פרשת במדבר-נשא | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 23.05.2021, שעה: 17:47
- - - לא מוגה! - - -
בפרשת במדבר וגם בפרשת מסור
יש המפקד במדבר המפקד של כל ישראל
בהתחלה כל שבט לחוד
אחרי כן כל ישראל יחד
ואחרי כן הדגלים
כל שלושה שבטים עשו דגל בפני עצמו
שבט לבני יהודה,
מחנה יהודה,
אחרי כן מחנה ראובן,
אחרי כן
לבני יוסף
ועוד.
אז גם כן עשו מספר של הדגלים, בהתחלה כל
אחד זה השבט, וכך מספר הפקודים שלו.
אחרי כן כל המחנה ביחד
ובכולם בכל הפרשת.
המספרים, המפקד היה,
מנו אותם, אז כמה זה?
או
כך וכך אלפים וכך וכך מאות
חמישים
תמיד המספר מסתיים
בחמישים או במאה.
אין פחות מחמישים.
וזה פלא, זה יש ספר שיצא בזמן הגרו,
ספר
נפלאות ותורת השם.
מתורת השם היה לי, היה לי פעם.
והוא מקשה את הקושייה הזאת.
איך זה יכול להיות שכל השבט
וכל המניינים,
כולם מסתיימים או בחמישים או במאה?
והרי מהמספר,
כמה מספרים יש? חמישים במאה זה שני מספרים.
במאה כמה מספרים יש? מאה.
זה 98 אפשרויות אחרות.
ותמיד נופל רק השניים האלה.
זה 2%. יש 98 אפשרויות,
וזה לא נפל אף פעם במניין אחר.
רק חמישים או מאה.
זה כשאומרים שה...
מספרים שהגרס ייבח את הספר נפלאות מתורת השם
זה הקושי שלו
אז על זה אני רק אומר דוגמא אחת
כל הפקודים במחנה ראובן
מאט אלף ואחד וחמישים אלף ארבע מאות וחמישים
לצבאותם ושניים מסמות
מה שנפתח לי לא בכוונה
או למשל פה מטה בנימין
וצהוב קודם חמישה או שלושים אלף וארבע מאות
או חמישים
פחות מחמישים בכלל לא מופיע במניין
ואולי נגיד
התורה לא מונה פרטים
פחות מחמישים
התורה עשתה מן המספר העגול
מצאנו בפרשת נסאו
המפקד של הלוויים היה מפקד בפני עצמו הם לא נמנו בתוך בני ישראל
אבל היה מפקד והם נמנו מבין שלושים שנה עד חמישים שנה
אבל ישראל נמנו מבין עשרים שנה ומעלה אפילו בין שבעים
כולם נמנו מבין עשרים שנה ומעלה
לא כתוב עד מה אבל אבל בלוויים מבין
שלושים עד חמישים
רק הם היו ראויים לעבודה
ושם באמת כתוב שם
שלושים וכתוב שמונים בציר
אז אתה רואה שהתורה כן מתחשבת בפרטים
אז למה במניין בני ישראל אין פרטים פחות מחמישים או מאה
אז כנראה זו הכושה שלו אני קודם נסביר יפה את הכושה
הכושה היא רק
אם אנחנו נגיד
שהטבע
הרי אתה רואה
יש חוקי טבע אתה רואה
שיש בבריאה
דברים חוקים חוק הטבע
למשל אם אתה זורע באדמה
החוק הטבע שזה יצמח ותשים מהים ויצמח לך
ואם אתה תזרע הרבה שדות יהיה לך הרבה תזרע קצת יהיה לך קצת
ואותו דבר בילודה
אדם הזיווג
מוליד ילדים.
אדם יישא הרבה נשים, יהיה לו הרבה ילדים. יישא, יישא, זה חוק הטבע.
אז אם מסתכלים,
זה כבר,
יש בבריאה ככה חוקי טבע.
אתה מסתכל שהטבע עושה משהו,
אז הקושייה היא קושייה טובה. תמיד הטבע עושה בדיוק רק 50 או 100,
הרי יש 98 אפשרויות
יותר מאשר 150. איך יכול להיות דבר כזה?
אם אתה תגיד שהטבע פועל,
אבל אם נגיד, לא, הטבע לא פועל כלום.
יש הבורא עולם נמצא ומנהל את הטבע.
והכל בכוונת
אני צריך את הסידור.
אולם מוכרח מכאן
אני חושב שזה המזגן סעוציני.
בוא תפתח את ההלון.
תודה.
בוא תפתח את ההלון.
סירה לה פוארטה.
פוארטה נו.
אולם הוכחנו כאן
שהטבע משועבד ורצונו יתברך.
ומספר הילודים אינו במקום,
אלא מכוון בכוונת מכוון.
הוא הבורא יתברך.
שמטעם הכמוץ עמו רצה
שיהיו במספר 50 או 100.
ואם על כל עשב יש מלאך שאומרים לו, אומר לו גדל,
קל בחומר על עובר שיהיה...
אח שאומר לו, כדב,
זה הכול בציווי הבורא, הטבע משועבד לרצונו יתברך.
ועוד דבר צריכים לראות,
שהזיווג שמוליד ילדים זה לא כמו בית חרושת לילודה.
סטנדרטית.
