רמלה - רמלה

רמלה 4-12-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים". רבי שמעון בן לקיש פתר את הפסוק הזה במלכויות, "והארץ היתה תוהו ובוהו" זו מלכות בבל, "והארץ היתה תוהו" - זו מלכות בבל, "ובוהו" - זו מלכות מדי, "וחושך" זו מלכות יוון שהחשיכו עיניהם של ישראל בגזרותיהם, שהיתה אומרת להם "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל". "על פני תהום" - זו מלכות הרשעה שאין לה חקר כמו תהום, מה תהום הזה אין לו חקר אף רשעים כן, "ורוח אלהים מרחפת" זו רוחו של מלך המשיח. אז לפי מה שאנחנו רואים הפסוק הזה נדרש על ארבע מלכויות שהן ארבע גלויות שאנחנו היינו בהם, תוהו זו מלכות בבל, בוהו זו מלכות מדי, פרס, חושך זו מלכות יוון שעכשיו אנחנו מסיימים את חנוכה, שהיא החשיכה את עיניהם של ישראל בגזרות, והיתה אומרת לכפור באלהי ישראל ולכתוב על קרן השור, על בקבוקים של התינוקות ועל השור במחרשה שאין לנו חלק באלקי ישראל, "על פני תהום" זו מלכות הרשעה עכשיו, זו אדום, מלכות אמריקה, רוסיה וכל החבר'ה האלו. ומה התהום הזה אין לו חקר אף רשעים כן, אבל מיד בסוף הפסוק כתוב "ורוח אלהים מרחפת" זו רוחו של מלך המשיח שבסיומה של מלכות אדום באחרית הימים רוחו של מלך המשיח תופיע ואז תבוא גאולה לעולם.
הרמז הזה בא לומר לנו כי ארבעת המלכויות והגלויות הללו אינן מקרה, אלא הם הכרח מצד הבריאה עצמה. העולם נברא גשמי, ובתוך כל הגשמיות שיש בעולם יש חסרונות. חכמים ידעו ברוח קדשם ועל פי הנביאים כי בתוך שבעים אומות העולם ישנם ארבעה כוחות שמתנגדים למלכות שמים, יצר שליטה שלא לשם שמים, וזה חסרון גדול, כששולטים על עם או על עמים לא לשם שמים זה חסרון גדול, כמו שכתוב במסכת ראש השנה דף י"ז: פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים נידון לגיהינום, יש כזה היום ברשות מפלגה דוקא דתית. פרנסה המתגאה על הציבור שלא לשם שמים נידון לגיהינום.
האומה בעלת יצר שליטה היא בבל, ומה בעלת יצר שליטה - זו היתה בבל. הכח השני זה הרצון לחטוף מהעולם ולבלוע כל מה אפשר בכל מיני הנאות, החסרון הזה התגלם במלכותו של אחשוורוש, במדי. הכח השלישי זוהי החכמה האנושית שאינה בנויה על התגלות אלהית, זוהי חכמת היוונים, וזו חכמה אנושית שסותרת ומכחישה את האלוקות. הכח הרביעי שהוא מתנגד לעבודת האלקים זה הכח הרביעי שהוא כולל את כל החסרונות כולם באומה אחת - אדום היא אמריקה, היא המלכות הרביעית. קוראים להם ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כולם מוגבלים שם, וזה נקרא בלתי מוגבלויות.
יש בעולם יצירה של אומה שלמה שמצד יצירתה אין בה כל החסרונות הללו, וזוהי כלל ישראל. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". האבות הקדושים ייסדו את כלל ישראל בתכלית הקדושה והטהרה בקבלת התורה הושלמה היצירה עד להפליא, אבל כלל ישראל צריך להוכיח את שלמותו במהלך ההיסטוריה, ועליו לעמוד בנסיונות כמו שאבותיו עמדו בנסיונות. כך אמרו חכמים ז"ל, לעתיד יבואו הגויים ויקטרגו על ישראל, ואז יאמר להם הקב"ה מכם יבואו ויעידו, שבכל הדורות עמדו בנסיון. הרי לא בקלות עולה לו לכלל ישראל להחזיק מעמד בכל הגלויות, הרי בכל דור ודור אנחנו נרדפים עד צוואר ומבקשים להשמידנו, כמו שאנחנו רואים היום, כולם מכריזים עלינו השמדה. אך זאת היא צורת חייו של עם ישראל עד הגאולה האחרונה, וכל התקופה מאז הגלות הראשונה ועד עתה זה נקרא שעבוד מלכויות, שהמלכויות האלה - בבל ומדי ויוון ואדום משתעבדים בישראל, ואין בין עולם הזה וימות משיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
ברחמי ה' יתברך על עם ישראל נסתיימו שלש גלויות, גלות בבל נסתיימה עם שקיעתה של בבל, גלות מדי נסתיימה עם נס פורים, גלות יוון עם מלחמת החשמונאים ונס חנוכה, וזאת לדעת שבכל סיום של גלות אנו טועמים את טעמה של הגאולה האחרונה בזעיר אנפין. ענין הגאולה האחרונה שתבוא בקרוב זה יהיה ביטול הרע והתגלות יחודו של הקב"ה, ומעין זה מתהווה בכל סיום של גלות מארבעת הגלויות, וחושך זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזרותיהם.
כאשר בטלו הגזרות ונתגלה לעין כל כי יש להם חלק באלקי ישראל, לעם ישראל, ועשה לעמו תשועה גדולה ופורקן גדול, ולעצמו עשה ה' יתברך שם גדול וקדוש בעולמו, שמעטים חמישה אנשים התגברו על מעצמה גדולה זה נס שאין כדוגמתו וישועה שאין כדוגמתה, אז ה' עשה לעצמו שם גדול וקדוש בעולמו, זה היה מעין הגאולה לעתיד לבוא, כענין החג הקדוש של חנוכה כאשר בטלה גזרת המן להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ונעשה נס וביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, נתבטל הרוע הזה ונתגלה יחודו יתברך, ונתגלו בישראל מדרגות עליונות בחג הקדוש פורים.
