היכל הזכות - חלק ד | הרב אמנון יצחק

נציבי יום: אבירן בן אביגיל ואשתו, אנה אסתר בת גילה - יזכו לזרע קודש בר קיימא ושלום בית. 

לעילוי נשמת: יהודה בן גבריאל - מנוחתו עדן אמן. 

רפואה שלמה, בריאות איתנה, שמירה והגנה והצלה דחופה ליפה חיה בת פרידה והמחלה תעבור לעמלקי שונא ישראל קלאוס שוואב. 

דור דבורה בת ג'ני - ה' יתן לה רפואה שלמה ויהפוך לבבם של כל ישראל לטובה, לאהבת הבורא, התורה וישראל למען שמו יתברך באהבת חינם ויראת שמים טהורה וקדושה, אמן כן יהי רצון.

היכל הזכות חלק ד'.

כלל ב', עכשיו נבאר מה החילוק אם יש בין ראיה, שמיעה וקריאה והמסתעף מזה. 

מהות מצווה זו היא שאם רואה אחד שעושה מעשה או דיבר דיבור כל שהוא, שנראה שהדבר לא טוב, ויש לשפוט לצד הטוב ולצד הזכות ויש אפשרות לשפוט לצד חובה - חייב לדונו לכף זכות. וברבנו יונה (שער ג' אות ריח') ודבריו הובאו גם בחפץ חיים (עשין ג') היות שראה מעשה במו עיניו, נמצא שאינו יכול להכחיש את המעשה שלא היו דברים מעולם, אבל לדון לכף זכות - שייך אפילו כשראה. 

אולם אם שמע או קרא איזה מכתב וכל שכן איזה כתבי עת, הכוונה עיתונים, זה כולל של החרדים כמובן, אז בוודאי שייך להכחיש כל הסיפור: 'שלא היו הדברים מעולם!' ובהמשך נבין יותר.

דבר שני (2): אם שמע איזה לשון הרע - חייב לדון הנידון לכף זכות! 

זה לפי הכללים שלמדנו אתמול כן, אם זה ממכיריו או קרוביו שהוא יודע, ואם זה לא - הוא לא חייב. 

וכן אם שמע איזה לשון הרע - חייב לדון הנידון לכף זכות, והוא הדין אם קרא איזה מכתב שכתוב שמא איזה לשון הרע על חברו - יש חיוב של: 'לדון לכף זכות', גם לגבי קריאה - יש איסור קבלת לשון הרע כמו שמיעה! 

ואם תאמר לעצמך: 'אבל אני ראיתי במו עיני את המעשה!' או: 'אני שמעתי מאיש נאמן! אז איך שייך לדון אותו לכף זכות?!' 

אז אם ראית במו עיניך - יש הרבה פעמים שרואים בחוש דברים וטועים בזה! ובאמת יש לדון לכף זכות אפילו שהדבר נראה כתמיהה: 'ואיך שייך לדון לכף זכות!?' - וזה מעשים של כל יום. 

כמו הסיפור שסיפרנו אתמול עם האוכל שהיה זורק הילד מעבר לגדר... דוגמא. 

וכן לגבי שמיעה וקריאה, אפילו אם ברור שהמעשה אמת, אבל יש עדין אפשרות בנקל למצוא צדדי זכות אמתיים - צריך ללמד זכות, וכל מי שרוצה לדון לכף זכות - לא יסגרו בפניו את דרכי הזכות! 

וכל שכן מי שקורא עיתונים – רח"ל! 

[אין להכניס לבית שום עיתון! לא חרדי ולא קשקושים ובוודאי שלא שמות אחרים] 

אם הוא קורא איזה לשון הרע על חברו, ידוע: שהכותב על פי רוב מלא נגיעות עצמיים!!! 

מי שלא מבין: עיתון זה ביזנס' ושליטה על קהל, אף אחד לא עשה עיתון בשביל להגיד את האמת, כל עיתון יש לו אג'נדה והוא מפיץ את מה שהוא רוצה להפיץ, מה שהוא לא רוצה - הוא אף פעם לא ישמיע, 

כמו שאני לדוגמא אף פעם לא מוזכר בשום עיתון מאז שהתחלתי להחזיר את הבעל תשובה הראשון, אז זאת אומרת... 

לא בגללי אני אומר, אבל לרב אחד הם קוראים: 'הרב', לאחד בלי רב: 'רבי', ולאחד קוראים: 'הגאון', ו: 'הרב הגדול-הגדול הגאון הגדול', ולאחד רשכבה"ג (רבן שכל כל בני הגולה) וכל מיני שמות וזה... והם מדרגים, הם מחליטים לדרג מי כן ומי לא יכנס ומי הידיעה שלו לא תכנס, זה הכל כסף! תתן מודעה תראה אדמו"רים; 'האדמו"ר חתך את החלה!' האדמו"ר הדליק נר חנוכה...' לא כל האדמו"רים מופיעים, מי שמשלם - אז הוא נהיה אדמו"ר והוא הדליק את הנר חנוכה, אתה לא משלם? מי יודע שאתה קיים בכלל?! 