אתה רואה שזה לא סטנדרטי. אתה רואה שבמשפעה אחת
יש בנים
לא דומים זה לזה.
כל בן הוא בפני עצמו.
כל אחד שונה, בן אחד שונה מאחיו.
ואם כי במה שאמרו בסנהדרין,
בשלושה דברים אדם משתנה מחברו.
בקול,
במראה ובדעת.
אנשים שונים,
הגמרא הרי אומרת איך
עיוורת,
מותרת ובעלה.
איך היא מכירה את זה בעלה?
בקול.
הוא מדבר איתה.
אז היא מכירה את זה בעלה.
הקול, כל אחד שונה מחברו.
כל אחד יש לו הקול שלו.
זה תלוי בגרון,
במיקום המיתרים ובגודלם,
כמו בחליל.
אתה רואה שבחליל
אתה יכול לעשות את הכול שונה,
לפי
אם זה יעזור לי. -אולי קצת זה יעזור.
מה? קצת. -לא, זה גם מים כאלו, אין צורך לי.
טוב, בסדר.
-מה אתה אומר, תביאו סיינינדה קולי.
-הקול שונה ומראה הפרצוף.
אין פרצופים דומים זה לזה,
וגם בדעות.
כל אחד חושב אחרת.
הקול,
אפילו באחים,
לא, באחים הקול דומה.
אתה רואה, הרמב״ן אומר,
איך יצחק אבינו לא זיהה
שזה יעקב מדבר?
לפי הכול הוא היה צריך להכיר. הוא לא היה...
אבל הוא שומע אותו
יקום אבי ויאכל מצד בנו
לפי הכל הוא לא יבחין שזה לא אסוף
אומר הרמב״ן
שהקור של האחים דומה
זה נכון מאוד
אני פעם שיצאתי לאחי רב בצלאל
הוא היה בחולון
אז ילד אחד מרים את הטלפון וקורא, ואני מדבר איתו
אומר לו, אז הוא צועק לאמא שלו
אמא אבא בטלפון מחוץ לארץ
הכל דומה, ואותו סיפור היה לי גם עם הדוד
גם דודי צילצלתי פעם לביתו
רבי יעקב
כשהצלתי פעם לביתו
הוא אמר לי
עיני דוד
אז גם כן היה אותו סיפור, ילד הרים את הטלפון
והוא אומר
עם האמא
אבא בטלפון
ואני לא אבא שלהם
הכול דומה
של האחים
אבל משונים במראה
אנחנו מכירים את הבנים אולי בתאומים
בתאומים הם זהים, בתאומים זהים אולי
היה לי קשה להבחין היו לנו תאומים לא בבית
בבית ברוך השם היו לי תאומות אבל היה ניכר בין זאת לזאת
למה זה ברוך השם? למה זה ברוך השם? למה אתה אומר ברוך השם? גם זהות טוב, גם לא זהות טוב
גם זהים טוב, גם לא זהים טוב למה אחד עדיף מהשני?
לא, לא עדיף אבל טוב שיהיה הבחנה
כשאתה תתבלבל תתחיל ל...
ככה מבחינים וכוונן הנהגנו בבית
מי שיצא הרבע שעה קודם הוא הגדול
הוא באמת נולד לפני אז הוא הגדול
ככה צריך להתנהג, אי אפשר
אמרתי
שאף על פי שהאחים דומים בקול
הרמב״ן אומר שיעקב אבינו
יצחק אבינו לא הבחין את יעקב בקול
כי הקול של האחים דומים
אבל במראה,
כל ילד יש לו מראה שלו.
וגם
במראה וגם
בדעה.
כל ילד יש לו הדעה שלו.
באמת מצאנו עוד דמיונות,
עוד שינויים בין אדם לחברו.
בהליכה, בהליכתו,
דוד, הבחנת על דבר כזה.
אני הבחנתי על האחים שלי.
הבחנתי,
אני לא רואה רחוק,
עד קצה הרחוק,
מכאן לראות מהמרפצת מי זה שמע,
אבל מן ההליכה שלו הייתי מבחין שזה גם ראוי אל אחים.
למה? לפי שאדם,
איך הוא הולך,
על מה הוא שם דגש בדריכה שלו.
אז זה משנה כל השלד.
אז הוא יכול ללכת ככה.
כל אחד שונה בהליכתו,
בטביעת האצבעות.
ידוע,
היום יש מה שקוראים DNA, לא?
DNA. זה גם שונה,
הנשיאים.
כמו פצוף.
אז כל זה,
למה באמת
גם בריח,
הריח,
כל אחד יש לו ריח בשבילו.
אתה יודע,
ידמן לי פעם הכר, אז הוא מזמין לי כל מיני העניינים.
מכל העניין אני לומד.
היה לי פעם, התדמנתי,
היה שם איזה נער,
עיוור,
סגי נהור, וגם אילם חרש, אילם רחמנו נצלח.
ואיך היה מכיר מי מדבר איתו?
הכל בשוות אילמים, אבל לפחות בשוות אילמים מבינים אותו.
איך הוא היה מכיר?
מי מדבר איתו?
היה תופס את הזרוע ומריח אותו.
וככה הוא ידע מי מדבר. והיה באמת נכון.
זה הריחו ביראת אלוקים.
אז ככה הוא...
