הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק לד | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

הכרת הטוב וכפיות טובה חלק לד':

מה השכר של מי שמכיר טובה? 'אור החיים' הקדוש אומר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (בראשית ט ג) אמרו (בגמ' סנהדרין נט'): "מימי אדם הראשון אכלו רק פירות וירקות" טבעונים "אחר המבול הותרו לאכול בשר" אור החיים הקדוש מקשה וזה לשונו: "יש לדעת מדוע לא הותר הבשר אלא לנוח? ונראה: כי נוח משלו נתנו לו לשלוש סיבות; האחת: באמצעותו מצא ה' לנכון לקיים את בעלי החיים בתיבה והם חייבים לו את חייהם. סיבה שניה: שהוא טרח ויגע בהם בתיבה להאכילם ולהשקותם עליו נאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל" (תהלים קכח ב). סיבה שלישית: שעל ידי קרבנו נתרצה ה' שלא יביא עוד מבול לשחת את הארץ, ואם בעלי החיים חייבים לו את חייהם - מותר לו לאכול מבשרם" - אור החיים (בראשית ט ג). 

אומר ה'מכתב מאליהו': "כל עצם כח הצמיחה של העולם הבא מתפתח מתוך גרעין של מידת הכרת הטוב" כל העולם הבא שלנו מגיע מתוך הכרת הטוב שבנו שמי שיש בו כוח הכרת הטוב יראה: בעצמם תשלום השכר של עולם הבא שלו גילוי גדול ועצם של חסד ה' יתברך! ומזה תצמח התפתחות של ההנאה מזיו השכינה עד לאין שיעור! קבלת השכר עצמה מגלה חסדים נפלאים!! כי אף אם זכה לשכר בכוח עבודתו ועמלו בעולם הזה, כאשר הוא יתעמק בענין יראה: שהמעשים הטובים שעשה מועטים ופחותים לגבי הסיעתא דשמיא שקיבל בעודו בעולם הזה לגבי התשלום השכר העצום והנפלא שמתגלה לו בעולם הבא. 

אז כל צמיחת עולם הבא מתפתח מגרעין מידת הכרת הטוב, וכשנגיע לשמה ונראה נבין: כמה סיוע קיבלנו מן ה' לעומת מיעוט מעשינו הטובים, ואם בכלל הם עומדים בקריטריונים של 'שבע עשרה התנאים' (ילקוט מעם לועז דברים א). 

על פי ה'אמרי אמת': "מובא בספר 'הזכות' לבעל החידושי הרי"ם: "שמאוצר מתנות חינם נותנים למי שיודע: 'שאין לו משלו' ומכיר: כי הוא מתנת חינם! כי צריך להכיר טובו וחסדו של ה' יתברך, ככתוב: "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב ה) ורש"י אומר: "שאין מכיר בטובתן של גשמים" הגשמים זו כזו טובה; יום גשמים יותר גדול מתחית המתים! יותר ממעמד הר סיני! מיום בריאת שמים וארץ!!" מי יודע להכיר טובו וחסדו של ה'? רק הספונג'ה שהוא עושה בבני ברק – זה לא יאומן כי יסופר! אם לא הקב"ה מנקה פה - מה יהיה?... על ידי זה עצמו שהאדם יודע את קטנותו ומכיר: שעושים עמו חסד, הרי הוא נעשה בבחינת 'כדאי אני' רק בזכות זה שהוא יודע קטנותו ומכיר את החסדים שעושים עמו אז הוא נהיה ראוי. 

'טעמא דקרא' (שזה הרב קניבסקי) שואל שאלה: "נאמר בפסוק: "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (בראשית כז ד) ביאר הגר"ח קניבסקי שליט"א: "למה הוצרך יצחק אבינו למַטְעַמִּים כדי לברך את בנו? למה לא ברך אותו בלי זה? משום שברכה הנובעת מהכרת הטוב - היא ברכה אלימא טפי! ובהרבה יותר חזקה! 

