היכל הזכות - חלק יז | הרב אמנון יצחק

נציבי יום:

 לרפואת - נוסרת בת שושנה טאוס, רפואת הנפש והגוף ברנ"ב איברים ושס"ה גידים ובפרט בכליות שהאבן תתפורר מהרה ולא תצטרך לניתוח חלילה. 

להצלחת שלמה בן תמר וכל משפחתו יראת שמים, ביטחון בה', פרנסה טובה בשפע ובנקל, חכמה, בינה ודעת. 

אילן סלמן בן רות סואד - יעזוב את הגויה. תשנֵא אותו וישנא אותה ויפרדו מהרה.

אנחנו ב: 'היכל הזכות' חלק יז.

החזון איש זצ"ל אמר פעם: 'קושיות - שואלים על ספרים לא על אנשים...' כך מובא במעשה אי"ש. 

לישב יהודי - זה קשה! 

ספר החסידות מתורות בעלזא (שער לימוד זכות) שם כתוב: 'שהמהר"ל מבעלזא אמר: 'שמרן מהר"י ז"ל אהב את דרך הפלפול בתורה, כי לפעמים צריך ללמד זכות על יהודי ואי אפשר לעשות זאת אלא ע"י פלפול!' 

ופעם אחת הוא פנה להרב הגאון אב בית דין דב 02:10 ואמר לו: 'אם יש לכם רמב"ם קשה, מה אתם עושים? אתם יגעים ועמלים לתרצו! הוא הדין אם יש יהודי שקשה עליו קושיות, צריך כמו כן להתיַגע ולעמול כדי לתרצו'.

בשם הרבה' מקוצק זכרונו לחיי העוה"ב: 'חז"ל אמרו (תנחומא שמיני יב', חולין קט'): 'שהקב"ה ברא כנגד כל דבר אסור - גם דבר מותר; כנגד חזיר - ברא דג ששמו שיבוטה' יש להם אותו טעם. וככה מונה הגמרא עוד שאר דברים, 

הוא שואל שאלה: 'מה הדבר שברא הקב"ה כנגד ראש עקום? - מצווה לדון לכף זכות! אפילו בדבר שלא יכול להעלות על הדעת, שׁום שׂכל ישר, רק למי שיש ראש עקום ופתלתול, אז צריך ליַשר את הראש ע"י שידון לכף זכות ויפלפל איך ללמד זכות, זה מה שאמרו: שבכדי לדון לכף זכות, כדאי וראוי לעקם בזה את הכל! ולדון אותו לכף זכות אפילו בדבר שאין לו אחיזה במציאת כלל!' (מופיע ב'שאל אביך ויגדך' עמוד רמד').

ב: 'פלא יועץ' (ערך 'סנגוריה'): 'וביותר צריך להיזהר כשהאדם נתון בצרה ללמד עליו סנגוריה ולא להזכיר עוונותיו כמנהג קלי הדעת האומרים: 'אַה! זה וזה גרם לו... - על כן באה לו הצרה!' כי ידוע: 'שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה!' ונמצא ש: "יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹשנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ" (איוב כ, כז). 

אז הוא יכול להיות 'שופך דמים!' כמו שאמרנו בשיעור הקודם.

ב: 'קדושת לוי' (פרשת פנחס): "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז, טז) וכו', 'הכלל: יש ללמד זכות על ישראל מה שהם אינם עושים את רצון הבורא בתמידות כמלאכים, מאחר שהם טרודים בפרנסתם. זה שאברהם אבינו היה איש חסד, היה מלמד זכות, ולכך נתן למלאכים לאכול, להראות להם הצטרכות בשר ודם, כדי שלא ילמדו חובה על ישראל! 

וזהו שאמר משה: "ה' אֱ-לֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" שהאדם מחמת שהוא בשר ודם מצטרך לפרנסה, ומחמת זאת לפעמים אינו עובד ה' בתמידות, וזה שאמר: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" כלומר; שופט ומנהיג שילמד תמיד זכות על ישראל, צריך כזה מנהיג, כמו שאתה הקב"ה מלמד זכות על האדם על שאינו עובד אותך בתמידות. 