זה... מרח ודאי.
ולמה...
יריח את האדם?
קראת קריאת שמע, אתה לא עשית ככה? זה ריח רוחני, לא ראשייה. מורח ודאי?
מה זה מורח?
יריח.
אמרו, צריך להריח.
אהה.
כרייך סודר, יש לו משהו לריח. סודר, זה ריח אמיתי.
הוא ריח סדה.
אז במי?
הוא ריח סדה. העבירות עושים ריח.
תגיד, העבירות עושים ריח.
ריח מסריח כנראה.
יזעקול פונים, אנחנו רואים,
אני, אתה יודע מה ששמעתי מרב ברהום,
פוברסקי,
שהוא מכיר איזה עיוור, איש ואישה עברית.
והעיוור הזה,
היה הולך לבית הכנסת, וגם היא הלכה לעזרת נשים.
וכשהוא גמר ורוצה ללכת,
איך הוא יקרא לה?
היא בעזרת נשים. מה הוא היה עושה?
היא הולכת,
נעמד בעזרת נשים. והיא מריחה אותו.
וככה הוא היה... היא אומרת שעיוור ועיוורת מותרים בתביעת עינה דקולה.
אבל כשגם חירש אילם, אז עושים תביעת עינה דרך.
עכשיו עושים תביעת...
אבל אלה שלא היה קול, לא היה יכול לצעוק לה באמצע התפילה הזאת.
אז מריח.
ועוד דבר, הוא סיפר,
היה הולך לקנות עיתון.
עיתון מסוים, היה מוכר עיתונים בחנות, במכורת גם מוכרים עיתונים.
והיו כל מיני עיתונים.
הוא תמיד רצה העיתון הזה.
פעם המוכר רצה לבחון אותו.
החליף את המקום של העיתונים.
פה הוא שם עיתונים אחרים, ופה
משהו רגיל, שם לו עיתון אחר.
רק כשהוא בא הוא הריח.
הוא היום הריח עם הריח של הדפוס,
הוא ידע איזה...
אז הוא אמר לו העיתון שם.
הוא בסוף לקח את העיתון שהוא צריך.
ואלי, למה הוא היה קורא את העיתון? היה מריח את העיתון.
לא, את העיתון לא הוא בעצמו היה קורא, הרי הוא היה עיוור. לא, אני שאלתי, אבל הוא יכל להריח את העיתון ולדעת כל מה שכתוב בפנים. הריח של הדפוס.
אבל הוא היה קונה לאבי...
והיה קונה לאביב, למי שלא עיוור, מה הוא יעשה אם הוא עיוור, איך הוא יקרע את ה...
לא, הוא היה קונה למישהו, הוא היה מביא בשביל מישהו,
הוא ידע להבחין
בין תכלת לקלילה. אם האדם שונה,
למה לא מסרבב, אמרנו כמה שינויים יש בהליכות,
בהליכה,
בפתיעת אצבעות,
בדנב,
וגם מה שאמרתי עכשיו בריח,
למה לא מוזכר בגמרא?
הגמרא אומרת, אדם שונה בחברו רק בקול,
במראה ובדעת.
אין דעותיהם שוות, אין פרצופיהם שווים,
והכול גם כן שונה.
למה הגמרא לא אומרת עוד נפקא מינה, אין רחוסה ואין...
הגמרא, הגמרא לא רוצה לדבר רק בדברים הבוטים,
שמורגש, כל אחד מכיר את זה.
לא, לא מוזכר בגמרא. יש גם אפשרות לתרץ, שיש אפשרות שבאמת אם אדם ינצל את דמות לחברו וילך כמוהו,
אז אי אפשר יהיה להבחין ביניהם.
הוא יחכה את ההליכה של חברו.
זה לא קל.
נכון? אבל זה אפשר.
אבל לחכות פרצוף של חברו הוא לא יכול,
לחכות קול של חברו הוא לא יכול.
אבל תביעת אצבעות?
אי אפשר.
אי אפשר לדעת. אבל לא היה בזה שימוש. אז לא היה אפשר גם להשוות את התביעת אצבעות.
הכל פנים, תראה. ולכן לא היה לו הסקירות.
כמו שדנ.אי לא הסקירות. כל בן אדם זה תביע בפני האצבעות.
הגמרא אומרת,
שאלה אותה מטרוניתה,
מה עושה הקדוש ברוך הוא אחרי שגמר לברוא את העולם?
תזבק זיווגים. אז ענה רבי יוסי בר חנין, אני חושב שזה.
הוא ענה
מזבק זיווגים.
אז המטרוניתה אמרה,
מזבק זיווגים, אני יש לי עבדים ושפחות, אני גם יכול לזבק זיווגים.
אז היא זיפגה שפחה הזאת לעבד פלוני
ונתנה להם חדרים לכל אחד,
כל זוג.
למחרת בבוקר באו פצועים ובוכים.
אה, מה נתן, תליגו לזה.
הם לא התאימו בכלל, כל אחד רב עם השני.
אז זאת אומרת, הפשט הוא ככה.
הקדוש ברוך הוא, הוא שברא את הברלות
והוא מכיר את
והוא יודע שיש שונים מזה לזה.
והוא יודע להתאים איזה אישה מתאימה לאיש הזה.
