבור ניתוח, היא לקטה במחלה.

שם? אם אפשר ברכה ושם?

שם. דינה בת סוזנה.

דינה בת סוזנה, רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהירה. מה היא צריכה לקבל על עצמה?

היא יכולה ללמוד?

כן.

חצי שעה, מוסר,

שערי תשובה, רבנו יונה.

כל יום.

כן, הנה, חבר'ה שרוצים לשים ציצית לרפואת כל החולים.

מי עוד רוצה מהגברים לשים ציצית גם כן לרפואת החולים?

אנחנו עוד לא נהיה עוד פעם.

אנחנו ערבים על עצמו ערבים, אנחנו ערבים עושה.

אנחנו ערבים על עצמו ערבים, אנחנו ערבים עושה.

אנחנו ערבים על עצמו ערבים, אנחנו ערבים עושה.

אנחנו ערבים על עצמו ערבים, אנחנו ערבים עושה.

אנחנו אוהבים אותך

אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך, אנחנו אוהבים אותך,

או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-או-א

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש, לבוא לפה.

כן.

השם יברך את כל הקהל הקדוש,

שיהיה לכם חנוכה שמח, שנזכה לחיות כמו החשמונאים,

שלא נדבק במעשי היוונים ושנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.