תמלול
אופקים - 12 שנה ללא ילדים
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאהה, היא לא ייכנעת, היא לא ייכנעת, ואהה, היא לא ייכנעת, כסף עונה
ערב טוב בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח.
הערב לרפואת מיטל בת מלכה, רפואת הנפש והגוף ולידה קלה על דרך הטבע.
הצלחה ובריאות איתנה לירון בן-מלכה וזיווג הגון,
והערב בחסות הרב שלמה עזרן, סגן ראש העיר.
כן, יהודים יקרים, אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני ראש השנה.
אנחנו נחלק את ההרצאה הערב לשני חלקים. החלק הראשון יהיה החלק של הדרשה, החלק השני, שאלות ותשובות.
בפרשת השבוע הקרוב כתוב,
פן יש בכם איש או אישה
אשר לבבו פונה היום מעם השם אלוקינו ללכת לעבוד את אלוהיה הגויים ההם,
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה.
למה אומות העולם מתחייבות קלעיה?
לפי, כשבאות עליהן פורענויות, הם מבעטים ואין מזכירים את שמו של הקדוש-ברוך-הוא,
שנאמר, שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך.
זאת אומרת,
כשבאה הפורענות על הגויים,
הם לא מזכירים את השם ופונים אליו,
אלא הם מבעטים בפורענות.
ועל זה אומר הפסוק,
שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך.
התורה הקפידה על השורש שיהיה טוב ומתוקן.
אם השורש רקוב, הוא מוכרח לגדל פירות באושים.
אם לא בחייו, אז לאחר כמה דורות,
כמו שכותב הרמב״ן.
זאת אומרת,
שורש טוב או שורש רע?
תלוי מאיזה שורש האדם בא.
בתימנית קוראים לזה ארג.
מה ארגו?
ככה הם שואלים.
מה השורש שלו? האם השורש טוב או שורש לא טוב?
ירבעם בן נבט,
אף על-פי שחטא
והחטיא את ישראל בעבודה זרה,
היה בכל אופן מוכן לעשות תשובה.
שהרי הקדוש ברוך הוא אמר לו, חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן.
אז הוא ביקש ממנו שיחזור בו.
וכבר עמד ירבעם להסכים לכך.
אלא שהטרידה אותו השאלה,
מי בראש?
זאת אומרת, ירבעם הכיר בכובד פשעו,
מוכן היה לשוב,
אבל השורש רע לא נתן לו לחזור בו.
ירבעם בן נבט היה מלך ישראל,
והוא קיבל את המלכות בגלל שהוא הוכיח את שלמה המלך,
וכיוון שהוא הוכיח את שלמה המלך
ששם שומרים שיגבו מס בשביל פת פרעה שהוא נשא,
וצמצם את האפשרויות של הכניסה לעולי רגלים בירושלים.
מה שהאביב פתח פרצות בחומה בשביל שיוכלו להיכנס,
הוא צמצם.
אחרי שהוא הוכיח אותו,
בא אליו הנביא ואמר לו שהוא יהיה מלך על ישראל.
אבל כבר לאחר מכן
הוא הבין שיש בעיה.
אין ישיבה בעזהרה רק למלכי בית-יהודה,
ואילו הוא ממלכי ישראל צריך לעמוד.
אז המלך מבית-יהודה רחבעם ישב על כיסא,
כמלך,
והוא כמלך ישראל יצטרך לעמוד לידו.
ואז מה יגידו, הוא אומר?
האיה מלכה והאיה עבדה.
זה מלך וזה העבד שלו עומד לידו.
כיוון שהיה לו שורש רע,
שורש של גאווה,
הוא הלך והעמיד עגלים כדי למנוע עולי רגלים לירושלים,
והעגלים היו אומרים
אלה אלוהיך ישראל,
והיו אומרים להם, לא צריך לעלות לירושלים,
משתחווים שם וחוזרים הביתה.
הוא שוכיח את שלמה שהוא מצמצם באפשרויות של הכניסה כי זה עולה כסף.
הוא בעצמו מנע לגמרי.
מאיזה סיבה?
הגאווה.
מה, אני אעמוד לידו, אני אראה כעבד והוא כמלך?
בטח היה לו חשבונות גם חשובים,
כי אם אני אעמוד כמו עבד,
פירושו של דבר שההשפעה שלי על עשרת השבטים תהיה קטנה,
כי אם אני מוחזק לעבד זה לא משפיע. אם אדם יש לו כבוד אז הוא יכול להשפיע על הקהל.
אבל אם לא, לא.
אם זה היה החשבון שלו אז מה הוא עשה? מנע את כולם ונתן להם לעבוד עבודה זרה.
אבל הוא היה מוכן לשוב בתשובה.
רק מה הפריע לו?
הקב'-הברוך-הוא אמר לו, חזור בך, ואני
ואתה ובני ישי
נטייל בגן העדן.
מה אמר לו?
כן, מי בראש?
מה זה מי בראש?
אמרתי, אני ואתה ובני ישי.
מה זה מי בראש?
בן ישי הולך אחרי.
אז מי בראש?
השם.
אני זה השם, ואתה זה השני, ובן ישי זה השלישי.
מה הוא שואל?
מה, אתה רוצה גם לפני השם?
והוא לא חזר בו.
למה?
כי הכול הולך אחרי השורש.
וכיוון שהשורש היה רע,
לא יכול היה לשוב בו. אם זה רקוב, זה מביא באושים.
כל עצמו של ירבעם לא עשה את העגלים אלא כדי שלא יהיה במצב נחות כלפי עמיתו מלך יהודה,
שהוא רשאי לשבת על-פי הדין בעזרה, ואילו ירבעם,
שלא היה במלכות בית דוד,
יהיה נאלץ לעמוד, מכיוון שאין ישיבה בעזרה,
אלא למלכי בית דוד בלבד.
השורש הרע של כבוד שגרם לו לחטוא בהתחלה הוא שמנע ממנו את התשובה.
משום שלא היה יכול להשלים לאפשרות.
לא יכולה להיות לאפשרות שהוא לא ילך בראש.
ירבעם עמד על כך שאפילו בתור בעל תשובה,
אדם שחטא וחטיא את הרבים ולא יהיה גדול ממנו בהחטאת הרבים.
אדם שחטא והחטיא את הרבים ונתנו לו אפשרות לשוב בתשובה,
היה מוכן רק בתנאי שלא ייגרע ממכסת הכבוד שלו.
שמעתם חוצפה?
חכמים זיכרונם לברכה אומרים על הפסוק אשרי העם יודעי תרועה וכי מות העולם לא יודעים להריע.
מה, הבעיה לקחת שופר ולתקוע?
אז למה אשרי העם, דווקא אנחנו העם יודעי תרועה, אומות העולם לא יודעים להריע אלא אשרי העם שהם יודעים ומכירים לפתות את בוראן בתרועה.
הוא עומד מכיסא דין לכיסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים.
אז במה אנחנו עדיפים מאומות העולם?
שאנחנו יודעים לפתות את הקדוש ברוך הוא בתרועה ולהעבירו מכיסא דין לכיסא רחמים.
טוב, נשארת עדיין הקושייה.
אז למה לא יודעים אומות העולם גם כן לרצות את הבורא בתרועה?
למה?
העניין הוא שאצל כלל ישראל השורש הוא טוב.
כמו שכתוב,
ישראל שעמדו אצל הר סיני פסקה זוהמתן.
אז במשך השנה לפעמים נכשלים בעבירה,
אבל מכיוון שהשורש הוא טוב,
אז שוברים את הלב על ידי תרועת השופר שהיא בחינת גניחה או יללה.
כששומעים את התרועה,
יש כאלה שתוקעים, ספרדים ואשכנזים,
ואצל התימנים,
אז זה גניחה או יללה.
על-ידי זה שמשמיעים קול גניחה או יללה נשבר הלב של היהודי ששורשו טוב,
ואז הוא מתקלף מכל החטאים והשאר, מרעיד את לבו וחוזר בתשובה.
וכבר כתב הרמב״ם,
אף על-פי שתקיעת שופר גזירת הכתוב, רמז יש בו.
עורו ישנים משינתכם וחזרו בתשובה.
אבל הגויים,
אין נחת רוח לקדוש ברוך הוא,
אין נחת רוח לקדוש ברוך הוא שהם עושים תשובה.
אצלנו זה עורו ישנים, אנחנו בבחינת ישנים רק.
אני ישנה ולבי ער.
הלב תמיד ער אצל היהודי.
הוא רק שומע שופר, דרררר.
לפעמים ישנים בשנה, עושים עבירות, לא שמים לב.
אבל לבי ער.
נחת רוח מתשובתם של הגויים אין לה קדוש ברוך הוא. למה?
משום שהשורש שלהם, יסודם, הוא שורש פורה ראש ולענה.
והתשובה שלהם היא רק לפנים.
כיוון שהם רוצים להסיר מעליהם ולהרחיק את הפורענות,
אבל באמת הם חוזרים לסורם תיכף ומייד.
זאת אומרת, הם קשים מאוד מצד שורשם.
אצלנו כתוב שעם ישראל עמדו במעמד הר-סיני, פסקה זוהמתן. פסקה.
כל זוהמת הנחש שהוא הטיל באדם הראשון ונגזרה מיתה על כל העולם בגלל זה,
במעמד הר-סיני,
כשהתאחדו כל הלבבות של עם ישראל, וייחנה עם,
עמדו בלב אחד ואמרו להשם נעשה ונשמע,
פסקה זוהמתן.
אם לא היו עושים את העגל לאחר מכן לא היו שווים למות.
היו חיים לנצח כמו האדם הראשון אם לא היה חוטא.
אז פסקה זוהמתן,
אז השורש שלהם עכשיו מה היה?
שורש קדוש וטהור.
אבל אומות העולם שלא הגיעו למדרגה הזאת, מה קרה להן?
הן נשארו שורש, פורעי ראש ולחנה.
וזה עניין התקיעה לפניה, שהיא נלמדת מהיובל,
שהיובל הוא בבחינת הוקראתם דרור בארץ לכל יושביה.
זה חופש וחירות, היובל.
כך הדבר בתקיעות של ראש השנה שמעוררות את האדם לתשובה,
והוא משתחרר מהלכלוך של העבירות שנדבק בו בלא משים,
עד שנעשיתה החיצוניות שלו כמו התוכיות שלו,
הנישנה מבחינה חיצונית ולבי ער מבחינה פנימית,
ואז מתחבר ומתעורר לשוב אל השם.
נמצא שבראש השנה יוצאת נפשו של היהודי לחירות מעול העבירות הזרים וחוזרת אל בית אביה כנעוריה.
כל זה נאמר באופן כללי,
אבל צריך לעמוד על המשמר יום-יום,
שלא יפתה אותנו יצר הרע, כי לפתח חטאת רובץ.
יצר הרע יושב על מפתחי הלב וממתין להזדמנות לפתוח לנו את הדלת.
מערך עבודתו של יצר הרע,
בקטנות, בקטנות.
בית-חלום מציע לך צד היתר,
איזה קולה,
הקלה, למה צריך להחמיר? אפשר להקל.
הקלה קטנה ולאט-לאט שגגה קלה,
ואחר כך מעביר אותך לאיסור, ואחר כך יותר חמור,
עבר ושנה הותרה לו,
ואחר כך הדם עושה במזיד, ואחר כך הוא כבר עושה רגיל,
ואחר כך זה נפח טבע, ואחר כך עובר מעניין לעניין,
עד שמוריד אותו לשאול תחתית.
כל זה בפתח הקטן.
אם יש סכר,
סדק,
הוא ייבקע,
והכול יהיה ניגר.
ככה, אם נותנים פתח ליצר הרע,
הכול מתחיל בכלום, בשיחה נאה, בדיבור קל,
מפה ולשם, מן הון להון,
אהי נהר,
רר,
בן אדם מחליק,
ופתאום מוצא את עצמו בשאול תחתית.
זאת אומרת, בן אדם צריך לדעת
שיש בעיה,
יצר הרע מחפש רק סדק קטן. אם נותנים לו, הוא יודע משמה לפרוץ את הכול.
ויהיה בשומעו את דברי האלה הזאת, ויתברך בלבבו לאמור,
שלום יהיה לי,
כי בשרירות ליבי אלך למען שפות ערבה את עצמאה.
מה זה אומר?
אהי אבן עזרא אומר,
מכל מלמדי השכלתי,
כי עדבותיך שיחה לי,
כי יותר השכלתי מכל מלמדי בעבור כי כל שיחתי היא תורתך, והנה התלמדני יותר מאשר לימדוני מלמדי.
זאת אומרת, אדם לא התייאש לעולם,
כי בתורה יש את הלימודים הכי גדולים שאדם יכול להשיג.
מכל מלמד שיכול להיות יש בתורה את הלימודים הכי גדולים שיש.
זאת אומרת,
כל אדם יכול להתלמד מן התורה אם יהיה מוכן להשקיע את עצמו קצת בזה.
והסבא מקלם, זכר צדיק לברכה, גילה לנו כוח גדול שטמון בנפש האדם.
מהו הכוח הזה?
תשמעו משהו מפחיד.
והיה בשומעו את דברי האלה הזאת
והתברך בלבבו לאמור
שלום יהיה לי
כי בשרירות לבי ילך.
למה שלום יהיה לי? למה לי לא יקרה שום דבר? למה אני לא פוחד שיקרה לי משהו? הרי יש אלה, יש קללה על זה,
שאם אדם יהיה פונה בלבבו מעט,
אדם פונה בלבבו מעט,
הוא יכול לרדת, לשאול תחתית,
למה בעצם הוא טוען שלום יהיה לי? כי בשרירות לבי ילך.
מה זה שלום יהיה לי ומה זה בשרירות לבי ילך?
למה התורה מזהירה כל כך פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה מעם השם,
שעל זה היא אומרת שהוא ייכרת מן העולם?
למה?
הוא לא הגיע לידי מעשה,
הוא לא עשה שום דבר,
רק בתוך הלב, רק השם יודע,
הלב שלו קצת פונה מעם השם. קצת, קצת, קצת.
אז מה יש?
אתם יודעים מה יש?
שניים הולכים במקביל,
אחד סטה מעט.
בעוד עשרה מטר זה יהיה ניכר מעט מאוד,
בעוד מאה מטר זה יהיה הרבה,
בעוד קילומטר לא יראו אחד את השני.
הכול התחיל עם סטייה של מילימטר.
בונים בניין עם סטייה קלה,
נהיה מזה מגדל פיזה.
אדם הלב שלו פונה מעט,
היום זה מעט.
בעוד כמה שנים איפה יהיה הלב?
בשאול תחתית.
אז התורה מזהירה שההתחלה מתחילה לא במעשה,
בלבבו פונה.
ליבבתיני באחת מעינייך.
אומר הקדוש-ברוך-הוא,
אתם במעמד הר-סיני, עם ישראל, כל הכבוד.