לכן הכר בחור הוא המזווג לימודים.
השדכן הראשי זה הקדוש ברוך הוא.
והנה מה שאמרו חזל,
כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה,
כך אין דעותיהן שוות
הם שינויים במבנה המוח.
תפישת מוחות,
אני תכף נוכיח,
מוחות זהים בדיוק
חושבים אותו דבר.
רק
בגלל שיש שינוי, כמו שאין פרצופיהן שווים,
למה הפרצוף לא שווה?
כי זה נגיד יש לו עינים כחולות, זה יש לו עינים חומות.
זה יש לו פה גדול, זה יש לו פה קטן.
השינוי הפיזיונומי
של השינוי הזה גורם שפרצופיהן לא יהיו שווים.
כך דעותיהן אינן שוות, לא אתה אומר,
כל אחד דועה אחרת. לא, לא ככה.
בגלל שכל מוח הוא מבנה אחר.
וגם מספר הטעים של המוח,
יש מי שיש לו מוח גדול, יש לי מוח יותר קטן, אולי, אני לא בקרא בזה.
על כל פנים,
לכן זה שונה זה מזה.
לאו כל מוח עשה וילדה.
בסדר.
אני אומר אולי, אני לא אמרתי ברור.
אפשר לומר שזה עניין של חינוך, עניין של השקפה מוקדמת.
רוב בנים דומים לחייהם,
גם בדעות.
דומים בתכונות של הדוד.
אח של אמה,
דומה לו, אני דומה לו.
למה דומה לו? כי גם בגלל שהמבנה של מוחי ושל זה דומה יותר לדוד,
דומה למוח של הדוד.
אני מה שאמרתי ששני מוחות זהים
חושבים אותו דבר.
אני קודם אגיד פסוק ופסוק.
הפסוק עובר בזמור קלט.
בנת לרעי מרחוק.
אומר האבן עזרא, מה זה בנת לרעי?
רעי מלשון רעיון.
עוד לפני שאני מעלה רעיון במוחי,
הקדוש ברוך הוא כבר מבין מה אני הולך לחשוף.
למה?
הוא ברא את המוח הזה.
הוא יודע איך...
איך הוא יגיב?
המוח הזה, הוא ברא אותו, הוא ברא מכשיר חושב.
אז הוא יודע איך הוא יחשוב.
מה הוא יגיב על מצב כזה, מצב כזה.
אז הוא יודע איך הכל, ולכן גם בנתה לרעים מרחוקות. לפני שאני חושב, הוא יודע מה אני אחשוב, מה אני אגיב.
עכשיו, מאיפה אני מביא ראייה שמוחות זהים
חושבים אותו דבר.
היה לי, הייתי בוחן בישיבת נבי ארץ.
שנים, עשר שנים בענתי שם.
וההתמדה שהייתה לפני המתחם
זה היה נפלא.
אתה תראה איך שילדים,
תלמידים למדו באיזה התמדה זה היה.
על כל פנים,
היו לי תאומים, היו תאומים.
והיו שם שש כיתות מקבילות.
שלוש, א', ב', ג', א', ב', ג'.
אחד היה, נגיד, מב',
בבית הזאת, והשני בבית השנייה.
אחרי כן, בג',
גם כן.
ואני הייתי בוחן שאלות של הבנה.
ואז הייתי בכיתה של תאום אחת.
הוא ענה, ענה בהצטיינות,
וגם הסגנון והדיבור היה,
טוב, בסדר. והלכתי מיד אחרי שגמרתי פה בכיתה הזאת,
הלכתי לבחון הכיתה השנייה,
ושאלתי אותם שאלה,
באופן שלא יכול להיות שיעבירו את השאלות או את התשובות.
והיה תאום השני עונה אותו דבר בדיוק.
אותה, אותו תירוץ ואותם המילים, כמעט אותם המילים.
אז הסגתי מזה ששני מוחות זהים חושבים אותו דבר.
הכל תלוי במבנה המוח.
אם הם זהים
משלייה אחת
והם דומים,
אז גם, לכן הם חושבים אותו דבר, המוח אותו.
המוח זה מחשב במוח.
הרב שך תמיד היה צועק,
ויהי אזו ישתיק פלש קן טראחמי.
איך יכול להיות שעתיכת בשר יכולה לחשוב?
כך הוא היה אומר.
אז... אז, אה...
גם אם נברא...
עכשיו, מה זה אומר?
כל השינויים האלה,
בזה שיש שינוי בין אדם לחברו,
אתה רואה שהילודה זה לא בית חרושת לילודה,
אלא
זה בכוונת מכוון. הקב' ברוך הוא מכוון את הטבע, איך יהיה, כמה ילדים, כמה... הכול בורא עולם, אין עוד מלבדו.
אם אנחנו רואים
השינוי הזה מראה...
השינוי מראה שזה לא סטנדרטי, זה...
כל אחד, הקב' ברוך הוא, רצה איך שהוא יוולד.
לכן ברמינן, אם יש
בן בעל מום,
נולד בן בעל מום, או אוטיסט או
או תסמונת אחרת.
זה לא עוד מקרה.
זה, הכול מכוון על ידי הקב' ברוך הוא, כי הקב' ברוך הוא רוצה שהבן אדם הזה יעבוד את הבורא
עם הכוחות שלו,
הכוחות והתכונות המיוחדים שלו.
