פרשת ויצא | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 17.11.2018, שעה: 20:22
- - - לא מוגה! - - -
ויקח מאבני המקום ויישם מרעשותיו וישכב במקום ההוא.
אז רש״י שואל השאלה, פה כתוב
מאבני המקום,
היו כמה אבנים,
ואחרי כן כתוב ויקח את האבן אשר שם מרעשותיו,
אבן אחת,
ועשה מזה מצבה,
אבן אחת.
אומר רש״י
שהיו הרבה אבנים בהתחלה,
אבל היו מריבות האבנים ביניהן.
זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו,
וזאת אומרת
עלי יניח צדיק את ראשו.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
חיבר את כל האבנים לאבן אחת,
וככה הנה הוא,
על מה הפשט,
למה אם חיבר כל האבנים בבת אחת,
אבל הראש לא מונח על כל שטח האבן,
הראש מונח על קצת מן האבן,
ואותו קצת מן האבן,
אם זה אבן זאת,
אם זו אבן אחרת היא תצעק למה זאת זכתה
שראשו של צדיק
ואני לא.
מה הרוויחו?
מה הרוויח הקדוש ברוך הוא שעשה מכל זה
אבן אחת?
סוף כל סוף הראש שלו לא מונח על כל שטח האבן,
הוא מונח על קטע אחד,
ושם יש רק אבן אחת או שתיים,
אז האחרים יצעקו
עלי יניח צדיק את ראשו, מה הרווחנו?
ראיתי הקושייה הזאת.
רב מישהו שטרנבוך מביא את הקושייה ומביא תירוץ בשם
רב אברום אלתר מגור, האמרי אמת.
היה רבה גדול וגאון גדול.
והוא אמר תירוץ.
הוא אמר שתמיד הכל הקנאה והשנאה משניים.
יש שני בני אדם, אז אחד מקנא מן השני.
אבל על האבנים, אז כשהיו כל אחת לאחוד,
הייתה קנאה בין אבן לאבן.
עליי אני הצדיק.
את ראש העולמה הזאת תזכה יותר ממני
אבל אחרי שנהיו אבן אחת
עכשיו זה גוף אחד, בגוף אחד
אין כבר קנאה ושנאה
כמו שהידיים לא מקנות מן הרגליים והרגליים
לא מקנות מן הידיים
בגוף אחד יש
מכיוון שזה אחד אז כל צד, כל חלק שמח בשני גם
ואז הוא אומר חיזוק
להתרחק מהמחלוקת
לפי שהשטן כמו שלא נחרב בית המקדש של אביך לשנאת חינם
והשטן כל הזמן משתדל לעשות מחלוקת
בין היהודים
כי זה מונע מהם
כל השפע של הברכות
וככה יש צרות לעם ישראל
לכן הוא אומר צריך להתרגל
להרגיש שכל ישראל הם
גוף אחד
ולרצות בשמחת חברו
ובגדולת חברו
זה הוא אומר הרב.
אני רוצה רק לומר
אני אומר
זה היה אתמול בלילה, באחת בלילה
התעוררתי, ישבתי לחשוב על מה אני אדבר
אז ראיתי את הקושייה הזאת של רבי מישה
ושמתירות שלהם
ואני אומר לכאורה
אפשר לתרץ את הקושייה בפסטות
וכי איך הקדוש ברוך הוא עשה שכל האבנים יהיו אחת
דיבק אותם בדבק מגע
וכי אבנים הן ישרות יש לכם מפוסלים יש אבן שיש לה בליטה פה
איך תדביק אותה
אם הם היו מפוסלים אחד עם השני אפשר
להדביק אותם
איך הוא עשה אותם אחר זה לא היה עם דבק
איך הוא עשה? יש שני דרכים
או שהוא הטיך את האבן
ומצאנו
שאפשר להטיך אבן
אתה רואה מהרגעש פורץ
לבה
והלבה הזאת
זה נוזל, בהתחלה זה נוזל
זה נזרק מעומק האדמה
היא כל כך רותחת,
ובינתיים היא נוזל.
נופלת בקרקע,
שואה קצת,
נהיית אבן.