אמרתם נעשה ונשמע,
אבל זה היה בעין אחת.
ליבבתיני באחת מעינייך.
ואיפה היתה העין השנייה?
אומרים חכמים זיכרונם לברכה, בעגל.
איך יכול להיות?
אלא היתה בלב פנייה בפנים שהשם מודיע שההסתכלות היתה לא בשתי עיניים אלא בעין אחת. והשנייה כבר היתה לכיוון העגל. מאיפה זה התחיל?
מהלב פונה.
זאת אומרת,
אדם צריך לשרש אחר הלב, להתבונן בלב מה קורה שם. פה זה המקור.
המעשים זה תוצאה מאוחרת כבר.
המקור התחיל פה.
הוא לא התחיל פה עם רצון עז לעשות,
אלא עם סטייה קלה.
התעמקות יתרה, התבוננות יתרה במה שאסור עלולה לגרום.
אתם יודעים,
אחד מהגדולים אמר
שיש אנשים שלפעמים דופקים על הלב ואומרים חטאנו ומתחילים לשחזר את כל החטאנו
ומתוך שמשחזרים את החטאנו הם נכנסים להנאות של החטאנו שהיה
ואז יצרנו עם החטאנו מעמיק את החטא עוד יותר
זאת אומרת הכל נעשה בתוך הלב פה צריך להיזהר מאוד
לא לתת ליצר רע פתח קטן.
אז הסבא מקלם, זכר ציגורך, הסביר לנו מה זה בשרירות ליבי ילך,
ועל זה כתוב לו יווה השם סלוח לו.
הקדוש ברוך הוא בשום אופן לא יסלח לו,
ורבצה בו כל העלה הכתובה בספר הזה.
יכול להיות שאדם ישמע את כל התוכחות
ואת כל האלות האיומות שנאמרו,
שאומרים לו שיהיה לו כרת והבן-אדם הזה לא יפחד מכלום,
והוא אומר, שלום יהיה לי.
רואים אדם מחליק בסקי,
ועף
על צוקים,
נשבר לחתיכות.
רואים עוד אחד, אותו דבר.
השלישי צריך לפחד או לא?
הוא אומר, לא,
שלום יהיה לי.
אדם רואה שמן על הכביש, כל מי שמגיע, פסס, מחליק.
יש לו אפשרות לעצור ולא להמשיך לפני שהוא יגיע לשמן.
הוא אומר, לא, שלום יהיה לי.
מה, אתה בשכל שלך?
איך יכול להיות שאתה עושה כזה דבר?
אדם רואה פלוני חטא,
אלמוני חטא.
רואה, קיבלו עונש, זה קיבל עונש, זה קיבל עונש.
הוא עושה את העבירות בריש גלי, בלי פחד, ומה הוא אומר?
שלום יהיה לי.
לי יהיה שלום.
לי זה לא יקרה. אתם מכירים את זה? לי זה לא יקרה.
בתורה קוראים לזה שלום יהיה לי.
לא סתם לי זה לא יקרה, שלום יהיה לי.
אני פחות משלום לא מתפשר.
ולמה?
כי בשרירות ליבי ילך, מה זה?
המהלך הזה הוא בשרירות ליבי ילך.
אדם יכול להגיד שלום יהיה לי אחרי שהוא רואה בעיניו באור בהיר.
מה הוא רואה? שאנשים נענשים ומקבלים עונש?
ואחרי כל זאת,
שמוע ושמע ואין תבונה בו. איך זה יכול להיות דבר כזה?
מי יכול לגלות לי את הסוד הזה?
מה הסוד?
איך יכול להיות שאדם יכול להגיד דבר כזה, שלום יהיה לי, לי זה לא יקרה?
אם השם מבטיח שהוא לא יובס לו וחלו,
וחרה אף השם, אף השם יעשן בו,
כל העלות הכתובות בספר הזה, הכול יחול על ראשו. השם מבטיח.
איך הוא יכול להגיד שלום יהיה לי?
מישהו יכול להסביר לי את הפטנט?
איך יצר הרע יכול לשכנע בן-אדם לעבור עבירות בריש גלי, במזיד,
בפרהסיה,
עם ביטחון,
כאילו הבבא סאלי.
איך יכול להיות דבר כזה?
אתם יודעים מה הסוד?
לא תאמינו.
מה הסוד?
אדם שלא מתבונן לראות
את הנולד ממעשיו,
הוא לא התפעל מכלום,
ולא תהיה לא יראה ולא פחד.
ומה תקנבת אנוש
אם הוא לא יתבונן על העתיד לבחון את הדברים ואת המעשים?
כי עת אשר ישנו פה עמנו עומד היום,
ועת אשר איננו,
פה עמנו היום.
אתה צריך לראות גם את מה שאיננו עדיין לפנינו,
כאילו זה היום לפנינו.
בואו, תשמעו דבר מדהים.
איך פרעה לא נכנע מעשר המכות של הקדוש ברוך הוא?
איך?
פרעה רשע, ראה אותות ומופתים,
קיבל מכות, שאלו אותו, איך היה במצרים? אמר, עשר.
קיבל מכות מה שאף אחד לא קיבל.
נו,
איך הוא לא הבין שאין מנוס ואין מפלט מיד השם?
וכי הקדוש ברוך הוא אמר ולא יעשה, דיבר ולא יקימנה?
הלא הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד. הכל בגזרת השם.
הרמב״ן אומר, והנה פרעה לא היה אומר להם בפירוש
שהוא לא ישמע ולא ישלח.
רק בפעם הראשונה,
כשהוא אמר, לא ידעתי את השם וגם את ישראל לא אשלח.
רק פעם אחת הוא אמר את זה, שהוא לא ישלח.
ולא היה גוער בהם במשה ובאהרון, אלא שומע את דבריהם ושותק.
כי יפחד מהמכות.
מעת שעשו לפניו את מופת התנין, אומר הרמב״ן,
שבלע את מטותם,
הוא פחד פרעה, פחד.
אבל במכות הראשונות
ניסה אולי החרטומים יעשו כמעשה עם משה ואהרון,
והיה ירא ומתחזק.
אומר הרמב״ן, פרעה, היה ירא ומתחזק.
איך יכול להיות ירא ומתחזק?
אחד מפחד אז הוא נסוג, הוא נרתע.
איך יכול להיות שאדם ירא ומתחזק בשביל לקבל עוד מכה?
אז מה היראה מועילה?
בשביל העם שלו.
מה, בשביל העם שלו?
אבל גם העם שלו סבל, לא רק הוא.
שבעה ימים מכת דם,
אם הוא יראה כמה,
הבנתי. ואם הוא יראה גבורה, אז כולם מקבלים חלעות.
ועוד פעם הוא מראה גבורה וכולם מקבלים כסחות.
ועוד פעם הוא מראה גבורה וכולם סובלים ומתים.
ועוד מכה עד שהרג לו את כל הבכורים.
נכון?
אז איפה החוכמה? הוא היה חכם.
פרעה לא היה טמבל,
פרעה היה חכם.
הקדוש-ברוך-הוא לא הקשה את לבו.
הקדוש-ברוך-הוא הכביד את לבו כמו כבד.
ככל שמבשלים את הכבד הוא נהיה קשה.
זה הקשה את לבו.
הוא הכביד את לבו, אז השם הקשה את לבו.
אתה עושה פעולה כזאת, ממילא זה ככה.
למה?
כי אם הקדוש-ברוך-הוא היה מכניע אותו במכה אחת,
והיה לוחץ עליו על הראש, כמו שאומרים, היה אומר, איי, איי, איי, די, די, די, די.
זה לא חוכמה.
ה' נותן לו מכה,
ואחר כך אמר לו, עכשיו בוא תבחר עוד פעם.
אבל אם הוא ימשיך לאיים עליו, אין לו בחירה.
אז הוא נתן לו בלנס עוד פעם,
שהוא יוכל עוד פעם לעמוד בבחירה מחדש.
למי אין?
בטח יש לו בחירה.
הוא יכול לבחור, הוא יכול.
לא, זה מדובר גם עליו.
פרעה היה במצב כזה שיכול לבחור מה שהוא רוצה. עובדה שבמכה העשירית הוא בחר לשלח,
הוא לא רק שילח,
הוא גם ליווה אותם.
טוב, אם הוא סתום, צריך לקבל כל כך הרבה מכות בשביל להבין.
אבל הוא היה חכם.
הוא חכם,
אני אסביר לך עכשיו.
אני אסביר.
אני אסביר.
אני אסביר.
כן, העם ש...
אני אגיד לך, קודם כול,
קודם כול, תנו לו מיקרופון, הוא צועק בחושך, לא שומעים.
אין דבר, אין דבר. הוא רוצה להבין, הוא רוצה להבין.
בטח.
אז אני אסביר לך. העם שלו היה מגיע להם גם מכות,
כי הם שעבדו את עם ישראל ועינו אותם,
הם שוחדים.
אז מה? הוא כל כך רצה,
מי קובע?
רות.
אבל היה לך תקום,
מאה אחוז.
נו, מה, הם יגידו, לא הולכים לערב אותם. מאה אחוז, אבל מעל המלך הקטן, שהגובה שלו היה פפסי פלוס,
שהגובה שלו היה אמה, היה יושב על המדרכה והרגליים מתנדנדות,
אז אותו מלך, יש מעליו עוד מלך.
כשבאו אליו ואמרו שמלך מלכי המלכים שלח להגיד, שלח את עמי ויעבדוני,
אז הוא אמר, מי השם אשר אשמע בקולו?
אני לא מכיר אחד כזה, ממילא לא שומע. אמרו לו, עוד מעט תשמע ממנו, קול חלעא תשמע.
והתחיל להשמיע לו.
ואז מה קרה? הוא היה חכם. למה הוא חכם? הרי הוא אמר,
הנמצא, הנמצא כזה איש אשר הוא...
אין נבון וחכם כמוך? על מי אמר את זה?
פרעה, על יוסף.
מה,
הוא חלם חלום,
וחלם עוד פעם את החלום, ולא היו לו פותרים,
הביאו לו את יוסף, אמרו לו, זה צופנת פענח זה, זה יודע לפענח הכל.
שמע את הפתרון שלו, אמר,
נו תמצאו לי עכשיו בכל מצרים חכם ונבון כזה,
ולא רק זה,
אמר לו, אתה תמלוך במקומי, אני רק הכיסא אגדל ממך, אתה, הכול, מה שאתה אומר, גם אני שומע.
בוא הנה, זו חוכמה אדירה.
אדם שיושב על הכיסא מוכן לשים מישהו שבא מבית האסורים,
עברי,
עבד, שבכלל לא ראוי למלכות,
אתה שם אותו תחתיך לעיני כולם?
זה יותר גרוע ממה שאתה לא שומע ואתה משחק אותה גיבור.
זה לתת בידיים את המלכות לאדם מעמזר.
איך אתה עושה כזה דבר?
כי הוא היה חכם.
הוא אמר, תראו לי אם יש עוד נבון חכם כזה,
שיכול לראות היום מה יקרה לעתיד ויכול לתת גם פתרונות.
הרי הוא שאל את כל החכמים והחרטומים שלו, אף אחד לא ידע מה להגיד לו.
זאת אומרת, זו חוכמה אדירה.
אם יבואו לוולמרט עכשיו, יגידו לו, שמע,
יש אחד עכשיו בבית-הסוהר יצא ויפתור לך איזה חלום שחלמת לעניין בלאל.
מה יהיה בווינוגרד?
אז הוא ייתן לו לשבת במקומו?
הוא יגיד, אני רק הכיסא, ואתה מה שתגיד הכול. איפה תשמע דבר כזה?
ואולמרט זה הכי חכם שיש פה, כי הוא אמר, ניצחנו אפילו שהפסדנו.
זה אין יותר חכם מזה, אפילו פרעה לא ידע להגיד.
פרעה קיבל מכות ולא עז להגיד, ניצחתי.
אבל מה?
כן, אותו פרעה.
ביקם מלך חדש שנתחדשו גזירותיו.
מכל מקום
הוא היה חכם גדול.
ממילא
אם הוא היה כזה חכם,
איך קרה כזה דבר שהוא מקבל מכה והוא מבין שאין לו כוח למנוע אותה?
הוא מקבל עוד מכה והוא מבין שאין לו כוח למנוע אותה?
הוא מבין שזה יד ה' כי החרטומים עברו לו כבר במכה השלישית, אצבע אלוקימי.
כי אנחנו לא מסוגלים לעשות דברים כאלה,
ואי-אפשר על-פי טבע לעשות.
אז אחד שמבין שהוא מתמודד עם אלוקי השמים והארץ,
אז מה כוחו?
מה כוחו אם הוא מראה לו שכל הריבונות שלו וכל היכולת והכוחות שלו אפס,
והוא מבזה אותו לעיני כולם?
אז מה?
איך יכול להיות שאדם כזה?
אלא היה ירא ומתחזק, אומר הרמב״ן, ירא ומתחזק.
כותב אספורנו,
ואכבד את לבו, מה זה ואכבד את לבו?
התאמץ על טבעו שלו לירוא מן הצפרדעים הנשארים ולסבול את רעת הבאשה. אתם יודעים איזה ריח מסריח היה מהצפרדעים שמתו?
פעם אירחתם ריח של נבלות?
אם יש חתול מת בחצר, איזה ג'יפה.
אם יש חמישה חתולים, וואי, וואי, וואי, אתה בורח מהעיר.
עם מדינה שלמה כל הצפרדעים מתים, איזה ג'יפה.
הוא היה מוכן לסבול את כל זה
כדי שלא לשמוע בקול השם מתברך.
הנה כי ירא ופחד מאוד,
אלא שהתאמץ על לבו. יעני, גבר על הלב, הלב אומר לו, לא כדאי, לא כדאי,
והוא התאמץ על לבו.
והיה מן הרצון לדעת ולהבין מהלך הדברים,
איך מתהווה המצב שהאדם יכול להתחזק על לבו,
איך התאמץ על טבעו,
איזה התעמלות, תעמולות ומאמצים עשה כדי שאוכל להתחזק ולהתאמץ על לבו.
אנחנו, נגיד, פוחדים ממשהו.
אם נשכנע את עצמנו,
כמה שנשכנע להתגבר על הפחד,
זו עבודה שרק חכמי המוסר הגדולים,
בעלי הביטחון הגדול בשם,
שיודעים ששום אדם לא יכול להזיק או להועיל בלי גזירת השם.
מי שחי רק ככה יכול לא לפחד גם מסכנה,
יכול לעמוד מול אריה ולא לפחד,
כי הוא יודע שיש גזירת השם.
אם האריה צריך לאכול אותו לא יעזור לו כלום,
ואם הוא לא נגזר עליו שיאכל אותו, הוא לא יוכל לאכול אותו.
זה רק אחד במדרגה כזאת יכול.
אבל סתם בן אדם,
הלב שלו מתחיל טה-טה-טה-טה וכולו רועד.
למה זה?
אז איך הוא יכול היה?