אותו דבר בנס חנוכה, לשנה הבאה קבעום את הניסים האלה ולהודות ולהלל, למה לא מיד אחרי חנוכה קבעו את ימי החנוכה שיהיו לדורות? משום שהמתינו לראות האם התכלית של הנס השפיע על עם ישראל להתקרב לבורא, להתחבר לרוחניות, לא להתרשל יותר בעבודת ה', למסור נפש, ברגע ראו שזה כך, קבעו את זה לדורות.
מלכות יוון נדמתה לחושך שממלא את כל חלל העולם, היא באה לעקור את האמונה באלקי ישראל, החושך זה דבר שנראה גם לאנשים שהם גסי השכל. אבל הרוח היא מרחפת מרוב דקותה ולא נרגשת מרוב דקותה, רק בעלי רגשות עדינים וחושים עדינים שמים ליבם אליה. ככה זה עולם השקר, מבחוץ רואים רק את החושך שהרשע השעה משחקת לו, את הערפל ואת הטשטוש של הדעות הכוזבות רואים, ורק המשכילים חודרים להבין בשכלם את האור הגנוז תוך תוכו, שאכן קיים בעל לבירה ויש דין ויש דיין. זה רק המשכילים מבחינים, אנשים מתפעלים שרואים שהרשעים שולטים בעולם ואומרים הנה, דרך רשעים צלחה, אולי זו הדרך? אבל המשכילים הם מעטים והם רואים בדיוק שיש דין ויש דיין בעולם.
העם היהודי שהיטיב להעמיק ולהגיע לסוד הבריאה הוא פרש ונבדל מיתר העמים שיש להם מבט שטחי, והוא נבדל כמו שהאור נבדל מן החושך. ישראל שמכירים באחדותו של הקב"ה ועובדים את ה', אינם נמשכים אחרי הכזבים של העולם, ובזכותם יש לעולם קיום, בזכות ישראל יש לעולם כולו קיום והעולם משתעבד בישראל ומזלזל בישראל למרות שמי שמזין את כל העולם כולו בקיומו זה עם ישראל, ובזכותם של ישראל יש לעולם קיום. אבל האומות הנדחות בקש של פיתויי העולם, אינם מהווים שום תועלת אמיתית לבריאה, ובעצמם נמשלים לתבן וקש, אלה דברי המדרש. נמשלו ישראל לערמה של חיטים, מה החיטים הללו נכנסות לאוצר במנין, כך הקב"ה מונה את ישראל בכל שעה במנין, משום חשיבותם של ישראל, אבל התבן והקש לא מודדים אותם אלא עושים אותם ערמות ערמות, כך הגויים נמשלו בתבן ובקש, למה - שאין לקב"ה הנאה מהם. אבל ישראל יש לו הנאה מהם, קוראים קריאת שמע, מתפללים, לומדים תורה, מברכים את ה' יתברך בכל יום, לפיכך הם נמנים וחשובים ובכל שעה, ועל כן הם נמשלו בחיטים ואומות העולם בקש ותבן.
מצאנו בגמרא שביקש משה רבינו לפני הקב"ה שלא ישרה שכינה על אומות העולם, וישרה שכינה רק על ישראל. צריכים להבין, מה עינו של הקב"ה צרה באומות העולם? הרי אם הם לא ראויים שתשרה עליהם שכינה אז היא לא תשרה, ואם הם כן ראויים שתשרה מה אכפת למשה רבינו שתשרה עליהם שכינה? אלא משה ידע את מהותם של הגויים, דרכם של האומות להתכופף בפני כל רוח שנושבת, ובעיתים שהנהגת הקב"ה היא גלויה אז הם מודים בקב"ה ומתמלאים בהתלהבות, אבל ברגע שחולפת ההנהגה הניסית אז הם חוזרים לסורם ושוקעים בבוץ של תאוות עולם הזה.
כזאת ראינו אצל אנשי סדום שניצלו על ידי אברהם אבינו שניצח את כדרלעומר וחבריו דרך נס. אברהם אבינו נלחם יחידי נגד ארבעה מלכים, ביניהם ניצח את נמרוד, המלך שהמריד את כל העולם כולו, ושחרר אותם והחזיר להם את רכושם, למי? לאנשי סדום. מי הציל אותם? אברהם אבינו, באותו המעמד נתאספו כל העמים והמליכו עליהם את אברהם אבינו, ואז החלה תקופת השלוה של סדום והם כל כך קלקלו והשחיתו את מעשיהם, עד שנגזר עליהם כליה בשריפה. לכו תראו מה נשאר מהם בים המלח, זה המקום שנשאר מהם, ים המוות. לכן התפלל משה רבינו על זה, שאפילו שמידתו של הקב"ה לדון את האדם באשר הוא שם ולא על שם סופו, בכל זאת ביקש מה' שאפילו בשעה שיהיו צדיקים, אל תשרה שכינה על האומות, משום שהם לא משיגים את ההכרה שלהם ע"י עמל אלא בין רגע היה ובין רגע עבד.
נבוכדנצר הרשע מלך בכל כיפת העולם, ה' נתן לו למלוך... האם הוא השתנה? הוא לא השתנה, הוא נשאר טמא וערל וגוי ולא השתנה, וחזר למה שהוא היה, זה אומות העולם. בלעם "מחזה שדי יחזה" נביא של האומות, מדבר עם הקב"ה, ה' אומר לו לא תלך איתם והוא כן הולך איתם, ה' אומר לו אני לא רוצה, לא שתברך ולא שתקלל, והוא עושה מה שהוא רוצה. הוא יודע מי זה ה', אבל זה לא משנה אותו. טינופת נשאר טינופת. לכן גם אם יש התלהבות לרגע אצל אומות העולם, היא דועכת לאחר זמן. אז משה רבינו ביקש שלא תשרה את שכינתך עליהם, ונפלינו אני ועמך. משה רבינו זכה למה שלא זכה שום ילוד אישה, תשמעו עכשיו. עם ישראל אינם רודפים אחרי הצלחות העולם, וכמו כן בשעה שהמזל משחק להם אינם מתגאים בהצלחתם. כמו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק, "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם". אמר להם הקב"ה לישראל, חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין את עצמם לפני. נתתי גדולה לאברהם, אברהם אוהבי, מעיד עליו ה', רגל במרכבה, האדם שממנו הגיע האמונה לעולם, האדם הגדול בענקים, האדם הזה אומר לקב"ה "ואנכי עפר ואפר", לא מחזיק מעצמו אלא עפר ואפר.