כי זה רק מחמת החום,
היא נשארת נוזל.
ברגע שהיא מתקררת,
היא נהיית אבן, סלע.
אז הקדוש ברוך הוא הטיח את האבנים,
ואחרי שהטיח את האבנים, כל האבנים התערבבו,
הנוזל של האבנים,
ואז
קיימלן יש בילה.
במסכת ראש השנה כתוב,
לך בלך,
הלכה כי שמואל,
שיש בילה.
מה זה יש בילה?
כשמערבבים לך בלך,
אנחנו נוקטים שבכל טיפה
יש מכל התערובות.
נגיד, למשל,
אם עירבתי בקבוק יין משנה שנייה,
שנה שנייה נותנים מעשר שני,
ונתערב עם חבית
יין של שנה שלישית.
עכשיו זה בעיה, יישר כוח.
עכשיו זה בעיה איך לעשות מעשר.
הרי יש לנו הלכה,
על אפס הלכה,
אין עושים, אין תורמים,
מן החדש על הישן ומן הישן על החדש.
ואם תרם, אין תרומתו תרומה.
וכן, שנינו במסכת ראש השנה.
ליקט ירק
ערב ראש שנה עד שלושה כה עמה.
ואחרי כן, אחרי שהיה שקיעה,
הצאת הכוכבים,
ליקט עד ירק מי שנכנס ראש השנה.
אין תורמין מזה על זה ולא מזה על זה.
לפי שבירק
הקביעות
שזה שייך לשנה הזאת,
אתה יודע, זה דבר בפני עצמו.
איך קובעים
שהירק הזה שייך לשנה הזאת? אם הוא גדל בשתי שנים.
אז בירק הולכים מחר לכיתה,
וכן באתרוג.
וכן באתרוגלו הולכים באתר לכיתה
אז הירק שנלקט ערב ראש השנה
הוא שייך לשנה, נגיד אם זה שנה שנייה
הוא שנה שנייה
צריך לתת מעצר שני ואי אפשר לתרום ממנו על מה שילקוט
אחרי
שנכנסה ראש השנה
בלילה
למה?
כי זה שנה הבאה
ובירק הקביעות
של השנה של הדבר
לפי הלקיטה
כיוון שירק צריך מים כל הזמן
אז אתה לא נקרא שקיבלת כבר ירק עד שקוטף אותו
אז ירק ותר לכיתה
בירק הולכים מחר לכיתה
אז אין כבר מעצרים לא מזה על זה אפילו בשנה ראשונה ושנייה
לא שנה שנייה ושלישית
אפילו שנה ראשונה ושנייה ששניהם מעצר שני
אבל הם תורמים מן החדש על הישן
ולא מן הישן על החדש
אי אפשר לתרום לכן
אז זה הרי נקבע של שנה ראשונה ושל שנה שנייה
אז נכון זה מעצר שני שתי השנים אבל
אבל הם תורמים נחדש על הישן
אז כתוב שם בגמרא
שבלח
אם מתערב לך
בלח נגיד בוא נגיד בקבוק יין
של שנה שנייה
התערב עם חבית יין של שנה שלישית
איך תתקן עכשיו את ה...
הרי בתערובת
אז הגמרא אומרת חידוש עצום
שבתערובת
יש בכל טיפה לפי פרופורציונל באחוזים נגיד בקבוק יין היה ליטר
והחבית הייתה 99 ליטר
אז זה אחוז אחד
על היין של שנה שנייה
הוא אחד ממאה.
אז כל כוס שתיקח,
אחד ממאה הוא משנה שנייה,
ו-99 הוא משנה שלישית.
בכל טיפה,
כי מה זה יש בלעד? זה מבלול טוב.
בכל טיפה יש מקצת מן הליטר הזה של שנה שנייה,
והרבה מן ה... לפי החשבון.
אם זה, כמו שאמרתי, ליטר ב-99 ליטר,
אז יש אחוז אחד מהיין של הליטר של שנה שנייה,
ו-99 אחוז זה מן השנה שלישית.
אז איך תורמים?