איזה פטנט מצא פרעה?
פרעה מצא פטנט. מה הפטנט? איך הוא הצליח להתגבר?
מקבל מכות ומתגבר כאילו זה כלום. איך זה?
איך זה?
מגלה לנו התורה, תשמעו, סוד גדול שהוא נמצא בנו.
נמצא בנו הסוד הזה.
תשמעו.
ויפן פרעה
ויבוא אל ביתו ולא שט לבו.
שמעתם את הסוד.
ויפן פרעה
ויבוא אל ביתו
ולא שט לבו. זה הסוד.
מה הסוד אומר?
לא עשה כלום.
בא הביתה,
לא שט, לא שם על ליבו כלל ממה שהוא ראה, שמע וקרע ואוים, כלום.
ולא השיב את הדברים אל הלב.
זה כמו באים אליך,
בא אליך שוטר, אומר לך, תעמוד בצד. אתה יודע שנסעת בן 70. הוא אומר לך, תעמוד בצד.
אתה בכלל לא מפחד.
תן לי תעודות, קח.
תן לי זה, קח.
תן לי את המפתחות, קח.
תן לי את ה... צא מהאוטו, יוצא.
לוקחים לו את הנוסע והוא נשאר באמצע הרחוב, ולא, כאילו הוא נמצא במכונית עדיין.
לא שטל ליבו. לא היה פה שוטר, לא היה פה כלום, לא לקחו לי את האוטו, לא תעודות.
עומד באמצע הרחוב, כאילו הוא באוטו.
תופסה.
לא, לא רוצה לנסוע.
כאילו הוא באוטו.
שייך דבר כזה?
כן.
מי שלא שם על לב,
יש אנשים שיכולים ללכת בהרצאה,
לשמוע דברי תורה,
להבין, אפילו להסכים,
אבל זה לא פועל עליהם אומה. הם יצאו מפה, הם יישארו אותו דבר, הם לא יזוזו כי הוא זה.
למה?
הוא לא לקח את הדברים ללב,
לא חלקל אותם,
לא עשה אתם את מה שצריך.
בסדר, זה נשאר פה בקודקוד, הוא שמע, לפה זה לא הגיע, ממילא, הוא לא מתפעל מזה.
זה סוד אדיר, כי בשרירות לבי אלך. אז שלום יהיה לי, מה יכול להיות?
שום דבר. תקבל מכה?
לא קיבלתי.
אז מה?
קרה.
מה, יכול להיות שיהיה דם? מה? יכול להיות שיהיה כינים? יכול להיות שיהיה צפרדעים?
יכול להיות שיהיה ערוב? יכול להיות שיהיה דבר? כן, יכול להיות. כן, כן, יכול להיות.
כן, כן, יכול להיות.
חיאל בית האלי, היה אחד, קראו לו חיאל בית האלי, היו לו עשרה ילדים.
יהושע אמר,
יהושע בן נון, מי שיבנה את חומות יריחו,
אחר שהם נחרבו על-ידי הסיבוב שבעה ימים עם תקיעות שופר,
מי שיבנה
ימותו כל הילדים שלו, מהצעיר עד הבכור.
כולם ימותו.
יחיאל בית האלי,
הלך ובנה, התחיל לבנות את החומות.
איך שהוא התחיל,
מת לו הראשון.
באים לנחם אותו,
בא אליהו הנביא,
אומר לו, יחיאל, אתה יודע שהיתה
אמירה של יהושע בן נון,
מה שנקרא קללה,
שמי שיבנה ימותו כל הילדים. הוא אומר, לא, איזה כנראה.
וירוס קורה לפעמים, שפעת, דלקת, לא.
ממשיך, הילד השני, באים עוד פעם לנחם, בא אליהו ואומר לו, לא, לא, לא.
שלישי,
בא אליהו, תשמע, אתה ממשיך בבנייה, מתים הלאה, לפי הבנייה, לפי הקצב.
גומר את הבנייה, עשירי, מת. לא נשאר לו אף אחד.
אתם חושבים שהוא קיבל את הדברים?
הוא לא קיבל את הדברים.
זה לא קשור למה שאמר יהושע בן נון. זה לא קשור.
לא קשור. מה פתאום? לא קשור.
כשהיו נביאי הבעל בהר הכרמל,
ואליהו אמר להם,
אם השם האלוקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו,
ועשו שם ניסיון, עשו מזבח והיו צריכים להקריב עליו,
ועשו עסק.
מי שצודק, תרד אש מן השמים והאש הזאת תשרוף את הפר.
לא רק זה, מילאו את הכול מים,
מילאו את הכול מים, שהאש לא תתפוס, כאילו. ואם למרות כל האש,
זה רק אליהו עשה, הם לא עשו,
אז זה יהיה ראיה.
נו, הם רוקדים עד מנחת, דה דה דה דה מסביב לפר, אומרים זה יהיה.
לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא לא. שום דבר לא קרה.
שום דבר לא קרה.
אליהו אומר יאללה, אולי האלוהים שלכם ישן, אולי הוא נח, אולי יש לו שיחת ועידה.
אמר עכשיו אני.
ענני ה' ענני, יורדת אש, מלחכת הכל לעיני כולם.
נביאי הבעל לא ידעו שאין בעל ואין כלום, שהכל חריט. מה הם לא ידעו?
הם ידעו,
על מה הם שמחו.
אתם יודעים על מה הם שמחו.
הם מתחת למזבח הטמינו בן אדם
עם גברורים ואש,
שהוא ידליק למטה את הכול ושהאש תעשה עם נפט.
ואז כאילו הם בסדר, הם צודקים, יש בעל.
חרטא, הם יודעים איזה חרטא, הם מטמינים מישהו מלמטה.
וזה לא עבד, כמו קו בר-לב. אתם זוכרים שהיה קו בר-לב שהיה צריך להדליק את כל הסואץ ושהמצרים לא יעברו ביום כיפור?
אבל נרטב הגברור, לא נדלק, אז היה מחדל.
גם פה היה מחדל, מתחת למזבח.
אתם יודעים מה קרה?
מי שהיה למטה, מתחת למזבח,
בא נחש והקיש אותו,
ולכן הם לא הצליחו.
מי זה היה?
חייאל בית האלי. זוכרים אותו שמתו לו עשרה והוא לא האמין כאילו?
הוא גם היה מתחת, והוא יודע שהכול רמאות,
כי הוא בעצמו עומד עם הגברורים מלמטה.
אז אתה יודע שזה חרטא, ואתה מאמין בחרטא,
ואתה רוצה שיאמינו בחרטא.
אז למה אתה עושה את זה?
כי בשרירות לבי ילך, לא שט על לבי כמו פרעה.
לא קונה כלום. עזב, שטויות, בחייאת, מה קרה לך? הנה, תראה, הנה, תראה, הנה, תראה. מה קרה לך?
אומרים לאחד, שמע, אל תעשן הרבה, אנשים מתים, 60% מתים, אתה מבין? מסרטן הריאות. בוא ניקח אותך לבית-החולים, תראה. הוא אומר, עזב,
אני מכיר אחד בן 80 מעשן כמו קטר, לא קורה לו כלום.
אל תשתה הרבה אלכוהול, זה עושה בעיות, זה הורג.
40 אלף תאים במוח מכוסית. כוסית אחת, 40 אלף תאים במוח מתים.
לא, עזב אותך, יש לך משהו יותר טוב?
לא שומע, לא כלום.
מי זה?
שלום יהיה לי, כי בשרירות לבי ילך. זה הסוד, זה הסוד.
זאת אומרת, מגלה התורה הקדושה שהוא לא שם על לבו,
לא חשש ולא הרגיש במכת האלוקים.
כל ויחזק
בא מצד שהוא לא חשש. ויחזק פרעו את לבו,
ויחזק את לבו,
ויכבית את לבו, כל זה בא מזה שהוא לא חשש,
כיוון שהוא לא התבונן
מה קרה, מה אמרו לו ומה עתיד להיות.
לא התבונן.
וכאילו זה לא נוגע אליו כלום.
בשומעו את דברי העלה הזאת, כל התוכחה שאדם יכול לשמוע בתורה יכול בסוף להגיד, שלום יהיה לי,
כי בשרירות לבי ילך.
זאת אומרת, אם אדם לא מתבונן בדברים,
האדם יכול להגיע למצב כזה איום ונורא. ובואו תשמעו מה אומרים חכמים זיכרונם לברכה.
דרש רבא בר רב עולה,
מהו זה שכתוב בתהילים, כי אין חרצובות למותם,
ובריא אולם.
אמר הקדוש ברוך הוא,
לא דיין לרשעים
שאינם חרדים ועצבים מיום המיתה.
זה לא מספיק להם שהם לא חרדים ולא עצובים מיום המיתה,
אלא שליבם בריא אולם. יואו יואו, איזה חוזק של לב, שום דבר, כלום.
והיינו דאמר רב, מהו זה שכתוב זה דרכם כסל לעמו?
יודעים רשעים שדרכם למיתה ויש להם חלב על כסלם, יש להם חלב, שומן.
שמא תאמר שכוחים מהם? אולי הם שוכחים,
לא שמים לב שיגיע יום מותם, אולי הם כל כך טרודים ביזנס, עסקים,
תאוות, קשקושים,
אז הם לא זוכרים בכלל שהם צריכים למות, אולי תלמוד לומר ואחריתם בפיהם ירצו סלע. הם בעצמם אומרים, תראה מה סוף האדם, מה בן אדם שווה, לא שווה, הם בעצמם אומרים.
הם הולכים לבית קברות, מלווים, מת, ואומרים, נו, תראה, מסכן,
מה זה, זה, מה זה בן אדם, כלום, טרח, יגע, בסוף מה נשאר, כלום, שום דבר.
הם אומרים, יצאו משם,
שכחו.
גם בעיני הקדוש ברוך הוא נפלא הדבר.
לב של רשעים בריא כעולם,
יודעים שדרכם שאולה, מדברים על זה,
בפיהם ירצו סלע,
ומטבע האדם לרוב אל פחד,
ואיך הם לא חרדים ולא עצבים?
אלא זה סוד גדול של חלב על כסלם.
הדברים לא נוגעים על הלב שלהם. לא חודרים, לא חודרים, לא חודרים.
לא שמים על הלב,
לא מתבוננים ואומרים, שלום יהיה לי.
סלאם עליכם ורחמת אללה.
זהו, שלום יהיה לי.
סלם, סלם.
אז כמה צריך ללמוד מוסר בשביל לבקוע את החלב הזו שיש בלב?
כמה צריך לקרב את הדברים? לכן כתוב בפסוק,
שימו לבבכם לכל הדברים,
כי לא דבר ריק הוא מכם, כי הוא חייכם.
שימו לבבכם. זה לחיות בהתבוננות ולהתבונן,
לפקח על המעשים ולהסיק מסקנות. אם בן-אדם לא עושה את זה,
אוי ואבוי, מה רעה תהיה אחריתו.
אז השם אומר והשם מתרה והשם מפציר והשם נותן עצות והשם אומר מה כדאי.
הוא אומר כמה ברכות יש. הוא אומר מה הקללות.
בבן-אדם בבא מוכר, בקללות ובכיף.
שלום יהיה לי.
לא יאומן כי יסופר. הרגשתם פעם בדבר כזה שאתם לא שמים לב בכלל כאילו, כן, שמעתי את זה.
אומרים לבן-אדם,
שבת זה חמור מאוד, מחללי אמות יומד כתוב.
הוא אומר, כן, אבל מה אני אעשה? תשמע, אני עובד, אני חייב לעבוד. אומרים לו, אבל מחללי אמות יומד. הוא אומר, לא, מה אני אעשה? מה אתה רוצה?
יפטרו אותי.
אומרים, אתה תיפטר מחללי אמות יומת. הוא אומר, לא, אבל יפטרו אותי מהעבודה.
זה בן-אדם ששומע בכלל מה מדברים אתו?
הוא גם עונה תשובות על מה שאומרים, והוא לא שומע מה אומרים.
הוא אומר, יפטרו אותי מהעבודה.
אומר, השם אומר, הוא ייקח אותך משני עולמות, עולם הזה ועולם הבא. הוא אומר, לא, אבל מה אני אעשה מהעבודה?
כאילו הוא יחיה פה לנצח, לא יזיזו אותו.
יש לו עבודה, הוא לא יכול ללכת. איך הוא יכול למות באמצע עבודה?
איך הוא יכול למות?
מה, אתה לא שומע שאני אומר לך שאני באמצע עבודה?
אני אחראי משמרת, איך אני יכול?
מה הוא יעשה בעבודה?
מה הוא יעשה?
יעבוד על עצמו.
יש, יש פתרון.
הדתיים בכנסת מסדרים תקציבים לאלה שלא עובדים. אה, חברי הכנסת. בטח, מה חשבת?
מה חשבת? רק אולמרטי, קח כסף. גם הדתיים רוצים כסף.
ככה זה הולך. בטח, כל המדינה זה בשביל לקחת כסף.
אז זאת אומרת, בן-אדם יושב,
שומע, מבין, ולא מדבר אליו כלום. שום דבר.
יפה.
טוב,
אז כיוון שאנחנו נמצאים ימים ספורים לפני ראש השנה, יום הדין,
ואנחנו יודעים לרצות, אשרי העם ידעי תרועה,
אשרי העם ידעי תרועה,
ואנחנו יודעים לרצות את הקדוש-ברוך-הוא ולהעבירו מכיסא של דין לכיסא של רחמים,
איך נרצה את הקדוש-ברוך-הוא עכשיו, מהר, צ'יק-צ'ק, צ'יק-צ'ק,
מהר בימים הספורים שנותרו לנו בשביל שאנחנו נזכה בדין?
אז כתוב, ותשובה,
וצדקה,
ותפילה,
מעבירים את רוע הגזירה.
זאת אומרת, אם יש גזירה והגזירה רעה והיא כבר גזורה,
יש דרך אחת,
תשובה,
שאדם יעשה תשובה. תשובה פירושו חרטה על העבר,
מה שהוא עשה לא טוב ומה שהוא לא עשה בכלל הוא מתחרט שהוא לא עשה,
על מצוות עשה ומצוות לא תעשה.
הוא מקבל עליו לעתיד לא לעשות,
לא לעשות, כי זו תשובה שם מדרכו הרעה ולא חוזר אליה.
אחרת מה הוא? כמו אלה שאמרנו,
שהם משורש רע.
ומתוודה ואומר, אנא ה' חטאתי, עביתי,
פשעתי, מה עשיתי, כך וכך וכך.
אם הוא לא יכול לפרוט הכל, אז הוא...
זאת אומרת הנוסח מא' עד ת', לפי א' ב', אשמנו,
בגדנו,
גזלנו, דיברנו דופי, העווינו, הרשענו וכו', ככה.
זה תשובה, ואם התשובה היא אמיתית,
נמחק לו כל העבר.
וצדקה,
צריך אדם לתת צדקה,
כי הצדקה מכפרת, צדקה תציל ממוות.