למשה ואהרן נתן הקב"ה גדולה להיות הגואלים של עם ישראל, ואלמלא הם לא היתה תורה ניתנת לישראל. מה הם אומרים על עצמם? "ונחנו מה". אחשוורוש הוא היה מלך על מדי, הוא לא אמר ונחנו מה, הוא אמר מה די? לא מספיק לו מדי, מה די, זהו מספיק? עוד עוד עוד עוד עוד. לפלף, איבלע עוד כמה שאפשר, עושה משתה 180 יום, לא היה מלך בעולם שעשה משתה עם בזבוז כל כך של כסף 180 יום לכל המדינות. לא יאומן כי יסופר. משה ואהרן אומרים ונחנו מה, משה רבינו עולה למרום, נלחם עם מלאכים, מוריד תורה, מדבר עם ה' בכל שעה שהוא רוצה, "עמדו ואשמעה מה יצווה ה'", מדרגה שאין בעולם, מה הוא אומר - ונחנו מה, לא מחזיק מעצמו גם לא תולעת וגם לא עפר ולא אפר. דוד המלך שולט בכל כיפת העולם ומה הוא אומר על עצמו - "ואנכי תולעת ולא איש", אמר הקב"ה אני חושק בכם, כי בשעה שאני נותן לכם גדולה אתם ממעטין את עצמכם. אבל עובדי כוכבים לא כן, נתתי גדולה לנמרוד, נמרוד שלט בכיפת העולם, אמר הבה נעשה לנו מגדל וראשו בשמים, נלחם עם הקב"ה, עם מי הוא רוצה להלחם? עם מי שנתן לו גדולה. פרעה נתתי לו גדולה, שלט בכיפת העולם, כל העולם היו צריכים לו, לא היה מזון בכל העולם רק אצלו, בזכות יוסף הצדיק, מה אמר, "מי ה' אשר אשמע בקולו", סליחה, לא מכיר אחד כזה.
סנחריב מה אמר, סנחריב גם שלט בכיפת העולם, מי בכל אלהי הארצות, החזיק מעצמו אלהים. נבוכדנצר אמר, "אעלה על במותי עב אדמה לעליון", חירם אמר, "מושב אלהים ישבתי בלב ימים", עשה לו שבע חופות בים כנגד שבעה רקיעים. כל אלה התגאו והתגאו והתגאו ודימו את עצמם לאלהים, ואילו גדולי ישראל הכי גדולים מיעטו את עצמם לעפר ואפר ותולעת ומה, אמר ה' אני חושק בכם, כי אתם תמיד ממעטין את עצמכם.
משה רבינו זכה למה שלא זכה שום ילוד אשה, בשעה שחטאו ישראל בעגל אמר לו הקב"ה, "ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול", מי מכל מלכי מזרח ומערב לא היה קופץ על מציאה כזאת, "ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם", אני אהרוג את כל עם ישראל בגלל שהם חטאו, ואני אעשה אותך גוי גדול, ממך אני אתחיל את העולם של היהודים מחדש כמו שהתחלתי את העולם מנח. מי לא היה קופץ אם היו אומרים לו ממלכי מזרח ומערב על המציאה הזו? אבל משה לא התפעל והשיב בקור רוח, אם כסא של שלש רגליים אינו יכול לעמוד בשעת כעסו יתברך, בודאי כסא של רגל אחד לא יצליח לעמוד. ולא עוד אלא שהוא מתבייש מהאבות שיאמרו שהפרנס שהעמיד עליהם ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש עליהם רחמים. לכן הוא אמר, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת, ואמר שמואל שמסר את עצמו למיתה עליהם, מוכן היה משה למות ושלא יהיה כדבר הזה. שמעתם דבר כזה פעם איזה פרנס אתם מכירים כזה?
פעם מינו שלשה שיהיו ביחד, כאילו זה הדבר הנורמלי והרצוי, ובסוף אחד איים שאם לא ישימו אותו לבד אויויו מה הוא יעשה, אם היתה לו הצעה כזאת מהקב"ה היה מוחק את כולם. אפילו בשעה שחוטאים ישראל הם שבים בתשובה, ומתחטאים לפני בוראם. כמו שמצאנו אחרי חטא העגל שכתוב, "ולא שתו איש עדיו עליו", פירש הרמב"ן שקיבלו על עצמם אחרי חטא העגל את המיתה ברצון מפני עונש העגל, וזו היתה תשובה גדולה וחרטה גדולה בחטאם. מלכות יוון באה לקעקע את ביצתן של ישראל ולהחשיך את כל העולם, אבל מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ונקודת האמת שבלב החשמונאים הכניעה אותם. כך עלינו לבקש ולהתאמץ להשיג את האמת בכל מחיר אחרי בירור אמיתי ומעמיק, לא לשמוע מה שמדברים ברחובות בלי בדיקה יסודית, לא להאמין למה שהתורה אוסרת להאמין, כי לשון הרע זה איסור דאורייתא, אם אדם לא פוחד להגיד לשון הרע ודאי שהוא לא פוחד לשקר, אז מה פתאום שתאמין לו? אם הוא לא פוחד להפסיד את העולם הבא, מה פתאום אתה מאמין לו? אלא מה, רוב בני האדם נוטים לשמוע לשון הרע ולקבל ונופלים בעצמם גם כן בזה. לכן צריך אדם להתאמץ בבקשת האמת, ולהתחזק בתשובה על מיעוט העבודה שלנו, שעובדים את ה' פחות ולא יותר. בזה אנחנו יכולים להחיש את קץ הפלאות, ועל ידי זה תגלה לעין כל רוחו של משיח והרשעה כולה בעשן תכלה, זו מלכות אדום השולטת כעת, והכל תלוי בתשובה שלנו אם נעשה ואם לא יפריעו לנו ויקרעו את המודעות.
אז ז"א, החשמונאים מסרו את הנפש, ה' חיכה רק לזה, הוא צריך נחשון בן עמינדב אחד, נחשון בן עמינדב קפץ לים וה' בקע את הים לעם ישראל בים סוף לשנים עשר גזרים, אבל צריך נחשון בן עמינדב, אחד שיהיה נחשון ויקפוץ וימסור את נפשו על האמת בכל מחיר. אם יש כזה ממילא הקב"ה יבקע את כל החושך והאור יאיר בליבותיהם של ישראל, רק צריך שאדם לא יסתום את ליבו, כי היום הרגילו את האנשים גם לסתום את הלב ולסתום את האזניים ולא להקשיב ולא לשמוע ולא לראות, אז ממילא גם אלה מסכנים, יש להם את הקללה שאמר הקב"ה לנביא, "השמן את לב העם הזה ועיניו השע ואזניו הכבד פן יבין ושב ורפא לו", אם הוא ישמע ואם הוא יראה אז הלב שלו יבין, ואז הוא ישוב בתשובה וזה הרפואה שלו. אבל אם תשמין את ליבם ולא ישמעו ולא ייראו, ממילא אין סיכוי שיחזרו בתשובה וזה בסדר גמור, הם יפלו בגיהיני גיהינום.