לפי חי... תורם. אני לוקח
שיעור, נגיד,
טרמי מאה,
וזה בסדר לפי שחל,
וגם אין תורמים מן החדש על הישר, אז איך אני אתרום? אולי
אני תורם מן הליטר על החבית,
או מן החבית על הליטר.
אז לא אחי שינן בקרא, אין בזה בעיה.
מדוע?
כי תמיד יש בלה,
אומרים בכל כוס בטוח,
ש...
ש...
נכנס פה לפי אחוז כמו שהיה.
אחוז מלפני שנה, משנה שנייה,
ו-99 אחוז משנה שלישית.
ואז נותנים,
קוראים שם,
מעשר שני,
מעשר ראשון,
כל, כל, כל יין לפי שנתו.
אז אני הולך לעשר על הליטר,
על כל הליטר, אני מעשר מהאחוז שיש לי פה.
וזה מספיק.
תראה, ממאה
אני לוקח
שיעור שיהיה שני אחוז, שני,
יותר ממאה.
וזה, אני אומר,
זה על הליטר,
והשאר על החביץ'.
וגם אין פה בעיה של מחדש על הישן,
כי זה על הליטר שהוא ישן,
וזה על החביץ'.
ככה עושים, ואין בעיה.
אם זה היה ביבש,
נגיד חיטים.
של שנה שנייה,
שהתערבבו עם חיתים של שנה שלישית.
איך נעשה מעשר? אי אפשר לעשר, כי אין בילה ביבש.
חיתים, תערבב חיתים עם חיתים?
אתה לא יכול להיות בטוח שבכל שני חיתים
או שלושה יש מן המיעוט.
כי ביבש אין בילה, זה לא מתבולל טוב.
בנוזלים זה מתערבב טוב מאוד.
אז בכל טיפה אני אומר יש מקצת מן המיעוט
והשאר מן ה...
ואז אני יכול לעשר מן נהווה.
אבל ביבש שאין בילה, אז יש לי בעיה.
אז אני צריך לעשר מבחוץ.
לקחת,
אני צריך לעשר מבחוץ.
זאת אומרת, לקחת
מה שצריך לחיתים של שנה שנייה
ולעשר עליהם,
על החיתים של שנה שנייה,
ולקחת אחרים
של שנה שלישית על שנה שלישית לפי חשבון,
ככה מעשרים.
אבל בלח
אין צריך לעשר ככה.
כי לח בלח
יש בילה,
וזה מתערבב טוב מאוד.
אז שמעת איך אני מתרץ הקושייה של
שרמי שאני מבין?
הרי איך חיבר הקדוש ברוך הוא האבנים?
הרי כל אבן
היא לא מקוצעת
לפי האבן השנייה.
אבנים,
יש אבן שהיא
בולטת איזו בליטה,
איך תחבר אותה?
הרי הבליטה הזאת לא נותנת.
אז איך הוא חיבר אותה?
אני אומר, איך הוא חיבר את האבנים?
או שהטיך את האבנים
ונהיה בלילה,
בלולים, כמו עיסה,
ואז יש בלה,
ומכל אבן יש קצת,
לפי גודלה.
אבן היא גדולה,
יחסית
לבאה אחוזים.
או שעשה,
טען הקדוש ברוך הוא את האבן,
ויש בשולחן ערוך,
שיש אומרים שגם בקמח
אומרים יש מילה.
קמח וקמח
מתערבב טוב.
אם מתערב קמח של שלישית עם קמח של שנייה,
אפשר לתרום מנהו לפי חשבון, לפי שיחול,
אתה קורא שם, שיחול כמו שצריך.
אז מילא לא קשה כלום, הכושה הזאת.
גם כאן איך הקדוש ברוך הוא חיבר את האבנים?
או שהוא טען אותם,
ואחרי כן הלס אותם.
אז כבר בקמח יש בילה.
ואז גם כשזה נהיה אבן אחת,
אני אומר שבכל קטע יש מכל האבנים.
בכל קטע מן האבן הגדולה האחת
יש מכל האבנים. לכן הם כבר לא מקנאים, אין מריבות.
או שטען אותם והקמח
גם כן נבלל יפה,
נחשב כמולח,
ויש,
ואחרי כן
הוא עשה מזה בצק, ויקרר, ונהיה אבן גדולה.
