הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק לח | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

'הכרת הטוב וכפיות טובה' חלק לח' | 

צריך להודות לה' בשעת שמחה: "מָה אָשִׁיב לה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי" אמר הרד"ק (בתהילים קטז יב): "מה גמול או מה מנחה אוכל להשיב לו על כל החסד אשר עשה עמי כל תגמוליו שגמלני הם עלי להשיב נגדם אם אוכל, כי לא היה בי זכות שהיה עליו לעשות מה שעשה, אלא הכל חסד מאיתו יתברך. "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא" (שם שם יג) כשאעשה משתה ושמחה ארים כוס היין ואודנו עליו בפני רבים ואזכור ישועתו שהושיענו (מתאים ל'ברית' היום...!) 

בעת שמחה מתעוררת הודאה לקב"ה: כך מביא הטור אורח חיים (סימן תקכט') מידת החסידים אשר ה' לנגדם תמיד ובכל דרכיהם ידעוהו בעת שמחתם אז יותר ויותר מברכים לקב"ה אשר שִׂמחם, ויאמר האדם בלבו בעת שמחתו והנאתו: 'אם כך היא שמחת העולם הזה אשר היא הבל כי אחריה יש תוגה וצער! אם כן מה תהיה שמחת העולם הבא התמידית שאין אחריה תוגה' ויתפלל לקב"ה: 'שיטה לבו לעובדו לעשות רצונו בלב שלם ושישמחו בשמחת העולם ויזכנו לחיי העולם הבא לאור "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים!"' (משלי טז טו). 

בשו"ת הרשב"א (חלק א' סימן קב') אומר: "בשחר אחרי השינה אנו נעשים כבריה חדשה ככתוב (איכה ג כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" צריכים אנו להודות לו יתברך שבראנו לכבודו לשרתו ולברך שמו" עד כאן לשונו. "ונתקן ברכת 'אלקי! נשמה' ו'אשר יצר' על יצירת הגוף. בסידור 'בית יעקב': "יש להודות בברכת 'מחיה המתים' לא רק על תחית המתים שבפשוטו שבכוח ה' להחיות מתים, אלא גם על כך שהחזיר לו נשמתו אחרי שינה. 

ה'אבודרהם' אומר: "כשיגיע השליח ציבור ל'מודים' וכורע כל העם שוחין ואומרים 'הודאה קטנה'. למה אנחנו צריכים להגיד גם את ההודאה 'מודים דרבנן' למה לא מסתפקים במה שאומר השליח ציבור? ההודאה שאנחנו אומרים גם כן מתחילה ב'מודים' שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו: 'אדוני אתה!' על ידי שליח, אלא כל אדם צריך לקבל את פניו 'עול מלכות שמים!' ולא יקבל על ידי שליח כי זו אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר: 'לא שלחתיו!' אז אתה צריך להודות בעצמך, לא על ידי שליח. 

ב'עיונים לתפילה': מה זה שאנו אומרים: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ" מוֹדִים מלשון 'הודאת בעל דין' שמודים לה' יתברך שהוא מקור הטובות שלנו ועל כן עלינו להודות מלשון הכרת טובה על כל הטובות שגמלנו. 

ר' אברהם ארלנגר זצ"ל ב'קובץ קול התורה' (תשסז') אומר: "ברכה מיוחדת קבעו אנשי כנסת הגדולה בכל תפילת שמונה עשרה: "נוֹדֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקֻדּוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם". כל זה על עצם החיות וכללות טובות ה'. ולא די בזה אלא בכל זאת על כל דבר קטן שנכנס לפינו עלינו לברך בנפרד, ועל שיעור כזית חביב להוסיף עוד 'ברכה אחרונה' כי אף על פי שמהלל ומשבח בצורה כללית יש להודות על כל פרט ופרט באופן נפרד. 

ב'אורחות חסד' מתוך דברי ר' נתן כהן זצ"ל אומר: "לא להכניס לפה מאכל ואח"כ להסתפק: 'אם ברכתי אם לא ברכתי?' וכן הוא בברכת 'אשר יצר' המצויה מאוד! ושאר ברכות הנהנין, דהרי ברכות לא 'אומרים' אלא מברכים! ומודים להקב"ה. ומי שרגיל להודות לחבריו, להוריו אז הוא גם יודה לקב"ה. ולהכיר טובה פירושו לא לקחת דבר בלי להגיד: 'תודה!'. 