ז"א מי ששונא את האמת ואת התוכחות לברר דבר לאמיתו, מוכרח שיהיה בגיהינום, וזו קללה שקילל הקב"ה את עם ישראל שלא רצו ללכת בארחות אמת ויושר.
בזמן החשמונאים כל הדור התרשל בעבודה, וגם הכהנים במקדש עשו את המצוות בהרגל. הקב"ה ראה אה, בשבילכם זה מין תעסוקה, אז אני אסדר לכם תעסוקה, הביא את היוונים עליהם עם גזרות שלא ימולו את הבנים, שלא ישמרו שבת, שלא ישמרו ראש חודש, שלא יהיה חגים, ואז היו צריכים להלחם, לעשות את המצוות בסתר, מתוך מסירות נפש, קודם עשו את זה ככה על הכיפאק, חפיף דליל, הקב"ה לא רוצה עבודה כזאת מצות אנשים מלומדה, הוא לא רוצה חשמלאים שבאים ככה והולכים ונותנים הוראות וזה שלום, מה זה? צריך לעבוד. צריך לעשות הכל יסודי מא' עד ת', אם יש דבר כזה אז זה בסדר, אם לא מה עשה הקב"ה, הביא גזרות על היהודים שיצטרכו למסור נפש עכשיו לקיים את המצוות, תוך סכנת חיים, והיו כאלה שמסרו את נפשם, עד שקמו מתתיהו ובניו ונלחמו במסירות נפש וידעו שהם הולכים על דעת למות, כי לך תנצח עכשיו מעצמה יוון, הם לא היו בטוחים הרי שהם ינצחו, אבל לא היה אכפת להם אם יש סיכוי או אין סיכוי, היה מעניין אותם שהחובה היא למסור את הנפש. גם אברהם כשמסר את נפשו לכבשן האש, אף אחד לא הבטיח לו שהוא יצא, גם חנניה מישאל ועזריה שקפצו לכבשן האש - אף אחד לא הבטיח להם שהם יישרפו. אבל המסירות נפש שה' רוצה מאיתנו היא נותנת את הנס שבא בעקבותיה, כי מי שמוסר נפשו ראוי לנס.
עם ישראל חי רק בניסים, בלי ניסים העם הזה על פי מתמטיקה פשוטה לא יכול להיות קיים, אפס סיכויים לקיומו של העם הזה, מרוב הרדיפות, אי אפשר, כל אומות העולם במשך אלפי שנים מנסים לחסל אומה פיצי פיצי ולא מצליחים, זה אפס אפס סיכויים שיישאר עם כזה, אבל כיון שיש הבטחה אלקית, "לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם אני ה'", אז ה' עומד בדברתו שהבטיח שהוא לא יכלה אותנו ולא יגעל אותנו עד כדי כליה גמורה. לא שאנחנו צדיקים וחסידים גדולים, למרות שאנחנו מה שאנחנו, ה' עומד על דברתו ומקיים את מה שאמר, "אני ה' לא שניתי" הוא לא משנה בדיבורו. אבל אנחנו סופגים מכות מפה ומשם כפי הראוי לנו ובמינון נמוך מאד, אם היינו צריכים לקבל מה שמגיע לנו לא היינו קיימים, זה ברור, ברגע היינו מתאדים. אבל הקב"ה מאריך אפו וגובה, מאריך וגובה, לא מיד. אפילו חטא העגל עוד לא השלמנו לשלם אותו כי הוא פרש לנו את זה בתשלומים מאז ועד עכשיו, עוד לא סיימנו לשלם על העגל.
מכל מקום צריך לדעת יהודים יקרים, הגאולה תלויה בנו, אם נחליט שאנחנו עושים תשובה, כמו שעשו בדורות שהיו ניסים פורים וחנוכה וכו', אנחנו יכולים להגאל היום, מחר בבוקר, מחר אחה"צ, מתי שאנחנו רוצים. המפתח לגאולה ביד שלנו לא תלוי באף אחד, לא אומות ולא מעצמות ולא חרית ולא איומים ולא גרעין ולא פיצוחים, שום דבר לא מאיים עלינו, דבר אחד מאיים - המעשים שלנו, טובים או לא טובים, זה מה שמביא עלינו צרות וזה מה שיכול לסלק אותם. זה ניסי חנוכה, מדליקים את הנרות בחוץ שכולם יראו, מה יראו? יראו נס שמשפחה אחת הצילה את עם ישראל במסירות נפש, שה' החליט שכל מה שרצו לטמא את הרוחניות של עם ישראל שלא יישאר שמן טהור אחד, הוא שמר פח אחד שלא ראו אותו היוונים כדי שיוכלו להדליק אותו ליום אחד, וכיון שהם רצו אצו לעשות את רצון הבורא ולהדליק אותו יום אחד, הקב"ה השרה שכינתו והוא דלק עוד שבעה ימים, להראות שהוא חפץ ברוחניות של עם ישראל, וגם אם יישאר עוד ביהודי רק לחלוחית קטנה של שמן מצוות, מפה אפשר להדליק אותו ולרומם אותו עד כדי כך שמיליארדים יראו אותו. משאול תחתית יכול לקחת הקב"ה את האדם ולרומם אותו.
היו שני חברים, אחד קראו לו אורי, ואחד קראו לו ארי, אחד זוהר ואחד איינשטיין, אחד חזר בתשובה והשני אמר אבד לי חבר, אז אורי אמר עליו עכשיו אבד לי חבר, עכשיו באמת אבד החבר, עם כל מה שאומרים המשורר הלאומי ופפפפם וכתבות ופה ושם, אומלל האיש לאן הוא הולך, שמה אי אפשר לשיר מרוב עשן. אמנם במועדונים יש עשן אבל זה לא עשן מחניק, אבל שמה זה מלא עשן, וחם חם מאד חם, חם. שני חברים. אנחנו שנינו באותו הכפר, שירים של פעם, אה, איזה נוסטלגיה של אהבלה, במקום שיראו תנועת התשובה, מיליון חוזרים בתשובה, מיליון וחצי חוזרים בתשובה לראות איך אנשים יצאו מהחושך של יוון וזכו לאור של החשמונאים, אנשים עדיין מתייוונים, עד שחבר כנסת לשעבר אמר השבוע שהוא מתייוון גאה, גם מתייוון וגם גאה, ה' ירחם.