מכל פירור יש בילה.
ואז לא קשה מדי.
אמרנו מקודם, אני אחזור עוד פעם על ההלכות
שדרך אגב הבאנו.
דבר ראשון צריך לדעת,
לא כמו שאדם שלא לומד,
אז הוא רוצה לעשות יין.
אז הוא קנה ענבים או כתב ענבים
מאיזה כרם שלו, והוא בא לעשות.
מה הכי לכאורה?
הוא אומר, אני מייד אעשר, מייד אעשר את הענבים.
דבר ראשון,
שיהיה כשר.
ומה עשה את הענבים? הדין הוא שאין תורמין מן הענבים על היין,
ואפילו אם עוד לא עשה את היין.
ענבים שעומד לעשות מהם יין,
אין תורמין מן הענבים עליהם. ואם תרם, אין תרומתו תרומה.
זה לא מן התורה, זה מדראבונון.
ראבונון הפקיעו את התרומה.
למה? משום גזל השבט.
אם אתה עומד לעשות יין, אתה, החיוב שלך הוא לתת לו יין.
יין הוא כבר מעובד,
כבר סחטו את הענבים.
ואם אתה עכשיו נותן לו מענבים, אתה מטריח אותו שהוא,
הוא ישתרך
וגם גזל השבט
יכול להיות גם טעם...
הטעם,
שהרי מקילו ענבים אתה לא בטוח שתוציא ליטר יין.
ואתה עלול לתת לו,
אתה נותן לו בענבים,
אבל אתה מחשבן את זה כאילו לטעות בחשבון.
הכל פנים ככה, זו משנה במסכת, פרק כמה די תרומות,
שאין תורמין מן הענבים
של יין,
בשביל היין שהולכים לעשות,
כי אם תרם, אין תרומתו תרומה.
צריך לחזור עוד פעם ביין.
זה ההלכה הראשונה שצריך לדעת.
אם עושים יין,
צריך לתרום ביין,
לא בענבים.
עכשיו, עוד הלכה אמרנו,
אם תיקח
בגפנים הרי,
בגפנים הולכים אחר שליש.
רציתי, אני אגיד את הגמרא, היא מקודם,
תנו רבנן,
ליקט אתרוג ערב טו בשבט עד שלושה כהמה,
וליקט עוד אתרוג לאחר שכה המה וטו בשבט.
באתרוג הולכים מחר לכיתה,
כיוון שהוא צריך הרבה מים,
הוא כמו ירק.
אחר לכיתה.
אבל הראשונה שלו זה לא א' תשרה.
הראשונה של הירק,
של הירק,
באלף תשרה.
אבל הראשונה של האתרוג הוא טו בשבט.
אז ליקט אתרוג ערב טו בשבט.
עד שלושה כהמה, זה שייך לשנה שעברה.
זה שייך לשנה הזאת שעברה עכשיו,
טו בשבט, י״ד שבט, י״ג.
ומה שניקט אחר טו בשבט בלילה,
זה כבר שייך לשנה הבאה, ואין תורמין משנה על חברתה.
שנאמר עשר תעשר ארכל תבואת זרעיך,
היוצא השדה שנה שנה.
כל שנה לחוט.
לא תערבב.
לא תוכל לתת מעשר משנה על חברתה. בין מן החדש
על הישן, ובין מן הישן על החדש.
בכלל הפסוק הזה,
היוצא השדה שנה שנה.
מה פירוש היוצא השדה שנה שנה? כל שנה לחודף.
לא לערבב.
שנה שנייה.
ולא רק בגלל מעשר שני ומעשר עני.
מצד,
אין תורמים בין הישן לחדש.
אפילו
בין שנה הראשונה לשנייה,
ששניהם מעשר שני,
אבל אין תורמים מזה על זה, כי זה
חדש יסר?
זו השאלה הגדולה שהייתה על השסק.
השסק,
יש בו בעיה.
חונת.
בשבט,
לפני טו בשבט ואחרי טו בשבט, ממשיך לחנות.
הרי באילן הולכים אחרי חנתה,
לפי התוספות.