אם יש גזירה, צריך לתת פדיון נפש. אדם צריך לפדות את עצמו,
לתת צדקה,
וזה כנגד הדברים שהוא חיסר, שהוא לא עשה,
מצוות עשה שהוא לא עשה.
אז צדקה מגוננת על האדם ומצילה ממוות.
ותפילה,
צריך להתפלל לשם שיתמלא עליו ברחמים וירצה בו מכאן והלאה.
אלה שלושת העצות.
תשובה,
תשובה,
אמרנו.
עכשיו בואו ניקח דוגמה.
אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני.
אם היה אדם עומד
לפני משפט ותפסו אותו על רצח,
והשופט אומר,
בספר החוקים כתוב שאתה צריך לקבל עונש 25 שנים בפנים.
אבל אני היום באתי עם מצב רוח טוב.
אשתי אמרה לי בוקר טוב לפני שהלכתי לעבודה.
לכן אני מחליט לתת לך אפשרות שאתה תצא מכאן זכאי.
אני יודע שרצחת.
יש לי כל ההוכחות.
אני יכול להוציא אותך זכאי היום בלי עונש.
בתנאי שאתה תהיה מוכן לעמוד פה לפני ולבכות במשך רבע שעה
רצוף ולומר,
אנא השופט,
חטאתי, עוויתי, פשעתי, רצחתי,
ואני מקבל עלי לעולם לא לרצוח.
אני מצטער ומתחרט,
ואני מבקש שתחמול ותרחם עלי.
אם תגיד זאת ותבכה רבע שעה, אני מוציא אותך מכאן זכאי.
מה אתם אומרים? הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה?
יבכה.
טוב, הוא קם והתחיל לבכות.
השופט מתחיל להתלעד.
הוא מתחיל, אדוני השופט!
מתחיל לבכות יפה.
שבע דקות בוכה, פתאום החבר'ה שלו כבר לא יכולים להתאפק.
אומרים, תגיד, מה אתה עושה לנו פדיחות?
תהיה גבר, תאכל אותה.
עשית?
תשלם.
מה אתה עושה בושות? בוכה כמו אישה.
אתה מבייש אותנו.
פתאום הוא עושה,
מפסיק.
השופט אומר לו, תראה, התחלת יפה, תמשיך, עוד שמונה דקות אתה בחוץ. זכאי, זכאי, זכאי.
לא בוכה.
תשמע ממני, תבכה. לא בוכה.
אני מבקש ממך, תמשיך, תמשיך, אני אשחרר אותך. תמשיך.
לא שמעת? לא בוכה.
טוב, השופט גוזר עליו.
עשרים וחמש שנה בפנים.
הוא חכם או טיפש?
אבא של הטיפשים.
עכשיו הוא הולך עשרים וחמש שנה לבכות, והחבר'ה שלו, צוחקים.
איזה גבר, איזה גבר. אשרב, אשרב שזכה, אשרב שזכה לעמוד על האמת.
גבר.
טיפש מטופש.
טיפש מטופש.
בשביל החבר'ה הוא יושב.
בשביל שהוא יצא גבר. יגידו עליו גבר.
אנחנו לא מספרים סיפור על ההוא. הסיפור הוא עלינו.
הקדוש-ברוך-הוא אומר,
אני נותן לכם אפשרות לחזור בתשובה. תבכו רבע שעה,
תגידו, אנא ה' חטאתי, עוויתי, פשעתי,
ואני יותר לא אחזור על מה שעשיתי כל השנה,
ואני מוציא אתכם זכאי.
יאללה, תבכה.
מי בוכה?
אף אחד.
אז מי טיפש?
מי מטופש?
נותנים לו רבע שעה. בוא, תמחק הכול, כל התיקים, כל העוונות. זה לא תיק במחוזי, זה לא תיק בשלום.
זה תיק אצל בורא עולם.
הכול מצולם, הכול מתועד, לא צריך עדים, הכול.
אתה לא יכול לצאת מזה. יש רק דרך אחת.
תבכה רבע שעה ותתחרט ותקבל לעתיד. זו תשובה.
אתה מוכן או לא?
לא בוכה.
לא בוכה.
לא.
אני מוכן ללכת לסליחות, להגיד,
חתן ולפניך, רחם עלינו, אדון הסניחות, בוחן לבבות,
גולה עמוקות, דובר צדקות.
חתן ולפניך, רחם עלינו.
במילים אחרות.
אדוני השופט,
רצחתי את אשתי, איזה כיף לי על כיני.
די, נה, נה, נה, נה, נה. שר, הורג, רוצח, גונם, עושה, עושק. די, נה, נה, נה, נה.
מה זה חתן ולפניך, רחם עלינו, ראשי תיבות, חולה רע.
אושר, מבסוט. זה כן, אני מוכן. נשאיר לזה, ללכת לסליחות, לגוף. חוויה, לחזור בתשובה באמת? למה? אני גבר.
אני לא עוזר בי. מה אתה חושב שאני לא יודע מה אני עושה?
יא ווי ווי, נותנים לך צ'אנס, יא בן-אדם.
נותנים לך את החנינה ביד.
תחתום.
לא.
פרעה, בא לו, אנחנו.
גם פרעה וגם אנחנו.
ויפן פרעה אל ביתו ולא שט על ליבו.
ואנחנו גם הולכים מההרצאה,
אחלה ערב, היה קטע יפה. אתה זוכר שהוא שר?
איך הוא שר?
חה, זה תספרו לכולם.
תכלס, עשיתם תשובה?
לא, מה פתאום, אני פרעה?
בלי להיות מלך אני פרעה.
בלי.
נו.
אז זה דבר אחד.
תשובה.
תפילה.
אז כבר תקנו לנו חכמים, עשו לנו טובה, תקנו לנו בדיוק מה להגיד, מה זה, זה. רק תגיד, תגיד, תגיד.
תתכוון אבל, אם אתה יכול להתכוון. כן, לא קוראים את זה, לא טקסט, זה לא בר מצווה.
זה לא אומרים רק בשביל לגמור ולקבל דורון. לא.
זה צריך להתכוון, מה אתה אומר?
וצדקה.
זה החלק הכי קל.
זה החלק הכי קל, אבל גם קשה. גם זה יצר רע, לא רוצה שאנשים יעשו. למה?
הוא אומר, מה, אני בשקל וחצי אתן להם להימלט מהדין?
מה, השתגעת?
מה פתאום?
מה פתאום? אני לא אתן להם לא תפילה, לא תשובה ואפילו לא צדקה.
אשרי העם יודעי תרועה.
עם מה מריעים אתם יודעים?
עם מה מריעים?
עם שופר. איזה ארגון יש לנו?
שופר. שופר. מה עושה שופר?
מריע.
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה,
ראשי תיבות שופר.
כנגד הפורה ראש ולענה,
ראשי תיבות שופר,
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה. מה התיקון של פורה ראש ולענה?
שופר.
מה עושה תרועה?
מרעידה את לבו של האדם.
אתם מגיעים, מכירים איזה דבר שיכול ככה,
אפילו בצחוק?
לא צריך בלהפחיד, בצחוק, להרעיד את ליבו של האדם. אתם מכירים?
אני מכיר.
יש דבר חדש, חדש, חדש, הכל בזכות הסינים, היפנים, האמריקאים.
יש משהו חדש, קוראים לו DVD. DVD. DVD.D.D.D. בתימנית זה תווי.D.
בעברית V, V. בקיצור, תביא V.
ואם לא הבנת עוד פעם, V.D.
DVD, DVD, DVD, DVD פירושו תן, תן, תן, זה בחינם, לא בכסף. DVD. אתם מכירים מישהו שמחלק DVD בחינם?
זה עולה הרבה כסף.
יש רק ארגון אחד שמחלק בחינם, ארגון שופר מחלק בחינם.
כתוב
חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו.
מה זה חינם נמכרתם ולא בכסף תיגאלו?
פעם היו כל מיני מחשבות,
האם צריך לחלק חומרי הסברה,
קלטות, וידאו, DVD,
האם לחלק בחינם או לקחת תמורה בשביל שיעריכו, שיהיה ערך למוצר?
היו כאלה שנקטו אפילו מחיר סמלי שאדם יעריך.
אני טענתי,
חינם.
מה הראיה? הפסוק,
חינם נמכרתם.
הפסוק מדבר על משהו אחר, חינם נמכרתם, על שנאת חינם,
אנחנו בגלות עד עכשיו, בגלל שנאת חינם, חינם נמכרתם,
ולא בכסף תיגאלו,
אלא באהבת חינם.
אבל אני הסברתי כך, חינם נמכרתם.
יש לנו מזל שאנשים מכורים על החינם.
חינם נמכרתם. אדם מכור, חינם תביא שתיים.
חינם תביא, תביא.
חינם נמכרתם.
וכשזה יהיה בלי כסף, תיגאלו.
אם נחכה עד שייתנו מחיר סמלי,
אף אחד לא חזר בתשובה.
מאז שהוצאנו את השיטה הזאת של ולא בכסף תיגאלו,
הפצנו כבר קרוב ל-15 מיליון קלטות וידאו ו־DVD.
אין היום כמעט מקום בעולם שהקלטות, הוידאו, ה־DVD, אתר האינטרנט, לא מסתובבות חינם, חינם.
אפילו העיתונים שהוצאנו כבר שלוש שנים, ארבע כנפות, שופר ניוז,
חינם. גינז המלך, 70,000 עותקים ב-4,500 בתי כנסת בישראל,
חינם, חינם, חינם.
למה?
שנגאל כבר, נגאל. די, אין כוח. די, שנגאל. תיגאלו.
איך אפשר לעשות שבאמת אפשר יהיה להפיץ הרבה חינם? הרי בסוף זה עולה כסף. אז איך מפיצים חינם?
אתם יודעים איך?
אני אגיד לכם איך.
עם 1.5 שקל אפשר להציל את כל היהודים.
אתם מאמינים שאפשר להציל יהודים ב-1.5 שקל?
בואו תשמעו.
בעצם מה זה 1.5 שקל?
אם אדם מרוויח 15 שקל ליום, לא לשעה, 15 שקל ליום, הוא צריך לתת מעשר לפחות 1.5 שקל, נכון?
מי שמהדר נותן חומש,
20%,
3 שקלים.
ואם אתה מרוויח 200-250 שקל, ודאי שהוא צריך לתת עשרות שקלים.
אבל 1.5 שקל ביום, אם אדם יפריש מכספי מעשר, זו לא הוצאה גדולה. אפילו עני שמתפרנס מן הצדקה צריך לתת מעשר.
כל אחד יכול לעמוד ב-1.5 שקל.
גם אם הוא בעל חובות,
הוא יכול לעמוד ב-1.5 שקל.
בפרט אם הוא מציל יהודים ואת עצמו,
כי צדקה תציל ממוות
את עצמו גם.
שקל וחצי.
אם אדם נותן
כל יום שקל וחצי,
בחודש זה כ-50 שקלים.
ואם הוא יתמיד במשך 20 חודש,
שזה שנה ושמונה חודשים,
שקל וחצי רק ליום,
מחיר של בנייה,
הוא מקבל כבר עכשיו, עכשיו,
100 DVD שיוכל לחלק בחינם ליהודים שיזכו לשוב בתשובה לפני השם יתברך.
ואם הוא יציל אחד רק, אחד,
אחד רק, אחד,
הוא קנה עולם הבא.
אמר הוא,
רבנו חיים ויטל, תלמיד הארי הקדוש אמר, שכדאי לו לאדם לרדת לעולם ולרדוף 70 שנה אחרי אדם רשע,
להחזירו בתשובה. 70 שנה מחייו שישקיע באדם אחד לחזיר אותו בתשובה היה שווה לו לרדת לעולם.
פה לא מדברים לרוץ אחרי אף אחד, זה בסך הכול שקל וחצי מה-DVD,
בטוח אתה מחזיר כמה אנשים בתשובה.
עסקה טובה?
עסקה טובה או לא טובה?
ואם אדם רוצה לזכות שיהיה לו כתיבה וחתימה טובה השנה,
מה הוא צריך לעשות?
נותנים לו הוראת קבע עכשיו עם עט,
הוא כותב את הפרטים, זה כתיבה,
הוא חותם למטה, זה חתימה,
ויש לו כתיבה וחתימה טובה.
והוא זוכה בשקל וחצי להיכתב בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים ולשלום.
למה כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא?
אפילו אם הוא מתכוון להציל ולא הציל,
הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה,
וזה נחשב לו כמי שעשה.
אז אפשר בשקל וחצי, יהודים יקרים,
לקיים את החלק השלישי,
תשובה, צדקה, תפילה, מעבירין את רוע הגזירה.
אדם עם מלא הוראת קבע יכתוב למעלה שם,
שם האימא,
שם ושם האימא,
באיזה ברכה הוא רוצה, הצלחה, בריאות או לעילוי נשמת,
וניתן לו גם ברכה,
ויהיה לו, בעזרת השם, כתיבה וחתימה טובה.
אלה שרוצים לזכות לפני ראש השנה, ירימו את היד בעזרת השם יתברך. הנה רבים היהודים הטובים שרוצים לזכות.
תן להם מוזיקה, השראה,
עתים, כתיבה וחתימה טובה.
להחזיר לי בחזרה ונעבור לשלב השני, שאלות ותשובות.
בבקשה.
להרים את הידיים למעלה ולהעביר טפסים.
מהר, להעביר טפסים, לא אחד-אחד. להעביר.
קדימה.
פסק פסק פסק פסק מארגן הערב, אראל בן-איריס לוי, רפואה שלמה מהרה-מהרה-מהרה.
שקל וחצי, כל אחד יכול לעמוד בזה.
גם אני המחזר על הפתחים.
מה-DVD.
אתם יכולים לחלק, או שאנחנו נחלק בעבורכם איך שתרצו.
מי שאין לו אפשרות בהוראת קבע יכול בבנק הדואר.
ואם לא, במזומן, אם קשה לו.
בנק הדואר, למי שרוצה, יכול לצלצל לארגון שופר
036-7779. מי שיצלצל יוכל לקבל טופס של בנק הדואר.
והנה הראשונים, יוסף בן חיה והילדים,
תהלה בת-חיה מרים בת-חיה, רפאל בן מרים, יקותיאל בנימין בן מרים.
יזכו בעזרת השם לרפואה והצלחה וכל טוב בהדס אסתר בת-חיה, מנוחת העדן.
אשר מלך מלך מלך מלך מלך מלך.
מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך מלך המלך מלך עכשיו בלבד מאזור מלך מלך מלך ברוזו ובראשו.
גברת אלה בן-אבו, נמצאת כאן?
נמצאת?
בסדר. תכף אנחנו ניתן לך מיקרופון.
להרים ידיים, למי נשאר שקל וחצי? מי רוצה הלוואה?
שקל וחצי הלוואה?
בנק טפחות מוכן להלוות שקל וחצי בלי ערבויות.