יום אחד נכנס אלי מנכ"ל שופר לשעבר, ואמר לי: 'חמש שנים כבר אין לי ילדים תן לי ברכה!' הייתי סנדק 'תן לי ברכה!' אמרתו לו: 'ככה בחינם?! יצחק אבינו אמר: מַטְעַמִּים - בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי – 'אז מה כבודו רוצה?' אמרתי לו: 'עוגת גבינה מאנג'ל לך תביא לי ונס קופה מוקצף...' הלך רץ צ'יק צ'אק חזר והביא לי עוגה ככה עגולה פעם כשלא היינו יודעים מה קורה שמה במעדניות... הביא לי את זה ומקוצף בכוס, עשיתי 'ברכה' נתתי לו ברכה - אשתו נפקדה בן, ושמו: 'נהוראי!' אז זה וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים - בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי; כשאתה נהנה מן הזולת אז יש לך הכרת הטוב על זה - זה אלימא טפי הרבה יותר חזק! 

ישועות שאירעו מחמת הכרת הטוב; על ידי הכרת הטוב - נפילת עמלק! עם ישראל חטאו בענין כפית טובה, ולכן הביא עליהם איש כפוי טובה שהוא עמלק כמו שכתוב (בתנחומא בשלח ברמז כה') משום כך שלח משה רבינו את יהושע בן נון להלחם בעמלק, ולא הלך בעצמו כמו שנלחם בסיחון ועוג, כמו שהעונש בא על ידי כפית טובה לקב"ה על ידי עמלק שהוא הכפוי טובה, כמו כן צריך לנצח לעמלק על ידי איש שמכיר טובה, ומי גדול בזה מיהושע בן נון אשר הכרת טובה היתה לו למשה רבינו שלימד אותו תורה והעמיד את נפשו בסכנה ללחום! 

לכן אמר משה: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז ט) היינו; אנשים כמו אלו בעלי הכרת טובה ובעלי אמונה בה', להגביר את הבחירה הטובה ולהגביר בזה את הכוח למעלה לנצח את עמלק. כשבוחרים אנשים שיש להם הכרת הטוב, הכוח למעלה של הכרת הטוב שלהם משפיע לנצח את עמלק. ולכן נאמר: "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ" (שמות יז יד) כלומר, מצד בחירתו הטובה תבוא זאת באחרית הימים: "כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שם) היינו; איזה זֵכֶר? את הזכר של עֲמָלֵק שיש בכל איש, בכל אחד יש את העמלק שמקרר אותו, ויש את הכפוי טובה את העמלק בפנים. 

כי בכל איש יש זֵכֶר של עֲמָלֵק על ידי כפית הטובה והכפירה באמונה בה' יתברך, ואת זה: אֶמְחֶה - מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כמו שאמרו חז"ל (ברכות דף י'): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד לה) זאת אומרת אני אסיר להם את לב האבן, ואז "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם" (שם) ואין להם זֵכֶר, ו"מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" (ישעיה יא ט). 

'משאת משה' אומר: 'מידת אי כפיות טובה - היא שהצילה את כלל ישראל בימי מרדכי ואסתר!' אתם שומעים? איך אי כפיות טובה הצילה את כל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר? איזה אי כפיות טובה? (מי יודע? בחור עונה... – הרב: יפה מאוד!) על ידי המעלה שהיתה לאחשורוש שהוא היה כותב כל טובה שעשו לו כדי להכיר טובה, לכן נזכר במרדכי בספר הזכרונות וניצלו על ידי זה כל ישראל! וזה מהענוה שהיתה לאחשורוש! שמעתם? אחת מהמעלות שהיתה לו שם זה היה זה, כי רק בעל גאוה אינו מכיר טובה: 'מה, אני צריך להכיר טובה?! אני מלך!... כולם חייבים לעשות מה שאני אומר! מה זה?! מה הפתאום שאני אחזיר טובה? מלך מחזיר טובה?!...' 

אז הנה המדרש אומר ככה: "אמר ר' שמואל בר אמי: "ארבעה דברים טובים היו בו באותו האיש; אחד: עשה שלוש שנים בלא כתר ובלא כסא, והמתין ארבע שנים עד שמצא אשה הוגנת לו, ולא היה עושה דבר עד שנמלך!" אמר ר' פנחס: "וכל מי שהיה עושה בו טובה - היה כותבהּ, וזה מה שכתוב: "וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי" (אסתר ו ב) ארבע דברים טובים היו באותו האיש; שלוש שנים בלא כתר ובלא כסא, המתין ארבע שנים עד שמצא אשה הוגנת, ולא היה עושה דבר עד שנמלך – מתייעץ, וגם: כל מי שהיה עושה בו טובה - היה כותב, בזכות זה ניצלו ישראל, אם לא היה הכרת הטוב לאחשורוש מאן דכר שמיה?! 