כן, אז זה רבותי צריך להבין, יש חושך, אבל יש גם אור, ואפילו טיפה של אור דוחה הרבה מן החושך, אם האולם הזה יהיה חשוך, ידליקו גפרור כבר אפשר להתמצא פה בחלל. עם טיפה אור אפשר להתמצא כבר בחלל החושך של העולם, עם טיפה אור, שיעור תורה אחד, שיחה אחת, דיסק אחד, אפשר כבר לראות מהאור הזה הרבה גירוש של החושך. באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש, נו איפה זה, רק לשיר אתם יודעים ולאכול סופגניות? צריך לחיות את זה, לגרש את החושך. אומות העולם החשיכו את עינינו בתרבות שלהם הנלוזה, וכולם מחקים את התרבות של המערב, והאנשים מתרחקים מהאוטנטיות של היהדות, ממילא יש להם שליטה על אומות העולם עלינו כי אנחנו נזקקים להם. אבל הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב, יעקב חבל נחלתו של הקב"ה לקח אותנו הקב"ה להיות נחלתו ועמו, הוא נקרא אלהי ישראל, ולאומות העולם הוא נתן מלאכים לכל אומה מלאך אחר, לעשיו, לאמריקה אתם יודעים מי השר של עשיו, של אמריקה, מי השר שלהם? השטן בכבודו ובעצמו, השר של עשיו זה הס"מ, והעומד בראשם זה עשיו של עכשיו, זה ששם רגליו על השולחן.
יהודים יקרים, אפילו אם אתם בודדים ויחידים בעולם, הינו של הקב"ה פקוחה עליכם ואתם חשובים מכל אומות העולם ביחד. "וכל הגויים כמר מדלי כתוהו נחשבו לו", כמר מדלי זה כמו טיפה מתוך דלי, ועינו של הקב"ה על ישראל בכל מקום שהם נמצאים. "ישראל אשר בך אתפאר", רק היהודי שלנו לא יודע את ערכו, אם היה יודע את ערכו היה מבין, איפה יש נס כזה? איפה יש נס כזה, לאיזה אומה שבודדים נצחו מעצמות, איפה יש דבר כזה? איפה יש נס פורים לאומות העולם? וושינגטון בזמנו בגלל שראה יהודי חייל במלחמה מדליק חנוכיה קיבל את האומץ והכח לפני הכרעת המלחמה לרעה לנצח, סיפרנו את זה באחת ההרצאות תשמעו את זה, ואח"כ בא להוקיר אותו ונתן לו מדליה, הנשיא בעצמו דפק על הדלת כשהיה נשיא, דפק על הדלת בשביל להעניק לו את המדליה, אות הכבוד של ארה"ב, ליהודי שנתן את התרומה של העוז של היהודים מנס חנוכה, בימים הקשים של הכרעת המלחמה לרעת אמריקה. יש ליהודים כח ועוז ותעצומות שאין לשום אומה בעולם, עזים שבאומות נקראים ישראל, אם לא ניתנה להם תורה הם מחריבים את העולם. אתם רואים שכל אלה שהיו המפורסמים שאני לא רוצה להזכיר את שמותם הרגו מיליונים, יהודים, יהודים! כי אם הכח לא הולך על פי תורה הוא הולך ומשחית כל חלקה טובה בעולם.
אז ז"א יש לנו כח אדיר, יש לנו מאיפה לשאוב, אנחנו ביום האחרון של חנוכה, זאת חנוכה, ועם זה עם כח כזה, עם התבוננות של מה שאמרנו כאן הערב אפשר לקבל כח ותעצומות לגרש את החושך מבתינו ולהכניס את האור שהיה בחוץ עכשיו אלינו פנימה ,לא רק לבית אלא גם ללב, ומכאן להמשיך לפרסם את הנס, "כי נר מצוה ותורה אור", נר חנוכה זו מצוה גדולה ביותר, פרסום הנס מבטל אפילו תלמוד תורה, לפרסם את הנס. אהרן שלא נתכבד בחנוכת המזבח להקריב קרבן, אמר לו הקב"ה שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב את הנרות, אתה תזכה שבית חשמונאי מזרעך הם יביאו את הנרות לעולם נרות חנוכה, שלך גדולה משלהם, מהנשיאים שהקריבו קרבנות בחנוכת המזבח במדבר. להדליק את הנרות זה גדול יותר מהקרבת הקרבנות של הנשיאים במשכן. ויש דבר יותר גדול מזה, להחזיר יהודי בתשובה, להאיר לו את הנשמה, "כי נר ה' נשמת אדם", זה המצוה הכי גדולה שיש עלי אדמות. והדין בהלכות חנוכה שהדלקה עושה מצוה, שאם בן אדם הדליק את נשמתו של חברו והאיר לה, שמכאן היא ממשיכה את הדרך, ההדלקה עושה מצוה, ואפילו אם כבתה אינו זקוק לה, אם הנר כבה לא צריך להדליק אותו עוד פעם, אפילו אם אתה החזרת יהודי בתשובה אחרי שבוע חזר בו, אתה הדלקת אותו והזכות הזאת עומדת לך של זרעו גם אחריו עד סוף הדורות, זה שהוא הפסיד לעצמו - הפסיד, אתה לא הפסדת.
אברהם החזיר רובו של עולם, אבל אחרי שני דורות לא נשאר אף אחד, בכל אופן התורה מעידה עליו "ואת הנפש אשר עשו בחרן". נו, מה אתם אומרים זה דבר טוב או לא טוב? אין יותר טוב. אין דבר שה' שמח בו יותר מאשר חזרה בתשובה של בניו. אבל לא תאמינו, בימינו יש חברים ספרדים שדואגים שלא נחזיר בתשובה, שהם מבטלים הרצאות וקורעים מודעות וקורעים דברי תורה שלא יחזיר בתשובה. אתם מאמינים דבר כזה? היוונים לא עשו ככה, היוונים ביטלו שבת ראש חודש ומילה, אבל הם לא ביטלו שיעורי תורה, ולא ביטלו את הדרשנים, אבל עכשיו יש מפלגה חדשה, שהמפלגה הזאת עושה - להחזיר עקירה ליושנה, לא עטרה - עקירה, עכשיו עוקרים את כל מה שנבנה אחורה, למה? כי ככה הם החליטו. אסור לאף אחד לחיות חוץ מהם, אף אחד לא יאמר דבר ולא יעשה דבר בלי רשות שלהם, צריך רשות לקבל בשביל לעשות משהו, אתה רוצה לעשות מצוה - תשאל אותי, תרים טלפון אם אני מסכים, אם אני מסכים, אם דור-רעי יאשר הכל בסדר, אם הוא לא יאשר הוא יפעיל את האנשים נגד. לא יאומן כי יסופר. יוונים נקבצו עלי אזי בימי שסניקים, לא יאומן כי יסופר. זהו. זה ממשיך ויש עוד חושך, ונגרש את החושך עם האור, אפילו שהאור הוא קטן, הוא גדול, כי בשמים לוקחים נר קטן ועושים נס לאורך ימים ואח"כ מדליקים מיליארדים יהודים נרות בפתח הבתים שהאור נצח את החושך אמן.
שאלות למי שיש בבקשה.