שקל וחצי, אין אדם שאין לו.
איי-איי-איי-איי בזר ואיזה מלא שזה גדול מלא שזה, כן, נמלא בזריזות ונחזיר בחזרה.
זריז, זריז, זריז.
כתיבה וחתימה טובה.
שקל וחצי כספי מעשי
10, 100 DVD, 100, 100. 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20. 100, 100 DVD. זה במקום 10,000 שקל בשנה ושמונה חודשים.
פרנסה טובה ובריאות, להתקרב לשם,
למשה בר-רוזה ומרדכי בן סולטנה.
כל תו בריאות והצלחה.
מאי-אם.
כשיש ילדים.
שמענו. ישראל, אליעזר בן, ז'קלין, רוחמה ישכה לשוב בתשובה שלמה.
מה השם שלו?
מה השם?
לא לעלות, לא לעלות, לא לעלות. מה השם?
מה השם?
נתתי ברכה כבר.
הראל בן איריס לוי, רפואה שלמה בתוך שאר חולה עמו ישראל מהרה.
לעילוי נשמעת, משה בר-אוזב, מרדכי בן סולטנה.
שירן בת יהודית, הצלחה בכל מעשי ידיה.
התחזקות בריאות איתנה לנטלי בת-חנה, יגאל בן שולמית, רפואה והצלחה בכל מעשי ידיו.
עכשיו אנחנו עוברים לשאלות ותשובות.
יש פה סיפור מיוחד.
כן, זריז, חבר'ה.
כתיבה וחתימה טובה מהר.
ארנון, לאסוף שם מי שכבר מילא.
תרים את היד, שיראו אותך, ארנון.
אברהם בובה, יקיר פחימה, יזכו לכל טוב ובריאות ובריאות בהצלחה.
כן, זריז, זריז, זריז.
נפואת הנפש והגוף לרחל בטוב בחנה.
ברכה והצלחה לבעל ולילדים.
שקל וחצי, שחרית חצי שקל, מנחה חצי שקל, ערבית חצי שקל.
זה פה נפגע, כבוד נפגע, כבוד נפגענו.
שיראה יעזבוי, יעזבוי, יעזבוי, נחשו אחינו.
פרנסה טובה ובריאות מעליה,
אליהו בן כרמלה,
בזיווג הגון, אליהו כהן, בריאות והצלחה.
נשים לב שיש חתימה למטה. פנינה בת חסיבה,
רפואה שלמה בתוך שער חולי הומו ישראל, מהרה.
אביעם אבוקסיס, רפואה שלמה וכל טוב והצלחה. זכריה אהרון, בריאות והצלחה וכל טוב לעבודתו יתברך.
זרע חי וקיים לאלכה בת רות ומאיר בן-שמחה.
רינה בת רבקה מרי,
זרע בר-קיימא, בריאות שפע והצלחה לעופר בן-חנה.
פרנסה טובה, רפואה שלמה, לימוד תורה,
בהתמדה למשפחת אברג'ל, אליהו בן-דניס, סיגל בדנאירה,
הריון ולידה קלה,
סיגל בדנאירה, שלמה פנחס שירה,
עפר מלאכי, בני סיגל, יזכו לאכולתו ובריאות בהצלחה,
ישראל בן-נאירא, אפרים בן-נאירא וכל עם ישראל, בריאות,
רפואה וחזרה בתשובה שלמה.
אלה בת-לילי חוה,
רפואה שלמה, חזרה בתשובה לאייל בן-אלה לילך, בת-לבנה,
וחזרה לארץ-ישראל השנה מהרה.
זיווג הגון לדורון בן פאני.
כן, אחרונים, זריז.
איפה אלה בן-אבו?
מוכנה?
תעמדי יותר באמצע, איפה שיש אור, תביאו לה מיקרופון.
תכוון עליה את המצלמה שמה?
שמה?
הגברת הנברות שמה, חוסד. תפוס אותה.
שמה.
כן, תן לה מיקרופון שמה.
אחרונים, זריז, זריז, למלא, להחזיר.
אברהם בן-סוזן חיה בג'וליה בכל המשפחה.
פרנסה בריאות ויריאת שמים אמיתית.
הנה, תיקח מהר, מהר.
חזרה בתשובה שלמה, בבנים צדיקים לעבודתו יתברך, למשפחת מאמר אסי.
משפחת בבאייב, הצלחה, רפואה שלמה,
בגאולה שלמה.
גבריאל ומזל, זיווג הגון, מהירה ואושר אמיתי.
זיווג הגון לפנחס דודו, מהרה.
כן, זהו, אחרונים. קדימה, נו, קדימה.
עמרם בן-סימי, רפואה תמר בג'מזל, חזרה בתשובה. רפואה שלום בית. יוסף בן תמר, דוד בן אסתר, הצלחה, וחזרה בתשובה.
כן, תיקח ממנו שמה.
כן, אחרונים. קח ממנו, יש לו.
עד מתי אתה חושב להיגרר, ועד מתי בחלומות נשכח, אביבי, תתעורר,
קשאים לך עוד כל כך מהר. מה שהיה, רב חשבון. ראולה, תתית כל טוב ובריאות והצלחה בעזאז נבון.
בריאות והצלחה.
כן, אחרונים.
קובי, התכשל מלא, מה קרה?
קדימה, נו.
זהו, משה מרדכי בן אליס, זיווג הגון בקרוב,
קלה נאה וחסודה וכתיבה וחתימה טובה.
אליס עשא חיה בצעדה, רפואה שלמה, אריכות ימים, הצלחה, כתיבה וחתימה טובה לה ולכל הנלווים לה.
כן, אנחנו עוברים לשאלות.
לשבת.
אנחנו ממשיכים.
אלה בן דוד, נכון?
תן לה בקשה את המיקרופון.
תעשה קלוז-אפ, יפה, כל הכבוד.
אבנר ומשפחתו, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.
כן, תן לה את המיקרופון בבקשה.
להצמיד את המיקרופון אלייך.
אני באתי הערב אחרי אירוע, כשהיה לי ניתוח לפני כחצי שנה
של המילה גס,
וחיפשנו,
הבת שלי צמצה מאוד שהרב יברך אותי,
כי אחרי הניתוח הרופאים קבעו שצריך לעבור טיפול כימותרפי,
ורצינו למנוע את העניין הזה.
אז הרב יפנה אותנו גם לרב צ'ולק כדי לבדוק אם כן לעבור את ה...
הרב פירר והרב צ'ולק.
בסוף קבעו הרבנים שלעבור את הטיפול הכימותרפי,
אבל בזכות הברכות של הרב,
שהם קבעו לי 18 טיפולים, ואני עשיתי, ברוך השם, רק עשרה, וטיפולים קלים יחסית,
וברוך השם, עכשיו הכול בסדר, ואני נמצאת רק בבדיקות.
ובזכות הברכות, ובאמת בעולם
זיכה אותי גם לקבל על עצמי, להיות בשמחה ולהתחזק באמונה, שהכול מי את השם, והכול לטובה והכול לברכה.
איפה גרת קודם? בנוסף לכול, גם שינינו מקום מגורים,
גרנו בגדרה,
ואני והבת והחתן והנכדים, שהם פה עכשיו,
ועברנו לעבור לאופקים. נהרי, לא לישון, נהרי. כן, איפה, איפה, למה עברתם משם לכאן? בזכות זה,
שמענו שפה יש חינוך תורני מאוד טוב,
וחיים דתיים, וגם בגדרה זה חסר.
אז זכינו, ועברנו באמת, ניסינו ברחובות, ניסינו לחפש בירושלים, בבית-שמש, בכל מיני מקומות דירות,
וברור להם, קיווינו אותנו לפה.
וזכינו הערב לבוא לשמוע השבוע שהרב אמנון יצחק מגיע לאופקים, ושמחנו להודות על זה. וכדי להודות לך,
שתדע שאני במצב מצוין ואומר הכול בסדר. ברוך השם אשראי.
וממקום שהייתם גדורים שם, בגדרה, הגעתם למקום שהאופקים רחבים. נכון. אמת?
חזק וברוך. יהי רצון שהשם יתמיד בריאותך, אמן. ותזכי לחזק אחרים, אמן. וכתיבה וחתימה טובה. אמן, כן יהי רצון.
והבנתי שגם עשית הוראת קבע, נכון?
אשראייך. אז בטוח, כתיבה וחתימה טובה.
כן.
מי רוצה לשאול שאלה? שאלה, אני מבקש, שימו לב מה שאני מבקש, שאלה ולא ברכה.
ברכות בסוף, שאלות עכשיו.
שאלה למי יש.
לך יש שאלה?
תן לה בבקשה.
רק רגע.
רגע, חסר חשמל.
אפשר לדבר? כן.
שלום, כבוד הרב.
שלום לכולם.
שנה טובה.
חג שמח. חג שמח. אני פשוט הבאתי לכאן אישה שאין לה עשר שנים ילדים. אם אפשר לברך אותה. בטח, בסוף. עכשיו זה שאלות. אז עוד מעט אנחנו נחזור לזה.
למי יש בבקשה שאלה?
תן לזאת שלפניך כאן, כאן, שורה ראשונה.
כבוד הרב,
סבתא שלי קיבלה אירועה מוחי פעם שנייה וכתוצאה מכך חצי גוף השתתק והדיבור שלה נפגם.
אני מוכנה לעשות הכול כדי שסבתא שלי תבריא.
מה כבוד הרב יכול להציע לי לקבל על עצמי?
בעזרת השם, בסוף. עכשיו שאלות.
כן, למי יש שאלה?
לא, אני כבר לא סומך על הנשים.
מהגברים, בבקשה.
תן לו פה באמצע עם חולצה חומה.
פה חולצה חומה, כן.
כן, תרים את היד, חולצה חומה.
כן.
יופי.
שאלה, כן? כן, שאלה.
יש לזה שאלות.
שאלה ראשונה,
איך הרב מתייחס לכל לימוד הקבלה שהולך ומתפשט.
כאילו, ניתן ללמוד במקביל עם התורה ולא לחכות עד גיל 40. כן, הלאה. שאלה שנייה.
שאלה שנייה, למה התנ״ך, התורה,
ניתנים לה כל כך הרבה פירושים,
שאפשר לפרש כל משפט, ככה וככה. 70 פנים לתורה, כן. בדיוק. גם הדתות האחרות צמחו מהפירושים הלא-נכונים, האסלאם והנצרות.
הם לא פה צמחו מפירושים של התורה,
הם צמחו מהפירושים שהם החליטו לפרש בשביל שיתאים להם. בדיוק. אז בואו אני אענה לך על שתי השאלות.
שאלה ראשונה,
מה אני אומר לגבי לימוד הקבלה,
המוני,
שכרגע פורץ בגלל עסקים שהעסקים פורחים.
אי-אפשר ללמוד קבלה ולא מלמדים קבלה להמונים,
בוודאי לא במקומות של תערובת, אנשים ונשים ואנשים שלא שומרים תורה ומצוות,
ואפילו אם זה דתיים וחרדים וחסידים לא לומדים קבלה כלל וכלל.
רק מי שמילד בתנו שס ופוסקים ועבר גיל 40 והוא נשוי,
יכול אולי ללמוד אצל מי שבקי בקבלה והוא אומר לו דברים ככה בראשי פרקים והוא מבין מה עצמו,
וזה רק אחרי שהוא יודע את כל השס והפוסקים.
רק אחד כזה אולי יכול לבוא קצת בתוך העניין הזה, אם הוא מבין מדעתו.
ללמד את זה להמונים זה ביזנס ולא יותר.
אסור, ומי שמשתתף בזה חוטא ועובר עבירה,
הוא מוזיל את התורה והופך אותה תמין לדבר שכאילו כל אדם יכול ללמוד סודות תורה בלי להבין מלה וחצי מלה.
ובמקום ספירות זה הופך להיות ספרות,
ובמקום ככה זה נהיה ככה.
אתה שומע אנשים מדברים במושגים שלא מבינים בין מינם לשמאלם,
אבל כל זה פשוט להדיר ולהגדיל ולהטפיח את כיסיהם של אלה שעושים זאת.
היום זה אפילו ברדיו,
ויש אפילו עיתון שנקרא קבלה בצפון תל-אביב.
בצפון תל-אביב יש עיתון, אני קיבלתי אחד כזה.
כן, אז מה הבעיה?
אם זה נותן לאנשים קצת מיסטיקה והם חושבים שזה במקום המזרח הרחוק,
אז מה אכפת להם? למה לנסוע רחוק? אם אפשר לקבל את זה בעיתון, אתה מבין, של אנשים כופרים,
שלא יודעים בין ימינם לשמאלם,
אבל מה אכפת להם?
אם אחת מהזמרות הידועות המלוכלכות יכולה ללמוד כזה דבר, אז גם הם חושבים שהם יכולים.
זה לגבי זה. זה ברור? כן. תודה.
למה לתורה יש הרבה פירושים?
משום שהתורה זה מעט המחזיק את המרובה.
זאת אומרת,
העולם הזה מורכב מאין-סוף כמעט,
כן, דברים
גלויים ונסתרים.
אפילו גוף האדם, אם ישבו עליו כל מדעני העולם עד היום,
לא הצליחו לפרק את התא,
ורק עכשיו גילו את ה-DNA,
והבינו שהוא מורכב ממיליונים וטריליונים של חלקיקים,
וזה החלקיק הקטן.
מה עם כל המורכבות של הגוף? זה רק אדם אחד.
ומה עם כל סוגי מיליוני וביליוני
הצמחים והדגים והבעלי-חיים?
אין גבול.
אין גבול.
התורה זו התוכנית שעל-פיה נברא העולם, וכל סודות העולם על כל מכמניו,
הכול נמצא בתורה,
וזה בחלק של הדומם עדיין,
של הצומח.
לדבר על האלוקיות זה סודות ש...
אז הקדוש ברוך הוא קיפל, קיפל,
אומר הגאון מווילנא שידע את כל התורה,
אומר שכל סודות התורה טמונים במילה בראשית,
והכל, הכול, הכול בבית של בראשית.
שמעת?
עכשיו, על כל פסוק יש שבעים פירושים פשט,
שבעים פירושים רמס,
שבעים פירושים דרש ושבעים פירושים סוד,
שזה רק ההתחלה.
על כל אחד מאלה יש תרייג ועל כל אחד מהתרייג יש אין סוף פירושים.
איך נדע את האמת אבל?
האמת היא פשוטה, היא כתובה,
אבל את הסודות שאלת.
לא, פירושים זה לא שייך לאמת עכשיו. אמת
זה מה שאתה צריך לקיים.
אתה צריך לקיים את המצוות שכתובות בתורה, תרייג מצוות,
מה ששייך אליך אתה צריך לקיים, זהו.
אתה מדבר על חוכמת התורה, למה יש בה הרבה פירושים?
למה יש בה הרבה פירושים?
משום שהיא מכילה את כל סודות העולם הזה,
העולם העליון והעולם הנצחי.