יהיו לו הקשיים,
או הוא או להורים שלו יהיו קשיים,
וזה רצה כך בחור, וככה.
זה כוונת הקב' ברוך הוא.
אז זו התשובה על הקושייה של הנפלאות ותורת השם.
התשובה היא
אם זה היה טבע פועל, אז זו קושייה,
אבל אם יש
בכוונת מכוון הקב' ברוך הוא, רצה שכל שבט
וכל כלל ישראל ייגמרו במאה או בחמישים.
זאת אומרת, טעם הכמוס עימו. אני לא יודע מה המחשבות של הקב' ברוך הוא, אבל
כבר אין שאלה. זה לא ש...
אם זה כמו בית חרושת, אז זה ש...
אלא
גם העניין שיוצא באלמום.
אם היה כמו בית חרושת, לא היה קושייה איך יוצא באלמום.
לפעמים יש דה-וקט בבית חרושת,
בית חרושת לבדים.
אתה לפעמים רואה בד,
חסר חוט אחד,
וזה לאורך...
אבל פה זה לא בית חרושת סטנדרטית,
זה הכול מכוון על פי הקדוש ברוך הוא.
ואז תכף נראה,
אז תמיד חשבתי להסביר בגלל שהקדוש ברוך הוא מעוניין
שיהיה בריאה כזאת.
ככה הוא יעבוד את השם בצורה שלו,
באופנים האלה.
אבל מצא מתי תוספות
ישנים ביומי דף ס״ו,
בפרק שני שעירי יום הכיפורים.
אומרת המשנה,
שני שעירי יום הכיפורים היו צריכים להיות דומים בקומה,
במראה,
מצוותם של שני משבים בקומה ובמראה.
אומר התוספות,
היו שנים מביא ירושלם,
זה לא בדיוק דומים.
אין דבר כזה דומים, אמר.
שהרי בירושלמי מבואר,
אין חיטה דומה לחברתה.
יש לך שיבולת של חיטים,
אבל אם תבדוק,
תראה שאין חיטה דומה לחברתה.
אז גם בבריות ובצמחים
ובחיות ובבהמות,
זה לא בשביל שהם עובדים את השם,
תעבוד את השם אצל הקודות,
אלא
מה זה בא לומר?
למה באמת דברה הקב'-הוא בצורה כזאת?
כדי שתדע שהבריאה היא נעשתה על ידי מכוון.
לא בית-חרושת כזאת, זה לא טבע.
אין טבע.
אז צריך לומר שהטעם שעשה שם כך,
כדי שנדע שאין מידת הבהמות.
הדחיות ובצעת הצמחים, רק חוק מחוקי הטבע.
חוק מחוקי הטבע, והטבע פועל בהם בצורה סטנדרטית,
כמו מתחרור שלי, אלא כל אחת היא בריאה מיוחדת.
שנבראה על ידי הבורא.
ראיתי בי״ג לעיקרים של האשכנזים, מנוסה עזין.
אני מאמין באמונה שלמה, העיקר הראשון,
שהבורא יתברך שמו,
הוא בורא ומנהיג איכול הברואים.
והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
גם המילה הוא בורא, אמרת שהבורא כבר עצמו.
אז הוא בורא, גם מה שנברא בימינו.
נגיד אתה זורע גודל צומח צמח, אתה נוטע גודל אילן אחר, זה חדש.
ואותו דבר בילודה,
ילדים חדשים, בהמות חדשים,
הוא בורא אותם,
הוא מנהיג לכל הברואים,
והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.
זה האמונה הראשונה,
היסוד הראשון של האמונה.
אין,
אומר רמב״ם שן, לאדם חלק בתורת משה רבנו,
עד שיאמין שכל מקרנו ודברנו כולם ניסים,
אין בהם טבע ומנהגו של העולם.
אז איך אנחנו נסביר טבע? טבע זה רק,
זה גם ניסים,
אבל נוהג הקדוש ברוך הוא לעשות את זה.
זה רק, זה,
ככה נוהג, החוק הטבע זה לא שטבע
הוא זה ישות.
אבל כשאני רואה דבר שרגיל להיות ככה,
אתה זורק אבן,
נופל למטה, זה חוק. אדוני שבאגרת מגדיל את הטבע,
הטבע הוא הרצון היותר מתמיד מאת הבורא. יש כזה לושמים באגרת, אני לא זוכר כרגע בדיוק את הרצון. רצונו התמידי המהווה כל העבודים.
הרצון היותר מתמיד. הרצון היותר מתמיד. תמידי המהווה כל העבודים.
מיכאל,
סר על הפורטה פורטובה.
מה אתה אומר? נכון הלשון, איך אמרת?
רצונו התמידי המהווה כל האוויר.
זה הכל מהבורא יום, אין הבדל בין תבע ללא תבע. זה רצון של הבורא יום שזה יהיה קבוע.
מתמיד.
זה נס מתמיד,
שתמיד יהיה, אבל זה הכל מבורא עולם.
זה אתר עולם.
מהעובדה
שיש שינויים בין אחד לשני,
בין חיטה לחברתה,
בין מלפפון לשני.
כל הביריות
לא דומים אותו דבר, אין אותו דבר.