ש. ערב טוב

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לשאול על לוח שנה היהודי, בבדיקה שבדקתי ראיתי שהרבה מהשמות, כולם, הם לא יהודים והם באו לנו מבחוץ, רציתי לדעת למה?

הרב: יש בזה סודות למה השאירו חכמי ישראל את השמות האלה ואפילו יש שם אחד שהוא של עבודה זרה.

ש. נכון תמוז, תמוז אליל בובליל

הרב: נכון, אבל חכמים ידעו כנראה את סוד השמות האלה ומה הם פועלים כשאנחנו משתמשים בהם ומה זה מקהה מכוחם של השמות האלה שהשתמשו בהם, דהיינו לוקחים אותם, משתמשים בהם בדרך של קודש וקובעים בהם את החגים של ישראל וכו', ממילא זה משפיע בצורה שהם יודעים, כמו שמקום קבורתו של משה היה כנגד פעור דוקא, מה צריך שצדיק ייקבר מול פעור, עבודה זרה שנשארה בעולם אז? יש בזה סודות שידועים להם ולכן הם השאירו. תהיה בריא.
שאלה נוספת. כן, תן לו.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. תראה, יש לי שאלה אליך שלא קשורה לחנוכה אבל אני יודע שאם אני לא אשאל אותה פה ועכשיו אז לא תהיה לי עוד הזדמנות. זה לא בדיוק שאלה, זה סוג של בקשה. יש בן אדם שהוא קרוב אלי, והמצב הבריאותי שלו הוא לא משהו, יש לו מחלה כלשהי, אז רציתי לשאול אותך אם אתה תוכל לעזור לי שאני אוכל בעצם לעזור לו להרפאות מזה?

הרב: חילוני או דתי?

ש. הוא חילוני.

הרב: הוא בהכרה?

ש. כן.

הרב: הוא יסכים לעשות תשובה?

ש. לדעתי לא.

הרב: לא תוכל לעזור לו.

ש. בכלל?

הרב: הוא לא רוצה לעזור לעצמו, מי שאינו מרחם על עצמו אין מרחמין עליו מן השמים.

ש. אוקי.

הרב: תהיה בריא. לפחות אתה. כן, עוד שאלה. תן לו שם.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. קודם כל תודה רבה על זה שהרב הגיע לחזק אותנו, אני אישית מאד אוהב לעקוב אחרי הרב, אין הרצאה שאני לא שומע.

הרב: אבל

ש. רציתי לשאול איזה שאלה שמציקה לי, גדול הדור הלך מאיתנו, הרב עובדיה, ויכול להיות שהרב אמר, אני לא שמעתי, שלעילוי נשמת הרב עובדיה משהו, הרב אומר לעילוי נשמת רבנים אחרים, לעילוי נשמת הרב עובדיה לא נשמע מהרב. האם הרב טעון על הרב עובדיה בגלל מה שהוא אמר לפני הבחירות או מקפיד עליו, יש קפידא?

הרב: אני לא מקפיד על אף אחד, חוץ משלשה שהקפדתי עליהם ואמרתי את מה שאמרתי בזמן זה שהיה להם דין רודף, על אף אחד מהאחרים לא הקפדתי רק אמרתי שלא יינקו מן העונש משום שזו המציאות המתבקשת מהמעשים שנעשו.

ש. אז למה הרב לא מזכיר, למה הוא לא אומר לעילוי נשמת

הרב: אני רציתי לבוא ולברך את הרב בשעה שהיה חולה בבית החולים, ובני המשפחה לא הסכימו. אני יודע שהרב ביקש שני אנשים לפני שהוא נכנס לבית החולים שיגיעו, אחד זה הרב עמאר והשני זה אני, את הרב עמאר הזמינו ואז התפרסם מה שהיה ואותי לא הזמינו. ז"א הם מאז ומתמיד מנעו, גם כשהייתי פעם חולה בבית חולים סיפרתי את זה בעבר, משה לא נתן לי להכנס למרות שהרב היה יושב על כסא ואני באתי במיוחד מבני ברק לירושלים ביום שישי בשעה שתיים אחה"צ, ואם הוא אמר לי אם אתה רוצה להתפלל על הרב או לברך אותו - בחוץ, לא בפנים, אמרתי לו קצת זכויות יש לי, ושמחה זה יתן לרב ועידוד, הרב אהב אותי בכל מקרה אהבה גדולה מאד, אולי יותר מהבנים שלו, אבל בסך הכללי הוא לא נתן לי. אתה מבין? עכשיו לפי אלה שמבינים הרב עובדיה לא צריך עזרה ממני, הרי לפי מה שהם סוברים הוא לכאורה יצא נגדי, לפי מה שהם מכרו לכולם