והסברתי לך שהמורכבות של העולם הזה, שהוא הכי פשוט, הכי פשוט, הוא רק גרגיר בתוך הגלקסיות, הוא רק גרגיר,
זה אין-סוף.
ואיפה כל האין-סוף הזה כתוב?
בתורה, שהיא התוכנית לבריאה.
כתוב, הקדוש-ברוך-הוא יסתכל באורייתא וברא עולמא.
הקדוש-ברוך-הוא יסתכל בתורה, היא התוכנית,
ובראת העולם לפי התוכנית.
אז בתוכנית הזאת יש את הכול.
הבנת?
כן, תודה רבה. תהיה בריא.
שאלות? יש שאלות?
הנה הבחור שכזה פה.
שלום.
כן, שלום וברכה. רציתי לשאול שאלה.
כן.
אני עכשיו נמצא בשיעורי תורה של עמותת אחינו,
ואני רוצה לדעת איך אפשר לחזור בתשובה אמיתית.
אתה? כן.
בן כמה אתה?
עוד מעט 16. עוד מעט 16. זאת אומרת, עברת בר-מצווה.
כן.
אז אתה באיחור שלוש שנים. כן.
אבל בכל אופן, אתה רוצה, אשרי איך שאתה רוצה.
אם אתה רוצה ושיהיה לך קל גם,
מה שאני מציע לך זה לנסוע לפחות לחודש ימים
לישיבה בירושלים או בצפת,
להיות שם חודש ימים בשביל ללמוד את הכול מקרוב, כמו שאומרים,
להכיר את המצוות, את נוסח התפילה,
איך לומדים תורה.
באופן אבל אינטנסיבי, כשאתה יושב מהבוקר עד הערב, מתפלל הכול, באווירה של תורה,
בלי יצר הרע,
לא נמצא ברחוב, וחבר'ה שורקים בו, בוא נלך בו, זה, בלי כלום.
חודש ימים, תתבונן מקרוב על הדברים,
ואז עם ראש הישיבה תחליט איך אתה עושה את מה שאתה צריך לעשות, יהיה לך הרבה יותר קל.
תודה.
אתה רוצה ומוכן?
כן או לא?
מוכן.
אתה רוצה שאני אעזור לך להגיע לישיבה כזאת?
העמותה שלי תעזור לי. אין בעיה. היא נתנה לך ציצית, העמותה?
לא. אז אני אתן לך. אפשר? או שרק העמותה תיתן?
לא, אפשר. בבקשה.
בואו, בואו.
חבר מביא חבר.
נהרי, נהרי, נהרי. חבר מביא חבר. נהרי על הפנים. נהרי.
חזק וברוך. חזק וברוך.
יופי.
קדימה. קדימה. שאלה הבאה.
שאלה הבאה.
זה שאלה או לא שאלה?
יש לך שאלה?
בטוח. תן לה בבקשה.
יש לי שאלה, כי ברכות אני כבר קיבלתי מהרות קבר הראשונה שהגיע אליכם.
ערב טוב כבוד הרב.
אני חלמתי מזמן להגיע לארצייה שלך. מה? מה?
חלמתי,
כי ראיתי הרבה הרצאות באינטרנט וכל החופש עם שני הבנים שלי שלומדים בישיבה.
הסתכלתי הרבה הרבה הרצאות באינטרנט.
כבוד הרב, אנחנו חזרנו בתשובה,
אני ובניי, דרך ניסים של הקדוש-ברוך-הוא. ברוך השם.
היום הערב הזה לא סתם ערב בשבילי.
היום 11 חודשים,
שאחותי היקרה הולכה לעולמה.
היום הערב הזה אני ביקשתי מהקדוש-ברוך-הוא שאתה תבוא קרוב לנתיבות שלא יהיה לי קשה לחזור.
אז דווקא היום אתה, ברוך השם, הגעת לפה.
אני לא סתם מספרת על אחותי,
כי אחותי נפטרה בערב שמחת תורה בכניסת השבת.
לפני שהיא הלכה למחלה היא אמרה דברים כאלה לילדים.
הילדים היקרים, אני הולכת לישון כי אני מאוד עייפה,
ועוד יומיים אני אקום,
אבל לכם אני אומרת שלום.
הילדים שאלו אותה, למה את אומרת לנו שלום אם את יומיים תקומי?
היא אומרת, לא, אני אקום,
אבל לכם אני אומרת שלום.
היא נפטרה בערב שמחת תורה בחוץ-לארץ,
יומיים נשארה בבית, ורק ביום שלישי קברו אותה.
תגידי לי, כבוד הרב,
אם אני מבינה נכון שהיא, כמו שאני חשבתי 21 שנים כשאבא שלי הלך,
שיש אולם אחר והבן-אדם לא סתם נפטר,
הוא עובר לי חיים אחרים.
וזה שמשהו התכוונה אחותי,
על זה אני חושבת, תראי, זה ברור שיש עולם הבא ויש עולם אחר, עולם הנשמות. מה היא התכוונה אני לא יודע, אבל מכל מקום היא ודאי הלכה לעולם השני, הבא בתור.
עוד משהו אחרי יומיים, כשאחותי נפטרה,
רבנים מהעיר ערד, איפה שאנחנו נוגרים,
התקשרו אלי ואמרו לי,
את צריכה להיות שמחה ולא לבכות,
כי אחותך נפטרה בערב שמחת תורה בכניסתה לשבת,
וזה כמעט בטוח שהיא בגן-עדן.
למרות שאני בוכה, אני יכולה לחשוב שהיא בגן-עדן.
היא שמרה תורה ומצוות?
היא שמרה כשרות,
אבל שבת,
לצערנו, בחוץ-לארץ, לא היתה לנו זכות לשמור שבת.
בחוקים של גויים אנחנו היינו צריכים ללמוד, לעבוד,
בגלל זה היא נשארה שם,
כי בעלה לא רוצה לעלות לארץ.
זאת אומרת, מכל המצוות היא שמרה רק כשרות?
כשרות, כן.
הבנתי.
זה קצת לא מספיק, אבל אני מאמין שאם אתם תעשו דברים לעילוי נשמתה, זה יועיל לה מאוד.
אני עושה הרבה דברים לעילוי נשמתה. ברוך השם, ושיהיו בשורות טובות.
יש לי עוד שאלות.
כן. הבן שלי הקטן שואל אותי, מה? הבן שלי הקטן שואל אותי, הוא מסתכל על ההרצאות, קורא את העיתונים שלכם כל שבת,
והוא שואל, אמא,
אם אי-אפשר, ואני מזמן הפסקתי לקנות מוצרים של עילית ושטראוס, טוב מאוד.
והוא שואל אותי,
אז איך זה שעל המוצרים של עילית יש חותמת של בד״ץ?
שאלה יפה.
אלעד גם טסים בשבת ויש להם כשרות. כשרות זה לחוד,
וחילול שבת זה לחוד.
אז אתה מת שבד״ץ זה לא כשרות טובה?
לא, זה כשרות טובה, אבל הכשרות לא באה להגיד אם הם אנשים רעים או לא אנשים רעים, אם הם עושים מה שצריך או לא עושים מה שצריך.
לדוגמה, יכולה להיות כשרות על חומוס, ובחומוס יהיה תולעים.
הכשרות היא לא על התולעים, רק על החומוס,
אבל התולעים לא.
זאת אומרת, שטראוס,
שטראוס מאוס, לא סתם שטראוס,
ועילית שבתחתית,
זו חברה שפשוט מאוד לא ראוי לאכול את המאכלים שלהם בגלל המעשים שהם עשו שהתפרסמו בעיתונים שלנו,
שביניהם הם עשו את מצעד האהבה בתל אביב,
בחילול שם שמיים גדול מאוד,
זה שהם, יש להם את מחברות יד מרדכי של עילית שטראוס,
ושזה פתוח בראש השנה,
ושהם נתנו גיבוי לגן-חיות התנאכי בחילול שבת המוני,
ועוד כמה דברים שפרסמנו עליהם. זה חברות שלא מתקפלות בפני הציבור החרדי שרוכש אותן,
ואנחנו פשוט מאוד לא יכולים לסבול את זה שאנחנו נממן ונתמוך,
בשעה שיש חלופות גם טובות יותר,
לתמוך בהן ולתת להן את הכסף שלנו, שאנחנו עובדים עליו קשה ובכשרות,
בשביל שהם יוכלו למכור את המאכלים שלהם ולממן בזה גם, להיות שותפים בעקיפין בחילולי שבת וחג וחגים וכו'.
טוב, תודה. יש לי עוד שאלה.
אני כל כך שיטאתי את זה להרצאה הזאת.
אני הרבה שנים חיה ככה, בלילה אני חולמת חלומות,
ובבוקר אני כאילו בחיים אחרת,
והחלומות האלה כאילו אמיתיות.
אני, האמת, לא יודעת איך לאכול את זה.
וזה אחר כך כאילו הולך לחיים,
עובר לי משהו,
וזה לא סתם חלומות.
אני לפעמים הולכת לישון ומבקשת מהקדוש-ברוך-הוא שאני לא רוצה לחלום חלום,
כי זה מאוד קשה, כי כל יום אני חושבת על החלום שחלמתי.
החלומות האלה כאילו זה חיים אחרים,
כאילו לילה, חיי חיים אחרים? כן. הבנתי. בדרך כלל רוב האנשים חולמים חלומות, והם קמים בבוקר. יש כאלה שחושבים על זה וחלק לא.
מכל מקום, אם תגידי שמע ישראל בלילה לפני שאת הולכת לישון, יכול להיות, אני אומרת לך, אני אומרת, כן? ויוצא לך עדיין החלומות האלה? כן. יופי. אז בדרך כלל חלום זה לא שייך למציאות, אז ככה אל תתפלאי שזה נראה אחרת.
כי אם זה לא היה שונה מהמציאות, אז בעצם היית ממשיכה להיות ערה.
החיים היו ממשיכים כרגיל, גם כשאת ישנה.
אבל מה לעשות, חלום זה חלום, ומציאות זה מציאות.
עכשיו, אם את חושבת על זה, אין טעם, כי מחר יהיה לך חלום אחר, אז לא כדאי להתעמק בזה של אתמול. כן, זה כאילו, אני לא בכוונה חולמת, עושה את זה. בשביל זה הקדוש-ברוך-הוא עושה, בשביל זה הקדוש-ברוך-הוא עושה. יש חלומות שלא יוצאים מהראש שלי.
הבנתי. ויש חלומות שמתגשמים אחר כך.
אם החלום לא יוצא מהראש, כדאי לישון עוד פעם, מתחלף החלום, אז תוכלי להשתחרר מהחלום הקודם. לא, למשל החלום, שלפני שאחותי, ידוע לי שאחותי חולה,
לפני כמעט שנה וחצי, אבא שלי בא בחלום,
ישב ליד השולחן בבית שלנו. אני רק רוצה להגיד תודה לעמיר, כן. כן, תודה לעמיר גם אני אגיד. כן.
אז הוא אמר לי,
הוא לא דיבר אתי והרים לי לספרים קדושים על השולחן ולא דיבר כלום.
אני שאלתי אותו, מה אתה רוצה?
הוא הרים לי עם האצבע על הספרים הקדושים,
הוא אמר לי, אני שאלתי אותו, מה אתה רוצה שאני אתקלל?
ולמחרת ידעו לי שאחותי, הוא עשה לי עם הראש כן,
ולמחרת ידעו לי שאחותי חולה.
בגלל זה אני מתעוררת וחושבת על החלום, אני לא יודעת מה לעשות. תגידי לי משהו, את ארגנת את הערב הזה?
לא.
אני ארגנתי, אתה יודע איך? איך? אני פניתי לקדוש-ברוך-הוא.
אה, יפה מאוד. אני רואה שיש לך קשר ישיר.
כן. אבל מכל מקום, זה גם רב שלנו. לא רק זה, גם הבאת אותי לפה בדיוק ב-11 חודש.
מדהים. מזה אני התחלתי.
הבנתי. אז בעזרת השם את יכולה לכוון על אחמדינג'אד משהו שהוא ככה התבטל? כן. אני, יש לי עתה, אולי זה מצחיק,
אבל יש שאנחנו עברנו לנתיבות.
כן. ונופלים קסאמים. כן.
יום אחד, לילה אחד, כשהיו שומעים טוב מאוד את הקסאמים בנתיבות.
מאז אני התחלתי כל ערב להדליק נר,
שלא יהיו הרוגים ונפגעים.
ברוך השם. וזה מצליח. ברוך השם. כן.
כבוד הרב. אני מציע שתדליקי עוד שני נרות, שהקסאמים יחזרו אליהן. לא.
אני רוצה לבקש מכולם שיעשו את זה. בעזרת השם. אוקיי. אני אתמול הייתי בכותל וביקשתי מהאנשים שיעשו את זה.
טוב. תודה רבה לך. לא. סליחה, כבוד הרב. אה, עוד לא נגמר.
טוב. זה אחרון. אחרון.
במשפחה שלי, לצערי,
זה כבר הדור הרביעי שאחד אחרי השני הולכים אנשים עם החלל.
אני רוצה לשאול אותך אם אני ובני,
חס ושלום. חס ושלום. לא, לא, לא, לא. אתם לא הבנתם אותי.
אם אני אוכלה לעשות משהו,
או בני אלה יכולים ללמוד משהו מיוחד,
שההצהרה הקשה הזאת תעצור במשפחה שלי.
בעזרת השם יתברך אם הם ילמדו תורה ביראת שמאי. הם לומדים. הם בישיבה. אז זה מצוין.
זו ההגנה הכי גדולה, תורה מגינה ומצילה מכל צרה וצוקה.
ומה אני יכולה לעשות? גם כן ללמוד את ההלכות הנוגעות אלייך,
ובעזרת השם יתברך בתפילות שלך.
תעזרי לעם ישראל.
תהיי בריאה.
כן, שאלה. יש לך שאלת?
כן, תן לה בבקשה.
תן לה שאלה. הנה, פה, פה, פה.
כן, כן, כן.
מה, זה ספר עכשיו?
אני לא מדברת טבעית טוב.
אוקיי, אני מבין.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
אני רוצה לדעת איך אפשר לעשות קידוש השם
על
אבא שלי. הוא, לפני הרבה שנים אבא שלי כבד את ההורים שלך,
ועכשיו הוא,
אולי תדברי באנגלית יותר קל.
עכשיו הוא גר בבית אבות.
הוא לא רצה.
הוא לא רוצה להיות בבית אבות. בית-אבות, כן.
הוא לא רוצה להיות בבית אבות. הוא לא רוצה להיות בבית אבות. הוא רוצה להיות בבית האבות שלו או בבית האבות שלו.
זה היה מאוד קצר לעצמי אבא שלי.
היא יודעת שהיא לא רוצה ללכת, אבל היא בלכת אותה.
ואני אמרתי לאבא שלי להביא אותם מהבית שלי,
אבל הם חייבים בארצות-הברית.