תפוח,
קנית קילו תפוחים.
יש הבדל בין תפוח לתפוח.
אם בין חיטה לחיטה,
אין יודע מה חיטה לחיטה, כך אומר הירושלמי.
אז אומר התוספות, מה זה שני צעירי עזים צריכים להיות דומים? הכוונה בערך.
לא מאה אחוז דומים ממש.
אין דבר כזה דומים ממש.
כי כל ברייה היא בפני עצמה.
מה זה בא לומר?
העובדה הזאת שהוא ברא כל דבר בצורה מיוחדת,
לא אותו דבר. זה לא סטנדרט.
אז כאן אתה רואה
ידו של הקדוש ברוך הוא באמצע.
אם היה הטבע היה, אז היה אותו דבר.
כמו למשל, יש באמת,
נסביר את המשנה. המשנה אומרת בסנהדרין.
ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא,
שאדם תובע כמה מטבעות
בחותם אחד,
כולם דומים זה לזה.
כשתובעים מטבעות,
אתה יודע שפעם בחוץ לארץ, בהנגריה, בצרפת,
היו תובעים למשל מטבעות של זהב.
תובעים את התמונה של המלך.
הלואיזים. לכן היו קוראים לזה לואיז.
מה זה לואיז?
לואיז, על שם המלך, קוראים להם.
יש אושרת של לואיזים.
לואי.
אז הלואיזים האלה,
ארבע עשרה, לואיז חמש עשרה, לואיז שש עשרה,
כל אחד היה לו היום מטביע
בזהב
את הצורה שלו.
וזה הלואיז השישה עשר.
הוא היה בזמן המהפכה.
בזמן המהפכה שעשו
ריבו ראשון.
העם לא רצה יותר את המלוכה.
רצו להרוג את המלך ולעשות בחירות
ולעשות דמוקרטיה.
שלטון העם, לא שלטון היחיד, שלטון המלך.
אז מה עשה המלך?
הוא פחד שיהרגו אותו.
הוא ברח מפריז
לכיוון
אוסטריה
לאוטריש.
למה?
היה לו שם קרוב, אחותו או אחר,
או גיסו, אחות אשתו.
והוא ברח והגיע לסטרסבורג
וגוי אחד
ראה
את התמונה במטבע ומסתכל עליו ורואה את זה,
זה הצורה של המלך.
והוא הודיע את זה למהפכנים והם תפסו אותו והביאו אותו שוב לפריז
ושם יש בית סוהר, קוראים לו לבנקין.
בסטיל.
אז יש שם גם כן
חלק אחד מן הבית סוהר
לגיליוצים
איפה שחותכים את הראשים.
גיליוטינה.
יש שם גיליוטינה.
אז הרגו אותו,
תפסו אותו.
זה בגלל שראו במטבע את הצורה שלו.
על הוזה שישה עשר,
ואז נגמרה מלוכה.
לא נגמרה ממש,
זאת אומרת, אין שלטון מלך.
אבל נשארו הצאצאים של המלוכה,
עוד הם עד היום.
יש בפריז
גוי האר שהוא אומר אני מלך צרפת.
לפי הייחוס הוא דוכס,
אבל לפי הייחוס הוא מן המלכות.
וזה שאלתי כושה פעם, הכושה הגדולה הזאת.
איך אצל עם ישראל המלכות היא על פי צו אלקי, לא איך נהיו מלכים אצל הגויים.
השתלטו כמו ארשוורוש השתלט ונבוכד נצר, השתלטו ונהיו מלכים.
אבל אצל עם ישראל היה צו אלקי
שדוד יהיה מלך ושלמה בנו יהיה מלך.
הכל.
ואצל עם ישראל נשתכחה משפחת המלוכה.
ואצל הגויים, אצל בצרפת עדיין, אמר לי דוקטור תמטר,
עדיין יש פה גוי שאומר שהוא המלך של צרפת.
אז אתה אומר בלי סמכויות,
אבל הוא מן זה עם המלוכה.
ואיך יכול להיות שאצל עם ישראל לא יודעים איפה זה הדירה המלוכה?
ובכל וחומר הדברים, הרי אצל עם ישראל זה על פי צו הלקי,
המלך.
ואצל הגויים זה טעם אחד, התלטות.
אבל לא היה שם איזה גילוי נבואי שמי יהיה מלך.
ושם עדיין משפחת המלוכים ידועה,
לא רק בצרפת,
בבלגיה, בהולנדיה.
היסוד הוא לפי שהקדוש ברוך הוא מסתיר את משפחת המלוכה.
אז זה אנחנו רואים לאורך כל הדרך.
אפילו יהודה עם תמר
ונולד משם זרח ופרץ.
פרץ זה אב המלכות.
הוא אבי שושלט המלוכה,
פרץ.
אבל איך עשה
שתמר?
זינתה עם יהודה.
יכול להיות כמו שזינתה איתו, זינתה עם מישהו אחר. מי אומר שזה בן של יהודה?
הגמרא במכות אומרת
שיצאה בת קול ואמרה, צדקה ממני.
זה בת קול מהקדוש ברוך הוא.
אני רציתי שתמר תתעבר מיהודה.
ולמה עשה כך שהוא בצורה כזאת?
כדי שלא ייוודע. הרי לא יכול להיות מלך פסול.