בגמר הכה כתוב בבבלי,
גם שהורגים לעמוד ב' בראש השנה,
באילן אחר חנתה.
הרמב״ם פוסק, כמו הירושלמי,
שבאילן הולכים אחר עונת המעצרות,
לא אחר חנתה.
אבל הטוספות פוסק כמו הולכים אחר חנתה.
עכשיו השסק,
הוא חונת
באותו עץ.
היה פה ברחוב מתתיהו,
אצל ברגר, איפה שהיה גן ילדים,
יש לו שם עץ של שסק.
ואני הייתי בוחן את זה
היו כאלה שחנתו לפני טו בשבט
וכאלה שחנתו ערי טופשת באותו עץ.
עכשיו העץ תיעשר.
זה שחנת לפני טו בשבט, זה שנה שעברה.
זה שחנת ערי טופשת, שהיא השנה הבאה.
ואין מעצרים משנה על חברתה.
אפילו אם בין שנה ראשונה לשנייה.
שניהם מעצר שני, אבל שנה על חברתה?
זו הבעיה, איך מותר לאכול שסק.
הרי המעצר שלו הוא בעייתי.
כי אם אתה לא יכול לעצר,
יש לך ארגש שסק.
אתה מעצר מזה על זה.
אבל אולי מה שלקחת זה של שנה הבאה,
ומה שאתה מעצר זה של שנה שעברה.
כי הרי באותו אילן
חלק ענת קודם טו בשבט וחלק אחרי טו בשבט.
לכן
היה פה, יצא פה איזה ספר,
אומרים שזה מרב חיים גרנמן, זכרו לברכה.
שהוא אמר ששסק אין תקנה לאכול אותו,
רק אם תעשר
כל פרי בפני עצמו,
מיניהו ו...
אז משהו ממה נפשך?
אם הוא שני משנה שנייה,
אז גם המעצר שנה שנייה, גם הטבל שנה שנייה.
ואם הוא...
הוא משנה שלישית משנה שלישית אבל לעשר מאחד על השני אתה לא יכול, יכול להיות זה ענת
לפני טו בשבט וזה ענת אחרי טו בשבט
זה מן הישנה לחדש או להפך
זה היה חומרה גדולה
ואנשים כבר הפסיקו לאכול ססק, הצדיקים, אחד
בני תורה זה אמר לי אחד מאהבת שלום
הרב עבודי אני חושב
הוא אמר
שככה לא אכלו שסק יותר
כי אם נתת איך בערב שבת אתה קונה לשבת
אז מתי תיעצר מערב שבת
אז אתה צריך לפצוע כל פרי
מערב שבת הפרי מתקלקל
הרי הקליפה
שומרת על הפרי
אתה רואה למשל עגבנייה
אם היא שלמה בקליפה
היא תחזיק מעמד הרבה זמן
אבל אם היא פצועה
לא תחזיק זמן כי אז חיידקים באים ומעפשים אותה
כמו העור של האדם
אם אדם נפצע
מייד חיידקים באים
ויכולים לזהם את הפצח
אבל
העור אם זה העור שומר על הבשר
שלא
יזדהם
העור שומר אותו דבר קליפות של פירות וירקות
הם שומרים על הפרי
אז איך אתה רוצה שאני אעשר בערב שבת שסק
אני אפצע כל פרי לחוד
וזה יתקלקל עד שבת
אין לו מתירים
אז אני, אבל אני הוצאתי
פסק נגד זה
שלפי שיטת הרמב״ם לא הולכים אחרי חנתה
הולכים אחרי עונת המעצרות
ועונת המעצרות של השסק
הוא אחרי טו בשבט, באדר או בניסן
עונת המעצרות זה כשנייה ראוי לאכילה
השסק וטו בשבט הוא ירוק וקשה, אי אפשר לאכול אותו,
אין מה לאכול בו
אבל באדר או בניסן
הוא ראוי
אז לפי הרמב״ם שהולכים אחרי
עונת המעשרות. מה זה עונת המעשרות?
עונת המעשרות זה הזמן שהפרי גדל
עד זמן שאפשר לאכול אותו.
אם למשל הוא עדיין עוד לא גדל מספיק, אתה לא יכול לאכול אותו.