לכן ביקש משה: שיעמוד מנהיג לישראל שילמד תמיד זכות על ישראל, כמו ש: "אֱ-לֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר" ואתה מלמד זכות עליהם, כן תפקוד "אִישׁ עַל הָעֵדָה" שינהיג לישראל ויהיה מלמד זכות עליהם!'.

ב: 'ישמח ישראל' להרב הקדוש ר' ישראל מקשינווא אומר: 'והנה אמרו חז"ל: 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (אבות א, ו) והוא שאפילו אם רואה בחברו דבר שאינו הגון! צריך לדונו 'לְכַף זְכוּת' ולראות את חברו לצדיק ולחייב את עצמו לתקן מעשיו על ידו!' 

כמו שלמדנו שהבעל שם טוב אמר: 'שאם מראים לך משהו בחברך - בעצם מראים לך את עצמך! ואתה צריך לתקן את עצמך'.

ב: 'זכרון צדיק' (עמוד יט') 'הרב הצדיק ר' יוסף מאיר מברקסס 08:02 זכותו תגן עלינו - אמן, אמר לנו בשם הרב הקדוש, הרב מלובלין זכותו תגן עלינו – אמן: 'שאפילו אם אחד (1) שיש לו רוח הקודש! ורואה ברוח קודשו: שחברו עשה לא טוב!! מכל מקום צריך גם כן לדונו 'לְכַף זְכוּת'. 

כי לראות - הוא ראה וזה ברור שהוא ראה כי יש לו רוח הקודש, אבל צריך לדון 'לְכַף זְכוּת' כי יש סבי סיבות; מה המניע? ומה הגורם? ואמרנו: 'אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' (אבות ב, ד) אם היית עומד במקומו איך היית מתנהג? באותם סיבות! באותם עניינים...!

ב: 'ליקוטי אמרי חיים מוויזניץ'' זכותו תגן עלינו – אמן (סוף פרשת קדושים) אומר: "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז) - אם ראית דבר עבירה בחברך, אל תוסיף על מראה עיניך, אל תנפח מה שראית כדרכם של אנשים! זאת אומרת אל תשיא עליו עוד חטא, תוסיף עוד... מה שראית - ראית, אבל אל תנפח, זה מדובר עכשיו בענין המראה שראית, אז בראש, כבר הראש כבר חופר, וכבר בודק... וכבר מנפח. 

זה כמו הכריות במכוניות כשיש ח"ו איזה התנגשות אז פך זה מתפוצץ לך ככה על הפנים - להגן עליך כאילו! לבינתיים פוצע... אז זאת אומרת אל תגדיל את העוון יותר ממה שהוא, אדרבה! תקטין אותו וככה יקטינו מעליך את העוונות, איך שאתה דן - ידונו אותך.

ב: 'ברכת אהרון' לרבי אהרון הגדול מקרלין זכותו תגן עלינו – אמן. 

כתוב על המצבה שלו: 'שהוא החזיר פ"ד אלפים בתשובה. שמונים וארבע אלף (84,000)!'.

בענין 'אהבת ישראל' אמר לאחד: 'כשאתה יוצא ברחוב ורואה יהודי, הרי אתה מחשיב אותו מיד כצדיק גמור! וכשאתה רואה אצלו איזה דבר פחות - אז הוא נופל ממדרגתו בעיניך, וכמה שאתה מסתכל עליו יותר, הוא נופל ממדרגתו יותר בעיניך, עד שאתה שונא אותו! 

אבל כשאנו רואים יהודי, מסתכלים עליו כרשע גמור! ואח"כ כשרואים שהוא הולך עם ציצית - נעשה אצלנו במדרגה יותר גדולה קצת, וכשרואים שהוא הולך להתפלל - נעשה עוד יותר חשוב, וכך עד שאוהבים אותו בשלמות!'.