אם הוא פסול לבוא בקהל,
כל הפסולים לבוא בקהל לא ממנים אותם.
לא למלכות ולא לשרורות אחרות.
לא ממנים פסול להיות מלך. זה מה שאמר שאול,
לדואג.
לא, דואג אמר לשאול,
עד שאתה אומר לי שמאיפה באים או מפרץ או מזרח,
תשאל אותי מי יכול לבוא בקהל,
כי הוא בא מהמואבית.
מי שבא לא ראוי לבוא בקהל, לא היה ראוי להיות מלך.
אז הכרוך הוא עשה בצורה כזאת שלא יהיה ברור שפרץ יהיה אבי שושלת המלכות.
ואחרי כן עם רות,
גם כן,
רות ובועז.
בועז למחרת מת.
למחרת
שהוא התחתן עם רות, הוא מת.
וכל העולם היו אומרים,
בגלל ש...
כשהוא עבר על האיסור של לא יבוא עמוני ומואבי
אבל כבר נמנו בבית דינו של שמואל הרמתי
עמוני ולא עמונית, מאבי ולא מאבית
אבל זה לא ברור
הרי יש טענות של דואג
היה להם לקדם נשים לנשים
נכון, כתוב באשר לא קידמו, מאיפה יודעים שאנחנו עמוני ולא עמונית,
מואבי ולא מאבית
שכתוב בעבור אשר לא קידמו אתכם בלחם ומים
הרי אברהם אבינו עליו השלום
עשה הרבה טובות ללוט
הציל אותו במלחמת
המלכים
שבו את לוט
והוא הלך ולחם והציל אותו
אז
לוט היה חייב משהו לאברהם אבינו
והבנים שלו באו עכשיו, עם ישראל יצא ממצרים
לא מקבלים אותם בלחם ומים
אז בעבור שלא קיבלו אותם בלחם ומים לכן לא יבוא אמנים
אז הגמרא אומרת מי דרכו לקבל?
אנשים מקבלים
אבל נשים,
אז הדואג אמר לא, נשים היה להם לקבל,
להקביל פני נשים והגמרא עונה לו כה כהודה בת מלך פנימה
אישה, המקום שלה זה בבית
להיות סקורה בבית
לכן, אז הם אמרו שבועז
מת בגלל שהוא לקח מואבית
ככה לטשטש
את זרע המלוכה
הרי רות
הולידה את העובד, בועז הולידה את העובד והעובד הוליד את אישה ואישה הולידה את דוד
על ידי, שהכניס ספק, אולי הוא פסול,
אולי רות היא פסולה
ואז הילדים הלך אחר הפסול, הפגוש
הלך אחר הפגוש בשניהם
אז זה כדי,
תאר לך,
אם היה ידוע זרע המלוכה,
היטלר יימח שמו,
הרי הוא רצה לאחד את עם ישראל
הוא היה מתחיל בזרע המלוכה הראשונים, לרדוף אותם
אבל עכשיו שלא ידוע,
זרע המלוכה לא ידוע,
אז זרע המלוכה שמור
לא יודעים איזה זרע המלוכה, אני כתבתי הכושי הזאת בסוף הספר דעת ואמונה
כתבתי תירוץ.
התירוץ הוא שזה היה,
בכוונת הקדוש ברוך הוא, להסתיר את משפחת המלוכה של עם ישראל.
בכלל האולבים והשונאים, הם התנכלו להם.
היה באמת איזה מלך בפרס
שהכחיד את כל זרע דוד.
ורק
אישה אחת הייתה מעוברת עוד
מזרעו של דוד.
ואז הוא רצה גם אותה להרוג.
אבל בא אליו בחלום הלילה,
והזהירו אותו שהוא יגע בה.
ככה הצילו את התינוק. איפה זה כתוב בדברים האלה?
הסיפור הזה נקרא,
הוא היה העובר נקרא בוסטנאי.
הוא גידל אותו בבית המלוכה בסוף.
איפה זה כתוב?
איפה זה כתוב? זה סיפורים ידועים.
זה לא, לא, אין, אני לא מכיר גמרא על זה.
אבל זה היה, זה מה שאמרתי, מה זה מגן דוד?
מגן דוד.
זה לא רק דוד.
מגן דוד וזרעו.
ואותו דבר מגן אברהם.
מגן אברהם וזרעו.
המשנברול בשם המגן אברהם אומר שאי אפשר לכוון במגן אברהם
ויהי רצון שיגן.
כי כבר אברהם נפטר.
כי הוא הבין שזה חוזר רק על אברהם.
אבל בפירוש, בעזרת אומרים,
עזרת אבותינו הטעומי עולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם.
וזה פסוק בתורה שהקדוש ברוך הוא מגן לעם ישראל
גם בזמן משה רבנו. אשריך ישראל מכמוך עם נוסף. השם מגן עזריך.
הקדוש ברוך הוא מגן
של עם ישראל בזמן משה רבנו.
לא היה כבר אברהם.
המגן, הוא מגן לזרעו של אברהם.
כך מגן דוד.
על כל פנים,
הכושייה הזאת שנפרשת בתורת השם,
הרי זה המשנה אומרת.
לפי כך נמרע,
או, תראה.