אבל היא לא רוצה לבנות לי.
ואז אני קוראת לאבד שלי כל יום מהעולם לכאן,
ולאבד שלי לא רוצה לבנות.
אני מנסה לשאול את האנגלית,
אבל אז כשהתחילתי לומר לאבד שלי דברים של רבי נחמן,
ולאחר שאני אמרתי דברים האלה הוא פשוט לתת לו את הטלפון,
ואני אומר,
חבר הכנסת, נכון.
או רק אחרי כמה שאני אומרת,חובה נכון.
אז אני
התחלתי לומר להם תמצאות בכל מיני דברי.
הוא בא להגיד, אהה?
כן.
ואז אני שואלתם, אחרי כך,
כל פעם שאני שואלה אותו מיני דברים,
הוא שאמר,
כן, הוא שאמר, כן, אני רוצה התמצאות בכוונה של אלאי קבוצה,
זאת כאילו שהד nasal
And then I asked him one day,
Dad, you want to study?
And he said no.
And I cried because I didn't know what to say, and I was afraid he was going to hang up on me.
And then I asked my father, I was afraid to ask because his whole life he always
yelled at me if I'm going to dover and he.
And I asked him, Dad, you want to pray?
And he said, yeah.
And then I said, you want to say, שמע?
And he said, yeah.
And then I said, שמע, but he couldn't say it. I said, you can't say, שמע.
He said, yeah.
And I said it slowly everywhere.
And while I'm saying it, he's saying, yes, yes.
And then I called my mother and then I said, you know,
everybody said, oh, it's amazing, he's listening to the two before he always put
up on the down. He didn't listen, he doesn't pay attention.
And now, but before he got so sick that he went in the nursing home,
he said he wrote in his will and also my mother wrote in hers that he wants to have a cremation,
three foot met,
חדילה, after 120 years.
And I told my father, you know, you can't have the power of speech
anymore,
but you can think to the Shem what you want to think the Shem, and you can think the Shem, maybe the Shem will make you better.
אם ה' יעשה לך טוב, אז אתה תהיה להחזיר את זה מהרצון שלך.
והיא אמרה, כן.
וכל פעם אני מדברה למאתי,
והיא אומרת, לא, היא לא מבינה כלום. היא לא מבינה כלום.
ואני מבחינה ואני מבחינה ואני מבחינה, והאמא אומרת לי, לא,
תן לי לחץ את עצמי ולתת לי לוקח, זה לא עוזר לי כלום, היא לא עוזרת לי כלום.
סליחה, מה השאלה הבאה?
והשאלה הראשונה שאני שואלת היא, איך אתם מבחינת קידוש השם?
אוקיי, קידוש השם.
היא שואלת איך עושים קידוש השם.
היא גם שואלת אותך.
אני לא מבין אתכם, אתם באופקים, לא מבינים מה שואלים.
היא גם שואלת,
אבא של הקבוצה של האחים.
מה אני אסביר?
תשמעו רגע, אתם צריכים להבין את עומק הדברים, זה לא פשוט. רק רגע.
רק רגע, תקשיבו, תקשיבו.
נהארי, אתה לא בעניינים נהארי.
תחליט.
אני צריך להסביר להם בעברית את מה שאתה אמרת.
יש לה אבא שיש לו אלצהיימר והוא שוכב בבית-אבות,
והיא משערת שבעצם במה שהיא מדברת אתו הוא אומר לה, כן, כן. פעם הוא היה כופר, לא היה רוצה אפילו שתתפלל.
ועכשיו הוא פתאום אומר, כשהיא אומרת, שמע ישראל, הוא חוזר ואומר, כן, כן, כן, כאילו הוא רוצה את זה. אימא שלה אומרת שהוא לא מבין שום דבר, הוא רק אומר את זה בגלל המחלה,
והוא רצה שישרפו את הגופה שלו, איך היא מונעת את הדבר הזה.
ודבר שני, איך עושים קידוש השם.
השאלה היא אם את רוצה לעשות קידוש השם בקשר למה שאת שאלת, או שאת רוצה איך לעשות קידוש השם בכלל.
גם בך וגם בפרקים. טוב, מכל מקום, לגבי הנקודה הזאת,
אני לא יודע אם התייחסו, אם הוא כתב וחתם שהוא רוצה שישרפו את הגופה שלו,
אז זה בעיה אם הוא נתן את זה ביד מישהו מהאנשים.
אם הוא נתן,
He signed to burn his body?
כן.
אז איפה נמצאת החתימה?
למי הוא חתם? זה רצון.
איפה?
איפה?
הוספיטל?
לא, לפני הוספירות.
הנה לא היה.
בבית, בבית, בבית,
בבית, בית-המשפטורית.
אה.
לפני שהוספת. כינוי הוספט. לפני שהוספת. אם אפשר להחתים אותו עוד פעם וזה ייחשב שהוא היה בהכרה,
אז אפשר לבטל את זה. אם לא, זו בעיה רצינית וצריך להתייחס עם עורכי-דין איך אפשר לשנות את זה. זה אחד.
לגבי קידוש השם,
כל מה שאת עושה בעצמך ומקיימת תורה ומצוות זה קידוש השם.
כל מה שאדם עושה,
עושה את רצון השם,
אנשים רואים שהוא עושה את רצון השם, זה קידוש השם.
ויש קידוש השם בפרהסיה,
זה שאם אדם יכול לעשות זיכוי רבים, להציל יהודים, לקרב יהודים,
לעשות כל מה שרק אפשר להרבות כבוד שמים,
זה קידוש השם.
הערב הזה, לדוגמה, מי שאירגן אותו זכה לעשות קידוש השם ברבים,
ומה שאנשים שומעים תורה עכשיו, במשך שעה-שעתיים,
וגם באינטרנט אלפים צופים,
זה נקרא קידוש השם גדול. מי שמארגן הרצאות, שיעורים,
מחלק DVD,
עושה את הדברים האלה,
זה נקרא קידוש השם, חוץ ממה שהוא בעצמו עושה מה שצריך.
אוקיי?
אוקיי, אבל אני לא הבנתי אותך. לא הבנת שום דבר? לא הבנתי אותך. בעזרת השם, את תראי את זה באינטרנט,
ב-website, שופר.net,
שם יראו את הסרט ואותך, שואלת אותי את השאלה,
ומישהו יסביר לך את זה בעברית,
סליחה, באנגלית,
ואז את תביני מה אמרתי לך. בסדר? בסדר, גברתי. ביי ביי.
כן.
שאלה בחייאת, בחייאת, שאלה.
תן לו פה שאלה.
נהארי,
כן?
כן.
תן לו לדבר. טל, טל.
טל, פה, טל. יופי.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שאלה. גיסר רוצה לקחת אותי בראש השנה לאומן.
כן. והוא התייעץ עם הרבה רבנים, אבל אמרו לו שאסור לעזוב את הארץ.
כן. אם אתה שואל אותי, כאילו, לסוע או לא? לביקור, כאילו, מותר או לא?
תראה, לבקר תמיד מותר,
אבל הרבה רבנים אומרים לא לצאת בראש השנה לחוץ-לארץ,
ולהיות עם הבית, עם בני המשפחה, זה יותר חשוב. וכך פסק הרב עובדיה יוסף לאחרונה בנוגע לשאלה הזאת.
מכל מקום,
יש עניין פעם בללכת לקברות צדיקים,
אבל דווקא בראש השנה, שזה יום חשוב וגדול, שאדם יהיה בסביבה הטבעית שלו, בנחת,
לא בהמוניות,
הפוך ממה שאומרים אחרים, שדווקא המון וכו' וכו',
אז זה יכול.
אבל מכל מקום,
אם היית שואל אותי, אני, לדוגמה, יש לי אפשרות לנסוע ואני לא נוסע.
אני יושב בפינה שלי בבית-הכנסת, מתפלל, משתדל לכוון מה שאפשר,
בחוג מצומצם, מה שנקרא,
קבוצה של יהודים.
אפשר לשמוע, תקיעת שופר קראו, אפשר לכוון יותר,
וזה לא ברוב עם גדול מאוד שבעצם אפשר לעבד את עצמך שם. אם אתה שומר תורה ומצוות וזה,
הנה מה טוב.
יש כאלה שיכול להיות שבשבילהם החוויה יותר גדולה מהעניין,
זה משהו אחר.
אבל מה שאמרו הרבנים, גם אני אוחז בדבר הזה.
תודה.
תהיה בריא.
כן, שאלה?
לפני שנעבור לברכות,
את בטוחה שאת רוצה לשאול שאלה?
בטוח?
בבקשה, למעלה תן להם מיקרופון.
בריצה.
שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.
הרי כתוב הפסוק,
ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע ובחרת בחיים. הרי ליהודי יש בחירה חופשית, כמו שכתוב. נכון. אם כך, מדוע אדם שמוכר ברע ובחטאים מקבל את עונשו בעולם הבא?
וזה בעצם גיהנום. אם כך, זו לא בחירה חופשית,
זה לא חופש, מקבלים עונש.
זאת השאלה, נכון? כן. היא כתובה לפניי.
ובכן,
ראינה, יש בחירה,
ועל הבחירה יש שכר או עונש.
את יכולה לבחור מה לעשות,
אבל גם הקדוש ברוך הוא בחר מה לתת.
הוא בחר ששכר הבחירה בטוב זה חיים,
ושכר הבחירה ברע זה מוות.
הוא אמר לך, תבחרי,
אבל תדעי שעל זה מקבלים כך ועל זה מקבלים כך.
עכשיו, את מחליטה במה לבחור,
מותר לך לבחור מה שאת רוצה,
אבל מותר גם לקדוש ברוך הוא לתת עונש, כמו שהוא החליט.
והוא אמר מראש.
במה בחרת?
תן לה לדבר, למה אתה מונע אותה?
כן.
אני בחרתי לעשות את החטא. אשאל אותך שאלה.
אש שורפת,
מים מצננים.
אומרים לך, בבקשה, תבחרי, להכניס את היד לאש או למים.
בחרתי לאש, למה אני מקבלת עונש? לא עונש, את רק נשרפת.
זה לא עונש, זו מציאות.
מי שמכניס את היד לאש נשרף, מי שמכניס למים מצטנן.
זו מציאות, זה לא עונש.
השם אמר, מי שעושה חטא
מקבל כך וכך,
מי שעושה מצווה מקבל כך וכך. זו מציאות, זה לא עונש. זו המציאות.
רק קוראים לזה עונש. למה?
כי זה לא שכר כזה טוב.
אז קוראים לזה עונש, אבל זו מציאות.
אז אם כך, אין כאן שום בחירה בין זה? בוודאי. נכון שיכולת להכניס את היד למים.
למה לא נכנסת לה מים?
כי את רוצה להתחמם.
מי שמתחמם נשרף, מה לעשות?
טוב, הבנתי. תודה רבה. תודה גם לך. תודה.
עוד שאלה? שאלה, כן.
תן לבקשה אותו מיקרופון.
שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.
הפסוק שנאמר, תשובת תפילה עוד דקה, מעבירה לתרוע הגזירה. זה מבטל גם גזירות שנחתמו בדם?
גזירה בדם זה בעיה. מי שנחקק לו שהוא ימות ולא יעזור לו שום דבר, אז לא יעזור לו שום דבר. פירושו של דבר, צריך אדם למות ביום מן הימים, אין מה לעשות.
ואם הגזירה היא בדם, פירושו של הגיע הזמן. ואם הגיע הזמן אי-אפשר לעכב אפילו רגע.
גם משה רבנו,
שנאמר לו שזהו, הגיע איתו.
הוא רצה להישאר, הוא התחנן, הוא ביקש.
הוא הסיר, והיה לו מלא זכויות, אבל הקדוש ברוך הוא אמר לו, מה לעשות, הגיע הזמן.
תודה, כבוד הרב.
גם לכם.
טוב, אני לא רוצה עכשיו להעציב את אלה ששאלו בראשונה במקום שאלה ברכה,
אז אני חוזר בחזרה לראשונה ואחר כך לשנייה.
כן.
כן? בבקשה, תקרבו שם, כן.
בבקשה.
שלום, כבוד הרב. שלום לכולם. שמענו את זה פעם קודמת, כן. שמי מרים שוחד. שמי אמנון יצחק.
אני מכירה אותך. 12 שנה לא היו לי ילדים, ובזכות הקדוש ברוך הוא, כשהוא שלח את השליח רבנו נצחק,
אני זכיתי בשני ילדים. ברוך השם, לא אחד-שניים.
ו... והיום אני הבאתי עוד כמה חברות שלצערי אין להן ילדים.
אחד מהם, רינה,
שאין לה עשר שנים ילדים, ואני מאוד מבקשת לברך אותה.
אם אפשר, אולי היא תרצה לדבר בעצמה. רגע, לפני שהיא תדבר, כשאת ביקשת ממני ברכה, את היית חילונית או היית דתייה?
בדרך.
היית בדרך. כן. הבנתי. ואז מה ביקשתי ממך שתעשי?
האמת שאמרת לי דברים די קלים, ואני מאוד מאוד השתדלתי לעשות. מה למשל ביקשתי? אמרת לי לעשות הפרשת חלה, לקבל שבת חצי שעה לפני,
להפריד סכוּם וכלים לכבוד שבת, מפה יפה,
להכין, לכבד את השבת מיום חמישי,
ללמוד שתי הלכות לשון הרע כל יום,
ואני לא זוכרת עוד. ממש יצאת בזול.
וכבוד הרב, אני למחרת הייתי עם חום 40. הלכתי מחנות לחנות, בחרתי יותר יפה ויותר יפה, ולא יודעת, ממש.
באותו חודש,
אבל לפני זה, אני עברתי הרבה טיפולים פרטיים,
והרופאים שלחו אותי ללופרוסקופיה ולצילום רחם,
ואמרו שאין סיכוי,
כי היו לי חצוצרות סתומות והתבדקויות ברחם.
שלחו אותי להפריות,
לפוריות.
אז עשיתי את כל הבדיקות,
והיו שם עוד נשים, יותר צעירות ממני, שעברו שש ושבע פעמים הפריות ולא הצליחו עם אותן בעיות שלי.
וכל הזמן התפללתי, אמרתי, הקדוש-ברוך-הוא, בבקשה, בלי הפריה, בלי הפריה.
כי הן סיפרו לי דברים מאוד קשים, זה לא קל.
ממש זה סבל, מה שאישה עוברת בהפריה.
ועשיתי את כל הבדיקות.
וכדי שקופת-חולים ישלם 10,000 שקל היתה חסרה חתימה של פרופסור פוטשניק.
התקשרו אלי, אמרו, גברת שוחט, חסרה לך בדיקת דם אחת.
ואחרי ההרצאה שלך, כבוד הרב,
כבר הייתי צריכה להתחיל את טיפול הפריה שבוע.
אז אני מאוד התעצבנתי, האמת. אמרתי, אני את כל הבדיקות עשיתי, מה עוד?