למשל,
כתוב שם בגמרא, במשנה, במסכת מעשרות, פרק כמה.
כתוב שם שהאדומים משייעדים
כל הפירות האדומים עד שיהיו אדומים.
לכן אני שאלתי פעם שמנדרינות
לכאורה עוד לא הגיעו לעונות המעשרות.
הגיעו לעונות המעשרות
ברגע שהם אדומים בפנים.
לא צריך שיהיו אדומים בקליפה.
שאלתי איזה שאלה בנוגע לשביעית.
שאלתי את אוגדליה.
אוגדליה אמר לי שנראה לו שבפרה אדר,
כיוון שאפשר למצוץ אותם, זה חמוץ.
זה כבר נקרא עונת המעשרות.
לא נראה כל כך. הרי האדומים משייעדימו.
במשנה כתוב.
זה טוב לדעת.
אני הייתי
באיזה מקום,
ולמדו משניות אחרי התפילה בשבת.
ולמדו מעשרות.
אם אתה לא יודע,
לא למדת,
אתה לא יודע מה אתה מדבר בכלל.
כלל אמרו במעשרות.
כלשהו אוכל אדם.
ושמור.
לא הפקר.
איך שמה במשנה חייב במעשר.
מה חייב במעשר?
והונת המעשרות של כל דבר.
הזיתים,
מי שיביאו שליש.
התבואה שליש.
אז מה עם השסק?
ומה קורה איתה?
אז איך, איך... אז אני אומר לך, כי הלביס לא יתפס.
אז לפי התוצאות זה בעיה.
אז הם צודקים.
אבל מרן פוסק כמו
מרן החזון איש,
מביש מרן פוסק
כמו
הרמב״ם.
שהולכים אחרי
עונת המעצות.
אחרי עונת המעצות. הם התבלבלו,
חשוש שהחזון איש...
פוסק כמו טוסות.
אני אמרתי להם,
הוא לא פוסק כמו טוסות,
הוא רק מסכם שיטת הטוסות להלכה.
אבל להלכה הוא בעצמו פוסק
כמו מרן,
ואין מקום להחמיר.
ועוד אמרתי עוד איזה היתר,
שאולי נגיד,
הרי אי אפשר לצמצם.
נניח, יש לי עץ של שצק
ויש בו הרבה פירות,
ויש לו שלוש ארגזים פירות.
אבל בטוח, נכון, חלק חונת קודם, חלק חונת הרי,
אבל בטוח לא מחצה על מחצה בדיוק.
או הרוב מהשנה שעברה או הרוב מהשנה הזאת.
או הרוב חונת לפני טו בשבט או הרוב חנת אחרי טו בשבט.
לא מחצה על מצח
כי אי אפשר לצמצם.
יש לנו כלל, אי אפשר לצמצם.
אז לפי זה יש רוב.
אז אם יש רוב, הולכים אחרי הרוב, זה בטל ברוב אלהם.
קול דפור ישמרו בפוריש.
מה? קול דפריש מעובא פריש.
מה?
מה?
כל דה פוריש מיהו בפוריש!
לא כל דה פוריש, ביטול ברוב.
הם מעורבבים, אני קניתי קילו, קניתי ארגז.
הם מעורבבים, אז זה בטל ברוב.
אז אם הרוב הוא מעשר שני, מעשר שני, שנות שניה.
ואם הרוב הוא מעשר עני, מעשר עני.
אז אני אומר, יהיה מעשר כאמורבן האמת.
השם יודע את האמת.
אם הרוב משנה שלישית,
מעשר עני. אם הרוב משנה שנייה,
הכל מעשר שני.
על זה יש אריכות.
אם שייך לומר ביטול ברוב,
שזה יהיה מעשר
שני.
אז יש בספר באריכות,
בתרומות ומעשרות.
ברוך השם.
רבי חניא, אני אומר להם הקשייה ואומר,
עשה הקדוש ברוך הוא
מזכות את ישראל.
לפיכך חרבה להם תורה ומצוות.
שנאמר, אדוני החפץ,
שנאמר שאת קודם יגדיל תורה ויעדים.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.