הוא להגיד דולתו של הקדוש ברוך הוא,
שאדם תובע כמה מטבעות וחוץ.
כולם דומים זה לזה.
ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
טבע כל אדם בחותמות של האדם הראשון.
כל בן אדם יש לו מצח,
גבות עיניים, עיניים, שתי עיניים, אף ופה,
וכולם ולא דומה אחד לשני. הרי זה אותה חותמת.
זה אותו דבר.
ואף אחד לא דומה לשני.
כי הכזוך ככה רוצה שלא יהיה אחד דומה לשני.
כל אחד הוא בריאה נפרדת.
אמרתי פעם בישיבה,
יש 150 בחורים.
אני לא רואה פה קבוצה של 150 וכל אחד הוא חלק מן הקבוצה.
אלא אני רואה 150 בריאות.
זה לא עדר.
זה 150 בריאות נפרדות,
וכל אחד, הקדוש ברוך הוא רוצה שיצמח לפי תכונותיו, לפי כוחותיו.
ועכשיו שביררנו שגם בצמחים ובבהמות, בחיות, בעופות,
אין אחד דומה לשני.
זה הכול בשביל להראות
שיש כאן מכוון, אין פה טבע.
זכור לי שהבאת על זה גם פעם, את הגמורת
בברוכס על הכוכבים.
מה? על מה? על הכוכבים.
כן?
יש גמור ברוכס על מיל ג' שם על... ושם הגמרא אומרת מספר הכוכבים, ריק לקיש. איך קישרת את זה לזה?
מה קישרתי? אז כשדיברת על הנושא הזה שכל אחד הוא בפני עצמו, אז הבאת את הגמרת על הכוכבים? כן, הגמרא שם אומרת
אמרו ישראל כאן, אמרו
והשם שכחני.
איך כתוב בפסוק?
אז אמר הקדוש ברוך הוא אני ש...
עד תומר ציון עזבני אדוני ואדוני שכחני.
אמר הקדוש ברוך הוא, מה, אני שכחתי אתכם?
אתם יודעים כמה כוכבים בראתי וכולם לא בראתי?
אלא בשביל ישראל.
כל אחד,
כל אחד,
לא יודע, יש לו כוכב משלו, ואז הוא מראה. כל אחד יש לו כוכב משלו? זה לא כתוב.
לא יודע, זה מברכות דף ל״ב.
אני חשבתי שהקושייה של הנפורת מתורת השם לא קושייה. זה מספרים בקירוב.
מה?
התורה אומרת מספרים בקירוב, לא מדויק.
אבל זה אמר לי, למה בלווים זה בדיוק?
הרי תראה, במפקד שלנו מפרשות נוסעות
יש
כך וכך מאות ושלושים,
כך וכך מאות ושמונים,
יש בפרזות הלווים.
כאן מה כתוב?
במפקד הלווים.
אז כן, הגמרא לא אומרת בקירוב, התורה לא אומרת בקירוב.
יש לחלק.
כשהלווים הם שבט אחד,
אז המניין שלהם קטן,
אז הקירוב שלהם הוא קירוב של עשר.
אבל עם ישראל,
שזה כל השבטים,
עשו את הקירוב שלהם בקירוב של חמישים ושל מאה.
מה זה הקירוב בערך?
הבערך שלהם הוא על חמישים או על מאה.
הוא אומר מספר עגול, הוא אומר. כן, אני אומר מספר עגול.
הוא אומר מספר עגול.
חמישים ומאה.
מה שעונה זה יותר מדי... היפוך. חמישים ומאה, זה מראה שזה עגול. ביחס לשלוש עשרה אלף, חמישים ומאה זה לא משנה. חמישים ומאה. ביחס לעם ישראל, ביחס ללווים, שזה מעניין של שבט אחד,
אבל הטבע שאני אומר, לא טוב. -עוד יותר טוב. -אני אומר, תראו, זה טוב. זה סתם חשבון, כשהטבע, אין טבע בעולם. הכול בכוונת מכוון. והקדוש ברוך הוא רצה,
כיוון, שיהיו כך וכך יגודים, לא יותר.
או חמישים או מאה. כך הוא רצה, אני לא יודע מה הטעם של הקדוש ברוך הוא.
אבל זה לא... הקושי, אם זה טבע,
איך הטבע יצא ככה ולא...
רק תמיד חמישים ומאה?
אבל אם זה כוונת מכוון, אין קושי, אין. מור העולם שהוא ככה רוצה.
אתה זוכר לפני עשרים ושמונה שנים שהתחתנתי?
ביקשת ממני שאני אביא לך את הספר נפלאות מתורת השם.
כן.
אז היית לומד בו, מעיין בו, היה אותיות קשות, שבורות.
אני הבאתי לך אותה. הוא פה? הוא נמצא בזמן. הוא נמצא פה, כן.
נשאל את מוטי, הוא מסוגל. -מוטי, אני לא זוכר, אני לא זוכר. יש פה ספר נפלאות מתורת השם. -מחפש תמודי. אני קניתי לו אותו.
אני... קרוב ל-30 שנה.
-30 שנה. קרוב ל-30 שנה.
כבוד, רבי חנן אבנה הקשה אומר. זהו מה? רבי חנן אבנה הקשה אומר. -רבי חנן אבנה הקשה אומר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.