בזמן הבחירות, סיפרתי לכם שהיה בן אדם ששילם שלושים אלף (30,000) על מודעות שעולות חמשת אלפים (5,000) בעיתון - ולא הסכימו לשים מודעה של המפלגה שרצינו להקים: 'כח להשפיע!' בכל העיתונים החרדים, במקום חמש אלף הוא הוציא על כל אחד, על כל מודעה שלושים אלף - והם לא הסכימו, זה לא משנה. 

אבל זה עיתונות מי שלא מבין... אין כתב, או שהוא נשלח ע"י העורך: 'לך תביא לי את המידע שאני מבקש...' או שהוא מעצמו מביא את החדשות ומצייר אותם כמו שהוא רוצה... - הכל שקר! שום דבר לא אמת ולפעמים גם לא התאריך. 

מי שקורא עיתונים - נכשל באיסור לשון הרע! פראקסלנס כל יום, כל יום, כל יום, ואני רואה אנשים שיש כאלה שזורקים להם את העיתונים שמים להם בפתח של הבנין, ובאים אנשים עוד לפני שהם יקומו, והם מציצים וקוראים בשקיקה יבאבאי... כאילו 'דף היומי!' לא יאומן כי יסופר, ואוספים להם עברות מיליונים, ועוד אם הם מספרים אח"כ מה הם קראו: 'שמעת? קראת, ראית? מה, זה היה כתוב! כתוב...' 

אז כל שכן קריאת עיתונים, אם קורא - זה לשון הרע על חברו, ידוע שהכותב על פי רוב מלא נגיעות עצמיים, ומן הסתם הכתב אין לו יראת שמים! כי מי הולך להיות 'לבלר'?! וממילא יתכן מאד שיש הרבה שקרים המעורבים בדבריהם ובהרבה הבלים. 

ויש לעורר ולהוכיח את הכותבים, אם יש בידו לעשות כן ולכתוב להם מכתבי מחאה ולהפיץ כנגדם על דברים שהם עושים - ומי שעושה כן הוא נקרא: 'מזכה את הרבים! ואין חטא בא על ידו!!' 

ופה הוא קורא, הוא מלגלג על כל האלה שקוראים להם (ביידיש...) "העיתון הקדוש" וכל מיני שמות, הוא אומר: 'כל גדולי ישראל יצאו נגד! לא לקרוא עיתונים בכלל!! בכלל, בכלל, בכלל'.

גם עיתונים שהוקמו ע"י הרב שך נגיד: 'יתד נאמן' בזמנו בגלל ש: 'המודיע' לא הביא את דברי הליטאים רק דברי חסידים והיה שמה בעיות והסתירו הרבה דברים, וכאילו הציבור זה רק חסידי ולא זה... ואז הוא אמר: 'לעשות!' היתה כוונה לשם שמים, שלו היתה בשביל להביא את הדברים כמו שצריך שהציבור ידע, אבל מאז... אוּאַה איפה זה עבר היתד הלא נאמן - ה' ירחם! 

בקיצור, גדולי ישראל אומרים: 'שהם מלאים אפיקורסות וקרירות ולשון הרע!' ומה יש להאריך עוד בזה?! הרי העיתון יתד הלא נאמן כתב על חיים ולדר האפיקורוס, הכופר ולא נגיד עוד מילים גסות שהספידו אותו בדברים: 'צדיק! בעל זכויות עצומות...' - לא יאומן כי יסופר! מספיק פעם אחת בשביל להבין, הנה! דוגמא וזהו, לא צריך יותר - מהללים רשע!! 

אז כל גדולי ישראל אמרו: 'שכל העיתונים - הם טריפה מרישא ועד גמירא!'.

על כל פנים העיקר, מה התורה רוצה מאתנו? - שלא לבזות שום בר ישראל בעינינו לפי הכללים שאנחנו לומדים, ע"י זה אפשר לקיים מצוות: 'ואהבת לרעך כמוך' ולהיות שמורים מכל העברות של בין אדם לחברו וע"י זה יהיה מתוקן מחטא שגרם לחורבן בית המקדש, ויכולים לבוא לתיקון השלם בביאת משיח צדקנו – אמן!