ש. הם הרעילו אותו מהבית

הרב: כן, הדברים ידועים מי האנשים ששם וגם רואים את זה היום ברור יותר, אבל בסך הכללי אני לא עושה דברים שיתפרשו כאילו אני מחניף או כאילו אני מחפש אתה מבין להראות או כאילו אני מצטדק או כאילו אני מתייפייף או כאילו אני רוצה להתקרב או כל מיני חשבונות שהם אומרים. גם כשרציתי לבוא לברך בשעה שהוא היה בסכנה, אני האמנתי שגם אם אני אבוא הם ישתמשו בזה לומר שאני באתי לבקש מחילה והוא לא הסכים לקבל אותי, אתה מבין? לא רק זה, גם פרסמו שקרנים שכאילו מתארגנים אוטובוסים לבקש מחילה מהרב של אוהדים ובוחרי פז בציונו של הרב, דבר שהיה שקר גמור, ומפיצים בדותות כל הזמן בווטספ ובכל מקום, וכותבים שאני חלמתי ופרסמתי שאני חלמתי שהוא בא אלי בחלום והוא אמר לי ככה והוא אומר לי ככה, קשקשנים, אתה יודע, זה לא יאומן כי יסופר, עד כמה כת השקר הזאת יכולה אתה מבין לפעול, אין מי שיעצור אותם, אין להם דין ואין להם דיין עכשיו, עכשיו הם עושים מה שהם רוצים, והכל כמובן בשם מרן. אתה יודע מה אני אמרתי, הרי הם פרסמו בבית שמש שהרב עובדיה מסתכל בקלפי על כל אחד לכן נא לבחור ש"ס, אם לא הרב עובדיה רואה מה אתם בוחרים מאחורי הפרגוד, אז לכן תעשו נחת רוח לרב ותבחרו ש"ס, ככה כתבו והתפרסם הכל בעיתונים ובכל מקום, נו ואחרי זה מה קרה, הפסידו באלעד והפסידו בירושלים ועכשיו הם עומדים כנראה לעשות בחירות מחודשות בבית שמש וכו', אז איפה, מה מה מה קרה? מה קרה? הרב הסתכל מאחורי הפרגוד והיה צריך לדאוג שיבחרו ושהכל יהיה בסדר, מה קרה? יכול להיות שהוא ראה שמה למעלה עד כמה חרתות יש למטה אז הוא ביקש שלא יצליחו.

ש. אין הלכה בכלל להצביע

הרב: כן, אבל לא משנה, אצלם זה הכל, יש הלכה להרוג אנשים, להתלוצץ עליהם, להגיד עליהם, אין שום בעיה. מי שלא הולך לפי המוסכמות שהם החליטו עליהם פסול ומפוסל, הכי קרוב לרב שהיה הרב עמאר שאהב אותו מאד, ברגע שהוא זייף לדעתם, מחקו אותו כאחד הפחותים שבשוק. לא יאומן כי יסופר. ומי שהיה דחוי במשך שנים, הרב בקשי דורון, לא הזכירו אותו, לא הזמינו אותו, לא כלום, פתאום נהיה אהוב, כי הוא ימלא את המקום במקום הרב עמאר, כי צריך מישהו עם גלימה, מה נמכור לספרדים, בלי גלימות זה לא הולך, אז צריך מישהו עם גלימה, צריך לאסוף בעלי גלימות ושיהיה ככה וכן הלאה. ברצונם מרימים ברצונם מורידים, עושים מה שהם רוצים, אבל מי עומד שמה בראש? אדם שישב בכלא שעבר עבירות חמורות ביותר והאשמות עוד יותר חמורות, והוא ראש ומנהיג. מילא היה ריש לקיש שהיה חברותא של רבי יוחנן ופרש מכל העיסוקים ועסק רק בתורה יומם ולילה, נגיד, אז חזר בתשובה, אבל הוא חזר לסורו, זה אותו דורעי, אותו דורעי, הוא לא השתנה, מי שהיה כזה ישאר כזה, והוא רק יפיל את היהדות הספרדית ואת העולם החרדי בכללי, כמו שאמרתי משכבר הימים. הנה, מי ששרת באמונה לדבריהם את הרב עובדיה יוסף פיטרו אותו, את הנהג פיטרו, את כולם פיטרו. מי לא מפטרים, מי כן מכניסים? מי שקרוב אליו, משפחתו, אחיו וכו', ככה זה עובד שמה, זה קליקה שמנהלת עם שלם של ספרדים בלי שיבינו בכלל מי מוביל אותם. אבל עכשיו זה יהיה יותר ברור, כי עכשיו אי אפשר לשקר בשם מרן, עכשיו נראה מה סוג הבלופים החדשים שימציאו.

ש. תודה רבה.

הרב: שאלה נוספת, כן, תן לילד הנחמד.

ש. שלום, יש לי שאלה אליך, אתה אמרת שבזמן ימות המשיח אז לא יהיה שום עצב, ואמרת שכל האנשים יחיו עד גיל אלף שנה, אז אחרי שהם ימותו ויגיעו לאלף שנה אז יהיה עצב, שהם ייפטרו, אז

הרב: קודם כל גם היום אין עצב כשנפטרים

ש. יש באותו יום

הרב: אין באותו יום, יש עצב לאלה שנשארים, אבל לאלה שנפטרים - אם הם צדיקים "ותשחק ליום אחרון" הוא הולך לקבל שכר בגן עדן, אם אתה למדת כל השנה ובסוף נותנים לך תעודה של מצטיין, אתה עצוב? ואומרים שסיימת את הכיתה, יותר לא תגיע לכיתה, אתה לא חוזר לכיתה, אתה עובר לכיתה אחרת, בית ספר אחר, נגמר, אתה עצוב? אתה לא עצוב. פה גמרת את הכיתה אתה עובר לעולם אחר עם תעודה של מצטיין והולך לקבל שכר בגן עדן, למה זה עצוב?

ש. לא, אבל אנשים פה

הרב: זה אלה שפה, אבל כולם הרי יעברו מהעולם הזה לעולם הבא, אז לא יהיה עצב, כי עולם הבא הוא יותר מגן עדן, אז איזה עצב?

ש. כן, אבל גם יהיה בתי יתומים

הרב: לא יהיה שום דבר כזה, מאיפה הבאת את זה?

ש. לא, כי אנשים יביאו ילד ואחרי זה הם ימותו

הרב: הם לא ימותו, מה קרה לך, כולם יעברו לעולם הבא.

ש. ביחד?

הרב: בטח, מה אתה חושב שחלק יישארו? הרי העולם נגמר, עוברים לעולם הבא.

ש. לא נגיד, אמרת שכל יום אשה תביא ילד, אז היא תביא ילד ואח"כ היא תמות

הרב: מי אמר לך שהיא תמות?

ש. אחרי גיל אלף

הרב: אמרנו שכולם עוברים לעולם הבא

ש. מה, התינוק ייוולד וישר ילך לעולם הבא?

הרב: כולם עוברים לעולם הבא, זה נשמות, אין גופים כבר, לא צריך גופים, הגופים לא צריכים אותם כבר, זה פיג'מה, מורידים את הפיג'מה ומעופפים כמלאכים בעולמות העליונים.