'ואף כאשר רואה בחברו שעשה דבר שלא עפ"י תורה והתנהג במעשים רעים, לא יתיר לעצמו לשנוא אותו על כך באמתלה: 'שאי אפשר לו לסבול את המעשים הרעים האלו, כי כואב לו על צער השכינה הקדושה!' כי אם אמת הדבר ששונא אותו מפני צער השכינה, אז אדרבה! היה לו לקרב את האיש ולהראות לו חיבה יתרה כדי לקרבו לקדושה ולעוררו בתשובה ואז לא יהיה צער לשכינה - ובזה יעשה נחת רוח לשכינה הקדושה ולא ההיפך לשנוא אותו ולהרחיקו ביותר, כי בזה הוא מצער את השכינה, הוא-הוא מצער את השכינה. אלא וודאי שהשנאה הזו באה מצד מדותיו הרעות המושרשות בו. 

אבל יצר הרע לא יכול לפתות אותו לשנוא אחד מישראל חינם, לכן ממציא לו לראות בו איזה דבר רע ואז מלביש עליו את כל המידות הרעות כאילו בלבוש של קדושה ודאגה לשכינה... 

ואומר לו: 'תשנא אותו! תראה איזה עוולה הוא עשה...' 

לכן צריך אדם לבדוק נפשו היטב לא להימשך אחר יצר הרע בתואנות אלו, אלא יאהב ויקרב כל בר מישראל וידון 'אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' וכל עוד שלא הוחזק לרשע גמור בוודאי, צריך ללמד זכות! ועל ידי עבודה זו יזכה להכניע את כח היצר המגביה דעתו של אדם כמו שאמרנו, וישיג את הבחינה שנקראת: 'סיני' הרומזת לענווה'.

'אז בפרק הזה התבהר לנו עצות ודרכים והשקפות, איך מגיעים 'לְכַף זְכוּת' אבל העצה על כל העצות - תפילה. אחרי שאדם רואה גודל מעלת ונחיצות המידה הזו כל יום מימי חייו, ממילא צריך שיהיה לו רצון עז להגיע לזאת ולחפש עצות! 

הדבר הראשון (1) צריך לדעת: שבלי סיעתא דשמיא - אי אפשר להגיע לכלום! וממילא צריך תפילות מעומקא דליבא: 'שה' יזכהו במידה נחוצה זו - שבגינה יגיע לכל הטוב בעולם הזה ובבא!' ואכן יוכל לזכות לה.

ה: 'דברי חיים' מצאנז זכותו תגן עלינו - אמן, אמר: 'שיש קבלה מצדיקי אמת; כשמתפלל אדם על רוחניות - נענין בתפילות!' וממילא ישפוך ליבו "נֹכַח פְּנֵי ה'" (איכה ב, יט) ויזכה לזה וודאי. 

צריכים לזכור: שאין שום תפילה בעולם נאבדת וכל תפילה עולה למעלה! לפעמים לא נענה מיד, כי הקב"ה רוצה: לזכותו ביותר תפילות!! כי כל דיבור של תפילה בפרט על רוחניות - עושה נחת רוח לפני ה'!! וזאת טובה גדולה לנפשו של האדם לנצח. 

משל, אבא מצווה את בנו לעשות טובה, הבן רואה: שאין ביכולתו לקיים את הצווי בעצמו, 

בא לפני אביו ואומר לו: 'אבי אוהבי! ברצוני העז למלא רצונך, אבל אין בכוחי לעשות כן, תעזור לי למלא רצונך!' 

הלא האבא יתמלא רחמים ובספר פנים יפות יעזור לבנו בכל האפשר, כל שכן אצל אבינו שבשמים שאהבתו עצומה אלינו למעלה מהשגתנו! 

ובזוהר הקדוש מובא: 'שאם היו יודעים בני האדם האהבה שהשי"ת אוהב אותם - היו רודפים אחריו בכל כוחם!' 

וממילא בוודאי כשיהודי מתפלל: 'שהוא רוצה לזכות למלא רצון אבינו שבשמים!' - וודאי שיעזור לו השי"ת, ורק ביכולתו של הקב"ה לעזור לאדם. 

יהי רצון: מלפני אבינו שבשמים שאכן נזכה להתקרב אליו, למלא רצונו בלבב שלם, וכל המידות הטובות ובפרט בלימוד זכות על בניו, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו - אמן ואמן.

כבוד הרב שליט"א שר עם מתפללי בית מדרש קהילות פז בני ברק: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'....' ואח"כ: 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי...' ואח"כ: 'ושמחת בימיך והיית אך שמח'.... (מחרוזת שירי קפז:).