אבל בואו נראה מקור של טעויות לדוגמא שקורות כל יום, בכל מקום ואיך אפשר לטעות, נביא כמה דוגמאות; 

נגיד מכירים אחד שהוא תלמיד חכם וצדיק, בדרך כלל מסתכלים עליהם על מי שנחשבים, רוצים לראות את ההנהגות שלהם או שרוצים לחפש: 'איפה הם לא בדיוק...' ואז רואים אחד כזה שבסוף תפילת שחרית אחרי תפילת: 'ובא לציון', הוא גולל את התפילין, את טלית, שַׂם ואחרי 'ובא לציון'... 'ובא לציון גואל' והוא הולך, יש עוד כמה קדישים, יש 'ברכו' והוא הולך. 

אז במושכל ראשון מי שרואה את זה תמהה: 'מה זה? זה צדיק זה, מה זה, עוזב את התפילה ככה, מה... מה עם הקדישים? מה עם... מה?!' ורואים שהוא לא מקפיד על עניית האמן, מה, הוא לא יודע מה גודל עניית 'אמן', ו: 'אמן יהא שמיה רבא!' שזה כמו אלף אמנים, הוא מפסיד כמה, ושזוכים לאור ה'!' 

אלא, מה צריך לומר? לא כמו שאומרים ומסתכלים עליו, על פי האמת יכול להיות שיש לו סיבות טובות והגונות המתירות לו זאת, ואפילו הוא צדיק בגלל שהוא יצא! - למה הוא יצא מוקדם? אולי אחד מבני ביתו לא מרגיש טוב וצריכים אותו בביתו הכי מהר, והוא הצליח להגיח לבית הכנסת כדי להתפלל לפחות בציבור ולחזור מיד בשביל לטפל בילד! זאת אומרת הוא צדיק בעצם זה שהוא בא בכלל לבית הכנסת, הוא יצא מהר - כי יש אחריות בכל אופן! והוא מודה לה' שהוא זכה בכלל להתפלל בציבור, על כל פנים עד אחר 'תחנון'. 

יכול להיות שיש לו חום - ולמרות זאת הוא בא לבית הכנסת! הוא כבר מרגיש חולשה שהוא לא יכול אז הוא הלך. 

יכול להיות שהוא ממהר לכולל - שאם הוא לא יגיע לכולל הוא יפסיד ממון של בני ביתו! אתם יודעים שהמשכורת בכולל זה בצמצום רב ולהוריד לו עוד כמה עשרות שקלים או מאה (100) שקל - זה משמעותי! ואח"כ הוא ישלים את האמנים והכל בבית המדרש.

אולי הוא יוצא לרופא והנסיעה עד לשמה בשביל להגיע בזמן היא מחייבת אותו לצאת בזמן הזה, יש לו תור, והוא גם ישלים את האמנים במשך היום. 

ואם רואים אותו שהוא מחזיק טלפון לא כשר - אז ישר: 'יאו יאו...' כמו שדיברנו אתמול. 

אז כל חכם יבין: שלכל אדם יש ניסיונות, שלא כל אחד יודע מהם וצריך ללמד זכות! ובפרט על אנשים חשובים!! ובפרט אם אתה מכיר אותו שבדרך כלל הוא בסדר ואם קרה משהו צריך ללמד זכות, בטח קרה משהו המצדיק, למה שהוא ישתנה פתאום?! 

אתם יודעים עד איפה זה? עד כדי כך שכתוב (ברכות יט): 'אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה - אל תהרהר אחריו ביום! שבוודאי עשה תשובה!!' אל תקרא: 'שמא' אלא וודאי! 

איזה עבירה הוא עשה? - מדובר בעריות! 'עבר עבירה בלילה' עבר עבירה בעריות וזה חמור ב: 'יהרג ואל יעבור!' ואם ראית אותו שעבר פעם אחת - יש חיוב לדון לכף זכות: 'שבוודאי עשה תשובה!' 

רגע, אבל אם הוא עבר עבירה - אז הוא עבר עבירה, אבל אם הוא עשה תשובה והתשובה היא נכונה - אז ה' מוחל לו, ומותר להזכיר לאדם עבירות שעשה והוא עשה עליהם תשובה? - אסור להזכיר לו. 

וכל שכן על דברים קטנים יותר - שיש לדונו לכף זכות, ויש בזה סיפורים מכאן להודעה חדשה ועוד נספר בהמשך הלימודים בעזרת ה' אמן.

בינתיים קמנו היום בבוקר, התפללנו, התעטפנו בטלית, התעטרנו בתפילין, אמרנו ברכות, ענינו אמנים, ענינו קדישים, ענינו ברכו, שמענו שיעור.

'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'...'

בערב בדיקת חמץ מחר בעזרת ה' פסח 'ליל שימורים הוא לה'' וגם שבת! 

'ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג שבת עם מקדשי שביעי שבת...'

תודה לכם! יום טוב!!

'ר' חנניא בן עקשיא אומר...'