אני מחכה כבר הרבה שנים, נו, בואו נתחיל.
אמרו לו, גברת, לא הולך ככה.
את חייבת לעשות את הבדיקה הזאת.
טוב, הלכתי, עשיתי את הבדיקה.
בשלושה ימים התשובה הלכה לאיבוד. אני מתקשרת לבית-החולים, לא אומרת לי בטלפון.
קבעתי תור לקופת-החולים לרופא, לא הגעתי, לא הרגשתי טוב.
חשבתי אולי קלקול קיבה.
פתאום אני מקבלת טלפון ממנהל מרפאה. הוא ידע שאני הרבה שנים מחכה ליום הזה, והוא לא רצה להודיע לי מזל טוב מייד.
אז הוא שאל אותי כל מיני שאלות,
אם תעודת זהות המספר שלי,
אם זה אותו מספר,
ואם אני לבד בבית, ואיך אני מרגישה, למה לא הגעתי למרפאה.
אז אמרתי לו, דוקטור, אל תשאל.
אני חושבת שיש לי קלקול קיבה, אין לי כוח לקום.
אז שוב הוא שאל אם אני לבד בבית, ואם זה אותו מספר תעודת זהות שלי. אמרתי לו, כן.
אז הוא אמר לי, מגיע לך מזל טוב.
אמרתי לו, על מה?
אז הוא אומר לי, את בהיריון.
אמרתי לי, לא יכול להיות.
הרופאים אמרו לי, אני לא יכולה.
אז הוא אמר לי, כן,
התחלתי לבכות, כבוד הרב, כמו תינוקת.
ממש.
אני מתקשרת לבעלי, הוא לא עונה לי.
אני מתקשרת לחמתי ובוכה.
אז היא אומרת, פראטי, למה את בוכה?
את צריכה לצמוח, יש לך שמחה סוף-סוף.
אז הרופא אמר לי למחרת להגיע לבית-חולים לבדיקות נוספות.
הגענו.
עד שלא ראינו את האולטרסנט, שהלב דופק, לא האמנו, לא אני ולא בעלי.
ואשפיזו אותי איזה עשרה ימים.
בהתחלה ראו שיש לי ציסטה 5 סנטימטר, והיא התחילה לגדול.
הגיע אלי איזה רופא צעיר ואמר לי,
את צריכה פה חתימה, אנחנו לוקחים אותך לניתוח.
נבהלתי.
אמרתי, אני לא רוצה, לא רוצה איזה ניתוח.
אמרו לי, תראי, יש לך ציסטה על יד העובר,
אנחנו חייבים להחתים אותך, את יכולה לאבד את העובר, את יכולה לאבד את החצוצרה.
אני מייד התקשרתי לארגון שופר וביקשתי מהרב ברכה.
איך שהרב בירך אותי,
למחרת הסיסטה ירדה.
היא הגיעה ל-12 סנטימטר, היא ירדה.
לא נתתי לנצח אותי,
והלכתי הביתה, השתחררתי.
כל ההיריון הייתי בקשר עם ארגון שופר,
ילדתי את הילד, והרב היה סנדק ונתן את השם לילד שלי,
ואחרי שנתיים וחצי ילדתי עוד ילד בלי הפריה.
ברוך השם.
והילד השני,
רגע, והילד השני גם היה בטיפול נמרץ, והרופא אמר, אין סיכוי.
הוא בלע הרבה מי שפיר והיה מונשם.
אמרתי, אין דבר כזה, אין סיכוי.
אמרתי, אני מאמינה בשם.
אם שם עשה כל כך הרבה נסים,
אז הוא יעשה עוד נס בשבילי.
אני התקשרתי לרב,
ביקשתי ברכה, הרב נתן את השם נאורה לבן שלי,
אחרי 12 יום אנחנו השתחררנו.
ברור. אתם לא תאמינו, הרופא הרים ידיים, עומר זקור מלמעלה. אני לא יודעת מה קרה פה.
אני פשוט מודה להשם שזיכה אותי לשליח כמו שהרב אל-אמנון איצחק.
אני לכולם, לכולם, מי שאני שומעת שיש איזו בעיה,
אני ישר מתקשרת לארגון הזה.
באמת, אני מבקשת ברכות.
אני הבאתי היום כמה חברות שלי מהמושב,
ואני מאוד מאוד מבקשת שתברג אותן. בבקשה.
עכשיו אני יודע למה יש לי הרבה פתקאות על השולחן.
טוב, נגיע עכשיו לחברה הראשונה שנמצאת לידך.
אני מבין שהיא עדיין לא שומרת תורה ומצוות, או שאני טועה?
יש בה מעט מנה מן הנסורת. גם את בדרך, בדרך, כמו שהיא היתה בדרך.
אז אמרינה לי,
האם תהיי מוכנה לקבל עלייך צניעות, כיסוי ראש ושמירת שבת וטהרת משפחה?
טהרת המשפחה מתבצעה מיום הנישואין כבר. אז שני דברים נוספים, שבת וצניעות עם כיסוי ראש.
יש קושי רק עם הכיסוי-ראש. אין קושי, הראש סובל את זה.
זה גם לא כבד,
וזה גם בחינם הערב.
נקשור את הראש, נפתח את המזל.
בעזרת השם.
אה!
שימי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצוי הצ
נתוי, נתוי, נתוי, נתוי, נתוי.
רק רגע, תברכי שהחיינו.
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. חזק וברוך.
רגע, בעלך כמובן יצטרך לשמור שבת איתך,
כן?
ושילמד כל יום שעה תורה,
שעה תורה,
במשך שלושה חודשים רצוף.
בעזרת השם. ואני רוצה לעבור לצדיקה נוספת. רגע, רגע. קודם, מה שמך ושם האמא? רינה בת רבקה מרי.
רינה בת רבקה מרי ובעלך? עופר בן-חנה. עופר בן-חנה, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן, אמן, אמן.
כן? והחברה?
החברה שמה פנינה. היא יודעת לדבר?
כן, אני מעבירה. תודה.
שלום לך, כבוד הרב. שלום. אני רואה שיש לך ילדה. נכון.
וזה בזכות הברכה שלך, כמובן. אני אשם בה כל הערב.
גם כן, זכיתי אחרי חמש שנים לבת מקסימה, שהיא פה כרגע לידי.
ומה שכן, אני מבקשת ברכה נוספת,
שזכה אותי לזרע בר קיימא.
לפני כן את היית חילונית?
הייתי עם כיסי ראש, הייתי דתייה, שומרת, אני ובעלי יחד. מה ביקשתי מכם לעשות? כמו שביקשת מהחברה,
להכין את השבת קודם,
לכבד את השבת כמה שיותר,
לקרוא שני הלכות של לשון הרע.
זה הכול.
יפה.
היו תקופות קלות פעם. הייתי עם כיסי ראש, כמובן.
טוב, עכשיו את שואלת מה לעשות?
ברכה, ברכה.
ברכה תקבלי, אבל צריך גם לעשות. בבקשה, אני מוכנה. בבקשה. תלמדי חצי שעה מוסר, ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.
בעלך ילמד שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף.
אני חוזר. הוא לומד תורה?
הוא לומד תורה, כן. מצוין, אז זה כבר קל.
בתוך לימוד התורה שלו, שעתיים יוקדשו ללימוד בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף, אבל ללא הפסקה.
גם במוצאי ראש השנה ובמוצאי כיפור הוא ילמד.
בעזרת השם.
שלושה חודשים רצוף. גם את שלושה חודשים רצוף. חצי שעה, ספר שערי תשובה של רבנו יונה, לא בתענית דיבור.
אוקיי. בסדר? בעזרת השם. מה שמותיכם? פנינה בת ירושה ואילן בירושה.
פנינה בת ירושה ואילן בן-שושנה. אילן בן-שושנה, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן. בשורות טובות. תודה רבה. עכשיו, פה שורה לפני. אבל צריך לחזור לצדיקה שביקשה בעבורנו ורוצה לבקש בעבורה כרגע.
אפשר לברך אותי גם? למה? לזרע בר-קיימא. עוד פעם? כן. טוב.
מה השם ושם האמא? מרים בת דבורה ושמואל בן-ערן.
מרים בת דבורה ושמואל בן-ערן. ערן, בזכות זה שזיכית שתיים האלה, תזכי לעוד תאומים.
וואי, אמן.
כבוד הרב, יש עוד שתי, לא אמרת אמן. אמן, אמרתי. כן, טוב. כבוד הרב, יש עוד שתי נשים, פשוט, הן לא נמצאות פה. אז אחר כך תהיה לך רביעייה, אני מפחד.
תביאי לגברת פה רגע. רק תברך בבקשה, נעימה, בת חנה. לא, לא,
אני צריך שהם יקבלו משהו וצריך לשמוע אותם. אבל בואי, בפעם הבאה תביא אותם. אני מחר בקריית-מלאכי.
כן.
הנה, בבקשה, תן להם.
כבוד הרב, סבתא שלי קיבלה אירוע מוחי פעם שנייה,
וכתוצאה מכך חצי גוף השתתק והדיבור שלה נפגם.
אני מוכנה לקחת על עצמי כל מה שהרב יגיד. ימני או שמאלי? הפגיעה הימנית או שמאלית? ימני. כן.
ואני מוכנה לקחת על עצמי כל מה שהרב יגיד,
כדי ששת השליט יהיה בריאה.
הבנתי. כמה זמן זה כבר?
חצי שנה.
חצי שנה פיזיותרפיה היא עושה? כן.
כמה? פעם? פעמיים לשבוע?
כן.
זה מקופת חולים?
כן. הבנתי. ויש שיפור או אין?
עדיין לא. כלום?
לא. כלום.
את לומדת איפה?
באכטמן. לא, זה לא אומר לי כלום.
במוסד תורני או ב... חרדי. חרדי.
ואת הולכת בצניעות, אני מבין.
כן. את שומרת מצוות.
כן. יש משהו שאת חושבת שאת צריכה להתחזק?
טוב, את לא רוצה לגלות.
תגידי, לשון הרע את שומרת?
לא ממש. לא ממש.
בואי תיקחי לשון הרע הזה, 1. ו-2. צניעות,
ואני מדבר לא על צניעות בבגדים, אלא צניעות בהתנהגות.
טוב.
בסדר?
כן. שני הדברים. שמירת לשון הרע, פירושו שהתקפיד היא מאוד
שלא לדבר לשון הרע ולא להתפתות לשמוע לשון הרע.
וצניעות בהתנהגות.
מה שם החולה?
חנה בת שמחה.
חנה בת שמחה,
השם יזכה אותה, בעזרת השם יתברך, לישועה מאוצר מתנות חינם, להיות בריאה ושלמה. לעבודתו יתברך.
הלו.
כן, שאלה נוספת.
ואחרי זה ניתן ברכה לכלל הציבור.
ומי שעוד לא זכה לכתיבה וחתימה טובה,
אז יש פה כמה שזכו, חיה לאה, בת אברהם, דניאל בן פרידה,
רפואה והצלחה.
ויש פה משהו בשקט? ביקשו ממני.
ולעילוי נשמת המנוח יעקב בן שרה ורוזה בת עזיזוי,
מנוחתם עדן. הצלחה, פן נוסף ושלום בית ליאיר בן דוכתר, תמרה בת רוזה.
הוא גם הגונים,
אה, זיווגים הגונים לאורה בת עמרה ואסתר בת עמרה, יפעת בת כרמלה ומזל בת עמרה יזכו לזיווגים הגונים.
ויש פה עוד מישהו? רגע.
משה בן רבקה, מזל בת מסעודה, זרע חי וקיים וחזרה בתשובה, מאיר ישראל בן חן והצלחה בתורה ונחת רוח, יראת שמים. משה בן פרל,
חזרה בתשובה,
הצלחה בתורה וירת שמים. משה מרדכי בן, לא כתוב מי, יהיה בריא.
יש פה אחד שרוצה לקבל על עצמו מעבר למה שהיא תרמה.
מה היא רוצה לקבל?
היא בחורה, היא רוצה לקבל על עצמה. מה, איפה היא?
מי הבחורה שרוצה לתרום יותר ממה שהיא תרמה הערב?
ליד הדלת. ליד הדלת, כן. מה את רוצה לתרום עוד?
לא רוצה?
אני לא רוצה לתרום.
בלי לדבר, לתרום בשקט?
שיהיה בהצלחה.
אני אגיד לה או היא תגיד לי?
את רוצה שאני אגיד לך?
מה אני אגיד?
מה לתרום ומה לעשות?
עד מיליון דולר תקבלי עודף.
היא רוצה לקבל
לזכות
אח שלה.
מה זה, סודות אני רואה?
ישראל,
אליעזר בן ז'קלין רוחמה. אליעזר בן ז'קלין רוחמה,
יזכה ל?
חזרה בתשובה.
חזרה בתשובה, בזכות שתלמדי בעבורו חצי שעה, ספר שערי תשובה של רבנו יונה,
שלושה חודשים רצוף.
כן, שאלה למי יש?
אתה אחרון. קדימה, תן לו, תן לו.
פה הבחור ששם ציצית הערב.
כן. שלום.
שלום.
יש לי חבר. גם לי.
שהוא לבש ציצית, הוא קיבל אותה מהרב בצרי, והוא רוצה עוד אחת, והוא מתבייש לבוא לקחת. הוא יוכל להגיע.
איפה הוא? פה? באולם? כן, נינו.
יאללה, כל מי שרוצה ציצית, שיבוא. קדימה.
שרוצה ציצית,
יאללה
ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויאללה ויא�
ובעיבת כל השם לשום עוד מאחורי, השם מלך הייתו מלך הייתו.
ובעיבת כל השם לשום עוד מאחורי, השם מלך PCR מלך.
מלך מלך מלך.
הטורח לבן משור הלוא היה קיים מלך מלך
מלך מלך מלך מלך מלך מלך.
ידי דחופו פריאת ופירא מיתומם יצור.
מיעד יצע נחפוקים עם הקשר לשמות יבוי.
השם הרגיע הזו אמן ועליהו.
יש ארוכו, כי עמנו ביום ומיתון יזרו אותי.
הבה ייצרנו, אם הגיר אשר נשארו ביבוי,
ה' לגייסור ומלך.
מלך מלך מלך, ה' לגייסור ומלך.
מלך מלך מלך,
מלך מלך, ה' לגייסור ומלך.
זה מלך, זה מלך, מלך, מלך, ומה חוזר על בלשון.
היי, היי, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, מלך, ומה חוזר על בלשונות.
מי שברך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק יעקב, משה ואהרון, דוד שלמה, ובכל הקהילות הקדושות והטהורות, הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה ואלה שצופים בנו באינטרנט,
שיזכו לכתיבה וחתימה טובה,
ויזכו לבריאות שלמה ואיתנה בזיווגים הגונים,
בזרע חי וקיים, בפרנסה טובה ובשפע,
בחזרה בתשובה אמיתית.
שנה טובה ומבורכת.