ש. טוב, תודה.

הרב: תהיה בריא, לילה טוב.
שאלה אחרונה, תן לבחור שם בסוף.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. חנוכה שמח, חג אורים שמח, חודש טוב

הרב: וכן לך ולכל עם ישראל

ש. רציתי לשאול את כבודו שאלה, אני אדם יחסית בישן, אבל איך שאומרים לקחתי את הידיים למיקרופון ואיך שאומרים אני רוצה לשאל שאלה, אני עוסק בשירה ופיוט, ובתקופה האחרונה אני התחלתי להכניס חתן וכלה, כשאני מגיע לחופה רוב החופות הן בסגנון מעורב

הרב: לא רק מעורב, הכלה גם כן מופיעה בצורה לא מכובדת בלשון עדינה ואתה עומד ממול ושר, ואי אפשר שאתה לא תחטא בהסתכלות אסורה.

ש. אז מה אני עושה כבוד הרב?

הרב: מחליף מקצוע.

ש. מחליף מקצוע?

הרב: כן, אם יהיה חתונות של חתנים רק

ש. אבל זה מקור הפרנסה, כבוד הרב. כרגע זה מקור הפרנסה כבוד הרב.

הרב: הפרנסה היא מה' יתברך ואתה יכול לשיר בחתונות של חרדים בלבד, ויש חרדים שמתחתנים הרבה יותר מחילונים, תשיר אצלם.

ש. זה נכון, אבל מה עושים, אני רואה תופעות של רבנים שאני מאד מכיר שאני לא, אין לי זכות לקדש כרגע, אבל יש רבנים שמקדשים ומזמרים, ואיך אומרים, אתה רואה את כל החגיגה

הרב: בקיצור חוטאים כמו שאתה היית חוטא, אז מה הם עדיפים ממך - הם לא עדיפים ממך, הם יותר גרועים ממך.

ש. טוב

הרב: אבל אתה תהיה חכם ואתה תהיה רק בחתונות של חרדים ממש, כמו שהזמר ארז יחיאל שגם הוא בהתחלה היה לו קשיים בפרנסה בגלל שפתאום הוא הפסיד את כל חוג הלקוחות הגדול שהיה לו, אבל היום ברוך ה' מחפשים אותו בנרות, כי מי נשאר יותר? נשאר הוא ויהודה חדד וזה הכל. אז מי שמחפש באמת, היום סיפר לי הזמר יהודה חדד סיפור מרגש, שחילוני שראה אותו לפני שנתיים באיזה חתונה אמר לו שהוא רוצה להזמין אותו לחתונה שלו, אבל כרגע זה לא בתכנית, לקח ממנו פרטים. עברו שנתיים ולפני כמה ימים הוא פנה אליו ואמר לו אני רוצה, אמר לו איך תהיה החתונה, אם תהיה בהפרדה? אמר לו אני לא יודע מה זה הפרדה, הסביר לו צריך שנשים וגברים ישבו לבד, וירקדו לבד, והכל לבד, ותהיה מחיצה והכל ולא ירקדו ביחד וכו', אמר לו תן לי לחשוב אני אחזיר לך תשובה, אחרי כמה ימים חוזר אליו ואומר לו, אני רוצה למרות שאני לא דתי בגלל שאני רוצה אותך דוקא. והחתונה צריכה להתרחש באופן הזה. אתה שומע?

ש. כן שמעתי

הרב: בן אדם העדיף

ש. זה קשה אבל כבוד הרב, אתה יודע, זה פתיון מאד גדול

הרב: נכון, אבל גם נהג מונית שפתאום נודע לו שלנסוע בשבת זה אסור והוא מרויח 300 אחוז בשבת, מה יעשה? מה יגיד? אצלך זה קצת יותר חמור כי עריות זה יהרג ולא יעבור, חילול שבת זה איום ונורא, אבל עריות זה יהרג ולא יעבור וזה אביזרייהו דעריות.

ש. אבל יש רבנים שבכלל לא מזמרים הם רק מקדשים ולא שום דבר

הרב: אמרתי לך, מי שמקדש במקום כזה זה בעיה, תשמע את הרב מוצפי

ש. אז לא לקדש? לא לחתן, לא לקדש חתן וכלה?

הרב: כאלה - לא, מי שיקדש יקדש על חשבונו, מי שרוצה לאבד את עולמו בבקשה. אחד רוצה שחיטה חרטה, אני אשחט חרטה בגלל שהוא רוצה?

ש. כדת משה

הרב: כדת משה זה לא בצורה הזאת, כדת משה זה כשכולם קדושים וטהורים והפרדה בין גברים לנשים, זה דת משה. במקום שיש כזה דבר אומר החפץ חיים, ספק אם מברכים שבע ברכות בכלל, אפשר להגיד שהשמחה במעונו כשהקב"ה בוכה? ביום שהם יכולים להתקדש ויימחלו להם כל העוונות, הם אוספים להם טריליונים של עוונות, זה שמחה במעונו? זה חרפה ובושה שלא יכולים להתאפק ארבע שעות ביום הכי מקודש שלהם שנקרא קידושין, ההזדמנות של החיים שלך לתקן משהו מכל מה שעשית.

ש. כבוד הרב, אני לפני מספר שנים נפגשנו בצפון הרחוק, ושאלתי אותך את אותה שאלה ואמרת לי לשאול את הרב רצאבי, נתת לי את הנייד שלו, ניסיתי מספר פעמים, אבל משום מה לא הצלחתי להשיג אותו,

הרב: אם תשיג אותו הוא יגיד לך בדיוק מה שאני אומר .

ש. ועוד שאלה אחרונה כבוד הרב, גם לענין הזה, אני בשבתות חתן הולך לשמח חתן וכלה, רוב הציבור שמגיע, יש ציבור שהוא מסורתי דתי, נופל לי להיות גם עם אנשים שבכלל אין להם את ה-לצערנו את המסורת, את הדת

הרב: בדיוק אותו דבר

ש. והם מגיעים עם רכבים, מגיעים עם טלפונים

הרב: בדיוק אותו הדין, אתה לא יכול להיות במקומות כאלו. הקב"ה זן ומפרנס גם מי שלא זמר.

ש. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.
אני מודה לקהל הקדוש, בריאות והצלחה, מי שרוצה ציציות יכול לקבל פה, מי שרוצה כיסוי ראש יכולה לקבל פה, וגם כיפות.