אבל זה לא עבד כל כך מהר... הוא היה כותב ספר זכרונות אבל לא תמיד היה קורא בו... אז מה קרה? כתוב: ש"בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ו א) המדרש אומר (באסתר רבה): "ר' חמא בן גוריון אמר: "כל בעלי שינה לא טעמו שינה כל אותו הלילה; אסתר - היתה עסוקה בסעודתו של המן, מרדכי - עסוק בשקו ובתעניתו, המן - עסוק בקורתו" בקורה שהוא הכין לעצמו שיתלו אותו, "אמרו ישראל: "רבונו של עולם! כתבת בתורה: "אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ" (במדבר כז ח) ואנחנו: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד!" (אסתר ג יג) אמרו: "כל הממון שלנו למי יהיה?! ליפתח תרעא וליעול ולישא כל מאן דבעי!?" נפתח את השער ויכנס מי שרוצה ויקח כל מה שירצה?! 

"באותה שעה אמר הקב"ה למלאך הממונה על השינה: "בני בצרה! והרשע הזה ישן על מיטתו!? לכך ונדוד שנתו!" באותה שעה ירד המלאך ונידד שנתו של אחשורוש וחבטו בקרקע שלוש מאות שישים וחמש פעמים! והיה המלאך עומד על גבו ואומר: "כפוי טובה! כפוי טובה!! עמוד ועשה טובה עם מי שעשה עמך טובה!" מיד: "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת!" (אסתר ו א) מי קם באמצע הלילה פתאום לבקש ספר הזכרונות?! למה אתמול לא עשית, למה שלשום, למה כשהיית ער לא עשית רק בחלום אתה קם פתאום מחפש ספר הזכרונות? - חביט חביט! שלוש מאות שישים וחמש פעם! - אפילו אנשים במקוה לא נכנסים סך כזה... 

"ביקש אחשורוש: להביא לפניו את ספר הזכרונות באומרו: 'שמא עשה עמו אדם טובה ולא פרע לו על כך בטובה תחת טובה?' – מה זה 'שמא'? יש לך 'ספר זכרונות'! מה זה שמא?... ובשל כך זכה מרדכי לכל הכבוד והיקר מצד המלך שהכיר לו טובה על כך שמרדכי גרם להצלתו ממות עם בגתן ותרש! וכל השתלשלות הענינים המסופרת במגילה. 

המן הרשע נהג בדרך הפוכה! כמו שמבואר במדרש: 'מעין מום שהיה בו ראה אצל אחרים, ואינו דואג לתקן עצמו קודם!' – 'מום שבך אל תאמר לחברך' אמרו חכמים, והוא היה רואה מום שבו - אצל אחרים, אז אם אתה רואה את המום שבך אצל אחרים, תתקן קודם את עצמך, הוא לא היה עושה כך כי את עצמו לא היה מכיר! ומידה רעה מקברת את בעליה. אם היה יודע המן הרשע: שאחשורוש מכיר טובה למי שעשה לו טובה, ושהוא כותב כל מי שהיה עושה בו טובה, לא היה מנסה המן לפגוע במרדכי, ולא היה נופל בידו! 

כי זה היה מפורסם: 'שהיתה חתירה תחת המלך!' בטח התפרסם בעיתונות: 'נתפסו בגתן ותרש הוציאו אותם להורג!' דבר מפורסם!! איך נתגלה? העיתונאים כתבו: 'זה היה מרדכי! שהוא גילה... ופה ושם...' אז אם הוא היה יודע שהוא מכיר טובה ורושם כל דבר, לא היה מתעסק איתו. הוי אומר: שהמן כפוי הטובה מזרע כפויי הטובה עמלק, נפל בשל מידתו כפיות הטובה: "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה!" (אסתר ז י). 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 או בטל' 0722-604910

 וכן ניתן לקבלם במייל [email protected].