ה'פלא יועץ' (בערך הלול): "ראוי להלל את ה' על כל הטובה שעושה עמנו, ואף ש'אלו פינו מלא שירה' וכו' לא נספיק להללו ולו דֻמִיָּה תְהִלָּה. על כל פנים בלא כלום אי אפשר, וראוי לכל אדם מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות ולהלל את ה', ובפרט כשמספר איזה ענין שעשה והצליח, תכף יהיה שם שמים שגור בפיו ויאמר: 'שבח לאל יתברך! כי הפליא חסדו לי ועד כה עזרני לעשות כך וכך...' ואפילו אם יש לו יסורין יש לו להלל לה': 'שזכהו להיות מכלל: "אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" (משלי ג יב), ושאינו מכלל: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" (דברים ז י). 

וכן שלא יסרו ביסורין יותר קשים ומרים, כי הוא רחום בדין ו'גובה חובתו של אדם בטובתו'". מה הכוונה? הקב"ה נותן טובה לאדם ואח"כ מחסיר אותה ממנו 'גובה את חובתו של האדם בטובת של הקב"ה שנתן לו'. "ואם העדיף ה' לו טובה יותר על אחרים ראוי לו להלל לה' המעדיף טובו עליו שלא בזכות רק ברחמיו ובחמלתו, כי כמה יש טובים ממנו ובכל זאת חסרים כל טוב. ויכנע מאד ויקבע בלבו אמונה שלמה: כִּי הוּא הַנֹּתֵן לו כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל (ע"פ דברים ח יח) ומידו הכל "וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת" (שמואל-א ב ג). 

"ועל אחת כמה וכמה ראוי להלל לה' האיש אשר העדיף ה' טובו עליו בטובות הנפש וזכהו להיות חלקו 'מיושבי בית המדרש' וחננו חכמה ודעת, ועל הכל אם חננו ה' להיות שלם באיזה מדות טובות ולהכיר איזוהי הדרך הישרה יותר מאחרים אשר דרכם ישרה בעיניהם וְהָיָה להם הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר. וכן אם הזמין ה' לו איזו מצוה והצילו מעבירה, הן אלה טובות גדולות מכל חיי העולם הבא! ואם אמרו (במסכת ברכות לד, ב) במלך 'כיון שכרע שוב אינו זוקף'". יש דין במלך שכיון שהתחיל את התפילה כיון שהוא כורע פעם ראשונה - עד סוף התפילה הוא לא זוקף! 

"להורות הכנעה לפני ה' שהעדיף טובו עליו" ולומדים את זה משלמה המלך בפסוק. "כל שכן וקל וחומר מי שהעדיף לו ה' טובות הנפש, כמה וכמה חייב להכנע ולומר: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים" (בראשית לב יא) כי אף זו מתת אלקים, וצריך להודות לו ולברך בשמו. וענין הודאה זו זה ענף מצוה ממה שתקנו לנו חז''ל: 'לקרוא את ההלל'" כמו שקראנו היום נר ראשון של חנוכה. "'על הנסים ועל הפרקן' וכמו שכתב הרב 'ספר חרדים'. בוא וראה גודל טובת ה' יתברך על האדם שחובת ההודאה הזו טמון בה טובה עצומה והיינו כי מכלל חסדי ה' ומשפטי ה' יְשָׁרִים ומְשַׂמְּחֵי לֵב שמה שאנו מברכים אותו ומהללים לשמו על הטובה שעשה עמנו, ה' יחשוב זאת לנו לטובה!" 

אנחנו מחוייבים להודות ולשבח לה' על כל מה שהוא עושה לנו חינם! וה' מחזיק לנו את זה כטובה וכמצוה. "ומקבלין עליה שכר שכן אמרו: 'שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה' (עי' מדרש תהלים שוחר טוב יח ו) הנה שכרו שעושים לו נס אחר!" עשו לו נס בחינם והוא הודה על הנס אמר שירה מה ה' עושה איתו? נותן לו שכר: עוד נס אחר! "על זה נאמר (תהלים נ כג): "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" היש חך מתוק מזה?!" כמה ה' אוהב אותנו! לא יאומן כי יסופר. "לכן: הוֹדוּ לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח א) (עכ"ל הפלא יועץ). 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 או בטל' 0722-604910

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected].